×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יד) פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִֽי⁠־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
The sinners in Zion are afraid; trembling has seized the ungodly. "Who among us shall dwell with the devouring fire? Who among us shall dwell with everlasting burnings?'
תרגום יונתןילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרש״יהגהות ר״י קרא על פירוש רש״יר״י קראאבן עזראר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותעודהכל
אִתְבָּרוּ בְצִיוֹן חַיָבִין דַחֲלָא אֲחַדְתִּינוּן לְרַשִׁיעַיָא דַהֲווּ מְגַנְבִין אוֹרְחַתְהוֹן אָמְרִין מַן יָדוּר לָנָא בְּצִיוֹן דְבָהּ זֵיהוֹר שְׁכִינְתֵּה כְּאֶשָׁא אָכְלָא מַן יִתּוֹתָב לָנָא בִירוּשְׁלֵם עַתִידִין רַשִׁיעַיָא לְאִתְדָנָא לְאִתְמְסָרָא לִגְהִנָם יְקֵדוּת עֲלָם.

רמז תלט

פחדו בציון חטאים – א״ר ירמיה בן אלעזר לשני תינוקות שברחו מן הספר זה היה לוקה וזה היה מרתת (דכתיב ופחדו אל י״י ואל טובו).
א״ר יונתן כל חנופה שבמקרא באפיקורסות הכתוב מדבר ובנין אב לכלם אחזה רעדה חנפים – א״ר יהודה בר סימון לארכליסטוס שכעס עליו המלך אמר המלך כל מי שתופשו אני נותן לו פרוקופי, עמד אחד ותפשו, אמר המלך ישמרו שניהם עד בקר, והיה זה מתפחד וזה מתפחד, זה מתפחד לומר אי זה פרוקופי המלך נותן לו, וזה מתפחד אי זה דין ידין אותו המלך, כך לעתיד לבא ישראל ועו״א מתפחדים. ישראל מתפחדים שנאמר ופחדו אל י״י ואל טובו, ועובדי אלילים מתפחדים שנאמר פחדו בציון חטאים.
ההוא תלמידא דהוה אזיל בתריה דר׳ ישמעאל בר׳ יוסי, חזייה דהוה קא מפחד א״ל חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים, א״ל והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד, ההוא בדברי תורה כתיב. מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בביתי, עליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בי״י.
לקד פזע מנהא פי ציון אלכ׳טאון ואכ׳ד׳ת אלרעדהֿ אלמראיין יקולון מן ד׳א יג׳אור הד׳ה אלנאר אלאכאלהֿ או יג׳אור מואקיד אלדהר.
וחילק את הממרים לשניים: בני אדם המאמינים באל לגבי ציוויו ואיסוריו עליהם... השני אנשים החוטאים לעתים וכינה אותם חטאים. ותיארם שאימת האל נופלת עליהם כאמרו פחדו.
החלק השלישי אנשים שאינם מאמינים באלהיהם [לגבי הציוויים והאיסורים החלים עליהם]. אכן הם בכל אלה צבועים וחנפים. הללו מתוקנים (?) מן הראשונים כאמרו אחזה רעדה ... וכשיתגלה אור האל ויראו אש יוקדת ולהבה שלה נישאת אל על וגציה מתעופפים ייבעתו ויאמרו: מי יוכל להתגורר עם אש זו. הוא שאמר האל עליהם מי יגור לנו אש אכלה בפרט שנתקבצו בה שני דברים: אש שורפת ואוכלת לא כאור... שאינו שורף ואין יראים ממנו. ואעפ״כ אין... השורפת אותה תכבה... [אבל זו] יוקדת לנצח. לפיכך אמר מוקדי עולם לאחר אש אוכלה.
ומה שהוסיף בשני הדיבורים לנו כך הוא דרכה של [לשון העברים] כמו... לכה לנו (שופטים י״א:ו׳) ודומיו.
פחדו בציון חטאים – היאך ימצאו פתח לתשובה.
מי יגור לנו באש אכלהא – כלומר מי יעמד בעדנו לשכך חמה בוערת.⁠ב
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד פוק׳ 127, וטיקן 94, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, אוקספורד 34, וכן בנוסח שלנו: ״אוכלה״.
ב. בדפוסים נוסף כאן: ״לשון אחר: מי יגור לנו – פירוש: מי הוא לנו שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה. והוא משיב: אוהב צדקות וגו׳.⁠״ הביאור אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94.
Sinners in Zion were afraid How they would find an opening to repent.
Who will stand up for us against a consuming fire? (lit., Who will live for us a consuming fire?) I.e., who will stand up for us to appease burning wrath? Alternatively, who among us will dwell, i.e., who among us will dwell in Zion with the Rock, Who is a consuming fire? And he replies, "He who walks righteously, etc.⁠"
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

(יד-יז) פחדו בציון חטאים – החטאים יאחזון חיל ורעדה ליום הדין מן הקב״ה שהוא שוכן בציון ודן את הרשעים, וחיל ורעדה תאחז חניפים – שיאמרו: מי יגור לנו אש אוכלה – מי משלנו יכול לגור בציון עם משרתי הקב״ה שדרים עמו בציון, והם מוקדי עולם. והקב״ה משיבם: הריני מודיעכם מי הוא שיכול לגור עמיא במחיצתי, בציון? הולך צדקות ודובר מישרים וגו׳ הוא מרומים ישכון – הוא יכול לגור בציון שנקרא מרום, דכתיב: ובאו ורננו במרום ציון (ירמיהו ל״א:י״א), ולא אתם. וכן הוא אומר: נשגב י״י כי שוכן מרום מלא ציון משפט וצדקה (ישעיהו ל״ג:ה׳). ואף מן אתרה לית היא חסרהב שציון נקראת מרום, הרשעים והחטאים והחניפים מתפחדין לומר מי בהם לגור בציון עם הקב״ה שהוא אוכל אש. והקב״ה משיבם: הולך צדקות הוא מרומים ישכון (ישעיהו ל״ג:ט״ז), ולא אתם. היה לו להשיב לפי שאילתם: הוא ציון ישכון ולא מרומים ישכון. אלא על כרחך אתה למד שנקרא מרום.
ומדרש רבותינו (בראשית רבה מ״ח:ו׳): פחדו בציון חטאים אחזה רעדה לחניפים – אמר ר׳ ירמיה בן אליעזר: משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר והיה זה לוקה וזה מרתת. אמר ר׳ יוחנן: כל חנופיה שנאמרה במקרא במינים הכתוב מדבר, בניין אב שבכולן: אחזה רעדה חניפים. אמר ר׳ יהודה ב״ר סימון: לארכילסטס שמרד במלך. אמר המלך כל מי שתופשו אני נותן לו פרוקופו. עמד אחד ותפסו. אמר המלך: ישמרו שניהם עד למחר והיה זה מתפחדג וזה מתפחד: זה מתפחדד לומר אי זה דין דן אותו המלך, וזה מתפחד לומר אי זה פרוקפי נותן לו המלך. כך לעתיד לבא ישראל מתפחדים ואומות העולם מתפחדים: ישראל מתפחדים, דכתיב: ופחדו אל י״י ואל טובו באחרית הימים (הושע ג׳:ה׳),⁠ה ואומות העולם מתפחדים, דכתיב: פחדו בציון חטאים (ישעיהו ל״ג:י״ד). אמר ר׳ יהודה ב״ר סימון: למה הוא קורא אותם מוקדי עולם, שאילו ניתן להם רשות היו שורפים כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה.
הולך צדקות – זה אברהם, שנאמר בו: ושמרו דרך י״י לעשות צדקה ומשפט (בראשית י״ח:י״ט).
ודובר מישרים – מישרים אהבוך.
מואס בבצע מעשקות – אם מחוט ועד שרוך נעל {ו}⁠אם אקח מכל אשר לך (בראשית י״ד:כ״ג).
נוער כפיו מתמוך בשוחד – הרימותי ידי אל י״י (בראשית י״ד:כ״ב).
הוא מרומים ישכון – ר׳ יהודה בר׳ סימון ור׳ חנין משום ר׳ יוחנן: העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע. וזהו שאומר: הבט נא השמימה (בראשית ט״ו:ה׳), ואין אומר הבט אלא מלמעלה למטה.
מצדות סלעים משגבו – אילו ענני כבוד.
לחמו ניתן – ואקחה פת לחם (בראשית י״ח:ה׳).
מימיו נאמנים – יוקח נא מעט מים (בראשית י״ח:ד׳).
מלך ביופיו תחזינה עיניך – וירא אליו י״י (בראשית י״ח:א׳).
א. כן בכ״י קירכהיים האבוד (לפי עדות א׳ קריסטיאנפולר, ״ליקוטים מפירושיו של ר׳ יוסף קרא לישעיה״, עמ׳ 114, הערה 3). בכ״י לוצקי 778: ״עמו״.
ב. כן צ״ל (השוו לשון בראשית רבה נ״ד:ה׳, ע׳:ב׳). בכ״י לוצקי 778: ״תסרה״. פירוש הביטוי הוא שניתן להוכיח כן מן ההקשר הזה עצמו.
ג. כן בכ״י מינכן 5, לוצקי 777, וכן בבראשית רבה. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״מתפחד״.
ד. כן בכ״י מינכן 5, לוצקי 777, וכן בבראשית רבה. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״מתפחד״.
ה. כן בכ״י פריס 163, לוצקי 777 ובבראשית רבה. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״באחרית הימים״.
פחדו – שיפחדו מהשם בראותם גבורתו במחנה אשור ויאמרו מי ממנו שיוכל לגור עם השם שהוא אש אוכלה.
וטעם בציון – ששם הכבוד.
The sinners in Zion are afraid. They will be afraid of the Lord, when they see His power displayed in the destruction of the Assyrian army; then will they say: Who among us shall dwell with the devouring fire, with the Lord, who is like the devouring fire, that is, in Zion, where the divine glory manifests itself. The prophet replies.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

פחדו בציון – החטאים שהיו בציון פחדו כאשר ראו מחנה אשור הגדול, והחנפים שהיו בה אחזם רעדה.
ואמר: מי יגור לנו – כלומר מי יעמוד בעבורנו כנגד מחנה הזה שהוא אש אוכלה ומוקדי עולם. והחטאים והחנפים אשר בציון הם שפחדו, כי לא בטחו בי״י שיצילם, והם שבנא וסיעתו, אבל הצדיקים אשר בה הם פחדו ובטחו בי״י, ולא אמרו: מי יגור, כי ידעו כי האל יצילם בשובם אליו וזעקם והתפללם לפניו, והם חזקיהו וסיעתו.
אוכלה – בצר״י עי״ן הפעל, וכן: ולהב אש אוכלה (ישעיהו כ״ט:ו׳, ל׳:ל׳), נוטרה את הכרמים (שיר השירים א׳:ו׳), והדומים להם.
ויונתן תרגם אש אוכלה – על האל, ותרגם: אמרין מאן ידור לנא בציון וגומר.
אש אוכלה – כן היו קוראים לסנחריב.
ושעליהם אמר פחדו בציון חטאים וגומר, מי יגור לנו אש אוכלה השם, אמנם ה״ר אברהם בן עזרא פירש הנבואה הזאת כולה על בני יהודה וירושלם עם מלך חזקיהו אחרי מפלת סנחריב, ולי נראה כי הפרשה הזאת אמרה הנביא כנגד האומות והעמים שהיה מדבר עמהם למעלה באומרו תהרו חשש תלדו קש וגומר, וכנגדם אמר שמעו רחוקים רוצה לומר שמעו והתבוננו בדברים הרחוקים אשר עשיתי בזמנים הראשונים, ואז תדעו גבורתי בדברים העתידים אשר אעשה בקרוב, והדברים הרחוקים אשר תתבוננו הוא מה שקרה לעם ישראל, ומזה תולידו ותלמדו מה שיקרה אליכם שהיא גבורתי אשר אעשה, והוא אומרו מדבר בלשון האומות פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו וגומר, רוצה לומר אם בהיות ציון בשלותה פחדו החטאים מעונשי השם ואחזה אותם רעדה ועונש גדול, אם כן קל וחומר אלינו גויי הארצות כי מי יגור לנו רוצה לומר, מהו הדבר אשר ישכון ויתחבר עמנו כי אם אש אוכלה ומה יתחבר לנו כי אם מוקדי עולם, והם עונשי השם יתברך אשר זכר רוחכם אש תאכלכם והיו עמים משרפות סיד, ויהיה יגור מלשון דירה כמו (תהלים טו, א) מי יגור באהליך, או מלשון חבור וקיבוץ כמו יגורו עליו אימים, או יהיה מגזרת פחת כמו (במדבר כב, ג) ויגר מואב יאמר אם היה שפחדו בציון חטאים אם כן איפה מי יגור לנו מה הפחד אשר יהיה לנו כי אם אש אוכלה ומוקדי עולם שהם עונשי השם יתברך.
(יד-טז) [פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים וגו׳ מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם]. כבר פָּחֲדוּ חַטָּאִים, והיו מבקשים שתסתלק שכינה מישראל, באמרם מִי יָגוּר, ׳לא יגורך רע׳ (תהלים ה ה)1, הנה אין מי שיגור עם הקדוש הזה אלא מלאכים ושרפים2 (אפי׳)⁠3. וכמו כן ׳מִי יָגוּר׳, הֹלֵךְ צְדָקוֹת במעשיות, וְדֹבֵר [מֵישָׁרִים] בעיוניות4: מֹאֵס [בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת]. ולא יסבול5: [נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד]. ולא נקנה אותו בַּשֹּׁחַד, אבל ישנא אותנו6, ׳מי יתן לי עם הארץ׳7: אֹטֵם [אָזְנוֹ] מִשְּׁמֹעַ [דָּמִים]. התנצלות רשעי ארץ8: וְעֹצֵם [עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע]. לא יסבול לראות, וינקם9. והנה הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן10:
[תשובת הנביא לאלה החטאים האומרים ׳מי יגור׳ – שמבקשים שלא תשרה שכינה בישראל].
1. ׳כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע׳, ׳יגורך - ר״ל יגור עמך׳ (שיעורים שם).
2. אולי כוונתו שהמלאכים ושרפים הם ׳אש אוכלה׳ ו׳מוקדי עולם׳.
3. [תיבה זו אינה מחוקה בכתב יד, אך נראה שלפי התיקונים והשינויים שבהמשך גם תיבה זו אמורה להימחק, שכן התיבות שלאחריו ׳וכמו כן מי יגור׳ נוספו על הגליון מאוחר יותר, וכן נוספו בסוף הקטע המילים ׳והנה, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן׳. והיינו שמתחילה היתה כוונת רבינו לפרש שאפילו מי שהולך צדקות ומתנהג כמתואר כאן, גם הוא אינו יכול לגור עם ה׳, ולבסוף תיקן שרק המלאכים והשרפים ואדם שהוא שלם כל כך יכול לגור עם ה׳, אבל לא שאר העם. אך יתכן שיש לפענח תיבה זו באופן אחר].
4. מי שהוא שלם הן בעיון והן במעשה. ובפרק דומה בתהלים (פרק טו) שפותח ׳מי יגור באהלך׳, נאמר ׳הולך תמים ופועל צדק׳, ובשיעורים שם כתב: ׳הולך תמים - ר״ל, הולך בדרך כדי להגיע אל התכלית התמים, שהוא העיון ודרך השכל, וּפֹעֵל צֶדֶק - שהוא בעל המעשים הטובים׳. ובפירושו שם כתב רבינו ש׳הולך תמים׳ הוא הנוהג לפנים משורת הדין, שכל תכלית כוונתו בעסקו בתורה הוא לכבוד בוראו, ו׳פועל צדק׳ הוא המיטיב לזולתו. וראה בפירוש שיר השירים (א ד) בגדר ׳מישרים׳, שהוא ׳אהבת יושר בלתי תלויה בדבר׳, ע״ש, ושם (ז י) ׳למישרים - מכוין למצוא חן בעיני דודי בבקשת האמת׳. [בפירושו לתהלים (לז ל) כתב רבינו על חזקיהו: ׳ולשונו תדבר משפט - כמו שנאמר עליו הולך צדקות ודובר מישרים׳. והוא כפירוש הרד״ק שהכתוב מדבר כאן בחזקיהו, ולא כפירוש רבינו כאן. אך גם כאן מפרש (פסוק יז) ׳מלך ביופיו׳ על חזקיהו].
5. לא זו בלבד שאינו לוקח ׳בצע מעשקות׳, אלא שהוא מואס בכך. ובמכות (כד.) איתא: ׳בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב: ׳מזמור לדוד ה׳ מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו, נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה׳ יכבד נשבע להרע ולא ימיר, כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם׳. ובהמשך שם: ׳בא ישעיהו והעמידן על שש, דכתיב הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע׳. ושם: ׳מואס בבצע מעשקות - כגון רבי ישמעאל בן אלישע [שלא רצה ליטול לעצמו ראשית הגז שהביא לו אדם אחד שבא לדון לפניו, אף על גב דהוה כהן רבי ישמעאל בן אלישע, משום דדמי כאילו עושקו לכהן שהיה רגיל זה ליתן לו מתנותיו], נוער כפיו מתמוך בשוחד - כגון רבי ישמעאל ברבי יוסי׳ [שהיה אריסו מביא לו משלו קודם זמנו ולא רצה ליקח כדי להיות לו דיין]. וראה בפירוש ובשיעורים לתהלים ט״ו.
6. כן אומרים החטאים.
7. לפנינו בפסחים (מט:) איתא להיפך: ׳תניא, אמר רבי עקיבא, כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור׳. אלא שבדקדוקי סופרים הביא נוסחה שהוסיף רבי עקיבא לומר ׳ועכשיו אני אומר, מי יתן לי עם הארץ ואנשכנו כחמור׳. וכך היתה הנוסחה בידי המאירי, וכתב שם ש׳דרך צחות׳ אמר. וכנוסח זה מצינו לרבינו בפירושו לאבות (פ״ד מי״ט).
8. שאינו רוצה לשמוע התנצלותם של הרשעים למה הם שופכים דמים וכדומה.
9. כלומר, לא שעוצם עיניו כדי שלא יראה, אלא שאינו יכול לסבול לראות את הרע, ולכן הוא עוצם עיניים, אך מסיבה זו הוא אף נוקם בעושי הרעה. ובתהלים שם כתוב ׳וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ׳, ופירש: ׳שהוכיח אפילו את קרובו כשלא היה נוהג כשורה׳, ובשיעורים: ׳שאילו שמע דבר מעוקם מקרובו שאיננו אמיתי לא ידום, כי יַרְאֶה לו טעותו׳. ועוד כתוב שם ׳נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס׳, ופירש שמי ש׳בוזה דרכו ועושה פעולות נמאסות, אף על פי שהוא גדול בממון או בשררה, בעיניו נמאס׳. והוא עניין אחד עם האמור כאן ששונא את הרשעים ולא יוכל לראות במעשיהם. [ובבראשית (כט ז) כתב רבינו: ׳הצדיק ימאס את העָוֶל גם כן אל הנכרים, כאמרו (משלי כט כז) תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל׳].
10. כלומר, החטאים אומרים שרק מי שהגיע לשלימות כזו יוכל לשכון במרומים עם ה׳, ולכן פחדו אותם החטאים מהשראת השכינה, וביקשו לגרום שלא תשרה בישראל.
רעדה – ענין חרדה.
חנפים – רשעים המחניפים ליצרם למלאות פתויו.
יגור – ענין מדור כמו עם לבן גרתי (בראשית ל״ב:ה׳).
לנו – כמו מעמנו.
מוקדי – ענין תבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו׳:ב׳).
פחדו בציון – אז בבוא אשור על ציון הצדיקים בטחו בה׳ אבל החטאים פחדו.
אחזה וכו׳ – כפל הדבר במ״ש.
מי יגור לנו – ר״ל וכה אמרו מי הוא מעמנו שיכול לגור ולהתקיים פה מול מחנה אשור שהוא כאש אוכלה.
מי יגור וכו׳ – כפל הדבר במ״ש.
מוקדי עולם – ר״ל אשר שרפו והחלישו כל בני עולם.
פחדו בציון חטאים – כשיראו יד ה׳ זאת באשור, יפחדו החטאים שביהודה, ויאמרו: מי ממנו יוכל מעתה לגור כאן בארץ ה׳ שהוא אש אוכלה (רש״י ראב״ע רוזנמילר וגיזניוס).
מי יגור לנו – מי הוא לנו שיגור (רש״י בפירוש שני), כלומר מי ממנו יגור, כמו לא ינוס להם נס, ולא ימלט להם פליט (עמוס ט׳:א׳) (גיזניוס).
יגור אש אוכלה – יגור עם אש אוכלה, כמו לא יגורך רע {תהלים ה׳:ה׳}.
מוקדי עולם – אש אשר לא תכבה.
רעדה – תנועת הגוף בסבת הפחד וחנפים צבועים בכ״מ.
פחדו – הנה החוטאים שלא האמינו בה׳ פחדו בציון מפני סנחריב הנלחם על ציון והחנפים הצבועים, שבושו מלאמר בפה שהם פוחדים ואין מאמינים בה׳ מ״מ אחזה אותם רעדת הגוף עד שפחדם היה ניכר לכל ע״י הרעדה, כי אמרו מי יגור לנו פה בציון תוך אש אוכלה שהוא מחנה האויב, ומי יגור עם האויב הנורא הזה הלא הוא מוקדי עולם שכבר שרף רוב הישוב, ואיך נגור ונבטח בציון משיב ה׳ להם מה תיראו, הלא מי שהוא.
אז בבוא אשור על ציון, הצדיקים בטחו בה׳ אבל1 פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים – החוטאים2, אָחֲזָה רְעָדָה – חרדה3 את הַחֲנֵפִים – הרשעים4, וכה אמרו5, מִי יָגוּר – יכול לגור ולהתקיים6 לָנוּ – מעמנו7 פה מול מחנה אשור שהוא כמו8 אֵשׁ אוֹכֵלָה?! מִי יָגוּר – יכול לגור ולהתקיים9 לָנוּ – מעמנו10 פה מול מחנה אשור11 מוֹקְדֵי – אשר שרפו והחלישו את כל בני12 עוֹלָם?!:
1. מצודת דוד.
2. תרגום יונתן. רש״י מבאר כי פחדם היאך ימצאו פתח לתשובה. אבן עזרא מבאר שיפחדו מהשם בראותם את גבורתו במחנה אשור, ואמר שפחדו בציון כי שם כבוד ה׳ נמצא. ומלבי״ם מבאר שפחדו מפני סנחריב הנלחם על ציון. ובמדרש, ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים, אמר ליה והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד!? אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב (ברכות ס., ילקוט שמעוני).
3. מצודת ציון.
4. המחניפים ליצרם למלאות פתויו (מצודת ציון). וכפל הדבר במילים שונות (מצודת דוד). ורד״ק ביאר כי החטאים והחנפים אשר בציון פחדו כי לא בטחו בה׳ שיצילם והם שבנא וסיעתו, אבל הצדיקים שהם חזקיהו וסיעתו פחדו ובטחו בה׳ ולא אמרו מי יגור כי ידעו כי האל יצילם בשובם אליו וזעקם והתפללם לפניו. ומלבי״ם מבאר כי החוטאים שלא האמינו בה׳ פחדו מפני סנחריב, והחנפים הם הצבועים שבושו לומר שהם מפחדים ואינם בוטחים, אחזתם רעדה בכל גופם עד שפחדם ניכר לכל. ובמדרש, א״ר יונתן כל חנופה שבמקרא באפיקורסות הכתוב מדבר, ובנין אב לכולם ״אחזה רעדה חנפים״, א״ר יהודה בר סימון לארכליסטוס (שודד) שכעס עליו המלך, אמר המלך כל מי שתופשו אני נותן לו פרוקופי (מתנה), עמד אחד ותפשו, אמר המלך ישמרו שניהם עד בוקר, והיה זה מתפחד וזה מתפחד, זה מתפחד לומר אי זה פרוקופי המלך נותן לו, וזה מתפחד אי זה דין ידין אותו המלך, כך לעתיד לבוא ישראל ועובדי אלילים מתפחדים, ישראל מתפחדים שנאמר ופחדו אל ה׳ ואל טובו, ״ועובדי אלילים״ מתפחדים שנאמר פחדו בציון חטאים (ילקוט שמעוני).
5. מצודת דוד.
6. מצודת דוד.
7. מצודת ציון.
8. מצודת דוד.
9. מצודת דוד.
10. מצודת ציון.
11. מצודת דוד. רש״י מבאר מי יעמוד בעדנו לשכך חימה בוערת. ויש מרבותינו שפירשו מי הוא שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה (רש״י בפי׳ השני, אבן עזרא).
12. מצודת דוד.
תרגום יונתןילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרש״יהגהות ר״י קרא על פירוש רש״יר״י קראאבן עזראר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×