"וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"

שכר או עונש?

פרעה והמילדות / הגדת הזהב

For the English version of this module, click here.‎
המחצית השנייה של שמות א' מדברת על ציוויו של פרעה למיילדות להרוג את כל הבנים הנולדים.
ניגש אל המקראות גדולות על שמות א':י"ז-כ"א כדי לראות את תגובת המיילדות לגזירת פרעה.
המיילדות מסרבות לציית לפקודה ואז נאמר בשמות א':כ"א, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים".
מה פירוש המילה "בָּתִּים", ולאיזו מטרה אמורים לשרת "בָּתִּים" אלו?

לחצו על מילת "בָּתִּים" בשמות א':כ"א כדי להציג את הערך "בית" ב"קונקורדנציה בלחיצה אחת".
רפרפו בפסוקים הראשונים של הערך, והשתמשו בהקשר שלהם כדי לקבוע את משמעות המילה "בית" בכל פסוק.
אילו מובנים שונים יש למילה?
כמה מהם מתאימים לפסוק שלנו?

נחזור למקראות גדולות לראות כיצד הפרשנים שלנו מבינים את המילה בהקשרה. כדי לסגור את הקונקורדנציה, לחצו על ה-x בפינה העליונה של שכבת-העל.
רש"י דן בנושא בפירושו לשמות א':כ'. גללו למעלה לפסוק כ' כדי לראות את פירושו.
באיזו מהמשמעויות של המילה "בית" הוא נוקט?
איך הייתם מעריכים את ההוכחה שלו? באיזה פסוק הייתם בוחרים כהוכחה?

גללו למטה במקראות גדולות לשמות א':כ"א.
ראו שם את פירושו של אבן עזרא (בפירושו הראשון). במה הוא דומה, אך בכל זאת שונה במקצת, מרש"י?
לדעתו, איך ה"בָּתִּים" מהווים שכר "מידה כנגד מידה"?
ראו גם את שלוש השורות האחרונות של פירושו של שד"ל לפסוק.
הוא מציע שברכה של משפחה גדולה הייתה מועילה במיוחד עבור המיילדות. מדוע?

בסוף דבריו של אבן עזרא שנדונו לעיל, הוא מביא את דעתו של ר' סעדיה גאון. השווה את הסברו של ר' סעדיה לזה של רשב"ם.
על פי שניהם, מה פירוש המילה "בָּתִּים"?
היכן, בכל זאת, שני הפרשנים הללו שונים זה מזה?
לפי כל אחד מהם, מי עשה את ה"בָּתִּים"? לאיזו מטרה – לשכר, לעונש, או למשהו אחר?

אף על פי שברור שיש יותר ממשמעות אחת למילה "בית", האם זה נכון גם לגבי הביטוי "עשה בית"?
נחזור לקונקורדנציה על ידי לחיצה כאן (או לחצו על כל מילה בפסוק).
עברו למצב מתקדם בקונקורדנציה ע"י העברת המתג בפינה הימנית העליונה ממצב "בסיסי" למצב "מתקדם". מצב זה מאפשר לחפש צירוף מלים (עד שלוש מילים).
בשדה הראשון, הקלידו: עשה ובחרו את צורת הפועל מהאפשרויות הנפתחות. בשדה השני, הקלידו בית ובחרו את צורת שם העצם. לחצו על חפש.
כעת יופיעו כל הפסוקים שבהם שתי המילים מופיעות ביחד.

רק חלק מהתוצאות רלוונטיות לנו, אך גללו למטה לשמואל א כ"ה:כ"ח (#56) ולמלכים א ז':ח' (#75).
על סמך פסוקים אלו, האם גם הביטוי (כמו שם העצם "בית") יכול לכלכל את שתי המשמעויות של 'בניית מבנה פיזי' וגם 'יצירת משפחה או שושלת'?
האם הדבר היה נכון גם אם הפסוק היה משתמש בביטוי "ויבן בית"?
באמצעות מצב מתקדם, הזנו: בנה בשדה הראשון (ובחרו צורת הפועל מהתפריט הנפתח) ואז בית בשדה השני (ובחרו צורת שם העצם).
רפרפו ב20-15 הפסוקים הראשונים ברשימה. האם שתי המשמעויות נפוצות באותה מידה?