×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ח׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮י״י֮ אֶל⁠־מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת⁠־יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַ֨ל⁠־הַנְּהָרֹ֔תא עַל⁠־הַיְאֹרִ֖ים וְעַל⁠־הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת⁠־הַֽצְפַרְדְּעִ֖יםב עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ב) וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת⁠־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ג) וַיַּֽעֲשׂוּ⁠־כֵ֥ן הַֽחַרְטֻמִּ֖יםג בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת⁠־הַֽצְפַרְדְּעִ֖יםד עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ד) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔יםה מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת⁠־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (ה) וַיֹּ֨אמֶרו מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔יםז מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃ (ו) וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי⁠־אֵ֖ין כַּיהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ז) {חמישי} וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗יםח מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃ (ח) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ עַל⁠־דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖יםט אֲשֶׁר⁠־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃ (ט) וַיַּ֥עַשׂ יְהֹוָ֖הי״י֖ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֙תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔יםי מִן⁠־הַבָּתִּ֥ים מִן⁠־הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן⁠־הַשָּׂדֹֽת׃ (י) וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃ (יא) וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔היא וְהַכְבֵּד֙ אֶת⁠־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יב) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮י״י֮ אֶל⁠־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת⁠־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת⁠־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (יג) וַיַּֽעֲשׂוּ⁠־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת⁠־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֙הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת⁠־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כׇּל⁠־עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (יד) וַיַּעֲשׂוּ⁠־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת⁠־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ (טו) וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙יב אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב⁠־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא⁠־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טז) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶל⁠־מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֙קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ (יז) כִּ֣י אִם⁠־אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת⁠־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת⁠־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת⁠־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר⁠־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃ (יח) וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת⁠־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת⁠־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ (יט) {ששי} וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃ (כ) וַיַּ֤עַשׂ יְהֹוָה֙י״י֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכׇל⁠־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃ (כא) וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵאלֹֽהֵיכֶ֖םיג בָּאָֽרֶץ׃ (כב) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת⁠־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃ (כג) דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ (כד) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא⁠־תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃ (כה) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל⁠־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת⁠־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כו) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כז) וַיַּ֤עַשׂ יְהֹוָה֙י״י֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃ (כח) וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת⁠־לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת⁠־הָעָֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א עַ֨ל⁠־הַנְּהָרֹ֔ת =ש1,ק3 ושיטת-א
• ל,ל1?,ב,ו=עַל⁠־הַ֨נְּהָרֹ֔ת (מקום המתיגה)
• ש=עַל⁠־הַנְּהָרֹ֔ת (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
ב אֶת⁠־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים
• א(ס),ב=אֶת⁠־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז.
ג הַֽחַרְטֻמִּ֖ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים (בנקודות של חטף באות חי״ת [!] ובגעיה ימנית)
• הערות ברויאר ודותן
ד אֶת⁠־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים =ל,ב
• א(ס)=אֶת⁠־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז.
ה הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים
• א(ס),ב=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז.
ו וַיֹּ֨אמֶר =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (בטעם קדמא)
• ל!=וַיֹּ֣אמֶר (בטעם מונח)
• הערת ברויאר
ז הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים =ל1,ש,ש1,ק3,ו ומ״ש
• א(ס),ל,ב=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז.
• הערת ברויאר
ח הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו
• א(ס),ב=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז. ההערה ב״מאורות נתן״ נמצאת בתיבה זו, אבל כתוב בה שכן הוא ב״כולהון״ בחטף פתח.
ט הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים
• א(ס),ב=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז.
י הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים
• א(ס),ב=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים (חטף); וראו בהערה לעיל ז,כז.
יא הָֽרְוָחָ֔ה =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו
• א(ס),ב=הָֽרֲוָחָ֔ה (חטף)
יב הַֽחַרְטֻמִּם֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ומ״ש (כתיב חסר יו״ד)
• ל!=הַֽחַרְטֻמִּים֙ (כתיב מלא יו״ד)
• הערת ברויאר
יג לֵאלֹֽהֵיכֶ֖ם =ק3,ו,ל-מ?; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכן בקורן ומג״ה).
• ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם (!) בגעיה ימנית באות הראשונה (וכן אצל ברויאר).
• ל1,ב,ש,ש1,ל-ה?=לֵאלֹהֵיכֶ֖ם (אין געיה).
E/ע
הערותNotes
(א) נטה את ידך – להראות שעל ידך תבא המכה שמיד שתטה את ידך תחול המכה.⁠1 (ב) ותעל הצפרדע – משמע אפילו רבים, דוגמא: ויסר מעלינו את הנחש (במדבר כ״א:ז׳). (ג) בלטיהם – פר״ש (רש״י שמות ז׳:כ״ב): בלחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. חז״ק: לעיל (רש״י שמות ז׳:י״א) פר״ש עצמו בלהטיהם – בלחשיהון וכו׳. (ה-ו) התפאר עלי למתי – לעיל קאי התפאר עלי למתי – תשלח את בני ישראל, ואני אעתיר לך – שיכרתו מיד. ויאמר למחר – אני שולחם לדרכם.⁠2
דבר אחר: ויאמר למחר – כמו שפר״ש שיכרתו למחר, פרעה חשב בלבו שבשעה שאמר לו משה התפאר עלי הגיע זמן הכרתת הצפרדעים לפיכך נסהו והאריך לו הזמן עד למחר, אמר עכשיו אחזיק משה בדאי.⁠3
ולעמך – המ״ם בשבא.
הסברא נותנת שמכה זו לא שמשה רביע החדש ואם תמצי לומר: יום ששי למכה היה, והמכה הייתה משמשת שבעת ימים, אם כן מפני מה אמר לו משה למתי אעתיר לך, הרי למחר הם נכרתות.
(ט) מן הבתים מן החצרת – אבל לא מן התנורים ומן המשארות, לפי שמסרו נפשם למות על מצות הקב״ה כמו שאמרו רבותינו, חזרו למקום תולדתם חיים. (יב) והיה לכנם – הם שקורין פוצי״ש, שדרכם לבא מן העפר מקום תולדותם כמו שאר מכות שכל אחת ואחת באה ממקום תולדותה.⁠4 (יד) ולא יכלו – שהרי כל העפר היה כנים. ומאין באים להם כנים.
ויש מפרשים: להוציא את הכנם – לבטל, ולכך נסו לבטלם כי בכך ירגישו הבריות, אבל להביא אותם כמו שעשה אהרן לא נסו שהרי כבר היה כל עפר הארץ כנים (שמות ח׳:י״ג).⁠5
דבר אחר: ולא יכלו – לא יכלו לעמוד איש לפני אחיו מפני הבושה שהיו מלאים כנים, כיוצא בו מפני השחין שהיו מלאים שחין.
דבר אחר: ולא יכלו – לפי שכל עפר הארץ היה כנים (שמות ח׳:י״ג) ולא היו רגליהם נוגעות לארץ וכל זמן שרגליו של מכשף אין נוגעות אין כשופו מצליח.
ולא יכלו – אף על פי שבדם וצפרדעים עשו כמשה ואהרן ומכל מקום לא בטלום, בשלישית לא נתן בהם כח לא לעשות ולא לבטל כדי שלא יהיו מוחזקים בדבר, וכשראו שלא יכלו אמרו אצבע אלהים היא (שמות ח׳:ט״ו) ולא עשו כשוף. ואין הטעם לפי שאין השד שולט בפחות מכשעורה6 דאם כן מפני מה לא יכלו להוציא את הערוב.
(טו) אצבע אלהים היא – מכת מדינה היא זו דאילו על ידיהם של אלו באה גם כן היינו עושים.⁠7
אצבע אלהים היא – לשון נקבה בחיר״ק.
ויחזק לב פרעה – גם על זאת לא שאל לו רפואה לפי שלא הייתה אלא בעפר וכליו היו מכובדים בכל יום, וכן מנהג כל הגדולים גם העניים לעולם הם רגילים בכנים ואינם חוששים.⁠8
מכה זו הייתה בלא התראה, וכן היה הסדר בשתים היה מתרה ובשלישית מכה בלא התראה. דכיון שחטא אדם ושנה נעשה לו כהיתר, מה תועלת יש בהתראתו מאחר שלא יחזור בו. ועוד כי כנים חושך שחין שהיו מכות שלישיות הם מכות הוות ולא ישוב באזהרתם, ולפיכך שהיו משולשות ר׳ יהודה היה נותן בהם סימנים דצ״ך עד״ש באח״ב.⁠9 רק במכת בכורות ששתפה עם שלש אחרונות שאין נכון לקבוע תיבה בשביל אות אחת.⁠10 ויש מפרשים: נתן בהם סימנים שלא יאמרו העולם עקר הוייתן בסדר תהלים, ושם אינו מונה המכות על הסדר שמונה אותם כאן.
(יט) למחר יהיה – שלא תאמר מקרה הוא.⁠11 וכן במכת דבר דכתיב ביה: וישם י״י מועד לאמר (שמות ט׳:ה׳). (כא) זבחו לאלהיכם בארץ – כשראה פרעה שהפריש הקב״ה בינו ובין בני ישראל, נתן להם רשות לזבוח בארץ פן יפגענו הקב״ה בדבר. (כב) ולא יסקלנו – לשון ויסקל באבנים לעומתו (שמואל ב ט״ז:י״ג), דשמעי.⁠12 (כג) דרך שלשת ימים נלך במדבר – שכן ביום השני חנו בתחילת המדבר, כדכתיב: ויסעו מסוכות ויחנו באיתם בקצה המדבר (שמות י״ג:כ׳), פירוש בתחילת המדבר. (כח) ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת – שהרי כבר במכת צפרדעים הכביד לבו פעם אחרת.⁠13מהדורת על־התורה המיוסדת בחלקה על מחקר (מס' 2711/19) שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע
הערות
1 שאוב מאבן עזרא פירוש שני שמות ח׳:ב׳.
2 שאוב מן הביאור שייוחס לרשב״ם בהדר זקנים ובמנחת יהודה. והשוו גם פענח רזא בשם ר׳ משה.
3 שאוב מאבן עזרא פירוש שני בשם ר׳ שמואל בן חפני גאון.
4 שאוב מר״י בכור שור.
5 בדומה בר״י בכור שור.
7 שאוב מרשב״ם.
8 שאוב מר״י בכור שור.
9 השוו לקח טוב, רשב״ם שמות ז׳:כ״ו, ור״י בכור שור שמות ח׳:י״ב.
10 שאוב מר״י בכור שור שמות ח׳:י״ב.
11 שאוב מרשב״ם.
12 שאוב מרשב״ם.
13 בדומה ברשב״ם ובאבן עזרא פירוש שני.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144