×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיֹּ֣סֶף אִ֭יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃
And Iyyov again took up his parable, and said:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודעודהכל
וְאוֹסִיף אִיוֹב לְמִטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר.
ועאוד איוב צ׳רב מת׳לה וקאל.
ויוסף – עמדו ריעיו מענות כאשר הוכיחם אליהוא, כי עמדו ולא ענו עוד (איוב ל״ב:ט״ז).
Then Iyyov again His friends refrained from answering as Elihu reprimanded them, for they stood and replied no more (32:3).
ויוסף איוב.
ויוסף איוב – כאשר השיב לבלדד השוחי שתק, וכאשר ראה שנשתתקו ונסתתמו דבריהם, הוסיף עוד לשאת משלו ולהאריך דבריו.
משלו – שוֹנְפַרְלְדִיץ בלעז.
ויוסף איוב שאת משלו ויאמר – לשאת משלו לאשר שתקו רעיו.
ויסף איוב שאת משלוא – כי ראה שלא ענו רעיו הוסיף הוא ואמר :
א. כן בכ״י פרמא 2958. שולי כ״י אוקספורד 625 נחתכו כאן וחסר חלק מן המלה.
ויוסף איוב – זה דקדוק המלות.
(הקדמה) פירושו (המענה)
(א) ויוסף – כי כבר דבר משלים באמרו ערום שאול ואין כסות, פני כסא ועוד הוסיף שאת קול משלו.
ויוסף איוב שאת משלו ויאמר: במענה הזה ישא משלים, כמו לא תסולה בכתם אופיר (איוב כ״ח:ט״ז), וכוונתו בו לאמר שהוא צדיק, והנה יש צדיק ורע לו, וכל שכן רשע וטוב לו, כי אין זה חמס גדול כראשון, ואם נראה כי הרשעים נכרתים בעולם הזה, זה הבל הוא ואינו עיקר מוצא החכמה וסופה, כי החכמה נעלמת מבני אדם, ולא גלה להם האל ממנה אלא שייראו מלפניו ויסורו מרע, אך ענשם ושכרם ושלות הרשעים וייסוריהן של צדיקים לא נגלה לבני אדם, כי אין איוב מוצא ורואה בהם דין ומשפט, ולא שומע מחביריו דבר חכמה על הענין.
ביאור מלות המענה
ויוסף איוב שאת משלו ויאמר.
ביאור דברי המענה כאשר ראה איוב שאין אחד מרעיו עונה אליו דבר הוסיף לשאת משלו על עניינו ואמר חי השם אשר הסיר משפטי בסדרו טובות האדם ורעתם בזה האופן אשר סררם ר״ל מצד הגרמים השמימיים או אמר חי השם אשר הסיר משפטי אם הענין כדבריכם שיבאו מאתו הטובות והרעות לבני האדם במשפט לפי מעשיהם וחי שדי אשר המר נפשי כי כל עוד בחיים חייתי לא תדברנה שפתי עול ומרמה להודות לדבריכם, חלילה לי אם אצדיק אתכם לומר שהאמת אתכם במה שאתם אומרים עלי שכבר חטאתי עד אמות לא אסיר תומתי ממני לומר שאני רשע וחוטא כמו שאתם אומרים עלי, בצדקתי החזקתי לומר שאני צדיק לא ארפ׳ ולא יטה לבבי מימי מזה הדעת אשר אני בו ומה שאתם אומרים עלי שאני נסכם לרשעים במה שאני אומר שהשם עזב את הארץ כי לפי זה הדעת לא יועיל הצדק על הרשע וזה ממה שיורה שאני לא נשמרתי מלחטא חלילה לי מזה, יהיה כרשע אויבי ומתקוממי כעול ואפשר שהרצון גם כן במה שקדם לו מהדברים זאת הכוונה בעינה והיא כי הוא יאמר כי חי השם עם האמיני שהאדם אינו נענש לפי מעשיו לא אחטא בשפתי לומר דבר עול ורמיה חלילה אם אצדיק אתכם בשארשע גם עתה שהגיע לי מה שהגיע מהרעות ללא משפט כי אז יראה לכל שצדקתם במה שאמרתם עלי שאני רשע הנה עד יום מותי לא אסיר תומתי וצדקתי ממני ולא יטה לבבי מהדרך הטוב אשר החזקתי בו מימי, יהי אויבי ומתקוממי כעול וכרשע ואולם אמר זה לשנאתו העול והרשע וזה כי למה ישובח מפני זה הדעת אשר אני בו העול והרשע, מה תקות חנף כי יגזול ויעשה חמס ואם היה שיניח השם יתברך בשלום אותו ולא יענישהו היבטח שבבא אליו הצרות יצילהו השם ממנה בצעקו אליו הלא זה בלתי אפשר לפי זה הדעת ולא לפי דעתכם כי אינו מתענג על השם ודבק בו עד שיוכל להתפלל אל השם בכל עת שירצה ותשמע תפלתו כאמרו אז תתענג על י״י ויתן לך משאלות לבך ובהיות הענין כן ראו איך ראוי לכם לשפוט שאני משבח הרשע העול הלא הרשע והעול מוכן לפי דעתי לרעות כמו הצדיק ואין לו תכלית אחר זולת ההצלחה המדומה אשר הוא עתיד או מזומן שתאבד ממנו בבא יום אידו ולא יהיה לו אז המלט מזה בשום פנים ואולם הצדיק בבא יום אידו תאבד הצלחתו המדומה ותשאר הצלחתו האמתית והיא הצלחת הנפש, ואפשר שנאמר שהרצון באמרו אם על שדי יתענג וגו׳ הוא שהוא אומר האם יתענג זה הרשע על השם כשתדבק בו תמיד נפשו במה שישכיל ממנו ויקרא אל אלוה בכל עת להשכיל ולדעת אותו להיות עמו תמיד עד שתגיע לו הצלחת הנפש הוא מבואר שזה בלתי אפשר כי לא תגיע הצלחת הנפש עם המדות הפחותות כמו שהתפרסם ונתבאר במה שאין ספק בו, הנני מלמד אתכם מה שביד אל אשר עם שדי איני מעלים מכם כי באמת עוזב אישי האדם אל הסידור המוגבל מצד המערכת, הנה איך תאמינו מפני זה שאני משבח את הרשע והנ׳ אתם כלכם חזיתם וספרתם שכב׳ הגיע לכם מהחו׳ שזה חלק אדם רשע עם אל, ונחלת התקיפים הרשעים אשר יקחו משדי ר״ל שכבר יגיעו להם רעות נפלאות כמו שספר אחר זה ואתם ידעתם שכל ראיותי על דעתי אני לוקח מהחוש, וכאשר היה זה כן שלפי המוחש יראה שכבר הגיעו מן הרעות הנפלאות לרשעים אבל שאני חלקתי עמכם במה שאמרת׳ שלא ימלט רשע שלא יקרה לו כך וטענתי שכבר יראה מהחוש שיגיע לקצת הרשעים הצלחה ולא יגיע שום עונש עד יום מותם איך תאמינו שאני משבח הרשע ולמה זה הבל תהבלו לומר שאני בוחר אורח הרשעים אשר היו בדור המבול ואנשי סדום ועמורה, הנה כמו שספרתם יקרה הרבה שאם ירבו בני הרשע יהיה תכליתם למות בחרב וצאצאיו לא ישבעו לחם והשרידים הנשארים ממנו והם בניו יקברו במותם שלא יעזבום עד שתצא נפשם לגמרי ולא תבכנה על מותו ומות בניו לרשעתו אפילו אלמנתו, אם יצבור כעפר כסף ויכין מלבוש ללבוש עד שימצא לו בשפע כמו החומר, הנה יכין הלבוש ואיש צדיק ילבשהו והכסף אשר קבץ יהיה לנקי ויחלקהו ויפזרהו כאשר ירצה, בנה ביתו כעש ר״ל שביתו יהרס בקלות כבית העש וכסוכה אשר עשה נוטר הכרמים שאין לה קיום, עשיר ימות ולא יאסף לקבורה אך יסחב סחוב והשלך כקבורת חמור כל כך ימות ויכלה במעט זמן עד שבזמן אשר יוכל האדם לפקוח בו עיניו יהפך מיש לאין, תשיגהו כמים בלתות ר״ל שיבאו אליו בשטף ובמרוצה ובלילה תגנבהו סופה ורוח קדים ויניעהו ממקומו לפחדו מהצרות הבאות עליו ולא יוכל להמתין עד אור הבקר אבל ינוס בלילה, ישלך עליו השם מכותיו ומכאוביו ולא יחמול ממכתו כרוח קדים יברח ויחשוב להמלט, יספוק על שברו כפיו כל איש וישרוק עליו ממקומו לרוב התימה על מה שיקרהו מהרע הנה זה הוא מה שספרתם שכבר ימצאו הרבה שיקרה לרשעים אלו הרעות ואני לא חלקתי עמכם בזה אבל בארתי בחוש שזה לא ימצא בכל הרשעים אבל כבר ימצאו בהם מצליחים ולא ישיגם שום עונש.
(הקדמה) [איוב מענה י]
(א) וַיֹּסֶף אִיּוֹב
ויוסף איוב – בראותו כי אין מי יענה לו על אמריו הוסיף עוד להרים קול בדברי משל ואמר דבריו והמשל הוא נתיב לא ידעו עיט וגו׳ וכדומה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומצודת דודהכל
 
(ב) חַי⁠־אֵ֭ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑יוְ֝שַׁדַּ֗י הֵמַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
As God lives, who has denied me justice; and the Almighty, who has dealt bitterly with me,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
קַיָם אֱלָהָא אַעְדֵי הִלְכָת דִינִי וְשַׁדַי אַמְרֵר נַפְשִׁי.
חי אל הסיר – ר׳ יהושע אומר משום בר פטרי הרי הוא אומר חי אל מלמד שאין לך אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך, משמיה דר׳ נתן אמרו גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבא, רבי אומר נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה להלן מאהבה אף כאן מאהבה, ושאר כל התרעומות האמור בפרשה לא נאמר אלא לענין המאורע.
וחק אלטאיק אלד׳י אזאל חכמי, ואלכאפי אלד׳י אמר נפסי.
חי אל, באמתת האל אשר הסיר משפטי ושדי אשר מרר נפשי. חי אל ״וחק אלטאיק״ לשון שבועה מקבילה בעברית ״חי ה׳⁠ ⁠⁠״. ואמר הסיר משפטי לפי שהיה איוב בעל בעמיו ושופט בעירו וכאשר חלה סרה מרותו, וראה גם לקמן לד ו. ותיבת ושדי שם והוא קדש, ואינה כמו ״ושדי הרע לי״ ברות א כא, כי שם פירש רבנו ״והרעה די פגעה בי״. והרי הוא חול.
מה שהקדים ואמר חי אל, הוא שבועה. ושלשת הפסוקים קשורים חי אל, כי כל עוד, אם תדברנה. וענין אמרו הסיר משפטי שאיוב היה שופט בין בני עמו כפי שתיאר ואשברה מלתעות עול1, וכאשר חלה עליו צרה זו נפסק שפוטו.
1. לעיל כט יז.
תצדירה בקולה חי אל, הו ימין.
ואלת׳לאת׳ה פואסיק מתצלה חי אל, כי כל עוד, אם תדברנה. ומעני קולה הסיר משפטי, אן איוב כאן חאכמא פי מא בין קומה כמא וצף ואשברה מלתעות עול, פלמא חלת בה הד׳ה אלמציבה זאל חכמה.
חי אל – שבועה היא כי באמת הסיר את משפטי ומכאן דרש ר׳ יהושע שמאהבה עבד איוב את המקום אין אדם נודר בחיי המלך אלא א״כ אוהב את המלך.
As God lives I swear that indeed He took away my right. From here Rabbi Yehoshua derived that Iyyov served the Omnipresent out of love. No one swears by the king's life unless he loves the king.
כאשר השיב לבלדד על דבריו ושתק, וכאשר ראה שנשתתקו ונסתמו דבריהם, הוסיף עוד לשאת משלו, ולהאריך על דבריו.
מדרש אגדה (תוספתא סוטה ו׳:א׳, ירושלמי סוטה ה׳:ה׳) דורש:⁠א חי אל – שבועה היא, כי באמת הסיר משפטי, ומיכן דרש ר׳ שמעון בן פטורי: שמאהבה עבד איוב את הקב״ה, אין אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך.
ופשוטו של מקרא: אף על פי שחי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20 חסר: ״דורש״.
(ב-ד) חי אל – אלהים חיים.
הסיר משפטי והמר נפשי – לעשות לי רעה על חינם, כי לא בגדתי בו ולא רשעתי ופשעתי לפניו. ומדוע המר נפשי ועושה עמי רעה, שהרי כל הימים בעוד נשמתי בי ורוחו של הקב״ה באפי, לא תדברנה שפתיי עוולה ולשוני לא יהגה רמייה.
ושדי המר נפשי – מלה כפולה.
ויסףחי אל הסיר משפטיא – נשבע חי אל שהסיר – מן סורר (דברים כ״א:י״ח). או: הסיר – כמשמעו.
א. כן בכ״י אוקספורד 567. בכ״י פרמא 2395 חסר: ״הסיר משפטי״.
חי אל הסיר משפטי – נשבעתי אל אשר הסיר משפטי. ושדי אשר המר נפשי.
חי אל משפטי – אשר הסיר והמר נפשי.
חי אל – שבועה.
הסיר משפטי – כפי מעשי הטובים והמר נפשי.
חי אל הסיר משפטי – ישבע: חי האל שהסיר משפטי, ועשה לי רע על לא חמס בכפי (איוב ט״ז:י״ז) שהמר נפשי, כי כל עוד שאני חי לא אדבר עולה ורמיה לרמות בני אדם השומעים, ונשבע שאינו יודע לנפשו עון אשר חטא ולא עולה ורמיה, ויצדיק את נפשו.
חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי. אשר מצד מה שהוא ׳אל׳ ועצם נכבד, ׳הסיר משפטי׳ מלפניו כבלתי מחשיב: וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. שלא התקומם בעדי לאכזריות האל הרע, עם היותו ׳שדי׳ ויכול על זה1:
1. דייק שם שד״י, וכן פירש ברות (א כא) ׳וְשַׁדַּי - המספיק להמציא דבר בלתי נושא מוכן, הֵרַע לִי - חידש לי פורענות נגד הטבע׳. שמו של ה׳ ׳שד״י׳ בא להורות על כוחו של ה׳ לברוא יש מאין, שיכול להמציא דבר מכלום, ובדבר זה אין שום נברא הדומה לה׳, כי פעולת נברא אינה יכולה להיעשות אלא על דבר שכבר קיים, שהנברא יכול לשנותו, אבל רק ה׳ יכול להמציא דבר שלא היה קיים כלל. ולכן נקרא בשם זה, שדי ומספיק לעצמו לעשות את הפעולה המיוחדת, ואין לו צורך לשום נברא שיהיה קיים מלבדו כדי לעשותו. וכן כתב רבינו בבראשית (יז א) ׳אני אל שד״י - אני הוא שיש די במציאותי לפעולה המיוחדת לי, והיא הבריאה, שלא יפול בה נושא מתפעל, ולכן לא יצטרך הבורא בפעלו שיהיה זולתו שום נמצא במציאות, והיפך זה יקרה לכל נמצא זולת הבורא, כי אמנם לא יפעל שום פועל זולתו, אם לא נמצא איזה נושא מתפעל ממנו, וכן לא יתפעל שום מתפעל אם לא ימצא איזה פועל שיפעול בו׳. [וכ״כ על אותו פסוק באור עמים (כלל העולה ב׳)]. ועוד כתב שם (לה יא) ׳כי בהיותי אל שד״י בלתי צריך לנושא מוכן, אעשה מה שאמרתי על כל פנים גם בלתי נושא מוכן׳.
חי אל – ר״ל כמו שהאל הוא חי וכן חי ה׳ (מלכים א י״ז:א׳).
המר – מלשון מרירות.
חי אל – הריני נשבע חי אל אשר הסיר משפט גמול מעשי במה שמסר הכל ביד מערכת השמים.
ושדי – מוסב על חי לומר חי שדי אשר המר לנפשי והוא כפל ענין במ״ש.
אל, שדי – התבאר בכל הספר שקוראהו בשם אל מצד תקפו, ובשם שדי מצד ההנהגה, ר״ל מצד שהוא אל אינו שופט כלל, וגם מצד שהוא שדי ומשגיח ומנהיג, המר נפשי בחנם.
חי – אני נשבע בשם האל אשר הסיר את משפטי, ובשם שדי אשר המר את נפשי:
Though it is now his turn to make his final address, Zophar does not appear and so Job continues. Once again he protests his moral integrity, rejecting the suspicions his companions had raised in this matter
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) כִּי⁠־כׇל⁠־ע֣וֹד נִשְׁמָתִ֣י בִ֑יוְר֖וּחַ אֱל֣וֹהַּ בְּאַפִּֽי׃
all the while my breath is in me, and the spirit of God is in my nostrils,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם פְּסַק תּוּב נִשְׁמָתִי בְּמֵימְרִי וְרוּחָא דֵאֱלָהָא בִּנְחִירַי.
כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי – שאל אנטונינוס את רבי מאימתי נשמה נתונה באדם משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו, אמר לו משיצא ממעי אמו, אמר לו לאו משל אם תניח בשר שלשה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח, והודה לו רבי שהשוה לדעת המקרא שנאמר כי כל עוד נשמתי בי, מאימתי ניתנה בי נשמה, משפקדתני. ועוד שאלו מאימתי יצר הרע נתון באדם משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו, אמר לו עד שלא יצא ממעי אמו, אמר לו לאו שאילו נתון בעוד שהוא במעי אמו היה חוטט את בני מעיה ויוצא, והודה לו רבי ששוה לדעת המקרא שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, א״ר יודן מנעריו כתיב משעה שהוא ננער ממעי אמו.
אנה מא דאמת נפסי פיי, ורוח אללה פי אנפי.
כי כל, שכל זמן שנשמתי בי ורוח ה׳ באפי.
(ג-ה) עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי. אם תדברנה שפתי עוולה ולשוני אם יהגה רמיה. חלילה לי אם אצדיק אתכם – אם אודה לדבריכם, לומר כדבריכם כן הוא: אמנם אנכי חטאתי.⁠1
1. השוו ללשון הפסוקים בבראשית מ״ד:י׳, יהושע ז׳:כ׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ג) ורוח אלוה באפי – מלה כפולה על: עוד נשמתי בי.
כי כל עוד – כל הימים שאחיה.
(ג-ה) כי כל ימי חיי שתהיה נשמתי בי – אדבר עולה שאומר שחטאתי להצדיק דבריכם. עד יום מותי לא אסיר תומתי ממני.
כי כל עוד שתהיה נשמתי בי ורוח אלוה באפי.
כי כל עוד – הטעם כל ימי חיותי.
כי כל עוד – אשר כל זמן שתהיה נשמתי בי ורוח חיים מאלוה יהיה באפי.
נשמתי, ורוח אלוה – כבר בארתי בכ״מ שלפעמים שם נשמה על נשימת רוח חיים לבד, ואז שם רוח גדול משם נשמה, ובפרט פה שאמר רוח אלוה, שמורה על הרוח האלהי הרוחני אשר באדם, שבו יש יתרון לאדם על הבהמה, שכל בע״ח יש נשמת רוח באפיו לא רוח אלוה.
(ג-ד) כי כל עוד שנשמתי בי לא תדברנה שפתי עולה – לדבר דברים הפך מה שבלבי שדבור הפה הפך מחשבת הלב הוא עולה, וגם לא אחשב בשכלי ברות שכוזבות, כסברות אלה שאמרתם להצדיק את ה׳, להגות מחשבות אלה בלשוני, שזה רמיה ומרמה, והמאמרים מקבילים, שכל עוד נשמתי בי דהיינו חיי הגוף ונשמת אפי לא אדבר עולה, וכל עוד שרוח אלוה באפי שזה מציין הרוח הנשגב האלהי אשר באדם שהוא המשכיל והמחשב, לא אהגה ואחשב רמיה, ולכן.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ד) אִם⁠־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑הוּ֝לְשׁוֹנִ֗י אִם⁠־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃
surely my lips shall not speak unrighteousness, neither shall my tongue utter deceit.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין מְמַלְלָן סִפְוָתִי שִׁקְרָא וְלִישְׁנִי אִין מְרַנֵן נִכְלָא.
אן תכלמת שפתי בג׳ור, ולסאני לא ידרס ארבא.
אם, אם ידברו שפתי בעולה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ד) אם תדברנה שפתי עוולה – בא בלשון תימה, לומר שלא תדברנה שפתי עולה.
ולשוני – ואם לשוני.
(ד-ו) אם תדברנה שפתי עולה. לאא יחרף – לא יקטן לבי כאדם שיש לו חרפה.
א. כן בכ״י אוקספורד 567. בכ״י פרמא 2395 חסר: ״לא״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

אם תדברנה עולה שפתי – שאומר שרשעתי. נשבע חי אל שלא ירשיע עצמו ולא יצדיק רעיו.
יהגה – ידבר, כי הלשון בלשון זכר ימצא. וכן ולשוני מדבק מלקוחי (תהלים כ״ב:ט״ז).
(ד-ה) אם תדברנה שפתי עולה. אם אצדיק אתכם – בהרשיעכם אותי לא אומר שהאמת אתכם.
(ד-ה) אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה. שלא1 אתן תיפלה לאלהים ולא אחניף כמוכם, אבל חָלִילָה לִּי אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם, שאמרתם שגם הרעות הקורות לי ולזולתי הן מפעולת האל הטוב:
1. ׳אם׳ פירושו ׳שלא׳, ׳כל ״אם״ שבמקרא כשלא יבא אחריו פועל תנאי יהיה במקום מלת ״שלא״⁠ ⁠׳ (ספורנו בראשית יד כג).
יהגה – ידבר כמו ולשוני תהגה (תהלים ל״ה:כ״ח).
אם תדברנה – מוסב למעלה לומר עונש שבועה יהיה עלי אשר כל ימי חיי אם תדברנה שפתי עולה להתלונן בחנם או אם לשוני ידבר רמיה להצדיק עלי את הדין מן השפה ולחוץ, עם כי לבי לא כן יחשוב כאומר לא אצעק בחנם ולא אודה ברמיה.
שפתי, ולשוני – התבאר אצלי תמיד, ששם לשון מורה על הדבור התבוניי, משא״כ שם שפה מציין הדבור הפשוט, וזה ההבדל ג״כ בין דבור ובין הגיון, שהגיון הוא הדבור הפנימי הקשור עם המחשבה והתבונה, וכשיעשה מופתים תבוניים מתעים הוא רמיה, וכשידבר דברי שקר בשפתיו הוא עולה, ודבור התבונה מיוחס אל הרוח האלהי וכח השכל, ומצד שהוא רוח אלוה אין ראוי שידבר רמיה, והדבור הפשוט מיוחס אל כח החיים ונשמת האף, והמאמרים מקבילים כמ״ש בפי׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם⁠־אַצְדִּ֢יק אֶ֫תְכֶ֥םעַד⁠־אֶגְוָ֑עלֹֽא⁠־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃
Far be it from me that I should justify you; until I die I will not set aside my integrity.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
חָס לִי אִין אֲזַכֵּי יַתְכוֹן עַד דְאֶתְנְגִיד לָא אַעְדֵי שְׁלֵמוּתִי מִנִי.
ואעוד׳ בנפסי אן אזכיכם אלי אן אתופי, ולא אזיל צחתי מן קולי.
חלילה, וחלילה לי אם אצדיק אתכם עד אשר אגוע, ולא אסיר תומתי מדברי. ולפי נוסח זה ״עד אגוע״ נמשכת עם תחלת הפסוק. ולפי נוס׳ פ, נמשכת עם סוף הפסוק, ובעל הטעמים לא הכריע.
וענין לא אסיר תומתי, הוא בדבור, כלומר לא אחדל מלחשוב שאני תמים.
ומעני לא אסיר תומתי, הו באלקול, יעני לא אתרך אני צחיח.
אם אצדיק אתכם – אם אומר הדין עמכם לחייבני.
לא אסיר תומתי – לא אודה לדבריכם לומר שאיני תם.
that I should justify you That I should say that you are right in condemning me.
I will not give up my innocence I will not concede to your words and say that I am not innocent.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

חלילה לי – גנאי הוא לי אם אחזיק אתכם בחזקת צדיקים, על אשר החזקתם אותי ברשע, כעניין שנאמר למעלה: תרחיק עוולה מאהלך (איוב כ״ב:כ״ג).
עד אגוע – עד זמן גויעתי.
לא אסיר תומתי – ולא אבגוד בו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

אמר: עד אגוע לא אסיר תמתי ממני – שאומר שאיני תם.
חלילה – כטעם מניעות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

חלילה לי אם אצדיק אתכם – לאמר שהאמת עמכם, כי אז אחיה חונף ורשע להחניף לכם או להחניף לאל.
לא אסיך תומתי ממני – אמרו המפרשים לא אודה לדבריכם לאמר שאינני תם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תומתי – מלשון תמימות.
חלילה לי – חולין וגנאי הוא לי אם אומר ברמיה שאתם צדיקים בדבריכם והדין עמכם כי הן הרשעתי כי הואיל ולבבי לא כן יחשוב לא אדבר רמיה כי עד אמות לא אסיר תומתי ממני לדבר רמיה בפה ולא בלב.
חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע – עד יום מותי לא אצדיק אתכם, ואף שאגוע ע״י שלא אסכים לדבריכם בכ״ז חלילה לי מזה, כי אם אצדיק אתכם הכי לא אסיר תומתי ממני? הלא בזה אראה שאיני תמים, אחר שאדבר בפה נגד האמת ונגד מה שבלבי, שזה הפך התמימות שהוא קנין לי, אבל אם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) בְּצִדְקָתִ֣י הֶ֭חֱזַקְתִּי וְלֹ֣א אַרְפֶּ֑הָ לֹא⁠־יֶחֱרַ֥ף לְ֝בָבִ֗י מִיָּמָֽי׃
My righteousness I hold fast, and will not let it go; my heart shall not reproach me so long as I live.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּזִכְוָתִי תַּקִיפֵית וְלָא אֶשְׁבְּקִינָהּ לָא יְחַסֵד לִבְבִי מִן יוֹמָי.
וקד תשדדת בצלאחי ולא ארכ׳יה, ממא לם יכיע קלבי מן עמרי.
לא יחרף, לא ירך לבי. יחרף ״יכע״ ענינה רכות לב חרדה ופחד. ושמא מפרש ״חרף״ כהרמב״ם במו״נ ח״א פרק טל, ופירושה כאן סטייה ונטייה מן הרגיל.
ופירשתי יחרף, יירא, בודדת.
ופסרת יחרף, יכע, מפרדא.
בצדקתי החזקתי – לומר שאני צדיק.
לא יחרף לבבי – אותי מימי מכל דרך ומדה שנהגתי בימי ועל כרחו יהי כרשע אויבי (איוב כ״ז:ז׳).
I have maintained my righteousness To say that I am righteous.
my heart will not reproach me because of my days, i.e., because of any manner or trait with which I deported myself in my days. Therefore, perforce, my enemy shall be like a wicked man.
לא יחרף לבבי – רבנאא שלמה זצ״ל פירש: לא יחרף לבבי – אותי מכל דרך שניהגתי בימיי. ולא יתכן לומר כן, שאם כן היה לו לינקד: לא יְחַרֵף ממשקל חזק. ועתה שננקד יֵחרף, משמעות התיבהב תלויה בלב, לומר:⁠ג לא קיבל לבי חרפה מימיי על מעשי שעשיתי, כי כולן עשיתי בצדקה, וכן כל תיבות דוגמותיה נשמעות כן בגוף מעש העושה. כמו: יִגְדל, יִשְמן, יִבְעט, ישמע, יקדש,⁠ד יִצְדק.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20: ״רבינו״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״המקרא״.
ג. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20 חסר: ״לומר״.
ד. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20 חסר: ״ישמע יקדש״.
בצדקתי החזקתי – כל ימיי ולא הנחתיה.
ולא ארַפֶּהַא – לא ריפיתי ידי ממנה.
לא יחרף לבבי מימי – לא בא שבר חרפה בלבי מימיי מכל מעשיי אשר עשיתי בימיי, כי כולם עשיתים בצדקה. ולשון חרפה נופל בלב, כמו: חרפה שברה לבי ואנושה (תהלים ס״ט:כ״א).
ולשון הקונטרס לא יתכן, שאם כן כאשר פתר, לא יחרף אותי מימיי היה לו לינקד: לא יחַרֵף במשקל חזק. ועתה אשר ננקד: יֶחֶרַף, משמעות התיבה תלוייה בלב, לומר: לא קיבל לבי חרפה מימיי. וכן כל תיבות דוגמותיה נשמעות, הן בגוף העושה, כמו: יִגְדַל, יִשְמַן, יִבְעַט, יִשְמַע, יִקְדַש, יִצְדַק.
א. כן בכ״י לוצקי 778. בנוסח המקרא שלנו: ״אַרְפֶּהָ״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

(ו-ז) בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי – גם ולא יסוג אחר מאשר אמרתי תחלה כי לא חטאתי ובלשון ערבי ׳מנחרף׳ הדבר שיסיג אחור מענינו הראשון.
או כי יהי כרשע.
לא ארפה – לא אשוב מדברי שאני הצדקתי את עצמי כי צדיק אני.
לא יחרף לבבי מימי – לא יהיה לי חרפה ובשת לעולם שארשיע עצמי, ויחרף לבבי מאשר כזבתי כאשר אמרתי צדיק אני. ובלשון ערבי אומר לדבר שהוא באלכסון מנחרף.
יחרף – מן חרפה.
בצדקתי החזקתי – בידי שכלי לא אסיר בדברי תמתי. והטעם לא אומר שאני רשע.
לא יחרף – לא יבוש לבבי ממי שיזכרו שאומר רשעתי בם.
רק בצדקתי החזקתי – לומר שאני צדיק תמים.
ולא ארפה – דברי אלו. והנכון בעיני כי לא אסיר תומתי ממני לאמר שמעולם לא הייתי רשע, כדי להחניף לכם, כי אלוה ישאל כל נפש חונף.
לא יחרף לבבי – לא ישוב אחור לי מן הנעורים להיות פתי או רשע, כי זקנתי בצדקי.
יחרף – מן בימי חרפי (איוב כ״ט:ד׳).
והתרגום אמר: לא יחסד, מלשון חרפה, יאמר שלא יתן חרפה על נפשו לעולם לאמר שהיה רשע אחרי שהיה צדיק מעודו.
יחרף – יטה ומזה הענין שפחה נחרפת לאיש ר״ל שהיא נוטה מצד עבדות לצד חירות כמו שזכר הרב מורה צדק.
בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי. לומר שאין פעולת הרע ממנו: לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי. ועם כל זה, לא יקרה שהרע הקורה בנפסדים יטעה אותי טעות של חרפה לתת תיפלה לאלוה הטוב, כי אמנם הגמול והעונש בהם1 הוא דבר בלתי נחשב:
1. בנפסדים.
יחרף – ענין נטיה וכן שפחה נחרפת (ויקרא י״ט:כ׳) שר״ל תנטה מן העבדות לחרות.
בצדקתי – כי הנה הצדק אשר עשיתי מעולם לא עשיתיו בדרך עראי כי החזקתי בה בחוזק רב ולא נתתי לה רפיון ומימי לא נטה לבבי ממנה.
לא יחרף – מענין חרפה ובוז, ויל״פ פעל עומד.
לבבי – לא יהיה לו חרפה מימי חיי, ויל״פ יוצא, לבבי לא יחרף אותי.
בצדקתי החזקתי ולא ארפה – ארויח בזה כי לא יחרף לבבי מימי, שלבבי לא יחרף אותי שאמצא חרפה בלבבי שדברתי שקר ורמיה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) יְהִ֣י כְ֭רָשָׁע אֹ֣יְבִ֑יוּמִתְקוֹמְמִ֥יא כְעַוָּֽל׃
Let my enemy be like the wicked, and let him that rises up against me be like the unrighteous.
א. וּמִתְקוֹמְמִ֥י א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יְהֵא הֵיךְ חַיָבָא בְּעֵל דְבָבִי וּדְקָאֵם עֲלַי הֵיךְ רַשִׁיעָא.
פכיף יכון עדוי כט׳אלם, או מקאומי כג׳איר.
יהי, והיאך יהי אויבי כרשע או מתקוממי כעוול. כלומר לא אחשוב את עצמי רשע או עוול.
ואמרו יהי כרשע אויבי, דברי כנוי, כאמרו כה יעשה ה׳ לאויבי דוד1, כנוי.
וקולה יהי כרשע אויבי, כלאם אכנא, כקולה כה יעשה ה׳ לאויבי דוד, אכנא.
יהי כרשע אויבי ומתקוממי כעול – כל איש שהוא לי לאויב להחזיקני בחזקת רשע, יהי נידון בדיני הרשעים.⁠א
ומתקוממי כעול – כפל לשון הוא.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״ומתקוממי כעול... בדיני הרשעים״.
יהי כרשע אויבי – כל איש שהוא לי לאויב להחזיקני בחזקת רשע, יהי נידון בדיני רשעים. ומתקוממיי יהו נידונים בתורת דין עַוַּל.
ומתקוממי כעול – כפל לשון.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

יהי כרשע איבי.
ומתקוממי – מבקש לקום עלי.
יהי כרשע אויבי – איננו מקלל, רק אומר כי אויבו המרשיע אותו יהיה על כל פנים כרשע, מפני שהוא חנף ונושא פנים בתורה, והאלהים יעניש החנף.
כרשע – כעול הכפי״ן באו לאמתת הדבר וכן בלילה יהיה כגנב (איוב כ״ד:י״ד).
יהי כרשע – מדת הרשע והעול רעים המה בעיני עד שאני מקלל אויבי והקם עלי לרעה שהוא יהיה רשע ועול כי כ״כ הדבר רע בעיני עד שתחשב לקללה.
אויבי, ומתקוממי – האויב הוא בלב והמתקומם הוא בפועל, ונגד מ״ש ולשוני אם תהגה רמיה שהוא הגיון הלב, ונגד זה האויב שהוא בלב, ורמיית הלב בהקישים של רמיה הוא רשע, ונגד מ״ש אם תדברנה שפתי עולה שהוא הדבור החיצוני, נגד זה המתקומם בגלוי, ובדבור שהוא עולה.
יהי כרשע אויבי – יעשה זאת אויבי לדבר שקר ועולה ורמיה עד שיהיה כרשע בפ״ע, אבל לא אני,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) כִּ֤י מַה⁠־תִּקְוַ֣ת חָ֭נֵף כִּ֣י יִבְצָ֑עכִּ֤י יֵ֖שֶׁל אֱל֣וֹהַּ נַפְשֽׁוֹ׃
For what is the hope of the godless if he profits, when God takes away his soul?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם מַן סְבַר דִילָטוֹר אֲרוּם יִכְנוֹשׁ מָמוֹן דִשְׁקַר אֲרוּם יְנַתֵּר אֱלָהָא נַפְשֵׁיהּ.

רמז תתקטו

כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו – רב הונא ורב חסדא חד אמר נפשו של גזלן וחד אמר נפשו של נגזל, מאן דאמר נפשו של גזלן דכתיב אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה׳ יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש, ומאן דאמר נפשו של נגזל דכתיב כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח, ואידך נמי הא כתיב את נפש בעליו יקח, בעליו דהשתא, ואידך נמי הא כתיב וקבע את קובעיהם נפש, מאי טעמא קבע את קובעיהם, משום דנטלו נפש.
ומא רג׳א אלדנס אד׳ יטמע, והל יסלי אללה נפסה.
כי, והאם ישלה ה׳ את נפשו. ענינו ומה תועלת לחנף בקחתו בצע, כי לא יתן ה׳ שלוה לנפשו אלא ינקם ממנו.
כי מה תקות חנף – כי למה אהיה רשע וגזלן מה סופו של רשע הגוזל ממון.
כי ישל – כי ישליך המקום את נפשו מעליו לשון של נעלך (שמות ג׳:ה׳), ונשל הברזל (דברים י״ט:ה׳).
For what is the hope of a flatterer For why should I be a wicked man and a robber? What is the end of a wicked man who takes money by force?
when God casts off Heb. ישל. When the Omnipresent casts his soul off him. This is an expression of, "Remove (של) your shoes" (Shemot 3:5); "and the iron [head] slips off (ונשל)" (Devarim 19:5).
כי מה תקות חנף – נותן טעם לדבריו, ומוסב על בצדקתי החזקתי ולא ארפה (איוב כ״ז:ו׳), לומר: מדוע ארשע ולמה אתן רפיון לצדקתי.
כי מה תקות חנף – באחריתו, כאשר הוא בוצע בצע כי ישל אלוה נפשוישל – לשון השלכה, כמו: כי ישל זיתך (דברים כ״ח:מ׳), שמשמע יפל מעצמו. אבל אם ננקד בפתח קטן משמע לשון מפעיל, שאחר משליך נפשו, כמו: ויפן זנב אל זנב (שופטים ט״ו:ד׳), ויגל את ישראל אשורה (מלכים ב י״ז:ו׳), ויזןא {וגו׳} את יהודה (דברי הימים ב כ״א:י״א), וירב בבת יהודה (איכה ב׳:ה׳), ומשמעותיו לשון מפעיל, כמו: ויפנה ויגלה ויזנה וירבה, ואילו היה נקוד יו״ד של ישל בחירק אז יהא נשמע כמשמעותו בלשון יפעל, כמו:⁠ב ויבן שם מזבח (בראשית י״ב:ז׳), ויפן וירד משה (שמות ל״ב:ט״ו), ויגל יהודה מעל אדמתו (מלכים ב כ״ה:כ״א), ותלך ותזן גם היא (ירמיהו ג׳:ח׳), וירב העם ויעצמו מאד (שמות א׳:כ׳), ונשמע לשונם: ויבנה,⁠ג ויפנה, ויגלה, ותזנה, ותרבה.
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בפסוק: ״ויזן את יושבי ירושלם וידח את יהודה״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״ויפנה ויגלה ויזנה... בלשון יפעל כמו״.
ג. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״ויבנה״.
כי מה תקות חנף – נותן טעם לדבריו, ומוסב על: בצדקתי החזקתי (איוב כ״ז:ו׳), לומר: מדוע ארשע ולמה אתן רפיון לצדקתי, כי מה תקות חנף באחריתו כאשר הוא בוצע בצע אשר יסיר אלוה נפשו ממנו. ואילו לא הייתי יודע עונש מעשים של רשע וחניפות, אז יהא דין עליכם לחושדני. אבל עכשיו שאני מכיר ומבין עונש רוע מעשים, למה זה הבל אתם מחזיקים בי חזקת רשע.
יֶֽשֶל – כמו: כי יַשְלֶה, לשון מפעיל ולשון הסרה וחליצה. כמו: של נעלך (יהושע ה׳:ט״ו?), שהוא מן שָלָה בפעל של ה״י. כי כאשר יאמר בלשון ציווי: חל במקום חָלּה, נס – נסה, כל – כלּה, גל – גלּה, כס – כסה, חַוְ – חוֶּה, צו – צוה, קו – קוה, כן יאמר של – שלּה בלשון ציווי. והמקרא הזה שנאמר ביואבא מוכיח עליו: לדבר אתו בשֶֽלי (שמואל ב ג׳:כ״ז), כאשר ביארתי במקומו, שיאמר מן פרה – פֶרי, ומן קשה – קשי, ומן שפה – שפי, ומן קרה – קרי, ומן מרה – מרי, ומן שלה – שלי.
ויו״ד של ישל הננקדת בפתח קטן1 מוכיח שהוא לשון מפעיל, כמו: ויֶֽפֶן זנב אל זנב (שופטים ט״ו:ד׳), ויֶגֶל את ישראל אשורה (מלכים ב י״ז:ו׳), ויֶֽזֶן {וגו׳} את יהודה (דברי הימים ב כ״א:י״א), ויֶֽרֶב בבת יהודה תאניה (איכה ב׳:ה׳), ומשמעותן לשון מפעיל: ויַפְנֶה, ויַגְלֶה, ויַזְנֶה, ויַרְבֶה. ואילו היתה מנוקדת יו״ד של יִשֶל בחרק, אז יהא נשמע משמעותו בלשון יִפְעַל, כמו: ויבן שם מזבח (בראשית י״ב:ז׳), ויִֽפֶן וירד משה (שמות ל״ב:ט״ו), ויִגֶל יהודה מעל אדמתו (מלכים ב כ״ה:כ״א), ותלך ותִֽזֵן גם היא (ירמיהו ג׳:ח׳), ויִֽרֶב העם ויעצמו מאד (שמות א׳:כ׳), ונשמע לשונם: ויִבְנֶה, ויִפְנֶה, ויִגְלֶה, ותִזְנֶה, ויִרְבֶה.
1. ״פתח קטן״ בלשון הראשונים = ׳סגול׳ בלשון ימינו.
א. בכ״י לוצקי 778 (בשיכול אותיות): באיוב.
ישל – יש אומרים: מן שלל הוא.
והקרוב: שהוא מן של נעליך (שמות ג׳:ה׳). וענינו הסרת הנפש מעל הגוף.
ישל אלוה נפשו – מלשון שלוה, ישל כמו ישלה מן ישליו אהלים (איוב י״ב:ו׳) וישל עובר. הוא אומר כאשר תראה החנף כי האלהים יתן לו שלוה והשקט.
(ח-י) כי ישל אלוה נפשו – לשון ׳שלוה׳, שלו כל בגדי בגד. ישל – בשקל יפן, מן הפנה. כלומר כשיראה הרשע שהבורא משפיע לו שלוה מה תקותו, כאשר תבא עליו צרה.
הצעקתו ישמע אל – או יתענג עליו ויקראהו בכל עת.
יבצע – מן מה בצע (בראשית ל״ז:כ״ו) ופי׳ ממון.
ישל – יש אומ׳ מן שלוה.
ויש אומ׳ מן ישל זיתך (דברים כ״ח:מ׳).
ויש אומ׳ מן שלל.
כי מה תקות חנף אחר שיבצע והטעם יגזל ממון ותקותו שישל אלוה נפשו ופי׳ יקחנה לשלל או ישל אותה מן הגוף והטעם יעקרנה.
כי מה תקות חנף כי יבצע – בעבור כי הגוזל מן האדם צדקו כגוזל ממונו, יאמר כי כרשע הוא אויבי, ומה תקותו כי בצע בצע ויגזול.
כי ישל האל נפשו מעליו, לשון של נעלך (שמות ג׳:ה׳), ונשל הברזל.
יבצע – יגזול.
ישל – יעמוד בשלוה.
(ח-י) כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף. המכבד האל בפיו ובשפתיו ולבו רחוק ממנו1, כִּי יִבְצָע - שיקנה ממון בשכר זה, כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ - שבעולם הזה ישיג איזו שלוה, הַצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל, אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג - אם בתפילתו יתענג על ה׳ כהתל באנוש, באופן כי יִקְרָא אֱלוֹהַּ בְּכָל עֵת, שאפילו בזמן שרוצה לחטוא - יקרא לאל בפיו ובשפתיו שיעזרהו לזה2:
1. ע״פ ישעיה (כטי ג) יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי.
2. בגירסת עין יעקב בגמרא ברכות (סג ע״א): ׳אמר ר׳ פפא, היינו דאמרי אינשי גנב אפומי דמחתרתא רחמנא קריא׳.
חנף – רשע המחניף ליצרו לעשות פתויו.
יבצע – יגזול כמו בוצע בצע (חבקוק ב׳:ט׳).
ישל – ענין הסרה ושליפה כמו של נעליך (שמות ג׳:ה׳).
כי מה תקות – כאומר אף לדעתי שהכל מסור ביד מערכת השמים והיה כצדיק כרשע עכ״ז אין לבחור ברשע כי מה יהיה תקות רשע אשר יגזול אנשים כאשר יסיר אלוה את נפשו ממנו כי הצדיק יקוה אל תענוג הנפשי אבל הרשע אל מה יקוה.
ישל – י״מ מענין לא תשלה אותי שיתעה אותו בשוא, וי״מ מענין שליפה, ישלוף הנפש מן הגוף, וי״מ משורש נשל כמו כי ישל זיתיך, והראוי ישל בהפעיל או ישל בדגש השי״ן, וי״מ משורש שלה, הכי תהיה נפשו בשלוה.
(ח-י) כי מה תקות חנף כי יבצע יקרא אלוה בכל עת – שיעור הכתובים אלוה יקרא ויכריז בכל עת ויאמר, מה תקות איש החונף אשר ידבר בגלוי הפך מה שחושב בלבו והפך האמת מה תקוה יש לו מזה שיבצע, דהיינו שיהיה לו מזה בצע ושכר, כי ישל אלוה נפשו, וכי גם אלוה יתעה את נפשו כמו שהוא מתעה אחרים בחנופה? או הכי יבצע וירויח שישמע אל את צעקתו בעת שתבא עליו צרה? או הכי יבצע וירויח שעל שדי יתענג שיהיה לו עונג בנפשו שהוא מעובדי ה׳, כן, יקרא אלוה ויכריז בכל עת (ר״ל שי״ל א׳ מג׳ דברים, או שע״י החנופה יתעה את ה׳, או שעכ״פ ישמע תפלתו הבאה בחונף, או שהוא בפ״ע יהיה לו נחת מזה שידמה לו שהוא מעובדי ה׳, וכ״ז אינו, ולא יבצע מן החנופה מאומה):
(8) Job refutes the interpretation his companions had put on God's ways, regarding it as no more than cheap flattery. They had refused to face the truth about Him
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) הֲֽ֭צַעֲקָתוֹ יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑לכִּֽי⁠־תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה׃
Will God hear his cry when trouble comes upon him?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחיר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דִקְבִלְתֵּיהּ יְקַבֵּל אֱלָהָא אֲרוּם תֵּיתֵי עֲלוֹי עָקָא.
או צראכ׳ה יסמעה אלקאדר, אד׳א חלת בה אלשדה.
הצעקתו, או האם ישמע האל צעקתו כאשר תבוא עליו צרה?
(ט-י) הצעקתו ישמע אל – לשון תמוה: אם ישמע הקב״ה צעקתו של חנף כאשר תבא עליו רעה.
אם על שדי יתענג – שתהיה תפילתו מקובלת ונשמעת לפניו, ואם יקרא אלוה בכל עת צרתו שיהא נענה. כן הוא המעשה שלא יהא תפלתו נשמעת ומקובלת ולא תועיל לו קריאתו.
שני מקראות הללו תמוהים, ומוסבים על אותן שני מקראות האמורים במענה של אליפז למעלה, שנאמר: כי אז על שדי תתענג וג׳ (איוב כ״ב:כ״ו), תעתיר אליו וישמעך וג׳ (איוב כ״ב:כ״ז). הצעקתו ישמע אל מוסב על: תעתיר אליוא וישמעך, שאם תרחיק עולה מאהלך וכל פשע ורשע תסיר מידך, אז תהיה תפילתך מקובלת. אם על שדי יתענג מוסב על: כי אז על שדי תתענג וג׳ (איוב כ״ב:כ״ו).
א. כן בפסוק וכן במשפט הקודם. בכ״י לוצקי 778: אליך.
(ט-יא) הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה, אורה אתכם ביד אל – הוא ידרוש מכם אשר עם שדי לא אכחד – אשר ידע הוא כי לא רשעתי וכי צדקתי ולא אכחד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

הצעקתו ישמע אל אחר שגזר לשלל נפשו או לעקור.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

הצעקתו – בס״ס יש געיא בה״א בין שוא לפתח.
הצעקתו – ואם לתקות תענוגי הגוף וכי כשיבוא עליו צרה ישמע אל צעקתו למלטו ממנה כאומר וכי בעבור רשעו ישדד ה׳ את המערכה אשר לא יעשה אף בעבור הצדיק ונקי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחיר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) אִם⁠־עַל⁠־שַׁדַּ֥י יִתְעַנָּ֑גיִקְרָ֖א אֱל֣וֹהַּ בְּכׇל⁠־עֵֽת׃
Will he have his delight in the Almighty, and call upon God at all times?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין עַל שַׁדַי יִתְפַּרְנֵק יֶהֱוֵי קָרֵי אֱלָהָא בְּכָל עִדָן.
או יתדלל עלי אלכאפי, או ידעי אללה פי כל וקת.
אם על, או אם יתענג על ה׳ או יקרא אל ה׳ בכל עת האם יענהו?. ותרגם בכל מקום יתענג ״יתדלל״ המבקש בגעגועים כמי שבטוח שיתמלאו משאלותיו, כעין והתענג על ה׳ ויתן לך משאלות לבך, תהלים לז ד.
אם על שדי יתענג – כפל התמיהה היא ככל התמיהות הכפולות שכן דרך הראשונה בה״א והשנייה באם, כמו: הירוצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים (עמוס ו׳:י״ב), היש בלשוני עולה ואם חכי לא יבין הוות (איוב ו׳:ל׳). אף כאן הצעקתו ישמע אל (איוב כ״ז:ט׳) אם על שדי יתענג, שמא או מי שהוא רשע חנף יכול הוא להתענג ולסמוך על ישועת הקב״ה ולקרא אליו בעת צרתו בתמיה.
Or will he delight with the Almighty The double interrogative is like all double interrogatives. The first one is customarily prefixed by a "hey" and the second one by אִם; e.g., "Will horses run (הירצון) on the rock, or (אִם) will one plow with cattle?⁠" (Amos 6:12), "Is there (היש) injustice in my tongue, or (אִם) will my palate not understand wickedness?⁠" (Iyyov 6:30). Here, too, will God hearken to his cry...or will he delight with the Almighty? Will one who is a wicked man or a flatterer perhaps be able to delight and rely on the salvations of the Holy One, blessed be He, and call to Him in time of trouble? This is a question.
יקרא אל אלוה בכל עת צרתו ויענהו, בתמיה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

יתענג – יבקש עונג אפילו יקרא אל אלוה בכל עת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

אם על שדי יתענג – וכי ישען על ה׳ לענגו בטובה וכי יבטח לקרוא לה׳ בעת הצורך כאומר הלא אף תפלת הצדיק אינה נשמעת אף כי רשע וחוטא.
יקרא – יכריז ויפרסם, כי לדעת המפ׳ היל״ל היקרא בה׳ התמיה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יא) אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד⁠־אֵ֑לאֲשֶׁ֥ר עִם⁠־שַׁ֝דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד׃
I will teach you concerning the hand of God; that which is with the Almighty I will not conceal.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אַלִיף יַתְכוֹן בִּנְבוּאַת אֱלָהָא דִי עִם שַׁדַי לָא אֲכַסֵי.
ואנא אדלכם עלי קדרהֵ אלטאיק, ואלד׳י ענד אלכאפי לא אכתמה.
אורה, ואני אורה אתכם על יכולת האל ואשר עם שדי לא אסתיר.
אורה אתכם – מה המדה שביד אל ודרך אשר עם שדי לא אכחד, כמו כי ידע דרך עמדי (איוב כ״ג:י׳).
I will instruct you what the standard is that is in God's hand, and the way... what is with the Almighty I will not conceal Like, "Because He knows the way that is with me" (Iyyov 23:10).
אורה אתכם ביד אלוהיא הטובה עלי לחלוק לי בינה.
אשר עם שדי לא אכחד – מעשים אשר עם שדי לא אכחדב מכם.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בדפוס ברסלאו: ״אלוהיי״. בכ״י פריס 162: ״אלהו״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״מעשים אשר עם שדי לא אכחד״.
אורה אתכם ביד אל – אורה אתכם מידות אשר ביד אל.
אשר עם שדי – כפל לשון, מעשים אשר עם שדי לא אכחד מכם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

אורה אתכם ביד אל – אשליך אתכם ביד אל מאשר תרשיעוני.
אשר עם שדי לא אכחד – כי אני כצדיק לא מעלים.
אורה – מן ירה בים (שמות ט״ו:ד׳).
אורה – פי׳ אשליך אתכם ביד אל שינקמני מכם.
לא אכחד – איני מכזב בהצדיקי נפשי.
אורה אתכם ביד אל – אלמד אתכם לעבוד את האל ולאמר האמת.
אשר עם שדי לא אכחד – רק אומר האמת, וכן תעשו אתם אמרו אמת לעולם ולא תשאו פנים בתורה.
ורבינו שלמה ז״ל פירש אורה אתכם המדה שביד האל והדרך אשר עם שדי לא אכחד, כמו כי ידע דרך עמדי (איוב כ״ג:י׳).
אורה – אלמוד.
אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד אֵל. אמנם אני ׳אורה אתכם׳ מה שאוכל בעזרת האל וידו הטובה: אֲשֶׁר עִם שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד. ולא אכחד מכם להגיד הספיקות אשר ההיתר מהם הוא ׳עם שדי׳ לבדו ואינו אצלי:
אורה – אלמד כמו יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳).
אכחד – אמנע.
אורה אתכם – כאומר אין דברי להסית אנשים לבחור ברשע רק אני מלמד אתכם הנהגה אשר היא ביד האל ולא אחדל מלדבר מה אשר עם שדי לבל יתלו העול במקום בגמול הצדיק והרשע כי הכל בא מצד המערכה אבל עכ״ז מהראוי לבחור בצדק בעבור תענוג הנפשי.
אורה – מענין לימוד והוראת הדרך הנכון.
ביד אל – כמו כאשר דבר ה׳ ביד משה, שאני משים דברי בפי האל שהוא קורא ומכריז זאת באשר דבר זה נמצא עמו.
אורה – ואני מורה ומלמד אתכם שתשמעו הדברים אשר אני מדבר ביד אל, ששמתי הדברים ביד ה׳, כאלו הוא קורא ומכריז זה, אשר עם שדי לא אכחד, כי דברים האלה הם עם שדי, שהוא בודאי שונא את החנופה והשקר והרמיה, ואיך אוכל לכחד זאת מה שהוא האמת:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) הֵן⁠־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑םוְלָמָּה⁠־זֶּ֝֗הא הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃
Behold, all of you have seen it; why then do you speak emptiness?
א. וְלָמָּה⁠־זֶּ֝֗ה א=וְלָמָּה⁠־זֶּ֝ה (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אַתּוּן כּוּלְכוֹן חֲמֵיתוּן וּלְמָא דֵין הֶבְלָא תֶהְבָּלוּן.
הן אתם כלכם חזיתם – א״ר יוחנן דורו של איוב שטוף בזמה היה, כתיב הכא הן אתם כלכם חזיתם וכתיב התם שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך, ואימא בנבואה דכתיב חזון ישעיהו, אם כן מאי ולמה זה הבל תהבלו.
והוד׳אכם כלכם קד שאהדתם ד׳לך פלם ד׳א גרור תגתרון.
הן, והנה כולכם כבר ראיתם זאת ולמה זה תעו תתעו. תרגם כאן הבל ״גרור״ וכן בתהלים לא ז. וענינה תעייה בדברי שוא תוך ומרמה, דברים שאפילו אומריהם אינם מאמינים בהם. וסקר רבנו המובנים השונים של מלת ״הבל״ בפירושו לקהלת א א ראה שם מהדורתי. וראה בספרו הנבחר באמו״ד מאמר י פ״ג מהדורתי עמ׳ רצא לפירוש מהבילים המה אתכם. וכאן אומר איוב לחבריו למה תדברו דברים שאתם עצמכם יודעים שאינם נכונים והם מה שאתם אומרים שאין רשע וטוב לו אלא זוהי דרכם של רשעים כפי שפירט להלן, ואני אומר שאין זה נכון אלא יש רשע וטוב לו ויש צדיק ורע לו ואין אנו יכולים להגיע אל תכלית חכמתו יתעלה בענין זה.
כולכם חזיתם – שזה חלק אדם רשע (איוב כ״ז:י״ג).
ולמה זה הבל תהבלו – להיות רשעים וחניפים.
all of you have seen that this is the portion of a wicked man.
now why do you become altogether vain? To be wicked and hypocritical.
הן אתם כולכם חזיתם – מעשיי הטובים.
ולמה זה הבל תהבלו – להחזיק אותי רשע.
הן אתם כולכם חזיתם – את אשר יאונה לרשע על מעשיו.
ולמה זה הבל תהבלו – להחזיקני בחזקת רשע.
(יב-יג) הן אתם כלכם חזיתם – צדקתי ואני אומר לכם חלק הרשעים אם תשמע.
הן אתם כלכם חזיתם – צדקי
ולמה זה הבל תהבלו – אשר תרשיעוני.
(יב-יד) הן אתם חזיתם – צדקתי קודם צרתי, ותהבלו – לדמותי לרשע, וחלק הרשע ונחלתו שיקח משדי – זהו: אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו – היוצאים מחלציו במות הידוע, וזהו: למו חרב.
הן אתם כולכם חזיתם – שזה חלק אדם רשע עם אל (איוב כ״ז:י״ג).
ולמה זה הבל תהבלו – להיות רשעים וחנפים. לשון הרב ז״ל. והנכון בעיני, כי יחזור למחלוקת שלהם לאמר, הן כולכם ראיתם רשעים מצליחים, ולמה זה הבל תהבלו, זה לכם חלק רשע עם האל.
הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם. כי אמנם מה שאמרתי שקצת מהרשעים מקלקלים סדר המציאות ואין האל ית׳ מתקומם נגדם, ׳כולכם חזיתם׳, וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ לכחש:
חזיתם – ראיתם.
הן אתם וגו׳ – כאומר הלא גם אבדן הרשעים הוא מפורסם ומצוי עד שאתם כולכם ראיתם ובודאי לא אכחיש המוחש ולמה זה א״כ תדברו הבל בחנם לחשוב שבוחר אני ברשע.
(יב-יג) הן – מוסיף שגם א״צ כלל שאורה אתכם את הדברים האלה, שהלא אתם כולכם חזיתם את הדברים האלה, שהלא בכל הוכוח אמרו לו שנענש על החנופה שלא היה תוכו כברו, וא״כ כולכם מסכימים לזה שהחנופה שנואה בעיני ה׳, וא״כ אשאל אתכם למה זה הבל תהבלו, זה חלק אדם רשע מאל, אחר שאתם מודים שהדבור הנאמר בחנופה וברמיה וכזב לא טוב, למה דברתם בחונף וברמיה דברי הבל להשיב על השאלה של הצלחת הרשעים שחלק הרשע וגמולו שיקבל מאת האל, הוא.
(12) Job now turns on his companions accusing them of hypocrisy. Their contention that the wicked who prosper in this world receive their true deserts after their death is humbug and in their heart of hearts they know this. He dies happy, surrounded by his wealth. Whatever happens later is of little or no concern to him; he does not experience any of it.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) זֶ֤ה׀ חֵלֶק⁠־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע ׀ עִם⁠־אֵ֑לוְֽנַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ׃
This is the portion of a wicked man with God, and the heritage of oppressors, which they receive from the Almighty.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
דֵּין חוּלָק בַּר נָשׁ חַיָבָא מִלְוַת אֱלָהָא וַעֲדַב תַּקִיפִין מִשַׁדַי יְקַבְּלוּן פּוּרְעֲנּוּתְהוֹן.
אן הד׳א נציב אלאדמי אלט׳אלם מן ענד אללה, ונחלת אלראהבין מן אלכאפי יאכ׳ד׳ונהא.
זה, שזה חלק האדם הרשע מאת ה׳ ונחלת העריצים מאת שדי יקחוה.
וכי איני יודע עונשו של רשע מהו, והלא יודע אני שזה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו.
זה חלק אדם רשע – שניתן ונגזר לו מאת הקב״ה לפי מעשיו את המפורש בסמוך.
עם אל – מוסב על שנאמר למעלה: אורה אתכם ביד אל (איוב כ״ז:י״א).
ונחלת עריצים – מלה כפולה: זו היא נחלת רשעים מידו של הקב״ה בשכר מעשיהם, שלוקחים ומקבלים הימנו.
משדי יקחו – מוסב על: אשר עם שדי לא אכחד (איוב כ״ז:י״א). כן מוסבים הכתובים כל אחד ואחד על ריעו כגונו ודוגמתו.
עָריצים – ממשקל חזק, כמו: פָריצים, אַבּירים, כַבּירים, צַדּיקים. ותיבת שם דבר של משקל חזק לא ישתנה בגידול התיבה, שיאמר: צַדּיק – צַדּיקים, פַריץ – פָריצים, – אַבּיר אַבּירים, כַבּיר – כַבּירים. וכן כולם, שלא יאמר: עֲריצים, פְרִיצים, צְדִיקים, אְבִירים, כְבִירִים, אות ראשונה בחטף.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

ועתה אומר לכם מה חלק אדם רשע.
עריצים – נוראים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

עריצים – הם התקיפים החומסים שאר אנשים להשענם על תקפם וגבורת׳.
(יג-טו) זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מאל1. כי אני לא צעקתי על איזו טובה שתקרה לרשעים בעולם הזה, שיקרה לפעמים על צד גמול איזה זכות או מצד המערכת, ולפעמים אחר הטוב הבלתי נחשב תקראנה אותו רעות רבות וצרות: אִם יִרְבּוּ בָנָיו. כי גם שיצליחו בהרבות בנים, יקרה להם שיהיו לְמוֹ חָרֶב, כמו שקרה להמן, וְצֶאֱצָאָיו - בני בניו - לֹא יִשְׂבְּעוּ לָחֶם מעוני: [שְׂרִידָיו בַּמָּוֶת] יִקָּבֵרוּ. משל אחרים: [וְאַלְמְנֹתָיו] לֹא תִבְכֶּינָה. כי ייטב להם מות מחיים:
1. לשה״כ ׳עם אל׳.
אדם רשע עם אל – בס״ס יש פסיק אחר רשע כי רחוק ה׳ מרשעים.
ונחלת עריצים – הוא״ו בגעיא בס״ס.
עריצים – חזקים.
זה חלק – ר״ל זה חלק הרשע האמור למטה אשר ראיתם הלא גם היא שמורה עם אל להביא עליו באמצעות המערכה כאשר שמורה להביא על הצדיק ועם כי הרשע מעותד לאבדן הנפש בעולם הנצחי עכ״ז עודו בחייו מקרה אחד לו ולצדיק כי לא ינצל גם הוא מסבות המערכה.
ונחלת – זהו האמור למטה היא נחלת עריצים המתחזקים לקחת לא להם אשר יקחו משדי באמצעות המערכה כאשר יקחו הצדיקים והוא כפל ענין במ״ש.
חלק אדם רשע, ונחלת עריצים – אדם רשע פרטי יקבל חלקו ביחוד, והעריצים הרבים זאת להם לנחלה כללית הכוללת כל המשפחה כנ״ל (כ׳ כ״ט), לדעת המפרשים שזה יאמר איוב, יפלא הלא א״כ סותר כל מה שאמר עד הנה שהוא החליט שהרשע מצליח ואיך יאמר עתה להפך?
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) אִם⁠־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ⁠־חָ֑רֶבוְ֝צֶאֱצָאָ֗יו לֹ֣א יִשְׂבְּעוּ⁠־לָֽחֶם׃
If his children are multiplied, it is for the sword; and his offspring shall not have enough bread.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין יִסְגְעוּן בְּנוֹי מְטוּל דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא וּבְנֵי בְנוֹי לָא יִסְבְּעוּן לַחֲמָא.
אן כת׳רו בניה פאלי אלסיף, וד׳ראירה לא תשבע טעאמא.
אם, אם ירבו בניו הרי אל החרב.
אם ירבו בניו למו חרב – ירבו וימותו ביסורים ותחלואים עד כי ישמחו אלמנותיו במיתתן ולא תבכינה.
If his sons increase they will increase for the sword. in death They will die amidst suffering and sicknesses, until his widows will be happy at their death and will not weep.
אם ירבו בניו למו חרב – ולמה זה ארשע ואיענש עונש זה.
אם ירבו בניו – של רשע.
לחרב – הן הולכים ונהרגים.
וצאצאיו – הפליטים מן החרב.
לא ישבעו לחם – שימותו ברעב.
(יד-טו) אם ירבו בניו למו חרב וגו׳ במות יקברו – במיתה משונה.
ואלמנותיו לא תבכינה – מפני צרות אחרות.
אם ירבו בניו למו חרב.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

שאם ירבו בניו – יהיו לחרב. ואין זה מוצא החכמה ומקור הבינה, רק טעם אחר וסוד אחר יש בענין הזה, ולא גלהו האל לבני אדם, למד אותם לומר איני יודע, כי יותר תנוח דעתי בזה מאשר ירשיעוהו על כל פנים, כי הוא צדיק בעיניו (איוב ל״ב:א׳), והאריך לספר ברעות הבאות על זרעו של רשע אחריו ואמר אפילו יהיה כדבריכם שיבואו על זרעו של רשע כל הצרות שבעולם ויעוף כבודו במותו, אין כל זה מוצא החכמה, כאשר התלונן כבר, כי מה חפצו בביתו אחריו (איוב כ״א:כ״א), ועוד שיש צדיק ורע לו, היא הקושיא אשר בה היתה תלונתו מתחלה, וכל עיקרו עליה יזעק.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

וצאצאיו – האל״ף בח״ם.
למו חרב – אל חרב וכן למו פי (איוב מ׳:ד׳).
אם ירבו – אף אם ירבו בני הרשע לפעמים לא ישמח בהם כי יהיו נתונים אל החרב ואף אם יתרבו צאצאיו הם בני בנים הנה לפעמים לא ישבעו לחם.
בניו, צאצאיו – צאצאים הם הקטנים (כנ״ל כ״א ח׳).
שאם ירבו בניו סופם למו חרב, ושצאצאיו הקטנים לא ישבעו לחם, וכמו שכן אמר בלדד בשטתו שהרשע יענש במה שיכרית ה׳ את בניו, והלא זה תשובה של הבל, כי הלא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טו) שְׂ֭רִידָו בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃
Those that survive him shall be buried by pestilence, and his widows shall make no lamentation.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מְשֵׁיזְבוֹי בְּמוֹתָא יְהוֹן קְבִירִין וְאַרְמְלָתוֹי לָא תִבְכָּיִן.
ושראידה באלקתל ידפנון, ואראמלה לא יבכין עליהם מן שגלהן במצאיב אכ׳ר.
שרידיו, ושרידיו בהרג יקברו ואלמנותיו לא תבכינה עליהם בגלל טרדתן בצרות אחרות. תרגם במות – בהרג, שאם כפשטו הרי זה טבעו של עולם. ובנוהג שבעולם בעת רעב דבר ומגפה או במלחמות אין המתים נספדים ולא מתאבלים עליהם כראוי מחמת טרדתם באחרים, ואף בעיני האדם נעשה המות וההרג כשגרה, וחוש התחושה לכך קהה, וראה גם דברי רבנו בפירושיו לתורה מהדורתי ויקרא י, ו הע׳ 3.
ואלמנותיו לא תבכינה – כשם שאמר ירמיה: לא יבכו לו (ירמיהו כ״ב:י׳) ולא יספדו לו (ירמיהו כ״ב:י״ח). בזמן שמת אחד מהן וכולן נשארין אז יבכו למת וינודו לו, אבל כשכולן מתים, על מי תבכינה.
שרידיו – והנשארים בהם מן החרב והרעב, ימותו במיתה משונה ויסורין קשים, עד שלא תבכינה עליהם אמותם, אלמנותיו של רשע.
עכשיו ביאר גידולי בניו אשר יגדלו כנגד המשחיתים, ואחרי כן יבאר על נכסיו ועל גופו.
שרידיו – הבנים הנשארים מהחרב.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

שרידיו במות יקברו – מיתה משונה.
יצבור – יקבץ.
ואלמנותיו – נשי בניו לא תבכינה מות בעליהן מרוב צרות אחרות.
שרידיו במות יקברו – הנשארים לו מן החרב ימותו ויקברו.
ואלמנותיו – נשואות בניו, לא תבכינה להם, כי תשמחנה על אשר מתו על מיטתן ונקברו ולא היו כראשונים שנפלו בחרב, והיו דומן על פני האדמה.
שרידיו – הם בניו כי הם השרידים הנשארים מן האדם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

שרידיו – בכמה ספרים שרידו כתיב שרידיו קרי אבל במסורת הגדול לא נמנה עם החסרים יו״ד במצעו׳ תיבותא.
שרידיו – הנשארים מהם.
שרידיו – הנשארים מחרב הנה לפעמים יקברו גם היום בעת בוא עליו המות ולזה לא תבכינה אלמנותיו עליהם לבל ישבר לבו וכמ״ש רז״ל חולה שמת לו מת אין בוכין לפניו שלא ישבר לבו.
שרידיו – הנשאר מגופו הבשר והעצמות, וי״ל שתפס לשון זה על שמכסים המת העשיר בבגדי שרד ובגדי קדש.
שרידיו במות יקברו – הלא ראינו שהרשע מת בשלוה רבה שהשריד הנשאר מעצמותיו יקברו תיכף בעת שימות, ואלמנותיו לא תבכינה כלל אחרי מותו כי נשאר להם כסף וזהב והון רב לפרנסת אלמנותיו ויתומיו, והם חיים ושלוים ומצליחים וכל רע לא יקרב אליהם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טז) אִם⁠־יִצְבֹּ֣ר כֶּעָפָ֣ר כָּ֑סֶףוְ֝כַחֹ֗מֶר יָכִ֥ין מַלְבּֽוּשׁ׃
Though he heaps up silver as the dust, and prepares garments as the clay;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין יִכְנוֹשׁ הֵיךְ עַפְרָא סִימָא וְהֵיךְ טִינָא יַתְכֵּין לְבוּשָׁא.
ואן צבר אלפצ׳ה כאלתראב, והיא מלאבס כאלטין.
אם, אם יצבר כסף כעפר ויכין מלבושים כטיט.
(טז-יז) אם יצבור – אם יאסוף כסף כעפר ומלבושים יכין כחומר.
את המלבושים אשר יכין, ילבשם צדיק, וכסף אשר צבר זך ונקי יחלקהו לעצמו.
וכחומר – כפל לשון על כעפר.
(טז-יז) אם יצבר כעפר כסף ונקי יחלק אותו.
אם יצבר כעפר כסף.
כעפר וכחומר – לרוב.
(טז-יז) אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף. ולקצתם יקרה שיצליחו לקבץ ממון רב, ולבסוף יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו1:
1. ע״פ סנהדרין (ק:) בשם בן סירא: ׳אל תצר צרת מחר, כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו׳, ופירש רש״י ׳שמיצר על יום שאינו עתיד לראות, והיינו עולם שאינו שלו, שהוא מצטער עליו ודואג על חינם מיום המחרת שלא תבוא עליו צרה׳.
יצבור – ענין כרי וגל כמו ויצבור עפר (חבקוק א׳:י׳).
אם יצבור – אף אם יצבור כסף רב כעפר ויכין מלבוש מרובה כחומר.
(טז-יז) אם יצבור – הוסיף לאמר שגם אם יהיה כדבריכם שאמרתם שאין עשרו מתקיים ביד בניו, ואם יצבור כסף כעפר ויכין מלבוש כחומר המלבושים אשר יכין ילבש הצדיק, והכסף אשר צבר יחלק הנקי, בענין שאחרי מותו יירשו זרים יגיעו ולא יתקיים ביד בניו, וכן גם אם יהיה כדבריכם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יז) יָ֭כִין וְצַדִּ֣יק יִלְבָּ֑שׁ וְ֝כֶ֗סֶף נָקִ֥י יַחֲלֹֽק׃
he may prepare it, but the righteous shall put it on, and the innocent shall divide the silver.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יַתְקֵין וְצַדִיקָא יְהֵי לְבִישׁ וְסִימָא זַכֵּי יְפַלֵיג.
יכין וצדיק ילבש – תנו רבנן ששה דברים נאמרו בעם הארץ, אין מוסרין להם עדות, ואין מקבלין מהם עדות, ואין מגלים להם את הסוד, ואין ממנין אותן אפוטרופסין על היתומים, ואין מוסרין להם קופה של צדקה, ואין מתלוים עמהם בדרך, ויש אומרים אף אין מכריזין על אבדתו, ות״ק זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה שנאמר יכין (רשע) וצדיק ילבש.
פהיא ד׳לך ואלצאלח ילבסה, ומאלה אלברי יקסמה.
יכין, הרי יכין את זה והצדיק ילבשם ורכושו יחלקהו הנקי כלומר הצדיק.
(וכסף נקי – כספו של רשע לנקי יחלקנו הקב״ה).
and He will distribute [his] money to the innocent The Holy One, blessed be He, will distribute the wicked man's money to an innocent one.
וכסף נקי יחלקוכסף – הרביע בכ״ף להפרידו מתיבה של אחריו, שיהא פתרונו: וכסף נקי יחלק – וכסף של רשע נקי יחלק.⁠א
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בכ״י פירנצה II.24, דפוס ברסלאו הושמט ע״י הדומות: ״וכסף הרביע בכ״ף... רשע נקי יחלק״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

יכין וצדיק ילבש וכספו נקי יחלק.
יכין וצדיק – כטעם לתת לטוב לפני האלהים (קהלת ב׳:כ״ו).
יכין וצדיק ילבש – אחריו במותו, כי לא תשאר נחלתו לבנו.
וכסף נקי יחלוק – האיש הנקי יחלוק כספו ויפזרהו תחת אשר קבץ אותו הרשע והרצון בזה כי הנקי ימשול על אשר לו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

יכין – לפעמים הוא לבד המכין אבל הכל בא ליד הצדיק וילבש הוא וכספו בא ליד הנקי ויחלק לאשר ישר בעיניו וכאומר הואיל ופעם יקרה שהצדיק יצלח יותר מהרשע א״כ למה יבחר מי בדרך הרשע.
צדיק ילבש, נקי יחלק – כבר בארתי (לעלה ד׳ ז׳, י״ז ח׳, כ״ב י״ט), שהצדיק הוא לפי הנגלה והוא ילבש מלבושי הרשע בגלוי, והנקי הוא לפי הנסתר והוא יחלק הכסף שאין בו סימין ואינו ניכר כ״כ.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) בָּנָ֣ה כָעָ֣שׁ בֵּית֑וֹ וּ֝כְסֻכָּ֗ה עָשָׂ֥ה נֹצֵֽר׃
He builds his house as a moth, and as a booth which the watchman makes.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּנָא הֵיךְ רַקְבוּבִיתָא בַיְתֵיהּ וְהֵיךְ מְטַלַלְתָּא דַעֲבֵיד נְטַר פֵּרֵי.
ובנא ביתה כאלענכבות, ועמל כ׳וצא כצ׳ל אלעריש.
בנה, ובנה ביתו כעכביש ועשה צריף בצל הסוכה. ומה שפירש עש – עכביש איני יודע לו דומה.
ופירשתי נצר, צריף, לפי שהם שתים במקרא, זו, והשנית כעיר נצורה1 עיר עשויה צריפים.
1. ישעיה א ח, וכן תרגם שם. וכתב עליו ר״י בן בלעם ופירש הגאון נצורה ״מכצצה״ ענינו שבתי העיר הם כבתים העשוים מקנים.
ופסרת נצר, כ׳וץ, לאנהמא את׳נאן פי אלמקרא, הד׳ה, ואלת׳אני כעיר נצורה קריה מכ׳צצה.
בנה כעש – כתולע הבונה חור שאינו מתקיים וכסוכה שעשה נוצר התאנה והכרם שאינה של קיימא.
(ענין אחר: נוצר הכרם שאינו שומרה בכל עת זה שמעתי).
He builds...as a moth As a moth, who builds his hole which does not endure, and like a booth that the watchman of the fig tree and the vineyard makes, which is not permanent. (Another explanation: that the watchman of the vineyard, who does not watch it at all times, made. I heard this. Absent in certain editions.)
כעש ביתו – כבית עכביש יהיה ביתו, שלא יתקיים.
וכסוכת נוצרי תאינה וגפן – שאינה עומדת כיא אם לפי שעה, עד שעת לקיטה.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״בו״.
בנה כעש ביתו – כבית עכביש יהיה ביתו אשר לא יתקיים.
וכסוכת נוצרי תאינה וגפן, שאינה עומדת כי אם לפי שעה, עד שעת לקיטה.
בנה כעש ביתו – שתעמוד כעש, מן עושה עש (איוב ט׳:ט׳).
ושםא נוצר על ביתו, כמו חומה שישמרנו בלילה.
א. כן בכ״י אוקספורד 567, לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״ושב״.
בנה כעש ביתו – אם יגבה ביתו גבוהה כעש וכסיל כמלונה במקשה ובסוכה של נוצר ישפל למטה.
בנה כעש ביתו – אם בנה אותו גבוה עד עש ישפל כסכה עשה נצר.
כעש – מזל.
נוצר – שומר מן נצור לשונך (תהלים ל״ד:י״ד).
בנה כמזל עש ביתו – והטעם הגביהו כעש וכסכה ששם נוצר הכרמים עשה נוצר על ביתו לשמרו.
בנה כעש ביתו – תולעת, מענין כבגד אכלו עש (איוב י״ג:כ״ח), יאמר כי לא יקום ביתו ולא יעמוד.
(יח-יט) ולפעמים בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ - שיכלה ממונו בחייו, עָשִׁיר יִשְׁכַּב באיזה חולי, וְלֹא יֵאָסֵף - לא ימות בו, עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ - שאבד עשרו בענין רע:
כעש – מין תולעת.
נוצר – שומר.
בנה כעש ביתו – ר״ל פעמים יהרס ביתו בקלות כבית העש וכסוכה אשר עשה שומר הכרם לשבת בו.
שבנה כעש ביתו – כמו שהעש בעת שמתעטף במעטפה שזה ביתו, ואחר שיוצא מן המעטפה את ביתו ישא רוח, וכן כסוכה אשר עשה נוצר הכרם, שבעת יבצרו את הכרם תחרב הסוכה כן ביתו יכלה ויהרס אחר מותו, ע״ז אני משיב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) עָשִׁ֣יר יִ֭שְׁכַּב וְלֹ֣א יֵאָסֵ֑ףעֵינָ֖יו פָּקַ֣ח וְאֵינֶֽנּוּ׃
He lies down rich, but there shall be nothing to gather; he opens his eyes, and it is not.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
עַתִּיר יִדְמוּךְ וְלָא יִתְכְּנַשׁ עֵינוֹי פְּקַח וְלֵיתוֹי.
ואן אנצ׳ג׳ע והו גני, פליס ינצ׳ם חתי יפתח עינאה פאד׳א ליס הו.
עשיר, ואם ישכב כשהוא עשיר הרי לא יאסף עד שיפתח עיניו והנה איננו. לא ימות מן העולם אלא לאחר שיראה שכל רכושו כלה ואבד.
עשיר ישכב – ימות בעשרו ופעמים שלא יאסף לקבורה.
He dies rich He will die with his riches, but sometimes he will not be gathered in to burial.
(יט-כא) עשיר ישכב – בלילה ולא יאסף – כי יהרג על משכבו בלילה, ולבוקר שהיה ראוי לפקוח עיניו ואיננו, כי השיגוהו בלהות הרבה כמים.
לילה גנבתו סופה – פתרונו: כדבר שכיסתו סופה בעוד לילה. למחר איננו.
וכדבר שישאהו קדים וילך ויסערהוא ממקומו.
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״וישערהו״.
(יט-כ) עשיר ישכב – בלילה על {משכבו}⁠א
ולא יאסף – כי ייהרג על משכבו בלילות.
ולבוקר שהיה ראוי לפקוח עיניו ואיננו – כי השיגוהו בלהות הרבה כמים, ורוח סופה גנבתו בלילה.
(יט) בולא יאסף – אסיפה זו היא מיתת עצמו בלא רציחה, כמו: ויאסף אל עמיו (בראשית כ״ה:ח׳).
א. ההשלמה מן ההמשך. סופר כ״י לוצקי 778 דילג מלה זו כאשר המשיך כתיבתו בעמוד חדש.
ב. ביאור זה (עם הביאורים על פסוק כ׳ ד״ה ״בלהות״ ועל פסוק כ״א ד״ה ״וילך״) מופיע בכ״י לוצקי 778 לאחר פסוק כ״ג.
עשיר ישכב ולא יאסף – אף על פי שלא ימות.
עשיר ישכב ולא יאסף – לקבורה או לא יאסף אל מטתו, כמו ויאסוף רגליו אל המטה (בראשית מ״ט:ל״ג). וסתם עשיר רשע כמו ואת עשיר במותיו (ישעיהו נ״ג:ט׳), עיניו פקח ואיננו.
עשיר ישכב ולא יאסף – לקבורה.
ולא יועילהו כי עשיר ישכב ולא יאסף מהרה לקבורה רק ישכב על ערש דוי מעונה ואחרי כן עיניו פקח ואיננו.
(יט-כ) עשיר ישכב ולא יאסף – עשרו, כי במותו לא יאספוהו בניו, כי יפלו בחרב טרם אספם עשרו וממונו.
עיניו פקח – הפוקח בו ואיננו, כי תשיגהו כשטף מים, כל אחד מן הבלהות.
ונכון לי לפרש, עשיר ישכב – על מטתו, ולא יאסף אל עמיו בעשרו.
עיניו פקח ואיננו – על עשרו במותו, לראות אם יקחוהו בניו, והנה איננו לעושר כי שללוהו הנגזלים, וזה ממענה צופר שאמר לו ככה, בניו ירצו דלים וידיו תשיבנה אונו (איוב כ׳:י׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

יאסף – ימות כמו יאסף אהרן (במדבר כ׳:כ״ד).
פקח – פתח כמו פוקח עורים (תהלים קמ״ו:ח׳).
עשיר ישכב – לפעמים כאשר ישכב חולה על מטתו יהיה עדיין עשיר ולא ימות בעשרו עוד עיניו פקוחים ולא מת לשחת ואבד העושר ואין לו כי מעת נפל למטה נשבר חזקו ויבושו כל אשר לו.
ולא יאסף – כמו לא יאספו ולא יקברו (ירמיהו ח׳).
הלא עשיר ישכב – הגם שברגע תיכף אחר מותו יהרס ביתו וקניניו, הלא בעת ישכב וימות ימות עשיר, א״כ גם אם לא יאסף לקבורה, ותיכף נאבד כל עשרו, מה ידאג על זה, הלא אם עיניו פקח, אם יוכל לפקוח עיניו לראות את הנעשה אחריו, הלא יראה כי איננו עוד במציאות, כי כבר עבר מן העולם, ומה יתעצב אז על ביתו החרב, אחר שאינו עוד בעולם וא״צ לו לבית וקנינים, וכמו שלא יתעצב העש על ביתו והנוצר על סוכתו החרבה אחר שאין צריך לה עוד:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כ) תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֭מַּיִם בַּלָּה֑וֹתלַ֝֗יְלָהא גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃
Terrors overtake him like waters; a tempest steals him away in the night.
א. לַ֝֗יְלָה א=לַ֝יְלָה (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
תִּדְבְּקִנֵיהּ הֵיךְ מַיָא רְגִשְׁתָּא לֵילְיָא טַלְטְלִנֵיהּ זִיקָא.
וידרכה אלנכאל כאלמא בסרעה, וכאן אלזועבה חמלתה לילא.
ישיגהו, וישיגוהו הבלהות במהירות כמים, וכאלו רוח סערה לקחתו בלילה. ולשני הפסוקים הללו ראה גם בספרו הנבחר באמו״ד מאמר י מהדורתי עמ׳ רצג. וכתב דונש בן לברט בהשגותיו לבראשית לא לט, גנבתי יום וגנבתי לילה ״פירש רס״ג גנבתי יום, עמלתי, מן לשון עמל ויגיעה כמו לילה גנבתו סופה״ ואיני יודע אם הדוגמה מובאה מלשון רבנו או שהיא הדגמה שלו, כי כאן לא משמע כן.
בלהות – שדים.
גנבתו סופה – ותשליכהו לדראונים.
Terrors Demons.
a tempest snatches him away and casts him away in disgrace.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

(כ) אבלהות – כמו: בהלות. מתבותב כפולות, כמו: שמלה – שלמה.
א. ביאור זה (עם הביאורים על פסוק י״ט ד״ה ״ולא יאסף״ ועל פסוק כ״א ד״ה ״וילך״) מופיע בכ״י לוצקי 778 לאחר פסוק כ״ג.
ב. הת׳ בסוף מלה זו מכוסה בכ״י לוצקי 778.
כמים – פתע פתאום כי דרך הנהרות להכרת מהן מים פתאום.
לילה גנבתו סופה – בעבור המות אמר.
סופה – מן קנה וסוף (ישעיהו י״ט:ו׳) והטעם קש.
תשיגהו כל בלהות גנבתו סופה כאלו הסופה במרוצתה גנבתהו וזה משל למהירות מותו. ופי׳ סופה מפורש במענה שמעו שמוע.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

תשיגהו כמים בלהות – תשיגהו בלהה אחרי בלהה בלי הפסק כמו שיגרו המים בשטף בלי הפסק.
ולפעמים תַשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת - גזילת מלך או תקיף:
בלהות – בהלות.
תשיגהו – לפעמים תשיג אותו בהלות תכופות זה אחר זה כשטף מים אשר לא יפסק.
לילה – מרוב הבהלה לא ישב בביתו עד אור היום כי בעוד לילה ינוס לנפשו כאלו רוח סופה גנבו בלילה מתוך הבית.
(כ-כא) תשיגהו – ר״ל כל מה שאמרתם מכליון בניו וקניניו אחרי מותו אינו עונש כלל, והיה ראוי שתשיגהו כמים בלהות שיבואו בלהות עליו בעצמו וישיגו אותו בחייו כמים שוטפים, והסופה יגנוב אותו בלילה פתאום, והרוח קדים שהוא העז שברוחות ישאהו לאויר וילך עמו, ובסער גדול יסערהו ויוליכהו ממקומו:
(20) The dead are dead: beyond feeling, reward or punishment. The wicked should be blighted during their lives.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) יִשָּׂאֵ֣הוּ קָדִ֣ים וְיֵלַ֑ךְ וִ֝ישָׂעֲרֵ֗הוּ מִמְּקֹמֽוֹ׃
The east wind carries him away, and he departs; and it sweeps him out of his place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יַטְלִנֵיהּ רוּחַ קִדוּמָא וְיֵזֵל וִיעַלְעֲלִנֵיהּ מִן אַתְרֵיהּ.
אד׳א ריח אלקבל חמלה גפלה פמצ׳א, אד׳ נקלה מן מוצ׳עה.
ישאהו, וכאשר ישאהו רוח הקדים פתאום וילך כאשר יעבירהו ממקומו. ואפילו אם לא יאבד העושר בחייו הרי כאשר ישאהו רוח הקדים כלומר כאשר ימות פתאום וילך כשיעבירהו ה׳ ויסלקהו ממקומו יניחהו כלומר העושר בידי מי שלא יחוס עליו ויכלה מידו במהירות. וכתב בפירושו לתהלים נח י ופירשתי ישערנו יעבירנו כמו ואסערם על כל הגוים, וכמו וישערהו ממקומו.
וישערהו, יעבירהו, כמו ואסערם על הגוים1, העברתים אל העמים.
1. זכריה ז יד.
וישערהו, ינקלה, מת׳ל ואסערם על הגוים, נקלתהם אלי אלאמם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

ורוח קדים עזה נשא אותו והסעירו ממקומו.
אויֵלַך – כמו: וילֶך, ואתנחתא פותחת אותו.
א. ביאור זה (עם הביאורים על פסוק י״ט ד״ה ״ולא יאסף״ ועל פסוק כ׳ ד״ה ״בלהות״) מופיע בכ״י לוצקי 778 לאחר פסוק כ״ג.
קדים – רוח קדים.
קדים – שם תואר לרוח.
ישאהו קדים – הטעם פתאום ילך כאלו הרוח ישאהו וישערהו הרוח בלכתו ממקומו.
קדים – רוח קדים.
וישערהו – מענין רוח סערה.
(כא-כג) יִשָּׂאֵהוּ קָדִים. וכן בענין החיים, יקרה שיהיו חיי צער, וזה כי ׳ישאהו קדים׳ - רדיפת אויבים, וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ, שיצטרך לגלות: וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו. ולפעמים אותו הגלות ישלך עליו חלאים, וְלֹא יַחְמֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח - ולא יברח מיד הקדים המגלה1 כמו שברח בגלות מאויביו2: יִשְׂפֹּק הקדים עָלֵימוֹ - על החלאים והגלות כַפֵּימוֹ - צרות מקריהם להכחידם3, וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ - וזה הקדים שהיה סיבה לצרותיו שאמרתי, ישרוק עליו ממקומו להביא עליו רעות זולת אלה:
1. רוח הקדים, הרדיפות שגורמים לו לגלות ממקומו.
2. כאשר בגלל הגלות ממקום למקום וממזג למזג – הגולה לוקה במחלות, לא תהיה עליו את חמלת האפשרות לעבור למקום אחר, מחמת מחלתו.
3. ק׳: להכבידם.
ממקמו – במקצת ספרים חסר וא״ו וכן ראוי כפי המסורת דרי עזרא.
וישערהו – רוח סערה יעקרו וכן כמוץ יסוער מגורן (הושע י״ג:ג׳).
ישאהו – וכאלו רוח הקדים ישאהו למרחוק והולך הוא במקום שהוא שם ולא ישוב עוד לביתו.
וישערהו – כאלו רוח סערה יעקרו ממקומו וכפל הדבר במ״ש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) וְיַשְׁלֵ֣ךְ עָ֭לָיו וְלֹ֣א יַחְמֹ֑למִ֝יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח׃
Yes, it hurls at him, and does not spare; he flees valiantly from its power.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְיִטְלוּק עֲלוֹי וְלָא יְחוּס מִן יְדֵיהּ מֵעְרַק יֶעְרוֹק.
ויטרח עליה מן לא ישפק עליה, מן ידה יהרב הרובא.
וישלך, ויניח עליו מי שלא יחוס עליו, מידו יברח כרוח.
וישלך עליו – המשליך עליו רעה ולא יחמול.
מידו – של רשע ומכחו וממקומו.
ברוח יברח – בן עצתו שהיה מסייעו בתחלה יברח מעזור ידו בשעת כשלונו, כמו שעשה חרבונה להמן (מגילה ז׳).
And he will cast upon him i.e., the one who casts evil upon him will show no compassion.
from his hand of the wicked man, and from his strength, from his place.
he will flee His counselor, who assisted him from the start, will flee from assisting him at the time of his downfall, as Charbonah did to Haman (Esther 7:9).
וישלך עליוא ולא יחמול – הקב״ה השליך עליו חמתו בלי חמלה.
מידו ברוח יברח – פתרונו: ממון שעמל בו, ברוח יברח מידו.⁠ב
א. כן בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225 חסר: ״עליו״.
ב. כן בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225 הושמט ע״י הדומות: ״פתרונו ממנו שעמל בו ברוח יברח מידו״.
וישלך עליו – הקב״ה השליך עליו חמתו בלי חמלה.
מידו – ממקומו, רשע בורח.
מידו ברוח יברח – הענין יברח הונו מידו.
וישלך עליו – האל מלאך המות ולא יחמול מידו ממקומו ילך ויסע במהרה כאלו הוא בורח.
ויתכן התמיהה: יוכל לברוח ממקומו?
וישלך עליו – אבני ברד כמקרה חמשת המלכים במלחמת יהושע.
מידו – יש אומ׳ ממקומו.
ויש אומ׳ מידו יברח ממונו.
וישלך עליו ולא יחמול – יאמר כי רוח הקדים ימהר וישלך עצמו עליו ולא יחמול, ומיד ברוח יברח – הרשע, כי ירוץ יותר ממנו וילך לאבדון ולא ישיגהו רוח הקדים אשר ירדפהו. מהירות המרוצה יקרא השלכת, כדרך וישליכו הרצים והשלישים וילכו עד עיר בית הבעל (מלכים ב י׳:כ״ה). או הפסוק וישלך עליו נקשר עם פסוק הקודם וישערהו, ואמר כי רוח הקדים ישליך השערה לשערו ממקומו ולא יחמול.
מידו – ממכתו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

וישלך – זה שבידו להשליך הוא ישלך עליו הרבה מן הצרות ולא יחמול עליו וכל עשרו וטובו יברח מידו.
וישלך – וחוץ מזה ישלך הרוח עליו אבנים ועפר בדרך, כמו שהוא בעת הסער הגדול שנושא ומשליך סלעים ועצים, וכל אלה יפלו עליו בדרכו, ולא יחמול עליו, עד שיהרג ע״י האבנים וינשא לקצה השמים ע״י הסער. - אבל לא כן הוא שאין הסער שולט עליו כלל, כי גם מידו ברוח יברח, גם כשיהיה ביד הסער יברח מידו וינצל, ועוד יותר מזה שאין מתפחד מן הסער כלל, כי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כג) יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃
Men shall clap their hands at him, and shall hiss him out of his place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יִשְׂפּוֹק עֲלַוֵיהוֹן יְדֵיהוֹן וְיִשְׁרוֹק עֲלוֹי מִן אַתְרֵיהּ.
ומן סאפק יספק עליה כפיה שאמת, ויצפר עליה מן מוצ׳עה תהדדא.
ישפק, ויש מי שסופק עליו כפיו שמחה לאידו וישרוק עליו ממקומו דרך איום.
ואמרו עלימו כפימו, הוא העברה במקום עליו כפיו, וכמו ישר יחזו פנימו1, ענינו פניו, לפי שהוא כלפי ה׳ יתהדר ויתרומם2.
2. כלומר שה׳ כביכול ישפוק וישרוק.
וקולה עלימו כפימו, הו מג׳אז מקאם עליו כפיו, ומת׳ל ישר יחזו פנימו, אלמעני פניו, לאנה אלי אללה עז וג׳ל.
ישפוק עלימו כפימו – היודעים (אותו) לפנים ועתה רואים בשברו.
They clap their hands over them Those who knew [him] long ago and now see his ruin.
יספוק עלימו כפימו – כל אחד ואחד השומעים עליו שמועתו סופק עליו כפיים. וכל השומע ישרוק עליו ממקומו.
ישפקו – בני אדם עליו ועל ביתו כפימו.
ישפוק – השופק יכה כף אל כף על הרשעים.
כפימו – כלל לסופקים.
וישרוק – הוא הקול היוצא מבין השינים בנוסעו הרשע ממקומו.
ישפוק עלימו כפימו – יודעיו לפנים ישפוק כל אחד על הרשעים כפיו.
עלימו כפימו – עליו כפיו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

ישפק – בשי״ן שמאלית וחסר וא״ו ע״פ המסורת דמלכים א׳ ב׳ ועיין עוד בסימן ל״ד.
עליו ממקמו – חסר וא״ו בקצת ספרים וכן נכון כפי המסורת דריש עזרא.
ישפוק – כמו יספוק בסמ״ך והוא מענין הכאה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כ״ד:י׳).
עלימו כפימו – עליו כפיו.
וישרוק – הוא השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ישום וישרוק (ירמיהו י״ט:ח׳).
ישפוק – מי אשר ידעו לפנים יכה כפיו זה בזה על מפלתו כדרך הרואה באבדן דבר גדול.
וישרוק – על שברו ישרוק כ״א מאנשי מקומו אשר ראו בהצלחתו וגם השריקה הוא מדרך הרואה באבדן דבר חשוב וחוזר הוא על ראשית אמריו לומר אם אמנם שגם הרשע מעותד למקרי הזמן כמו הצדיק למה יבחר מי ברשע הלא נוסף עליו הצדיק כי יתענג בתענוג הנפשי ולא כן הרשע.
ישפק עלימו כפימו הוא שופק כפיו על הסופה והרוח קדים וצוחק עליהם, והוא עומד נכון במקומו לא יזיזהו הרוח ממקומו, ומשם ישרק עליו בפיו דרך צחוק, כי אין הרוח יכול לעשות לו מאומה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144