Tehillim 74 – תהלים עד‏ – Mikraot Gedolot

אַנְתְּ תְּרַעְתָּא רֵישֵׁי גִבָּרֵי פַּרְעֹה יְהַבְתִּנוּן לְגַמְרָא לְעַם בֵּית יִשְׂרָאֵל וְגוּשְׁמֵיהוֹן לִירוֹדֵי.

You shattered the heads of Pharaoh's warriors; you handed them over for destruction to the people of the house of Israel, and their corpses to jackals.

ואנת רצ׳צ׳ת רווס אלמלתוין, וג׳עלתהא מאכלא לקום מפאיזין.

אתה זה שזעזעת את ראשי המתעקשים ונתת אותם [את הראשים שלהם] מאכל לעם יורדי הים.

אתה, אתה רצצת ראשי העקלתונים ותתנם למאכל לעם הנמצאים במדבר ציה.

ואמרו אתה רצצת ראשי, אינו אלא שהמשיל את האויבים לנחש שהיה כרוך ומעוקל נחתך ראשו ונעשה מאכל לעם שוכני המדבר.

וקולה אתה רצצת ראשי, אנמא מת׳ל אלאעדא בחייה כאנת מלתויה פקטע ראסהא וג׳עלת טעאמא לקום בחויין.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

ומעני תתננו מאכל לעם לציים יעני אהל אלספן והו גמע וציאדיה. וקד גא ביא ואחדה והי יא אלגמע פקט וחדֺפת אלאצליה לאלתקא סאכנין ובקי עלי אלצאד פקט וצים מיד כתים (במדבר כד:כד) יצאו מלכים מלפני בצים (יחזקאל ל:ט). ואללאם פי לציים מקחמה לאנה יריד לעם ציים.

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 13]

The meaning of “who left him as food for the denizens of the desert” is the seafaring folk. It is a plural and fishermen. It has only one Yôdh, which is the plural marker. The aṣl elision because of the meeting of two Shewāhs so the vowel shifts to the Ṣ; “Ships come from the quarters of Kittim” (Num. 24:24), “messengers shall set on ships” (Ez. 30:9). The Lāmęḏ of ‘ləṣṣiyyîm shifts, that is to say ‘ləʿām Ṣiyyîm.’

ראשי לויתן – פרעה נקרא כן שנאמר: יפקד י״י בחרבו הקשה על לויתן וגו׳ (ישעיהו כ״ז:א׳).

תתננו מאכל – נתת ממונו, לעם ישראל לאוכלו.

לציים – לכיתות וצבאות שהוצאת. לציים – סיעות, כמו שתרגם אונקלוס וצים מיד כתים (במדבר כ״ד:כ״ד) – וסיען.

the heads of Leviathan Pharaoh is called [by] this [name], as it is said: "the Lord will visit with His hard...sword on leviathan, etc.⁠" (Yeshayahu 27:1).

You give it as food to the people in companies You gave his money to the people of Israel to consume. in companies Heb. לציים. To the companies and hosts that You took out.

ציים – are companies, as: "And companies from the Kittites" (Bemidbar 24:24), which is translated as וסיען, and companies.

לויתן – זה פרעה.⁠¹

תתננו מאכל לעם {לציים} – ספנים.

1. בדומה פירש רש״י.

אתה – אמר ר׳ משה: כי כל שוחה בים וגופו גדול יקרא לויתן והאות שהזכיר ראשי ולא ראש אחר.

ולפי דעתי: שלויתן – דג גדול ותחסר מלת כל, כמו: ראשי כל לויתן. והנה השם נתנו מאכל^א לעם לציים – שהם שוכנים בצייה כנגד הים, וידוע כי יש מקומות שיאכלוהו מעת לעת בזמן ידוע.

ור׳ משה אמר: כי לעם לציים – כמו לעבדך ליעקב (בראשית ל״ב:י״ט).

וטעם לציים – לאנשי הספינות.⁠^ב

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״מאכל״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 נכפל כאן בטעות: ״כמו לעבדך ליעקב״.

Rabbi Moses says that whatever swims in the sea and has a large body is called a “leviathan.” The fact that the psalmist speaks of “heads” and not of one head is proof of this.⁠¹ However, in my opinion leviathan refers to a [specific] big fish. Our verse is missing the word kol (every).⁠²

Our verse should be interpreted as if it were written, “Thou didst crush the heads of every leviathan.”

God gave the flesh of the leviathan as food to the folk, to the wilderness;⁠³ that is, to the people who live in the wilderness.⁠⁴ Wilderness is in contrast to the sea.⁠⁵ It is known that there are places where the leviathan is eaten from time to time at well-known fixed dates. Rabbi Moses says le-am le-tziyyim (to the folk inhabiting the wilderness)⁠⁶ is similar⁷ to le-avdekhah le-ya’akov⁸ (to thy servant, to Jacob)⁠⁹ (Gen. 32:19). The meaning of le’am le-tziyyim is, “to the people who man ships.”¹⁰

1. “Heads” implies many fish. The psalmist speaks of “heads” because it refers to any fish with a large body.

2. “Thou didst crush the heads of every Leviathan.” Rashe (heads) is plural, whereas Leviathan is singular. According to Ibn Ezra, whenever a singular is connected to a plural, the reference is to each one of the plural. Hence Ibn Ezra’s comment.

3. Our verse literally reads, Thou gavest him to be food to the folk to the wilderness.

4. Ibn Ezra’s interpretation of Thou gavest him to be food to the folk to the wilderness.

5. Mentioned in the previous verse.

6. Literally, “to the people to the wilderness.”

7. In that the second lamed in the phrase means “of” or “belong to,” rather than “to.”

8. Literally, to your servant to Jacob.

9. Translated literally.

10. Rabbi Moses renders tziyyim as “ships.” He renders le-am le-tziyyim as “to the people of ships.” Hence his interpretation: “to the people who man ships.”

אתה רצצת – לויתן – הוא פרעה כי לויתן פרושו התנין הגדול, כמו: על לויתן נחש בריח (ישעיהו כ״ז:א׳).

ואמר ראשי – על שלישיו וגבוריו.

תתננו מאכל לעם לציים – זהו ביזת הים שבזזו ישראל שהיו עם ההולכים לציים.⁠^א

ציים – פירוש: מדברות, כי בצאתם ממצרים הלכו במדברות, כי כל מסעיהם במדברות היו: מדבר איתם, מדבר סוף, מדבר פארן, מדבר קדש, מדבר מואב.

או יהיה לציים – כלמ״ד לעבדך ליעקב, ופי׳ ציים – מדבריים, והענין כמו שפרשנו.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״זהו ביזת הים... ההולכים לציים״.

לויתן. פרעה¹: לציים. לישראל הולכי מדברות, בביזת הים²:

1. ׳ראשי לויתן - פרעה נקרא כן שנאמר (ישעיה כ״ז) יפקוד ה׳ בחרבו הקשה על לויתן וגו׳⁠ ⁠׳ (רש״י). ׳הוא פרעה, כי לויתן פירושו התנין הגדול, כמו (ישעיה כז, א): על לויתן נחש בריח. ואמר ראשי, על שלישיו ועל גבוריו׳ (רד״ק).

2. - נתת ממונו לעם ישראל לאוכלו (רש״י). רד״ק: תתננו מאכל לעם לציים, זהו ביזת הים שבזזו ישראל שהיו עם ההולכים לציים. ציים פירושו מדברות, כי בצאתם ממצרים הלכו במדברות, כי כל מסעיהם היו במדברות, מדבר איתם, מדבר סוף, מדבר פארן, מדבר קדש, מדבר סין, מדבר מואב. או יהיה למ״ד לציים כמו למ״ד לעבדך ליעקב (בראשית לב, יט), ופירושו: לציים מדבריים׳.

רצצת – ענין שבירה לחתיכות.

לויתן – זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ״ש את התנינים הגדולים (בראשית א׳:כ״א) והוא הלויתן ובת זוגו.

לציים – מלשון ציה ושממה.

ראשי לויתן – שריו ושלישיו של פרעה הנקרא לויתן.

תתננו מאכל – נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה.

לעם לציים – לעם שוכני ציה, והלמ״ד כפול, כמו לעדך ליעקב, לאדוני לעשו.

אתה רצצת ראשי לויתן – שהם שרי המצרים וגדוליהם,

תתננו מאכל לעם לציים – העם שהלכו בציה ומדבר שהם בזו בזת המצרים ושלל הלויתן.

לויתן – על לויתן נחש בריח (ישעיה ל״ג:א׳) כתב שד״ל ״הוא הקראָקאָדיל אשר ביאור מצרים והוא הנזכר באיוב (מ׳:כ״ה) ונקרא נחש בריח כי הוא פשוט וארוך ואינו מתקפל ומתעקם כנחשים (רוזענמיללער)״ וגם שם וגם כאן הוא, משל על הממלכה החטאה אשר נתנה חתיתה בארץ החיים וזהו ג״כ פירוש פשוט למה שאנו מתפללים בחג הסוכות ״הרחמן יזכנו לשבת בסוכה של לויתן״ שנזכה לראות במפלת העריצים ובמשול על הארץ משפט צגד ועיין עוד למטה ק״ד:כ״ו.

לציים – מכפל הלמ״ד נראה שהיה ראוי לנקוד לָעָם בשני קמצים, ולציים ר״ל לישראל שהיו מוכנים ליכנס בארץ ציה נתת שלל מצרים, או פירושו כדברי פ׳יליפפזאָן חיות היער, וכן פירש גם שד״ל בישעיה (מ״ב:ה׳) נותן נשמה לעם עליה, לבהמות.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון