1. וּבְנֵי חָם כּוּשׁ
וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.
(בראשית י׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And the sons of Cham: Kush, Mitzrayim, Put, and Canaan.
2. וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים.
(בראשית י׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
And Mitrzyaim fathered Ludim, Anamim, Levahim, Naftuchim,
3. וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם
מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
(בראשית י״ב:י׳ / מקראות גדולות) (en)
There was a famine in the land, and Avram descended to Egypt to sojourn there because the famine was heavy in the land.
4. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא
מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ.
(בראשית י״ב:י״א / מקראות גדולות) (en)
When he approached Egypt, he said to his wife, Sarai, "Behold, please, I know that you are a beautiful woman.
5. וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם
מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד.
(בראשית י״ב:י״ד / מקראות גדולות) (en)
When Avram came to Egypt, the Egyptians saw that the woman was very beautiful.
6. וַיַּעַל אַבְרָם
מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכׇל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה.
(בראשית י״ג:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Avram ascended from Egypt, he, his wife, and all that was his, and Lot with him, towards the Negev.
7. וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת
יְהֹוָהי״י אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן
יְהֹוָהי״י כְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.
(בראשית י״ג:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Lot lifted his eyes and saw the entire Jordan Plain, that all of it was well watered – before Hashem's destruction of Sedom and Amorah – like the garden of Hashem, like the land of Egypt, as you come toward Tzo'ar.
8. בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת
יְהֹוָהי״י אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר
מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.
(בראשית ט״ו:י״ח / מקראות גדולות) (en)
On that day Hashem made a covenant with Avram, saying, "I have given this land to your offspring, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates,
9. וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית כ״א:כ״א / מקראות גדולות) (en)
He dwelled in the Wilderness of Paran and his mother took a wife for him from the land of Egypt.
10. וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי
מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כׇל אֶחָיו נָפָל.
(בראשית כ״ה:י״ח / מקראות גדולות) (en)
They dwelled from Chavilah to Shur, which is before Egypt, as you come towards Asshur. Opposite all his brothers, he spread forth.
11. וַיֵּרָא אֵלָיו
יְהֹוָהי״י וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד
מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
(בראשית כ״ו:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem appeared to him and said, "Do not go down to Egypt. Live in the land that I will say to you.
12. וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכׇל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד
מִצְרָיְמָה.
(בראשית ל״ז:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
They sat to eat bread and lifted their eyes and saw, and, behold, a caravan of Yishmaelites was coming from Gilad and their camels were carrying spices, balsam, and ladanum, going to bring them down to Egypt.
13. וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף
מִצְרָיְמָה.
(בראשית ל״ז:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
Midianite men, merchants, passed by, and they pulled and raised Yosef from the pit, and they sold Yosef to the Yishmaelites for twenty pieces of silver, and they brought Yosef to Egypt.
14. וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל
מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים.
(בראשית ל״ז:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
And the Medanites sold him to Egypt, to Potiphar, Paroh's officer, the chief executioner.
15. וְיוֹסֵף הוּרַד
מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.
(בראשית ל״ט:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Yosef had been brought down to Egypt, and Potiphar, Paroh's officer, the chief executioner, an Egyptian man, bought him from the Yishmaelites who had brought him down there.
16-17. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
After these things, the cupbearer to the king of Egypt and the baker sinned against their master, the king of Egypt.
18. וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ
מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.
(בראשית מ׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
They dreamed a dream, the two of them, each his own dream, in one night, each a dream with its own interpretation, the cupbearer and the baker of the king of Egypt who were imprisoned in jail.
19. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כׇּל חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם וְאֶת כׇּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
(בראשית מ״א:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
In the morning, his heart pounded, and he sent and called for all the magicians of Egypt, and all its wise men, and Paroh recounted his dream to them, and there was no one to interpret them to Paroh.
20. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם לָרֹעַ.
(בראשית מ״א:י״ט / מקראות גדולות) (en)
And, behold, seven other cows were ascending after them, poor and very ill-formed, and thin of flesh. I have not seen as such in all of the land of Egypt for ill.
21. הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
Behold, seven years are coming; there will be great plenty in the entire land of Egypt.
22. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כׇּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ.
(בראשית מ״א:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
But seven years of famine will rise after them, and all the plenty in the land of Egypt will be forgotten. The famine will destroy the land,
23. וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
And now, let Paroh look for an insightful and wise man and set him over the land of Egypt.
24. יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.
(בראשית מ״א:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
Let Paroh do this: let him appoint overseers for the land and exact a fifth from the land of Egypt during the seven years of plenty.
25. וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.
(בראשית מ״א:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
And the food will be a reserve for the land for the seven years of famine that will be in the land of Egypt; and the land will not perish from the famine."
26. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כׇּל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:מ״א / מקראות גדולות) (en)
Paroh said to Yosef, "See, I have placed you over all of the land of Egypt."
27. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כׇּל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:מ״ג / מקראות גדולות) (en)
He had him ride in the chariot of his second-in-command, and they called out before him "kneel down"; and he placed him over all of the land of Egypt.
28. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:מ״ד / מקראות גדולות) (en)
Paroh said to Yosef, "I am Paroh; without you, no man shall raise hand or foot in all of the land of Egypt."
29. וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:מ״ה / מקראות גדולות) (en)
Paroh called Yosef by the name Tzafenat Paneach and gave him Asenat, daughter of Poti-Phera, priest of On, as a wife. Yosef went out over the land of Egypt.
30-31. וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעׇמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:מ״ו / מקראות גדולות) (en)
And Yosef was thirty years old when he stood before Paroh, the king of Egypt. Yosef went out from before Paroh and passed through all of the land of Egypt.
32. וַיִּקְבֹּץ אֶת כׇּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ.
(בראשית מ״א:מ״ח / מקראות גדולות) (en)
He gathered all the food from the seven years that were in the land of Egypt and placed food in the cities; the food of the field that surrounded each city, he placed within it.
33. וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:נ״ג / מקראות גדולות) (en)
The seven years of plenty that were in the land of Egypt came to an end.
34. וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכׇל הָאֲרָצוֹת וּבְכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.
(בראשית מ״א:נ״ד / מקראות גדולות) (en)
The seven years of famine began to come as Yosef had said; and there was a famine in all the lands, but in all of the land of Egypt there was bread.
35-36. וַתִּרְעַב כׇּל אֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכׇל
מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.
(בראשית מ״א:נ״ה / מקראות גדולות) (en)
All of the land of Egypt was hungry, and the people cried to Paroh for bread. Paroh said to all of Egypt, "Go to Yosef; whatever he says to you, do."
37-38. וְהָרָעָב הָיָה עַל כׇּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר
לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״א:נ״ו / מקראות גדולות) (en)
When the famine was upon the entire land, Yosef opened everything in which there was grain, and he sold to the Egyptians. The famine grew strong in the land of Egypt.
39. וְכׇל הָאָרֶץ בָּאוּ
מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכׇל הָאָרֶץ.
(בראשית מ״א:נ״ז / מקראות גדולות) (en)
And all the earth came to Egypt, to Yosef, to buy, for the famine was strong throughout the earth.
40. וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר
בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ.
(בראשית מ״ב:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Yaakov saw that there was grain in Egypt and Yaakov said to his sons, "Why do you keep looking at one another?"
41. וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר
בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.
(בראשית מ״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
He said, "Behold, I have heard that there is grain in Egypt. Go down there, and buy for us from there so that we shall live and not die."
42. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר
מִמִּצְרָיִם.
(בראשית מ״ב:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Ten of Yosef's brothers went down to buy grain from Egypt.
43. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ
מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל.
(בראשית מ״ג:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
When they finished eating the grain that they had brought from Egypt, their father said to them, "Return, and buy us a little food."
44. וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ
מִצְרַיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף.
(בראשית מ״ג:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
The men took this tribute and double the money in their hand, and Binyamin; and they rose and went down to Egypt and stood before Yosef.
45. וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא
לְמִצְרָיִם.
(בראשית מ״ג:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
They set for him alone, for them alone, and for the Egyptians eating with them alone, because the Egyptians would not eat bread with the Hebrews for it was an abomination to the Egyptians.
46. וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ
מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.
(בראשית מ״ה:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
He let forth his voice in weeping, and the Egyptians heard and Paroh's house heard.
47. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי
מִצְרָיְמָה.
(בראשית מ״ה:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Yosef said to his brothers, "Please, approach me." They approached, and he said, "I am Yosef your brother whom you sold to Egypt.
48. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכׇל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית מ״ה:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And now, it was not you who sent me here, but God; He set me as father to Paroh and master of all his house, and ruler throughout all of the land of Egypt.
49. מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל
מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד.
(בראשית מ״ה:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Hurry and go up to my father, and say to him, "Thus says your son Yosef: God has made me master of all of Egypt. Come down to me; don't wait!
50. וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כׇּל כְּבוֹדִי
בְּמִצְרַיִם וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה.
(בראשית מ״ה:י״ג / מקראות גדולות) (en)
You should tell my father about all my glory in Egypt and all that you have seen; but hurry and bring my father here.
51. וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ
מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ.
(בראשית מ״ה:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Take your father and your households and come to me, and I will give you the best of the land of Egypt, and you will eat the fat of the land.'
52. וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם.
(בראשית מ״ה:י״ט / מקראות גדולות) (en)
As for you, you have been commanded. So should you do: take from Egypt wagons for your little ones and wives; carry your father and come.
53. וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם כִּי טוּב כׇּל אֶרֶץ
מִצְרַיִם לָכֶם הוּא.
(בראשית מ״ה:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
And do not feel regret for your utensils, for the best of all of the land of Egypt is yours."
54. וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב
מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ.
(בראשית מ״ה:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
And to his father he sent the following: ten male donkeys carrying from the best of Egypt and ten female donkeys carrying grain, bread, and food for his father for the way.
55. וַיַּעֲלוּ
מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
(בראשית מ״ה:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
They went up from Egypt and came to the land of Canaan, to their father, Yaakov.
56. וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם וַיָּפׇג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם.
(בראשית מ״ה:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
They told him, saying, "Yosef is still alive, and he is ruling over all of the land of Egypt." His heart stopped for he did not believe them.
57. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה
מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.
(בראשית מ״ו:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
He said, "I am the God, God of your father. Do not be afraid to go down to Egypt, for I will make you into a great nation there.
58. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ
מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ.
(בראשית מ״ו:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
I will go down to Egypt with you and I will also surely bring you up, and Yosef will set his hands upon your eyes."
59. וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ
מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכׇל זַרְעוֹ אִתּוֹ.
(בראשית מ״ו:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
They took their livestock and their possessions which they had acquired in the land of Canaan, and they came to Egypt, Yaakov and all his offspring with him.
60. בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכׇל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ
מִצְרָיְמָה.
(בראשית מ״ו:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
His sons, and his son's sons with him, his daughters and his son's daughters, and all his offspring, he brought with him to Egypt.
61. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים
מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן.
(בראשית מ״ו:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
These are the names of the Children of Israel who were coming down to Egypt, Yaakov and his children: Yaakov's firstborn, Reuven.
62. וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם.
(בראשית מ״ו:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
To Yosef were born in the land of Egypt, whom Asenat, the daughter of Poti-Phera, priest of On, bore him: Menashe and Ephraim.
63. כׇּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב
מִצְרַיְמָה יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב כׇּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.
(בראשית מ״ו:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
All the people who were coming with Yaakov to Egypt, those who descended from his loins, aside from the wives of Yaakov's sons, all the people were sixty-six.
64-65. וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ
בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כׇּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה
מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים.
(בראשית מ״ו:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
Yosef's sons who were born to him in Egypt were two people. All the people of the household of Yaakov who came to Egypt were seventy.
66. וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת
מִצְרַיִם כׇּל רֹעֵה צֹאן.
(בראשית מ״ו:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
you should say, 'Your servants are keepers of livestock from our youth until now, we as well as our fathers', so that you may dwell in the land of Goshen; for all shepherds are an abomination to the Egyptians."
67. אֶרֶץ
מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי.
(בראשית מ״ז:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
The land of Egypt is before you. Settle your father and brothers in the best of the land; let them dwell in the land of Goshen. If you know that there are capable men among them, place them as chiefs of livestock, in charge of that which is mine."
68. וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה.
(בראשית מ״ז:י״א / מקראות גדולות) (en)
Yosef settled his father and brothers and gave them a possession in the land of Egypt, in the best of the land, in the land of Ramses, as Paroh commanded.
69. וְלֶחֶם אֵין בְּכׇל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ
מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב.
(בראשית מ״ז:י״ג / מקראות גדולות) (en)
There was no bread in all of the land because the famine was very heavy, and the land of Egypt and the land of Canaan languished because of the famine.
70. וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כׇּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ
מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה.
(בראשית מ״ז:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Yosef gathered all the money that was to be found in the land of Egypt and the land Canaan in exchange for the grain which they were buying, and Yosef brought the money to Paroh's house.
71-72. וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כׇל
מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף.
(בראשית מ״ז:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
When the money from the land of Egypt and the land of Canaan was spent, all of Egypt came to Yosef, saying, "Give us bread. Why should we die in front of you? For there is no more money!"
73-74. וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כׇּל אַדְמַת
מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ
מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה.
(בראשית מ״ז:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Yosef bought all of the land of Egypt for Paroh, for each Egyptian sold his field because the famine was strong upon them; so the land became Paroh's.
75. וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל
מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ.
(בראשית מ״ז:כ״א / מקראות גדולות) (en)
As for the people, he transferred them, by cities, from one end of the border of Egypt to the other.
76. וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת
מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה.
(בראשית מ״ז:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
Yosef set it as a statute regarding the land of Egypt, to this day, that a fifth is for Paroh; only the land of the priests alone did not become Paroh's.
77. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד.
(בראשית מ״ז:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
Israel dwelled in the land of Egypt, in the land of Goshen, and they possessed it, and they were fruitful and multiplied exceedingly.
78. וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה.
(בראשית מ״ז:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
Yaakov lived in the land of Egypt seventeen years; and Yaakov' days, the years of his life, were one hundred and forty seven years.
79. וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי
בְּמִצְרָיִם.
(בראשית מ״ז:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
Yisrael's time to die drew near, and he called for his son, for Yosef, and said to him, "If I have found favor in your eyes, please place your hand under my thigh, and deal with me with steadfast kindness. Please, do not bury me in Egypt.
80. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי
מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ.
(בראשית מ״ז:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
When I lie down with my fathers, you shall carry me from Egypt and bury me in their grave." He said, "I will do as you have spoken."
81-82. וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ
מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי.
(בראשית מ״ח:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And now, your two sons who were born to you in the land of Egypt before I came to you to Egypt, they are mine; Ephraim and Menashe, like Reuven and Shimon, will be mine.
83. וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ
מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם.
(בראשית נ׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
It was completed in forty days, for such was the full time of embalming; and the Egyptians wept for him for seventy days.
84. וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כׇּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(בראשית נ׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Yosef went up to bury his father, and with him went up all of Paroh's servants, the elders of his house and all the elders of the land of Egypt,
85. וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל כָּבֵד זֶה
לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
(בראשית נ׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Those dwelling in the land, the Canaanites, saw the mourning in Goren Ha'Atad and said, "This is heavy mourning for Egypt." Therefore, it was named Avel Mitzrayim which is on the other side of the Jordan.
86. וַיָּשׇׁב יוֹסֵף
מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכׇל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קׇבְרוֹ אֶת אָבִיו.
(בראשית נ׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
After he buried his father, Yosef returned to Egypt, he and his brothers and all who went up with him to bury his father.
87. וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף
בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.
(בראשית נ׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Yosef dwelled in Egypt, he and his father's household; and Yosef lived one hundred and ten years.
88. וַיָּמׇת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן
בְּמִצְרָיִם.
(בראשית נ׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
Yosef died at one hundred and ten years. They embalmed him and placed him in a coffin in Egypt.
89. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים
מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.
(שמות א׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And these are the names of the sons of Yisrael who came to Egypt with Yaakov, each man and his household came.
90. וַיְהִי כׇּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה
בְמִצְרָיִם.
(שמות א׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
All the people who descended from Yaakov's loins were seventy people; but Yosef was in Egypt.
91. וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל
מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.
(שמות א׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
A new king rose over Egypt who did not know Yosef.
92. וַיַּעֲבִדוּ
מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.
(שמות א׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Egypt worked the Children of Israel with back-breaking labor.
93. וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
(שמות א׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
The king of Egypt said to the Hebrew midwives, one of whom was named Shifrah and the second was named Puah,
94. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ
מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.
(שמות א׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
The midwives feared God and did not do as the king of Egypt spoke to them, and they let the children live.
95. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.
(שמות א׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
The king of Egypt called to the midwives and said to them, "Why have you done this thing, and let the children live?"
96. וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמׇת מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.
(שמות ב׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
During that long period of time, the king of Egypt died, and the Children of Israel sighed from the servitude, and they cried out, and their outcry from the servitude rose to God.
97. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר
בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו.
(שמות ג׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem said, "I have surely seen the affliction of My people that are in Egypt, and I have heard their cry because of their taskmasters; indeed I know their pain.
98. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד
מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
(שמות ג׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
I have come down to deliver them from the hand of Egypt and to bring them up from that land to a good and broad land, to a land flowing with milk and honey, to the place of the Canaanites and the Hittites and the Emorites and the Perizzites and the Hivvites and the Jebusites.
99. וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר
מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.
(שמות ג׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
And now, behold, the cry of the Children of Israel has come to Me, and I have also seen the oppression with which the Egyptians oppress them.
100. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם.
(שמות ג׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And, now, come, and I will send you to Paroh that you may bring My people, the Children of Israel, out from Egypt."
101. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם.
(שמות ג׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Moshe said to God, "Who am I that I should go to Paroh, and that I should bring the Children of Israel out from Egypt?"
102. וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם
מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה.
(שמות ג׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
He said, "For I will be with you; and this is the sign for you that I have sent you. When you bring the people out from Egypt, you shall serve God on this mountain."
103. לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם
בְּמִצְרָיִם.
(שמות ג׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
Go and gather the elders of Israel and say to them, 'Hashem, the God of your fathers, has appeared to me, the God of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, saying, 'I have surely remembered you and what has been done to you in Egypt,
104. וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי
מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
(שמות ג׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
and I have said, 'I will take you up from the affliction of Egypt to the land of the Canaanites and the Hittites and the Emorites and the Perizzites and the Hivvites and the Jebusites, to a land flowing with milk and honey.'
105. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַ
יהֹוָהי״י אֱלֹהֵינוּ.
(שמות ג׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
They will listen to your voice, and you and the elders of Israel shall come to the king of Egypt and say to him, 'Hashem, the God of the Hebrews, happened upon us, and now, please let us go for a three day journey into the wilderness that we may sacrifice to Hashem our God.'
106. וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה.
(שמות ג׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
And I know that the king of Egypt will not let you go except with a strong hand.
107. וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת
מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.
(שמות ג׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
I will send forth My hand and I will strike Egypt with all My wonders that I will do in its midst, and afterwards he will send you out.
108. וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי
מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.
(שמות ג׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And I will grant this people favor in the eyes of the Egyptians, so that when you go, you will not go empty-handed.
109. וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת
מִצְרָיִם.
(שמות ג׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
And each woman shall ask of her neighbor and of the sojourner in her house silver vessels and gold vessels and garments, and you shall place them on your sons and daughters, and you shall despoil Egypt."
110. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשׇׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר
בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם.
(שמות ד׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Moshe went and returned to Yeter, his father-in-law, and he said to him, "Let me go and return to my brothers who are in Egypt that I may see whether they are still alive." Yitro said to Moshe, "Go in peace."
111. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב
מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ.
(שמות ד׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe in Midyan, "Go, return to Egypt, for all the people who were seeking your life have died."
112. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשׇׁב אַרְצָה
מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ.
(שמות ד׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe took his wife and his sons and mounted them on the donkey and returned to the land of Egypt; and Moshe took the staff of God in his hand.
113. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב
מִצְרַיְמָה רְאֵה כׇּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם.
(שמות ד׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "As you go to return to Egypt, see all the wonders that I have placed in your hand, and perform them before Paroh, but I will strengthen his heart and he will not send the people out.
114. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם.
(שמות ה׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
The king of Egypt said to them, "Why do you, Moshe and Aharon, interrupt the nation from its tasks? Go to your burdens!"
115. וַיָּפֶץ הָעָם בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן.
(שמות ה׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
The people dispersed throughout the land of Egypt to gather stubble for straw.
116. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר
מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי.
(שמות ו׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And I have also heard the moans of the Children of Israel whom Egypt is enslaving and I have remembered My covenant.
117. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי
יְהֹוָהי״י וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת
מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
(שמות ו׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Therefore, say to the Children of Israel, 'I am Hashem. I will bring you out from under the burdens of Egypt, and I will save you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm and with great judgments.
118. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת
מִצְרָיִם.
(שמות ו׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
I will take you for Me as a people, and I will be for you as a God, and you shall know that I am Hashem, your God, who brings you out from under the burdens of Egypt.
119. בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
(שמות ו׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
"Come; speak to Paroh, the king of Egypt, that he send out the Children of Israel from his land."
120-121. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ו׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moshe and Aharon, and He commanded them regarding the Children of Israel and regarding Paroh, the king of Egypt, to bring the Children of Israel out of the land of Egypt.
122. הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר
יְהֹוָהי״י לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.
(שמות ו׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
This is the Aharon and Moshe to whom Hashem said, "Bring My people out from the land of Egypt, by their hosts."
123-124. הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
(שמות ו׳:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
It was they who spoke to Paroh, the king of Egypt, to bring out the Children of Israel from the land of Egypt. This is that Moshe and Aharon.
125. וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ו׳:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
On the day that Hashem spoke to Moshe in the land of Egypt,
126. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי
יְהֹוָהי״י דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם אֵת כׇּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.
(שמות ו׳:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moshe saying, "I am Hashem. Speak to Paroh, the king of Egypt, all that I speak to you."
127. וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ז׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
But I will harden Paroh's heart, and I will multiply My signs and My wonders in the land of Egypt.
128-129. וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי
בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
(שמות ז׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Paroh will not listen to you, and I will lay My hand on Egypt and I will bring out My hosts, My people the Children of Israel, from the land of Egypt with great judgments.
130-131. וְיָדְעוּ
מִצְרַיִם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל
מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם.
(שמות ז׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And Egypt will know that I am Hashem, when I stretch forth My hand over Egypt and I bring out the Children of Israel from their midst."
132. וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.
(שמות ז׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Paroh, too, called his wise men and sorcerers, and they, too, the Egyptian magicians, did so with their secret arts.
133. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ
מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר.
(שמות ז׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And the fish in the river will die and the river will reek, and the Egyptians will try in vain to drink water from the river.'"
134-135. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי
מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כׇּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.
(שמות ז׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Say to Aharon, 'Take your staff and stretch forth your hand over the waters of Egypt, over their rivers, over their canals and over their ponds, and over all their collected waters, and they shall be blood. And there shall be blood in all of Egypt, in the trees and the stones.'"
136-137. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ
מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ז׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And the fish that were in the river died, and the river reeked, and the Egyptians could not drink water from the river. There was blood throughout the land of Egypt.
138. וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהֹוָהי״י.
(שמות ז׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
The Egyptian magicians did the same with their secret arts, and Paroh's heart was strengthened, and he did not listen to them, as Hashem had spoken.
139. וַיַּחְפְּרוּ כׇל
מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.
(שמות ז׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
All of Egypt dug around the river for water to drink because they could not drink from the waters of the river.
140. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ח׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Tell Aharon, 'Stretch forth your hand with your staff over the rivers, over the canals, and over the ponds, and bring up the frogs over the land of Egypt.'"
141-142. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי
מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ח׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Aharon stretched forth his hand over the waters of Egypt, and the frogs came up and covered the land of Egypt.
143. וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ח׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
The magicians did so with their secret arts, and they brought up the frogs over the land of Egypt.
144. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ח׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Say to Aharon, 'Stretch forth your staff and strike the dust of the land and it shall become lice throughout the land of Egypt.'"
145. וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כׇּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ח׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
They did so, and Aharon stretched forth his hand with his staff and struck the dust of the land, and the lice were on man and animal. All of the dust of the land became lice throughout the land of Egypt.
146. כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי
מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ.
(שמות ח׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
For if you do not send My people, behold, I will incite against you and against your servants and against your people and against your houses swarms of beasts; and the houses of Egypt shall be filled with swarms of beasts, and also the ground upon which they are.
147. וַיַּעַשׂ
יְהֹוָהי״י כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.
(שמות ח׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem did so, and heavy swarms of beasts came to the house of Paroh and the house of his servants; and throughout the land of Egypt the land was destroyed because of the swarms of beasts.
148-149. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת
מִצְרַיִם נִזְבַּח לַ
יהֹוָהי״י אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת
מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ.
(שמות ח׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Moshe said, "It is not proper to do so, for we shall sacrifice the abomination of Egypt to Hashem, our God. Behold, if we sacrifice the abomination of Egypt before their eyes, will they not stone us?
150. וְהִפְלָה
יְהֹוָהי״י בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה
מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכׇּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר.
(שמות ט׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem will separate between the livestock of Israel and the livestock of Egypt, and nothing will die from all that belongs to the Children of Israel.
151. וַיַּעַשׂ
יְהֹוָהי״י אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמׇּחֳרָת וַיָּמׇת כֹּל מִקְנֵה
מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד.
(שמות ט׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem did this thing the next day, and all the livestock of Egypt died, but of the livestock of the Children of Israel not one died.
152-153. וְהָיָה לְאָבָק עַל כׇּל אֶרֶץ
מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ט׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
And it shall become dust over all the land of Egypt, and it shall become, on man and on animal, boils sprouting into blisters, throughout the land of Egypt."
154. וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכׇל
מִצְרָיִם.
(שמות ט׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
The magicians could not stand before Moshe and Aharon because of the boils, for the boils were on the magicians and in all of Egypt.
155. הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ
בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה.
(שמות ט׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
behold, I will rain down at this time tomorrow very heavy hail, the likes of which has never been in Egypt from the day that it was established until today.
156-157. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כׇּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ט׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Stretch forth your hand over the heavens and there shall be hail throughout the land of Egypt, upon the man and upon the animals and upon all the herbs of the field in the land of Egypt."
158. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַ
יהֹוָהי״י נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר
יְהֹוָהי״י בָּרָד עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ט׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
Moshe stretched forth his staff to the heavens, and Hashem gave forth thunder and hail,
and fire went towards the earth. Hashem rained down hail on the land of Egypt.
159. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.
(שמות ט׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
There was hail, and flashing fire within the hail, very heavy, the likes of which had not been in all the land of Egypt since it had become a nation.
160. וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם אֵת כׇּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כׇּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כׇּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.
(שמות ט׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
The hail struck all the land of Egypt; all that was in the field, from man to animal, and all the herbs of the field the hail struck, and the trees of the field it smashed.
161. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאׇזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי
בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(שמות י׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
and so that you shall recount to your son and your son's son how I toyed with Egypt and the signs that I set among them, and you shall know that I am Hashem."
162. וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כׇל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כׇל
מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה.
(שמות י׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
They will fill your houses and the houses of your servants and the houses of all the Egyptians, the likes of which your fathers and your fathers' fathers have not seen from the day they were on the land until this day.'" He turned and went out from Paroh.
163. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה
מִצְרָיִם.
(שמות י׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Paroh's servants said to him, "Until when shall this be a trap for us? Send out the people and they will serve Hashem, their god. Do you not yet know that Egypt is lost?"
164-165. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ
מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כׇּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כׇּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד.
(שמות י׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Stretch forth your hand over the land of Egypt for the locusts, and they shall rise over the land of Egypt and eat all the herbs of the land, all that the hail has left."
166. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ
מִצְרַיִם וַ
יהֹוָהי״י נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כׇּל הַיּוֹם הַהוּא וְכׇל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה.
(שמות י׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Moshe stretched forth his staff over the land of Egypt and Hashem led in an east wind on the land all that day and all the night. When morning came, the east wind bore the locusts.
167-168. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כׇּל אֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל
מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן.
(שמות י׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
The locusts rose over all of the land of Egypt, and came to rest in all the borders of Egypt, very severe. Beforehand there were no locusts like them and afterwards there will not be as such.
169. וַיְכַס אֶת עֵין כׇּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כׇּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כׇּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כׇּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות י׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
They covered the surface of all the land and the land was darkened. They ate all the herbs of the land and all the fruit of the trees that the hail had left; and there was no green on the tree or on the herbs of the field in all of the land of Egypt.
170. וַיַּהֲפֹךְ
יְהֹוָהי״י רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל
מִצְרָיִם.
(שמות י׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Hashem turned around a very strong west wind, and it bore the locusts and thrust them into the Sea of Reeds. Not one locust remained in all the borders of Egypt.
171. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.
(שמות י׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Stretch forth your hand to the sky and let there be darkness upon the land of Egypt, that the darkness will be felt."
172. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
(שמות י׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Moshe stretched forth his hand, to the sky and there was absolute darkness in all of the land of Egypt for three days.
173. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל
מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה.
(שמות י״א:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "I will bring one more plague on Paroh and on Egypt, and afterwards he will send you out from this place. When he sends you out, it shall be complete; he shall surely drive you out from this place.
174-175. וַיִּתֵּן
יְהֹוָהי״י אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי
מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם.
(שמות י״א:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem granted the people favor in the eyes of the Egyptians. The man Moshe, too, was very great in the land of Egypt, in the eyes of Paroh's servants, and in the eyes of the people.
176. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ
מִצְרָיִם.
(שמות י״א:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe said, "Thus says Hashem, 'When the night splits, I will go out in the midst of Egypt,
177. וּמֵת כׇּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
(שמות י״א:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
and every firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Paroh who sits on his throne to the firstborn of the maidservant who is behind the mill, and every firstborn of the animals, shall die.
178. וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.
(שמות י״א:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
There shall be a great cry throughout the land of Egypt, the likes of which has not been, and the likes of which will not be again.
179. וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה
יְהֹוָהי״י בֵּין
מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
(שמות י״א:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And against all of the Children of Israel a dog won't whet its tongue, from man to animal, so that you shall know that Hashem separates between Egypt and Israel.
180. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות י״א:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Paroh will not listen to you, so that I can multiply My wonders in the land of Egypt."
181. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֵאמֹר.
(שמות י״ב:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe and Aharon in the land of Egypt, saying,
182-184. וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ
מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כׇל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכׇל אֱלֹהֵי
מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(שמות י״ב:י״ב / מקראות גדולות) (en)
I shall pass through the land of Egypt on that night and strike all the firstborns in the land of Egypt, from man to animal; and on all the gods of Egypt I will execute judgments. I am Hashem.
185. וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות י״ב:י״ג / מקראות גדולות) (en)
The blood shall be a sign for you on the houses in which you are, and I shall see the blood and skip over you, that there not be among you a plague for destruction when I strike the land of Egypt.
186. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.
(שמות י״ב:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And you shall keep the Unleavened Bread, for on this very day I brought your hosts out of the land of Egypt. And you shall keep this day throughout your generations, as an everlasting statute.
187. וְעָבַר
יְהֹוָהי״י לִנְגֹּף אֶת
מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח
יְהֹוָהי״י עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.
(שמות י״ב:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
Hashem will pass through to plague the Egyptians, and He will see the blood on the lintel and on the two doorposts, and Hashem will skip over the entrance and will not let the destroyer come into your houses to plague.
188-189. וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַ
יהֹוָהי״י אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּמִצְרַיִם בְּנׇגְפּוֹ אֶת
מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
(שמות י״ב:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
you shall say, 'It is a Pesach sacrifice for Hashem, who skipped over the houses of the Children of Israel when He plagued the Egyptians and saved our households.'" And the people inclined their heads and bowed.
190. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַ
יהֹוָהי״י הִכָּה כׇל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
(שמות י״ב:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
At midnight, Hashem struck all the firstborns of the land of Egypt, from the firstborn of Paroh, who sits on his throne, to the firstborn of the captive who was in the dungeon, and every firstborn of the animals.
191-192. וַיָּקׇם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכׇל עֲבָדָיו וְכׇל
מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה
בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת.
(שמות י״ב:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
Paroh rose in the night, he and all his servants and all of Egypt, and there was a great crying in Egypt for there was no house in which there was no dead.
193. וַתֶּחֱזַק
מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים.
(שמות י״ב:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
Egypt pressed upon the people to hurry to send them out, for they said, "We are all dying."
194. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ
מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(שמות י״ב:ל״ה / מקראות גדולות) (en)
And the Children of Israel had done according to the word of Moshe, and they had asked of Egypt silver vessels and gold vessels and garments.
195-196. וַ
יהֹוָהי״י נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי
מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת
מִצְרָיִם.
(שמות י״ב:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
And Hashem had granted the people favor in the eyes of the Egyptians, and they gave them what they asked, and they despoiled Egypt.
197-198. וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ
מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ
מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
(שמות י״ב:ל״ט / מקראות גדולות) (en)
They baked the dough that they had brought out of Egypt into unleavened cakes, for it was not leavened since they were driven out from Egypt and could not linger, and even provisions they had not prepared for themselves.
199. וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ
בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
(שמות י״ב:מ׳ / מקראות גדולות) (en)
And the dwelling that the Children of Israel dwelled in Egypt was four hundred and thirty years.
200. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כׇּל צִבְאוֹת
יְהֹוָהי״י מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות י״ב:מ״א / מקראות גדולות) (en)
At the end of four hundred and thirty years, on that very day, all the hosts of Hashem went forth from the land of Egypt.
201. לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַ
יהֹוָהי״י לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַ
יהֹוָהי״י שִׁמֻּרִים לְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
(שמות י״ב:מ״ב / מקראות גדולות) (en)
It is a night of safeguarding for Hashem, to bring them out from the land of Egypt; this same night is Hashem's, a safeguarding for all of the Children of Israel, throughout their generations.
202. וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא
יְהֹוָהי״י אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.
(שמות י״ב:נ״א / מקראות גדולות) (en)
On that very day Hashem brought the Children of Israel out from the land of Egypt, by their hosts.
203. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם
מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא
יְהֹוָהי״י אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.
(שמות י״ג:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe said to the people, "Remember this day on which you went out from Egypt, from a house of servitude, for with strength of hand Hashem brought you out from this place. Leavened bread shall not be eaten.
204. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה
יְהֹוָהי״י לִי בְּצֵאתִי
מִמִּצְרָיִם.
(שמות י״ג:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
You will tell your son on that day, saying, 'It is because of what Hashem did for me as I went out from Egypt.'
205. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת
יְהֹוָהי״י בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ
יְהֹוָהי״י מִמִּצְרָיִם.
(שמות י״ג:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
It shall be for you as a sign on your hand and as a memorial between your eyes, so that the teaching of Hashem shall be in your mouth, for with a strong hand Hashem brought you out of Egypt.
206. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ
יְהֹוָהי״י מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
(שמות י״ג:י״ד / מקראות גדולות) (en)
When your child asks you in the future, saying, 'What is this?' You shall say to him, 'With a strong hand Hashem brought us out of Egypt, from a house of servitude.
207. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג
יְהֹוָהי״י כׇּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַ
יהֹוָהי״י כׇּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכׇל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.
(שמות י״ג:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
When Paroh was hard-set against sending us out, Hashem killed all the firstborns in the land of Egypt from the firstborn of man to the firstborn of animals. Therefore I am sacrificing to Hashem every breach of the womb, the males, and every firstborn of my sons I will redeem.'
208. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ
יְהֹוָהי״י מִמִּצְרָיִם.
(שמות י״ג:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
It shall be for you a sign on your hand and as bands between your eyes, for with strength of hand Hashem brought us out from Egypt."
209. וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ
מִצְרָיְמָה.
(שמות י״ג:י״ז / מקראות גדולות) (en)
When Paroh sent out the people, God did not lead them by way of the land of the Philistines, though it was close, for God said, "Lest the people regret when they see war and return to Egypt."
210. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות י״ג:י״ח / מקראות גדולות) (en)
God turned the people around by way of the wilderness to the Sea of Reeds. And the Children of Israel went up armed from the land of Egypt.
211. וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכׇל חֵילוֹ וְיָדְעוּ
מִצְרַיִם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י וַיַּעֲשׂוּ כֵן.
(שמות י״ד:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
I will strengthen Paroh's heart so he will chase after them, and I will be honored through Paroh and all his army; and the Egyptians shall know that I am Hashem." They did so.
212. וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ
מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעׇבְדֵנוּ.
(שמות י״ד:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
It was told to the king of Egypt that the people had fled, and Paroh and his servants had a change of heart towards the people, and they said, "What is this that we have done that we have sent Israel out from serving us?"
213. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב
מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ.
(שמות י״ד:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
He took six hundred choice chariots, and all the chariots of Egypt, and captains over all of them.
214. וַיְחַזֵּק
יְהֹוָהי״י אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה.
(שמות י״ד:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem strengthened the heart of Paroh, king of Egypt, and he chased after the Children of Israel, but the Children of Israel were going out with an upraised hand.
215. וַיִּרְדְּפוּ
מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כׇּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן.
(שמות י״ד:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
The Egyptians chased after them, all of Paroh's horses and chariots, his horsemen, and his army, and overtook them camping by the sea, at Pi HaChirot before Baal Tzefon.
216. וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה
מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל
יְהֹוָהי״י.
(שמות י״ד:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Paroh approached, and the Children of Israel lifted their eyes, and behold, the Egyptians were traveling after them. They were very afraid, and the Children of Israel cried out to Hashem.
217-218. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים
בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ
מִמִּצְרָיִם.
(שמות י״ד:י״א / מקראות גדולות) (en)
They said to Moshe, "Was it for want of graves in Egypt that you took us to die in the wilderness? What is this that you have done to us, to bring us out from Egypt?!
219-221. הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ
בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת
מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת
מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר.
(שמות י״ד:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Is this not the thing that we spoke to you of in Egypt, saying, 'Leave us alone and let us serve the Egyptians, for it is better for us to serve the Egyptians than to die in the wilderness!'"
222. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת
מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם.
(שמות י״ד:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Moshe said to the people, "Do not be afraid. Station yourselves and see Hashem's salvation that He will do for you today, for as you have seen Egypt today, you shall not see them ever again.
223. וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב
מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכׇל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו.
(שמות י״ד:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And I, behold, I will strengthen the heart of the Egyptians and they will come after you, and I will be honored through Paroh and all his army, his chariots, and his horsemen.
224. וְיָדְעוּ
מִצְרַיִם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו.
(שמות י״ד:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And the Egyptians shall know that I am Hashem, when I am honored through Paroh, his chariots, and his horsemen."
225. וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה
מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כׇּל הַלָּיְלָה.
(שמות י״ד:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
It came between the Egyptian camp and the Israelite camp, and there was the cloud and the darkness, and it lit up the night; and they did not approach each other all night.
226. וַיִּרְדְּפוּ
מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם.
(שמות י״ד:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
The Egyptians set chase, and all the horses of Paroh, his chariots, and his horsemen came after them into the midst of the sea.
227-228. וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף
יְהֹוָהי״י אֶל מַחֲנֵה
מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהׇם אֵת מַחֲנֵה
מִצְרָיִם.
(שמות י״ד:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
In the morning watch, Hashem looked out over the Egyptian camp through the pillar of fire and cloud, and threw the Egyptian camp into a panic.
229-230. וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר
מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי
יְהֹוָהי״י נִלְחָם לָהֶם
בְּמִצְרָיִם.
(שמות י״ד:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
He removed their chariot wheels and drove them heavily. The Egyptians said, "I will flee from before Israel, for Hashem is fighting for them against Egypt."
231. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל
מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו.
(שמות י״ד:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to Moshe, "Stretch forth your hand over the sea that the waters turn back over the Egyptians, over their chariots, and over their horsemen."
232-233. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשׇׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ
וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר
יְהֹוָהי״י אֶת
מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.
(שמות י״ד:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
Moshe stretched forth his hand over the sea, and the sea returned to its regular course towards morning as the Egyptians were fleeing towards it. Hashem shook the Egyptians into the midst of the sea.
234-235. וַיּוֹשַׁע
יְהֹוָהי״י בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד
מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת
מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.
(שמות י״ד:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
On that day Hashem saved Israel from the Egyptians, and Israel saw the Egyptians dead on the seashore.
236. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת
יְהֹוָהי״י וַיַּאֲמִינוּ בַּ
יהֹוָהי״י וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
(שמות י״ד:ל״א / מקראות גדולות) (en)
Israel saw the great hand that Hashem had wrought against Egypt, and the people feared Hashem and they believed in Hashem and Moshe, His servant.
237. וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו כׇּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי
בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י רֹפְאֶךָ.
(שמות ט״ו:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
He said, "If you surely listen to the voice of Hashem, your God, and you do what is right in His eyes, and you heed His commandments and keep His statutes, all the diseases that I put upon Egypt I will not put upon you, for I am Hashem your healer."
238. וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ט״ז:א׳ / מקראות גדולות) (en)
They traveled from Elim, and the entire congregation of the Children of Israel came to the Wilderness of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month of their going out from Egypt.
239. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד
יְהֹוָהי״י בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאׇכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כׇּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.
(שמות ט״ז:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
The Children of Israel said to them, "Would that we had died at the hand of Hashem in the land of Egypt while we sat by the meat pot, while we ate our fill of bread, for you took us out of Egypt to this wilderness, to kill this entire assembly with famine."
240. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי
יְהֹוָהי״י הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ט״ז:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe and Aharon said to all of the Children of Israel, "In the evening you will know that it was Hashem who brought you out of the land Egypt.
241. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ט״ז:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
Moshe said, "This is the thing that Hashem commanded: a full omer of it shall be for safekeeping for your generations, so that they shall see the bread which I gave you to eat in the wilderness, when I brought you out from the land of Egypt."
242. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ
מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא.
(שמות י״ז:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
The people thirsted there for water, and the people grumbled against Moshe and said, "Why have you brought us up from Egypt to kill me and my children and my livestock with thirst?"
243. וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא
יְהֹוָהי״י אֶת יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם.
(שמות י״ח:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Yitro, the priest of Midyan, Moshe's father-in-law, heard all that God had done for Moshe and Israel, His people, that Hashem had brought Israel out of Egypt.
244. וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י לְפַרְעֹה
וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם
יְהֹוָהי״י.
(שמות י״ח:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Moshe recounted to his father-in-law all that Hashem had done to Paroh and to Egypt on account of Israel, all the hardships that had befallen them on the way, and how Hashem had saved them.
245. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כׇּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד
מִצְרָיִם.
(שמות י״ח:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Yitro rejoiced over all the good that Hashem had done for Israel, that He had saved them from the hand of Egypt.
246-247. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד
מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד
מִצְרָיִם.
(שמות י״ח:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Yitro said, "Blessed is Hashem Who has saved you from the hand of Egypt and from the hand of Paroh, who has saved the people from under the hand of Egypt.
248. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.
(שמות י״ט:א׳ / מקראות גדולות) (en)
In the third month of the Children of Israel's going forth from the land of Egypt, on that day, they came to the Wilderness of Sinai.
249. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.
(שמות י״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
'You have seen what I did to Egypt, and how I bore you on wings of eagles and brought you to Me.
250. אָנֹכִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
(שמות כ׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"I am Hashem your God who brought you out from the land of Egypt, from a house of servitude. Do not have any other gods beside me.
251. וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות כ״ב:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Do not maltreat the sojourner and do not oppress him because you were sojourners in the land of Egypt.
252. וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות כ״ג:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Do not oppress the sojourner, as you know the soul of the sojourner, for you were sojourners in the land of Egypt.
253. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ
מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
(שמות כ״ג:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
You shall keep the Festival of Unleavened Bread. For seven days you shall eat unleavened bread, as I commanded you, at the set time of the month of Aviv, for in it you went forth from Egypt. And they shall not appear before Me empty-handed.
254. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לְשׇׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיהֶם.
(שמות כ״ט:מ״ו / מקראות גדולות) (en)
And they shall know that I am Hashem, their God, who brought them out from the land of Egypt to dwell among them. I am Hashem their God.
255. וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.
(שמות ל״ב:א׳ / מקראות גדולות) (en)
The people saw that Moshe was late in coming down from the mountain, and the nation congregated on Aharon and said to him, "Rise and make for us a god who shall go before us, because this Moshe, the man who brought us up from the land of Egypt, we do not know what has happened to him."
256. וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ל״ב:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
He took it from their hand, formed it with a graver, and made it into a molten calf. They said, "This is your god, Israel, who brought you up from the land of Egypt."
257. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ל״ב:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moshe, "Go, descend, for your people that you brought up from the land of Egypt have acted corruptly.
258. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמות ל״ב:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
They have been quick to turn aside from the way I have commanded them. They have made for themselves a molten calf and bowed down to it and sacrificed to it and said,
'These are your gods, Israel, who brought you up from the land of Egypt.'"
259. וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה
יְהֹוָהי״י יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה.
(שמות ל״ב:י״א / מקראות גדולות) (en)
Moshe besought Hashem, his God, and said, "Why Hashem, shall Your anger burn against Your people whom You brought out of the land of Egypt with great might and a strong hand?
260. לָמָּה יֹאמְרוּ
מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ.
(שמות ל״ב:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Why shall Egypt say, saying, 'With evil intent He brought them out, to kill them in the mountains, and to finish them off from upon the face of the earth.' Return from Your burning anger and regret the evil to Your nation.
261. וַיֹּאמְרוּ לִי עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.
(שמות ל״ב:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
They said to me, 'Make for us a god who will walk before us, for this Moshe, the man who brought us up from the land of Egypt, we do not know what happened to him.'
262. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה.
(שמות ל״ג:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moshe, "Go; ascend from here, you and the people that you brought up from the land of Egypt, to the land that I swore to Avraham, to Yitzchak, and to Yaakov, saying, 'I shall give it to your descendants.'
263. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ
מִמִּצְרָיִם.
(שמות ל״ד:י״ח / מקראות גדולות) (en)
You shall keep the Festival of Unleavened Bread. For seven days you shall eat unleavened bread, as I commanded you, at the set time of the month of Aviv, for in the month of Aviv you went forth from Egypt.
264. כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.
(ויקרא י״א:מ״ה / מקראות גדולות) (en)
For I am Hashem who brought you up out of the land of Egypt, to be your God. You shall therefore be holy, for I am holy.
265. כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ
מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ.
(ויקרא י״ח:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall not do as they do in the land of Egypt, where you lived. And you shall not do as they do in the land of Canaan, where I am bringing you. You shall not walk in their statutes.
266. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם.
(ויקרא י״ט:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
The stranger who lives as a foreigner with you shall be to you as the native-born among you, and you shall love him as yourself; for you lived as foreigners in the land of Egypt. I am Hashem your God.
267. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ויקרא י״ט:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
You shall have just balances, just weights, a just ephah, and a just hin. I am Hashem your God, who brought you out of the land of Egypt.
268. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא כ״ב:ל״ג / מקראות גדולות) (en)
who brought you out of the land of Egypt, to be your God. I am Hashem."
269. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם.
(ויקרא כ״ג:מ״ג / מקראות גדולות) (en)
that your generations may know that I made the Children of Israel dwell in booths when I brought them out of the land of Egypt. I am Hashem your God."
270. אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
(ויקרא כ״ה:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
I am Hashem your God, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, and to be your God.
271. כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד.
(ויקרא כ״ה:מ״ב / מקראות גדולות) (en)
For they are my servants whom I brought out of the land of Egypt; they shall not be sold as slaves.
272. כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם.
(ויקרא כ״ה:נ״ה / מקראות גדולות) (en)
For to me the Children of Israel are servants; they are my servants whom I brought out of the land of Egypt. I am Hashem your God."
273. אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.
(ויקרא כ״ו:י״ג / מקראות גדולות) (en)
I am Hashem your God, who brought you forth out of the land of Egypt, that you should not be their slaves; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright.
274. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(ויקרא כ״ו:מ״ה / מקראות גדולות) (en)
But I will for their sake remember the covenant of their ancestors, whom I brought out of the land of Egypt in the sight of the nations, that I might be their God. I am Hashem."
275. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֵאמֹר.
(במדבר א׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the Tent of Meeting, on the first day of the second month, in the second year after they had come out of the land of Egypt, saying,
276. כִּי לִי כׇּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כׇל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כׇל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(במדבר ג׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
For all the firstborn are mine. On the day that I struck down all the firstborn in the land of Egypt I made holy to me all the firstborn in Israel, both man and animal. They shall be mine. I am Hashem."
277. כִּי לִי כׇל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כׇל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי.
(במדבר ח׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
For all the firstborn among the Children of Israel are mine, both man and animal. On the day that I struck all the firstborn in the land of Egypt, I sanctified them for myself.
278. וַיְדַבֵּר
יְהֹוָהי״י אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר.
(במדבר ט׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they had come out of the land of Egypt, saying,
279. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל
בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים.
(במדבר י״א:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
We remember the fish which we ate in Egypt for nothing, the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlic;
280. וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאׇזְנֵי
יְהֹוָהי״י לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ
בְּמִצְרָיִם וְנָתַן
יְהֹוָהי״י לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם.
(במדבר י״א:י״ח / מקראות גדולות) (en)
"Say to the people, 'Sanctify yourselves against tomorrow, and you will eat flesh; for you have wept in the ears of Hashem, saying, 'Who will give us flesh to eat? For it was well with us in Egypt.' Therefore Hashem will give you flesh, and you will eat.
281. עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ
מִמִּצְרָיִם.
(במדבר י״א:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
but a whole month, until it come out at your nostrils, and it is loathsome to you; because you have rejected Hashem who is among you, and have wept before him, saying, 'Why did we come out of Egypt?'"
282. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן
מִצְרָיִם.
(במדבר י״ג:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
They went up by the South, and came to Hebron; and Ahiman, Sheshai, and Talmai, the children of Anak, were there. Now Hebron was built seven years before Zoan in Egypt.
283. וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כׇּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ.
(במדבר י״ד:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
All the Children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said to them, "Would that we had died in the land of Egypt! Or would that we had died in this wilderness!
284. וְלָמָה
יְהֹוָהי״י מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב
מִצְרָיְמָה.
(במדבר י״ד:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Why does Hashem bring us to this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey. Wouldn't it be better for us to return into Egypt?"
285. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה
מִצְרָיְמָה.
(במדבר י״ד:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
They said one to another, "Let us make a captain, and let us return into Egypt."
286. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל
יְהֹוָהי״י וְשָׁמְעוּ
מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ.
(במדבר י״ד:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Moses said to Hashem, "Then the Egyptians will hear it; for you brought up this people in your might from among them,
287. סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה
מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.
(במדבר י״ד:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Please pardon the iniquity of this people according to the greatness of your loving kindness, and according as you have forgiven this people, from Egypt even until now."
288. כִּי כׇל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי.
(במדבר י״ד:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
because all those men who have seen my glory, and my signs, which I worked in Egypt and in the wilderness, yet have tempted me these ten times, and have not listened to my voice;
289. אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם.
(במדבר ט״ו:מ״א / מקראות גדולות) (en)
I am Hashem, your God, who brought you out from the land of Egypt to be for you a God. I am Hashem your God."
290. וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ
מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת.
(במדבר כ׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
Why have you made us to come up out of Egypt, to bring us in to this evil place? It is no place of seed, or of figs, or of vines, or of pomegranates; and there is no water to drink!"
291-293. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ
מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב
בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ
מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ.
(במדבר כ׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
how our fathers went down into Egypt, and we lived in Egypt a long time; and the Egyptians dealt ill with us and our fathers.
294. וַנִּצְעַק אֶל
יְהֹוָהי״י וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ
מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ.
(במדבר כ׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
And when we cried to Hashem, he heard our voice, and sent an angel, and brought us forth out of Egypt; and behold, we are in Kadesh, a city in the uttermost of your border.
295. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ
מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל.
(במדבר כ״א:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
The people spoke against God, and against Moses, "Why have you brought us up out of Egypt to die in the wilderness? For there is no bread, and there is no water; and our soul loathes this light bread."
296. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא
מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי.
(במדבר כ״ב:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
He sent messengers to Balaam the son of Beor, to Pethor, which is by the River, to the land of the children of his people, to call him, saying, "Behold, there is a people who came out from Egypt. Behold, they cover the surface of the earth, and they are staying opposite me.
297. הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא
מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה לִּי אֹתוֹ אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ וְגֵרַשְׁתִּיו.
(במדבר כ״ב:י״א / מקראות גדולות) (en)
'Behold, the people that has come out of Egypt, it covers the surface of the earth: now, come curse me them. Perhaps I shall be able to fight against them and shall drive them out.'"
298. אֵל מוֹצִיאָם
מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ.
(במדבר כ״ג:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
God brings them out of Egypt. He is for him as the strength of the wild ox.
299. אֵל מוֹצִיאוֹ
מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ.
(במדבר כ״ד:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
God brings him out of Egypt. He is for him as the strength of the wild ox. He shall eat up the nations his adversaries, shall break their bones in pieces, and pierce them with his arrows.
300. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(במדבר כ״ו:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
"Take a census, from twenty years old and upward; as Hashem commanded Moses and the Children of Israel." These are those that came out of the land of Egypt.
301. וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי
בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם.
(במדבר כ״ו:נ״ט / מקראות גדולות) (en)
The name of Amram's wife was Jochebed, the daughter of Levi, who was born to Levi in Egypt: and she bore to Amram Aaron and Moses, and Miriam their sister.
302. אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים
מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי.
(במדבר ל״ב:י״א / מקראות גדולות) (en)
'Surely none of the men who came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land which I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob, because they have not wholly followed me,
303. אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
(במדבר ל״ג:א׳ / מקראות גדולות) (en)
These are the journeys of the Children of Israel, when they went forth out of the land of Egypt by their armies under the hand of Moses and Aaron.
304. וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כׇּל
מִצְרָיִם.
(במדבר ל״ג:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
They traveled from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month. On the day after the Passover the Children of Israel went out with a high hand in the sight of all the Egyptians,
305. וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה
יְהֹוָהי״י בָּהֶם כׇּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה
יְהֹוָהי״י שְׁפָטִים.
(במדבר ל״ג:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
while the Egyptians were burying all their firstborn whom Hashem had struck among them. On their gods also Hashem executed judgments.
306. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי
יְהֹוָהי״י וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.
(במדבר ל״ג:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
Aaron the priest went up into Mount Hor at the commandment of Hashem and died there, in the fortieth year after the Children of Israel had come out of the land of Egypt, in the fifth month, on the first day of the month.
307. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה
מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.
(במדבר ל״ד:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And the border shall turn about from Azmon to the brook of Egypt, and the goings out of it shall be at the sea.
308. וַתֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת
יְהֹוָהי״י אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ.
(דברים א׳:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
You murmured in your tents, and said, "Because Hashem hated us, He has brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us.
309. יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם
בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם.
(דברים א׳:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
Hashem your God who goes before you, He will fight for you, just as He did for you in Egypt before your eyes,
310. וְאֶתְכֶם לָקַח
יְהֹוָהי״י וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל
מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.
(דברים ד׳:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
But Hashem has taken you, and brought you forth out of the iron furnace, out of Egypt, to be to him a people, an inheritance, as at this day.
311. אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם
בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.
(דברים ד׳:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
Or has God tried to go and take a nation for himself from the midst of another nation, by trials, by signs, and by wonders, and by war, and by a mighty hand, and by an outstretched arm, and by great terrors, like all that Hashem your God did for you in Egypt before your eyes?
312. וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל
מִמִּצְרָיִם.
(דברים ד׳:ל״ז / מקראות גדולות) (en)
Because He loved your fathers, therefore He chose their seed after them, and brought you out with his presence, with his great power, out of Egypt,
313. אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם
מִמִּצְרָיִם.
(דברים ד׳:מ״ה / מקראות גדולות) (en)
These are the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which Moses spoke to the Children of Israel, when they came forth out of Egypt,
314. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם
מִמִּצְרָיִם.
(דברים ד׳:מ״ו / מקראות גדולות) (en)
beyond the Jordan, in the valley opposite Beth Peor, in the land of Sihon king of the Amorites, who lived at Heshbon, whom Moses and the Children of Israel struck when they came forth out of Egypt.
315. אָנֹכִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
(דברים ה׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
"I am Hashem your God, who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage. You shall have no other gods before me.
316. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
(דברים ה׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
You shall remember that you were a servant in the land of Egypt, and Hashem your God brought you out of there by a mighty hand and by an outstretched arm. Therefore Hashem your God commanded you to keep the Sabbath day.
317. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
(דברים ו׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
then beware lest you forget Hashem who brought you forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
318-319. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה
בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ
יְהֹוָהי״י מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה.
(דברים ו׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
then you shall tell your son, "We were Pharaoh's bondservants in Egypt, and Hashem brought us out of Egypt with a mighty hand.
320. וַיִּתֵּן
יְהֹוָהי״י אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים
בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכׇל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ.
(דברים ו׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Hashem brought great and awesome signs and wonders on Egypt, on Pharaoh, and on all his house, before our eyes.
321. כִּי מֵאַהֲבַת
יְהֹוָהי״י אֶתְכֶם וּמִשׇּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא
יְהֹוָהי״י אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם.
(דברים ז׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
But because of Hashem's love for you and His keeping of the oath which He swore to your fathers, Hashem has brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondage, from the hand of Pharaoh king of Egypt.
322. וְהֵסִיר
יְהֹוָהי״י מִמְּךָ כׇּל חֹלִי וְכׇל מַדְוֵי
מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכׇל שֹׂנְאֶיךָ.
(דברים ז׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
Hashem will take away from you all sickness; and none of the evil diseases of Egypt, which you know, He will put on you, but will lay them on all those who hate you.
323. לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכׇל
מִצְרָיִם.
(דברים ז׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
you shall not be afraid of them. You shall well remember what Hashem your God did to Pharaoh, and to all Egypt:
324. וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
(דברים ח׳:י״ד / מקראות גדולות) (en)
that your heart becomes proud, and you forget Hashem your God, who brought you forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage,
325. זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם
יְהֹוָהי״י.
(דברים ט׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Remember, don't forget, how you provoked Hashem your God to wrath in the wilderness. From the day that you went forth out of the land of Egypt, until you came to this place, you have been rebellious against Hashem.
326. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ
מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.
(דברים ט׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to me, "Arise, get down quickly from here; for your people whom you have brought out of Egypt have corrupted themselves; they have quickly turned aside from the way which I commanded them. They have made themselves a molten image."
327. וָאֶתְפַּלֵּל אֶל
יְהֹוָהי״י וָאֹמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגׇדְלֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ
מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה.
(דברים ט׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
I prayed to Hashem, and said, "Lord Hashem, don't destroy your people and your inheritance, that you have redeemed through your greatness, that you have brought out of Egypt with a mighty hand.
328. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(דברים י׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Therefore love the foreigner; for you were foreigners in the land of Egypt.
329. בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ
מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.
(דברים י׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Your fathers went down into Egypt with seventy persons; and now Hashem your God has made you as many as the stars of the sky.
330-331. וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ
מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ.
(דברים י״א:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
and his signs and his works which He did in the midst of Egypt to Pharaoh the king of Egypt, and to all his land;
332. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל
מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם
יְהֹוָהי״י עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
(דברים י״א:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
and what He did to the army of Egypt, to their horses, and to their chariots; how He made the water of the Red Sea overflow on them as they pursued you, and how Hashem has destroyed them to this day;
333. כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ
מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.
(דברים י״א:י׳ / מקראות גדולות) (en)
For the land which you go in to possess isn't as the land of Egypt that you came out from, where you sowed your seed, and watered it with your foot, as a garden of herbs.
334. וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
(דברים י״ג:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
That prophet or that dreamer of dreams shall be put to death because he has spoken rebellion against Hashem your God, who brought you out of the land of Egypt, and redeemed you out of the house of bondage, to draw you aside out of the way which Hashem your God commanded you to walk in. So you shall remove the evil from your midst.
335. וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
(דברים י״ג:י״א / מקראות גדולות) (en)
You shall stone him to death with stones because he has sought to draw you away from Hashem your God, who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
336. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם.
(דברים ט״ו:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
You shall remember that you were a bondservant in the land of Egypt, and Hashem your God redeemed you; therefore I command you this thing today.
337. שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַ
יהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ
מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.
(דברים ט״ז:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Observe the month of Abib, and keep the Passover to Hashem your God; for in the month of Abib Hashem your God brought you forth out of Egypt by night.
338-339. לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
(דברים ט״ז:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall eat no leavened bread with it. You shall eat unleavened bread with it seven days, even the bread of affliction; for you came forth out of the land of Egypt in haste, that you may remember the day when you came forth out of the land of Egypt all the days of your life.
340. כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ
מִמִּצְרָיִם.
(דברים ט״ז:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
But at the place which Hashem your God shall choose to cause His name to dwell in, there you shall sacrifice the Passover at evening, at the going down of the sun, in the season that you came forth out of Egypt.
341. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ
בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.
(דברים ט״ז:י״ב / מקראות גדולות) (en)
You shall remember that you were a bondservant in Egypt: and you shall observe and do these statutes.
342. רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם
מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַ
יהֹוָהי״י אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד.
(דברים י״ז:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
Only he shall not multiply horses to himself or cause the people to return to Egypt in order that he may multiply horses, because Hashem has said to you, "You shall not go back that way again."
343. כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(דברים כ׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
When you go forth to battle against your enemies, and see horses, chariots, and a people more than you, you shall not be afraid of them; for Hashem your God is with you, who brought you up out of the land of Egypt.
344. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם
מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ.
(דברים כ״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
because they didn't meet you with bread and with water on the way, when you came forth out of Egypt, and because they hired against you Balaam the son of Beor from Pethor of Mesopotamia, to curse you.
345. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם
מִמִּצְרָיִם.
(דברים כ״ד:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Remember what Hashem your God did to Miriam by the way as you came forth out of Egypt.
346. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ
בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
(דברים כ״ד:י״ח / מקראות גדולות) (en)
But you shall remember that you were a bondservant in Egypt, and Hashem your God redeemed you there. Therefore I command you to do this thing.
347. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
(דברים כ״ד:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
You shall remember that you were a bondservant in the land of Egypt; therefore I command you to do this thing.
348. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם
מִמִּצְרָיִם.
(דברים כ״ה:י״ז / מקראות גדולות) (en)
Remember what Amalek did to you by the way as you came forth out of Egypt;
349. וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד
מִצְרַיְמָה וַיָּגׇר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.
(דברים כ״ו:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
You shall answer and say before Hashem your God, "My father was a wandering Aramean, and he went down into Egypt, and lived there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.
350. וַיּוֹצִאֵנוּ
יְהֹוָהי״י מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.
(דברים כ״ו:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And Hashem brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terror, and with signs, and with wonders.
351. יַכְּכָה
יְהֹוָהי״י בִּשְׁחִין
מִצְרַיִם [וּבַטְּחֹרִים] (ובעפלים) וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.
(דברים כ״ח:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
Hashem will strike you with the boils of Egypt, and with the tumors, and with the scurvy, and with the itch, of which you cannot be healed.
352. וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כׇּל מַדְוֵה
מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ.
(דברים כ״ח:ס׳ / מקראות גדולות) (en)
He will bring on you again all the diseases of Egypt which you were afraid of; and they shall cling to you.
353. וֶהֱשִׁיבְךָ
יְהֹוָהי״י מִצְרַיִם בׇּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.
(דברים כ״ח:ס״ח / מקראות גדולות) (en)
Hashem will bring you into Egypt again with ships, by the way of which I said to you, "You shall see it no more again", and there you shall sell yourselves to your enemies for bondservants and for bondmaids, and no man shall buy you.
354. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה
יְהֹוָהי״י לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכׇל עֲבָדָיו וּלְכׇל אַרְצוֹ.
(דברים כ״ט:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Moses called to all Israel, and said to them, "You have seen all that Hashem did before your eyes in the land of Egypt to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land;
355. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם.
(דברים כ״ט:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
For you know how we lived in the land of Egypt, and how we came through the midst of the nations through which you passed;
356. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(דברים כ״ט:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Then men shall say, "Because they forsook the covenant of Hashem, the God of their fathers, which He made with them when He brought them forth out of the land of Egypt,
357. לְכׇל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ
יְהֹוָהי״י לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכׇל עֲבָדָיו וּלְכׇל אַרְצוֹ.
(דברים ל״ד:י״א / מקראות גדולות) (en)
in all the signs and the wonders which Hashem sent him to do in the land of Egypt, to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land,
358. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ
יְהֹוָהי״י אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם
מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם.
(יהושע ב׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
For we have heard how Hashem dried up the water of the Red Sea before you, when you came out of Egypt; and what you did to the two kings of the Amorites that were beyond the Jordan, to Sihon and to Og, whom you utterly destroyed.
359-360. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ כׇּל הָעָם הַיֹּצֵא
מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם
מִמִּצְרָיִם.
(יהושע ה׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And this is the reason why Joshua circumcised them: all the people that came forth out of Egypt, that were males, all the men of war, died in the wilderness by the way, after they came forth out of Egypt.
361. כִּי מֻלִים הָיוּ כׇּל הָעָם הַיֹּצְאִים וְכׇל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם
מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ.
(יהושע ה׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For all the people that came out were circumcised, but all the people that were born in the wilderness by the way as they came forth out of Egypt, had not been circumcised.
362. כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כׇּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים
מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר נִשְׁבַּע
יְהֹוָהי״י לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע
יְהֹוָהי״י לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
(יהושע ה׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
For the Children of Israel walked forty years in the wilderness, until all the nation, the men of war that came forth out of Egypt, were consumed, because they did not heed the voice of Hashem, to whom Hashem swore that He would not let them see the land which Hashem swore to their fathers that He would give us, a land flowing with milk and honey.
363. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת
מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
(יהושע ה׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
And Hashem said to Joshua, "This day have I rolled away the reproach of Egypt from upon you." Therefore the name of that place was called Gilgal, to this day.
364. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שׇׁמְעוֹ וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה
בְּמִצְרָיִם.
(יהושע ט׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
And they said to him, "From a very far country your servants have come because of the name of Hashem your God. For we have heard His fame, and all that He did in Egypt,
365. מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי
מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים.
(יהושע י״ג:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
from the Shihor, which is before Egypt, even to the border of Ekron northward — which is counted to the Canaanites; the five lords of the Philistines: the Gazite, and the Ashdodite, the Ashkelonite, the Gittite, and the Ekronite; also the Avvim
366. וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל
מִצְרַיִם [וְהָיוּ] (והיה) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב.
(יהושע ט״ו:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And it passed along to Azmon, and went out at the Brook of Egypt; and the border extended to the sea. This shall be your south border.
367. אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד נַחַל
מִצְרָיִם וְהַיָּם [הַגָּדוֹל] (הגבול) וּגְבוּל.
(יהושע ט״ו:מ״ז / מקראות גדולות) (en)
Ashdod, its towns and its villages, Gaza, its towns and its villages, to the Brook of Egypt, the Great Sea being its border.
368. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ
מִצְרָיִם.
(יהושע כ״ד:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And I gave to Isaac Jacob and Esau; and I gave to Esau Mount Seir to possess it, and Jacob and his children went down into Egypt.
369. וָאֶשְׁלַח אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת
מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ וְאַחַר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם.
(יהושע כ״ד:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And I sent Moses and Aaron, and I plagued Egypt with what I did in its midst; and afterward I brought you out.
370-371. וָאוֹצִיא אֶת אֲבוֹתֵיכֶם
מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ
מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם סוּף.
(יהושע כ״ד:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And I brought your fathers out of Egypt, and you came to the sea; and the Egyptians pursued after your fathers with chariots and with horsemen to the Red Sea.
372. וַיִּצְעֲקוּ אֶל
יְהֹוָהי״י וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים.
(יהושע כ״ד:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And when they cried out to Hashem, He put darkness between you and the Egyptians and brought the sea upon them, and covered them; and your eyes saw what I did in Egypt. And you dwelled in the wilderness many days.
373. וְעַתָּה יְראוּ אֶת
יְהֹוָהי״י וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר
וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת
יְהֹוָהי״י.
(יהושע כ״ד:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Now therefore fear Hashem and serve Him in sincerity and in truth; and put away the gods which your fathers served beyond the River and in Egypt, and serve Hashem.
374. כִּי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכׇל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם.
(יהושע כ״ד:י״ז / מקראות גדולות) (en)
For Hashem our God, it is He who brought us and our fathers up out of the land of Egypt, from the house of bondage, and who did those great signs in our sight, and who guarded us upon all the way in which we went and among all the peoples in whose midst we passed.
375. וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה.
(יהושע כ״ד:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
And the bones of Joseph, which the Children of Israel brought up out of Egypt, they buried in Shechem, in the parcel of ground which Jacob bought of the sons of Hamor the father of Shechem for a hundred pieces of money; and they became the inheritance of the children of Joseph.
376. וַיַּעַל מַלְאַךְ
יְהֹוָהי״י מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם
מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם.
(שופטים ב׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
The angel of Hashem came up from Gilgal to Bochim. He said, "I brought you up out of Egypt, and I have brought you to the land which I swore to your fathers; and I said, 'I will never break my covenant with you.
377. וַיַּעַזְבוּ אֶת
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת
יְהֹוָהי״י.
(שופטים ב׳:י״ב / מקראות גדולות) (en)
They forsook Hashem, the God of their fathers, who brought them out of the land of Egypt, and followed other gods, of the gods of the peoples who were round about them, and bowed down to them; and they provoked Hashem to anger.
378. וַיִּשְׁלַח
יְהֹוָהי״י אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם
מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים.
(שופטים ו׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
that Hashem sent a prophet to the Children of Israel, and he said to them, "Thus says Hashem, the God of Israel, 'I brought you up from Egypt, and brought you forth out of the house of bondage.
379. וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד
מִצְרַיִם וּמִיַּד כׇּל לֹחֲצֵיכֶם וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם.
(שופטים ו׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
I delivered you from the hand of the Egyptians and from the hand of all who oppressed you, and drove them out from before you, and gave you their land.'
380. וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ
יְהֹוָהי״י עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כׇּל זֹאת וְאַיֵּה כׇל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא
מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ
יְהֹוָהי״י וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ
יְהֹוָהי״י וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן.
(שופטים ו׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Gideon said to him, "Oh, my lord, if Hashem is with us, why then has all this happened to us? And where are all His wondrous works which our fathers told us of, saying, 'Did not Hashem bring us up from Egypt?' But now Hashem has cast us off, and delivered us into the hand of Midian."
381. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא
מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים.
(שופטים י׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Hashem said to the Children of Israel, "Didn't I save you from the Egyptians, and from the Amorites, from the children of Ammon, and from the Philistines?
382. וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל מַלְאֲכֵי יִפְתָּח כִּי לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ
מִמִּצְרַיִם מֵאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק וְעַד הַיַּרְדֵּן וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם.
(שופטים י״א:י״ג / מקראות גדולות) (en)
The king of the children of Ammon replied to the messengers of Jephthah, "Because Israel took away my land, when he came up out of Egypt, from the Arnon even to the Jabbok, and to the Jordan; now therefore restore those [lands] again peaceably."
383. כִּי בַּעֲלוֹתָם
מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד יַם סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה.
(שופטים י״א:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
Rather, when they came up from Egypt, and Israel went through the wilderness to the Red Sea and came to Kadesh,
384. וְהָיָה כׇל הָרֹאֶה וְאָמַר לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה כָּזֹאת לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה שִׂימוּ לָכֶם עָלֶיהָ עֻצוּ וְדַבֵּרוּ.
(שופטים י״ט:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
It was so, that all who saw it said, "Such deed has not been done or seen from the day that the Children of Israel came up out of the land of Egypt to this day! Consider it, take counsel, and speak."
385. וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם
בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה.
(שמואל א ב׳:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
And a man of God came there to Eli and said to him, "Thus says Hashem, 'Did I not reveal Myself to the house of your father, when they were in Egypt in bondage to Pharaoh's house?
386. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת
מִצְרַיִם בְּכׇל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.
(שמואל א ד׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Woe to us! Who shall deliver us out of the hand of these mighty gods? These are the gods that smote the Egyptians with all manner of plagues, and in the wilderness.
387. וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ
מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ.
(שמואל א ו׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Why then do you harden your hearts, as the Egyptians and Pharaoh hardened their hearts? When He had mocked them, did they not let the people go, and they departed?
388. כְּכׇל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם
מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם לָךְ.
(שמואל א ח׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
According to all the works which they have done since the day that I brought them up out of Egypt even to this day, in that they have forsaken Me and served other gods, so they do also to you.
389-390. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד
מִצְרַיִם וּמִיַּד כׇּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם.
(שמואל א י׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And he said to the Children of Israel, "Thus says Hashem, the God of Israel, 'I brought up Israel out of Egypt, and I delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of all the kingdoms that oppressed you.'
391. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמואל א י״ב:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And Samuel said to the people, "It is Hashem that made Moses and Aaron and that brought your fathers up out of the land of Egypt.
392-393. כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב
מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל
יְהֹוָהי״י וַיִּשְׁלַח
יְהֹוָהי״י אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם
מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
(שמואל א י״ב:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
When Jacob came into Egypt, your fathers cried to Hashem; and Hashem sent Moses and Aaron who brought forth your fathers out of Egypt and settled them in this place.
394. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ
מִמִּצְרָיִם.
(שמואל א ט״ו:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Thus says Hashem of hosts, 'I remember that which Amalek did to Israel, how he set himself against him on the way, when he came up out of Egypt.
395. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם
מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.
(שמואל א ט״ו:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
And Saul said to the Kenites, "Go, depart; get down from among the Amalekites, lest I destroy you with them, for you showed kindness to all the Children of Israel when they came up out of Egypt." So the Kenites departed from among the Amalekites.
396. וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי
מִצְרָיִם.
(שמואל א ט״ו:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And Saul smote the Amalekites, from Havilah as you go to Shur, that is in front of Egypt.
397. וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגְּשׁוּרִי [וְהַגִּזְרִי] (והגרזי) וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(שמואל א כ״ז:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And David and his men went up, and made a raid upon the Geshurites, and the Gizrites, and the Amalekites; for those were the inhabitants of the land, who were of old, as you go to Shur, even to the land of Egypt.
398. כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן.
(שמואל ב ז׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
For I have not dwelled in a house since the day that I brought the Children of Israel up out of Egypt, even to this day, but have walked in a tent and in a tabernacle.
399. וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ
מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.
(שמואל ב ז׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
And who is like Your people, like Israel, a unique nation on the earth, whom God went to redeem to Himself for a people, and to make for Himself a name, and to do great things for you and wonders for your land, before Your people, whom You redeemed for Yourself from Egypt, the nations and their gods?
400. וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית
יְהֹוָהי״י וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ͏ִם סָבִיב.
(מלכים א ג׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And Solomon made a marriage alliance with Pharaoh king of Egypt, and he took Pharaoh's daughter and brought her into the city of David, until he had finished building his house, and the house of Hashem, and the wall surrounding Jerusalem.
401. וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכׇל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל
מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כׇּל יְמֵי חַיָּיו.
(מלכים א ה׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And Solomon ruled over all the kingdoms from the River to the land of the Philistines, and to the border of Egypt; they brought tribute and served Solomon all the days of his life.
402. וַתֵּרֶב חׇכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחׇכְמַת כׇּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חׇכְמַת
מִצְרָיִם.
(מלכים א ה׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And Solomon's wisdom surpassed the wisdom of all the children of the east, and all the wisdom of Egypt.
403. וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַ
יהֹוָהי״י.
(מלכים א ו׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass in the four hundred and eightieth year after the Children of Israel came out of the land of Egypt, in the fourth year of Solomon's reign over Israel, in the month Ziv, which is the second month, that he began to build the house of Hashem.
404. אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת
יְהֹוָהי״י עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(מלכים א ח׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
There was nothing in the ark save the two tables of stone which Moses put there at Horeb, when Hashem made a covenant with the Children of Israel when they came out of the land of Egypt.
405. מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
(מלכים א ח׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
'Since the day that I brought forth My people Israel out of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a house, that My name might be there; but I chose David to be over My people Israel.'
406. וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(מלכים א ח׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And have I set there a place for the ark, in which is the covenant of Hashem, which He made with our fathers when He brought them out of the land of Egypt."
407. כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ
מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל.
(מלכים א ח׳:נ״א / מקראות גדולות) (en)
for they are Your people, and Your inheritance, which You brought forth out of Egypt, from the midst of the iron furnace;
408. כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ
מִמִּצְרַיִם אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה.
(מלכים א ח׳:נ״ג / מקראות גדולות) (en)
For You set them apart from among all the peoples of the earth to be Your inheritance, as You spoke by the hand of Moses Your servant, when You brought our fathers out of Egypt, O Lord God."
409. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל
מִצְרַיִם לִפְנֵי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.
(מלכים א ח׳:ס״ה / מקראות גדולות) (en)
So Solomon held the festival at that time, and all Israel with him, a great congregation, from the entrance Hamath to the Brook of Egypt, before Hashem our God, seven days and seven days, fourteen days.
410. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים [וַיִּשְׁתַּחֲווּ] (וישתחו) לָהֶם וַיַּעַבְדֻם עַל כֵּן הֵבִיא
יְהֹוָהי״י עֲלֵיהֶם אֵת כׇּל הָרָעָה הַזֹּאת.
(מלכים א ט׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
they shall be answered, 'Because they forsook Hashem their God, who brought forth their fathers out of the land of Egypt, and laid hold on other gods, and worshipped them, and served them; therefore Hashem has brought all this evil upon them.'"
411. פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.
(מלכים א ט׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
Pharaoh king of Egypt had gone up and taken Gezer, and burnt it with fire, and slain the Canaanites that dwelled in the city, and had given it as a dowry to his daughter, Solomon's wife.
412. וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה
מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר.
(מלכים א י׳:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
And the horses which Solomon had were brought out of Egypt; also out of Keveh, the king's merchants buying them of the men of Keveh at a price.
413. וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה
מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכׇל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ.
(מלכים א י׳:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
And a chariot was imported out of Egypt for six hundred shekels of silver, and a horse for one hundred and fifty; and so they exported to all the kings of the Hittites and to the kings of Aram by their hands.
414. וַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ לָבוֹא
מִצְרָיִם וַהֲדַד נַעַר קָטָן.
(מלכים א י״א:י״ז / מקראות גדולות) (en)
that Hadad fled, he and certain Edomites of his father's servants with him, to go into Egypt, Hadad still being a young child.
415-416. וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן וַיָּבֹאוּ
מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ.
(מלכים א י״א:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And they arose out of Midian and came to Paran; and they took men with them out of Paran, and they came to Egypt, to Pharaoh king of Egypt, who gave him a house, and assigned him food, and gave him land.
417. וַהֲדַד שָׁמַע
בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא וַיֹּאמֶר הֲדַד אֶל פַּרְעֹה שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי.
(מלכים א י״א:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And when Hadad heard in Egypt that David slept with his fathers, and that Joab the captain of the army was dead, Hadad said to Pharaoh, "Let me depart, that I may go to my own country."
418-420. וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרׇבְעָם וַיָּקׇם יָרׇבְעָם וַיִּבְרַח
מִצְרַיִם אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַיְהִי
בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה.
(מלכים א י״א:מ׳ / מקראות גדולות) (en)
Solomon sought to kill Jeroboam; but Jeroboam arose and fled into Egypt, to Shishak king of Egypt, and he was in Egypt until the death of Solomon.
421-422. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרׇבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ
בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֵּשֶׁב יָרׇבְעָם
בְּמִצְרָיִם.
(מלכים א י״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat heard of it — for he was still in Egypt, where he had fled from the presence of King Solomon; and Jeroboam dwelt in Egypt,
423. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(מלכים א י״ב:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
So the king consulted, and he made two calves of gold; and he said to them, "You have gone up long enough to Jerusalem; behold your gods, O Israel, which brought you up out of the land of Egypt."
424. וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה [שִׁישַׁק] (שושק) מֶלֶךְ
מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(מלכים א י״ד:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass in the fifth year of King Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem;
425. וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי
מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ.
(מלכים ב ז׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
For Hashem had made the army of the Arameans hear a noise of chariots and a noise of horses, the noise of a great army; and they said one to another, "Behold, the king of Israel has hired against us the kings of the Hittites and the kings of the Egyptians to come upon us."
426. וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעְצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא.
(מלכים ב י״ז:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And the king of Assyria found conspiracy in Hoshea, for he had sent messengers to So king of Egypt, and he did not offer tribute to the king of Assyria as he had done year by year; therefore the king of Assyria shut him up and bound him in prison.
427-428. וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַ
יהֹוָהי״י אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
(מלכים ב י״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And it was so, because the Children of Israel had sinned against Hashem their God who brought them up out of the land of Egypt from under the hand of Pharaoh king of Egypt, and they had feared other gods.
429. כִּי אִם אֶת
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה אֹתוֹ תִירָאוּ וְלוֹ תִשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ תִזְבָּחוּ.
(מלכים ב י״ז:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
but Hashem, who brought you up out of the land of Egypt with great power and with an outstretched arm, Him you shall fear, and Him you shall worship, and to Him shall you sacrifice.
430-431. עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל
מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לְכׇל הַבֹּטְחִים עָלָיו.
(מלכים ב י״ח:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Now, behold, you trust upon the staff of this crushed reed, upon Egypt; if a man leans on it, it will go into his hand and pierce it. So is Pharaoh king of Egypt to all that trust in him.
432. וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל
מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים.
(מלכים ב י״ח:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
How then can you turn away one captain, the least of my masters servants? And yet you put your trust on Egypt for chariots and for horsemen!
433. יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינַי וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים אֹתִי מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם
מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה.
(מלכים ב כ״א:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
because they have done that which is evil in My sight, and have provoked Me, since the day their fathers came forth out of Egypt, to this day."
434. בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.
(מלכים ב כ״ג:כ״ט / מקראות גדולות) (en)
In his days Pharaoh-necoh king of Egypt went up against the king of Assyria to the river Euphrates; and King Josiah went to meet him; and he slew him at Megiddo, when he had seen him.
435. וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקַח וַיָּבֹא
מִצְרַיִם וַיָּמׇת שָׁם.
(מלכים ב כ״ג:ל״ד / מקראות גדולות) (en)
And Pharaoh-necoh made Eliakim the son of Josiah king instead of Josiah his father, and he changed his name to Jehoiakim; but he took Jehoahaz away, and he came to Egypt and died there.
436-438. וְלֹא הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל
מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ
מִצְרָיִם.
(מלכים ב כ״ד:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
And the king of Egypt did not come out again from his land; for the king of Babylon had taken all that belonged to the king of Egypt, from the Brook of Egypt to the river Euphrates.
439. וַיָּקֻמוּ כׇל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ
מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים.
(מלכים ב כ״ה:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
And all the people, both small and great, and the captains of the forces, arose, and came to Egypt; for they were afraid of the Chaldeans.
440. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק
יְהֹוָהי״י לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי
מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר.
(ישעיהו ז׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
And it shall come to pass on that day that Hashem shall whistle for the fly that is in the uttermost part of the rivers of Egypt and for the bee that is in the land of Assyria.
441. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה צְבָאוֹת אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ
מִצְרָיִם.
(ישעיהו י׳:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Therefore, thus says Hashem, the God of hosts, "O My people that dwell in Zion, do not be afraid of Asshur though he smites you with the rod and lifts up his staff against you, after the manner of Egypt.
442. וְעוֹרֵר עָלָיו
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת שׁוֹט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עוֹרֵב וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ
מִצְרָיִם.
(ישעיהו י׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
And Hashem of hosts shall stir up against him a scourge, as in the slaughter of Midian at the Rock of Oreb; and as His rod was over the sea, so He shall lift it up after the manner of Egypt.
443. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר
וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם.
(ישעיהו י״א:י״א / מקראות גדולות) (en)
And it shall come to pass on that day, that Hashem will set His hand again the second time to recover the remnant of His people that shall remain from Assyria, and from Egypt, and from Pathros, and from Cush, and from Elam, and from Shinar, and from Hamath, and from the islands of the sea.
444. וְהֶחֱרִים
יְהֹוָהי״י אֵת לְשׁוֹן יָם
מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים.
(ישעיהו י״א:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
And Hashem will utterly destroy the tongue of the Egyptian sea; and with His scorching wind He will shake His hand over the River. And He will smite it into seven streams, and cause men to march over in shoes.
445. וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ישעיהו י״א:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
And there shall be a highway for the remnant of His people that shall remain from Assyria, like there was for Israel on the day that he came up out of the land of Egypt.
446-449. מַשָּׂא
מִצְרָיִם הִנֵּה
יְהֹוָהי״י רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא
מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי
מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב
מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ.
(ישעיהו י״ט:א׳ / מקראות גדולות) (en)
The burden of Egypt. Behold, Hashem rides upon a swift cloud, and comes to Egypt. And the idols of Egypt shall be moved at His presence, and the heart of Egypt shall melt within it.
450-451. וְסִכְסַכְתִּי
מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה.
(ישעיהו י״ט:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"And I will spur Egypt against Egypt; and they shall fight every one against his brother, and everyone against his neighbor, city against city, and kingdom against kingdom.
452. וְנָבְקָה רוּחַ
מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים.
(ישעיהו י״ט:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
And the spirit of Egypt shall be made empty within it; and I will make its counsel void; and they shall seek to the idols, and to the whisperers, and to the ghosts, and to the familiar spirits.
453. וְסִכַּרְתִּי אֶת
מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשׇׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת.
(ישעיהו י״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And I will give over the Egyptians into the hand of a cruel lord; and a fierce king shall rule over them," says the Master, Hashem of hosts.
454. אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת עַל
מִצְרָיִם.
(ישעיהו י״ט:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Where are they, then, your wise men? And let them tell you now, and let them know what Hashem of hosts has advised concerning Egypt.
455. נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת
מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ.
(ישעיהו י״ט:י״ג / מקראות גדולות) (en)
The princes of Zoan have become fools; the princes of Noph are deceived. They have caused Egypt to go astray, those that are the corner-stone of her tribes.
456. יְהֹוָהי״י מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת
מִצְרַיִם בְּכׇל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ.
(ישעיהו י״ט:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Hashem has mingled within her a spirit of dizziness; and they have caused Egypt to stagger in all its work, as a drunken man staggers in his vomit.
457. וְלֹא יִהְיֶה
לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן.
(ישעיהו י״ט:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
There shall not be any work for Egypt which head or tail, palm-branch or rush, may do.
458. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה
מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו.
(ישעיהו י״ט:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
On that day Egypt shall be like a woman; and it shall tremble and fear because of the shaking of the hand of Hashem of hosts, which He shakes over it.
459. וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה
לְמִצְרַיִם לְחׇגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו.
(ישעיהו י״ט:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And the land of Judah shall become a terror to Egypt, whenever one makes mention of it to him, he shall be afraid, because of the plan of Hashem of hosts, which He plans against it.
460. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַ
יהֹוָהי״י צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת.
(ישעיהו י״ט:י״ח / מקראות גדולות) (en)
On that day there shall be five cities in the land of Egypt that speak the language of Canaan and swear to Hashem of hosts; one shall be called the city of destruction.
461. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַ
יהֹוָהי״י בְּתוֹךְ אֶרֶץ
מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַ
יהֹוָהי״י.
(ישעיהו י״ט:י״ט / מקראות גדולות) (en)
On that day there shall be an altar to Hashem in the midst of the land of Egypt, and a pillar at its border to Hashem.
462. וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַ
יהֹוָהי״י צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל
יְהֹוָהי״י מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם.
(ישעיהו י״ט:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
And it shall be for a sign and for a witness to Hashem of hosts in the land of Egypt; for they shall cry to Hashem because of the oppressors, and He will send them a savior and a defender who will deliver them.
463-464. וְנוֹדַע
יְהֹוָהי״י לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ
מִצְרַיִם אֶת
יְהֹוָהי״י בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַ
יהֹוָהי״י וְשִׁלֵּמוּ.
(ישעיהו י״ט:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And Hashem shall make Himself known to Egypt, and the Egyptians shall know Hashem on that day. They shall even worship with sacrifice and offering, and shall vow a vow to Hashem, and they shall perform it.
465. וְנָגַף
יְהֹוָהי״י אֶת
מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד
יְהֹוָהי״י וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם.
(ישעיהו י״ט:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
And Hashem will smite Egypt, smiting and healing; and they shall return to Hashem, and He will be entreated of them, and He will heal them.
466-469. בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה
מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר
בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ
מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר.
(ישעיהו י״ט:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
On that day there shall be a highway out of Egypt to Assyria, and the Assyrian shall come into Egypt, and the Egyptian into Assyria; and the Egyptians shall worship with the Assyrians.
470. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה
לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
(ישעיהו י״ט:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
On that day Israel shall be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth;
471. אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי
מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.
(ישעיהו י״ט:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
for Hashem of hosts has blessed him, saying, "Blessed be Egypt, My people, and Assyria, the work of My hands, and Israel, My inheritance."
472. וַיֹּאמֶר
יְהֹוָהי״י כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל
מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ.
(ישעיהו כ׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
And Hashem said, "Like My servant Isaiah has walked naked and barefoot for three years to be a sign and a wonder upon Egypt and upon Ethiopia,
473-474. כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי
מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת
מִצְרָיִם.
(ישעיהו כ׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
so shall the king of Assyria lead away the captives of Egypt, and the exiles of Ethiopia, young and old, naked and barefoot, and with buttocks uncovered, to the shame of Egypt.
475. וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן
מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם.
(ישעיהו כ׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
And they shall be dismayed and ashamed, because of Ethiopia their expectation, and because of Egypt their glory.
476. כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע
לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר.
(ישעיהו כ״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
When the report comes to Egypt, they shall be sorely pained at the report of Tyre.
477. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט
יְהֹוָהי״י מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל
מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(ישעיהו כ״ז:י״ב / מקראות גדולות) (en)
And it shall come to pass on that day that Hashem will thresh from the flood of the River to the Brook of Egypt, and you shall be gathered one by one, O you children of Israel.
478. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַ
יהֹוָהי״י בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
(ישעיהו כ״ז:י״ג / מקראות גדולות) (en)
And it shall come to pass on that day that a great horn shall be blown. And those were lost in the land of Assyria shall come, and those that were dispersed in the land of Egypt; and they shall worship Hashem on the holy mountain in Jerusalem.
479-480. הַהֹלְכִים לָרֶדֶת
מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל
מִצְרָיִם.
(ישעיהו ל׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
that walk to go down into Egypt and have not asked at My mouth, to take refuge in the stronghold of Pharaoh and to take shelter in the shadow of Egypt!
481. וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל
מִצְרַיִם לִכְלִמָּה.
(ישעיהו ל׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Therefore the stronghold of Pharaoh shall turn to your shame, and the shelter in the shadow of Egypt to your confusion.
482. וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת.
(ישעיהו ל׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
For Egypt helps in vain, and to no purpose; therefore I have called her arrogance that sits still.
483. הוֹי הַיֹּרְדִים
מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת
יְהֹוָהי״י לֹא דָרָשׁוּ.
(ישעיהו ל״א:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Woe to those that go down to Egypt for help, and rely on horses, and trust in chariots because they are many, and in horsemen because they are exceeding mighty. But they do not look to the Holy One of Israel, and they do not seek Hashem!
484. וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַ
יהֹוָהי״י יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן.
(ישעיהו ל״א:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Now the Egyptians are men, and not God, and their horses flesh, and not spirit. So when Hashem shall stretch out His hand, both he that helps shall stumble, and he that is helped shall fall, and they all shall perish together.
485-486. הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל
מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לְכׇל הַבֹּטְחִים עָלָיו.
(ישעיהו ל״ו:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Behold, you trust upon the staff of this bruised reed, even upon Egypt; on which if a man leans, it will go into his hand and pierce it; so is Pharaoh king of Egypt to all that trust in him.'
487. וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל
מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים.
(ישעיהו ל״ו:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
How then can you turn away the face of one captain, even of the least of my master's servants? Yet you put your trust on Egypt for chariots and for horsemen!
488. כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כׇפְרְךָ
מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ.
(ישעיהו מ״ג:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
For I am Hashem your God, The Holy One of Israel, your Savior. I have given Egypt as your ransom, Ethiopia and Seba for you.
489. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י יְגִיעַ
מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים.
(ישעיהו מ״ה:י״ד / מקראות גדולות) (en)
Thus says Hashem, "The labor of Egypt, and the merchandise of Ethiopia, and of the Sabeans, men of stature, shall come over to you, and they shall be yours. They shall go after you. In chains they shall come over, and they shall fall down to you. They shall make supplication to you, 'Surely God is in you, and there is no one else; there is no other God.'
490. כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה
מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ.
(ישעיהו נ״ב:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
For thus says Hashem God, "My people went down at first into Egypt to sojourn there; and the Assyrian oppressed them without cause.
491. וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה
יְהֹוָהי״י הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם.
(ירמיהו ב׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
They do not say, 'Where is Hashem who brought us up out of the land of Egypt, who led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of the shadow of death, through a land that none passed through, and where no man lived?'
492. וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ
מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר.
(ירמיהו ב׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Now what have you to do in the way to Egypt, to drink the waters of the Shihor? Or what have you to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River?
493. מַה תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּךְ גַּם
מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר.
(ירמיהו ב׳:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
Why go you about so much to change your way? You shall be ashamed of Egypt also, as you were ashamed of Assyria.
494. כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם [הוֹצִיאִי] (הוציא) אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח.
(ירמיהו ז׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
For I didn't speak to your fathers, nor command them in the day that I brought them out of the land of Egypt, concerning burnt offerings or sacrifices.
495. לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כׇּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ.
(ירמיהו ז׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
Since the day that your fathers came forth out of the land of Egypt to this day, I have sent to you all My servants the prophets, daily rising up early and sending them.
496. עַל
מִצְרַיִם וְעַל יְהוּדָה וְעַל אֱדוֹם וְעַל בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל מוֹאָב וְעַל כׇּל קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כׇל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב.
(ירמיהו ט׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
Egypt, and Judah, and Edom, and the children of Ammon, and Moab, and all that have the corners of their hair cut off, who dwell in the wilderness; for all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel are uncircumcised in heart."
497. אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.
(ירמיהו י״א:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
which I commanded your fathers in the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the iron furnace, saying, 'Obey My voice, and do them, according to all which I command you. So shall you be My people, and I will be your God;
498. כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הַשְׁכֵּם וְהָעֵד לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי.
(ירמיהו י״א:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
For I earnestly protested to your fathers on the day that I brought them up out of the land of Egypt, even to this day, rising early and protesting, saying, 'Obey My voice.'
499. לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם
יְהֹוָהי״י וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו ט״ז:י״ד / מקראות גדולות) (en)
"Therefore, behold, the days come," says Hashem, "that it shall no longer be said, 'As Hashem lives, who brought up the children of Israel out of the land of Egypt',
500. לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם
יְהֹוָהי״י וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי
יְהֹוָהי״י אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו כ״ג:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Therefore, behold, the days come," says Hashem, "that they shall no longer say, 'As Hashem lives, who brought up the children of Israel out of the land of Egypt';
501. וְכַתְּאֵנִים הָרָעוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ כִּי כֹה אָמַר
יְהֹוָהי״י כֵּן אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו וְאֵת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלַ͏ִם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו כ״ד:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
'As the bad figs, which can't be eaten, they are so bad,' surely thus says Hashem, 'So I will give up Zedekiah the king of Judah, and his princes, and the residue of Jerusalem, who remain in this land, and those who dwell in the land of Egypt,
502. אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כׇּל עַמּוֹ.
(ירמיהו כ״ה:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Pharaoh king of Egypt, and his servants, and his princes, and all his people;
503. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכׇל גִּבּוֹרָיו וְכׇל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא
מִצְרָיִם.
(ירמיהו כ״ו:כ״א / מקראות גדולות) (en)
and when Jehoiakim the king, with all his mighty men, and all the princes, heard his words, the king sought to put him to death; but when Uriah heard it, he was afraid, and fled, and went into Egypt,
504-505. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים
מִצְרָיִם אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל
מִצְרָיִם.
(ירמיהו כ״ו:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
and Jehoiakim the king sent men into Egypt, Elnathan the son of Achbor, and certain men with him, into Egypt;
506. וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ
מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם.
(ירמיהו כ״ו:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
and they fetched forth Uriah out of Egypt, and brought him to Jehoiakim the king, who killed him with the sword, and cast his dead body into the graves of the common people."
507. לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם
יְהֹוָהי״י.
(ירמיהו ל״א:ל״א / מקראות גדולות) (en)
not according to the covenant that I made with their fathers on the day that I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt, which My covenant they broke, although I was a husband to them," says Hashem.
508. אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה.
(ירמיהו ל״ב:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
who performed signs and wonders in the land of Egypt, even to this day, both in Israel and among men; and made You a name, as in this day;
509. וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל.
(ירמיהו ל״ב:כ״א / מקראות גדולות) (en)
and brought forth Your people Israel out of the land of Egypt with signs, and with wonders, and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great terror;
510. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר.
(ירמיהו ל״ד:י״ג / מקראות גדולות) (en)
"Thus says Hashem, the God of Israel, 'I made a covenant with your fathers on the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage, saying,
511. וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא
מִמִּצְרָיִם וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(ירמיהו ל״ז:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
Pharaoh's army had come forth out of Egypt; and when the Chaldeans who were besieging Jerusalem heard news of them, they broke up from Jerusalem.
512. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדׇרְשֵׁנִי הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו ל״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
"Thus says Hashem, the God of Israel, 'Thus shall you tell the king of Judah, who sent you to Me to inquire of Me, 'Behold, Pharaoh's army, which has come forth to help you, shall return to Egypt into their own land.
513. וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת [כִּמְהָם] (כמוהם) אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם לָלֶכֶת לָבוֹא
מִצְרָיִם.
(ירמיהו מ״א:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And they departed, and lived in Geruth Chimham, which is by Bethlehem, to go to enter into Egypt,
514. לֵאמֹר לֹא כִּי אֶרֶץ
מִצְרַיִם נָבוֹא אֲשֶׁר לֹא נִרְאֶה מִלְחָמָה וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע וְלַלֶּחֶם לֹא נִרְעָב וְשָׁם נֵשֵׁב.
(ירמיהו מ״ב:י״ד / מקראות גדולות) (en)
saying, 'No; but we will go into the land of Egypt, where we shall see no war, nor hear the sound of the trumpet, nor have hunger of bread; and there will we dwell,
515. וְעַתָּה לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר
יְהֹוָהי״י שְׁאֵרִית יְהוּדָה כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא
מִצְרַיִם וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם.
(ירמיהו מ״ב:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
now therefore hear the word of Hashem, O remnant of Judah. Thus says Hashem of Hosts, the God of Israel, 'If you indeed set your faces to enter into Egypt, and go to sojourn there;
516-517. וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם
מִצְרַיִם וְשָׁם תָּמֻתוּ.
(ירמיהו מ״ב:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
then it shall happen, that the sword, which you fear, shall overtake you there in the land of Egypt; and the famine, about which you are afraid, shall follow hard after you there in Egypt; and there you shall die.
518. וְיִהְיוּ כׇל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לָבוֹא
מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם.
(ירמיהו מ״ב:י״ז / מקראות גדולות) (en)
So shall it be with all the men who set their faces to go into Egypt to sojourn there. They shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence; and none of them shall remain or escape from the evil that I will bring on them.'
519. כִּי כֹה אָמַר
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם
מִצְרָיִם וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה וְלֹא תִרְאוּ עוֹד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה.
(ירמיהו מ״ב:י״ח / מקראות גדולות) (en)
For thus says Hashem of Hosts, the God of Israel. 'As My anger and My wrath has been poured forth on the inhabitants of Jerusalem, so shall My wrath be poured forth on you, when you shall enter into Egypt; and you shall be an object of horror, and an astonishment, and a curse, and a reproach; and you shall not see this place again.'
520. דִּבֶּר
יְהֹוָהי״י עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה אַל תָּבֹאוּ
מִצְרָיִם יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם.
(ירמיהו מ״ב:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Hashem has spoken concerning you, remnant of Judah, 'Don't you go into Egypt'. Know certainly that I have testified to you this day.
521. וַיֹּאמֶר עֲזַרְיָה בֶן הוֹשַׁעְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכׇל הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים אֹמְרִים אֶל יִרְמְיָהוּ שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר לֹא שְׁלָחֲךָ
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵינוּ לֵאמֹר לֹא תָבֹאוּ
מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם.
(ירמיהו מ״ג:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
then Azariah the son of Hoshaiah, and Johanan the son of Kareah, and all the proud men, spoke, saying to Jeremiah, "You speak falsely. Hashem our God has not sent you to say, 'You shall not go into Egypt to sojourn there;'
522. וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ
מִצְרַיִם כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל
יְהֹוָהי״י וַיָּבֹאוּ עַד תַּחְפַּנְחֵס.
(ירמיהו מ״ג:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
and they came into the land of Egypt; for they didn't obey the voice of Hashem. And they came to Tahpanhes.
523. [וּבָא] (ובאה) וְהִכָּה אֶת אֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לֶחָרֶב.
(ירמיהו מ״ג:י״א / מקראות גדולות) (en)
He shall come, and shall strike the land of Egypt; such as are for death shall be given to death, and such as are for captivity to captivity, and such as are for the sword to the sword.
524-525. וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי
מִצְרַיִם וּשְׂרָפָם וְשָׁבָם וְעָטָה אֶת אֶרֶץ
מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.
(ירמיהו מ״ג:י״ב / מקראות גדולות) (en)
I will kindle a fire in the houses of the gods of Egypt; and he shall burn them, and carry them away captive; and he shall array himself with the land of Egypt, as a shepherd puts on his garment; and he shall go forth from there in peace.
526-527. וְשִׁבַּר אֶת מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְאֶת בָּתֵּי אֱלֹהֵי
מִצְרַיִם יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.
(ירמיהו מ״ג:י״ג / מקראות גדולות) (en)
He shall also break the pillars of Beth Shemesh, that is in the land of Egypt; and the houses of the gods of Egypt shall he burn with fire.'"
528. הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כׇּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר.
(ירמיהו מ״ד:א׳ / מקראות גדולות) (en)
The word that came to Jeremiah concerning all the Jews who lived in the land of Egypt, who lived at Migdol, and at Tahpanhes, and at Memphis, and in the country of Pathros, saying,
529. לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ.
(ירמיהו מ״ד:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
in that you provoke Me to anger with the works of your hands, burning incense to other gods in the land of Egypt, where you have gone to sojourn; that you may be cut off, and that you may be a curse and a reproach among all the nations of the earth?
530-531. וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא אֶרֶץ
מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם יִפֹּלוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה.
(ירמיהו מ״ד:י״ב / מקראות גדולות) (en)
I will take the remnant of Judah, that have set their faces to go into the land of Egypt to sojourn there, and they shall all be consumed; in the land of Egypt shall they fall; they shall be consumed by the sword and by the famine; they shall die, from the least even to the greatest, by the sword and by the famine; and they shall be an object of horror, and an astonishment, and a curse, and a reproach.
532. וּפָקַדְתִּי עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר.
(ירמיהו מ״ד:י״ג / מקראות גדולות) (en)
For I will punish those who dwell in the land of Egypt, as I have punished Jerusalem, by the sword, by the famine, and by the pestilence;
533. וְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְלָשׁוּב אֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם כִּי לֹא יָשׁוּבוּ כִּי אִם פְּלֵטִים.
(ירמיהו מ״ד:י״ד / מקראות גדולות) (en)
so that none of the remnant of Judah, who have gone into the land of Egypt to sojourn there, shall escape or be left, to return into the land of Judah, to which they have a desire to return to dwell there, for none shall return save such as shall escape.'"
534. וַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וְכׇל הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת קָהָל גָּדוֹל וְכׇל הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס לֵאמֹר.
(ירמיהו מ״ד:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
Then all the men who knew that their wives burned incense to other gods, and all the women who stood by, a great assembly, even all the people who lived in the land of Egypt, in Pathros, answered Jeremiah, saying,
535. וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כׇּל הָעָם וְאֶל כׇּל הַנָּשִׁים שִׁמְעוּ דְּבַר
יְהֹוָהי״י כׇּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו מ״ד:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
Moreover Jeremiah said to all the people, and to all the women, "Hear the word of Hashem, all Judah who are in the land of Egypt.
536-537. לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר
יְהֹוָהי״י כׇּל יְהוּדָה הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר
יְהֹוָהי״י אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כׇּל אִישׁ יְהוּדָה אֹמֵר חַי אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה בְּכׇל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו מ״ד:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
Therefore hear the word of Hashem, all Judah who dwell in the land of Egypt, 'Behold, I have sworn by My great name,' says Hashem, 'that My name shall no longer be named in the mouth of any man of Judah in all the land of Egypt, saying, 'As the Lord Hashem lives.'
538. הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה וְתַמּוּ כׇל אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם.
(ירמיהו מ״ד:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
Behold, I watch over them for evil, and not for good; and all the men of Judah who are in the land of Egypt shall be consumed by the sword and by the famine, until there be an end of them.
539-540. וּפְלִיטֵי חֶרֶב יְשֻׁבוּן מִן אֶרֶץ
מִצְרַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה מְתֵי מִסְפָּר וְיָדְעוּ כׇּל שְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לְאֶרֶץ
מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם דְּבַר מִי יָקוּם מִמֶּנִּי וּמֵהֶם.
(ירמיהו מ״ד:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
Those who escape the sword shall return out of the land of Egypt into the land of Judah, few in number; and all the remnant of Judah, who have gone into the land of Egypt to sojourn there, shall know whose word shall stand, Mine, or theirs.
541. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חׇפְרַע מֶלֶךְ
מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ.
(ירמיהו מ״ד:ל׳ / מקראות גדולות) (en)
Thus says Hashem, 'Behold, I will give Pharaoh Hophra king of Egypt into the hand of his enemies, and into the hand of those who seek his life; as I gave Zedekiah king of Judah into the hand of Nebuchadnezzar king of Babylon, who was his enemy, and sought his life.'"
542-543. לְמִצְרַיִם עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ
מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
(ירמיהו מ״ו:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Of Egypt, concerning the army of Pharaoh Necoh king of Egypt, which was by the river Euphrates in Carchemish, which Nebuchadnezzar king of Babylon struck in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah.
544. מִצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה וְכַנְּהָרוֹת יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֲכַסֶּה אֶרֶץ אֹבִידָה עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
(ירמיהו מ״ו:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Egypt rises up like the Nile, and his waters toss themselves like the rivers. And he says, 'I will rise up, I will cover the earth; I will destroy a city and its inhabitants.'
545. עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת
מִצְרָיִם לַשָּׁוְא [הִרְבֵּית] (הרביתי) רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.
(ירמיהו מ״ו:י״א / מקראות גדולות) (en)
Go up into Gilead, and take balm, virgin daughter of Egypt. In vain do you use many medicines; there is no healing for you.
546. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהֹוָהי״י אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(ירמיהו מ״ו:י״ג / מקראות גדולות) (en)
The word that Hashem spoke to Jeremiah the prophet, how Nebuchadnezzar king of Babylon should come and strike the land of Egypt.
547. הַגִּידוּ
בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ.
(ירמיהו מ״ו:י״ד / מקראות גדולות) (en)
"Declare in Egypt, and publish in Migdol, and publish in Memphis and in Tahpanhes. Say, 'Stand forth, and prepare; for the sword has devoured round about you.'
548. קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.
(ירמיהו מ״ו:י״ז / מקראות גדולות) (en)
They cried there, 'Pharaoh king of Egypt is but a noise; he has let the appointed time pass by.'
549. כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת
מִצְרָיִם כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
(ירמיהו מ״ו:י״ט / מקראות גדולות) (en)
O daughter who dwells in Egypt, furnish yourself to go into captivity; for Memphis shall become a desolation, and shall be burnt up, without inhabitant.
550. עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה
מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.
(ירמיהו מ״ו:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
Egypt is a very beautiful heifer; but a gadfly out of the north is coming, it is coming.
551. הֹבִישָׁה בַּת
מִצְרָיִם נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן.
(ירמיהו מ״ו:כ״ד / מקראות גדולות) (en)
The daughter of Egypt shall be disappointed; she shall be delivered into the hand of the people of the north."
552. אָמַר
יְהֹוָהי״י צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל
מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ.
(ירמיהו מ״ו:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
Hashem of Hosts, the God of Israel, says, "Behold, I will punish Amon of No, and Pharaoh, and Egypt, with her gods, and her kings; even Pharaoh, and those who trust in him.
553. וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי
מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ גִּדְלֵי בָשָׂר וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי.
(יחזקאל ט״ז:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
You have also committed sexual immorality with the Egyptians, your neighbors, great of flesh; and have multiplied your prostitution, to provoke Me to anger.
554. וַיִּמְרׇד בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו
מִצְרַיִם לָתֶת לוֹ סוּסִים וְעַם רָב הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט.
(יחזקאל י״ז:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
But he rebelled against him in sending his ambassadors into Egypt, that they might give him horses and much people. Shall he prosper? Shall he escape who does such things? Shall he break the covenant, and yet escape?
555. וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(יחזקאל י״ט:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
The nations also heard of him; he was taken in their pit; and they brought him with hooks to the land of Egypt.
556. וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה בְּיוֹם בׇּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם.
(יחזקאל כ׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
and tell them, 'Thus says Adonai Elohim, 'On the day when I chose Israel, and swore to the seed of the house of Jacob, and made Myself known to them in the land of Egypt, when I swore to them, saying, I am Hashem your God;
557. בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכׇל הָאֲרָצוֹת.
(יחזקאל כ׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
on that day I swore to them, to bring them forth out of the land of Egypt into a land that I had searched out for them, flowing with milk and honey, which is the glory of all lands.
558. וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי
מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵיכֶם.
(יחזקאל כ׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
I said to them, 'Cast away every man the abominations of his eyes, and don't defile yourselves with the idols of Egypt; I am Hashem your God.'
559-560. וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי
מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(יחזקאל כ׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
But they rebelled against Me, and would not listen to Me; every man did not cast away the abominations of their eyes, neither did they forsake the idols of Egypt. Then I said I would pour out My wrath on them, to accomplish My anger against them in the midst of the land of Egypt.
561. וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(יחזקאל כ׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
But I worked for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among which they were, in whose sight I made Myself known to them, in bringing them forth out of the land of Egypt.
562. וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל הַמִּדְבָּר.
(יחזקאל כ׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
So I caused them to go forth out of the land of Egypt, and brought them into the wilderness.
563. כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ
מִצְרָיִם כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה.
(יחזקאל כ׳:ל״ו / מקראות גדולות) (en)
As I entered into judgment with your fathers in the wilderness of the land of Egypt, so I will enter into judgment with you,' says Adonai Elohim.
564. וַתִּזְנֶינָה
בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן.
(יחזקאל כ״ג:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
They played the prostitute in Egypt; they played the prostitute in their youth. There were their breasts pressed, and there was handled the bosom of their virginity.
565. וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ
מִמִּצְרַיִם לֹא עָזָבָה כִּי אוֹתָהּ שָׁכְבוּ בִנְעוּרֶיהָ וְהֵמָּה עִשּׂוּ דַּדֵּי בְתוּלֶיהָ וַיִּשְׁפְּכוּ תַזְנוּתָם עָלֶיהָ.
(יחזקאל כ״ג:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Neither has she left her prostitution from Egypt; for in her youth they lay with her, and they handled the bosom of her virginity; and they poured out their prostitution on her.
566. וַתַּרְבֶּה אֶת תַּזְנוּתֶיהָ לִזְכֹּר אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(יחזקאל כ״ג:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Yet she multiplied her prostitution, remembering the days of her youth, in which she had played the prostitute in the land of Egypt.
567. וַתִּפְקְדִי אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ בַּעְשׂוֹת
מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ.
(יחזקאל כ״ג:כ״א / מקראות גדולות) (en)
Thus you called to memory the lewdness of your youth, in the handling of your bosom by the Egyptians for the breasts of your youth.
568-569. וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּתֵךְ מִמֵּךְ וְאֶת זְנוּתֵךְ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְלֹא תִשְׂאִי עֵינַיִךְ אֲלֵיהֶם
וּמִצְרַיִם לֹא תִזְכְּרִי עוֹד.
(יחזקאל כ״ג:כ״ז / מקראות גדולות) (en)
Thus I will make your lewdness to cease from you, and your prostitution brought from the land of Egypt; so that you shall not lift up your eyes to them, nor remember Egypt anymore.'
570. שֵׁשׁ בְּרִקְמָה
מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ.
(יחזקאל כ״ז:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Of fine linen with embroidered work from Egypt was your sail, that it might be to you for a banner; blue and purple from the islands of Elishah was your awning.
571-572. בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרָיִם וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל
מִצְרַיִם כֻּלָּהּ.
(יחזקאל כ״ט:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"Son of man, set your face against Pharaoh king of Egypt, and prophesy against him and against all Egypt.
573. דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי.
(יחזקאל כ״ט:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
Speak and say, 'Thus says Adonai Elohim, 'Behold, I am against you, Pharaoh king of Egypt, the great monster that lies in the midst of his rivers, that has said, 'My river is my own, and I have made it for myself.'
574. וְיָדְעוּ כׇּל יֹשְׁבֵי
מִצְרַיִם כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
(יחזקאל כ״ט:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
All the inhabitants of Egypt will know that I am Hashem, because they have been a staff of reed to the house of Israel.
575. וְהָיְתָה אֶרֶץ
מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחׇרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי.
(יחזקאל כ״ט:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
The land of Egypt shall be a desolation and a waste; and they shall know that I am Hashem. Because he has said, 'The river is mine, and I have made it;'
576. לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ
מִצְרַיִם לְחׇרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ.
(יחזקאל כ״ט:י׳ / מקראות גדולות) (en)
therefore, behold, I am against you, and against your rivers, and I will make the land of Egypt an utter waste and desolation, from the tower of Seveneh even to the border of Ethiopia.
577-578. וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ
מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מׇחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה וַהֲפִצֹתִי אֶת
מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת.
(יחזקאל כ״ט:י״ב / מקראות גדולות) (en)
I will make the land of Egypt a desolation in the midst of the countries that are desolate; and her cities among the cities that are laid waste shall be a desolation forty years; and I will scatter the Egyptians among the nations, and will disperse them through the countries.'
579. כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת
מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה.
(יחזקאל כ״ט:י״ג / מקראות גדולות) (en)
For thus says Adonai Elohim, 'At the end of forty years I will gather the Egyptians from the peoples where they were scattered;
580. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת
מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה.
(יחזקאל כ״ט:י״ד / מקראות גדולות) (en)
and I will bring back the captivity of Egypt, and will cause them to return into the land of Pathros, into the land of their birth; and they shall be there a base kingdom.
581. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ
מִצְרָיִם וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ.
(יחזקאל כ״ט:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Therefore thus says Adonai Elohim, 'Behold, I will give the land of Egypt to Nebuchadnezzar king of Babylon; and he shall carry off her multitude, and take her spoil, and take her prey; and it shall be the wages for his army.
582. פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ
מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה.
(יחזקאל כ״ט:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
I have given him the land of Egypt as his recompense for which he served, because they worked for Me,' says Adonai Elohim.
583-584. וּבָאָה חֶרֶב
בְּמִצְרַיִם וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ בִּנְפֹל חָלָל
בְּמִצְרָיִם וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ וְנֶהֶרְסוּ יְסֹדוֹתֶיהָ.
(יחזקאל ל׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
A sword shall come on Egypt, and anguish shall be in Ethiopia, when the slain shall fall in Egypt; and they shall take away her multitude, and her foundations shall be broken down.
585. כֹּה אָמַר
יְהֹוָהי״י וְנָפְלוּ סֹמְכֵי
מִצְרַיִם וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה בַּחֶרֶב יִפְּלוּ בָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה.
(יחזקאל ל׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
Thus says Hashem, 'They also who uphold Egypt shall fall; and the pride of her power shall come down, from the tower of Seveneh shall they fall in it by the sword,' says Adonai Elohim.
586. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י בְּתִתִּי אֵשׁ
בְּמִצְרַיִם וְנִשְׁבְּרוּ כׇּל עֹזְרֶיהָ.
(יחזקאל ל׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
They shall know that I am Hashem, when I have set a fire in Egypt, and all her helpers are destroyed.
587. בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים לְהַחֲרִיד אֶת כּוּשׁ בֶּטַח וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם
מִצְרַיִם כִּי הִנֵּה בָּאָה.
(יחזקאל ל׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
On that day messengers shall go forth from before Me in ships to make the careless Ethiopians afraid; and there shall be anguish on them, as on the day of Egypt; for, behold, it comes.'
588. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה וְהִשְׁבַּתִּי אֶת הֲמוֹן
מִצְרַיִם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
(יחזקאל ל׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Thus says Adonai Elohim, 'I will also make the multitude of Egypt to cease, by the hand of Nebuchadnezzar king of Babylon.
589. הוּא וְעַמּוֹ אִתּוֹ עָרִיצֵי גוֹיִם מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל
מִצְרַיִם וּמָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָלָל.
(יחזקאל ל׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
He and his people with him, the terrible of the nations, shall be brought in to destroy the land; and they shall draw their swords against Egypt, and fill the land with the slain.
590-591. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֹא יִהְיֶה עוֹד וְנָתַתִּי יִרְאָה בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(יחזקאל ל׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
Thus says Adonai Elohim, 'I will also destroy the idols, and I will cause the images to cease from Memphis; and there shall no longer be a prince from the land of Egypt. And I will put a fear in the land of Egypt.
592. וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז
מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא.
(יחזקאל ל׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
I will pour My wrath on Sin, the stronghold of Egypt; and I will cut off the multitude of No.
593. וְנָתַתִּי אֵשׁ
בְּמִצְרַיִם חוּל [תָּחוּל] (תחיל) סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם.
(יחזקאל ל׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
I will set a fire in Egypt. Sin shall be in great anguish, and No shall be broken up; and Memphis shall have adversaries in the daytime.
594. וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם בְּשִׁבְרִי שָׁם אֶת מֹטוֹת
מִצְרַיִם וְנִשְׁבַּת בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
(יחזקאל ל׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
At Tehaphnehes also the day shall withdraw itself, when I shall break there the yokes of Egypt, and the pride of her power shall cease in her. As for her, a cloud shall cover her, and her daughters shall go into captivity.
595. וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים
בְּמִצְרָיִם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(יחזקאל ל׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Thus I will execute judgments on Egypt; and they shall know that I am Hashem.'"
596. בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחׇבְשָׁהּ לְחׇזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב.
(יחזקאל ל׳:כ״א / מקראות גדולות) (en)
"Son of man, I have broken the arm of Pharaoh king of Egypt; and behold, it has not been bound up, to apply healing medicines, to put a bandage to bind it, that it be strong to hold the sword.
597. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה הִנְנִי אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעֹתָיו אֶת הַחֲזָקָה וְאֶת הַנִּשְׁבָּרֶת וְהִפַּלְתִּי אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ.
(יחזקאל ל׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
Therefore thus says Adonai Elohim, 'Behold, I am against Pharaoh king of Egypt, and will break his arms, the strong arm, and that which was broken; and I will cause the sword to fall out of his hand.
598. וַהֲפִצוֹתִי אֶת
מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִם בָּאֲרָצוֹת.
(יחזקאל ל׳:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
I will scatter the Egyptians among the nations, and will disperse them through the countries.
599. וְהַחֲזַקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה תִּפֹּלְנָה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י בְּתִתִּי חַרְבִּי בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָטָה אוֹתָהּ אֶל אֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(יחזקאל ל׳:כ״ה / מקראות גדולות) (en)
I will hold up the arms of the king of Babylon; and the arms of Pharaoh shall fall down; and they shall know that I am Hashem, when I shall put My sword into the hand of the king of Babylon, and he shall stretch it out on the land of Egypt.
600. וַהֲפִצוֹתִי אֶת
מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(יחזקאל ל׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
I will scatter the Egyptians among the nations, and disperse them through the countries; and they shall know that I am Hashem.'"
601. בֶּן אָדָם אֱמֹר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וְאֶל הֲמוֹנוֹ אֶל מִי דָּמִיתָ בְגׇדְלֶךָ.
(יחזקאל ל״א:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"Son of man, tell Pharaoh king of Egypt, and to his multitude, 'Whom are you like in your greatness?
602. בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם.
(יחזקאל ל״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
"Son of man, take up a lamentation over Pharaoh king of Egypt, and tell him, 'You were likened to a young lion of the nations, yet are you as a monster in the seas. You broke forth with your rivers, and troubled the waters with your feet, and fouled their rivers.'
603. בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת גְּאוֹן
מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כׇּל הֲמוֹנָהּ.
(יחזקאל ל״ב:י״ב / מקראות גדולות) (en)
By the swords of the mighty I will cause your multitude to fall; the terrible of the nations are they all; and they shall bring to nothing the pride of Egypt, and all its multitudes shall be destroyed.
604. בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ
מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת כׇּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי
יְהֹוָהי״י.
(יחזקאל ל״ב:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
'When I shall make the land of Egypt desolate and waste, a land destitute of that of which it was full, when I shall strike all those who dwell therein, then shall they know that I am Hashem.
605. קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ עַל
מִצְרַיִם וְעַל כׇּל הֲמוֹנָהּ תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יֱ
־הֹוִה.
(יחזקאל ל״ב:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
This is the lamentation with which they shall lament; the daughters of the nations shall lament therewith; over Egypt, and over all her multitude, shall they lament therewith,' says Adonai Elohim.
606. בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן
מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת יוֹרְדֵי בוֹר.
(יחזקאל ל״ב:י״ח / מקראות גדולות) (en)
"Son of man, wail for the multitude of Egypt, and cast them down, even her, and the daughters of the famous nations, to the lower parts of the earth, with those who go down into the pit.
607. וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(הושע ב׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
I will give her vineyards from there, and the valley of Achor for a door of hope; and she will respond there, as in the days of her youth, and as on the day when she came up out of the land of Egypt.
608. וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב
מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ.
(הושע ז׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
Ephraim is like an easily deceived dove, without understanding. They call to Egypt. They go to Assyria.
609. יָשׁוּבוּ לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם.
(הושע ז׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
They return, but not to the Most High. They are like a faulty bow. Their princes will fall by the sword for the rage of their tongue. This will be their derision in the land of Egypt.
610. זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ
יְהֹוָהי״י לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה
מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ.
(הושע ח׳:י״ג / מקראות גדולות) (en)
As for the sacrifices that they burn before Me, they sacrifice flesh and eat it; but Hashem doesn't accept them. Now He will remember their iniquity, and punish their sins. They will return to Egypt.
611. לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ
יְהֹוָהי״י וְשָׁב אֶפְרַיִם
מִצְרַיִם וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ.
(הושע ט׳:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
They won't dwell in Hashem's land; but Ephraim will return to Egypt, and they will eat unclean food in Assyria.
612. כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד
מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאׇהֳלֵיהֶם.
(הושע ט׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
For, behold, they have gone away from destruction. Egypt will gather them up. Memphis will bury them. Nettles will possess their pleasant things of silver. Thorns will be in their tents.
613. כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ
וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי.
(הושע י״א:א׳ / מקראות גדולות) (en)
When Israel was a child, then I loved him, and called My son out of Egypt.
614. לֹא יָשׁוּב אֶל אֶרֶץ
מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר הוּא מַלְכּוֹ כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב.
(הושע י״א:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
They won't return into the land of Egypt; but the Assyrian will be their king, because they refused to repent.
615. יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר
מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם
יְהֹוָהי״י.
(הושע י״א:י״א / מקראות גדולות) (en)
They will come trembling like a bird out of Egypt, and like a dove out of the land of Assyria; and I will settle them in their houses," says Hashem.
616. אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כׇּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן
לְמִצְרַיִם יוּבָל.
(הושע י״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
Ephraim feeds on wind, and chases the east wind. He continually multiplies lies and desolation. They make a covenant with Assyria, and oil is carried into Egypt.
617. וְאָנֹכִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בׇאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד.
(הושע י״ב:י׳ / מקראות גדולות) (en)
"But I am Hashem your God from the land of Egypt. I will yet again make you dwell in tents, as on the days of the solemn feast.
618. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה
יְהֹוָהי״י אֶת יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם וּבְנָבִיא נִשְׁמָר.
(הושע י״ב:י״ד / מקראות גדולות) (en)
By a prophet Hashem brought Israel up out of Egypt, and by a prophet he was preserved.
619. וְאָנֹכִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי.
(הושע י״ג:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
Yet I am Hashem your God from the land of Egypt; and you shall acknowledge no god but Me, and besides Me there is no savior.
620. מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם.
(יואל ד׳:י״ט / מקראות גדולות) (en)
Egypt will be a desolation and Edom will be a desolate wilderness, for the violence done to the children of Judah, because they have shed innocent blood in their land.
621. וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ הָאֱמֹרִי.
(עמוס ב׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
Also I brought you up out of the land of Egypt, and led you forty years in the wilderness, to possess the land of the Amorite.
622. שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהֹוָהי״י עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כׇּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֵאמֹר.
(עמוס ג׳:א׳ / מקראות גדולות) (en)
Hear this word that Hashem has spoken against you, children of Israel, against the whole family which I brought up out of the land of Egypt, saying:
623. הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ.
(עמוס ג׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Proclaim in the palaces at Ashdod, and in the palaces in the land of Egypt, and say, "Assemble yourselves on the mountains of Samaria, and see what unrest is in her, and what oppression is among them."
624. שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ
מִצְרַיִם הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם וּבְאַפְּכֶם וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם
יְהֹוָהי״י.
(עמוס ד׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
"I sent plagues among you like I did Egypt. I have slain your young men with the sword, and have carried away your horses; and I filled your nostrils with the stench of your camp, yet you haven't returned to Me," says Hashem.
625. הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ וְאָבַל כׇּל יוֹשֵׁב בָּהּ וְעָלְתָה כָאֹר כֻּלָּהּ וְנִגְרְשָׁה [וְנִשְׁקְעָה] (ונשקה) כִּיאוֹר
מִצְרָיִם.
(עמוס ח׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
Won't the land tremble for this, and everyone mourn who dwells in it? Yes, it will rise up wholly like the River; and it will be stirred up and sink again, like the River of Egypt.
626. וַאדֹנָי יֱ
־הֹוִה הַצְּבָאוֹת הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג וְאָבְלוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ וְשָׁקְעָה כִּיאֹר
מִצְרָיִם.
(עמוס ט׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
For Adonai, God of Armies, is He who touches the land and it melts, and all who dwell in it will mourn; and it will rise up wholly like the River, and will sink again, like the River of Egypt.
627. הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם
יְהֹוָהי״י הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר.
(עמוס ט׳:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Are you not like the children of the Ethiopians to Me, children of Israel?" says Hashem. "Haven't I brought up Israel out of the land of Egypt, and the Philistines from Caphtor, and the Syrians from Kir?
628. כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם.
(מיכה ו׳:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
For I brought you up out of the land of Egypt, and redeemed you out of the house of bondage. I sent before you Moses, Aaron, and Miriam.
629. כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.
(מיכה ז׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
As in the days of your coming forth out of the land of Egypt, I will show them marvelous things.
630. כּוּשׁ עׇצְמָה
וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ.
(נחום ג׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
Cush and Egypt were her boundless strength. Put and Libya were her helpers.
631. אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם
מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם אַל תִּירָאוּ.
(חגי ב׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
"This is the word that I covenanted with you when you came out of Egypt, and My spirit lived among you. Don't be afraid."
632. וַהֲשִׁבוֹתִים מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם.
(זכריה י׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
I will bring them again also out of the land of Egypt, and gather them out of Assyria; and I will bring them into the land of Gilead and Lebanon; and there won't be room enough for them.
633. וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט
מִצְרַיִם יָסוּר.
(זכריה י׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
He will pass through the sea of affliction, and will strike the waves in the sea, and all the depths of the Nile will dry up; and the pride of Assyria will be brought down, and the scepter of Egypt will depart.
634. וְאִם מִשְׁפַּחַת
מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף
יְהֹוָהי״י אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
(זכריה י״ד:י״ח / מקראות גדולות) (en)
If the family of Egypt doesn't go up, and doesn't come, neither will it rain on them. This will be the plague with which Hashem will strike the nations that don't go up to keep the feast of tents.
635. זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת
מִצְרָיִם וְחַטַּאת כׇּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
(זכריה י״ד:י״ט / מקראות גדולות) (en)
This will be the punishment of Egypt, and the punishment of all the nations that don't go up to keep the feast of tents.
636. יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי
מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים.
(תהלים ס״ח:ל״ב / מקראות גדולות) (en)
Nobles shall come out of Egypt; Ethiopia shall hasten to stretch out her hands to God.
637. נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן.
(תהלים ע״ח:י״ב / מקראות גדולות) (en)
Marvelous things He did in the sight of their fathers, in the land of Egypt, in the field of Zoan.
638. אֲשֶׁר שָׂם
בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן.
(תהלים ע״ח:מ״ג / מקראות גדולות) (en)
how He set His signs in Egypt, and His wonders in the field of Zoan.
639. וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר
בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם.
(תהלים ע״ח:נ״א / מקראות גדולות) (en)
He smote all the first-born in Egypt, the first-fruits of their strength in the tents of Ham.
640. גֶּפֶן
מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ.
(תהלים פ׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
You plucked up a vine out of Egypt; You drove out the nations, and planted it.
641. עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ
מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע.
(תהלים פ״א:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
He set it as a testimony in Yosef when He went forth against Egypt. A language that I did not know, I heard.
642. אָנֹכִי
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ.
(תהלים פ״א:י״א / מקראות גדולות) (en)
I am Hashem Your God, who took you up from the land of Egypt. Open your mouth wide and I will fill it.
643. וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל
מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם.
(תהלים ק״ה:כ״ג / מקראות גדולות) (en)
Israel also came into Egypt; And Jacob sojourned in the land of Ham.
644. שָׂמַח
מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם.
(תהלים ק״ה:ל״ח / מקראות גדולות) (en)
Egypt was glad when they departed; for fear of them had fallen upon them.
645. אֲבוֹתֵינוּ
בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.
(תהלים ק״ו:ז׳ / מקראות גדולות) (en)
Our fathers in Egypt gave no heed to Your wonders. They did not remember the multitude of Your mercies; but were rebellious at the sea, even at the Red Sea.
646. שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת
בְּמִצְרָיִם.
(תהלים ק״ו:כ״א / מקראות גדולות) (en)
They forgot God their savior, who had done great things in Egypt,
647. בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז.
(תהלים קי״ד:א׳ / מקראות גדולות) (en)
When Israel left Egypt, the House of Yaakov from a people of foreign tongue,
648. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי
מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה.
(תהלים קל״ה:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
It is He who smote the firstborns of Egypt, from man to animal.
649. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי
מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו.
(תהלים קל״ה:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
He sent forth signs and wonders in your midst, Egypt, upon Paroh and upon all his servants.
650. לְמַכֵּה
מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
(תהלים קל״ו:י׳ / מקראות גדולות) (en)
To He who smote Egypt in their firstborns, for His kindness is forever.
651. מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן
מִצְרָיִם.
(משלי ז׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
I have spread my couch with carpets of tapestry, with striped cloths of the yarn of Egypt.
652. מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם.
(איכה ה׳:ו׳ / מקראות גדולות) (en)
To Egypt we have put forth our hand; to Assyria, to be sated with bread.
653. וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ.
(דניאל ט׳:ט״ו / מקראות גדולות) (en)
And now, Adonai, our God who brought Your people out from the land of Egypt with a strong hand, and made for Yourself a name, as on this day, we have sinned, we have done wickedly. (Daniel 9:15)
654. וְגַם אֱלֹהֵיהֶם עִם נְסִכֵיהֶם עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא
מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן.
(דניאל י״א:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And also their gods, with their molten images, and with their precious vessels of silver and of gold, he shall bring into captivity into Egypt; and he shall desist some years from the king of the north.
655. וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת וְאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה.
(דניאל י״א:מ״ב / מקראות גדולות) (en)
He shall stretch forth his hand also upon the countries; and the land of Egypt shall not escape.
656. וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת
מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו.
(דניאל י״א:מ״ג / מקראות גדולות) (en)
But he shall have power over the treasures of gold and silver, and over all the precious things of Egypt; and the Libyans and the Ethiopians shall be at his steps.
657. וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ
בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף.
(נחמיה ט׳:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
You saw the affliction of our fathers in Egypt, and their cries You heard at the Sea of Reeds.
658. אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ
מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת.
(נחמיה ט׳:י״ח / מקראות גדולות) (en)
Yes, when they had made them a molten calf, and said, 'This is your God who brought you up out of Egypt', and had committed awful blasphemies;
660. וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת [לוּדִים] (לודיים) וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים.
(דברי הימים א א׳:י״א / מקראות גדולות) (en)
And Mizraim fathered Ludim, and Anamim, and Lehabim, and Naphtuhim,
661. וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר
מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים.
(דברי הימים א י״ג:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
So David assembled all Israel together, from Shihor the brook of Egypt even to the entrance of Hamath, to bring the ark of God from Kiriath-jearim.
662. וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנֹרָאוֹת לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ
מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם.
(דברי הימים א י״ז:כ״א / מקראות גדולות) (en)
And who is like Your people Israel, one nation on the earth, whom God went to redeem to Himself for a people, to make for You a name by great and tremendous things, in driving out nations from before Your people, whom You redeemed out of Egypt.
663. וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה
מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר.
(דברי הימים ב א׳:ט״ז / מקראות גדולות) (en)
And the horses which Solomon had were brought out of Egypt; also out of Keve, the king's merchants buying them of the men of Keve at a price.
664. וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ
מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכׇל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ.
(דברי הימים ב א׳:י״ז / מקראות גדולות) (en)
And they raised up, and brought out of Egypt a chariot for six hundred shekels of silver, and a horse for one hundred and fifty; and so for all the kings of the Hittites, and the kings of Aram, they brought them out by their means.
665. אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת
יְהֹוָהי״י עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם
מִמִּצְרָיִם.
(דברי הימים ב ה׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
There was nothing in the ark save the two tablets which Moses put there at Horeb, when Hashem made a covenant with the children of Israel, when they came out of Egypt.
666. מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
(דברי הימים ב ו׳:ה׳ / מקראות גדולות) (en)
'Since the day that I brought forth My people out of the land of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a house in, that My name might be there; and I did not choose any man to be prince over My people Israel;
667. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל
מִצְרָיִם.
(דברי הימים ב ז׳:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
So Solomon held the feast at that time seven days, and all Israel with him, a very great congregation, from the entrance of Hamath to the Brook of Egypt.
668. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת
יְהֹוָהי״י אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם עַל כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵת כׇּל הָרָעָה הַזֹּאת.
(דברי הימים ב ז׳:כ״ב / מקראות גדולות) (en)
And they shall answer, 'Because they forsook Hashem, the God of their fathers, who brought them forth out of the land of Egypt, and laid hold on other gods, and worshipped them, and served them; therefore has He brought all this evil upon them.'"
669. וַיְהִי מוֹשֵׁל בְּכׇל הַמְּלָכִים מִן הַנָּהָר וְעַד אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל
מִצְרָיִם.
(דברי הימים ב ט׳:כ״ו / מקראות גדולות) (en)
And he ruled over all the kings from the River even to the land of the Philistines, and to the border of Egypt.
670. וּמוֹצִיאִים סוּסִים
מִמִּצְרַיִם לִשְׁלֹמֹה וּמִכׇּל הָאֲרָצוֹת.
(דברי הימים ב ט׳:כ״ח / מקראות גדולות) (en)
And they brought horses for Solomon out of Egypt, and out of all lands.
671-672. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרׇבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא
בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וַיָּשׇׁב יָרׇבְעָם
מִמִּצְרָיִם.
(דברי הימים ב י׳:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat heard of it — for he was in Egypt, where he had fled from the presence of King Solomon — that Jeroboam returned out of Egypt.
673. וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ
מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם כִּי מָעֲלוּ בַּ
יהֹוָהי״י.
(דברי הימים ב י״ב:ב׳ / מקראות גדולות) (en)
And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem, because they had dealt treacherously with Hashem,
674. בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ
מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים.
(דברי הימים ב י״ב:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
with twelve hundred chariots, and sixty thousand horsemen; and the people were without number that came with him out of Egypt; the Lubim, the Sukkiim, and the Ethiopians.
675. וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ
מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית
יְהֹוָהי״י וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
(דברי הימים ב י״ב:ט׳ / מקראות גדולות) (en)
So Shishak king of Egypt came up against Jerusalem, and took away the treasures of the house of Hashem, and the treasures of the king's house. He took all away; he took away also the shields of gold which Solomon had made.
676. וְעַתָּה הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם כִּי סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם.
(דברי הימים ב כ׳:י׳ / מקראות גדולות) (en)
And now, behold, the children of Ammon and Moab and Mount Seir, whom You would not let Israel invade when they came out of the land of Egypt, but they turned aside from them, and did not destroy them;
677. וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים מִנְחָה לְעֻזִּיָּהוּ וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד לְבוֹא
מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד לְמָעְלָה.
(דברי הימים ב כ״ו:ח׳ / מקראות גדולות) (en)
And the Ammonites gave gifts to Uzziah; and his name spread abroad even to the entrance of Egypt; for he grew very strong.
678. אַחֲרֵי כׇל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ
מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ.
(דברי הימים ב ל״ה:כ׳ / מקראות גדולות) (en)
After all this, when Josiah had prepared the temple, Neco king of Egypt went up to fight against Carchemish by the Euphrates; and Josiah went out against him.
679. וַיְסִירֵהוּ מֶלֶךְ
מִצְרַיִם בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיַּעֲנֹשׁ אֶת הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב.
(דברי הימים ב ל״ו:ג׳ / מקראות גדולות) (en)
And the king of Egypt deposed him at Jerusalem, and fined the land one hundred talents of silver and a talent of gold.
680-681. וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ
מִצְרַיִם אֶת אֶלְיָקִים אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יוֹאָחָז אָחִיו לָקַח נְכוֹ וַיְבִיאֵהוּ
מִצְרָיְמָה.
(דברי הימים ב ל״ו:ד׳ / מקראות גדולות) (en)
And the king of Egypt made Eliakim his brother king over Judah and Jerusalem, and changed his name to Jehoiakim. And Neco took Joahaz his brother, and carried him to Egypt.