×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. תורהTorah
  2. נביאיםNeviim
  3. כתוביםKetuvim
  1. תהליםTehillim
  2. משליMishlei
  3. איובIyyov

  4. שיר השיריםShir HaShirim
  5. רותRut
  6. איכהEikhah
  7. קהלתKohelet
  8. אסתרEsther

  9. דניאלDaniel
  10. עזראEzra
  11. נחמיהNechemyah
  12. דברי הימים אDivrei HaYamim I
  13. דברי הימים בDivrei HaYamim II
  1. בחרו פרשהChoose a Parashah
  2. בחרו פרק שלםChoose a full chapter
  3. בחרו פסוקChoose a verse
    1. הקדמותIntros
    2. א1
    3. ב2
    4. ג3
    5. ד4
    6. ה5
    7. ו6
    8. ז7
    9. ח8
    10. ט9
    11. י10
    12. יא11
    13. יב12
    14. יג13
    15. יד14
    16. טו15
    17. טז16
    18. יז17
    19. יח18
    20. יט19
    21. כ20
    22. כא21
    23. כב22
    24. כג23
    25. כד24
    26. כה25
    27. כו26
    28. כז27
    29. כח28
    30. כט29
    31. ל30
    32. לא31
    33. לב32
    34. לג33
    35. לד34
    36. לה35
    37. לו36
    38. לז37
    39. לח38
    40. לט39
    41. מ40
    42. מא41
    43. מב42
    44. מג43
    45. מד44
    46. מה45
    47. מו46
    48. מז47
    49. מח48
    50. מט49
    51. נ50
    52. נא51
    53. נב52
    54. נג53
    55. נד54
    56. נה55
    57. נו56
    58. נז57
    59. נח58
    60. נט59
    61. ס60
    62. סא61
    63. סב62
    64. סג63
    65. סד64
    66. סה65
    67. סו66
    68. סז67
    69. סח68
    70. סט69
    71. ע70
    72. עא71
    73. עב72
    74. עג73
    75. עד74
    76. עה75
    77. עו76
    78. עז77
    79. עח78
    80. עט79
    81. פ80
    82. פא81
    83. פב82
    84. פג83
    85. פד84
    86. פה85
    87. פו86
    88. פז87
    89. פח88
    90. פט89
    91. צ90
    92. צא91
    93. צב92
    94. צג93
    95. צד94
    96. צה95
    97. צו96
    98. צז97
    99. צח98
    100. צט99
    101. ק100
    102. קא101
    103. קב102
    104. קג103
    105. קד104
    106. קה105
    107. קו106
    108. קז107
    109. קח108
    110. קט109
    111. קי110
    112. קיא111
    113. קיב112
    114. קיג113
    115. קיד114
    116. קטו115
    117. קטז116
    118. קיז117
    119. קיח118
    120. קיט119
    121. קכ120
    122. קכא121
    123. קכב122
    124. קכג123
    125. קכד124
    126. קכה125
    127. קכו126
    128. קכז127
    129. קכח128
    130. קכט129
    131. קל130
    132. קלא131
    133. קלב132
    134. קלג133
    135. קלד134
    136. קלה135
    137. קלו136
    138. קלז137
    139. קלח138
    140. קלט139
    141. קמ140
    142. קמא141
    143. קמב142
    144. קמג143
    145. קמד144
    146. קמה145
    147. קמו146
    148. קמז147
    149. קמח148
    150. קמט149
    151. קנ150
    1. א1
    2. ב2
    3. ג3
    4. ד4
    5. ה5
    6. ו6
    7. ז7
    8. ח8
    9. ט9
    10. י10
    11. יא11
    12. יב12
    13. יג13
    14. יד14
    15. טו15
    16. טז16
    17. יז17
    18. יח18
    19. יט19
    20. כ20
    ×
    E/ע
    בחרו פרשניםSelect Commentators
    הגדרות כלליותGeneral Settings
    הגדרות להערותNotes Settings
     
    (א) לִשְׁלֹמֹ֨ה׀ אאֱֽלֹהִ֗ים⁠ מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן⁠ וְצִדְקָתְךָ֥ לְבֶן⁠־מֶֽלֶךְ׃
    Of Solomon. Give the king Your judgments, O God, and Your righteousness to the king's son,
    א. ‹ר1› פרשה סתומה
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    עַל יְדוֹי דִשְׁלֹמֹה אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה אֱלָהָא הִילְכוֹת דִינָךְ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא הַב וְצִדְקָתָךְ לִבְרֵיהּ דְדָוִד מַלְכָּא.
    Composed by Solomon, uttered in prophecy. O God, give your just rulings to the King Messiah, and your righteousness to the son of King David.
    לשלמה אלהים משפטיך למלך תן – זה שאמר הכתוב (ישעיהו ג׳:י׳) אמרו צדיק כי טוב. אר״י בר שלום מי הוא זה שנקרא צדיק זה הקב״ה שנאמר (תהלים י״א:ז׳) כי צדיק ה׳ צדקות אהב. למה אם יש בידינו זכות יתן לנו משלנו ואם לאו צדקה יעשה לנו משלו וכי יש צדיק גדול מזה. הוי אמרו צדיק כי טוב. דבר אחר אמרו צדיק כי טוב א״ר איבו בשעה שברא הקב״ה את העולם את מוצא שנאמר בכל יום ויום כי טוב כיון שגמר מה כתיב (בראשית א׳:ל״א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. א״ר יוסי בר חנינא כשבקש הקב״ה לשלוח משה למצרים אמר לו משה (שמות ג׳:י״ג) ואמרו לי מה שמו אמר לו הקב״ה אני אומר לך (שם י״ד) אהיה אשר אהיה. את מוצא ג׳ פעמים כתוב אהיה אמר הקב״ה ברחמים בראתי את העולם וברחמים אני עתיד לנהגו כיון שהלך משה ואמר להם אמרו מה עלינו לומר לצדיקו של עולם שהוא טוב אמרו צדיק כי טוב וכן הוא אומר (תהלים קל״ו:א׳) הודו לה׳. דבר אחר כי פרי מעלליו אינו אומר אלא מעלליהם אלו צדיקים שמניחים לבניהם פרי מעשיהם. ואף דוד הניח לשלמה בנו פרי מעשיו שנאמר (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה בארץ. ואף על שלמה אמר משפטיך למלך תן משפט אינו אומר אלא משפטיך אמר דוד לפני הקב״ה רבונו של עולם תן משפטיך למלך כשם שאתה דן בלא עדים ובלא התראה כך יהא שלמה דן בלא עדים ובלא התראה. אמר לו הקב״ה חייך כך אני עושה שנאמר (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) וישב שלמה על כסא ה׳ וכי אפשר לו לאדם לישב על כסא ה׳ והלא כתיב (דניאל ז׳:ט׳) כורסיה שביבין דינור אלא שהיה דן כיוצרו בלא עדים ובלא התראה. וזהו דינן של זונות שנאמר (מלכים א ג׳:ט״ז) אז תבאנה שתים נשים זונות. רב אמר רוחות היו. ושמואל אמר זונות ממש. ר׳ בנימין בשם ר׳ יהודה אמר זונות היו ובאו לפניו לדין שנאמר (שם י״ז) ותאמר האשה האחת בי אדוני המלך וגו׳. והאחרת אומרת (שם כ״ב) לא כי בנך המת ובני החי. א״ר סימון צריך הדיין לשקול טענותיהן כיון ששמע המלך כן אמר (שם כ״ב) גזרו את הילד. התחיל פיו נובע בחכמה אמר צפה הקב״ה שהדין הזה עתיד לבוא לפני לפיכך ברא לאדם זוגות שני עינים ושתי אזנים ושתי נקבי חוטם שתי רגלים ושתי ידים. התחיל אומר גזרו את הילד החי לשנים. אר״י בר׳ אלעאי אילו הייתי שם פיקרין הייתי נותן על צוארו לא די לאחד שמת אלא עוד לשני היה גוזר כיון שראו סנקליטין שלו התחילו אומרים (קהלת י׳:ט״ז) אי לך ארץ שמלכך נער. כיון שאמר תנו לה את הילד החי והמת אל תמיתוהו יצתה בת קול ואמרה לו היא אמו כיון שראו ישראל כך אמרו (שם י״ז) אשריך ארץ שמלכך בן חורין. הוי משפטיך למלך תן. א״ר אלעזר בשלשה מקומות הופיע הקב״ה. בבית דינו של שם שנאמר (בראשית ל״ח:כ״ו) צדקה ממני. מנא ידע דילמא כי היכי דאזיל איהו לגבה אזל נמי איניש אחרינא אלא יצאת בת קול ואמרה ממני יצאו כבושין. בבית דינו של שמואל שנאמר (שמואל א י״ב:ה׳) עד ה׳ בכם ויאמר עד. ויאמרו עד מבעי ליה אלא יצתה בת קול ואמרה אני עד בדבר הזה. בבית דינו של שלמה שנאמר (מלכים א ג׳:כ״ז) והמת אל תמיתוהו היא אמו. מנא ידע שלמה דילמא עירומי קא מיערמי כי היכי דליתבה ניהלה אלא בת קול יצאת ואמרה היא אמו.
    דבר אחר משפטיך למלך תן זה מלך המשיח שנאמר (ישעיהו י״א:א׳) ויצא חוטר מגזע ישי. ר׳ אליעזר אומר כל מקום שאין דין יש דין וכל מקום שיש דין אין דין. כיצד בזמן שאין עושין הדין בארץ עושין הדין בשמים והקב״ה יושב עליהם בדין ופורע מהן. אבל בזמן שהדין בארץ אין הקב״ה יושב עליהם בדין אמר הקב״ה נטלתם אומנותי מה יש לי לעשות. היא היתה אומנות שלי שנאמר (שם ל׳:ח׳) כי אלהי משפט ה׳ ואומר (ויקרא כ״ו:ג׳) אם בחקתי תלכו. והואיל ונטלתם אומנותי אבקש אומנות אחרת (שם ד׳) ונתתי גשמיכם בעתם. לכך ידין עמך בצדק וענייך במשפט ויעשה הדין.

    רמז תתה

    לשלמה אלהים משפטיך למלך תן – זה שאמר הכתוב אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אלו הצדיקים שהם מניחין לבניהם פרי מעשיהן, ואף דוד הניח אלו הצדיקים שהם מניחין לבניהם פרי מעשיהן, ואף דוד הניח לשלמה בנו פרי מעשיו מה כתיב בדוד ויהי דוד עושה משפט לשלמה בנו פרי מעשיו מה כתיב בדוד ויהי דוד עושה משפט וצדקה אף שלמה אלהים משפטיך למלך תן. משפט אינו אומר אלא משפטיך אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע משפטיך למלך תן כשם שאתה דן בלא עדים והתראה, א״ל הקב״ה חייך כך אני עושה שנאמר וישב שלמה על כסא ה׳ למלך, וכי אפשר לו לבשר ודם לישב על כסא ה׳ והכתיב כרסיה שביבין די נור, א״ר יוחנן שהוא דן דין כיוצרו בלא עדים ובלא התראה וזה דינן של שתי הזונות שנאמר אז תבאנה וגו׳. ד״א אלהים משפטיך למלך תן, אמר דוד לפני הקב״ה היסורין אני מקבל ברם לשלמה וצדקתך לבן מלך. ד״א משפטיך למלך תן זה מלך המשיח שנאמר ויצא חטר מגזע ישי, וכתיב והיה צדק אזור מתניו.
    והד׳ה נבוה פי אמר סלימאן, אללהם פאמדד כ׳ליפתך בעלם מן אחכאמך וכ׳לפה מן עדלך.
    וזאת נבואה בענין שלמה. אלוהים! שתספק יידע במשפטים שלך למלך שאתה חפץ בו. ולבא אחריו [אחרי המלך [יורש העצר] תוסיף לו מהצדק שלך.
    וזו נבואה בעניו שלמה. אלהים משוך למשיחך חכמה וידיעה במשפטיו והענק לו מצדקתך, כלומר הענק לו קו הבחנה להבחין בין הצדק באמת להפכו, כי ישנם רבים העושים עול ופשעים מתוך שקו הבחנתם מעוות מעוקם ומעוקש וטוענים כי בצדק הם עושים ולא עוד אלא שאומרים זהו ״דעת תורה״.
    לשלמה – על שלמה בנו התפלל תפילה זו שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב״ה לב להבין לשמוע משפט.
    משפטיך – חכמת דיניך שציויתה בתורה.
    וצדקתך – לצדק את הדין, מלך ובן מלך שניהם בשלמה אמורים.
    דבר אחר: משפטיך למלך תן הייסורים יהו כלים בי והצדקה עשה לבני שיהיה שלום בימיו.
    Concerning Solomon He prayed this prayer on behalf of his son Solomon, for he foresaw with the holy spirit that he [Solomon] was destined to request of the Holy One, blessed be He, "a heart to understand, to hear judgment.⁠"
    Your judgments the wisdom of Your laws, which You commanded in the Torah.
    and Your righteousness to judge justly.
    to a king, etc., to a king's son Both refer to Solomon. Another explanation: Give Your judgments to a king The chastisements should end with me, and the charity You should bestow upon my son; viz. that there be peace in his days.
    לשלמה אלהים משפטיךא – מזמור זה עשה דוד על שהמל⁠{י}⁠כו את שלמה במצותו, ומתפלל עליו. וכן מוכיח בסוף המזמור: כלו תפלות {דוד} בן ישי (תהלים ע״ב:כ׳), שהיתה אחרונה בסמוךב לפטירתו, ומשח שלמה למלך.
    א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: למשפטיך.
    ב. בכ״י ס״פ: כסמוך.
    לשלמה – למלך תן – נבואת דוד או אחד המשוררים, על שלמה או על משיח. והוא אות למ״ד כמו: בעבור, כמו: וללוי אמר (דברים ל״ג:ח׳) כי תומיך ואוריך לנכח השם.
    והחל: אלהים – בעבור משפטיך. והטעם שהשם נתן לו רשות לעשות משפטי אלהים.
    וככה וצדקתך – שיהיה שופט צדק.
    [A PSALM] OF SOLOMON. GIVE THE KING THY JUDGMENTS. This psalm is a prophecy by David1 or one of the poets2 regarding Solomon or the Messiah. The letter lamed3 [in li-shelomoh (of Solomon)] has the meaning of “because.⁠4” It is like the lamed of u-le-levi (and of Levi) in and of Levi he said (Deut. 33:8),⁠5 for Thy Thummim and Thy Urim (ibid)⁠6 is directed to God.⁠7
    The psalmist begins his charge with “Elohim (God)”8 because he next states Thy judgments.⁠9 Give the king Thy judgments, O God indicates that God gave the king10 permission to execute God’s judgments. Thy righteousness has a similar meaning. He11 shall also be a righteous judge.⁠12 This is the meaning of That he may judge [Thy people with righteousness] (v. 2).⁠13
    1. According to this opinion, King David composed this psalm.
    2. According to this opinion, an anonymous poet composed this psalm.
    3. Which usually has the meaning of “to.”
    4. Or regarding. According to this interpretation our psalm reads: [A psalm] regarding Solomon.
    5. U-le-levi is to be rendered and of Levi not “and to Levi.”
    6. Which follows u-le-levi (and of Levi).
    7. The lamed of u-le-levi (and of Levi) cannot be rendered as “to” for then the verse would open “And to Levi he said” and then go on to address God with Thy Thummim and Thy Urim etc. The latter is an impossible reading, for it does not tell us what Moses said to Levi.
    8. Heb. Elohim. Our Psalm literally reads: O God give the king Thy judgments.
    9. Elohim also means, judge. See Ibn Ezra on Gen. 1:1. Hence Scripture employs this name for the Lord here.
    10. Solomon or the Messiah.
    11. Solomon or the Messiah.
    12. Reading ve-she-yiheyeh as in the standard printed texts, rather she-yiyeh as in the Ha-Keter edition.
    13. In the printed texts “That he may judge (v. 2) has a similar meaning” opens Ibn Ezra comments on verse 2. It has been misplaced and belongs at the end of Ibn Ezra’s comments on verse 1.
    לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך – זה המזמור חברו דוד על שלמה בנו כשהמליכו. לפיכך אמר בסוף המזמור: כלו תפלת דוד בן ישי (תהלים ע״ב:כ׳), כי בסוף ימיו היה זה שהיה שוכב במטתו, ולא קרה לו דבר אחר שיאמר מזמור עליו ובזה המזמור כלו תפלותיו ומזמוריו. והוא סוף הספר האחד מהחמשה ספרים שבספר הזה הוא זה המזמור ולא סידרוהו המסדרים שיהיה זה הספר אחרון כי ראוי לחתם הספר בדברי הלולים ובמזמור הללויה ובעבור כי המזמורים ההם הם לעתיד בשוב ישראל מהגלות.
    ויש מפרשים: זה המזמור על מלך המשיח וכן קראו בספר שיר השירים האלף לך שלמה (שיר השירים ח׳:י״ב).
    ואמר: משפטיך למלך תן – כלומר שידין במשפטיך שלא ישנה במשפטו. תן לו דעת ובינה לשפט במשפט ובצדק. והפסוק השני פירוש של הראשון.
    וצדקתך – פירושו ישרך שידין ביושר.
    וטעם: לבן מלך – כי המלוכה אתה צוית אותה לו ולאביו וכיון שבמצותיך ימלוך תן לו שיהיה מלך צדק.
    ובדרש מפורש: משפטיך למלך תן – כשם שאתה דן בלא עדים והתראה כך שלמה בני יהיה דן בלא עדים והתראה. אמר לו הקב״ה חייך כך אני עושה שנאמר וישב שלמה על כסא י״י (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) וכי אפשר לבשר ודם לישב על כסאו? והלא כתיב: כרסייה שביבין די נור (דניאל ז׳:ט׳). אלא מהו על כסא י״י (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) שדן דין כיוצרו בלא עדים והתראה כמו דינן של שתי נשים זונות. ואם על מלך המשיח כמ״ש לא למראה עיניו ישפט (ישעיהו י״א:ג׳).
    (א-כ) והנוצרים מפרשים זה המזמור על ישו, אומרים כי הוא שלמה שהשלום שלו, וכי הוא בן מלך, ואמר יושיע לבני אביון (תהלים ע״ב:ד׳), שהושיע היורדים לגיהנם.
    ואמר: ירד כמטר על גז (תהלים ע״ב:ו׳) זהו האלהות שירד מן השמים כי איך יאמר על בן אדם ירד, ומאין ירד? ואתה תשבר דבריהם לפניהם ותאמר להם: אתם אומרים כי בפסוק הזה השלוש: אלהים, מלך, ובן מלך, והרי אתם אומרים כי שלמה אמר על האלהות, אם כן הם ארבעה. ועוד: למה שאל שיתן האב לבן משפטיו וצדקתו, אם על הבשר, הבשר אינו בן מלך כי האלהות הוא הבן לפי אמונתכם. ואם על האלהות, הרי יש לומר למה שאל מה שיש לו, זהו כסילות.
    ועוד מה שאמר: ישאו הרים שלום לעם (תהלים ע״ב:ג׳), והנה לא היה שלום בימי ישו הנוצרי.
    ועוד מה שאמר: ייראוך עם שמש (תהלים ע״ב:ה׳), והנה כמה חוטאים ורשעים משבא ישו.
    ומה שהוקשה לכם: ירד כמטר (תהלים ע״ב:ו׳), לפי שזכר מטר שיורד מן השמים לארץ זכר על המלך גם ירד שיהיה לעם כמו המטר לארץ.
    ואמר: יפרח בימיו צדיק (תהלים ע״ב:ז׳), והנה אין בימי ישו לא צדיקים ולא רב שלום.
    ואמר: וירד מים עד ים (תהלים ע״ב:ח׳), ואם על הבשר – לא היה זה כי אפילו בכפר אחד לא משל, ואם על האלהות – איך שם קצבה לממשלתו, הרי ממשלתו בכל העולם בשמים ובארץ.
    ואמר: ואויביו עפר ילחכו (תהלים ע״ב:ט׳), ישראל שהיו אויביו איך לחכו עפרו, הרי רדפוהו עד שהמיתוהו. והנה הם משלו בו ולא משל הוא בהם שילחכו עפרו.
    ואמר: מלכי תרשיש (תהלים ע״ב:י׳), ואנה השיבו לו מנחה ואשכר המלכים?
    ואמר: וישתחוו לו כל מלכים (תהלים ע״ב:י״א), זה לא היה, ולא כל גוים יעבדוהו (תהלים ע״ב:י״א), כי שני חלקי הגוים אינם עובדים אותו, לא ישראל ולא ישמעאלים, אבל כופרים בו.
    ועל מי אמר: ויחי (תהלים ע״ב:ט״ו)? אם על הבשר – לא חיה אבל מת בקוצר ימים, ואם על האלהות – אין צורך להתפלל שיחיה, ואם על המאמין אמר שיחיה – אין זה. ועוד, למה צריך להתפלל בעדו תמיד (תהלים ע״ב:ט״ו)? האלוה אין צריך להתפלל בעדו.
    ואם תאמרו: הבן יתפלל לפני האב בעד כל המאמין בו, למה יתפלל, הלא הבן הוא אלוה, הוא יתן לו זהב שבא (תהלים ע״ב:ט״ו) ומה שיצטרך.
    (סיום) נשלם ספר שני בעזרת מי שאין לו שני.⁠1
    1. השוו ללשון הפסוק בקהלת ד׳:ח׳.
    (הקדמה) זה המזמור תפילה על ידי דוד ושלמה1, ועל ביאת המשיח. ואמר:
    (א) אלקים משפטיך למלך תן. ׳אלקים - תן משפטיך׳ לי, שאני ׳מלך׳ במצותך2, שאשפוט את עמך אני3, ואל תבוא אתה במשפט עם זקני עמך ושריו4: וצדקתך. להציל העשוקים מיד הגדולים5, ׳תן׳ לבן מלך - המוכן לרחם עליהם:
    1. ׳נבואת דוד או אחד מהמשוררים על שלמה או על משיח׳ (אבע״ז).
    2. שציוית שאהיה מלך.
    3. משפטיך - חכמת דינך שצוית בתורה (רש״י), אך כוונת רבינו שיעשה הוא משפט ושפטים, שיעניש את הפושעים.
    4. ולכן אמר ׳אלקים׳ – במידת הדין (עיין אבע״ז).
    5. בירמיה (כב ג) ׳והצילו גזול מיד עשוק׳, ואולי גם כאן יש להגיה הלשון.
    לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים וגו׳. זה המזמור עשאו דוד, חלק על שלמה בנו – עד פסוק ׳ירד כמטר על גז׳ (פסוק ו), וחלק על המשיח – מאותו הפסוק עד סופו1. ואמר ׳לשלמה׳, לפי שבימי מלכות שלמה היה שלום בעולם, וגם בימי המשיח יפרח שלום, ויהיה מלך שהשלום שלו2.
    אמר אם כן, אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן. שאל דוד מה׳ יתברך, שאל יעשה הוא המשפט בחוטאים מעם ישראל3, רק שישלך יהבו עליו במה שהוא ׳מלך׳ – והוא יפרע מהם, וזהו אומרו ׳משפטיך למלך תן׳, ועל עצמו יקרא ׳מלך׳. וְצִדְקָתְךָ – שהוא החסד, תן לְבֶן מֶלֶךְ – שהוא שלמה. ו׳צדקה׳ – הוא מה שיעשה המלך עם אדם אחד בן מוות, וינהג אתו לפנים משורת הדין4:
    1. אך בנדפס: ׳זה המזמור תפילה על ידי דוד ושלמה, ועל ביאת המשיח׳.
    2. כדבריו בבראשית (מט י) עה״פ ׳עד כי יבא שילה׳, ולעיל (תהלים כא א-ב), ע״ש. ו׳מלך שהשלום שלו׳ הנרמז בשם ׳שלמה׳ נאמר על ה׳ (שבועות לה:), וכאן דרך צחות על שלמה ומשיח. והשווה פירוש ר״א מנולה: ׳לשלמה – זה המזמור מיוחד לשלמה בני על המשיח העתיד לצאת מחלציו, מלך שהשלום שלו, כי בימיו יהיה השלום בארץ׳.
    3. ׳אלקים׳ – דין.
    4. ראה לעיל (תהלים מ׳:י״א) והמצויין שם.
    לשלמה אלהים – האל״ף בגעיא.
    לשלמה – ר״ל התפלה זו התפלל על שלמה בנו.
    אלהים משפטיך וגו׳ – דוד צפה ברה״ק שעתיד שלמה בנו לשאול מה׳ לב מבין ועשות משפט לזה התפלל עליו ואמר אתה אלהים תן לו לב לעשות משפט התורה.
    וצדקתך – תן לו מתן זה בצדקה.
    לבן מלך – לשלמה שהוא בן מלך.
    משפטיך, וצדקתך – המשפט הוא בין אדם לחברו והצדקה בין אדם למקום, כמ״ש ישעיה (א׳ כ״א).
    לשלמה – תפלה זו יסד דוד ע״ה עת המליך את שלמה בנו, והיא היתה התפלה האחרונה שיסד בימי חייו כמ״ש כלו תפלות דוד,
    אלהים משפטיך למלך תן – הנה המשפט הראשיי הכללי הוא היסוד, והוא הפלס שבו ישקלו המחוקקים כל הנימוסים הפרטיים, שכל ענין חלקי אשר יובא לפני השופטים צריכים לבחנו ע״פ החק העליון של המשפט הראשי, אולם הפילוסופים כולם הודו שא״א לשכל האדם למצוא החק העליון והיסוד הראשי של המשפט, והוא רק אצל האלהים שאצלו נמצא התבונה הכללית, וע״כ בקש משפטיך למלך תן – שהוא שיתן לו המשפטים הראשים שהם אצל ה׳, שמאתם יסתעפו כל המשפטים החלקיים, וכמו שבקש שלמה עצמו ונתת לעבדך לב הבין לשמוע משפט, היינו שיסודי המשפט יהיו טבועים בלבו כפי מה שהם אצל המחוקק העליון הבב״ת, ויש הבדל בין משפט וצדקה – שהמשפט הוא בין אדם לחבירו, והצדקה היא צדקת המעשים בין אדם למקום, והנה גם הצדקה לא ימצא האדם מעצמו, כי דרכי הנפש רבות מאוד, והמעשה הנרצה לאלהים נעלמת, וא״א לדעת ארחותיה רק מאלהים, וע״ז בקש וצדקתך לבן מלך וכבר בארתי (ישעיהו סי׳ ט׳ עמ״ש להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה) שהקמת המלך והכנת כסאו בתחלה הוא ע״י המשפט, כמ״ש ושפטנו מלכנו, אבל שתתקיים המלוכה לזרעו אחריו דור דורים, זה תלוי בזכות הצדקה, כי בצדקה יכון כסא, ועז״א משפטיך למלך תן, תן לו המשפט מצד המלוכה, ותן לו צדקתך מצד שהוא בן מלך, שהמלכות בידו בירושה מאב לבן, ומעתה יבאר תחלה איכות המשפט (פסוק ב׳ ג׳ ד׳) ואח״כ יבאר ענין הצדקה.
    לשלמה – ״המזמור הזה כתב אחד מן המשוררים על שלמה (כדעת הראב״ע) והגישו מנחה אל דוד בזקנתו (אולי ביום המשח שלמה למלך בחיי דוד) והוא תפלה על הצלחת בנו המלך תחתיו; אפס כי פן ישיבהו המלך ויאמר קצת בחיי? הכניס בתוך דבריו המאמר הנעים הזה (ולפני ירח דור דורים) כי הנה בו ימשול המשורר את המלך דוד אל השמש אשר הוא בעצמו עצם מאיר, וכן דוד בזכות עצמו עלה לגדולה, והמשיל את בנו שלמה לירח המקבל אורו מהשמש, כי כן מלכות שלמה ירושה היתה לו, ועוד כי לא יגה הירח עד בא השמש, וכן לא ימלך הבן עד מות אביו; והנה אמר לנכח דוד ייראוך עם שמש, ייראו בני אדם אותך בעוד השמש מאיר, כלומר בעוד בחיים חיתך, ואחרי כן ייראו את בנך, והטעם כי לא ימרוד בו שלמה בחייו כדרך שעשה אבשלום; אך לא חפץ המשורר לבאר דבריו ולומר ואחרי מותך ייראו את בנך, לבלתי בוא לפני המלך בדברי עצב ויגון, רק אמר ולפני ירח דור דורים, כלומר וטרם יאיר לנו הירח (מה שלא יהיה רק אחרי בא השמש, כשכב אדוני המלך עם אבותיו) יעברו דורי דורות, ומקץ דור דורים נירא את הירח.⁠״ כל אלה דברי שד״ל בבכורי העתים ש׳ תקפ״ט ד׳ ק״י וקי״א,⁠א ונוכל ג״כ להניח שדוד עצמו חבר מזמור זה כתפלה וברכה ועדות לבנו, בפרט אם נתן למשפט וצדקה הנזכרים בפסוקים הראשונים גבולם הנכון, שמשפט הוא עמוד על קו הדין, וצדקה וצדק הוראתם נטות מעט לצד החסד, דבר שיצדק לעשותו עם בני אדם העלולים לחטוא, א״כ דוד מתפלל לה׳, ואומר עשה עמי משפט, רק עם בני עשה צדקה.
    וכן בפסוק ב׳ – ידין עמך – בין איש ובין אחיו ישתדל לעשות פשרה, רק וענייך (ידין) במשפט אם יצעק עני על עשיר העושקו, בעדו יעמוד על קו הדין ולא ישא פני גדול.
    א. צ״ל: ״קי״א וקי״ב״
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ב) יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק⁠ וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃
    that he may judge Your people with righteousness and Your poor with justice.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    יָדִין עַמָךְ בְּצִדְקָא וַעֲנִיָךְ בְּהִלְכָת דִינָא.
    Let him judge your people in righteousness, and your poor with just rulings.
    ידין עמך בצדק וענייך במשפט – ר׳ אליעזר אומר על מקום שיש דין אין דין וכ״מ שאין דין יש דין, כיצד בזמן שעושין את הדין בארץ אין הדין בשמים ובזמן שאין עושין את הדין בארץ הקב״ה יושב עליהן בדין בשמים שנאמר כי אלהי משפט ה׳. ואומר אם בחקותי תלכו אם נטלתם אומנותי ונתתי גשמיכם בעתם וגו׳.
    חתי יחכם לרעיתך באלעדל ולמסאכינך באלקסט.
    כדי שישפוט לפי הצדק את העם שלך. ואת המסכנים שלך [ישפוט] לפי היושר.
    ידין, למען ידין.
    וככה פירוש ידין.
    וטעם וענייך – שהשרים גם העשירים יתגברו עליהם.
    The princes and the wealthy overpower the poor. Scripture therefore reads: And Thy poor with justice.
    ידין עמך בצדק וענייך – שלא יהדר פני הגדולים והעשירים בריבם עם העניים.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    והוא – שלמה, יָדִין עַמְּךָ בְ׳צֶדֶק׳ – לפנים משורת הדין, וַעֲנִיֶּיךָ בְ׳מִשְׁפָּט׳, לפי שכשהעם עומד בשלום מהאויבים1, נלחמים ביניהם וקם איש על רעהו והחזק על החלש, נמצא שבקום הגיבור על החלש ראוי למלך להפרע מהגיבור ולהציל העשוק מיד עושקו, לכן אמר ׳עמך׳ – שהוא הגיבור מעמך הקם על נפש רעהו2, ׳ידין בצדק׳ – לפנים משורת הדין, גם שבן מוות הוא, ׳וענייך׳ – שהם העשוקים, ׳ידין במשפט׳ – שצריך להם משפט להציל אותם מיד עושקם3. וזהו על דרך ׳עושה משפט לזה וצדקה לזה׳ (סנהדרין ו:):
    1. כזמן שלמה.
    2. על מי שגיבור כמוהו.
    3. כ״כ אבע״ז: ׳וטעם וענייך – שהשרים גם העשירים יתגברו עליהם׳. ובנדפס: ׳וצדקתך – להציל העשוקים מיד הגדולים׳.
    ידין עמך בצדק וענייך במשפט – שתי הביתי״ן רפויות.
    וענייך במשפט – בדפוסים ישנים ובמדוייקים כ״י בשני יודי״ן והאי דמסיר בעל המסורת ג׳ בלישנא וחד מינייהו כי לא יחדל אביון וגו׳ לאחיך לעניך וההוא ביו״ד אחד כתיב לא קשיא מידי דלא נתית בעל המסו׳ רק לתת סי׳ לתלת מלין דשוין אהדדי בלישנא בקריאה ולאו לענין חסר ומלא איתמר דגם תית עניך שבסימן ע״ד כתוב בשני יודי״ן והוא חד מהני תלת.
    וענייך במשפט – ולא יהדר פני העשיר הדן עמו.
    בצדק, במשפט – המשפט הוא לפי הנימוס הקבוע והצדק ישקיף על הענין והזמן והנדונים ולא ישקיף על הנימוס בהחלט רק יעשה לפנים משורת הדין (ישעיהו שם).
    ידין – המשפט הוא כפי הנמוס הקבוע, והצדק הוא כפי הענין הפרטי, שלפעמים יטה מקו המשפט לעשות לפנים משורת הדין כפי הזמן והמקום והענין והנידון, ואמר כי ידין את העם בכלל לפי הצדק ולא יעמיד דבריו תמיד על דין תורה אם יראה שהצדק הפרטי יחייב להטות מן המשפט הכללי, כמו אם העשיר יש לו דין עם העני וזוכה לפי המשפט ולא לפי הצדק, יכוף את העשיר לעשות לפנים משורת הדין,
    אבל ענייך ידין במשפט – שדין העניים ישפוט ע״פ דין תורה, ויקוב הדין את ההר, ולא יטה משפטם אל לפנים משורת הדין בשאין לאל ידם לעשות כן מפני ענים.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (ג) יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם⁠ וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה׃
    Let the mountains bear peace to the people, and the hills, through righteousness.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יִטְלוּן יָתְבֵי טוּרַיָא שְׁלָמָא לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְגַלְמָתָא בִּזְכוּתָא.
    The inhabitants of the mountains will lift up peace for the house of Israel, and the hills in purity.
    ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה – וכי הרים נושאים שלום אלא בזמן שהפירות מועטים מריבה באה לעולם שנכנס אדם לתוך כרמו של חבירו הוא אומר לו מה אתה עושה בתוך כרמי ומריבין זה עם זה. ובזמן שהפירות מרובין עין טובה הוא בעולם ושלום בעולם. שנאמר (זכריה ג׳:י׳) והיה ביום ההוא וגו׳ תקראו איש לרעהו.
    דבר אחר: ידין עמך בצדק – א״ר יוסי בר תחליפא בכל בקר ובקר אדם נידון שנאמר (איוב ז׳:י״ח) ותפקדנו לבקרים.
    ישאו הרים שלום – וכי ההרים נושאים שלום, אלא בזמן שהפירות מרובין השלום בעולם ובזמן שהפירות אין מרובין מריבה בעולם, כיצד אדם נכנס לתוך כרם של חברו הוא אומר לו מה אתה עושה בתוך כרמי ומריבין זה עם זה, ובזמן שהפירות מרובין עין טובה בעולם ושלום בעולם שנאמר והיה ביום ההוא נאם ה׳ תקראו איש אל רעהו תחת גפן ואל תחת תאנה.
    פתחמל אלג׳באל אלסלאם ללקום חמלא, ואליפאע אלעדל כמלא.
    וכך ההרים ישאו [ירימו] שלום לעם שלך. והגבעות גם ישאו את הצדק הרמה.
    ישאו, ואו ישאו ההרים שלום לעם כאלו משא והגבעות הצדק במלואו.
    ישאו הרים – בימיו.
    שלום לעם – ומהו שלום שההרים נושאים כשהן עושים פירות אין עין הבריות צרה וקורא איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאינה.
    וגבעות בצדקה – וגבעות ישאו להם שלום על ידי הצדקה שיעשה.
    [דבר אחר: הרים – שרים וכן גבעות, כמו שנאמר: אשא {עיני} אל ההרים וגו׳.]
    May the mountains bear peace for the people in his days.
    peace for the people. Now what is the peace that the mountains bear? When they produce fruit, people will not be jealous, and "each man will call his neighbor [to come] under [his] vine and under [his] fig tree.⁠"
    and the hills through righteousness And the hills will bear peace for them through the righteousness that they will perform.
    ישאו הרים שלום לעם – שיהו נושאים תנובה, וגבעותיהןא מעוטפים בצדקה – לפי שארץ ישראל הרים וגבעות אומר כן.
    א. בכ״י ס״פ: וגבעותיהו.
    ישאו – הטעם כי בהיות המלך שופט צדק ירבה שלום בארץ.
    וטעם הרים – שאין שם יישוב.
    וטעם בצדקה – בעבור הצדקה ישאו הרים וגבעות שלום, כדרך: בבעל פעור (דברים ד׳:ג׳).
    ויש אומרים: כי בצדקה כמו שלום.
    LET THE MOUNTAINS BEAR PEACE. The following is the meaning of our verse: When the king is a righteous judge then peace is multiplied in the land. Mountains refer to an uninhabited place. The meaning of bi-tzedakah (through righteousness) is, because of the righteousness, that is, because of the righteousness [of the king] the mountains and the hills shall bear peace. Bi-tzedakah is similar to be-va’al pe’or (because of Baal-peor)⁠1 (Deut. 4:3).⁠2 Some say that bi-tzedakah is similar to shalom (peace).⁠3
    1. Translated according to Ibn Ezra
    2. Bi-tzedakah is similar to be-va’al pe’or (in Baal-peor) in that the bet prefixed to both words has the meaning of because.
    3. The word shalom does not have a bet preceding it. Bi-tzedakah does. Now Shalom is parallel to bi-tzedakah. The bet of bi-tzedakah thus seems to be superfluous. Hence this interpretation believes that bi-tzedakah is to be read as tzedakah. This interpretation reads our verse as follows: Let the mountains bear peace to the people, and the hills righteousness.
    ישאו הרים וגבעות – דרך משל על האומות שישאו שלום ישראל בימיו וכן שמעו הרים את ריב י״י (מיכה ו׳:ב׳) המלכים והגדולים. וכן היה בימי שלמה וכן יהיה בימות המשיח ויהיו עם ישראל בצדקה וביושר.
    ובדרש: כיון שידין עמך בצדק יהיה שובע בעולם כמ״ש אם בחקותי תלכו. ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כ״ו:ג׳-ד׳).
    ישאו הרים שלום לעם – וכי הרים נושאים שלום אלא בזמן שהפירות מועטין מריבה באה לעולם. נכנס אדם בכרמו של חברו מצאו חברו אמר לו: מה אתה עושה בתוך כרמי? ומריבין זה עם זה. ובזמן שהפירות מרובין עין טובה ושלום בא לעולם שנאמר תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה (זכריה ג׳:י׳).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    ישאו הרים שלום לעם. כי אמנם בהשתדלות המלך, ׳ישאו׳ ראשי העם ׳שלום׳ להמון בהיטיב להם ולא יעשקו אותם1, וכן תעשינה הגבירות נשי הגדולים והשרות2, בצדקה - בצדקת המלך שירצה בזה:
    1. כי בהיות המלך שופט צדק ירבה שלום בארץ (אבע״ז).
    2. ׳גבעות׳. מדלג על ההרים אלה אבות מקץ על הגבהות אלה אמהות.
    ובימיו יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, שהאנשים הגדולים יהיו בשלום עם ההמון, ולא יבלעום חינם1:
    1. נדפס: ׳בהשתדלות המלך, ישאו ראשי העם שלום להמון בהיטיב להם ולא יעשקו אותם, וכן תעשינה הגבירות נשי הגדולים והשרות׳ [– ׳גבעות׳].
    ישאו הרים – ר״ל יצמיחו רב תבואות המביא שלום כי בעת השובע אין עין אדם צרה בחבירו.
    וגבעות – גם המה ישאו שלום בעבור צדקת המשפט.
    בצדקה – צדקת המעשים (כנ״ל א׳) ושיעורו ישאו הרים וגבעות שלום לעם ובצדקה.
    ישאו – והנה שיתמיד הצדק והמשפט באומה, תלוי,
    א. מצד השופט ועז״א ידין עמך בצדק,
    ב. מצד העם, שלפעמים יטו משפט מפני עניים, שעל ידי עניים יעשו עשק ועול, ועז״א ישאו הרים שלום לעם – שע״י שיהיה ריבוי תבואה בהרים כמ״ש אחר זה יהי פסת בר בארץ בראש הרים, על ידי זה ישאו להם אלומות השלום ולא יהיה ריב ועשק ביניהם, ולפעמים יטו משפט ע״י שהם רשעים ואין יראת ה׳ בלבם, עז״א שגבעות ישאו להם שלום ע״י הצדקה – שכולם יהיו עובדי ה׳ ויראיו.
    ישאו הרים וגו׳ – בשכר צדקה זו שיעשה וישקיט ריבות, הרים וגבעות ישאו שלום לעם, כלומר תרבה ההצלחה ביניהם שלא יטרו איבה ז״עז, ושלום ר״ל כל דבר יהיה בשלם שבפנים הן מעשי בני אדם הן מעשה הטבע.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ד) יִשְׁפֹּ֤ט׀ עֲֽנִיֵּי⁠־עָ֗ם⁠ י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן⁠ וִ֖ידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק׃
    May he judge the poor of the people, and save the children of the needy, and crush the oppressor.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יְדִין עֲנִיֵי עַמָא יִפְרוֹק לִבְנֵי חֲשִׁיכָא וְיִשׁוֹף גַבְרָא טְלוֹמָא.
    He will judge the poor of the people, he will redeem the sons of the lowly, and he will purge away1 the oppressor.
    1. Purge away: or “grind down.”
    ישפוט עניי עם יושיע לבני אביון – ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים. מהו דוד דורים דור שאין דור אחריו.
    ואד׳א יחכם לצ׳עפי אלקום, ויגית׳ ד׳וי אלמסכנה וידך אלגאשמין.
    ואם ישפוט למוחלשים שבעם ויושיע גם את אלה שיש להם מסכנות. וישבר את הרשעים.
    ישפט, וכאשר יעשה משפט לחלשי העם ויושיע בעלי המסכנות וידכא את העושקים בני אביון כמו בני חיל בני בליעל, וראה בפירושו לעיל כט א.
    וידכא העושקא לאותו עני.
    א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: העוסק.
    ישפט – כדרך שפטני אלהים (תהלים מ״ג:א׳), יעשה להם משפט.
    ועושק – הוא הלוקח הון חבירו במרמה ופיתוי ובסתר. ושלמה ברב חכמתו יכיר העושק.
    MAY HE JUDGE? Our verse is similar to Be Thou my judge, O God (Psalms 43:1).⁠1 [Its meaning is,] May God judge on behalf of the poor.⁠2 The oppressor refers to the one who takes his neighbor’s wealth employing guile, seduction, and secrecy. Solomon in his great wisdom will recognize the oppressor.
    1. The meaning of which is, execute judgment on my behalf. See Ibn Ezra on 43:1.
    2. Literally, for them.
    ישפוט עניי עם יקח משפטם מעושקיהם וכן שפטני אלהים וריבה ריבי (תהלים מ״ג:א׳).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    ישפוט עניי עם. בריבם זה עם זה1: יושיע לבני אביון. לבני עשיר שנורש2, לעזרם משלו3:
    1. ׳ יעשה להם משפט ועושק הוא הלוקח הון חבירו במרמה ופיתוי ובסתר ושלמה ברוב חכמתו יכיר העושק׳ (אבע״ז).
    2. ולכן נקרא ׳אביון׳ התאב לכל דבר.
    (ד-ה) יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם וגו׳. באופן שכל העמים בעבורו יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים – כל עת שיהיו שמש וירח1. וכן עשה שלמה שני ספרים בו כולל יראת ה׳2, ובסוף קהלת (יב יג) אמר ׳סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא׳, שאחרי החקירה הגדולה והרחבה, כלל ביראת ה׳, וכן בסוף משלי אמר ׳ראוה בנות ויאשרוה׳3 וכיוצא4:
    1. ראה רש״י ואבע״ז.
    2. ׳ייראוך׳.
    3. לשון זה כתוב בשיר השירים (ו ט), וצ״ל שהכוונה לסוף משלי (לא כח-ל) ׳קמו בניה ויאשרוה וגו׳ אשה יראת ה׳ היא תתהלל׳.
    4. ראה רד״ק.
    ישפט עניי עם – העי״ן בגעיא בס״ס.
    וידכא – ענין שבר וכתיתה.
    עושק – גזלן וחמסן.
    עניי עם – אף כי משפטם בדבר מועט יתן לב לשפוט.
    לבני אביון – החלושים ביותר בעבור העוני והקוטן.
    וידכא עושק – הבא לעשקם.
    עני, אביון – האביון אין לו מאומה, ומקבל צדקה כמ״ש בכ״מ.
    ישפט – מבאר כי עניני המשפט שלו בין אדם לאדם ישתרעו על ג׳ דברים,
    א. המשפט בין אדם לחבירו בעניני מקנה וקנין מלוה ולוה וכדומה, ועז״א ישפוט עניי עם – שלא לבד שישפוט משפט העשירים כי ישפוט גם דין עניים בין עני לעני, גם דין של פרוטה ישפוט כדין מאה מנה,
    ב. המשפט לתת לאביון חוקו, שבני אביון שאין להם מה לאכול יתן להם מזון ומחיה, ועז״א יושיע לבני אביון
    ג. משפט נגד הגוזל והחומס והעושק להענישו ולדכאו, ועז״א וידכא עושק – הא׳ הוא מצד אהבת הצדק והיושר, הב׳ הוא מצד הנדיבות והרחמים וטוב המדות, והג׳ הוא מצד הקנאה, והגבורה ליסר עושי עול.
    ישפוט עניי עם – יעשה בעדם משפט, יושיע אותם שהם העשוקים ומשועים לפניו לישועה, וידכא וישפיל עושקיהם.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ה) יִירָא֥וּךָ עִם⁠־שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים׃
    They shall fear You while the sun endures, and so long as the moon, throughout all generations.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יִדְחַלוּן מִנָךְ עִם מִסַק שִׁמְשָׁא וִיצָלוּן קֳדָמָךְ קֳדָם מִנְהַר סִיהֲרָא דָרֵי דָרַיָא.
    They will fear you at the rising of the sun, and they will pray in your presence before the light of the moon for all generations.

    רמז תתו

    ייראוך עם שמש – רבי אומר ימות המשיח לישראל שנים שלשה דורות שנאמר ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים, ר׳ אליעזר אומר ארבעים שנה שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור, ואומר ויענך וירעיבך, ואומר שמחנו כימות עניתנו. א״ר אבין מה טעם כימי צאתך מארץ מצרים, רבי אלעזר בן ערך אומר שבעים שנה שנאמר והיה ביום ההוא ונשכחת צור שבעים שנה כימי מלך אחד ואי זה מלך מיחד הוי אומר זה מלך המשיח. תניא אידך ר״א אומר ארבע מאות שנה דכתיב שמחנו כימות עניתנו, וכתיב ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, רבי אומר שס״ה כמנין ימות החמה שנאמר כי יום נקם בלבי. תניא אבימי בריה דרבי אבהו שבעה אלפים שנה שנאמר כמשוש חתן על כלה, אמר רב יהודה אמר שמואל כמיום שנברא העולם עד עכשו שנאמר כימי השמים על הארץ, רב נחמן אמר כימי נח ועד עכשו שנאמר כי מי נח זאת לי, רבי ברכיה בשם רבי חייא הגדול שש מאות שנה דכתיב כימי העץ ימי עמי, עץ הסדן עושה ת״ר שנה. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף שנה דכתיב כי יום נקם בלבי, ויומו של הקב״ה אלף שנה, רבי יהושע אומר שני אלפים שנה שנאמר שמחנו כימות עניתנו ואין ימות פחות משני ימים. ייראוך עם שמש. יהודה בן תימא אומר ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום, ר׳ זירא אמר מאי קראה ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים.
    יכ׳אפונך מא אקאמת אלשמס, ומא דאם אלקמר ג׳יל ואג׳יאל.
    כל משך [זמן] קיום השמש הם יפחדו ממך וכל עוד שהירח קיים לדורי דורות.
    ייראיך, ייראוך כל ימי קיום השמש וכל משך קיום הירח דור אחר דור.
    ייראוך עם שמש – ממנו ילמדו ישראל ליראה אותך כל ימי השמש והירח לדור דורים.
    [כשיהיה לך שלום ו⁠{ה}⁠שרים של מלכות מביאין לך דורון ונותנין מס אז ייראוך עם שמש או ישכימו תפלתם עם הנץ החמה ולפני ירח לפני הלילה יקדימו תפילת ערבית ואין ביטול מנחה.
    דור דורים – לעולם.]
    לפני ירח – בעוד שהירח קיים והם לפניו. והרבה יש בלשון משנה: בפני הבית ושלא בפני הבית.
    May they fear You in the presence of the sun All Israel will learn from him to fear You all the days of the sun and moon, generations upon generations.
    and before the moon As long as the moon exists for generations, when they are before it [i.e., during its existence]. There are many such expressions in the language of the Mishnah. Before the Temple and not before the Temple [i.e., when the Temple existed and when it no longer exists].
    {עם שמש ו}⁠לפני ירח – בעוד שהשמשא והירח קיימים.
    א. בכ״י ס״פ: שיהשמש.
    יראוך – וכאשר ידכא העושק, יראוך כל העושקים.
    וטעם עם שמש – כל הימים שתעמד השמש, וככה: ולפני ירח, כדרך: ידכאום לפני עש (איוב ד׳:י״ט).
    THEY SHALL FEAR THEE. When You1 crush the oppressor, all oppressors will fear You.
    The meaning of im ha-shemesh2 (while the sun endureth) is all the days that the sun endures. The same is the case with ve-lifne yare’ach3 (and so long as the moon). It is similar to Who are crushed so long as Hyades endures (lifne ash)⁠4 (Job 5:19).
    1. Lit. He.
    2. Lit. With the sun.
    3. Lit. And before the moon. The meaning of ve-lifne yare’ach is, and so long as the moon endures.
    4. Translated according to Ibn Ezra
    ייראוך עם שמש – כ״ף ייראוך לנכח השם כי בימי שלמה ייראו ישראל את י״י.
    וטעם עם שמש ולפני ירח – לעולם. וכן דור דורים כלומר ילמדו בימיו ליראה אותך עד שייראוך כל הימים.
    ובאומרו: עם שמש ולפני ירח – כלומר כל זמן שהשמש והירח קיימים והוא דרך הפלגה.
    ולפני – פירושו ועוד. ואם על המשיח הוא בימיו תמלא הארץ דיעה את י״י,⁠1 ולפי זה לעולם אינו דרך הפלגה כי כן יהיה לעולם.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו י״א:ט׳.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

    ייראוך – בימיו יראו ממך ישראל בעת זריחת השמש ולפני הארת הירח ר״ל בכל עת.
    דור דורים – ר״ל וכן יהיה כל ימי הדורות כי שלמה יכוון לב אנשי דורו אל המקום והם יכוונו לב בניהם וכן לעולם.
    אולפני ירח דור דורים – המזמור הזה כתבו אחד מהמשוררים על שלמה (כדעת הראב״ע). והגישו מנחה אל דוד בזקנתו (אולי ביום המשח שלמה תחתיו למלך בחיי דוד), והוא תפלה על הצלחת בנו המולך תחתיו; אפס כי פן ישיבהו המלך ויאמר קצת בחיי? הכניס בתוך דבריו המאמר הנעים הזה; כי הנה בו ימשיל המשורר את המלך דוד אל השמש אשר הוא בעצמו עצם מאיר, וכן דוד בזכות עצמו עלה לגדולה, והמשיל את שלמה בנו לירח המקבל אורו מהשמש, כי כן מלכות שלמה ירושה היתה לו, ועוד כי לא יגה הירח עד בא השמש, וכן לא ימלוך הבן עד מות אביו; והנה אמר לנכח דוד: ייראוך עם שמש, ייראו בני אדם אותך בעוד השמש מאיר, כלומר בעוד בחיים חיתך, ואחרי כן ייראו את בנך, והטעם כי לא ימרוד בו שלמה בחייו כאשר עשה אבשלום; אך לא חפץ המשורר לבאר דבריו ולומר ואחרי מותך ייראו את בנך, לבלתי בוא לפני המלך בדברי עצב ויגון, רק אמר ולפני ירח דור דורים, כלומר וטרם יאיר לנו הירח (מה שלא יהיה רק אחרי בוא השמש, כשכב אדוני המלך עם אבותיו) יעברו דורי דורות, ומקץ דור דורים נירא את הירח.
    א. הביאור על תהלים ע״ב:ה׳ נדפס ע״י שד״ל בבכורי העתים תקפ״ט עמ׳ קי״א-קי״ב.
    ייראוך עתה מבאר מ״ש וצדקתך לבן מלך, הצדקה בין אדם למקום ויראת ה׳ תהיה קבועה בלב העם, עד שימליץ שיראוך עם שמש – יצייר את השמש והירח הסובבים במערכתם תמיד בלי שנוי ובלי הפסק מצד צוי ה׳, שהם יראים את ה׳ ושומרים מצותיו, וזה ההבדל בין יצורי ה׳ העליונים ובין האדם, שהאדם י״ל בחירה ויצרו יטהו לפעמים מלשמוע פקודת ה׳, אבל העליונים ששים ושמחים לעשות רצון קונם מבלי שינוי ונטיה, ויצייר שהדור ההוא יתדמו ביראתם את ה׳ ובהתמדתם לעשות רצונו כמו השמש והירח, כי כן לא ישנו רצונו בשום פעם ויראת ה׳ תשוב להיות טבעיית בלבם מבלי נטיה כלל לעבור על רצונו, וזה יתמיד לדור דורים כימי השמים על הארץ.
    ייראוך – לפי דברי שד״ל הכנוי מוסב אל דוד רק נ״ל שהוא מיסב לה׳ ייראוך תמיד עד ששמש וירח בקיומם, ודור דורים ר״ל לדורות עולם, כמו לדור ודור, דור אחר דור, שהוא (שלמה) יטע יראת ה׳ בלב בחורי עמו.
    והם בהיותם לאנשים יטעוה בלב בניהם וכן תמיד, בעוד שהמלכים הכשרים המיוחדים כחזקיהו ויאשיהו שקמו אחר החוטאים השתדלו לנטוע יראת שמים בלב עמם ולא הצליחו כי כבר יינקו משרש פרה ראש ולענה ועל פניהם החניפום (וחזון ישעיה סימן א׳ יוכיח) ואחר מותם בקום עליהם מלך חוטא חדש הלכו אחריו והתעיבו מעשיהם ביותר.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ו) יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל⁠־גֵּ֑ז⁠ כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ׃
    May he come down like rain upon the mown grass, as showers that water the earth.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יֵחוֹת הֵיךְ מִטְרָא דְרַעֲוָא עַל עִסְבָּא דִגְזִיז מִן גוֹבַאי הֵיךְ רְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דְנָטְפִין עַל עִסְבָּא דְאַרְעָא.
    He will descend like the favorable rain on the grass that is cut because of locusts, like the drops of late rain that drip on the grass of the earth.
    ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ. יפרח בימיו צדיק – הדא היא דכתיב (תהלים צב יג-יד) צדיק כתמר יפרח. שתולים בבית ה׳ עד היכן עד אין ירח שליט בו שנאמר ורוב שלום עד בלי ירח כשם שהחמה ולבנה מאירין לעולם הזה כך הצדיקים עתידין להאיר לעולם הבא שנאמר (ישעיהו ס׳:ג׳) והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.
    אד׳ יצל אליהם ד׳לך כאלמטר אלי אלזרע, וכאלטש אלד׳י יפג׳ר אלארץ׳.
    אם כל זה [השלום] יגיע אליהם כמו הגשם אל הזרעים [שהם משתוקקים לגשם]. וכמו הגשם השוטף שבוקע את האדמה.
    ירד, כי יגיע אליהם דבר זה הצדק והמשפט כמטר על הזרעים וכרביבים החודרים ומדשנים את האדמה.
    פירשתי גז, זרעים, כמו והנה לקש אחר גזי המלך1.
    1. עמוס ז א.
    פסרת גז, זרעא, מת׳ל והנה לקש אחר גזי המלך.
    ירד כמטר על גז – ירד דברו בתוך עמך ובלבם כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו, כעניין שנאמר: והנה לקש אחר גזי המלך (עמוס ז׳:א׳).
    זרזיף ארץ – לשון טיפים הוא בלשון ארמי במסכת יומא (בבלי יומא פ״ז.) הוא מטו זרזיפי דמיא.
    May it descend as rain upon cut vegetation May his word descend into the midst of Your people and into their heart as the rain that falls on the cut vegetation, which requires rain after being cut. As the matter is stated: "and behold the latter growth after the king's mowings" (Amos 7:1).
    that drip upon the earth Heb. זרזיף, an expression of drops. In Aramaic, in Tractate Yoma (87a): "Drops (זרזיפי) of water hit him.⁠"
    ירד – דברך כמטר – כדכתיב: יערף כמטר לקחי (דברים ל״ב:ב׳).
    ירד – מארמונו אל בית המשפט.
    או ירד משפט שהזכיר ישפוט עניי, כדרך: יערוף כמטר (דברים ל״ב:ב׳).
    ומלת גז – מפעלי הכפל, מגזרת לגזוז (בראשית ל״א:י״ט), גזי המלך (עמוס ז׳:א׳).
    זרזיף – מלה מארבע אותיות, אין רע לה. והטעם רויי או שובע.
    MAY HE COME DOWN LIKE RAIN. May he come down from his palace to the place of judgment. Or, may the judgment that the psalmist mentions in May he judge the poor (v. 4), come down.⁠1 Our verse is similar to My doctrine shall drop as rain (Deut. 32:2).⁠2 The word gez (mown grass) comes from a double root.⁠3 It is related to li-gezoz (to shear) (Gen. 31:19) and gizze (mowing) in the kings mowing (Amos 7:1).
    THAT WATER. The word zarzif (water) comes from a four-letter root.⁠4 It has no neighbor.⁠5 The meaning of zarzif is, saturate or satiate.
    1. This interpretation renders yered (may he come down) as, May it come down.
    2. Both verses employ similar metaphors.
    3. Its root is gimel, zayin, zayin.
    4. Its root is zayin, resh, zayin, peh.
    5. It is not found again in Scripture.
    ירד כמטר על גז – גז הוא העשב הנקצר וכן אחר גזי המלך (עמוס ז׳:א׳).
    זרזיף – ענין נטיפה וכן בדברי רז״ל מטא זרזיפי דמיא ארישא. אמר זה המלך יבא על העם לטובתם ולישועתם כמו המטר שירד על העשב הנקצר ומצמיחו עוד וכמו הרביבים הנוטפים בארץ ומצמיחים מקום הצמא כן ירד זה המלך לטובה על העם. אם על שלמה כן היה כי כל ימי שלמה ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו (מלכים א ה׳:ה׳) אין שטן ואין פגע רע (מלכים א ה׳:י״ח). ואם על מלך המשיח בימיו יהיו ישראל בהבטחה גדולה ובשלום אין כמוהו. וישראל היו בגלות כמו העשב הנקצר ובבוא עליהם המים יפרחו ויצמחו וירבו לרוב.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    ירד כמטר על גז. יהי רצון מן השמים1, ש׳ירד׳ וייגלה2 כמו שיורד המטר על העשב הגזוז להשיבו לאיתנו3: כרביבים. ויהיה רדתו והיגלותו כרביבי הטל, שהכל שמחים בו4: זרזיף ארץ. אותו המשיח שיזור וירמוס כל זיוף ההווה בעולם5:
    1. נראה שצ״ל ׳יהי רצון שירד מן השמים׳. ולעומת ׳וירד׳ הכתוב בפסוק ח׳ שפירושו לרדות ולמשול, פירש כאן שירד מן השמים, וכמו שפירש במקום אחר שמשיח הוא בן העולם הבא.
    2. זרזיף הארץ – מלך המשיח.
    3. רש״י: ׳כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו כענין שנאמ׳ (עמוס ז׳) והנה לקש אחר גזי המלך׳.
    4. ראה פירושו תחילת האזינו. ׳ אמר: זה המלך יבוא על העם לטובתם ולישועתם כמו המטר שירד על העשב הנקצר ומצמיחו עוד, וכמו הרביבים שנוטפים בארץ ומצמיחים מקום הצמא כן ירד זה המלך לטובה על העם... אם על מלך המשיח, בימיו יהיו ישראל בבטחה גדולה ובשלום אין כמוהו. וישראל היו בגלות כמו העשב הנקצר, ובבוא עליהם המים יפרחו ויצמחו וידגו לרוב׳ (רד״ק).
    5. זרזיף - מלה מארבע אותיות אין ריע לה (אבע״ז).
    ועל מלך המשיח יאמר, יהי רצון שזַרְזִיף אָרֶץ – שהוא מלך המשיח, יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז – שהוא עשב הנחתך והגזוז, שהם ישראל הנגזזים בגלות כרחל לפני גוזזיה1. וירד עוד כִּרְבִיבִים – ר״ל שירד באופן מספיק כמו המטר, אבל ירד ברצון שהכל נהנים בו כמו הטל והרביבים2.
    ו׳זרזיף׳ – מורכב מלשון ׳זר׳ ו׳זיף׳. ׳זר׳ – מלשון ׳כי רגל תזוריה׳ (איוב ל״ט:ט״ו), ׳וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה׳ (ישעיה נ״ט:ה׳), שהוא לשון חבישה וזריה, ולפי שברפואת המכה תזור ותחבש, לפיכך תקרא הרפואה ׳מזור׳. ו׳זיף׳ – הוא מלשון ׳זיוף׳. וקרא אם כן ׳זר זיף׳, לפי שהוא ירפא הזיופים וסיגי הלכה העקוב והמחלוקויות, כאמרו הנביא (ישעיה א׳:כ״ו) ׳ואשיבה שופטייך כבראשונה׳ וגו׳ (ואחר) [אחרי כן] יקרא לך עיר הצדק׳ וגו׳3:
    1. ע״פ ישעיה (נג ז), וראה מש״כ שם. והיינו ׳שירד וייגלה כמו שיורד המטר על העשב הגזוז להשיבו לאיתנו׳.
    2. ע״פ ספרי תחילת האזינו, וראה מש״כ בפירושו שם. וראה לעיל (תהלים ס״ח:י׳).
    3. ראה מש״כ רבינו בדברים (כח יא), ובישעיה (כז א), ושם (פסוק ה-ו), ומש״כ במאמר ׳וקמת ועלית׳ הנדפס בסוף פירוש שיר השירים.
    גז – מלשון גזיזה.
    כרביבים – טיפי המטר היורה כחץ והוא מלשון רובה קשת (בראשית כ״א:כ׳).
    זרזיף – ענין נטיפה ובדרז״ל זרזיפי דמיא (בבלי יומא פ״ז.).
    ירד כמטר – תוכחת מוסרי שלמה ירד בחדרי לבות בני אדם לעשות פרי כאשר ירד המטר על הדשא הגזוז ממעל והשרשים נשארו מתחת אשר המטר הוא סבה למהר הצמיחה במהירות נפלא.
    זרזיף ארץ – הנוטף בארץ בעומק המחרישה.
    ירד – עם מה שיהיה לב העם מוכן אל יראת ה׳ ירד עליהם מוסרי המלך ותוכחותיו כמטר המצמיח העשבים, (עם מה שדמה אותם לשמש תפס גם משל המטר, שהשמש והמטר ביחד יצמיחו כל שיח השדה),
    על גז – על ירק הנגזז שהגז פותח פיו לבלוע המטר, כמ״ש והנה לקש אחר גזי המלך לפי׳ המפרשים, ר״ל שידמה תשוקותיהם לשמוע מוסרו כתשוקת העשבים לקבל המטר, כמ״ש יערף כמטר לקחי, ויחלו כמטר לי, והעשבים פיהם סתום והמטר מלחלח אותם משרשם, אבל העשב הגזוז פיו פתוח אל המטר, וכן יוכנו לקבל תוכחותיו ולהצמיח בלבבם צמחי היראה, ויותר מזה כי ירד כרביבים זרזיף ארץ במקום שלא צמח עדיין והרביבים יולידו את הארץ להצמיחה, כן יכין אל היראה גם אנשים אשר לא השכילו עד עתה מוסר ויראת ה׳.
    כמטר על גז – על דשא שנגזז עתה ומחמת המטר יוסיף כח וידשא שנית בימים מעט.
    זרזיף – מלה זרה ומקורה זרף או זלף שענינה בלשון חכמים כמו נזל בלשון הקדש ופ״א רפה מצאנוהו בלשון ישמעאל לתוספת וכן באיזה שרשים גם בלשון עברי, וזלף אחד מהם, שהוא ונזל מקורם זל הברה טבעית שמשמיעים המים בזלופם.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ז) יִֽפְרַח⁠־בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק⁠ וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד⁠־בְּלִ֥י יָרֵֽחַ׃
    In his days let the righteous flourish, and abundance of peace, until the moon be no more.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יִסְגוּן בְּיוֹמוֹהִי צַדִיקַיָא וּסְגִיעֵי שְׁלָמָא עַד דִי יִשְׁתֵּיצוּן פָּלְחֵי סִהֲרָא.
    The righteous will increase in his days, and peace abound, until those who worship the moon are destroyed.
    ורוב שלום עד בלי ירח – כשם שחמה ולבנה מאירים לכל העולם כך הצדיקים עתידין להאיר לעולם שנאמר והלכו גוים לאורך.
    כד׳אך יפרע אלצאלח עלי עהדה, ויכת׳ר אלסלאם וידום חתי יפני אלפלך.
    וכך יוציא הצדיק ענפים בתקופתו ויתרבה השלום וימשיך כך עד סוף העולם (בפסוק כתוב עד בלי ירח לפי רס״ג דהיינו עד זמן שלא יהיה ירח שהירח קיים עד סוף הבריאה).
    יפרח, כן יפרח הצדיק בימיו וירבה השלום ויתמיד עד כלות הגלגל.
    ואמרו עד בלי ירח, רצה בכך עד כלות העולם, ואין הבדל אצלו אם יאמר עד בלתי שמים או עד בלי ירח או עד בלי שמש, שהכוונה אחת היא בכל אלה גלות העולם.
    וקולה עד בלי ירח, אראד בה אלי פנא אלעאלם, פסוי עליה אן קאל עד בלתי שמים או עד בלי ירח או עד בלי שמש ואחד קצדה פי הד׳א אג׳מע פנא אלעאלם.
    יפרח בימיו צדיק – ישראל.
    ורב שלום – יפרח בימיו ויהי שלום זה ארוך עד לעולם, וכל תפלה זו נתקיימה חוץ מדבר הזה לפי ששלמה חטא לפיכך לא נמשכה מלכותו שהמלכות נמסרה לדוד על תנאי אם ישמרו בניך את דרכם (מלכים א ב׳:ד׳, ח׳:כ״ה) וישראל פרחו בימיו, שנאמר: יהודה וישראל רבים כחול וגו׳ ורוב שלום היה שנאמר וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו וגו׳ (מלכים א ה׳:ה׳) כל ימי שלמה.
    May the righteous flourish in his days Israel.
    and much peace will flourish in his days, and this peace will last forever. Now all this prayer was fulfilled except this thing, because Solomon sinned. Therefore his kingdom did not endure, for the kingship was given to David on this condition: "If your children take heed to their way" (Melakhim I 2:4), but Israel sinned in his days. As it is said: "Judah and Israel [were] many, as the sand, etc.⁠" (ibid. 4:20). And Israel flourished in his days, as it is said... And there was much peace, as it is said: "And Judah and Israel dwelt safely, every man under his vine and under his fig tree, etc., all the days of Solomon" (ibid. 5:5).
    יפרח – המטר יפריח, על כן הזכיר: יפרח. והטעם שירבו הצדיקים ויפרח רוב שלום.
    או רוב שלום יהיה בימיו עד שלא יהי ירח. והטעם תמיד.⁠א
    א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״תמד״.
    FLOURISH. The rain1 induces growth. Scripture therefore reads let [the righteous] flourish. Its meaning is, may the righteous multiply and abundance of peace flourish.⁠2 Or, may abundance of peace be in his days3 till the moon be no more, that is, always.⁠4
    1. Mentioned in the previous verse.
    2. This interpretation reads our verse as follows: In his days let the righteous flourish; and let abundance of peace [flourish] till the moon be no more. In other words the word yifrach (flourish) governs both tzadik (the righteous) and rov shalom (abundance of peace).
    3. This interpretation reads our verse as follows: In his days let the righteous flourish and abundance of peace [be in his days] till the moon be no more.
    4. Till the moon be no more means, always.
    יפרח בימיו צדיק – ירבו צדיקים וטובים בימיו.
    ורוב שלום – גם כן יהיה שיעמד עד.
    בלי ירח – כלומר כל זמן שהעולם קיים. אם על שלמה הוא על דרך הפלגה כמו שפירשנו. ואם על מלך המשיח הוא כמשמעו שכל ימי עולם יהיה שלום.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    יפרח בימיו צדיק. יוציא פרח לעשות פרי בתורה ובמצוות ׳בימיו׳, שלא היה יכול לעשות זה בעודו בגלות: ורב שלום. וכמו כן ׳יפרח רב שלום׳ בכל העולם: עד בלי ירח. ויהי זה לנצח1:
    1. כ״כ רש״י: ורוב שלום - יפרח בימיו ויהי שלום זה ארוך עד לעולם.
    יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק. לפי שהצדיק עד הנה לא פרח, כי לא ניכר, ונחשב למשוגע1. ועוד, יהי רצון שיפרח רֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ2. ועד סוף כל המזמור הוא תפילה:
    1. ראה לעיל (תהלים י״ד:ו׳).
    2. שיהיה זה לנצח (ע״פ הנדפס).
    יפרח בימיו – בגעיא ובמקף.
    בלי – מלשון בליה והפסד.
    יפרח – יתגדל ויעלה מעלה מעלה.
    ורוב שלום – יהיה לו רוב שלום ותתמיד עד שיבלה הירח ר״ל עד עולם.
    גז – עשב הגזוז.
    רביבים – המטר הדק.
    זרזיף – נטיפה והזלה, ובדברי חז״ל מטא זרזיפא דמיא על רישיה.
    יפרח – מן הגז הזה וגשם תוכחותיו יפרח צדיק – הפועל צדק ומתנהג בו, ועי״כ (יפרח) רוב שלום עד בלי ירח – היינו לעולם.
    יפרח – סמך למה שכתבנו בפרק ה׳, וכן עד בלי ירח, שאם לא יתכן להזכיר מיתת דוד, כ״ש מיתת שלמה, וכי עד מיתתו בלבד יפרח צדיק?
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ח) וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד⁠־יָ֑ם⁠ וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד⁠־אַפְסֵי⁠־אָֽרֶץ׃
    May he have dominion also from sea to sea, and from the River to the ends of the earth.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    וְיִשְׁלוֹט מִן סְטַר יַמָא רַבָּא לִסְטַר יַמָא רַבָּא וּמִן פְּרָת עַד סְיָפֵי אַרְעָא.
    And he will rule from the bank of the Great Sea to the bank of the Great Sea,⁠1 and from the Euphrates to the ends of the earth.
    1. To the... Great Sea: Ocean.
    ויסתולי מן אלבלאד מן שרק וגרב ובחר ונהר ואלי אקטאר אלארץ׳.
    וישתלט מהארצות מזרח ומערב וגם ים ונהר עד קצות הארץ.
    וירד, וימשול בארץ על מזרח ומערב וים ונהר ועד קצוי הארץ.
    וירד מים עד ים – כל ארץ ישראל מים סוף ועד ים פלשתים.
    ומנהר עד אפסי ארץ – כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגו׳ (מלכים א ה׳:ד׳).
    And may he reign from sea to sea All of the land of Israel is from the Sea of Reeds to the Sea of the Philistines [the Mediterranean].
    and from the river to the ends of the land: "For he had dominion over all [the inhabitants of] this side of the river, etc.⁠" (Melakhim I 5:4).
    וירד מים ועדא ים – זהו תחום ארץ ישראל לארכה – מים סוף עדב ים פלשתים (שמות כ״ג:ל״א), לכך כת׳: וירד מים ועד ים {ומנהר} – כי כן מצינו בשלמה: כי הוא רודה בכל עבר הנהר (מלכים א ה׳:ד׳).
    א. כן בכ״י (וכן שוב בהמשך), וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: עד.
    ב. כן בכ״י ס״פ (וכן גם להלן תהלים פ׳:י״ב). בפסוק: ועד.
    וירד – אם על שלמה:
    מים – סוף.
    עד ים – פלשתים.
    ומנהר – זה פרת.
    ואפסי ארץ – זה מדבר. והנה הזכיר ארך ארץ ישראל ורחבה.
    ואם על המשיח:
    מים – הדרומי הנקרא הים האדום.
    אל ים – צפון שהוא ים אוקיינוס.
    ומנהר – נהר יוצא מעדן, שהוא בתחלת מזרח.
    ועד אפסי ארץ – שהוא בסוף מערב.
    MAY HE HAVE DOMINION. If the psalm speaks of Solomon then the meaning of from sea to sea is, from the Sea of Reeds to the Sea of the Philistines.⁠1 The river refers to the Euphrates and the ends of the earth to the wilderness.⁠2 Scripture mentions the width and breadth of the Land of Israel.⁠3 If the psalm speaks of the Messiah then the “sea” refers to the Southern Sea that is known as the Red Sea. [From sea to sea means, from the Red Sea] to the North Sea, that is, the ocean.⁠4 And from the river refers to the river that comes out of Eden. This river is located where east begins.⁠5 The ends of the world6 are located at the end of the west.⁠7
    1. The Mediterranean.
    2. The boundaries of the land of Israel are given in Exodus 23:31. Scripture there states: “And I will set thy border from the Sea of Reeds even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the river.”
    3. In our verse.
    4. The Atlantic.
    5. The most eastern part of the earth’s land mass.
    6. Literally, Unto the ends of the world.
    7. The most western part of the earth’s land mass. According to this interpretation, our verse predicts that the Messiah will rule over the entire world.
    וירד מים עד ים – אם על שלמה הרי נאמר עליו כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה (מלכים א ה׳:ד׳) וזה כלו זולת ארץ ישראל. ובארץ ישראל הוא אומר ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר (שמות כ״ג:ל״א) ומוסף על ארץ ישראל הוא מן הנהר ואילך כל עבר הנהר זהו עד אפסי ארץ. ועוד אמר על שלמה מושל בכל הממלכות כלומר כי כל מלכי הארץ היו יראים ממנו ונשמעים לו ומגישים לו מנחה. ואם על מלך המשיח גם הוא מבואר יותר כי ממשלתו תהיה בכל העולם.
    ופירוש מים עד ים – פרש החכם אברהם בן עזרא מהים הדרומי הנקרא הים האדום אל ים צפון שהוא אוקיינוס.
    ומנהר – נהר יוצא מעדן שהוא תחילת המזרח.
    עד אפסי ארץ – שהוא סוף המערב.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    וירד. תתפשט מלכותו והנהגתו בלי אמצעי מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ - שהם גבולות ארץ ישראל, כמו שכתוב (שמות כג לא) ׳ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר׳ - שהוא אפסי ארץ המיושבת שם – ׳עד הנהר׳1:
    1. כ״כ רש״י. ואבע״ז כתב: ׳אם על שלמה - מים סוף עד ים פלשתים ומנהר זה פרת ואפסי ארץ - זה מדבר, והנה הזכיר אורך ארץ ישראל ורחבה, ואם על המשיח - מים הדרומי הנקרא הים האדום אל ים צפון שהוא ים אוקיינוס ומנהר נהר יוצא מעדן שהוא בתחלת מזרח ועד אפסי ארץ שהוא בסוף מערב׳. וראה פירוש רבינו לזכריה (ט י) ומשלו מים. ׳מים סוף ועד ים פלשתים, וממדבר עד הנהר׳, שהם גבולות הארץ, ובזה ינהוג מלכותו לכוונם לחיי עד׳.
    וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. שימשול בכל העולם כולו1, וינחיל נחלת יעקב אבינו שהיא בלא מיצרים2:
    1. אך בנדפס: ׳שהם גבולות ארץ ישראל׳, ע״ש, וראה אבע״ז. וראה מש״כ בזכריה (ט י), ורד״ק שם.
    2. ראה שבת (קיח.).
    וירד – ענין ממשלה כמו ורדו בדגת הים (בראשית א׳:כ״ו).
    אפסי – קצות.
    וירד – ימשול מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס.
    ומנהר – היוצא מן העדן שהוא תחילת המזרח.
    עד אפסי ארץ – עד סוף המערב.
    (ח-ט) וירד – עתה באר שע״י שיעשה משפט יזכה לשלשה דברים
    א. רוב הממשלה לדכא עמים תחת רגליו, כי ירד וימשול מים עד ים כמ״ש ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים וממדבר עד הנהר,
    ולפניו יכרעו ציים שהם יושבי המדבר.
    מים עד ים – מן הים הגדול עד ים סוף, ומנהר פרת עד אפסי ארץ ישראל שהם הרי הלבנון לצד צפון.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ט) לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים⁠ וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃
    Let those that dwell in the wilderness bow before him; and let his enemies lick the dust.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    קֳדָמוֹי יִגְחֲנוּן אֵיפַרְכַיָא וּבַעֲלֵי דְבָבוֹי עַפְרָא יְלַחֲכוּן.
    The governors will bow down before him, and his enemies will lick the dust.
    בין ידיה יג׳ת׳ון חתי אלמפאזיון, ואעדאה ילחסון אלתראב.
    לפניו יכרעו [על ברכיהם] כל חילות הים. והאויבים שלו ילחכו את העפר.
    לפניו, לפניו יכרעו אפילו אנשי המדברות הציה. כי בדרך כלל נוודי המדברות אינם כבולים תחת שלטון ולפיכך אמר בהם אפילו.
    ציים – כיתות של שדים כדמתרגמינן וצים מיד כתים (במדבר כ״ד:כ״ד) וסיען יסתחרן מרומאי.
    nobles Heb. ציים, companies of nobles, as: "and nobles (וצים) from the Kittites" (Bemidbar 24:24), which the Targum renders: And companies will come around from the Romans.
    (ט-י) {ציים –} אניות בעלי ספינות ההלכים בסחרה בים, כמו: וצי אדיר (ישעיהו ל״ג:כ״א).
    יכרעו – יביאו לו מנחה שישלחו לו בימים ובנהרות.
    (ט-י) לפניו – ציים – השוכנים בארץ ציה.
    והנכון בעיני: בעלי הספינות כאשר כתוב אחריו תרשיש ואיים – שהוא כמו: איי הים.
    ור׳ משה אמר: כי איים – השוכנים עם איי המדבר.⁠א ואיננו נכון.
    א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״אייה במדבר״.
    (9-10) LET THEM THAT DWELL IN THE WILDERNESS BOW BEFORE HIM. Tziyyim (wilderness) means, them that dwell in the wilderness.⁠1 However, in my opinion tziyyim means the owners of vessels,⁠2 for Scripture afterwards reads tarshish ve-iyyim (Tarshish and of the isles) (v. 10). The meaning of iyyim is the isles of the sea.⁠3 Rabbi Moses says that iyyim means those who dwell with the falcon (ayyah) in the wilderness. However, this is incorrect.⁠4
    1. Tziyyah is a wilderness. Tziyyim thus could conceivably be translated as, those who dwell in the wilderness. Hence Ibn Ezra’s comment.
    2. Compare, tziy (ship) in Isaiah 33:21. The word tziyyim means ships. However, ships do not bow. Hence Ibn Ezra renders tziyyim, the owners of ships.
    3. Ships travel to isles.
    4. The psalmist would not say, “The king of those who dwell with the falcon in wilderness shall render tribute,” for what tribute can such a king offer?
    לפניו יכרעו ציים – שוכני ציים והם שוכני המדברות כמו הקדריים וזולתם אעפ״י שהם רחוקים מן היישוב.
    לפניו יכרעו – וכל שכן זולתם.
    ואויביו – ואותם שירצו להיות אויביו לא יוכלו אבל ילחכו עפר מיראתם אותו.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    אף על פי כן, לפניו יכרעו ציים - גם שוכני המדברות ׳יכרעו׳ לפניו1, כי ישלוט גם בהם2: ואויביו. גם מלכי האומות, עפר של רגליו ילחכו בנשיקותם, כאמרו (ישעיה מט כג) ׳אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו׳3:
    1. כ״כ אבע״ז.
    2. רד״ק: ׳ציים, שוכני ציה, והם שוכני המדבריות, כמו הקדריים וזולתם, אעפ״י שהם רחוקים מן הישוב, לפניו יכרעו, וכל שכן זולתם׳.
    3. עפר ילחכו - ר״ל יכפפו קומתם עד לארץ להשתחוות לו כמו המלחך העפר שכופף קומתו עד לארץ (מצודות).
    לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים. אפילו יושבי ארץ ציה וצלמוות יבואו לכרוע לפניו ועָפָר רגליך וגו׳1, כי ממוראו לא יקרבו אליו, אפס ׳לפניו יכרעו׳ וגו׳, על דרך ׳אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלך יְלַחֵכוּ׳ (ישעיה מ״ט:כ״ג):
    1. ׳גם שוכני המדברות יכרעו לפניו, כי ישלוט גם בהם׳ (נדפס).
    ציים – ספינות כמו וצי אדיר (ישעיהו ל״ג:כ״א).
    ילחכו – ענין הלקיקה בלשון כמו כלחוך השור (במדבר כ״ב:ד׳).
    ציים – אנשי הספינות הבאים ממרחק.
    עפר ילחכו – ר״ל יכפפו קומתם עד לארץ להשתחוות לו כמו המלחך העפר שכופף קומתו עד לארץ.
    ציים – שוכני המדבר.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

    ציים – יושבי ארץ ציה ומדבר, אולי כונתו על אדום ועמלק.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (י) מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים⁠ מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א⁠ אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ׃
    The kings of Tarshish and of the isles shall render tribute; the kings of Sheba and Seba shall offer gifts.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    מַלְכַיָא דְטַרְסִיס וְגִיסֵי יַמָא דְאוֹקְיָנוּס תִּקְרֻבְתָּא יְתִיבוּן מַלְכַיָא דִשְׁבָא וּסְבָא דוֹרוֹן יִקְרְבוּן.
    The kings of Tarsus and the islands of the ocean sea will bring back tribute; the kings of Sheba and Seba will offer gifts.
    מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו – חד עם דארעא א״ל לר׳ אושעיא אי אמרי לך חדא מלא טבא אמרית לה מן שמי, א״ל אין, א״ל כל אותן הדורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידין להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא שנאמר מנחה ישיבו יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו, אמר ליה מלה טבא אמרת ומן שמך אמינא לה.
    ומלוך אלבחר וג׳זאירהא הדאיא יג׳לבון, ומלוך שבא וסבא תחפא יקדמון לה.
    מלכי הים והאיים יביאו לו מתנות. ומלכי שבא וסבא יגישו לו סגולות מלכים (אבנים טובות ומרגליות).
    מלכי, מלכי הים ואייהם מנחות יביאו ומלכי שבא וסבא דברים יקרי ערך יגישו לו, בכל מקום מפרש רבינו תרשיש - הים, ואינו שם מקום מסויים.
    מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו – כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו׳ (מלכים א י׳:כ״ב).
    מלכי שבא – מלכת שבא.
    אשכר – דורון.
    May the kings of Tarshish and the isles return tribute: "For the king had at sea, ships of Tarshish with Aliram's ships; once every three years the ships of Tarshish would come, etc.⁠" (Melakhim I 10:23).
    the kings of Sheba The queen of Sheba.
    a gift Heb. אֶשְׁכָּר, a gift.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

    (י) ומלת ישיבו – שיתנו זה תמיד, כמו: והשיב למלך ישראל (מלכים ב ג׳:ד׳).
    ויש אומרים: בתשובת כל שנה יתנו מס.
    אשכר – כמו: מנחה.
    [An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 9]

    (10) The meaning of yashivu (shall render) is, they shall always render.⁠1 Compare, and he rendered (ve-heshiv) unto the king of Israel (2 Kings 3:4).⁠2 Others say that the meaning of minchah yashivu (shall render tribute) is; they shall render tribute at the turn3 of each year.
    TRIBUTE. Eshkar means gifts.
    1. Yashivu comes from the root shin, vav, bet which means to return, to repeat. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
    2. The verse does not speak of a one-time gift. It speaks of tribute that is given time after time.
    3. The beginning.
    מלכי תרשיש – אם על שלמה מבואר הוא כי כל מלכי הארץ (מלכים א ה׳:י״ד) היו מביאי לו מנחה.
    ואם על מלך המשיח גם כן מבואר כי כן יהיה.
    אשכר – כמו מנחה ואין לו דומה בכל המקרא אלא לפי מקומו פירושו לשון מנחה.
    ופירוש ישיבו – יביאו תמיד בכל שנה לפיכך הוא בלשן השבה כלומר פעם אחר פעם וכן והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מלכים ב ג׳:ד׳) השיבו אשכרך.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וגו׳ אֶשְׁכָּר. הוא שם למנחת המלכים:
    אשכר – תשורה ודורון כמו השיבו אשכרך (יחזקאל כ״ז:ט״ו).
    ואיים – יושבי איי הים.
    מנחה ישיבו – לפי שהיה תמידי פעם אחר פעם לזה אמר לשון השבה וכן השיב וגו׳ מאה אלף כרים (מלכים ב ג׳:ד׳).
    ישיבו – פעם אחר פעם וכן והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מלכים ב ג׳).
    מלכי
    ב. רוב העושר כי מלכי תרשיש ואיים ישיבו לו מנחה פעם אחר פעם, כמ״ש (במלכים א׳ ה׳ א׳, י׳ כ״ב),
    ומלכי שבא אשכר יקריבו (כמש״ש י׳ י׳).
    תרשיש – בארץ ספרד.
    ואיים – כרכי הים בארץ יון.
    מנחה ישיבו – מנחה מגזרת נח, היא תשורה לפייס דעת איש או לשכך כעסו, ובמנחה למלך יפול פעל השיב כאלו הכל שלו ובהקריב לו תשורה משיבים לו חלק קטן ממה שהוא נותן לעמו, ואשכר מלשון שכר הוא תשלום למלך בעד השגחתו על בני עמו או על בני אומה אחרת שבצלו יחסו.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יא) וְיִשְׁתַּחֲווּ⁠־ל֥וֹ כׇל⁠־מְלָכִ֑ים⁠ כׇּל⁠־גּוֹיִ֥ם יַעַבְדֽוּהוּ׃
    Yes, all kings shall prostrate themselves before him; all nations shall serve him.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    וְיִסְגְדוּן לֵיהּ כָּל מַלְכַיָא כָּל עַמְמַיָא יִשְׁתַּעְבְּדוּן לֵיהּ.
    And all kings will do homage to him; all the Gentiles will submit to him.
    ויסג׳ד לה ג׳מיע אלמלוך, וכל אלאמם תטיעה.
    וכל המלכים ישתחוו לו וכל האומות יסורו למשמעתו.
    כל גוים יעבדוהו – וכל הארץ מביאים מנחה לשלמה והמה מביאים איש מנחתו (מלכים א י׳:כ״ה).
    may all nations serve him: "And all the [inhabitants of] the earth sought Solomon's presence etc. And each one would bring his gift" (Melakhim I 10:24f.).
    וישתחוו – פרט להזכיר מלכי תרשיש ושבא, ואחר כן כלל: וישתחוו לו כל מלכים כל גוים – שהם תחת ידיהם.
    SHALL PROSTRATE. The psalmist first specifies the kings of Tarshish and Sheba. He then generalizes and states that all kings that are subservient to Tarshish and Sheba shall prostrate themselves before him.
    וישתחוו לו – מבואר גם זה על שלמה או מלך המשיח.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    (יא-יב) כל גוים יעבדוהו. מאהבה, כי יציל אביון משוע - מחמס השופטים1:
    1. ׳כי יציל. לפיכך יאהבוהו כל העמים ויעבדוהו כי יראו שיהיה מלך צדיק ויציל העניים והאביונים שאין להם עוזר, והוא יהיה להם עוזר׳ (רד״ק).
    (יא-יג) וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים. כי לא יכריתם, אולם יהיו לו למס עובד1, ולא בעבור המס, רק שהוא ינהלם וינהגם בדרך הישרה, וימלוך עליהם ויישירם בדרך נתיבה אַל מוות2, בשבעה מצוות דידהו3: כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. באהבה, לא במורא, בראותם כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ, כי ילך בדרך משפט וצדקה ושפט לעמים רבים (ראה מיכה ד׳:ג׳), ובראותם עוד שיָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן בממון, ולפעמים נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ בהכרית נימוסי העמים, באמרו, ׳זה אינו חייב מיתה כאשר אתם דנים אותו׳4:
    1. לשה״כ בבראשית (מט טו), אך רומז ללשה״כ בדברים (כ יא) ׳והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׳. וראה בביאורים לישעיה (לד ב) מה שנתבאר בזה.
    2. ע״פ משלי (יב כח). וראה לעיל (תהלים כא א-ב, כ״ו:ח׳), ובמצויין שם בתפקיד משיח ׳להורות׳.
    3. ע״פ סנהדרין (נט.) ׳עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה וכו׳, מיתיבי, היה רבי מאיר אומר, מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול וכו׳, התם בשבע מצוות דידהו׳.
    4. ׳יצילם מיד מלכיהם כשירצו להמיתם שלא כדין׳ (נדפס).
    כל גוים – במאריך.
    וישתחוו
    ג. רוב הכבוד שישתחוו לו מלכים ע״י שיכירו חכמתו ומעלותיו,
    וכל גוים יעבדוהו ברצון מצד זה, כמ״ש (שם ה׳ י׳).
    כל גוים – כל גאים ועצומים, עיין מה שכתבנו סימן נ״ט:ו׳.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יב) כִּֽי⁠־יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין⁠־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃
    For he will deliver the needy when he cries, the poor also, and he that has no helper.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    אֲרוּם יִפְצֵי חֲשִׁיכָא דְבָעֵי מָטוּ וְעַנְיָא וְלֵית סָעֵיד לֵיהּ.
    For he will deliver the lowly who seeks favor, and the poor who have no helper.
    כד׳אך יכ׳לץ אלצ׳עיף אלמגות, ואלמסכין אלד׳י לא מעין לה.
    כאשר יציל את המוחלש הנושע (שבאה לו ישועה עכשיו) ואת המסכן שאין לו עוזר.
    כי, כן יציל את החלש המבקש תשועה והמסכן אשר אין עוזר לו.
    כי – הטעם כי הוא ידין המלכים גם העמים, והמלך העני כנגד אחר יצילנו.
    FOR. The following is its meaning: He shall judge the kings (v. 11). He shall also judge the nations (ibid). He will save the king who is poor with regard to another king.
    כי יציל – לפיכך יאהבוהו כל העמים ויעבדוהו כי יראו שיהיה מלך צדיק ויציל האביונים והעניים שאין להם עזר הוא יהיה להם עוזר.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

    ואין עזר לו – הוא״ו בגעיא בס״ס וכן הוא בחילופים לכ״א.
    כי יציל – הטובה ההיא יהיה לו בזכות אשר יציל האביון מצעקתו אשר יצעק מפני נוגשיו.
    ועני – גם את העני יציל ואת כל מי אשר אין לו עוזר.
    כי יציל – מבאר שישיג ג׳ המעלות האלה ע״י ג׳ דברים שחשב (למעלה ע״ב:ד׳) שהתנהג בדבר המשפט,
    א. מ״ש ישפוט עניי עם שיציל אביון משוע ועני (משוע) ואין עוזר לו – ר״ל שאם ישוע עני לדין נגד עושקיו יצילו בעצמו, שלא ע״י עזר השופטים שמינה בכל עיר ועיר, ומצד זה יזכה למשול מים עד ים, כי כפי שיוסיף להשגיח על המונהגים תחתיו כן יזכה להנהיג גוים גדולים ועצומים, וכמ״ש בע״ה פ׳ שמות.
    כי יציל וגו׳ – כל ההצלחה הזאת תהיה בארץ בעבור זה שיגן על אביונים המתאוים כל דבר (גרסה נפשי לתאבה, אלפא ביתא) כי חסרי כל הם, ע״כ כפל תאר זה, ועל עניים המעונים בצרה, ופונים (שזה ראשית הוראת ענה) אליו לעזרה ועל דלים שהם זוללים ונבזים בעיני כל (דל⁠־זל, זה⁠־דין, כי הייתי זוללה, איכה א׳:י״א) ובעיניו ייקר דמם.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יג) יָ֭חֹס עַל⁠־דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן⁠ וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ׃
    He will have pity on the poor and needy, and the souls of the needy he will save.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    יֵחוֹס עַל מִסְכָּנָא וַחֲשׁוּכָא וְנַפְשָׁת חֲשִׁיכַיָא יִפְרוֹק.
    He will pity the indigent and lowly, and he will redeem the souls of the lowly.
    ישפק עליהמא ויכ׳לץ אנפסהמא.
    [והיאך מציל את אותו מוחלש] על ידי כך שיחוס על שניהם (על המוחלש ועל המסכן) ויציל את נפשותיהם של שניהם.
    יחוס – על הדל ואביון מהעמים.
    HE WILL HAVE PITY. He will have pity on the poor and the needy of the nations.
    יחס – כפל הענין לחזק כמנהג וכן הפסוק הבא אחריו.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    (יג-יד) יחוס על דל ואביון. בלחץ עשירי העם המשימים יוקר בתבואות: ונפשות אביונים יושיע. מיד מלכי ארץ המשעבדים בהם וממיתים קצתם מרוב עבודה, או שלא כדין, והוא יושיעם כי אמנם מתוך ומחמס יגאל נפשם, וימנע1 את מלכיהם שלא ישעבדו בהם יותר מהראוי: ויקר דמם בעיניו. ויצילם מיד מלכיהם כשירצו להמיתם שלא כדין:
    1. בדפו״ר: ׳ממנוע׳, ויל״ע כת״י.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

    יחוס – יהיה חס על דל ואביון.
    יושיע – מיד הקמים עליהם.
    יחוס – ונגד מ״ש יושיע לבני אביון, אמר שיחוס על דל ואביון לתת לו מזון ומחיה, ולא תשועת הגוף לבד, כי גם נפשות אביונים יושיע ללמדם הנהגה ומוסר, ונגד שיפזר מעותיו לעניים יזכה למעלת רוב העושר, על דרך יש מפזר ונוסף עוד.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (יד) מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם⁠ וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃
    He will redeem their soul from oppression and violence, and precious will their blood be in his sight.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    מֵאוּנְסָא וּמֵחֲטוֹפִין יִפְרוֹק נַפְשֵׁיהוֹן וִיהֵי יַקִיר אַדְמְהוֹן קֳדָמוֹי.
    From duress and from extortion he will redeem their souls, and their blood will be precious in his presence.
    מן ידי אלאפך ואלט׳לם יפכהמא, ויעז עליה כ׳טרהמא.
    ומבעלי העושק והמרמה ישחרר את שניהם (את המוחלש ואת המסכן) ותהיה הסכנה שיש עליהם חשובה אצלו [לא יזלזל באם הם בסכנה].
    מתוך, מידי אנשי הרשע המרמות והחמס ישחררם כי יקשה בעיניו סכנתם. כלומר מפני שקשה עליו להניחם בסכנה בידי אותו רשע.
    מתוך ומחמס – ממכות ומגזל.
    [מצאתי: מתוך – לשון תוך תוכות, בעלי מזמות חורשי און, כמו: איש תככים (משלי כ״ט:י״ג).]
    יגאל נפשם – על ידי משפט וצדקה שיעשה בהם.
    From blows and from robbery Heb. מתוך ומחמס, from blows and from robbery. I found [the following]: מִתּוֹךְ is an expression of "his innermost midst (תּוֹךְ),⁠" men of plots, who plot iniquity, as: "a man of deep thoughts (תככים)" (Mishlei 29:13).
    he will redeem their soul through the justice and righteousness that he will perform for them.
    מתוך – הוא העושק בסתר.
    וחמס – בגלוי, מגזרת נחמסו עקיביך (ירמיהו י״ג:כ״ב), ואף על פי שהם אביונים.
    וייקר דמם – כדרך דמים לו (שמות כ״ב:ב׳). והטעם יקרים הם בעיניו לא ירצה שיהרגו.
    FROM OPPRESSION. The work tokh (oppression) refers to oppression done in secret. Chamas (violence) is done in public. The word chamas is related to nechmesu (suffer violence) in thy heels suffer violence (Jer. 13:22). [The wicked oppress and injure them] even though they are needy.
    AND PRECIOUS WILL THEIR BLOOD BE IN HIS SIGHT. The word damam (their blood) is similar to the word damim (blood) in there shall be blood for him (Exodus 22:2).⁠1 Its meaning is; they are precious in his eyes. He does not want them to be killed. Therefore Scripture goes on to say, [That they may live...]
    1. Translated literally. The word blood in Exodus 22:2 means bloodshed. So too here.
    מתוך ומחמס – התוך הוא מרמה בלא ידיעה, וחמס הוא גזל בידיעה.
    וייקר – כתיב בשני יוד״ין ביו״ד האיתן וביו״ד השורש. אמר כי דם העניים יקר בעיניו לפיכך יושיע נפשותם ויגאלם מיד הרשעים שלא ישפכו דמם. ובדרך זה יקר בעיני י״י המותה לחסידיו (תהלים קט״ז:ט״ו).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

    (יד-טו) על החלק הראשון אמר, מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם1. ועל החלק השני אמר, לא יניחם למות לפי שיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו – וִיחִי, באופן שדמם ׳יחי׳. ובזה האופן יִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד וגו׳, נמצא שבעבור זה ׳כל גוים יעבדוהו׳2:
    1. ׳ימנע את מלכיהם שלא ישעבדו בהם יותר מהראוי׳ (נדפס).
    2. מבלי שיצטרך לשים מס בעל כרחם (ע״פ נדפס).
    מתוך – עניינו מחשבה רעה הטמונה בתוך הלב.
    יגאל נפשם – לבל ילכדו בידי חושבי הרעות ועושי החמס.
    וייקר – דם האביונים יהיה יקר וחשוב בעיניו ויתן לב להציל ממות נפשם.
    מתוך – היא המרמה הצפונה, וחמס הוא הגלוי ויגאל בא על גאולת קרובים כנ״ל (ס״ט י״ט).
    מתוך – ונגד מ״ש וידכא עושק, אמר מתוך ומחמס יגאל נפשם – מחמס של קניניהם, ויש חמס גלוי ויש חמס נסתר ע״י מרמה ואונאה וזה קרוי תוך, ואמר יגאל נפשם, שהגאולה היא מצד הקורבה, כי יוחשבו אצלו העניים כקרוביו שהוא הגואל שלהם,
    ויקר דמם בעיניו – ומי שיהרוג את העני לא יועיל לו ממון רק יעשה משפט חרוץ בדם שופכו ונגד זה יזכה לרוב הכבוד שישתחוו לו מלכים.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (טו) וִיחִ֗י⁠ וְיִתֶּן⁠־לוֹ֮ מִזְּהַ֢ב שְׁ֫בָ֥א⁠ וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲד֣וֹ תָמִ֑יד⁠ כׇּל⁠־הַ֝יּ֗וֹם יְבָרְכֶֽנְהוּא׃
    May he live, and may they give them of the gold of Sheba, that they may pray for him continually, yes, bless him all the day.
    א. יְבָרְכֶֽנְהוּ א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ (חטף)
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    וִיחֵי וְיִתֵּן לֵיהּ מִזְהַב דְאַיְתִיאוּ לֵיהּ מִשְׁבָא וִיצַלֵי מְטוּלְתֵּיהּ תְּדִירָא כָּל יוֹמָא יְבָרְכִנֵיהּ.
    And he will live and give to him some of the gold that they brought to him from Sheba, and he will pray for him always; every day he will bless him.
    אקול פאד׳א עאש אלצ׳עיף מעה כד׳אך והב לה מן ד׳הב אלמעאדן איצ׳א, פצאר יצלי עליה דאימא ויבארכה מא עאש.
    ואם המוחלש יחיה כך עמו יתן לו במתנה מטובי המתכות גם כן. וכך נהיה מתפלל עליו תמיד. ויברך אותו כל זמן שהוא חי.
    ויחי, אומר כי כאשר יחיה החלש עמו כן נותן לו גם מזהב המחצבים ולכן יהיה מתפלל עליו תמיד ומברכו כל ימי חייו כלומר לא רק שהמלך משחררו מידי עושקו אלא נותן לו במה להתפרנס ולהתבלבל ולכן הוא מברך את המלך. בפסוק י תרגם שבא שם חבל ארץ, וכאן שם מחצבי הזהב.
    ויחי – שלמה.
    ויתן לו – הקב״ה מזהב שבא, וכן היתה גם עושר גם כבוד אשר לא היה כמוך וגו׳ (מלכים א ג׳:י״ג).
    ויתפלל בעדו תמיד וגו׳ – היא התפילה היא הברכה כשהקב״ה אומר לו לאדם ברוך תהיה לשון תפלה הוא.
    And may he live Solomon.
    and He will give him The Holy One, blessed be He.
    of the gold of Sheba And so it was: "both riches and honor, so that there shall not be any among the kings like you" (Melakhim I 3:13).
    and may He pray for him constantly, etc. The prayer and the blessing are identical. When the Holy One, blessed be He, says to a man, "You shall be blessed,⁠" it is an expression of prayer.
    ויחי – שכך אמרו לו בשעה שנמשח:⁠א יחי המלך שלמה (מלכים א א׳:ל״ט).
    ויתן לו – הקב״ה, כשבא לבנות בית המקדש.
    ויתפלל – לשון: ופללו אלהים (שמואל א ב׳:כ״ה), יליין,⁠1 ויגן בעדו – שיהיו כלים כל אויביו.
    1. בלעז.
    א. בכ״י ס״פ: בשעת שנמשחו.
    על כן אחריו: ויחי – כל אחד מהם.
    ולא דיי שייחייהו, עד יעשירהו, וזה טעם ויתן לו מזהב שבא.
    ויתפלל בעדו – כל עני.
    THAT THEY1 MAY LIVE.⁠2 That each one of them3 may live. He will not only sustain him4 but he will also enrich him.⁠5 The latter is the meaning of that he may give them of the gold of Sheba. All the poor will continually pray for him.⁠6
    1. Lit. He.
    2. Hebrew, vi-yechi. Ibn Ezra renders vi-yechi as, he will sustain.
    3. Each one of the poor and oppressed.
    4. Each one of the poor and the oppressed.
    5. Each one of the poor and the oppressed.
    6. Ibn Ezra renders the first part of our verse as follows: He will sustain him (each one of the poor and oppressed) and give him (each one of the poor and oppressed) of the gold of Sheba. He (each one of the poor and oppressed) shall always pray for him.
    ויחי – פירושו ויחי עמו כמו וחי אחיך עמך (ויקרא כ״ה:ל״ו) זהו שאמר ויתן לו מזהב שבא כלומר יתן לעני מהונו שיחיה עמו.
    ואמר מזהב שבא – כלומר מזהב שיביאו לו משבא כמ״ש למעלה מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו (תהלים ע״ב:י׳) והזהב הוא שיביאו משבא.
    ויתפלל בעדו תמיד – העני יתפלל בעד המלך תמיד.
    ויברכנהו כל היום – ר״ל כל הימים.
    ונו״ן יברכנהו נוספת כנו״ן ידרכנהו ואחרים זולתו.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    (טו-טז) ויחי. שלא יפול דמם ארצה: ויתן לו מזהב שבא. בלתי שישים מס על הארץ1: יברכנהו. שתנשא מלכותו, ויאמר2, יהי זה המלך פיסת בר בארץ - כמו מעט דגן3 שיהיה נזרע בארץ ויתן פרי רב4, כן ירבו תלמידיו [ועבדיו: בראש הרים - עליון למלכי ארץ: ירעש כלבנון פריו. מצוותיו]⁠5 ומשפטי פיהו יטילו אימה על כל מלכי ארץ: ויציצו מעיר הקודש, שהיא עיר מלכותו, כעשב הארץ בריבוי6, להוכיח לגוים עצומים עד רחוק7:
    1. כמו אחשורוש הנזכר לעיל. כלומר, האומות יתנו למלך מזהב שבא מתוך הכרה בטובו וחסדו עליהם, בלי שידרוש מהם מס בכח.
    2. ׳היא התפילה - היא הברכה׳ (רש״י).
    3. ׳כפיסת בר - כמו פס ידא, כף זורעת בר בארץ׳ (אבע״ז).
    4. רד״ק: ׳בימי המלך הזה יהיה ברכה בעולם עד שיזרע אדם מלוא כף תבואה אפילו בראש ההרים ויהיו השבלים טובות ובריאות עד שירעשו ברוח הנושבת בהם כמו עצי הלבנון׳.
    5. חסר בפו״ר יל״ע כת״י.
    6. ויציצו מעיר - אנשי העיר יפריחו ממנה כעשב הארץ ר״ל יפרו וירבו ויתפשטו בארץ (מצודות).
    7. ע״פ לשה״כ במיכה (ד ג).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

    ויחי – על כי יהיה נפש האביון יקרה בעיניו לזה יחיה אותו מהונו ואף יעשרנו כי יתן לו מן הזהב הבא משבא.
    ויתפלל – ובעבור זה יתפלל תמיד בעדו ויברך אותו כל היום.
    ויחי – העני אשר יגאלנו מיד עושקיו כח נגד מ״ש ויקר דמם בעיניו, עי״כ יחי העני, ונגד מ״ש שיגאל נפשם מתוך ומחמס, הוסיף שיתן להעני מזהב שבא שיביאו לו דורון כמ״ש מלכי שבא אשכר יקריבו, שכמו שהעושר יהיה לו בזכות הצדקה כן יוסיף לתת מזה גם להעני, ובעבור זה יתפלל העני בעדו תמיד, וכל היום יברכנהו.
    ויחי – אביון זה, ויתן לו המלך מזהב שבא, ויתפלל האביון ויברך המלך תמיד.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (טז) יְהִ֤י פִסַּת⁠־בַּ֨ר׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֢אשׁ הָ֫רִ֥ים⁠ יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃
    May he be as a rich cornfield in the land upon the top of the mountains; may his fruit rustle like Lebanon. And may they blossom out of the city like grass of the earth.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יְהִי סָעִיד לַחְמָא בְּאַרְעָא בְּרֵישׁ טוּרַיָא יַרְגִישׁ הֵיךְ כְּלִבְנָן אִבֵּיהּ וִינַצְצוּן מִן קַרְתָּא דִירוּשְׁלֶם הֵיךְ עִסְבָּא דְאַרְעָא.
    Let there be the support of bread in the land on the top of the mountains; its fruit will quiver like Lebanon, and they will blossom from the city of Jerusalem like the grass of the earth.
    יהי פסת בר בארץ – יתיב רבן שמעון בן גמליאל ודרש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, לגלג עליו אותו תלמיד אמר ליה בוא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק ואחוי ליה כמהין ופטריות וכלי מילת אחוי ליה נברא בר קורא. תנו רבנן עתידה חטה שתתמר ועולה כדקל בראש ההרים, ושמא תאמר יש צער לקצרה, ת״ל ירעש כלבנון פריו, הקב״ה מוציא רוח מתוך גנזיו ומשרה את סולתה ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, ועתידה חטה שתהא ככליות של שור הגדול שנאמר עם חלב כליות חטה, ואל תתמה שהרי שועל קנן בלפת ושקלוה ששים ליטרא בליטראות של צפורי, א״ר אסי מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל ונפשח אחד מהם וחבטוהו ונמצאו בו תשעה קבי חרדל ועצו סככו בו סוכות יוצרים, א״ר שמעון בר רבי יוסי בן חלפתא קלח של כרוב הניח לי אבא והיינו עולים ויורדים בו במעלות כסולם. אמר רבי אושעיא בשעה שבנה שלמה את בהמ״ק נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכשהרוח מנשבת בהן נושרין שנאמר ירעש כלבנון פריו, וכשנכנסו כותים להיכל יבשו שנאמר ופרח לבנון אומלל, ועתיד הקב״ה להחזירן שנאמר פרוח תפרח ותגל כבוד הלבנון נתן לה. ויציצו מעיר כעשב הארץ, אמר ר׳ חייא בר״י עתידין צדיקים שמבצבצין ועולים לירושלים שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים שנאמר העיר אשר בחרתי בה.
    אקול ג׳עלה אללה כבר מכ׳צב פי בלאדה פי רווס ג׳באלהא, ואג׳על ת׳מרה גנאא כאללבנאן, ינבתון פי אלבלאד כעשב אלארץ׳ כת׳רה.
    [כל זמן שהוא חי (המשך מהפסוק הקודם)] והוא אומר: ה׳ עשה אותו (את מי שהעני מברך) כמו שדה פוריה בארץ שלו בראשי ההרים שבארצו. ותעשה פירותיו עשירות כעושר לבנון יצמחו במדינות כמו עשב הארץ המרובה.
    יהי, ויאמר יתנהו ה׳ כתבואת חטה דשנה בארצו בראש הריה וישים פריו עשיר כלבנון יצמחו בארצו כעשב האיץ לרוב.
    ועשיתי ירעש, יעשר, לפי שהוא הפוך במקום יעשר כמו להקת קהלת וכל הדומה לזה.
    וג׳עלת ירעש, גנאא, לאנה מקלובא מקאם יעשר מת׳ל להקת קהלת ואשבאה ד׳לך.
    פיסת בר – לשון פסיון תוספת וריבוי.
    ורבותינו פירשוהו: לשון גלוסקאות לימות המשיח, וכל המזמור במלך המשיח.
    דבר אחר: פיסת בר – לשון רצון, כמו פייוס שהבריות מתפייסים ומתרצים מאת המקום כשנותן להם שובע בעולם.
    ירעש כלבנון פריו – חטין גסין כפירות האילן ככליות של שור הגדול שהיו בימי שמעון בן שטח (תענית כ״ג.).
    ויציצו – ישראל.
    מעיר – מתוך ירושלם כעשב הארץ.
    May there be an abundance of grain Heb. פסת, an expression of spreading (פסיון), increase and abundance. Our Sages, however, explained this as an expression of loaves of white bread during the messianic era (Keth. 111b, Shab. 30b), and the entire psalm as referring to the messianic era. Another explanation: פִּסַת is an expression of good will, like פִּיוּס, placating; the people are appeased and accepted by the Holy One, blessed be He, when He gives plenty in the world.
    may its fruit rustle like Lebanon May the wheat kernels be as thick as the kidneys of a large ox, as happened in the days of Shimon ben Shetach.
    and they will blossom forth Israel.
    from the city From the midst of Jerusalem like the grass of the earth.
    פיסת בר – פיסת יד, ריבויא בתבואה.⁠1
    1. כן ברש״י.
    א. בכ״י ס״פ בחיבור האותיות: מבוי.
    יהי – העני כפיסת בר – פס ידא, כף זורעת בר בארץ או בראש הרים.
    וירעש זה הפרי שהוא הבר. והטעם שיהיה גדול שירעש כעצי לבנון.
    ויציצו מעיר – כמו: בעיר, הפך והנותר בבשר ובלחם (ויקרא ח׳:ל״ב).
    ויש אומרים: כי בר – כמו: כבור ידי, ואין טעם לו.
    MAY HE BE. May he be means may the poor be. The word pissat (rich) in pissat bar (a rich cornfield) is similar to the word pas (palm) in palm of the hand (Dan. 5:5). [The meaning of our verse is: May the poor be] as the palm of a hand sowing corn in the land or upon the top of the mountains. [May his fruit rustle like Lebanon means], the corn shall be huge and shall rustle like the trees of Lebanon.⁠1
    AND MAY THEY BLOSSOM OUT OF THE CITY. The word me-ir (out of the city) is to be rendered, in the city.⁠2 Me-ir is the reverse of ba-basar u-va-lachem (of the flesh and of the bread) (Lev. 8:32).⁠3
    Some say that the word bar (cornfield) is similar to the word bor (cleanness) in according to the cleanness of my hands (Psalms 18:21). This interpretation does not make sense.⁠4
    1. Ibn Ezra explains our verse as follows: May the poor be as successful as a hand that sows and produces corn that is so large, that it rustles like the trees in Lebanon.
    2. The letter mem prefixed to a word usually means from. Hence Ibn Ezra points out that here it means, in.
    3. The bet prefixed to a letter usually has the meaning of “in.” However, here it means “of” or “from.” Thus Ps. 72:16 is the reverse of Lev. 8:32, for in our verse the mem has the meaning of the bet, while in Lev. 8:32 the bet has the meaning a mem.
    4. It does not fit into the context of our verse.
    יהי פסת בר – בימי המלך הזה יהיה ברכה בעולם עד שיזרע אדם מלא כף תבואה אפילו בראש ההרים ויהיו השיבלים טובות ובריאות עד שירעשו ברוח הנושבת בהם כמו עצי הלבנון. ופריו פירושו פרי כף התבואה.
    ויציצו מעיר – מחוץ בשדות תהיה הברכה וכן בעיר בבני אדם תהיה ברכה עד שיציצו מעיר לרוב כעשב הארץ.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

    והתפלל עוד ואמר1, יהי רצון שזה המשיח יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ, היינו, ׳יהי׳ כף מלאה ׳בר׳ במפולת יד נזרעת ׳בארץ׳, כי כמו שמ׳פיסת בר בארץ׳ תשריש תבואה רבה, כן זה האיש יגדל וירבה תלמידים הרבה2, ויהי בְּרֹאשׁ הָרִים, היינו בראש כל הגדולים והעצומים3: ויִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ. שתלמידיו – שהם ׳פריו׳, ׳ירעשו׳ ממנו, ויהי מורא רבם עליהם, ואלה התלמידים יָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. ונקט לשון ׳יציצו׳, על דרך אמרם ז״ל (תענית ד.) ׳האי צורבא מרבנן כיון דנבט נבט׳4:
    1. דוד או המשורר. אך בנדפס פירש שהגויים יברכו כך את מלך המשיח.
    2. ׳יהי זה המלך כמו מעט דגן שיהיה נזרע בארץ ויתן פרי רב, כן ירבו תלמידיו ועבדיו׳. וראה מש״כ בישעיה (מד ב-ד).
    3. הנקראים ׳הרים׳, ראה מש״כ בדברים (לב כב) ועוד.
    4. ׳אמר רבא, האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא, דכיון דנבט נבט׳. ופירש רש״י: ׳שמתחיל לבצבץ ולעלות – עולה למעלה, כך תלמיד חכם, כיון שיצא שמו – הולך וגדל למעלה׳.
    פסת – ענין רבוי מלשון פשה תפשה (ויקרא י״ג:כ״ב) ועם שהוא בסמ״ך.
    בר – תבואה כמו לשבור בר (בראשית מ״ב:ג׳).
    ויציצו – ענין פריחה כמו ויצץ ציץ (במדבר י״ז:כ״ג).
    פסת בר – רבוי תבואה יצמח בארץ.
    בראש הרים – התבואה אשר תצמח בראש ההרים הנה מגודל הפירות ומרוב הרוח המצוייה בהרים ירעשו הפירות כמו רעש עצי הלבנון.
    ויציצו מעיר – אנשי העיר יפריחו ממנה כעשב הארץ ר״ל יפרו וירבו ויתפשטו בארץ.
    פסת – פשיון של בר, כמו אם פשה תפשה, מעיר שם המין, מן הערים יציצו אנשים כעשב הארץ.
    יהי – עתה באר השלום וההצלחה שיהיה במדינה, יהי פשיון ורבוי בר בארץ – והפשיון הזה יהיה בראש הרים – ששם ירעש פריו כמו רעש הלבנון המרובה בענפים, כמ״ש והכרמל ליער יחשב, והטעם שיהיה רק בראש הרים כי במקום שדי תבואות יהיה עתה הרים, ושם יציצו אנשים מן הערים כמו שצצו שם עד עתה עשב הארץ.
    יהי פסת בר – פרו ורבו מתורגם פושו וסגו, ומצאנו גם באיוב (ל״ה:ט״ו) ולא ידע בפש מאד, ופשו פרשיו (חבקוק א׳:ח׳) לשון רבוי, ירבה הדגן גם בראש ההרים שלרוב ארץ טרשין הוא, ופריו הם ראשי השבלים המלאים גרעינים בנשוב בהם הרוח יולידו קול רעש כארזי הלבנון, ויציצו בני אדם מעיר כעשב הארץ, גודל ההצלחה תגדיל מספר יושבי הארץ.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יז) יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ׀ לְֽעוֹלָ֗ם⁠ לִפְנֵי⁠־שֶׁמֶשׁ֮ [יִנּ֢וֹן] (ינין) שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כׇּל⁠־גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃
    May his name endure forever. May his name continue as long as the sun. May men also bless themselves by him. May all nations call him happy.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    יְהִי שְׁמֵיהּ מַדְכַּר לַעֲלָם וּקְדָם מֶהֱוֵי שִׁמְשָׁא מְזַמָן הֲוָה שְׁמֵיהּ וְיִתְבָּרְכוּן בִּזְכוּתֵיהּ כָּל עַמַיָא וְיֵמְרוּן טָב לֵיהּ.
    May his name be invoked for ever; and before the sun came to be1 his name was determined; so all the peoples will be blessed by his merit, and they shall speak well of him.
    1. Came to be: was created.
    לפני שמש ינון שמו – מהו שמו של משיח, דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר עד כי יבא שילה, דבי ר׳ ינאי אמרי ינון שמו שנאמר לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינא אמרי חנינה שמו שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, וי״א מנחם שמו שנאמר כי רחק ממני מנחם (כתוב באיכה ברמז ד׳ וברמז צ״ח). אמר רב נחמן אי מחייא הוא כגון רבינו הקדוש אי ממתייא הוא כגון דניאל איש חמודות. שבעה דברים קדמו לברייתו של עולם שמו של משיח שנאמר לפני שמש ינון שמו.
    חתי יבקי אסמה אלי אלדהר, ומא אקאמת אלשמס ינתסל דכ׳רה ויתבארך בה ג׳מיע אלאמם ויצפונה.
    עד שישאר שמו [קיים] לעולם. וכל עוד שהשמש קיימת ימשך זכרו על ידי הזרע שלו. וכל האומות יתברכו בו וידברו בשבחו.
    יהי, למען יתקיים שמו לעולם וכל זמן קיום השמש יתקיים זרעו וזכרו ויתברכו בו כל העמים ויאשרוהו יספרו אשרו.
    וגזרתי ינון מן נין ונכד1 שהוא הצאצאים, וכן פריו, ויציצו, ודומיהם.
    1. ישעיה יד כב. וכך תרגם נין בכל מקום ״נסל״ זרע.
    ואשתקקת ינון מן נין ונכד אלד׳י הו אלתנאסל, וכד׳לך פריו, ויציצו, ואשבאההמא.
    יהי שמו – של שלמה נזכר לעולם בעשרו ובחכמתו.
    לפני שמש ינון שמו – כל ימי השמש יגדל שמו, ינון לשון מלכות וסררה, כמו: ואחריתו יהיה מנון (משלי כ״ט:כ״א), ולניני (בראשית כ״א:כ״ג) – השליט על נכסיי אחריי, אמרו בלבם נינם יחד (תהלים ע״ד:ח׳) מלכיהם יחד.
    ויתברכו בו – אדם אומר לבנו תהי חכם ועשיר כשלמה.
    May his name [May] Solomon's name be remembered forever for his riches and his wisdom.
    before the sun, his name will be magnified All the days of the sun, his name will be magnified.
    will be magnified Heb. ינון, an expression of kingdom and dominion, as: "he will ultimately be a ruler (מנון)" (Mishlei 29:21); "and to my son (ולניני)" (Bereshit 21:23), who rules over my property after me; "They said in their heart, their rulers (נינם) together" (Tehillim 74:8); their kings together.
    will bless themselves with him A person will say to his son, "May you be wise and rich like Solomon.⁠"
    יהי שמו לעולם – כל ימי חייו.⁠1
    ינון שמו – לשון נין ונכד (ישעיהו י״ד:כ״ב), שיהיה שמו לעולם על ידי בנים ובני בנים שהמליכו תחתיו, תחת אבותיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ (תהלים מ״ה:י״ז).
    ויתברכו בו – כדכתיב: והתברכו בזרעך (בראשית כ״ב:י״ח, כ״ו:ד׳), וכמו: ישימך אלהים כאפרים וגו׳ (בראשית מ״ח:כ׳).
    1. השוו רשב״ם שמות כ״א:ו׳, בפירוש להלן תהלים פ״ט:נ׳. וכן מובא בספר יוסף המקנא ק״כ עמ׳ 112 ״ויש אומרים: לעולם – כמו: ועבדו לעולם (שמות כ״א:ו׳) – כל ימי חייו.
    יהי שמו – שם שלמה או המשיח.
    ינון – בניין נפעל, כמו: יכון, מגזרת נין, ינוב וירבה.
    MAY HIS NAME ENDURE. The reference is to the name of Solomon or to the name of the Messiah.⁠1
    BE CONTINUED. Yinnon (be continued)⁠2 is a nifal. It is similar to yibbol (shall fall down) (Isaiah 34:4).⁠3 It is related to the word nin (posterity) (Isaiah 14:22). Yinnon means, he will bear fruit and multiply.
    1. His name refers to the name of Solomon or to the name of the Messiah.
    2. From the root nun, vav, nun.
    3. A nifal, from the root nun, bet, lamed.
    יהי שמו – שם המלך יהי לעולם כלומר שיזכר מרוב גדולתו.
    לפני שמש ינון שמו – בעוד שהשמש קיים וכן ולפני ירח, לפני עש. ר״ל כל זמן שהשמש קיים יהיה זכר שמו. ופירוש ינון מן נין ונכד מבנין נפעל ר״ל כמו שהבן זכר האב כן יהיה שמו זכר לו לעולם למעשיו הטובים שיעשה. ויתברכו כמו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ (בראשית כ״ב:י״ח) שיאמרו האל יברכנו כמו שברך פלוני.
    יאשרוהו – יאמרו עליו אשריו.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    יהי שמו לעולם. במין האנושי: לפני שמש ינון שמו. באופן ש׳ינון׳ ויוליד ׳שמו׳ דבר קודם ל׳שמש׳ במעלה, כי אמנם השמש יוליד אור לחיי שעה, והוא יוליד לחיי עולם1:
    1. טוב לנו מגלגל חמה.
    יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם. שטוּב ׳שמו׳ ושמעו הטוב ׳יהי לעולם׳: לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. ששמעו יגדל בעם כל עוד שיהיה השמש1. ומילת ׳ינון׳ – ר״ל הולדת [בנים, מלשון] ׳לא נין לו ולא נכד בעמו׳ וגו׳ (איוב י״ח:י״ט), ואיך יעשה בנים, לפי שכל הגויים יתאוו להידמות אליו מרוב שמעו הטוב וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ, כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ2:
    1. כ״כ רש״י. ובנדפס פירש באופ״א.
    2. ראה רש״י ורד״ק.
    שמו לעולם – געיא בס״ס.
    ינין – ינון קרי.
    כל גוים יאשרהו – מלת כל במאריך.
    ינון – ענין שם שררה כמו ואחריתו יהיה מנון (משלי כ״ט:כ״א).
    יאשרהו – ענין שבח ותהלה כמו אשרי האיש (תהלים א׳:א׳).
    יהי שמו – יזכר שמו לעולם.
    לפני שמש – לעולם כל ימי עמידת השמש יהיה נקרא שמו בשם שררה.
    ויתברכו בו – המברך את בניו יאמר בברכתו ישימך אלהים כשלמה.
    יאשרוהו – בעבור חכמתו וכשרון מעשיו.
    ינון – פעל משם נין ונכד.
    יאשרוהו – יחשבו אותו למאושר והאושר בא תמיד על ההצלחה הנפשיית.
    יהי שמו נזכר לעולם – וגם יהיה מפורסם מאד כי לפני שמש ינון שמו – שמו ילך מנין לנין דור דורים לפני מהלך השמש, כמו שהשמש סובב ומאיר ומסיר חשך הגשמי, כן שמו יסבב ויאיר ויסיר אפל הנפשות, עד שיתברכו בו כולם,
    וכל גוים יאשרוהו – שיחשבו אותו להאושר הנפשי עד שיכונו אושר נפשם נגד דרכיו ומעשיו.
    ינון שמו – מלשון ולניני ולנכדי (פרשת וירא) אולי הוא ממקור נון בלשון ארמי דג (ונו״ן שבסוף התיבה שהיא הקדמונית, תלמוד בבלי ק״ד – יש לה צורת דג) והוא מענין וידגו לרב (פרשת ויחי) ירבה שמו ויגדל, ומזה לשון נין כי ע״י הבנים תגדל המשפחה.
    והתברכו בו – יתפללו על עצמם שתחול עליהם ברכה כמהו ויאמרו אשריו.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יח) בָּר֤וּךְ׀ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל⁠ עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃
    Blessed is Hashem1, God, the God of Israel, who alone makes wonders.
    1. Blessed is Hashem | בָּרוּךְ י"י – See Ibn Ezra that this and the following verse comprise the words of the nations' blessing which is mentioned in verse 17. Cf. Radak that these verses, like those which conclude each book of Tehillim, are distinct from the psalm itself and instead serve as an ending to this entire unit of psalms (chapters 42-72). The psalmist, like many authors, concludes his work with a blessing to God.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    בְּרִיךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל דַעֲבִיד פְּרִישָׁן רַבְרְבָן בִּלְחוֹדוֹהִי.
    Blessed is the LORD God, God of Israel, who works great wonders by himself.
    יקולון תבארך אללה אלרב אלאה אסראיל עאמל אלאעגובאת וחדה.
    יאמרו: יתברך ה׳ אלוהי ישראל העושה נפלאות לבדו.
    ברוך, יאמרו ברוך.
    ברוך י״י – העושה נפלאות גדולות ברדת האש מן השמים על ידי שלמה בני.
    Blessed is the Lord, etc., Who performs wonders alone When the fire descended from the heavens through Solomon, his son.
    ברוך – אז יאמרו כל הגוים: ברוך השם אלהי ישראל.
    וטעם עושה נפלאות לבדו – שעשה תמיד בעבור ישראל.
    BLESSED. Then all nations shall say: Blessed be the Lord the God of Israel. The meaning of who only doeth wondrous things is, who continually does [wondrous things] for Israel.⁠1
    1. In other word, doeth wondrous things means, doeth wondrous things for Israel.
    ברוך י״י – כמו שפירשנו בתכלית הספר הראשון כי זה הפסוק ושאחריו הם דברי המחבר שנתן הודאה לאל שזכה אותו להשלים הספר.
    עושה נפלאות לבדו – שמראה נפלאותיו בישראל ולא בעם אחר. למה? כי הוא אלהי ישראל אם כן הוא לבדו הוא העושה נפלאות לא אלהי העמים.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    ברוך ה׳ אלקים. הטוב והמטיב במידת רחמים ובמידת הדין: עושה נפלאות לבדו. ׳ואין עמו אל נכר׳ (דברים לב יב):
    בָּרוּךְ ה׳. במה שהוא בעל הרחמים, אז יהיה ׳ברוך׳, היינו שייטיב לזולתו, היינו לישראל, מצד שהוא ׳ה׳⁠ ⁠׳ – בעל חסד, ויעשה חסדו אתנו: אֱלֹהִים. במה שהוא בעל דין, שאז יפקוד על צבא המרום במרום (ישעיה כ״ד:כ״א)1. ועוד, מצד שהוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – ולא אלוקי האומות (ע״פ רש״י דברים ו ד ע״פ ספרי לא)⁠2, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ – כי אז לא ירעו וייטיבו צבא המרום במרום, כי אם ה׳ לבדו3:
    1. ׳כי אז אמנם יסיר שלטון כל שרי מעלה ומטה, כאמרו יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (לשון רבינו בדברים לב לז-לח). וראה מש״כ בישעיה שם, והמצויין שם.
    2. ראה רד״ק.
    3. בנדפס: ׳עושה נפלאות לבדו – ואין עמו אל נכר׳ (דברים ל״ב:י״ב)׳. והכל עניין אחד.
    עשה נפלאות – בס״ס בצירי וכן ראוי כפי המסורת בפרשת בשלח.
    ברוך ה׳ – המקום יהא מבורך על הטובה שיעשה לשלמה.
    לבדו – כי אין מי לעשות נפלאות כמוהו.
    ברוך ה׳ – יען שענין הצלחת המלך הזה היה ענין אלהי בהשגחתו הפרטיית, והיה מן הנפלאות העולים על הטבע אשר יעשה ה׳ רק לבני ישראל, אמר ברוך ה׳ אלהי ישראל כי הוא עושה נפלאות לבדו – שדברים כאלה לא יעשה ע״י שליח טבעי.
    ברוך וגו׳ – שני פסוקים אלה נוספו אח״כ, אולי בימי חזקיהו (משלי כ״ה:א׳) כמו שנוספו בספרים האחרים האחרים חוץ מן האחרון שמסיים כבר בפסוק כל הנשמה ובימי חזקיהו שכבר גלו עשרת השבטים השבטים כבר היה נכון לומר וקבצנו מן הגוים (סוף ספר ד׳) ונתנו מקום למזמור זה אחר הקודם אע״פי שבסוף ימיו כתבו דוד והוא האחרון במזמוריו לפי שמגיד שנשמעת תפלתו במזמורו הקודם וגם עד זקנה ושיבה וגו׳.
    וממזמור נ״א עד ע׳ הם כולם לדוד חוץ מסימן ס״ו וס״ז שלא נזכר בהם שם מחברם, ועל ענין שהוסיף דוד שם אביו על שמו כתב שד״ל (בביכורי העתים הנ״ל) וז״ל: ״לפי מה שאמרתי למעלה כי המזמור הזה כתבו אחד מן המשוררים על שלמה והגישו מנחה אל דוד בזקנתו יפה יתפרש הפסוק הזה, ולא אפחד כי אמן ואמן הכתוב לפניו מורה באצבע כי שם סיום המזמור ושהפסוק הזה נוסף הוא, ואולם לא אאמין כדעת ר׳ יוסףא בריל שמאסף המזמורים הוסיפו, כי למה לא השמיטוהו המעתיקים שבאו אחריו ואספו תפלות אחרות; אבל אחשוב כי בקרוא המלך דוד את המזמור שהובא לו מנחה, אז הוא בעצמו הוסיף עליו המקרא הזה (לפ״ד כתב דוד המזמור וגם פסוק זה, ואף על פי שהוסיפו המאספים שני הפסוקים שלפניו לא השמיטו פסוק כלו תפלות להודיענו כי מזמור זה אחרון למזמורי דוד הוא) והטעם כאלו אמר בזה נשלם כל מה שיש לי לשאול מאת האלהים יקם ה׳ את הדברים האלה ושוב אין עוד מלה בלשוני לבקש ממנו דבר, והטעם כבר הצילני ה׳ מיד כל אויבי וכבר הגיעני לימי הזקנה בשלום מכל סביבי, ומה יש לי עוד לזעוק לפניו כי אם שיברך גם כן בברכתו את בני הישב על כסאי? כלו תפלות דוד בן ישי – דוד אשר היה בחסד בוראו מלך רם ונשא, והוא בן ישי איש רש ונקלה לא ידע מה ישאל עוד; (לפ״ד דבר זה לא נכון הוא כי להפך מזה ישי היה בא באנשים, שמואל א׳ י״ז:י״ב, כלומר בחשובים כמו כלם אנשים, פרשת שלח, ומזקני בית לחם, שם ט״ז:ה׳) והנה התבאר בצמצום טעם מלות בן ישי הנראות כיתרות לגמרי, כי מי לא ידע מי דוד? ומה יוסיף לו כבוד היותו בן ישי, והוא הטעם בעצמו למה שאמר במקום אחר נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על, ואין הדבר צריך ביאור.⁠״
    א. כנראה צ״ל: ״יואל״, וכן בפירוש שד״ל.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יט) וּבָר֤וּךְ׀ שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם⁠ וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת⁠־כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ⁠ אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃
    And blessed is His glorious name forever; and may His glory fill all the earth. Amen and Amen.⁠1
    1. Amen and Amen | אָמֵן וְאָמֵן – The word means "truth", and is often said after a blessing to state that whatever was uttered should be established and fulfilled (Ibn Ezra and Radak on Tehillim 41:14). The doubling might be for emphasis (Metzudat David), or to state that so it should be both in this world and the next (Sforno).
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    וּבְרִיךְ שׁוּם יְקָרֵיהּ לְעָלְמָא וְיִתְמַלֵי מִזִיו יְקָרֵיהּ כָּל אַרְעָא אָמֵן וְאָמֵן.
    And blessed is his glorious name forever, and let the whole earth be filled with his glorious splendor. Amen and amen.
    תבארך אסמה אלכרים אלי אלאבד, וימלי וקארה ג׳מיע אלעאלם אמין ואמין.
    ויתברך שמו המכובד לעולם. והכבוד שלו את כל העולם אמן ואמן.
    הארץ, העולם. ראה לקמן צז יב.
    וברוך – טעם שם כבודו – הוא השם הנכבד שהוא שם העצם, כי אין לשם שם בכל הלשונות שהוא שם העצם רק תואר, כמו: י״י גם אלהים ושדי. ועל כן כתוב: זה שמי לעלם (שמות ג׳:ט״ו) – כי הוא שם אחד לבדו, וככה: ושמו אחד.
    וטעם וימלא כבודו – תהלתו.
    אמן – מגזרת אמונה.
    AND BLESSED. His glorious name refers to the glorious name [YHVH], which is God’s proper name.⁠1 There is no proper name for the Lord in any of the languages. There are only adjectives such as the Lord, God and Almighty. Scripture states this2 is My name for ever (Exodus 3:15) because it3 alone is the name of God. Similarly, and His name one (Zech. 14:9).⁠4 The meaning of and let the whole earth be filled with His glory is, and let the whole earth be filled with His praise.⁠5
    AMEN AND AMEN. The word amen is related to the word emunah (faithfulness).
    1. It refers to the grammaton.
    2. YHVH.
    3. YHVH.
    4. In the future God will only be known by the name YHVH. Radak.
    5. The world is also presently filled with God’s glory. Hence what the psalmist means by, And let the whole earth be filled by God’s glory is, a time will come when people will acknowledge that God’s glory fills the world.
    וברוך שם כבודו לעולם – הוא השם הנכתב ולא נקרא שהוא שם הכבוד. ועליו נאמר ביום ההוא יהיה י״י אחד ושמו אחד (זכריה י״ד:ט׳) כי באותו השם לבדו יקרא אז.
    ואז ימלא כבודו את כל הארץ – כמו שכתוב כי מלאה הארץ דעה את י״י (ישעיהו י״א:ט׳).
    אמן ואמן – קיום וקיום כלומר יתקיים זה הדבר העתיד קיום אמת.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    וברוך שם כבודו. שתהיה הידיעה בו נוספת בין המין האנושי1: וימלא כבודו את כל הארץ. שיהיו הכל מכוונים לעשות רצונו2: אמן. יהי כן בקיום בעולם הזה: ואמן. לעתיד לבוא:
    1. ׳וברוך - טעם ׳שם כבודו׳ הוא השם הנכבד שהוא שם העצם׳ (אבע״ז, ע״ש), הוא השם הנכתב ולא נקרא, שהוא שם הכבוד. ועליו נאמר (זכריה יד, ט): ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, כי באותו שם לבדו יִקָּרֵא אז (רד״ק).
    2. וישיגו ה׳כבוד׳, שהוא שלימות השכל הנצחי, שהוא תכלית רצונו של ה׳ בכל הבריאה.
    ואז יהיה בָרוּךְ ונוסף בשמע שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, כי אז ידעו כל העמים בשפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳1, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן, ׳אמן׳ – משלמה, ו׳אמן׳ – ממלך המשיח, שעל שניהם נעשה זה המזמור2:
    נשלם ספר שני מהתהילות, תהילה לנורא עלילות:
    1. ע״פ צפניה (ג ט), ׳שתהיה הידיעה בו נוספת בין המין האנושי׳ (נדפס).
    2. כ״כ בפירוש ר״א מנולה: ׳אמן ואמן – אמן על תפילת שלמה ואמר על תפילת המשיח׳. ואילו בנדפס כתב: ׳אמן – יהי כן בקיום בעולם הזה, ואמן – לעתיד לבוא׳.
    וימלא – בנסחא ספרדית וימלא ואיכא למיבטלה ממהאי דאמרינן במסורת וימלא ב׳ בקריא וסימנהון. ואולם חי אני. וברוך שם כבודו.
    את כל הארץ – יש מחלוקת בין הספרים כי במקצתן כתוב כל הארץ בחולם ואי חשיבנא לאכרועי הוה אמינא דנוסחי דכתיבין בקמן יאותהן עבדין ועדיפי טפי דמדחזינן במסרה רבתא סימן מן י״ד פסוקי דאית בהון את כל הארץ וכולהון קמצין מסתברא דהדין נמי דכוותייהו.
    שם כבודו – שמו הראוי לכבודו.
    וימלא כבודו – כל בני עולם יכירו כבודו.
    אמן ואמן – הדבר הזה יאומן וכפל המלה לחזק הענין.
    וברוך – ואחר שעי״כ יוכר אז כבוד ה׳ גם בין העמים שבאו לשמוע חכמת שלמה, והם אין מכירים את הנפלאות רק הכירו עכ״פ שם כבודו שהוא הנהגתו ע״פ הטבע, שזה ההבדל בין שם התפארת ובין שם הכבוד, שם התפארת יתגדל עת יעשה מעשים להתפאר, שהוא עת ינוסס נסים גלוים לעיני הכל כמ״ש לעשות לך שם תפארת (ישעיהו ס״ג) ושם הכבוד יתגדל ע״י שהיא הראשונה ומנהיג בהנהגה הסדורה הקבועה, ובזה ימלא כבודו את כל הארץ כי כולם הכירו את כבוד ה׳ כי הוא הבורא והמנהיג,
    אמן ואמן – אמן נגד שם התפארת העושה נפלאות ששם זה יהיה אמונה אומן ויתקיים תמיד, ואמן נגד שם הכבוד.
    תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (כ) כׇּלּ֥וּא תְפִלּ֑וֹת⁠ דָּ֝וִ֗ד בֶּן⁠־יִשָֽׁי׃
    The prayers of David the son of Jesse are ended.
    א. כׇּלּ֥וּ הקמץ קטן; ראו בהערה לדעת מקרא כאן: <׳כלו׳ עבר לנסתרים של בניין פועל (הסביל של הקל) של שורש ׳כלי׳ הלמ״ד דגושה והכ״ף בקמץ קטן תמורת קיבוץ. ואפשר שניקדוהו בבניין פועל ולא בבניין קל. לפי שבבניין קל יש לו משמעות של אבדון, כמו: כלו בעשן כלו (לעיל לז כ) ובבניין הסביל יש לו משמעות של סיום היצירה, כמו ויכלו השמים (בר׳ ב א).> והשוו תהלים פ,יא; משלי כד,לא; וראו שם בהערות לדעת מקרא.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    גְמִירִין צְלוֹתַיָא דְדָוִד בַּר יִשָׁי.
    The prayers of David son of Jesse are complete.
    כלו תפלות דוד בן ישי – תניא היה רבי מאיר אומר כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי אל תקרי כלו אלא כל אלו תפלות דוד.
    אד׳א כמלת צלואת דאוד בן ישי.
    תם אלג׳ז אלת׳אני בחמד אללה ועונה, ואליה אלג׳ז אלת׳אלת׳.
    כאשר הסתיימו תפילות דוד בן ישי [קשור עם הפסוקים הקודמים (יתברך ה׳ אלוהי וכו׳).
    כלו, כאשר יתמלאו תפלות דוד בן ישי.
    ולא פירשתי כלו, נשלמו תפלות דוד, מפני שראיתי אחרי כן מתפלותיו המצויינים שהם לו בספר זה, ומהן בפירוש תפלה לדוד הטה ה׳ אזנך עניני1, וכן לדוד ברכי נפשי את ה׳2, וכן לדוד ברוך ה׳ צורי3, תהלה לדוד4, נמצא שטרם כלו תפלותיו, ולכן פירשתיו כאשר יתמלאו, עשיתי ענינו אם תעשה למשיחך אותות ומופתים אלה יברכוך כל העמים ויאמרו ברוך ה׳ אלהים וברוך שם כבודו אשר ענה לדוד במה שבקש עליו ונתפלל.
    1. פו.
    2. קג.
    3. קמד. ואיני יודע למה דלג עד שם ויש עוד לפניו הרבה. שיר מזמור לדוד, קח. למנצח לדוד, קט. לדוד מזמור, קי. שיר המעלות לדוד, קכב, קכד, קלא, קלג. שיר המעלות זכור ה׳ לדוד, קלב, לדוד אודך, קלח. למנצח לדוד, קלט. למנצח מזמור לדוד, קמ. מזמור לדוד, קמא. משכיל לדוד, קמב. מזמור לדוד, קמג.
    4. קמה.
    ולם אפסר כלו, כמלת צלואת דאוד, למא שאהדת בעד הד׳א מן צלואתה אלמכתובה לה פי הד׳א אלספר, ואלפציח מנהא תפלה לדוד הטה ה׳ אזנך ענני, ואיצ׳א לדוד ברכי נפשי את ה׳, ואיצ׳א לדוד ברוך ה׳ צורי, תהלה לדוד, פלם תפנא אד׳ן צלאתה, ולכן פסרתה אד׳א כמלת, ג׳עלתה יעני אנך אד׳א פעלת לכ׳ליפתך הד׳ה אלאיאת ואלאעג׳ובאת בארכך ג׳מיע אלאמם וקאלוא ברוך ה׳ אלהים וברוך שם כבודו אלד׳י אסתג׳אב לדאוד מא דעי בה וצלי.
    כלו תפלות דוד – רבותינו דרשו: כלו, כל אילו תפלות דוד לכלול כל הספר על שם דוד ואף מה שאמרו בני קרח ועשרה זקנים על שם שהוא נקרא נעים זמירות ישראל (שמואל ב כ״ג:א׳), ויש לפתור: כלו כמו נסתיימו, כמו: רומו מעט (איוב כ״ד:כ״ד) שמו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) ואם כן הוא לא נכתב המזמור במקומו ואין מוקדם ומאוחר בספר ונראים הדברים שלעת זקנתו כשהמליך את שלמה אמרו.
    The prayers of David...are completed Heb. כלו. Our sages expounded on כָּלוּ to mean כָּל אֵלוּ, all these are the prayers of David son of Jesse, to include the entire Book on David's name even what the sons of Korah and the ten elders said because he was known as "the sweet singer of Israel" (II Sam. 23:1). כָּלוּ may also be interpreted as "were completed.⁠" The construction of כָּלוּ is like: "They are taken away (רֹמוּ) in a second" (Iyyov 24:24); "O heavens, be astonished (שֹׁמוּ)" (Yirmeyahu 2:12). If this is so, this psalm was not written in its place, and there is no chronological order in the Book. The [subject] matter indicates that he said this in his old age, when he enthroned Solomon.
    כלו תפילות וגו׳ – כל אילו.⁠1
    דבר אחר: נשלמו.⁠2
    1. כלומר: ״כלו״ = כל אילו, וכן דעת בבלי פסחים קי״ז. המובאת ברש״י.
    2. כן ברש״י ״ויש לפתור״.
    כלו – יש אומרים: אז ימלאו תפלות בן ישי.
    ויש אומרים: כי כלו – כמו: כללו יפייך (יחזקאל כ״ז:י״א). ואיננו נכון.
    ור׳ יהודה הלוי אמר: בעבור שהוא סוף ספר כתב כן הסופר הראשון, כאשר נכתוב אנחנו: ברוך נותן ליעף כח.⁠1
    1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ׳:כ״ט.
    ENDED. Some say that its meaning is, then1 the prayers of the son of Jesse will be fulfilled.
    Others say that the word kallu (ended) is related to the word kalellu (perfected) in they have perfected thy beauty (Ezek. 27:11). However, this is incorrect.
    Rabbi Judah Ha-Levi says that the first author2 wrote this,⁠3 because it is the end of the book. It similar to our practice of writing, “Blessed is He who gives strength to the weary.”4
    1. When the whole earth is filled with God’s glory.
    2. King David. Rabbi Judah Ha-Levi may be referring to King David as the first author because he believed that there are post Davidic psalms in this book. Indeed, very few of the psalms that follow have David’s name attached to them.
    3. The prayers of David the son of Jesse are ended.
    4. See Isaiah 40:29.
    כלו תפלות דוד בן ישי – אם על שלמה כבר פירשנו טעמו בתחלת המזמור טעמו.
    ואם על מלך המשיח פרש אדוני אבי ז״ל כאשר ישתלמו נחמות אלה אז כלו תפלות דוד בן ישי. ולא אמר כלו זמירות או הודאות אך תפלות כלומר כלו תפלות דוד מעניני כפרה והצלה כי כאשר ישתלם הכל וימלוך מלך המשיח בן דוד לא יהיו צריכים לא כפרה ולא הצלה והצלחה כי הכל יהיה להם ואז כלו תפלות דוד בן ישי.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

    כלו תפילות. שחיבר זה המזמור בסוף ימיו, אחר שהמליך את שלמה1:
    1. ולכן אז התפלל על שלמה. וכ״כ רש״י: ׳ויש לפתור כלו כמו נסתיימו כמו רומו מעט (איוב כ״ד) שומו שמים (ירמיה ב׳) וא״כ הוא לא נכתב המזמור במקומו ואין מוקדם ומאוחר בספר ונראין הדברים שלעת זקנתו כשהמליך את שלמה אמרו׳. רד״ק: ׳⁠ ⁠׳זה המזמור חיברו דוד על שלמה בנו כשהמליכו, לפיכך אמר בסוף המזמור: כלו תפילות דוד בן ישי, כי בסוף ימיו היה זה שהיה שוכב במיטתו, ולא קרה לו דבר אח״כ שיאמר מזמור עליו, ובזה המזמור כלו תפלותיו ומזמוריו. וסוף הספר האחד מחמשה ספרים שבספר הזה הוא זה המזמור, ולא סדרוהו המסדרים שיהיה זה הספר האחרון, כי ראוי לחתום הספר בדברי הלולים ובמזמורי הללויה, ובעבור כי המזמורים ההם הם לעתיד בשוב ישראל מהגלות׳⁠ ⁠׳. ומשמע שזה באמת אחרון לתפילותיו, שחיברו בסוף ימיו, אף שסידרו כאן באמצע הספר. אבל בהקדמת תהלים כתב שהספר השני כולל ׳תהילותיו׳, וכוונתו שכאן כלו התהילות, וצ״ע בזה.
    כלו תפלות – בקמ״ץ חטוף מפני דגשות הלמ״ד.
    כלו – נשלמו תפלת דוד כי המזמור הזה אמר סמוך למיתתו בעת שהמליך את שלמה ולא הוסיף לומר עוד ולא כתבה בסוף הספר כי ראה להשלים את הספר בהלולים בעבור רוב השבחים האמורים בהם.
    אכלו תפילות דוד בן ישי – לפי מה שאמרתי למעלה כי המזמור הזה כתבו אחד מהמשוררים על שלמה והגישו מנחה אל דוד בזקנתו, יפה יתפרש הפסוק הזה, ולא אפחד כי אמן ואמן הכתוב לפניו מורה באצבע כי שם סיום המזמור ושהפסוק הזה נוסף הוא. ואולם לא אאמין כדעת ר׳ יואל ברי״ל שמאסף המזמורים הוסיפו, כי למה לא השמיטוהו המעתיקים שבאו אחריו ואספו תפלות אחרות; אבל אחשוב כי בקרוא המלך דוד את המזמור אשר הובא לו מנחה אז הוא בעצמו הוסיף עליו המקרא הזה, והטעם כאלו אמר בזה נשלם כל מה שיש לי לשאול מאת האלהים, יקם ה׳ את הדברים האלה ושוב אין עוד מלה בלשוני לבקש ממנו דבר, והטעם כבר הצילני ה׳ מיד כל אויבי, וכבר הגיעני לימי הזקנה בשלום מכל סביבי, ומה יש לי עוד לזעוק לפניו כי אם שיברך גם כן בברכתו את בני היושב על כסאי? כלו תפלות דוד בן ישי, דוד אשר היה בחסד בוראו מלך רם ונשא. והוא בן ישי איש רש ונקלה לא ידע מה ישאל עוד.
    והנה התבאר בצמצום טעם מלות בן ישי הנראות כיתרות לגמרי. כי מי לא ידע מי דוד? ומה יוסיף לו כבוד היותו בן ישי? והוא הטעם בעצמו למה שאמר במקום אחר נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על (שמואל ב כ״ג:ב׳), ואין הדבר צריך ביאור.
    א. הביאור על תהלים ע״ב:כ׳ נדפס ע״י שד״ל בבכורי העתים תקפ״ט עמ׳ קי״ב.
    כלו – שזאת התפלה האחרונה שהתפלל לפני מותו אחרי משח את שלמה.
    תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
    → לפרק הקודםחזור לראש הפרקלפרק הבא ←
    ← Previous ChapterReturn to Top of ChapterNext Chapter →
    רשימת מהדורות
    © כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.    List of Editions
    © All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

    כותרת הגיליון

    כותרת הגיליון

    ×

    Are you sure you want to delete this?

    האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

    ×

    Please Login

    One must be logged in to use this feature.

    If you have an ALHATORAH account, please login.

    If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

    נא להתחבר לחשבונכם

    עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

    אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

    אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

    ×

    Login!כניסה לחשבון

    If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
    Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
    ×
    שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
    ×

    תפילה לחיילי צה"ל

    מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

    תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

    Prayer for Our Soldiers

    May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

    Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144