Tehillim 61 – תהלים סא‏ – Mikraot Gedolot

(א) לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל⁠־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד׃ ^א

For the leader, with string music. By David.

א. ‹ר4› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְשַׁבָּחָא עַל תּוּשְׁבְּחָן לְדָוִד.

For praise, with the psalms of David.

רמז תשפ

למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תפלתי. זש״ה ותפלת צדיקים ישמע, בכל מקום שקראו ישראל להקב״ה ענה אותם, קראו לו במצרים שנאמר וישמע אלהים את נאקתם. על הים ויאמר ה׳ אל משה מה תצעק אלי. במדבר וישמע ה׳ את קול דבריכם. משנכנסו לארץ ויזעק שמואל אל ה׳, וכן בימי שלמה ויהי כלכלות שלמה להתפלל, אף אנו עכשו שגלינו ענה אותנו שנאמר קראתי שמך ה׳ מבור תחתיות, ועכשו שאנו מקצה הארץ אליך אקרא, א״ל הקב״ה מקצה הארץ קראתם אותי כשהייתם בארץ לא קראתם אותי, וכן הוא אומר אמרתי הנני הנני אל גוי לא קורא בשמי, כשהייתי בתוככם לא קראתם אותי, וכן הוא אומר וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם ובקשתם אותי ומצאתם וגו׳ ונמצאתי לכם נאם ה׳.

מקצה הארץ, וכן אמר משה בצר לך ומצאוך וגו׳ מה כתיב בתריה ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת לכך נאמר מקצה הארץ.

קול לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין באלחאן.

מאמר לדוד שבו משבח את המתמידים בלחנים.

מאמר לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם בנגינות. בכל הנוס׳ ״באלחאן״ בנגינות, אך לפי מה שכתב בהקדמתו הארוכה בתנאי השני שכל שהוא ״על נגינת״ נאמר כולו בלחן אחד, וזהו היחיד שכתוב ״נגינת״ לכן נראה שצריך לתקן ״בלחן״ בנגינה. ושמא היה לפני רבינו במקום אחר כתוב ״נגינת״ ?

למנצח על נגינת לדוד

קו׳ על נגינת בפתח עלי נﹺיﹼה אלאצֺאפה ואן עאקבת⁠[ה] אללאם מא קלנא פי מימין לבית (יחזקאל י:ג) מבית לפרכת (שמות כו:לג, ויקרא טז:ב, ויקרא טז:טו).

It states “upon the instrument (nəḡînaṯ)” with an A (Pattāḥ) (underneath the N (Nûn) approximating the annexation [ʾiḍâfa] were it not for the L (Lāmęḏ), which interposes between (them) as we said for “were standing on the south side” (Ez. 10:3), “behind the curtain” (Ex. 26:33, Lev. 16:2 and 16:15).

למנצח – נגינת פיוט. והעד שהוא סמוך: שהוא נקוד בפתח.

FOR THE LEADER… HEAR MY CRY, O GOD.⁠¹ The word neginat (string-music) is short for neginat piyyut (tune of a poem).⁠² The fact that the word neginat is vocalized with a pattach is proof of this.⁠³

1. Hear my cry, O God is probably a transposition from the heading of verse 2.

2. This psalm was to be performed to the tune of a poem opening with the words neginat piyyut. See Ibn Ezra on Ps. 4:1.

3. A noun ending in a letter vocalized by a pattach, followed by a tav, is in the construct.

למנצח על נגינת לדוד – נגינת – אף על פי שהוא בפתח אינו סמוך אלא הוא כמו נגינה בה״א. וכמוהו בפתח ובתי״ו שלא בסמיכות מכת בלתי סרה (ישעיהו י״ד:ו׳), חכמת ודעת (ישעיהו ל״ג:ו׳), רבת תעשרנה (תהלים ס״ה:י׳), והדומים להם שנכתבו בספר מכלול.

והמזמור הזה אמרו דוד כשהיה גולה ובורח מפני שאול או אמרו על לשון הגלות. וכן מפרשו בדרש על כנסת ישראל בגלות.

זה המזמור חיבר בהלחמו עם ארם שהיו בגבול לארץ ישראל. אמר:

(א-ב) לַמְנַצֵּחַ עַל נְגִינַת לְדָוִד, שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי וגו׳. אמר הגאון, שזה המזמור [היא] תפילה שעשה דוד שתועיל לו בכל פעם ילך למלחמה על אויבי ישראל. ואמר, שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי, וכבר אמרנו (תהלים י״ז:א׳) ש׳רינה׳ ו׳תפילה׳ תבדלנה במה ש׳רינה׳ היא הסדרת שבחיו של הקב״ה, ו׳תפילה׳ היא שאלת הצרכים:

נגינת – שם כלי נגון.

למנצח – במזמור זה רחש לבו דבר טוב, ויאמר כי בין בהיותו נרדף מפני שאול על צורי היעלים, ובין בעת הצלחתו שהגיע למלכות, אחת שאל ואחת בקש שישב תמיד בבית ה׳ לעבדו, כמ״ש למעלה (כ״ז) אחת שאלתי מאת ה׳ וכו׳ שבתי בבית ה׳ כל ימי חיי ונחלק לב׳ חלקים, חלק א׳ מה שהיה בימי עניו, וחלק ב׳ על ימי הצלחתו.

על נגינת – אולי שני מזמורים אלה, זה והקודם, נמצאו נכתבים על קלף אחד, והראשון חובר בימי המלחמה והשני אחר הנצחון, מ״מ הם חוץ למדרגתם, שאח״כ במזמורים הבאים הבאים חוזר ומדבר בימי חרפו בהיותו בורח ומסתתר מפני שאול ואולי הושמו כאן מפני בטחון דוד באלהים וההודאה לשם ה׳ שזה סוף מזמור נ״א וס״א.

(ב) שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י⁠ הַ֝קְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי׃

Hear my cry, O God; attend to my prayer.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

קַבֵּל יְיָ בָּעוּתִי אֲצֵית צְלוֹתִי.

Accept, O LORD, my petition, hear my prayer.

למנצח על נגינת לדוד – הקשיבה תפלתי. זה שאמר הכתוב (משלי ט״ו:כ״ט) רחוק ה׳ מרשעים ותפלת צדיקים ישמע. כל מקום שקראו ישראל להקב״ה ענה אותם. קראוהו במצרים ענה אותם. שנאמר (שמות ג׳:ז׳) ואת צעקתם שמעתי. על הים ענה אותם. שנאמר (שם י״ד:ט״ו) מה תצעק אלי. במדבר ענה אותם. שנאמר (במדבר כ״א:ג׳) וישמע ה׳ בקול ישראל. נכנסו לארץ וקראוהו ענה אותם. שנאמר (שמואל א ז׳:ט׳) ויזעק שמואל אל ה׳. ואף בימי שלמה. שנאמר (מלכים א ח׳:כ״ד) ויהי ככלות שלמה להתפלל. ואף עכשיו שגלינו ענה אותנו. שנאמר (איכה ג׳:נ״ה) קראתי שמך ה׳ מבור תחתיות. (שם נ״ו) קולי שמעת. ואף עכשיו שאנו בקצה הארץ אליך אקרא. ואמר לו הקב״ה מקצה הארץ קראתם אותי כשהייתם בארץ לא קראתם אותי. (לכך נאמר מקצה הארץ אליך אקרא). וכן ירמיה אמר (ירמיהו כ״ט:י״ב) וקראתם אותי והלכתם והתפללתם. (שם י״ג) ובקשתם אותי משם ומצאתם. (שם י״ד) ונמצאתי לכם. וכן משה אמר (דברים ד׳:ל׳) בצר לך ומצאוך. לכך מקצה הארץ אליך אקרא.

אללהם אסמע רניני, ואסתג׳יב לי פי צלותי.

ה׳! תשמע את רינתי ותענה לי בתפילה שלי.

והקשיבה, ועניני בתפלתי.

שמעה – רינתי – בגלוי, ותפלתי – בלב, כנגד חנה.

HEAR MY CRY. Hear the cry that I offer in public, and attend unto the prayer that I offer in my heart. The latter¹ corresponds to the prayer of Hannah.⁠²

1. David’s prayer which was offered in his heart.

2. See Samuel I 9-13: So Hannah rose up…. and prayed unto the Lord… she spoke in her heart; only her lips moved, but her voice could not be heard.

שמעה – הפסוק כפל ענין במלות שונות.

שמעה אלקים רנתי. שנתתי לך שבח על מה שעשית עמנו לשעבר¹: הקשיבה תפילתי. על העתיד:

1. ׳רינתי׳ היא הרינה על שעבר, והוא סידור שבחו של הקב״ה קודם התפילה, כמבואר בשיעורים. ואילו על להבא היא ׳תפילה׳. ונמצינו למדים שמה שאמרו (ברכות נד.) ׳נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד׳, לדעת רבינו הוא סידור שבחו של הקב״ה ושוב תפילה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

שמעה, האזינה^א – הרינון והקינה^ב הוא עקר אצלו, וע״כ אמר עליו לשון שמיעה כמ״ש ישעיה (א׳ י׳) ובכ״מ.

א. כן גם בכ״י (אולי בהשפעת תהלים ל״ט:י״ג). אך כנראה צריך לומר ״הקשיבה״ כלשון הפסוק.

ב. כן בכ״י. בדפוסים: ״והקנאה״.

שמעה אלהים רנתי – הוא מה שמקונן בעת עניו בחלק הא׳ האזינה תפלתי – מה שמתפלל בימי הצלחתו בחלק הב׳. (חלק א׳)

רנתי – יש לשון רנה להרמת קול בתחנה (מלכים א׳ ח׳:כ״א) רק כאן נ״ל שהוא להרמת קול שמחה, ורנן כמו רומם (מוט⁠־נוט).

תפילתי – מלשון פלילים שאני דן דין בעצמי ויודע שקטנתי מכל חסדיך.

(ג) מִקְצֵ֤ה הָאָ֨רֶץ׀ אֵלֶ֣יךָ אֶ֭קְרָא⁠ בַּעֲטֹ֣ף לִבִּ֑י⁠ בְּצוּר⁠־יָר֖וּם מִמֶּ֣נִּי⁠ תַנְחֵֽנִי׃

From the end of the earth I will call to You when my heart is faint. Lead me to a rock that is higher than me.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

מִן סְיָפֵי אַרְעָא קָדָמָךְ אֲצַלֵי בְּאִשְׁתַּלְהֲיוֹת לִבִּי בִּכְרַךְ תַּקִיף דְמִתְבְּנֵי עַל טַנֵר רָם מִנִי דַבַּר יָתִי.

From the ends of the earth I will pray in your presence when my heart is weary; lead me to a strong fortress built on a rock¹ that is higher than I.

1. Rock: mountain.

בעטוף לבי – עד היכן אדם חייב לעמוד בתפלה עד שיעטוף. שנאמר (תהלים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטוף. וכן הוא אומר (יונה ב׳:ח׳) בהתעטף עלי נפשי.

בצור ירום ממני תנחני – ואי זו זו ירושלים. שנאמר (יחזקאל מ״א:ז׳) ורחבה ונסבה למעלה. לכך בצור ירום ממני תנחני. אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם איני מבקשת אצל האויב הזה אלא אגורה באהלך עולמים. וכן הוא אומר (תהלים כ״ו:ח׳) מה אהבתי מעון ביתך. (שם פ״ד:י״א) כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע.

ואד׳א אדעו מן אקאצי אלארץ׳ חין יתצ׳ור קלבי, פאנת פי כן צואן ארפע מני תסירני.

ואם אקרא אליך מקצוות הארץ כאשר לבי מתכווץ מכאב. ואפילו במקום הסלע שקשה עלי תנהיג אותי.

מקצה, וכאשר אקרא אליך מקצי הארץ בעת מצוקת לבבי הרי אתה תנחני במחסה צור הגבוה ממני. נראה שהכוונה תשלח עזרתך ממקום ובאופן שלא צפיתי לו.

(ג-ד) ובעטף לבי הו מן מעני אלתעטף.

ומעני קו׳ בצור ירום ממני תנחני אנת תצ⁠[ד]⁠רני פי מעני רפיעה תמנע מן אלוצול כמא יקול מגדל עוז מפני אויב.

(3-4) And “when my heart is fond,” it means fondness.

The meaning of the statement “You lead me to a rock that is high above me.” ‘You lead me,’ meaning elevated to prevent (enemies) from reaching me as stated; “a tower of strength against the enemy.”

מקצה הארץ – אף על פי שאני רחוק מאנשיי שאני משלח על אויביי למלחמה.

אליך אקרא בעטף לבי – עליהם ועל מה אני קורא לך שתנחני בצור שהוא רם וחזק ממני.

From the end of the earth although I am far from my men whom I send against my enemies in battle.

I call out to You when my heart becomes faint because of them. Now, about what do I call out to You? That You lead me on a rock, which is higher and stronger than I.

מקצה הארץ – כשהיה ב⁠{ו}⁠רח מפני שאול אל ארץ פלשתים.

בעטף – פמיר.⁠¹

בצור – בסלע שהוא רם ממני תנחני בו.

1. בלעז.

מקצה הארץ – שהוא רחוק מאהל י״י.

או הוא הטעם אף על פי שאני בקצה הארץ שהוא מקום שפל, בצור ירום ממני – והטעם שהיה^א רם ממני, שם תנחני.

א. כן בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870. בכ״י לונדון 24896: ״שיהיה״.

FROM THE END OF THE EARTH. Which is far from God’s tent [will I call unto thee… lead me to a rock that is higher than me…] The meaning of our verse might also be, even though I am at the end of the earth, which is a very low place, lead me to a place a rock that is higher than I. [The end of our verse is to be so interpreted, for] the meaning of tzur yarum mi-menni (a rock that is too high for me) is, a rock that is higher than I.⁠¹

1. The usual form for higher than me is ram mi-meni. Hence Ibn Ezra’s explanation.

מקצה הארץ – אם על דוד, מארץ פלשתים שהיה גולה שם. ואם על הגלות קורא כל אחד מישראל מארצות הגלות.

בעטף לבי – רבוי התפלה בצרה תקרא עטיפה, וכן תפלה לעני כי יעטף ולפני י״י ישפך שיחו (תהלים ק״ב:א׳).

בצור ירום ממני – בצור שהוא רם ממני שלא אוכל לעלות שם.

תנחני – אתה שם. והצור הוא ארץ ישראל, אם על דוד אם על גלות.

מקצה הארץ. מגבול ארץ ישראל: בעטוף לבי. מיראת מלחמת האומות¹: בצור ירום ממני. אף על פי שהם חזקים ממני²: תנחני. לבטח להלחם בם:

1. בעטף לבי, ריבוי התפלה בעת הצרה תִּקָּרֵא עטיפה (רד״ק).

2. נגד ׳צור׳ שהוא ׳ירום׳, גדול וגיבור יותר ממני, ובשיעורים פירש ש׳צור׳ הוא מלך.

מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא. בהיותי יוצא למלחמה חוץ מארץ ישראל למלחמת הרשות¹, ׳אליך אקרא׳ בַּעֲטֹף לִבִּי, שבעת הצורך אני תמיד נפנה אליך ה׳, ולא כמו שרבים עושים, שאינם זוכרים את ה׳ בשעת צרתם וטרדם: בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי. יהי רצון שאתה ׳תנחני ותנהלני׳ כשאני לוחם ׳בצור׳ ומלך יותר רם ונישא ׳ממני׳:

1. אך בנדפס פירש ׳מקצה הארץ׳ על המלחמה בגבול ארץ ישראל.

בעטוף – מלשון עטיפה ולבישה.

מקצה הארץ – כשהיה נלחם עם ארם אמר כשאני בקצה הארץ רחוק מא״י כאשר לבי מעוטף בצרות אקרא אליך שתנחם אותי.

בצור ירום ממני – ר״ל שאנצח מלכים החזקים ממני.

בעטף לבי – מורה על רוב הצרה, כמו בהתעטף עלי נפשי תפלה לעני כי יעטוף.

מקצה הארץ – בעת שהייתי בורח מפני שאול יושב מתחבא בקצה א״י, משם אליך אקרא בעטף לבי מרוב הצרות, בעת אשר תנחני בצור ירום ממני – שהוצרכתי לעלות על צורי היעלים הרמים להתחבאות שם, ואתה תנחני שם, יען

מקצה הארץ וגו׳ – כשהייתי נס מפני שאול עד ירכתי מדבר יהודה שהוא קצה א״י אליך קראתי באנחתי ואתה הצלתני מידי שאול והבאתני עד הלום עד כסא המלוכה שפללתי שהוא דבר נשגב ממני ולא אוכל לו, או מקצה הארץ הוא ע״ד הפלגה ור״ל מגלותי יהיה במקום שיהיה.

בעטף לבי – מקור שרש עטה ועטף הוא עט ועף כמו בשם עיט ועוף ועטלף רק בזה יש למ״ד נוספת (שאנן⁠־שלאנן), שהעיט יעטה עצמו בכנפיו בפרט כשהוא באנחת מות.

(ד) כִּֽי⁠־הָיִ֣יתָ מַחְסֶ֣ה לִ֑י⁠ מִגְדַּל⁠־עֹ֝֗ז^א מִפְּנֵ֥י אוֹיֵֽב׃

For You have been a refuge for me, a tower of strength in the face of the enemy.

א. מִגְדַּל⁠־עֹ֝֗ז א=מִגְדַּל⁠־עֹ֝ז (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

אֲרוּם הֲוֵיתָא רָחִיץ לִי קוּסְטַל דְעִשׁוּנָא מִן קֳדָם בְּעֵיל דְבָבָא.

For you have been security for me, in truth, a stronghold before the enemy.

כמא לם תזל מכן לי כמג׳דל עז מן קבל אלעדו.

כפי שעודך האיתן שלי כמו חומה בצורה מפני האויב.

כי, וכשם שלא חדלת מהיות לי מחסה במגדל עז מפני האויב.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 3]

(ד-ה) כי – ותמיד היית למגדל עז, על כן אתאוה אגורה ולהיותי חוסה בצל כנפיך באמת.

(4-5) FOR. You were always a tower of strength. I therefore desire to dwell in Your tent and to truly take refuge in the covert of Your wings.⁠¹

1. See verse 5.

כי היית – פעמים רבות היית מחסה לי, לפיכך אליך אקרא – אם על דוד, אם על ישראל, אליך אקרא.

כי היית מחסה. פעמים רבות, כן הֶיֵּה לי גם עתה לכבוד שמך, שלא יאמרו ׳מבלתי יכולת׳ (במדבר יד טז)¹:

1. שם טען ׳ושמעו מצרים וגו׳ ואמרו הגויים וגו׳ מבלתי יכולת ה׳ להביא את הארץ הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׳.

ונתן הסיבה ואמר, כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי פעמים אחרות לשעבר שלא יעלה עלי האויב, והיית עוד מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב בעלותו אלי לקרב, ולכן, מה יאמרו העמים בראותם שאתה ה׳ בכוחך הגדול הצילני לשעבר ועתה לא, הלוא יאמרו מבלי יכולת ה׳¹ כביכול:

1. ע״פ דברים (ט כח).

כי היית – מעולם היית מחסה לי כמגדל חזק.

כי היית מחסה לי – ולכן העלתני על צורים רמים מפני אויב – ואז אליך אקרא

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) אָג֣וּרָה בְ֭אׇהׇלְךָ עוֹלָמִ֑ים⁠ אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃

I will dwell in Your tent forever; I will take refuge in the shelter of Your wings. Selah.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲדוּר בְּמַשְׁכְּנָךְ לְעָלְמַיָא אֶתְרְחֵץ בִּטְלַל שְׁכִנְתָּךְ לְעַלְמִין.

I will dwell in your tent forever, I will be secure in the shade of your presence forever.

רמז תשפא

אגורה באהלך עולמים – א״ר יהודה אמר שמואל וכי אפשר לאדם לדור בשני עולמות, אלא כך אמר דוד רבש״ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה דאמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן לוי כל תלמיד חכם שאומר דבר שמועה מפיו בעוה״ז שפתותיו דובבות בקבר, א״ר יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא מאי קראה וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים אתה מניח אצבע עליו דובב אף תלמי חכם כין שאומר דבר שמועה מפיו בעוה״ז שפתותיו דובבות בקבר. וכן הוא אומר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם שהן מקלסין להקב״ה שם. א״ר חמא ברבי יוסי אין בין הצדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדבור בלבד והם מקלסים להקב״ה שם שנפשותיהן בצרור החיים ואין ירננו אלא קלוס שנאמר קול רנה וישועה באהלי צדיקים. דובב שפתי ישנים רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, חד אמר כהדין דשתי קונדיטון, וחד אמר כהדין דשתי חמר עתיק אף על גב דשתי ליה טעמיה בפומיה. אמרה כנסת ישראל רבש״ע איני מבקשת אצל האויב הזה אלא אגורה באהלך עולמים, וכן הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי (כתוב ברמז תרי״ג), וכה״א אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך ואומר כי טוב יום בחצריך.

כ׳דאך אסאלך אן אג׳אורך פי כ׳באיך אלי אלדהור, ואסתכן פי סתר כנפך סרמדא.

באותו ענין אני מבקש ממך לגור לידך בתוך האוהלים שלך [אהלי תורה] לעד. ואחסה תמיד בהסתרת כנפיך [עלי].

אגורה, כן אבקש מלפניך שאחיה בשכנות אהלך לעלומים, אגורה כמו ומגרת ביתה בשמות ג כב שענינו שכנות.

אגורה באהלך עולמים – זכיני בעולם הזה ולעולם הבא.

I shall dwell in Your tent to eternity Grant me the privilege in this world and in the world to come.

אגורה באהלך – זה בית המקדש.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 4]

אגורה באהליך עולמים – זמנים ארוכים.

ואהלך – הוא בית המקדש ואם על דוד אהל מועד.

ובכן אגורה באהלך עולמים. שאכתוב נפלאותיך לזכרון לדורות: אחסה בסתר כנפיך. שאוכל לעסוק בתורה ובמצוות, ולא אהיה טרוד תמיד במלחמות:

(ה-ו) אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים. ועוד, אני כל עשתונותי הם רק לגור באהלך עולמים ולעשות לך שם תפארת בדרשי נפלאותיך ברבים¹, ועוד יהי רצון שאֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי שאני נודר בשעת צרת המלחמה פעמים אחרות:

[בשוליים הפנימיים: נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ. יאמר, שאתה כבר נתת ירושת האבות שהם כוחם בפיהם², ובהתפללם לה׳ בצר להם יענם, שהוא אומנות האבות]:

1. בנדפס: ׳שאכתוב נפלאותיך לזכרון לדורות׳.

2. התפילה נקראת ׳אומנות אבותם׳ (תנחומא בשלח ט).

אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר – הביתי״ן רפי״ן.

אגורה – וכ״כ אגורה באהליך עד עולם להיות נסתר בו מפני האויב והוא ענין מליצה.

אחסה וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.

אגורה באהלך עולמים – היה עיקר תפלתי לא על הצלחת הזמן רק שאוכל לגור עולם באהל ה׳ ולחסות בצל כנפיו סלה סיום הענין. (חלק ב׳)

אגורה – עתה שהצלתני אני בטוח, כמו שיבטח אורח הגר באוהל איש חסד מבני קדם, שמאחר שבא בצל קורתו בטוח הוא שבעל הבית ישים נפשו בכפו וגם יתן נפשו תחת נפשו להצילו.

סלה – דומה לעולמים שלפניו, א״כ נראה שהוראת מלת סלה היא לנצח כקבלת חז״ל (ועיין למעלה ג׳:ג׳).

(ו) כִּֽי⁠־אַתָּ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י⁠ נָתַ֥תָּ יְ֝רֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃

For You, O God, have heard my vows. You have granted the heritage of those that fear Your name.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרוּם אַנְתְּ יְיָ שְׁמַעְתָּא נִדְרַי יְהֵבְתָּא יְרוּתָא לְדַחֲלֵי שְׁמָךְ.

For you, O LORD, have heard my vows; you have given the inheritance to those who fear your name.

פאנך יא רב אג׳בתני פי נד׳ורי, באן אעטית אתקיא אסמך ארת׳א.

לפי שאתה. ה׳! ענית לי בנדרי בכך שנתת ירושה ליראי שמיך.

כי, כי אתה ה׳ עניתני בנדרי בתתך ליראי שמך ירושה.

(ו-ז) וקו׳ נתת ירושת יראי שמך יריד נתת ראי שמך ירושתם אי מלכתהם מא ירתֺוא מן אבאיהם מן פצֺלך ואנעאמך ודֺלך מתֺל קו׳ בעד ימים על מי מלך תוסיף.

(6-7) It states “grant the request of those who fear Your name.” That is to say ‘you granted to those who fear Your name their request’ as in your kingdom, which they inherited from their fathers because of Your munificent and Your aid. That is similar to what it states, “Add days to the days of the king.”

נתת ירשת יראי שמך – החזרת ערי ירושתם על ידי.

You have given the heritage of those who fear Your name You have restored the cities of their heritage through me.

נתת ירושת יראי שמך – עליהם, וזהו היא הירושה ששמעת לנדריהם.

כי – למ״ד לנדריי נוסף, כמו: השלישי לאבשלום (דברי הימים א ג׳:ב׳). והטעם: שנדרתי נדר אם תמלא שאלתי, לשכון באהליך.

וטעם נתת ירושת – שאדור בארץ ישראל, שנתת ירושה ליראי^א שמך.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ליריאי״.

FOR. The lamed placed in front of the word nedarai (my vows)⁠¹ is superfluous. It is like the lamed placed in front of the word avshalom² (Absalom) in, the third, Absalom (1 Chron. 3:2).

The meaning of For Thou, O God, hast heard my vows is,⁠³ I uttered a vow that I will dwell in Your tent if You fulfill my request.⁠⁴

Thou hast granted the heritage [of those that fear Thy name] means, I will dwell in the Land of Israel, which You have given as a heritage to those who fear Your name.⁠⁵

1. Li-nedarai (my vows) literally means, to my vows. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Which is superfluous.

3. Lit. The meaning is.

4. To return me to the Land of Israel. Radak.

5. In other words, Thou hast granted the heritage [of those that fear Thy name] is connected to I will dwell in Thy tent forever; I will take refuge in the covert of Thy wings. Ibn Ezra should be understood as follows: The meaning of I will dwell in Thy tent forever; I will take refuge in the covert of Thy wings… Thou hast granted the heritage of those that fear Thy name is: I will dwell in the Land of Israel, which You have given as a heritage to those who fear Your name

כי אתה אלהים שמעת – עבר במקום עתיד, וכן נתת וכן רבים, ובדברי הנבואות ברוב. והנדרים הם שהיה נודר דוד בהיותו גולה אם ישיבנו י״י יתברך האל אל ארץ ישראל בשלום. ואם על הגלות גם כן שנודרים נדרים אם יעלם האל מהגלות.

ירושת יראי שמך – אוהל מועד או בית המקדש הוא ירושת יראי י״י ונחלתם. ואמר תתן לי מתנה זו שאגור באהליך שהוא ירושת יראי שמך.

שמעת לנדרי. פעמים רבות: ירושת יראי שמך. אומנות אבותינו להתפלל לך, כאמרו (דברים ד כט) ׳ובקשתם משם את ה׳ אלקיך ומצאת׳:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

שמעת – מעולם שמעת לנדרי אשר נדרתי בעת הלחמי מול האויב כי נתקבל ברצון ונתת ארץ האויב להיות ירושת ישראל יראי שמך.

לנדרי – מצייר את הנדרים כעצם מופשט, מדבר ואומר, ימים על ימי מלך תוסיף, עד כן אזמרה שמך.

כי – מעתה יספר כי גם אחר אשר נתת ירושת יראי שמך – ר״ל אחר שנתת לי המלוכה שהבטחתני שיהיה ירושה לזרעי בעת שיהיו יראי שמך, כמ״ש אם ישמרו בניך בריתי וכו׳ גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך, גם בעת ההיא שמעת לנדרי – הנדר שלי אמר אלה הדברים (יציין את הנדר כעצם מופשט מדבר בעד המלך).

נתת – לי.

(ז) יָמִ֣ים עַל⁠־יְמֵי⁠־מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף⁠ שְׁ֝נוֹתָ֗יו כְּמוֹ⁠־דֹ֥ר וָדֹֽר׃

May You add days to the king's days! May his years be like many generations!

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יוֹמִין עַל יוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא תּוֹסִיף שְׁנוֹי הֵיךְ דָרֵי עַלְמָא הָדֵין וְדָרֵי עַלְמָא דְאָתֵי.

You will add days to the age to come, the days of the King Messiah; his years are like the generations of this age and the generations of the age to come.

בה תזיד עלי עמר מלכהם איאמא, ותג׳על סניה בחסב ג׳יל וג׳יל.

אלא תוסיף ימים על ימי המלך שלהם. ותעשה את שנותיו דוד ועוד דור.

ימים, אשר בה תוסיף על ימי מלכם ימים ותעש שנותיו כפי דור ודור.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 6]

ימים על ימי מלך תוסיף – אם נגזר עלי למות בחור הוסיף ימים על ימי עד ששנותיי יהיו שבעים שנה כמו שני דור ודור.

Add days to the days of the king If it has been decreed upon me to die young, add days to my days until my years will equal seventy years, as the years of every generation.

ימים – הטעם שתבקש שתחיה שנים רבות שישב בבית השם לעבדו כנגד עולמים.

וטעם תוסיף – כמו: יראת י״י תוסיף ימים (משלי י׳:כ״ז), רק התי״ו לנכח השם.

MAYEST THOU ADD DAYS UNTO THE KINGS DAYS. Its meaning is as follows: David requests¹ to live² many years so that he will dwell in the house of God in order to serve Him. Our verse is parallel to [I will dwell in Thy tent] for ever (v. 5). Tosif (Mayest Thou add) is similar to tosif (prolongeth) in The fear of the Lord prolongeth days (Prov. 10:27). However, the tav of tosif [in our verse] refers to God.⁠³

1. Reading she-yevakkkesh.

2. Reading she-yichyeh. See Filwarg.

3. The tav of tosif in our verse is a second person prefix while that in Proverbs is a third person prefix. Hence tosif in our verse means, You (God) will add. However, tosif in Proverbs means, it will add (or prolong).

ימים על ימי מלך – אם על דוד אמר אמר זה על עצמו כי נמשח היה למלך ויתפלל לאל על עצמו שיאריך ימיו ויוסיף לו ימים על הימים הקצובים לו, כמ״ש בחזקיהו והוספתי על ימיך (מלכים ב כ׳:ו׳).

ואם על הגלות המלך – הוא מלך המשיח.

כמו דור ודור – שני דורות, והדור הוא שני חיי האדם.

ימים על ימי מלך תוסיף. על המורגל למלכים שימיהם קצרים¹:

1. כי השררה מקברת בעליה (ראה בשיעורים ומה שצויין שם).

יהי רצון שיָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף, כי על הרוב המלכים אינם חיים כשאר בני האדם, שאין מלכות נוגעת בחברתה¹, ועתה התפלל דוד שיוסיף על ימיו יותר מימי המלך, ואמר, איני שואל לחיות תמיד, רק שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר, שהם שבעים שנה², וכן חיה דוד שבעים שנה, שמלך אחר לא חיה ככה ממה שנמצא בכתוב³:

1. בשבת (ל.) כשביקש דוד למות באחד בשבת ׳אמר לו, כבר הגיע מלכות שלמה בנך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא׳. אך להלן (תהלים קי״ט:ע״ז) כתב הטעם כי השררה מקברת בעליה. ואולי השררה מקברת מפני שאין מלכות נוגעת בחברתה.

2. כ״כ רש״י.

3. ראה מש״כ המפרשים בישעיה (כג טו) ׳ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד׳, שהכוונה לדוד, שרק מלך אחד חי שבעים שנה והוא דוד. אך רבינו פירש שם שהכוונה למלכות בבל, ע״ש.

כמו דר ודר – ברוב ספרים מדוייקים שניהם חסרים וא״ו וכן נכון כפי המסורת דמזמור קמ״ה.

ימים – לזה גם עתה שמע לי ותוסיף ימים על הימים שאני בהם עתה ולא אמות ביד האויב ושנותי יהיו כשני כל הדורות והם שבעים שנה.

מלך – על עצמו אמר וכן כי אין המלך יוכל אתכם (ירמיהו ל״ח:ה׳) וצדקיה אמר על עצמו.

ימים על ימי מלך תוסיף – אם תוסיף ימים על הימים הקצובים למלך לחיות, ומוסיף לאמר שנותיו כמו דור ודור – אם תאריך ימיו כ״כ, עד שכל שנה ושנה שקצוב לו לחיות יתארך כמו דור שהוא שבעים שנה, עד שאם קצוב לו לחיות עוד עשר שנים, יחיה עשר דורות שהם עשר פעמים שבעים, אני נודר כי

ימים על ימי מלך – או מדבר על עצמו, או הוסיפו פסוקים אלו (ז׳ וח׳) אסף וידותון והימן בשירם בבית המקדש להתפלל על חיי שלמה בן דוד.

כמו דר ודור – דור הוא חיי אדם יקר הערך מיום לדתו עד יום מותו, וזה ג״כ כונת ודור רביעי ישובו הנה ואכמ״ל, א״כ כמו דר ודור, ר״ל הארך ימי המלך כפלים על שאר בני אדם, ודר בחילוף אותיות (זרא⁠־דראין) זר, מקור שרש חזר בלשון חכמים, חזרת השמש והמזלות אל מקום מה שבזה ישוער הזמן.

(ח) יֵשֵׁ֣ב ע֭וֹלָם לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים⁠ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת מַ֣ן יִנְצְרֻֽהוּ׃

May he be enthroned before God forever! Appoint mercy and truth, that they may preserve him.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יֵתֵיב לְעַלְמִין קֳדָם יְיָ טִיבוּ וּקְשׁוֹט מִן מָרֵי עַלְמָא יִנְטְרוּן לֵיהּ.

He will dwell forever in the presence of the LORD; goodness and truth from the Lord of the World will guard him.

פיקים בין ידי אללה אבדא, ויכון אלפצ׳ל ואלאחסאן יחאפט׳ונה וט׳יפה.

וכך [על ידי אריכות ימיו] הוא ישתכן לפני ה׳ לעולם והחסד וההטבה יהיו שניהם שומרים אותו.

ישב, שיתקיים לפני ה׳ לעולם ויהיו החסד והטוב ממונים עליו לשמרו. תרגם כאן אמת ״אחסאן״ טוב, גמילת חסד. וכך גם תרגם בעוד כמה מקומות וכפי שהעירותי עליהן במקומן.

ומַן אמר מן אלתֺקיל אעני אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם (דניאל א:י) עלי וזן צו את בני ישראל (במדבר כח:ב) גל מעלי חרפה (תהלים קיט:כב).

And “appointed” (man) is a Piʾēl imperative, I mean “who allotted (minnāh) food and drink to you” (Dan. 1:10) following the morphological pattern, “Command (Ṣaw) the Israelite people” (Num. 28:2), and “Take away (Gal) from me taunt” (Ps. 119:22).

ישב – המלך לעולם לפני אלהים.

חסד ואמת – שהוא עסוק בהם יהו מזומנים לנצרו.

מן – הזמנה, כמו וימן י״י קיקיון (יונה ד׳:ו׳).

May he dwell [May] the king dwell forever before God.

kindness and truth with which he engages himself will be prepared to guard him.

should be prepared Heb. מן. Preparation, as: "And the Lord...appointed (וימן) a kikayon" (Yonah 4:6).

מן – מנה, צו – צוה, כמו: מן קו – קוה.⁠¹

1. השוו רשב״ם בדייקות בראשית א׳:ז׳.

ישב – מן – על משקל צו את בני ישראל (במדבר כ״ח:ב׳), ותחסר מלת אשר,⁠^א כמו: עם לבבכם שלם, ורבים כמוהו, וככה הוא: חסד ואמת מנה שיצרוהו, כמו: וימן י״י.

א. כן בכ״י פרמא 2062, ובגיליון של כ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״אשר״.

MAY HE BE ENTHRONED… THAT THEY MAY PRESERVE HIM. The word man (appoint)⁠¹ follows the paradigm of the word tzav² (command) in Command the children of Israel (Num. 28:2).⁠³ The word asher has been omitted.⁠⁴ Compare, im levavam shalem (in behalf of them whose heart is whole) (2 Chron. 16:9).⁠⁵ There are many such instances. Our text should be read as follows: appoint mercy and truth that they may preserve him. The word man (appoint) is similar to va-yeman (prepared) in And the Lord prepared.⁠⁶

1. From the root mem, nun, heh.

2. From the root tzadi, vav, heh.

3. Both words come from a root that ends in a heh. Both words drop the heh and are vocalized with a pattach beneath the first letter.

4. Our text reads chesed ve-emet man yintzeruhu (appoint mercy and truth, that they may preserve him). The latter literally reads: appoint mercy and truth, they may preserve him. The word “that” is not in the Hebrew text. Ibn Ezra believes that our verse should be interpreted as if the word “that” (asher) was in the text. Our verse should be interpreted as if written, chesed ve-emet man asher yintzeruhu, appoint mercy and truth, that they may preserve him.

5. Im levavam shalem should be read as if written asher im levavam shalem.

6. Both words come from the same root.

ישב עולם – כל ימי חייו ישב לפני אלהים כלומר מתעסק ביראת האל ובחכמה.

מן – מנה לו חסדך ואמתך שישמרו אותי.

ישב עולם לפני אלקים. לעסוק בתורה: מן ינצרוהו. הכן ומנה¹ שינצרוהו מהאויבים:

1. לשון ציווי, תכין ותמנה. ׳מן – הזמנה׳ (רש״י) תזמין.

(ח-ט) אמר אם כן, יהי רצון שתוסיף על ימי המלך באופן שיֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, שאיני שואל לחיות בעבור התאוות גופניות, רק לעשות רצונך אלקי: חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ. ועוד, ׳מן׳ והכן, מלשון ׳וימן ה׳⁠ ⁠׳ (יונה ד׳:ו׳), חסד ואמת שינצרוהו¹, כי כֵּן ובאופן הזה אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם, שאפילו אחרי מותי אהיה משלם נדרי במה שיאמרו דבר שמועה מפי בדרשי בתוך קהל ועדה מפלאותיך תמים דעים:

1. כ״כ אבע״ז.

מן – ענין הזמנה כמו וימן (יונה ב׳:א׳).

לפני אלהים – בבה״מ מבלי לכת לארץ העמים להלחם בם.

חסד ואמת – חסדי המקום ואמיתת הבטחתו יהיה מזומן לשמרו מן האויב מבלי מלחמה.

מן – הכין.

ישב עולם לפני אלהים – שגם אם יחיה לעולם ישב תמיד לפני אלהים, יתמיד לשבת באהל ה׳ ולעבדו,

חסד – ר״ל שישב לפני אלהים אשר מן והכין חסדו ואמתו לנצור את המלך – שלא ינצרוהו אנשי חיל ושומרי הסף רק חסד ה׳ ואמתו המה ינצרוהו, כמ״ש שבתי בבית ה׳ כל ימי חיי וכו׳ כי יצפנני בסוכו וכו׳, כ״ז דברי נדריו, עתה יאמר המשורר

מן – מנה וצוה והוא מלשון מן שכן היו המלכים מתחילים פתגמיהם, מני שום טעם (עזרא ד׳:ט׳).

(ט) כֵּ֤ן אֲזַמְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לָעַ֑ד⁠ לְֽשַׁלְּמִ֥י נְ֝דָרַ֗י י֣וֹם ׀ יֽוֹם׃

So I will sing praise to Your name forever, that I may daily perform my vows.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּכֵן אֲשַׁבַּח שְׁמָךְ לְעָלְמַיָא כַּד אַשְׁלֵים נִדְרַי בְּיוֹם פּוּרְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל וּבְיוֹם דְיִתְרַבֵּי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמֶהֱוֵי מְלִיךְ.

Therefore will I praise your name forever, when I pay my vows in the day of the redemption of Israel, and in the day the King Messiah is anointed¹ to be king.

1. Anointed: or magnified.

כד׳אך אמג׳ד אסמך אלי אלאבד, באן אסלם נד׳ורי יומא יומא.

באופן הזה אהלל את שמך לעולם בכך שאני אשלם את נדרי יום אחרי יום.

[...] אל⁠[י]⁠א פי לשלמי נדרי צֺמיר אלפאעל יעני ענד מא אודי נדֺורי והו אולﹶי מן אנהא זאידה פי מעני לשלם מתֺל יא שכני לבדד (מיכה ז:יד) עזבי (ישעיה סה:יא, זכריה יא:יז, תהלים קיט:נג, משלי כח:ד, דניאל יד:ל).

The Yôdh of “as I fulfill may vows” refers to the agent, meaning ‘I will perform my vows.’ The first of them (Yôdh) is extraneous, meaning ‘leshalēm’ as in “May they who dwell isolate” (Micah 7:14) and “who abandons” (ʾôzvî’) (Isaiah 65:11, Zech. 11:17, Ps. 119:53, Prov. 28:4 and Dan. 14:39).

כן אזמרה – כמו שתיטיב לי כן אזמרה שמך להיותי משלם נדריי יום יום.

So will I sing praises Just as You will benefit me, so will I sing praises to Your name by paying my vows every day.

כן – וכמו: זה המזמור אזמרה שמך לעד ואשלם נדריי כל היום.

SO. As I do with this psalm, so will I sing praise unto Thy name forever and I will daily perform my vows.⁠¹

1. The Hebrew literally reads: to perform my vows daily. Ibn Ezra renders the latter as, and I will perform my vows daily.

כן אזמרה שמך לעד – בעשותך לי זה ששאלתי שאשלם נדרי יום יום בארץ ישראל גם כן אזמרה שמך על טובות שעשית לי.

כן אזמרה שמך לעד. בזכרון לדורות: לשלמי נדרי. שאמרתי (פסוק ה) ׳אגורה באהלך עולמים׳: יום יום. שאוסיף מיום ליום איזה שבח וגדולה:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

לשלמי – הלמ״ד בגעיא.

כן – ר״ל כמו שאני מזמר כאשר אנצח המלחמה כן אזמר לעד כאשר לא תבוא עלי מלחמה כלל.

לשלמי – בעת אשלם נדרי בכל יום אזמר אז לשמך כי מוטב לי לדור נדרים בכל יום עד שלא באה עלי המלחמה מלדור בעת המלחמה שאנצל מן האויב ולנצח אותו.

כן אזמרה שמך לעד – כפי דברי הנדר כן אזמרה שמך לעד ע״י שאשלם נדרי בכל יום ויום – שאשב בכל יום בבית ה׳ ושם אזמרה שמך ואהללך תמיד.

כן אזמרה וגו׳ – הם דברי דוד אחר פסוק ו׳ כמו שאתה שמעת לנדרי כן אוסיף ואדור יום יום ואשלם, ואזמר שמך.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון