Tehillim 70 – תהלים ע‏ – Mikraot Gedolot

(א) לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר׃ ^א

For the leader. By David; to make memorial.

א. ‹ר1› פרשה סתומה בסוף כותרת של פסוק שלם (!)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

לְשַׁבָּחָא עַל יַד דָוִד לְמַדְכַּר עַל צְרוֹךְ לְבוֹנְתָּא.

For praise; composed by David, for remembrance; concerning the handful of incense.

למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני, אר״א בשכר שהם מזכירין אותי אני מושיבן אצלי, שכל זמן שהן מזכירין אותי מעי הומין עליהם שנאמר הבן יקיר לי אפרים וגו׳, אמר דוד אם כן אני מזכיר ותצילני למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני. א״ר חסדא מלה״ד למלך שהיה לו צאן וכעס עליהן הסיר את הצאן והסיר את הדיר והוציא את הרועה, אחר ימים חזר המלך לצאנו התחיל מכנסה ובונה את הדיר ולרועה לא הזכיר אמר הרועה הרי הצאן מתכנסת והדייר בנויה ואני איני נזכר, כך אמר דוד למעלה מהפרשה כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנויה, וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה הרי הצאן, אמר הרועה ואני איני נזכר למנצח לדוד להזכיר. יבושו ויחפרו׳ אוי להם לרשעים שאינם מתים לעוה״ב אלא מקנאה שהם רואין ומן כעס שנאמר כי לאויל יהרג כעש ופותה תמית קנאה, ואחר הקנאה והכעס הם כלים שנאמר יבושו ויחפרו מבקשי נפשי וגו׳ ישובו על עקב בשתם וגו׳.

קול לדאוד יסבה בה אלמואט׳בין בד׳כר אללה.

הלל לדוד בו משבח את המתמידים בזכירת ה׳.

מאמר לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם בזכרון ה׳.

לדוד להזכיר – לשון תפלה הוא, כמו ואנחנו בשם י״י אלהינו נזכיר (תהלים כ׳:ח׳), וכן בדברי הימים להזכיר ולהודות לי״י ובמדרש תלים ראיתי משל למלך שכעס על צאנו וסתר את הדיר והוציא את הצאן ואת הרועה אחר זמן החזיר את הצאן ובנה את הדיר ולא הזכיר את הרועה אמר הרועה הרי הצאן מוחזר והדיר בנוי ואני איני נזכר כך למעלה מן העניין נאמר כי אלהים יושיע ציון וגו׳ ואוהבי שמו ישכנו בה הרי הדיר בנוייה והצאן כנוס והרועה לא נזכר לכך נאמר לדוד להזכיר אלהים להצילני.

of David, to make mention This is an expression of prayer, as: "but we pray (נזכיר) in the name of the Lord our God" (Tehillim 20:8). Similarly, in Divrei HaYamim: "to invoke (להזכיר) and to give thanks to the Lord" (Divrei HaYamim I 16:4). In Midrash Tehillim (70:1) I saw: This is comparable to a king who became wroth with his flock, and demolished the sheepcote and took out the flock and the shepherd. Sometime later, he restored the flock and rebuilt the sheepcote, but he did not mention the shepherd. Said the shepherd, "Behold, the flock is restored and the sheepcote is rebuilt, but I am not mentioned.⁠" Similarly, in the preceding chapter it says: "When God saves Zion, etc., and those who love His name dwell therein.⁠" Behold the sheepcote is built and the flock is brought into it, but I am not mentioned. Therefore it says: "Of David, to make mention. O God, to save me.⁠"

להזכיר – מזמור זה¹ יסד בברחו מפני אבשלום בנו, והיה מוכיחו תדיר מי שלא ישכח הצער שלו.

1. בכ״י ס״פ אין הפסק בין מזמורים ע׳ וע״א, והפירוש כאן רואה במזמור ע״א המשך של מזמור ע׳.

למנצח לדוד להזכיר – נועם פיוט תחלתו כן.

[TO MAKE MEMORIAL.] A psalm to be performed to the tune of a song that opened with the word le-hazkir (to make memorial).⁠¹

1. See Ibn Ezra on Ps. 4:1.

למנצח לדוד להזכיר – המזמור הזה חברו דוד בעת שהיה בורח מפני שאול או מפני אבשלום והוא הנכון בעבור המזמור הבא אחריו שיוכיח כי בברחו מפני אבשלום¹ חברו כמו שנפרש.

1. השוו ללשון הפסוק בתהלים ג׳:א׳.

זה המזמור תפילה על גאולת בית שני¹. אמר:

1. להזכיר - ל׳ תפלה הוא, כמו ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר (לעיל כ) (רש״י).

לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּיר. זה המזמור עשאו דוד על חורבן בית שני¹. ואמר ׳להזכיר׳ – שה׳ יתברך ישלח גואלם בזכות אבות, על דרך ׳וזכרתי להם ברית ראשונים׳ (ויקרא כ״ו:מ״ה), כי כן יגאלו [ממנו] בזכות אבות:

1. לפי תוכן הפירוש, צ״ל ׳הראשון׳. ורק הפסוק האחרון על גלות שלנו. ובנדפס פירש על ׳גאולת בית שני׳, שיבת ציון מגלות בבל.

להזכיר – יאמר בו להזכיר את המקום למהר להושיע.

למנצח – קאפיטול זה הוא העתק של סופי החרוזים של סי׳ מ׳, וכן התחלת הסימן שאחר זה הוא עצמו התחלת סי׳ ל״א, כי מזמור זה (שכולל סי׳ ע׳ וסי׳ ע״א) התפלל בברחו מפני אבשלום כי מבואר מדברי המזמור שהתפלל אותו לעת זקנתו, והזכיר שה׳ עשה עמו נפלאות מנעוריו, ומבקש בל יעזבהו לעת זקנה, לכן צירף אל מזמור זה הסיום של סי׳ מ׳ שאמר על נס שנעשה לו בנעוריו בברחו מפני שאול, כאומר שגם עתה צריך הוא לנס כזה, וז״ש לדוד להזכיר – שמזכיר עתה ראשונות שלא ירף ידו ממנו גם עתה, ואחריו לקח שלשה חרוזים ממזמור ל״א שהתפלל ג״כ בברחו מפני שאול וישב במדבר, כי גם עתה ברח אל המדבר.

(ב) אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי⁠ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃

O God, make haste to deliver me, Hashem, to help me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֱלָהָא לְפַצָאָה יָתִי יְיָ לְצַעְדִי זְרִיז.

O God, [hasten] to deliver us, O LORD, hasten to our aid.

אללהם נג׳ני ואסרע במעונתי.

ה׳! תציל אותי ותמהר לעזור לי.

אלהים, אלהים הצילני והחישה את עזרתי.

אלהים – חושה – בעבור אחר בתחלה, כאילו כתוב אלהים חושה להצילני, כדרך: נר אלהים נשמת אדם, ורבים ככה.

MAKE HASTE. The word haste applies to an earlier mentioned word.⁠¹ Our clause should be interpreted as if written to deliver me make haste. It is similar to; The lamp of the Lord the spirit of man² (Prov. 20:27).⁠³ There are many such instances.

1. In other words, chushah does not only refer to le-ezrati (to help me) but also to le-hatzileni (to deliver me). Our verse is to be read as follows: O God make haste to deliver me, O Lord, make haste to help me. See Radak.

2. Translated lit.

3. Prov. 20:27 literally reads, The lamp of the Lord the spirit of man; searches all the inward parts. According to Ibn Ezra the word searches also applies to the lamp of the Lord. The verse should be read as follows: The lamp of the Lord searches the spirit of man; it [similarly] searches all the inward parts..

אלהים להצילני – ימהר להצילני. וחצי הפסוק שהוא כפל ענין יוכיח חסרונו. או יהיה פירושו בלא חסרון ויהיה פעם חושה למלת להצילני ולמלת לעזרתי וכמו שכפל הענין כן כפל הקריאה. ואמר אלהים ואמר י״י.

אלקים להצילני ה׳ לעזרתי חושה. ׳אלהים, חושה להצילני׳¹ מגזירות מלכות בבל, ואל תמתין לסוף שבעים שנה, ו׳חושה לעזרתי׳ שאוכל לבנות [בית] המקדש²:

1. ׳חושה׳ עולה גם על ׳אלקים להצילני׳. וכ״כ אבע״ז ורד״ק.

2. ׳חושה׳ מוסב על ׳להצילני׳ ועל ׳לעזרתי׳.

ואמר, אֱלֹהִים, לְהַצִּילֵנִי מהגלות חוּשָׁה¹, במה שאתה דיין אמת², ודין הוא שבזכות אבות תושיעני. ועוד, ה׳ – במידת הרחמים, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, שתמהר להביא הגואל כפי החשבון שעשה דניאל, אף על פי שטעה, לפי שלפי חשבונו מהר הקץ³:

1. ׳חושה׳ מוסב על ׳להצילני׳ ועל ׳לעזרתי׳.

2. ׳אלקים׳.

3. במגילה (יב.) ׳אף דניאל טעה בהאי חושבנא׳, של סיום גלות בבל. ובנדפס: ׳אלהים, חושה להצילני מגזירות מלכות בבל, ואל תמתין לסוף שבעים שנה, וחושה לעזרתי שאוכל לבנות בית המקדש׳.

חושה – מהר.

להצילני – מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני.

חושה – נמשך גם על להצילני.

אלהים להצילני – מן הבאים להרגני,

לעזרתי חושה מיתר רעות.

אלהים להצילני – כל דברי מזמור זה במעט שנוים נמצאים סוף מזמור מ׳ ושם (וגם במזמור ל״ה:כ״ז) בארנום, והמזמור הוא דבר אחד עם חברו שאחריו וכן יש לומר בכל מזמור שלא יקדמהו שם כמו תפלה, שגיון, למנצח, מזמור, שיר, הללויה שאחד הוא עם מה שלפניו, ופעמים יש מזמורים הרבה מחוברים יחד (צ״ב עד צ״ח, ק״ג ק״ד ק״ה) ונפרדו לנגון בפני עצמו או לקצר אריכותם.

(ג) יֵבֹ֣שׁוּ וְיַחְפְּרוּ֮ מְבַקְשֵׁ֢י נַ֫פְשִׁ֥י⁠ יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃

Let those that seek my soul be ashamed and abashed. Let those that delight in my hurt be turned backward and brought to confusion.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יִבַהֲתוּן וְיִתְחַסְדוּן תָּבְעֵי נַפְשִׁי יְזוּרוּן לַאֲחוֹרָא וְיִכְסְפוּן דְצָבְיָן בָּשְׁתִּי.

Let those who seek my soul be ashamed and disgraced; let those who desire my ruin draw back and be dishonored.

חתי יסתחון ויכ׳זון טאלבי נפסי, ויתדחון אלי ורא ויכ׳ג׳לון אלמרידי אסאתי.

כדי שיתביישו ויכלמו הדורשים את נפשי וגם ידחפו לאחור ויכלמו החפצים להרע לי.

יבשו, למען יבשו.

(ג-ד) ישבו על עקב בשתם – כשאדם חוזר לאחוריו על עקיביו.⁠¹

האומרים האח – לשון שמחים במפלתי ורודפים דרך שמנצחים, ואומרים האח במרוצתם.

והם יבושו – שישובו אחור בבשת, שלא יעשו מה שחשבו לעשות.

1. בדומה בפירוש להלן תהלים פ״ט:נ״ב.

יבושו – כאשר תעזרני, מיד יבושו.

ויסגו אחור – בניין נפעל, כמו: יכונו יחדו (משלי כ״ב:י״ח), מגזרת סיג, יראה סיגים.

LET THEM BE ASHAMED. When You help me they will immediately be ashamed.

LET THEM BE TURNED BACKWARD. The word yissogu (let them be turned backward) is a nifal. It is like the word yikkonu (let them be established)⁠¹ in let them be established altogether (Prov. 22:18). Yissogu is related to the word sig (dross). Its meaning is, let their dross be seen.

1. Which is a nifal.

יבושו ויחפרו – כפל ענין במלות שונות לחזק הענין כמנהג.

יסוגו אחור – ישובו אחור מחשבותם שחשבו להרע לי וכאשר לא תעלה מחשבתם יבושו ויכלמו.

[מבקשי] נפשי. שהלשינו חנניה מישאל ועזריה לנבוכדנצר¹, ואת דניאל לדריוש²: חפצי רעתי. צרי יהודה ובנימין בבנין בית שני³:

1. בדניאל (ג ח-יב) כתוב שאנשים כשדיים הלשינו על חמ״ו שלא השתחוו לצלם.

2. בדניאל (ו יב-יד) שדריווש אסר להתפלל, והלשינו שמתפלל.

3. בעזרא (פרק ד) מבואר ש׳צרי יהודה׳ השתדלו לעכב את בניין בית שני בימי דריוש ואחשורוש. ומיושב הכפילות שעליה כתב הרד״ק ׳כפל ענין במלות שונות לחזק הענין כמנהג׳.

יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי. והוא ישמעאל בן נתניה: יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי. שהיו עמון וצור¹, אותן האומות שהיו מבקשים לעכב גאולת ישראל ולצרר אותם²:

1. כתב ׳צור׳ לפי הנדפס ׳האומרים האח האח – יושבי צור, כאמרו (יחזקאל כ״ו:ב׳) ׳יען אמרה צור על ירושלים האח׳⁠ ⁠׳. וכן כתוב בעמון שם (כה ג) ׳יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׳.

2. ראה נחמיה (ב יט). ובנדפס: ׳צרי יהודה ובנימין בבנין בית שני׳.

מבקשי נפשי – אין דגוש בקו״ף.

ויחפרו – מלשון חרפה בהפוך.

יסוגו אחור – יחזרו אחור כמו ולא נסוג ממך (תהלים פ׳:י״ט).

יבושו – בראותם כי לא יכלו לי.

יסוגו – דרך הנכלם לחזור לאחוריו לבל יראה מי בבשתו.

יבשו ויחפרו – התבאר (בסי׳ מ׳).

יבושו מבקשי נפשי להרגני,

יסוגו חפצי רעתי בלב.

(ד) יָ֭שׁוּבוּ עַל⁠־עֵ֣קֶב בׇּשְׁתָּ֑ם⁠ הָ֝אֹמְרִ֗ים הֶ֘אָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃

Let those that say: "Aha, aha.⁠" Be turned back because of their shame.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יְתוּבוּן לַאֲחוֹרָא מְטוּל דִי כְמַנוּ עֲלַי יִתְפַּרְעוּן הֵיךְ בְּהִיתְהוֹן דְאָמְרִין עֲלַי חֲדֵינָא חֲדֵינָא.

Let them turn back, because they lay in wait for me; let those who say about me “We have rejoiced, rejoiced!”

be punished as befits their shame.

וירג׳עון אלי את׳אר כ׳זאהם אלקאילין עני הד׳א מא תאכ׳ינאה.

וישובו אל עקבות בושתם אלה האומרים עלי זה מי שאנחנו התייחסנו אליו כאח.

ישובו, וישובו בעקבות בשתם האומרים עלי זהו מה שקוינוהו, כלומר יבושו עוד ועוד, ותרגם כאן עקב ״את׳ר״ כמו לעיל מ ט, ולקמן קיט עג. אך בפרק יט יב תרגם ״ג׳זא״ וראה שם ושם, ולפירוש האח ראה בפירושו לעיל לה כא.

ישובו על עקב בושתם – מדה במדה במה שעשו לי.

על עקב – באותו מעגל עצמו אינְשֵיש טְרַאצֵיש בלעז.

האומרים לי^א – עלי.

האח האח – לשון חדווה בראותו באויבו כרצונו.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, פריס 154, וכן בהרבה כ״י של המקרא, וכן כנראה הנוסח שעמד לפני רש״י. בנוסח המקרא שלנו אין ״לי״.

Let them return in the path of their shame Measure for measure, as they did to me.

in the path In that very same path, en ses trazes, on (their) its footsteps.

those who say about me.

"Aha" An expression of joy, when one sees that his wishes concerning his enemy have been fulfilled.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ישובו על עקב – כמו: בעקבי הצאן (שיר השירים א׳:ח׳).

ויש אומרים: בעבור עונש ושכר שמביישים אותי, כמו: בשמרם עקב רב (תהלים י״ט:י״ב), כמו: תגמול וחלף.

LET THEM BE TURNED BACK The word ekev (by reason) is related to the word ikve (footsteps of) in by the footsteps of the flock (Cant. 1:8).⁠¹ Others say that the meaning of ekev is because of, that is, in punishment and in recompense for their putting me to shame.⁠² Compare ekev (reward) in, In keeping them there is great reward (Psalms 19:12). The word ekev means, recompense and payment.

1. So Rashi. According to this interpretation our verse reads: Let them turn back in the footsteps of their shame, that is, what they did to me should be done to them.

2. According to this interpretation their shame means, the shame they employed to degrade me.

ישובו על עקב בשתם – ישובו אחור בשכר בשתם שעשו לי המה יבושו ויכלמו בשובם אחור בשכר חבשת שעשו לי מדה במדה.

עקב – ענין שכר, כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב).

האח האח – שהיו אומרים בברחי שמחה שמחה.

האומרים האח האח.⁠¹ יושבי צור, כאמרו (יחזקאל כו ב) ׳יען אמרה צור על ירושלים האח׳²:

1. האומרים – עלי (רש״י).

2. האח האח - ל׳ חדוה בראותו באויבו כרצונו (רש״י).

יָשׁוּבוּ אלה האומות עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם וגו׳. היינו שישובו לאחור ׳על עקב׳ – היינו על עקבותיהם שבאו – בבושת, כמי שחוזר בידיים ריקניות מהמלחמה. כלומר, שבדרך שבאו – ילכו וישובו ל⁠[מקומן] בבושת וכלימה, היפך ׳גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב׳ (בראשית מ״ט:י״ט), ששב מהדרך שהלך בגדוד וניצחון:

עקב – בשכר כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב).

האח – הוא ענין לשון שמחה.

ישובו – בבושת פנים בעבור שכר הבושה שעשו לי אשר אמרו תמיד האח לשמוח על צרתי.

ישובו אלה שמביישים אותי להוציא עלי דבה ואומרים האח שמעידים שהם ראו ממני דברים רעים ישובו אחור על עקב בשתם.

ישובו – אחור, כמו יסגו שלפניו, ובמזמור מ׳ כתוב יָשֹׁמּוּ, קצת רמז ששרש שמם מגזרת שב בחילוף אותיות בומף, שב ונרתע אחור בראותו דבר מפחיד ומתמיה.

(ה) יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ׀ בְּךָ֗ כׇּֽל⁠־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל אֱלֹהִ֑ים⁠ אֹ֝הֲבֵ֗י יְשׁוּעָתֶֽךָ׃

Let all those that seek You rejoice and be glad in You; and let such as love Your salvation say continually, "Let God be magnified.⁠"

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יֶחְדוּן וִידוּצוּן בְּמֵימְרָךְ כָּל תָּבְעֵי אוּלְפָן מִנָךְ וְיֵימְרוּן תְּדִירָא יִסְגֵי יְקָרֵיהּ דַייָ רָחֲמֵי פּוּרְקָנָךְ.

Let those who seek instruction from you be glad and exult in your word, and let those who love your redemption always say, “May the glory of the LORD be magnified.”

ויסר ויפרח בך ג׳מיע טאלביך ויקולון דאימא אללה אכבר אלמחבי גות׳ך.

וישמחו וישישו אלה הדורשים אותך. ואלה שאוהבים את הישועה שלך תמיד יאמרו ה׳ [הוא] הגדול.

ישישו – כאשר יבושו הם אז ישישו מבקשיך וירימו קול.⁠^א

א. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062, לונדון 24896. הביאור על פסוק ה׳ חסר בכ״י מנטובה 13.

REJOICE. When the wicked will be put to shame, then those that seek You will rejoice and lift up their voices.⁠¹

1. So Ha-Keter. The commonly printed editions of Ibn Ezra have this note concluding Ibn Ezra’s comments on verse 4. However, they belong in verse 5.

ישישו וישמחו – הם יבושו וכל מבקשיך ואוהבי ישועתיך ישישו שתושיעני.

ויאמרו תמיד יגדל אלהים – כמו גדול אלהים שמראה גדולתו לאוהביו ומושיעם מיד רבים מהם.

כל מבקשיך.⁠¹ שבי הגולה: אוהבי תשועתך². צדיקי הדור:

1. ׳הם יבושו וכל מבקשיך ואוהבי ישועתך ישישו שתושיעני׳ (רד״ק).

2. לשה״כ ישועתך, ועי׳ כת״י.

ולפי שקצתם עלו עם עזרא לארץ ישראל וקצתם נשארו בבבל, שהיו יודעים שלא יאריך הבית, על מה שיעלו מבבל אמר יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, ועל הנשארים אמר וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל אֱלֹהִים אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ, לפי שהיו אוהבים התשועה שעשה ה׳, אבל לא עלו מבבל כי ראו שעתיד הבית ליחרב מהר:

כל מבקשיך – קו״ף רפה.

בך – בישועתך.

ויאמרו וגו׳ – האוהבים ומצפים לישועתך יהיו נושעים בכל עת ויאמרו תמיד בעת התשועה מאוד יגדל אלהים.

ישישו כל מבקשיך בשיראו שאתה מושיע חוסים ואוהבי תשועתך יאמרו תמיד יגדל ה׳ ע״י שיוסיף לעשות נסים חדשים, ועמ״ש בזה למעלה סי׳ מ׳ שם בארתיו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) וַאֲנִ֤י׀ עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֱלֹהִ֢ים ח֫וּשָׁה⁠־לִּ֥י^א עֶזְרִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה⁠ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה אַל⁠־תְּאַחַֽר׃

But I am poor and needy. O God, make haste to me. You are my help and my deliverer; Hashem, do not tarry.

א. ח֫וּשָׁה⁠־לִּ֥י =א (תיבת ה״עולה״ מוקפת בכתב⁠־היד, וה״עולה״ מסומן בה בהברה הראויה לגעיה כשיטתו)
• דפוסים=<חֽוּשָׁ֫ה לִּ֥י> (וכן ברויאר לשיטתו)

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲנָא עַנְיָא וַחֲשִׁיכָא אֱלָהָא זְרֵיז לִי סַעֲדִי וְשִׁזְבוּתִי אַתְּ הוּא יְיָ לָא תוֹחַר.

But I am poor and lowly, O God; hasten to me, you are my help and salvation; O LORD, do not delay.

(א-ב)

למנצח לדוד להזכיר – אלהים להצילני. זה שאמר הכתוב (זכריה י׳:ט׳) ואזרעם בעמים. ובשכר שמזכירים אותי בכל פעם אני מזכיר אותם בכל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם שנאמר (ירמיהו ל״א:י״ט) הבן יקיר לי אפרים וגו׳ המו מעי לו. (דברי הימים א ט״ז:ד׳) ויתן לפני ארון ברית ה׳ וגו׳ להזכיר ולהודות. ומה היו מזכירין (שם י״ב) זכרו נפלאותיו אשר עשה זכרו נפלאותיו שעשה עמכם בכל עת ולא גאל את ישראל ועשה עמהם אלא בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו. אמר דוד אם כן אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני. למה היה דומה למלך שהיה לו צאן וכעס עליהם גירש את הצאן והתיר את הדיר והעביר את הרועה. אחר זמן כנס הצאן ובנה את הדיר ולרועה לא הזכיר. אמר הרועה הרי הצאן מכונסות והדיר בנוי ואני איני נזכר. כך אמר דוד למעלה מן המזמור (תהלים ס״ט:ל״ו) כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנוי. וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה הרי הצאן מכונסות ואני איני נזכר לכך למנצח לדוד להזכיר. ווי להם לרשעים שאינם מתים לעולם הבא אלא מן הקנאה שהם רואין ומן הכעס שנאמר (איוב ה׳:ב׳) כי לאויל יהרג כעס אחר הקנאה וכעס הן כלים שנאמר (תהלים ע ג-ד) יבושו ויחפרו מבקשי נפשי ישובו על עקב בשתם.

(ו) אלהים חושה לי – וכתוב אחר אומר (שם מ׳:י״ח) אדני יחשב לי. אלא אמר דוד לפני הקב״ה רבונו של עולם חשוב לעניותי ואביונותי וגאלני חושה. ולמה עזרי ומפלטי אתה ה׳ אל תאחר. בין היום בין מחר עליך לגאלני לפיכך אל תאחר.

ואני עני ואביון אלהים חושה לי – וכתוב אחר אומר אדני יחשב לי, א״ר יעקב איש כפר תמרתא אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע חשוב אביונותי ועניותי ואתה חש לגאלני למה עזרי ומפלטי אתה י״י אל תאחר בין היום בין למחר עליך לגאלני לכך נאמר אל תאחר.

ואנא אלצ׳עיף אלמסכין אללהם אסרע לי ד׳אך פאנך עוני ומפלתי יא רב לא תוכ׳רה עני.

ואני העני והמסכן תמהר לי את זאת (את הישועה שלך) לפי שאתה הוא העזר שלי והמציל אותי. ה׳! אל תאחר זאת (את הישועה שלך) ממני.

ואני, ואני החלש המסכן אלהים החישה לי זאת כי אחת עזרי ומפלטי ה׳ אל תאחרהו ממני.

חושה לי – לעזרה.

hasten to me to aid [me].

ואני – כמשמעו.

עני ואביון – או כעני ואביון. או כמחשבת האויבים.

ולי – כמו: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג).

אל תאחר – עזרי, פועל יוצא או פועל עומד.

אל תאחר – כמו: מדוע אחרו (שופטים ה׳:כ״ח), להיותך עזרי.

BUT I AM POOR. But I am poor and needy is to be taken according to its plain meaning. Or, it is to be interpreted But I am like the poor and needy. On the other hand, the psalmist might be speaking of what is in the mind of the enemies.⁠¹

The word li (unto me) in our verse is like the word li (of me) in Say, of me He is my brother (Gen. 20:13).⁠²

TARRY NOT. My help. Te’achar (tarry) is transitive.⁠³ On the other hand te’achar might be intransitive. In this case te’achar (tarry) in tarry not is similar to echeru (tarry) in Why tarry? (Judges 5:28). Its meaning is, Tarry not from acting as my deliverer.

1. The enemies of the psalmist consider him poor and needy.

2. The word li (unto me) in our verse is to be rendered, because of me. Thus according to Ibn Ezra our verse is to be translated, O God make haste for me, that is, make haste on my behalf.

3. According to this interpretation al te’achar (do not tarry) is to be interpreted, “do not tarry my help,” that is, do not delay my help.

ואני עני ואביון – קרא עצמו כן לפי שהוציאו בנו מן המלוכה.

ואני עני ואביון. בתחילת בנין בית שני¹: אלקים חושה. להושיעני מן המסים והארנוניות של מלכות מדי ופרס, כאמרו (עזרא ז כד) ׳מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהום׳:

1. עם עני ודל, וראה בזכריה ׳חן חן לה׳.

ועל הגלות הזה אמר, וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי לפי שהיית עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה פעמים אחרות בגלויות הראשונים, אלוקי¹ אַל תְּאַחַר:

1. לשה״כ לפנינו: ׳ה׳⁠ ⁠׳, ולעיל (תהלים מ׳:י״ח) כתוב ׳אלקי אל תאחר׳.

עזרי – זה כתוב עזרי ובמזמור מ׳ עזרתי ובמדרש קהלת רבתי פ׳ ראה זה מצאתי אמרה קהלת אמר ר׳ ירמיה זה רוח הקודש פעמי׳ משיחה בלשון זכר ופעמים משיחה בלשון נקבה כתוב א׳ אומר אמר קהלת וכתוב א׳ אומר אמרה קהלת כתוב א׳ אומר עזרי ומפלטי וכתוב א׳ אומר עזרתי ומפלטי כתוב א׳ אומר רגלי מבשר וכתוב א׳ אומר מבשרת ציון וכן בילקוט קהלת רמז תתקע״ז.

ומפלטי – קל הלמ״ד ברוב ספרים ויש מהם בדגש.

י״י אל תאחר – זה כתוב ה׳ אל תאחר ובמזמור מ׳ אלהי.

ומפלטי – ענין הצלה.

תאחר – מלשון איחור והזמנה.

ואני עני – אני מוכנע כעני ואביון לזה אתה אלהים חושה לי למלאות שאלתי.

עזרי – מעולם אתה עזרי ומפלטי לזה גם עתה אל תאחר.

ואני מצטרך תמיד לישועה, כי אני עני ואביון – לכן חושה לי ואל תאחר את הזמן הצריך לישועה.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון