Tehillim 146 – תהלים קמו‏ – Mikraot Gedolot

(א) הַֽלְלוּ⁠־יָ֡הּ^א ^בהַֽלְלִ֥י^ג נַ֝פְשִׁ֗י אֶת⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

Praise Hashem!⁠¹ Praise Hashem, my soul!

1. Praise Hashem | הַלְלוּ יָהּ – More literally: "Praise Yah". This name of Hashem appears 49 times in Tanakh, with 43 of its appearance in the Book of Tehillim. It might be an abbreviated form of Hashem's proper name: יהו-ה. Sforno suggests that it is used when addressing those in exile, where God's name of mercy (Hashem as opposed to Elohim) is not complete. This psalm focuses on the idea that one should put one's trust in God rather than man. While man is mortal and thus unreliable, God is not only eternal, but also caring and protective of the needy.

א. הַֽלְלוּ⁠־יָ֡הּ א=הַֽלֲלוּ⁠־יָ֡הּ (חטף)

ב. ‹ר3› פרשה פתוחה

ג. הַֽלְלִ֥י א=הַֽלֲלִ֥י (חטף)
• ראו את ההערה בתחילת מזמור קל״ט.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

הַלְלוּיָהּ שַׁבַּחִי נַפְשִׁי יַת שְׁמָא דַיָי.

Hallelujah!⁠¹ Praise the name of the LORD, O my soul.

1. Hallelujah: Praise God.

הללויה הללי נפשי וגו׳ – אמר ירמיה (ירמיהו כ׳:י״ג) שירו את ה׳ הללו את ה׳. הללו את ה׳. למה על איזה דבר (שם) כי הציל את נפש אביון מיד מרעים. בשעה שהקב״ה מפיל לרשעים לגהינם ומציל הצדיקים הם מקלסים אותו והן נותנין לו הלל שאינו מניח את העניים. וכן הוא אומר (ישעיהו ס״ו:ב׳) ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי. למעלה מן הענין שומר ה׳ את כל אוהביו וגו׳. תהלת ה׳ ידבר פי. ולא אני עצמי בלבד אלא ויברך כל בשר וגו׳. לכך נאמר אהללה ה׳ בחיי אזמרה לאלהי בעודי. וכן שלמה אמר (קהלת ט׳:י״ב) כי גם לא ידע האדם את עתו. אם אינו מקלס בעוד שהוא חי מתי הוא מקלס. לא כשימות. שנאמר (תהלים קט״ו:י״ז) לא המתים יהללו יה. וכתיב (שם ו׳:ו׳) כי אין במות זכרך וגו׳. ומי מהללך. ואנחנו נברך יה וגו׳. (ישעיהו ל״ח:י״ט) חי חי הוא יודך. ולא בשאול. וכן הוא אומר (קהלת ט׳:י׳) כי אין מעשה וחשבון וגו׳. לכך נאמר אהללה ה׳ בחיי וגו׳. כך אמר דוד אל תבטחו בנדיבים. לא יבטח אדם במעשה אבותיו. לא יאמר ישמעאל אברהם אבי יש לי מחלקו והוא מצילני. לא יאמר עשו יעקב היה צדיק והוא מצילני ובזכותו אני נמלט. שנאמר (תהלים מ״ט:ח׳) אח לא פדה יפדה איש. אין אחיו של אדם פודה אותו. אם אין אדם עושה טוב בעולם הזה לא יבטח במעשה אבותיו. לכך נאמר אל תבטחו בנדיבים. על מה תבטחו על מעשיכם. שנאמר (משלי ט׳:י״ב) אם חכמת חכמת לך וגו׳. וכן הוא אומר (שם ט״ז:כ״ו) נפש עמל עמלה לו. אין אדם אוכל ממעשה אבותיו לעתיד אלא כל א׳ וא׳ אוכל משלו. שנאמר (קהלת ו׳:ז׳) כל עמל האדם לפיהו. (שם ג כב) וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו. אין לאדם חלק אלא בעמלו. וכן הוא אומר (תהלים קכ״ח:ב׳) יגיע כפיך כי תאכל וגו׳. לכך נאמר אל תבטחו בנדיבים.

סבחוא אלאזלי, סבחי נפסי אללה.

תשבחו את האלוהים הנצחי ותאמרו: נפשי! תשבחו את ה׳. אני משבח את ה׳ כל עוד שאני בחיים ושבח לאלוהי כל עוד שאני קיים.

הללו את יה, הללי נפשי את ה׳. לפי כ״י כ.ו.מ. הללי נפש. ולפי זה אין יוד נפשי אות היחס אלא נוספת כיוד היושבי בשמים.

הללויה – דברי המשורר לישראל ואחר כן אומר לנפשו.

HALLELUJAH.⁠¹ Hallelujah was directed by the poet to Israel.⁠² The poet then addresses himself.⁠³

1. Hallelujah means “praise the Lord.”

2. Literally, “the words of the poet to Israel.”

3. Our verse literally reads: Praise the Lord, praise the Lord, O my soul. According to Ibn Ezra, the first part of the verse is directed at Israel.

הללו יה – מלחמת חנון בני עמון, ששכרו ארם בן רחוב, ואת ארם צובה והלך יואב ואבישי ועשו מלחמה עמהם ונצחום, ועל אותה ישועה אמר זה.

הללויה הללי נפשי את י״י – בראותו ברוח הקודש קיבוץ גליות, אמר כנגד ישראל: הללויה. וכן את נפשי, הללי את ה׳ עמהם, ובלתם.

הללויה הללי נפשי את ה׳. כוונת המזמור להודות לאל על מה שגמלו והודעת שבח הבטחון באל, ושבידו להשפיל ולהרים. ובסוף דבריו רמז ג״כ על ענין המשיח. ואמר הללי נפשי רומז על השתדלותה בהשגת כבודו.

(הקדמה) זה המזמור מזהיר את בני גלות בבל להלל את ה׳ בגלותם, ולייחל לישועתו. אמר:

(א-ב) הללויה הללי נפשי את ה׳. בזמן הגלות שאין השם שלם, ואַתְּ - ׳נפשי׳, ׳הללי את ה׳⁠ ⁠׳¹, כי אמנם אני עתה אהללה את ה׳ בחיי על נפלאותיו, בקיימו את בניו בין האומות: אזמרה לאלהי בעודי. בראותי ברוח הקודש את ישועתו:

1. אבע״ז: דברי המשורר לישראל ואחר כן אומר לנפשו.

(א-ב) הַלְלוּיָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי וגו׳. כבר אמרנו (ראה לעיל קיג א) ש׳הללויה׳ יאמר שנהלל ׳יה׳ במה שהוא מלך כל העולמות, ׳כי ביה ה׳ צור עולמים׳ (ישעיה כ״ו:ד׳).

ויאמר, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת ה׳, אֲהַלְלָה את ה׳ בְּחַיָּי ואֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי ובטרם אלך ואינני¹:

1. ע״פ לשה״כ לעיל (תהלים ל״ט:י״ד). ׳בעודי – בעוד אני חי׳ (רש״י).

הללויה – ריש פירקא וחדא מלה.

הללויה – אתם כולכם הללו את יה וגם את נפשי הללי את ה׳.

הללי נפשי את ה׳, אחר שהלל על טובותיו הכוללים כל בריותיו, יצוה לנפשו שהיא תהלל את ה׳ ביחוד מצד טובותיו הפרטים אליו.

(ב) אֲהַלְלָ֣ה^א יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י⁠ אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃

I will praise Hashem as long as I live, I will hymn to my God as long as I exist.⁠¹

1. As long as I live... I exist | בְּחַיָּי... בְּעוֹדִי – The word "בְּעוֹדִי" might more literally translate as: "while I still [am]". Cf. Malbim who understands the preposition "ב" to mean "for" rather than "while". The psalmist is praising Hashem for both his life and for everything beyond the gift of life (reading "עוד" to mean "surplus").

א. אֲהַלְלָ֣ה א=אֲהַלֲלָ֣ה (חטף)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

אֲשַׁבַּח יְיָ בְּחַיַי אֲזַמֵר לֶאֱלָהִי בִּדְאִיתִי.

I will sing praise, O LORD,⁠¹ in my lifetime, I will make music to my God while I exist.

1. O LORD: in the presence of the LORD.

הללויה הללי נפשי וגו׳ אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה׳ אלהיו, ולמה יעקב דכתיב וירא יעקב כי יש שבר במצרים. רבי אבהו בש״ר אלעזר אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה׳ אלהיו עושה שמים וארץ וכי מה ענין זה לזה, אלא בשר ודם יש לו פטרון שליט באפרכיא זו ואינו שליט באפרכיא אחרת אפילו תאמר קוזמוקטור שליט ביבשה שמא תאמר שליט בים, אבל הקב״ה שליט בים וביבשה מציל מן הים מציל מן היבשה מציל מן המים מציל מן האש מציל מן החרב מציל מבור אריות הדא הוא דכתיב עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם.

אסבח אללה פי חיותי, ואמג׳ד אלאהי מא דמת באקיא.

ואני אומר: אל תבטחו בנדיבים ובן אדם שאין לו ישועה.

אזמרה, ואזמרה לאלהי כל זמן שאני קיים.

בעודי – בעוד אני חי.

as long as I exist Heb. בעודי.

אהללה – אזמרה – בלשון כי במותו איננו. וזאת היא התהלה והזמרה להוכיח בני אדם.

I WILL PRAISE THE LORD … I WILL SING PRAISES. I will praise the Lord and sing praises with my tongue, for I¹ can no longer do so when dead.⁠²

The purpose of the praise and singing is to set people on the straight path.⁠³

1. Literally, “he.”

2. Literally, “for when dead, he no longer exists.” This is Ibn Ezra’s paraphrase of while I live and while I have my being.

3. Literally, “The purpose of the praise and the singing is to chastise.”

אהללה בחיי – בעודי בעולם.⁠¹

1. בדומה ברש״י.

אהללה י״י בחיי – עתה בעודני בחיים אהללנו, ואזמרה לו, ואודיענו ברבים.

אהללה ה׳ בחיי ר״ל כל ימי חיי, וכן אזמרה לאלהי בעודי שלא לבטוח באדם רק באל לבדו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אהללה – בפה.

בחיי – בעוד אני חי.

אזמרה – בכלי נגון.

בעודי – בעוד אני בקיומי.

אהללה ה׳ – עיין למעלה ק״ד ההבדל בין ה׳ ובין אלהיך בכ״מ בתנ״ך, ובין לעולם ובין לדור ודור למעלה ל״ג י״א.

אהללה ה׳ בחיי – הילול אחד על החיים, ואזמרה לאלהי בעודי – ועוד אזמר על העוד והיתרון שנתן לי חוץ מן החיים. ויש הבדל בין ה׳ ובין אלהי בכינוי, ששם ה׳ ידבר בו מצד ההשגחה הכללית במה שמהוה כל הוה, ושם אלהי מדבר מצד ההשגחה הפרטית המיוחדת אליו, וכן הזמר הוא מעולה מן ההילול, ואמר שיהלל על חייו לה׳, כי החיים יתן לכל חי מצד שהוא מהוה וממציא כל נברא, ועל העוד והיתרון שנתן לי אזמר לאלהי, שמשגיח עלי בהשגחה יתירה פרטית מצד הקשר שיש לו עמי.

(ג) אַל⁠־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים⁠ בְּבֶן⁠־אָדָ֓ם׀ שֶׁ֤אֵ֖ין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃

Do not put your trust in princes,⁠¹ in a human being, for he has no salvation.⁠²

1. in princes | בִנְדִיבִים – Or, similarly: nobles. See Bemidbar 21:18 and Mishlei 8:15 where the word is parallel to "שרים" (officers or princes). Alternatively: "those who are generous", inclined to give, as per the word's usage in Shemot 35:5 and 22. See Hoil Moshe that the word might be related to "דב", a variant of "זב" (to flow), here referring to someone whose money flows from his purse.

2. for he has no salvation | שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה – The clause might mean that, being mortal, man cannot deliver salvation to others (opinion in Rashi, Radak, Malbim) or, alternatively, that he cannot save even himself (preferred opinion in Rashi).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לָא תִתְרַחֲצוּן בְּרַבְרְבַיָא בְּבַר נָשׁ דְלֵית לֵיהּ פוּרְקָנָא.

You shall not place your trust in rulers, in a son of man who has no redemption.

ואקול לא תת׳קו באלנבל, ואבן אדם אלד׳י לא מגות׳ה לה.

הרי אם רוחו תצא [ממנו] ישוב אל עפרו. ובאותו הזמן תאבד [ממנו] פתרונותיו.

אל, ואומר אל תבטחו.

אל – יש אומרים: בבן אדם שאין לו תשועת אמת להושיעכם.

והנכון בעיני: בבן אדם שלא יוכל להושיע נפשו.

PUT NOT YOUR TRUST. Some say that the meaning of nor in the son of man, in whom there is no help is, “Put not your trust in the son of man, who does not truly have the ability to save you.”¹

However, I believe that the meaning of nor in the son of man, in whom there is no help is, “Put not your trust in human beings who cannot save themselves.”²

1. Literally, “true salvation to save you.” In other words, in whom there is no help means, “who cannot truly help you.”

2. In other words, in whom there is no help means, “who cannot help himself.”

אל תבטחו בנדיבים – אתם בני עמון, אל תבטחו בנדיבים שהשכרתם, שאין ממשות בתשועתכם.

ואמר להם: אל תבטחו בנדיבים – על דרך שאמר ירמיה: ומן י״י יסור לבו (ירמיהו י״ז:ה׳), אלא אם יבטח באדם ישים העיקר האל יתברך, שיתן בלב האדם הנדיב בעזרו. וכפל הענין במלות שונות.

בבן אדם שאין לו תשועה – שאם לא ברצון האל, אין ביד האדם להושיע חבירו מצרתו. כי לי״י לבדו התשועה. והוא יסובבנה על יד בני אדם, כמו שסיבב תשועת גלות בבל על ידי כורש, וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל על ידי מלכי הגוים, שיעיר את רוחם לשלחם, כמו שכתוב: והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לי״י (ישעיהו ס״ו:כ׳). וזה יהיה לפי שבטחו ישראל בגלותם באל יתברך לבדו.

והוא אמרו אל תבטחו בנדיבים ר״ל שרים ונכבדים, וכן לא בבן אדם שאין לו תשועה כלומר, אחרי המות.

אל תבטחו בנדיבים. הפרסיים, כאמרו (ישעיה יג ב) ׳ויבואו פתחי נדיבים׳¹: בבן אדם. וכמו כן ׳אל תבטחו׳ בכורש מלכם, אף על פי שציוה לבנות בית המקדש:

1. ראה שיר השירים מרכבות עמי נדיב.

(ג-ה) ויאמר, אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים. אתם בני בית שני, ׳אל תבטחו׳ בכורש ואנשי פרס שבנו בית המקדש, המה הנקראים ׳נדיבים׳, ועליהם אמר הנביא (ישעיה י״ג:ב׳) ׳ויבואו פתחי נדיבים אשר כסף לא יחשובו׳¹, שהרי אין העיקר בתפארת הבית ובניינו, שהרי תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ ובַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו וזממיו אשר חשב לעשות כל ימי חייו, רק אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב – שהוא יעשה העקב והתכלית² – בְּעֶזְרוֹ, ושִׂבְרוֹ עַל ה׳ אֱלֹהָיו, שבמשכן – אף על פי שלא היה זהב וכסף לרוב – היה יותר נכבד, ולא שלטו בו אויבים, להיות מעשה ה׳ ועשוי ככל אשר ציוה לעשות על ידי אנשים חשובים³:

1. בשה״ש (ו יב) כתב: ׳שמתני מרכבות עמי נדיב – שבחרתי לשבת בגולה תחת יד פרס ומדי גם שהם בלי ספק ׳עם נדיב׳, כאמרו אשר כסף לא יחשובו׳. וראה בנדפס לעיל (תהלים קי״ח:ט׳).

2. כרמז שם ׳יעקב׳.

3. בשמות (לח כא) כתב רבינו: ׳משכן העדות – סיפר מעלות זה המשכן שבשבילם היה ראוי להיות נצחי ושלא ליפול ביד אויבים, ראשונה, שהיה משכן העדות, שהיו בו לוחות העדות, ב׳, אשר פוקד על פי משה, ג׳, שהיתה עבודת הלויים ביד איתמר וכו׳, ד׳, ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה, שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו מיוחסים וצדיקים שבדור, ובכן שרתה שכינה במעשי ידיהם ולא נפל ביד אויבים, אבל מקדש שלמה שהיו עובדי המלאכה בו מצור, אף על פי ששרתה בו שכינה – נפסדו חלקיו והוצרך לחזק את בדק הבית ונפל בסוף הכל ביד אויבים, אבל בית שני שלא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים – לא שרתה בו שכינה ונפל ביד אויבים׳.

שאין לו – שאין בידו תשועה.

אל תבטחו בנדיבים – עפ״ז מצוה בלי לבטוח בנדיבים, הגם שהנדיב דרכו ורצונו להטיב, מ״מ אין לבטוח עליו מצד שני טעמים, [א] בבן אדם שאין לו תשועה – שמצד שהוא בן אדם אין הכח אל התשועה לו, כי כחו אינו בעצמו ויצוייר שלא יוכל להושיע, [ב] שגם אם יוכל להושיע הלא.

בנדיבים – וכ״ש שאינם נדיבים, ומקור שרש נדב הוא דב, בחילוף אותיות זב, איש מזיב מכיסו כסף, ומצאנו דב גם במקרא דביונים (מלכים ב׳ ו׳:כ״ה) דבר הזב מיונים, ואולי ממקור זה גם שרש דאב, עצבון המכריח להזיב דמעה.

תשועה – שאם משועים אליו בדעתם כי שוֹעַ הוא עם כל חפצו להושיע לא יוכל.

(ד) תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃

His spirit will depart, he will return to his earth;⁠¹ on that day his thoughts² will perish.

1. his earth | לְאַדְמָתוֹ – See Ibn Ezra that the connotation is that the body will return to the dust from which it was created; hence: "his" earth. The verse might be alluding to Bereshit 3:19, "עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ", where Hashem tells Adam that he is to return to the earth from which he was taken.

2. his thoughts | עֶשְׁתֹּנֹתָיו – The noun appears only here, but the related verb "יִתְעַשֵּׁת" (Yonah 1:6) and noun "עַשְׁתּוּת" (Iyyov 12:5), themselves appearing only once each, have been understood to mean "thought". See also the Aramaic "עֲשִׁית" in Daniel 6:4.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

תִּפּוֹק רוּחֵיהּ יְתוּב לְעַפְרֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא הוֹבַדוּ זִמְיוֹנוֹי.

His spirit will go away, he will return to his dust; on that day his plans perish.

תצא רוחו ישוב לאדמתו – משל למה הדבר דומה לנאד שהוא נפוח ומלא רוח ועומד בארץ מי שהוא רואה אותו מתיירא ממנו סבור שהוא כלום. מה עשה הגיע אצלו וראהו שהוא נאד ונגע בו ונפל ויצא הרוח שבו שמלאו. אמר אותו האיש מזה הייתי מתיירא לא היה בו כלום אבל הרוח היא המעמדת אותו. כך אמר הקב״ה אין הבשר כלום. שנאמר (ישעיהו מ׳:ו׳) כל הבשר חציר וגו׳. וכן הוא אומר (איוב כ״ה:ו׳) אף כי אנוש רמה וגו׳. אינו עומד אלא על הרוח יצאת הרוח מיד נעשה עפר. וכן הוא אומר תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו׳. כך אמר הקב״ה אני בראתי את האדם הזה והוא עומד ומתגאה. בא סנחריב הרשע ונתגאה וחרף וגדף ויצאת רוחו מיד אבדו עשתונותיו. וכן פרעה וכן המן וכן כל רשעי עולם המחרפים ומגדפין והן רוח. יצאת רוחן אבדו עשתנותיהן. רצונכם פרקליט שהוא עומד לעולם בטחו בו בכל עת ואתם עומדים. שנאמר (תהלים קמ״ו:ה׳) אשרי שאל יעקב בעזרו וגו׳. אם אתם יודעים במי אתם בוטחים. במי שעשה שמים וארץ. משמתחתי את השמים והרקעתי את הארץ שמא זזו ממקומן. כך מי שהוא בוטח בי אין שכרו פוסק לעולם. לכך נאמר (שם) אשרי שאל יעקב בעזרו וגו׳. מה כתיב אחריו עושה שמים וארץ וגו׳. מהו וכל אשר בם. מכאן אתה למד כנגד כל הבריות שיש לו בארץ כך יש לו בים. לכך נאמר את הים ואת כל אשר בם.

אלד׳י אד׳ תכ׳רג׳ רוחה ירג׳ע אלי תראבה, ופי ד׳לך אליום תצ׳יע חילה.

ולכן אשרי מי שאלוהי יעקוב בעזרתו. והקיווי שלו ה׳ אלוהיו.

תצא, אשר כאשר תצא רוחו ישוב לעפרו ביום ההוא יאבדו כל תחבולותיו. תרגם אבדו ״תציע״ כמו אשר תאבד ממנו ומצאתה.

עשתונותיו – מחשבותיו.

his thoughts Heb. עשתונותיו his thoughts.

תצא – היא השוכנת בלב.

ישוב לאדמתו – כי העצמות במתכונת העפר והם מוסדי הגוף.

ופירוש עשתונותיו – מחשבותיו, כמו:⁠^א אולי יתעשת (יונה א׳:ו׳) כמו יחשוב, אלהים יחשוב לי.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״כמו״.

HIS SPIRIT GOETH FORTH. The reference is to the spirit which rests in the heart.⁠¹

HE RETURNETH TO HIS DUST. The bones are proportionate to the dust [which they contain].⁠² The bones are the foundations of the body.⁠³

[HIS THOUGHTS] The meaning of eshtenotav is, “his thoughts.” Compare this to yit’ashet (will think) in ulai yitashet ha-Elohim lanu (if so be that God will think of us) (Jonah 1:6).⁠⁴ Yit’ashet means, “will think.” [Yit’ashet ha-Elohim lanu is similar to] Adonai yachashov li (the Lord will think of me)⁠⁵ (Psalms 40:18).⁠⁶

1. According to Ibn Ezra, there are three souls in the human body: neshamah, nefesh, and ru’ach. The ru’ach is located in the heart.

2. The sizes of the bones are proportionate to the amount of dust out of which they were created.

3. Thus scripture speaks of the human body returning to the dust, even though it is only the bones that return to dust. The flesh decays.

4. Translated according to Ibn Ezra

5. Translated according to Ibn Ezra

6. In that scripture employs the term li (literally, “to me”) and lanu (literally, “to us”) in the sense of “of me” or “of us.”

תצא רוחו – ואיך תהיה לאדם תשועה, והוא איננו שליט ברוחו לכלות את רוחו, כי תצא רוחו פתע, וישוב לאדמתו ומה שיחשב לעשות לא יוכל, כי הנה יצאה רוחו המעמידה אותו.

והנה ביום ההוא אבדו עשתנותיו – רוצה לומר: מחשבותיו. וכן בארמית: ומלכא עשית (דניאל ו׳:ד׳) – חושב. ואיך יושיע אחרים ואין בידו להושיע את עצמו?

עשתונותיו – העי״ן בסגל.

אבל כשתצא רוחו ישוב לאדמתו ויאבדו עשתונותיו, ר״ל כל מחשבותיו. ולא מנעו מבטוח בחסידים ובחכמים, שאף הם ידריכו לבטוח באל ית׳. או יהיה ״שאין לו תשועה״ טעם למה שאמר אל תבטחו בנדיבים. וכן לא תבטחו בבן אדם מפני שאין לו תשועה על העזר מן האויבים, כמו ויקם משה ויושיען (שמות ב, יז), ויושע ה׳ (שם יד, ל) וכן רבים. והכוונה שאף לעצמו לא יוכל להושיע כי תצא רוחו.

תצא רוחו [ישוב לאדמתו] ביום ההוא אבדו עשתונותיו. כי במותו, באותו יום ממש שימות, יקום מלך חדש, ויאבדו עשתונות ומחשבות המלך שלפניו:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

עשתנותיו – מחשבותיו כמו יתעשת האלהים לנו (יונה א׳:ו׳).

תצא – כי כאשר תצא ממנו רוח החיוני אז ישוב אל האדמה אשר נלקח ממנה וביום ההוא אבדו כל מחשבותיו כי איננו להוציאם אל הפועל ומה א״כ בטחונו.

תצא רוחו – יצוייר שתצא רוחו ממנו והגוף ישוב לאדמתו, כמ״ש וישוב העפר על הארץ והרוח תשוב וכו׳ וביום ההוא הלא אבדו עשתונותיו והבטחון צריך שיהיה בדבר נצחי לא בדבר פוסק, אבל.

עשתונותיו – מלשון אולי יתעשת (יונה א׳:ו׳) וישנו במשקל אחר באיוב (י״ב:ה׳) לעשתות שאנן, וקרוב לענין עשת שן (שיר השירים ה׳:י״ד) ברזל עשות (יחזקאל כ״ז:י״ט) ממקור שת כמו שם שתות (למעלה י״ח:ג׳) ואשיות (ירמיה נ׳:ט״ז) יסוד שעליו אדם בונה מחשבתו.

(ה) אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃

Fortunate is he whose help is the God of Yaakov,⁠¹ whose hope² rests upon Hashem, his God,

1. God of Yaakov | שֶׁאֵל יַעֲקֹב – See Ibn Ezra and Radak that the verse references the God of Yaakov specifically since Hashem promised to watch over him when he was running away from Esav, and Yaakov trusted in Him as he fled.

2. whose hope | שִׂבְרוֹ – The root "שבר" appears only a handful of times in Tanakh; it has the connotation of hopeful expectation and waiting.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

טוּבֵיהּ דֶאֱלָהָא יַעֲקֹב בְּסַעְדֵיהּ סַבְרֵיהּ עַל יְיָ אֱלָהֵיהּ.

Happy is he whose help is the God of Jacob, whose hope is in the LORD his God.

פטובאה מן כאן אלאה יעקוב פי עונה, ורג׳אה אלי אללה רבה.

[הוא] העושה את השמים (רקיעים) ואת הימים וכל מה שיש בהם. המשגיח [השומר] את האמת לעולם.

[אשרי – מי שאל יעקב בעזרו, שהבטיחו הקדוש ברוך הוא הנה אנכי עמך ושמרתיך והשיבותיך (בראשית כ״ח:ט״ו).] ולמה אשריו לפי שהוא עושה שמים וארץ ואת הים וכיון שהכל שלו יש בידו לשמרו בים וביבשה אבל מלך בשר ודם אם שומרו ביבשה אין יכול לשומרו בים.

Praiseworthy is he in whose help is the God of Jacob, for the Holy One, blessed be He, promised him: "Behold I am with you, and I shall guard You, etc., and I shall return you" (Bereshit 28:15). Now why is He praiseworthy? Because He made heaven and earth and the sea, and since all is His, He has the power to guard him on the sea and on dry land; but a mortal king, although he watches him on dry land, cannot watch him on the sea.

אשרי – הטעם שלא ישען רק על השם לבדו ולא יבקש עזר מאדם.

וטעם אל יעקב בעזרו^א – שאמר והיה י״י לי לאלהים (בראשית כ״ח:כ״א) כאשר פירשתי במקומו.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״בעזרו״.

HAPPY IS HE WHOSE HELP IS THE GOD OF JACOB. Happy is he who relies on God alone. He does not seek help from man.

The meaning of the God of Jacob is, “the God of Jacob, who said, then shall the Lord be my God” (Gen. 28:21). I have explained the meaning of the latter in its place.⁠¹

1. Ibn Ezra on Gen. 28:21 notes that the Lord in then shall the Lord be my God refers to the Name YHVH.

אשרי שאל יעקב בעזרו סברו – תקותו על י״י.⁠¹

1. השוו פירושו על קי״ט:קס״ו, וקמ״ה:ט״ו.

אשרי שאל יעקב בעזרו – זכר יעקב אבינו כי הוא בטח באל. כי אחיו היה מתנכל להמיתו, וברח מפניו, ולא בטח בלבן שיתן לו צורכי מחייתו אף על פי שהיה הולך אליו, כי האל אמר לו, ונתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש (בראשית כ״ח:כ׳). וכן ישראל בניו שבטחו בו הוציאם מן הגלות. וכפל ענין במלות שונות.

אשרי שאל יעקב בעזרו. ושברו, ר״ל תקותו ותוחלתו על ה׳ אלהיו. והזכיר יעקב כי הוא הזכיר בטחונו תחלה, ה׳ האומר אלי (בראשית לב, י), כלומר, ראוי לבטוח כי הוא משנה מערכת הכוכבים לרצונו.

אשרי שאל יעקב בעזרו. החפץ שיהיה ׳יעקב׳ - נמצא אחר אבדן האומות: שברו על ה׳ אלהיו. אשר אליו תיכון תפילתו:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

שברו – תקותו.

שברו – מלת אשרי משמשת בשתים לומר אשרי למי אשר שברו על ה׳.

אשרי מי שאל יעקב בעזרו – שיעקב בטח על ה׳ שאמר לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, ואז שברו ובטחונו על ה׳ והוא יש לו תשועה, כי הוא.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) עֹשֶׂ֤ה׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ⁠ אֶת⁠־הַיָּ֥ם וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־בָּ֑ם⁠ הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת⁠ לְעוֹלָֽם׃

Who makes the heavens and earth, the sea and all that is in them, Who safeguards truth¹ forever,

1. Who safeguards truth | הַשֹּׁמֵר אֱמֶת – See Rashi that the connotation is that Hashem is faithful to keep His promises.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

דַעֲבַד שְׁמַיָא וְאַרְעָא יַת יַמָא וְיַת כָּל דִי בְהוֹן דִי נַטֵר קְשׁוֹט לַעֲלָם.

Who made heaven and earth, the sea and all that is in them, who keeps truth forever.

צאנע אלסמאואת ואלארצ׳ין ואלבחאר וג׳מיע מא פיהא, אלחאפט׳ אלחק אלי אלדהר.

הוא העושה דין לעשוקים. והוא החונן מזון לרעבים הוא ה׳ המשחרר את האסירים.

השומר אמת לעולם – לסוף דורות רבים הוא מקיים ושומר אמיתת הבטחתו.

Who keeps truth forever To the end of many generations, He fulfills and keeps the truth of His promise.

עושה – הטעם כי השם יוכל לעשות כל חפצו כי הוא עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם.

שמים – הם המלאכים והצבא הגדול הם המשרתים ובארץ העוף והחיה והאדם ובים בריאות^א גדולות.

השומר אמת לעולם – הם כללי כל מין שהם בארץ ובים רק בשמים כל אשר בהם בפרטיהם הם שמורים לעולם.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״בראיות״.

WHO MADE HEAVEN AND EARTH, THE SEA, AND ALL THAT IS IN THEM. The meaning of this is, “God can do all that He desires to do, for He made heaven and earth, the sea, and all that is in them.”

[WHO MADE HEAVEN … AND ALL THAT IS IN THEM.] God created all that is in heaven; that is, the angels and the great host,⁠¹ and the planets. ²

WHO MADE … [THE] EARTH … AND ALL THAT IS IN THEM.] God made all that is upon the earth; that is, all fowl, animals, and human beings.

[WHO MADE … THE SEA, AND ALL THAT IS IN THEM.] God made all that is in the sea; that is, the great sea creatures.

WHO KEEPETH TRUTH FOREVER. This reference is to the categories; ³ that is, the kinds found upon the earth and in the sea. However, the individual entities that are in heaven exist forever.⁠⁴

1. The stars.

2. Literally, “God created all that is in heaven; they are the angels and the great host, they are the planets.”

3. According to Ibn Ezra, truth in our verse refers to “true existence”; that is, that which lasts forever. See Maimonides, Mishneh Torah, Hilkhot Yesode Ha-Torah 1:4. Who keepeth truth forever means, “Who preserves their existence forever.” Ibn Ezra points out that the latter refers to the kind, or species, that lasts forever, for the individuals within the species ultimately pass away.

4. In heaven, unlike the earth, not only the kinds but the individual creations last forever.

עושה שמים – יכול לעזור בין בים בין ביבשה, והוא עזרני מכם.⁠¹

השומר אמת לעולם – דכתיב: נשבע י״י ולא ינחם (תהלים ק״י:ד׳), וכת׳: ובריתי נאמנת לו (תהלים פ״ט:כ״ט). ומה שנדר קיים.

1. השוו רש״י על פסוק ה׳.

עושה שמים וארץ – בו ראוי לבטוח. כי הוא עושה הכל. ובידו להרים ולהשפיל ולעשות בנבראיו כפי רצונו.

וארץ – היא היבשה, לפיכך זכר את הים.

וטעם ואת כל אשר בם – לשלשה הנזכרים, בשמים: המלאכים והצבא הגדול, ושבעת משרתים. ובארץ: חיה ועוף. ובים: תנינים הגדולים, וכל נפש חיה הרומשת. והוא יעשה בכולם חפצו.

והוא השומר אמת לעולם – ששומר הבטחתו לזמן רב, כמו שעשה לישראל שהבטיחם להוציאם מן הגלות. ואחר שהיו שם זמן רב, עד שנואשו כל הגוים מגאולתם, הוציאם. הנה תראה כי בו לבדו ראוי לבטוח.

והזכיר חידוש העולם שכל האמונות המקובלות נמשכות אחריו, והוא אמרו עושה שמים וארץ ר״ל כל אשר בשמים ובים. ואמר השומר אמת לעולם ר״ל שומר הבטחתו וייעודיו הטובים לאוהביו ולשומרי מצותיו.

עושה שמים וארץ. ולא ימנעהו דבר מהם לעשות רצונו¹: השומר אמת לעולם. שאמר (ירמיה כט י) ׳כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם׳²:

1. כ״כ אבע״ז.

2. והוא השומר אמת לעולם, ששומר הבטחתו לזמן רב, כמו שעשה לישראל שהבטיחם להוציאם מן הגלות, ואחר שהיו שם זמן רב עד שנואשו כל הגוים מגאולתם, הוציאם (רד״ק).

שהוא עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כי אז בימים ההם יוודע שהוא ׳עושה שמים וארץ׳ ויכול עליהם, כי ׳יפקוד על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה׳ (ישעיה כ״ד:כ״א)¹: אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. שאותה השבועה שנשבע ואמר (דברים לב מ-מא) ׳כי אשא אל שמים ידי וגו׳, אם שנותי וגו׳, אשיב נקם לצרי׳ וגו׳, הוא שומרה וממתין שתבוא עיתה²:

1. ראה במצויין שם.

2. ראה מש״כ בשמות (יב מב): ׳הוא הלילה הזה לה׳ שימורים – וכמו שהיה משמר ומצפה לגאולת ישראל כל ימי גלותם במצרים, כן הוא משמר ומצפה לגאולת ישראל העתידה׳.

עושה שמים וגו׳ – וא״כ ידו בכל משלה ויכול הוא להושיע בכל מקום.

השומר – הוא השומר אמיתת הבטחתו עד עולם.

עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם – ר״ל כל הנמצא בשמים ובארץ ובימים, וא״כ לו היכולת על כל המציאות, וגם הוא השומר אמת לעולם – שאמתת הבטחתו קיים לעולם כי הוא הנצחי והבטחתו לא תשתנה ע״י שום סבה.

עשה שמים וגו׳ – ואם כל זה היה ביכלתו לעשות, בלי ספק אין דבר נפלא ממנו, ע״כ הוא שומר אמתת הבטחתו לעולם.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ז) עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים⁠ נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים⁠ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃

Who renders justice for the oppressed, Who gives food to the hungry. Hashem sets the prisoners free.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

דִי עָבֵד דִינָא לִטְלוֹמִין יָהֵב מָזוֹן לִכְפִינִין יְיָ דְשָׁרֵי אֲסִירַיָא.

Who brings judgment for the oppressed, who gives food to the hungry; the LORD, who sets the prisoners free.

עושה משפט לעשוקים וגו׳ – ומי הם הרעבים. זה אליהו שהיה רעב והיה מאכילו. שנאמר (מלכים א י״ז:ו׳) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה. לכך נאמר נותן לחם לרעבים. מתיר אסורים. מהו מתיר אסורים. יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקב״ה לעתיד לבוא. וכן הוא אומר (קהלת א׳:ט׳) מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה. טהורים היו מקודם לבני נח. וכן הוא אומר להן (בראשית ט׳:ג׳) כירק עשב נתתי לכם את כל. מה ירק עשב נתתי לכל אף החיה והבהמה לכל מתחלה. ולמה אסר אותה לראות מי שמקבל דבריו ומי אינו מקבל. ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא שכן הוא אומר (ישעיהו ס״ו:י״ז) אוכלי בשר החזיר וגו׳. ומה אם למי שהיה אוכלת הוא מכרית ומאביד הבהמה לא כל שכן. ומהו מתיר אסורים אין איסור גדול מן הנדה שהאשה רואה דם ואסרה הקב״ה לבעלה. ולעתיד לבוא הוא מתירה. (זכריה י״ג:ב׳) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואין טומאה אלא נדה שנאמר (ויקרא י״ח:י״ט) ואל אשה בנדת טומאתה. ויש אומרים אף תשמיש המטה היא אסורה לעתיד לבוא. תדע לך שכן הוא שביום שנגלה הקב״ה על סיני ליתן התורה לישראל אסר תשמיש המטה שלשה ימים. שנאמר (שמות י״ט:י״א) היו נכונים וגו׳. ומה כשנגלה עליהם יום א׳ אסרן מתשמיש המטה שלשת ימים. לעתיד לבוא שהשכינה ביניהם אינם אסורין. ומהו מתיר אסורים אסורי מות ואסורי שאול.

עושה משפט לעשוקים – אלו ישראל דכתיב עשוקים בני ישראל. נותן לחם לרעבים – אלו ישראל דכתיב ויענך וירעיבך. י״י מתיר אסורים, מה שאסרתי לכם התרתי לכם, אסרתי לכם חלב בהמה התרתי לכם בחיה. אסרתי לכם גיד הנשה בחיה התרתי לכם בעוף. אסרתי לכם שחיטה בעופות התרתי לכם שחיטה בדגים, רב אחא ורב ביזנא בש״ר מאיר יותר ממה שאסרתי לכם התרתי לכם, אסרתי לכם נדה התרתי לכם דם בתולים, אסרתי לכם אשת איש התרתי לכם את השבויה, אסרתי לכם אשה ואחותה התרתי לכם לאחר מיתה, אסרתי לכם אשת אח התרתי לכם את היבמה. אסרתי לכם לבישת כלאים התרתי לכם סדין בציצית, אסרתי לכם בשר חזיר התרתי לכם לשון דג ששמו שיבוטא. אסרתי לכם חלב התרתי לכם שומן, אסרתי לכם את הדם התרתי לכם את הטחול. אסרתי לכם בשר בחלב התרתי לכם את הכחל. ר׳ מנחם ור״ל ור׳ אחא ור׳ יוחנן בש״ר נתן תחת מה שאסרתי לך התרתי לך, תחת איסור בהמה בהמות בהררי אלף טהור.

ה׳ מתיר אסורים – אמרו עליו על יוסף הצדיק שהיתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שהלבישה לו שחרית לא הלבישה לו ערבית, ערבית לא הלבישה לו שחרית, אמרה לו השמעי לי אמר לה לאו, הריני משימך בבית האסורים אמר לה י״י מתיר אסורים, אמרה לו הריני כופף קומתך אמר לה ה׳ זוקף כפופים, אמרה לו הריני מסמא את עיניך אמר לה ה׳ פוקח עורים, נתנה לו אלף ככר כסף ולא שמע אליה, לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה ליום הדין.

ואלצאנע אלחכם ללמגשומין, וראזק אלטעאם לאלג׳איעין, ואלמטלק אלאסארי.

ה׳ פוקח את העורים. והוא מרומם את כל הנשברים וה׳ אוהב את הצדיקים.

על כן לא תפחדו מאדם שיעשוק אתכם והוא מטריפכם לחם חקכם והוא יתיר אסוריכם.

Therefore, do not be afraid of people who oppress you, for God will feed you your allotted bread.⁠¹ He will free your prisoners.

1. See Prov. 30:8.

עושה משפט לעשוקים – שהרי גם זה חנון. לא¹ עשיתי לו מאומה כי אם שלחתי לו עבדיי לנחמו על מיתת אביו, והוא עשה להם חרפה ויכרת את מחיהם עד שתותיהם. והקב״ה עשה משפט ממנו, לי ולעמי הרבה פעמים במדברות, כל זה עליו ועל אנשיו.

1. בכ״י כתוב בטעות: לו.

עושה משפט לעשוקים – בכל דור ודור עושה משפט בעבורם בעושקיהם. וכן עשה בעבור ישראל שהם עשוקים עתה בגלות, כמו שכתוב: עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדיו, וכל שוביהם החזיקו בם מאנו שלחם (ירמיהו נ׳:ל״ג).⁠^א

נותן לחם לרעבים – בכל דור ודור. וכן עשה לישראל בגלות, ובצאתם מן הגלות דרך מדברות אמר: לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש (ישעיהו מ״ט:י׳).

י״י מתיר אסורים – בכל דור ודור. וכן עשה לישראל שהתירם ממאסר גלותם.

א. כן בכ״י פריס 207, ס״פ C31, מינכן 363, ברלין 547. בדפוסים נוסף כאן: ״וכן יעשה עם ישראל שהם עשוקים עתה בגלות זה.⁠״

עושה משפט לעשוקים לקחת נקמתם מיד עושקיהם.

נותן לחם לרעבים שמכין להם מזונם על איזה צד. ומתיר אסורים ממאסרם אם ממאסר הצרות אם ממאסר אחר.

עושה משפט לעשוקים. כאמרו (ירמיה נ לג) ׳עשוקים בני ישראל ובני יהודה [וגו׳], גואלם חזק [וגו׳] ריב יריב את ריבם׳¹: נותן לחם לרעבים. בגלות: מתיר אסורים. כמו שקרה ליהויכין, כאמרו (ירמיה נב לא-לד) ׳נשא אויל מרודך [וגו׳] את ראש יהויכין [מלך יהודה] ויוצא אותו מבית הכלא [וגו׳], וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל׳:

1. רד״ק: ׳בכל דור ודור עושה משפט בעבורם בעושקיהם. וכן עשה בעבור ישראל שהיו עשוקים בגלות, כמו שאמר (ירמיה נ, לג): עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדיו וכל שוביהם החזיקו בם מאנו שלחם. וכן יעשה עם ישראל שהם עשוקים עתה בגלות זה׳.

עֹשֶׂה מִשְׁפָּט. לישראל ויהודה העֲשׁוּקִים בגלות¹, ונֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, שאז ׳יהי פיסת בר בארץ׳ (תהלים ע״ב:ט״ז)²: ה׳ מַתִּיר אֲסוּרִים. אסירי הגלות, ׳לאמר לאסורים צאו׳ (ישעיה מ״ט:ט׳)³:

1. כלשה״כ בירמיה (נ לג) ׳עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וגו׳, גואלם חזק וגו׳, ריב יריב את ריבם׳, ובקהלת (ד א) כתב: ׳את דמעת העשוקים בגלות על ידי האומות, כאמרו עשוקים בני יהודה ובני ישראל׳.

2. ׳ירבה הדגן שנה לשנים כדי שיספיק המעט משארית האומות לשרתכם לאסוף תבואות וזולת זה, ותתפרנסו שלא בצער, כענין יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ, וכאמרם (שבת ל:) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת׳ (פירוש ויקרא כ״ו:י׳).

3. שם פירש על האסורים מעבר לנהר סמבטיון.

לעשוקים – לנגזלים.

מתיר – פותח קשרי האסורים במאסר וישלחם חפשי.

עושה וכו׳ ה׳ מתיר אסורים – ר״ל כי מלך בשר ודם אם יתיר את האסור ממאסרו, כבר עשה עמו בזה די צדקה וחסד ולא יפנה אליו עוד לתת לו יתר צרכיו, אבל ה׳ הוא מתיר אסורים, ואז ישגיח על צרכיהם בין לעשות משפט לעשוקים – ולענוש את אלה שאסרו אותם בחנם, וגם נותן לחם לרעבים, אלה שיצאו מבית האסורים לבל ימותו אח״כ ברעב.

(ח) יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים⁠ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים⁠ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃

Hashem opens the eyes of the blind. Hashem makes those who are bowed down stand tall. Hashem loves the righteous.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יְיָ פָּקַח לְסַמְיָן יְיָ זָקֵף כְּפִיפִין יְיָ רָחֵם צַדִיקַיָא.

The LORD gives sight to foreigners, who are likened to the blind; the LORD lifts up those who are bowed down, the LORD loves the righteous.

ה׳ פוקח עורים – אין צער גדול ואין יסורים גדולים וקשים כעורון עינים. למה הדבר דומה למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונין ועוברין בדרך. נתנו על א׳ מהם משוי שוה לכולם ועוד טענו מזונותיהן של כולם על א׳ מהם. והיה מזהיר עליו ואומר הזהרו בו שלא תבן נתון בו אלא אני יודע מה נתתי עליו. נכנסו למדינה באו להתיר מן הבהמה. אמר להן בעל הבית מזה התירו תחלה שטענתי עליו יותר מכלן. כך הקב״ה מצוה על העורים שאין ייסורין גדולים מהם. וכן הוא אומר (דברים כ״ו:י״ח) ארור משגה עור בדרך. וכשיבוא לרפאות העולם. אינו מרפא תחלה אלא העורים. שנאמר ה׳ פוקח עורים. ומי הן העורים הדורות האלו שהולכות בתורה כעורים. שנאמר (ישעיהו נ״ט:י׳) נגששה כעורים קיר. כולם קורין ואין יודעין מה הן קורין שונין ואין יודעין מה הן שונין. אבל לעתיד לבוא (שם ל״ה:ה׳) אז תפקחנה עיני עורים. יי זוקף כפופים. ומי הן הכפופים. אלו ישראל שגלו בחוצה לארץ. שמיום שגלו מירושלים לא זקפו קומתם אלא הן כפופים לעיני שונאיהם והם מהלכין עליהם. וכן אמר ישעיהו (שם נא כב-כג) כה אמר אדוניך ה׳ ואלהיך יריב עמו. ושמתיה ביד מוגיך וגו׳. אלו הכופפים קומתן. לכך נאמר ה׳ זוקף כפופים. ה׳ אוהב צדיקים. וכן הוא אומר (משלי ח׳:י״ז) אני אוהבי אהב. ואומר (שמואל א ב׳:ל׳) כי מכבדי אכבד. הן אוהבין אותי ואני אוהב אותן. ולמה אוהב לצדיקים שאינן נחלה לא ממשפחת הכהנים ולא ממשפחת הלוים למה שהכהנים בית אב והלוים בית אב שנאמר (תהלים קלה יט-כ) בית אהרן ברכו את ה׳. בית הלוי ברכו את ה׳. לפיכך אם מבקש אדם להיות לוי או להיות כהן אינו יכול מפני שלא היה אביו לא לוי ולא כהן. אבל מבקש להיות צדיק אפילו היה גוי יכול להיות צדיק שאין הצדיקים באין מבית אב אלא מעצמן התנדבו ואהבו את הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שם ל״ג:א׳) רננו צדיקים בה׳. ולכך נאמר ה׳ אוהב צדיקים.

ה׳ זוקף כפופים – מיתיבי מפני שמי נחת הוא מי כתיב בשמי נחת הוא, א״ל שמואל לחייא בר רב איידי אימא לך מילתא מעלייתא דהוה עביד אבוך, כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם, רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי זקיף זקיף כחויא.

והו פאץ׳ אלעמי, ומקיל אלמנחניין, ומחב אלצאלחין.

ה׳ שומר את הגרים והוא מפצה את היתום והאלמנה ודרך הפרוץ יעקם אותה.

י״י – הנה הטעם אין ראוי להשען אדם על אדם ואם אדם יחזק ממנו ישען עליו בתפלתו אל השם, וככה: אם רעב או היה אסור, וככה: אם באה חלי עינים או שהיה כפוף קבוע ערש לא ישען על רופא.

וטעם י״י אוהב צדיקים – שהוא ישמרם ולא יהיו עשוקים ולא רעבים או אסורים או עורים או כפופים.

THE LORD. The following is the meaning [of our verses]: “It is not proper for one human being to rely on another human being. If someone is more powerful than he is,⁠¹ then he should rely upon his prayers to the Lord. He should do the same when hungry (verse 7) or imprisoned (ibid). Similarly, he should not rely on a physician, if he is struck by an illness of the eyes, bowed down, or confined to bed.”

The Lord loveth the righteous means, “God will watch over them and they will not be oppressed, hungry, imprisoned, blind, or bowed down.”

1. If someone more powerful is a threat to him.

י״י פוקח עורים – שהם העורים מחולי העין, והוא ירפאם. ואמר זה החולי, כי העור כמו האסור, לא ימוש ממקומו.

או פירש עורים מרוב צרה, כי הצרה דומה לחשך, והישועה לאור. ובמקרא פסוקים רבים מעידים על זה. וכן עשה לישראל שהיו כעורים בגלות, כמו שכתוב: נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף (ישעיהו נ״ט:י׳).

י״י זוקף כפופים – הם העניים כמו שפירשנו.

י״י אהב צדיקים – וכן אהב ישראל שהיו צדיקים בין האומות.

פוקח עורים להסירם ממכשול המונח לפניהם.

זוקף כפופים מרוב צרותיהם בהסיר הצרות מהם. ואוהב צדיקים ר״ל שמשגיח בהם.

פוקח עיוורים. עיוורי לב בגלות, כאמרו (ישעיה כט יח) ׳ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאופל ומחשך עיני עיוורים תראינה׳: זוקף כפופים. שביטל מהם ארתחששתא מלך פרס את בנין בית המקדש שהתחילו בימי כורש, וחזרו לבנותו במלכות דריוש: אוהב צדיקים. עזרא ונחמיה ומרדכי וזולתם, שהיטה להם חסד לפני מלכי פרס¹:

1. ע״פ לשה״כ בעזרא (ט ט) ׳כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת לָנוּ מִחְיָה לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם׳.

ה׳ פֹּקֵחַ עִוְרִים. שאז יוודע האמת ותגלינה הדיעות האמיתיות¹, ותימלא הארץ דיעה: ה׳ זֹקֵף הכְּפוּפִים ומוכנים לחטוא בשביל הגלות: ה׳ אֹהֵב צַדִּיקִים. ולא האחרים, כי לא ישאיר כי אם הקדושים, כי ׳קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים׳ (ישעיה ד׳:ג׳):

1. ׳עיוורי לב בגלות, כאמרו (ישעיה כ״ט:י״ח) ׳ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאופל ומחשך עיני עיוורים תראינה׳⁠ ⁠׳ (נדפס), וראה מש״כ בישעיה שם, ובזכריה (ט א) כתב רבינו שהמשיח נקרא ׳עין כל האדם – פוקח עורים׳, לפי שהוא פוקח עיני עיוורים להכיר את בוראם.

פוקח – ענין פתיחה כמו לפקוח עינים עורות (ישעיהו מ״ב:ז׳).

זוקף כפופים – האנשים הכפופים לארץ בשפל המצב המקום ב״ה זוקף אותם לעמוד זקוף ברום המעלה.

ה׳ פוקח עורים וכו׳ ה׳ אוהב צדיקים ר״ל ומצד שהוא אוהב צדיקים ישגיח עליהם בהשגחה יתירה על צד הפלא אם לפקח עיניהם, שזה כולל בין עיני השכל בין עינים הגשמיים ממש ע״פ הנס, ואם לזקוף כפיפותם שהם כפופים או מצד הענוה או מצד העוני, שילכו רומה בהתעצמות כח הגויה ויתרון הכשר חכמה.

אהב צדיקים – שהם לרוב עשוקים וכפופים תחת ידי רשעים, ועורים וכפופים דוקא ולאו דוקא, וליסוד הפסוק כתב אוהב צדיקים, ובפסוק שאחריו ודרך רשעים יעות, שלא יצליחו בעשתנותם.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ט) יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת⁠־גֵּרִ֗ים⁠ יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד⁠ וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים⁠ יְעַוֵּֽת׃

Hashem safeguards the strangers. The orphan and the widow He uplifts,⁠¹ but the way of the wicked He twists.

1. uplifts | יְעוֹדֵד – See Tehillim 147:6 where the root is contrasted with the verb ""מַשְׁפִּיל, to bring low (Radak here and Ibn Ezra on Tehillim 20:9). Alternatively, the word might mean: "strengthens" (Rashi), or: "sustains" (Hoil Moshe, connecting the verb to the adverb "עוד" which is an expression of continuance.)

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יְיָ נְטַר יַת גִיוֹרָא יַתֵּם וְאַרְמְלָא יְסוֹבַר וְאוֹרְחָא דְרַשִׁיעֵי יְטַלְטֵל.

The LORD protects the proselyte; he will support the widow and orphan, but will confound the way of the wicked.

ה׳ שומר את גרים – הרבה הקב״ה אוהב את הגרים. למה הדבר דומה למלך שהיתה לו צאן והיתה יוצאה ורועה בשדה ונכנס בערב בכל יום. פעם אחד נכנס צבי עם הצאן הלך לו אצל העזים והרחלים והיה רועה עמהן נכנס עמה יוצאת לרעות יצא עמה אמרו למלך הצבי הולך עם הצאן ורועה עמהן בכל יום יוצא ונכנס עמהן. היה המלך אוהב לצבי ביותר. בזמן שהוא יוצא לשדה מצוה לרועה ואומר לו הזהר בצבי הזה לא יכהו אדם. וכשהיה נכנס עם הצאן היה מצוה אוהבו עליו תנו לו שיאכל וישתה והיה אוהב הצבי ביותר. אמר לו הרועה אדוני המלך כמה תיישים וכמה עזים וכמה רחלים וכמה גדיים יש לך ואין אתה מזהירני אלא על הצבי בכל יום אתה מצוני עליו. אמר לו הצאן כך דרכה לרעות אבל הצבי במדבר הן יושבין אין דרכן ליכנס לישוב אצל בני אדם וזה הצבי נכנס וישב אצלנו לא נחזיק לו לטובה שעזב המדבר הגדול הרחב מקום שהצביים והאיילות רועות והניח אותן ובא אצלנו לכן אנו צריכין להחזיק לו טובה. כך אמר הקב״ה טובה גדולה צריך אני להחזיק לגר שהניח משפחתו ובית אביו ובא אלי. לכן אני מצוה עליו (דברים י׳:י״ט) ואהבתם את הגר. (שמות כ״ב:כ׳) וגר לא תונה וגו׳. לכך נאמר ה׳ שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד. זיוג את הגר ליתום ולאלמנה. למה. אמר הקב״ה שלשתן עלובים ועניים. וכן משה אמר (דברים י׳:י״ח) עושה משפט יתום ואלמנה וגו׳. לכך נאמר יתום ואלמנה יעודד. ומי היתומים אלו ישראל. שנאמר (איכה ה׳:ג׳) יתומים היינו ואין אב. ומי הן אלמנות אלו ציון וירושלים. שנאמר (שם א׳:א׳) העיר רבתי עם היתה כאלמנה. לכך נאמר יתום ואלמנה יעודד. וכי כל היתומים והאלמנות הוא מעודד לאו אלא אם היו צדיקים. וכן הוא אומר (תהלים ס״ח:ו׳) אבי יתומים וגו׳. אבל אם היו רשעים כתוב בהם ודרך רשעים יעות. והוא הוא מעות דרכים. אלא הוא גוזר על כל הצדיקים והרשעים והם עולים לירושלים וג״ע היא זו הדרך לשתיהן. והצדיקים והרשעים הם באים לירושלם כיון שהגיעו לשם הקב״ה מכניס הצדיקים לגן עדן ומעות דרכן של רשעים ומוליכן בדרך לגיהנם. לכך נאמר ודרך רשעים יעות. וכן הוא אומר (שם קמ״ז:ו׳) מעודד ענוים ה׳ משפיל רשעים עדי ארץ. והצדיקים ממליכין להקב״ה. שנאמר ימלוך ה׳ לעולם.

ה׳ שומר את גרים – חביבין הגרים וכו׳ (כתבו ברמז תנ״ט).

והו חאפט׳ אלגרבא, ואליתים ואלארמלה יעצ׳דהמא, וטריק אלפסאק ישושהא.

ציון! אלוהיך ה׳ ימלוך עלינו לעולם. עד דור ודורות כך תשבחו את האלוהים הנצחי.

יעודד, יתמכם.

יעודד – לשון כח.

strengthens Heb. יעודד, an expression of strength.

י״י שומר את גרים – שאין להם עוזר כי הם מגוי אחר.

ומלת יעודד – פירשתיה.

וטעם יעות – שיסבב סבות. ויתכן עלילות לעות דרכם שלא ימלא שאלתם ולא יהיה חפצם.

THE LORD PRESERVETH THE STRANGERS. Strangers refers to people from a foreign nation. God watches over them because they have no one to help them.

HE UPHOLDETH. I have previously explained the meaning of ye’oded (upholdeth).⁠¹

The meaning of He maketh crooked is, “God² will influence things and arrange events in such a manner that the ways of the wicked end up crooked,⁠³ so that their desires are not fulfilled and that which they desire does not come about.”

1. See Ibn Ezra on Ps. 20:9.

2. Literally, “He.”

3. It is hard to reach one’s goal if one takes a crooked road. Thus, “crooked” has the connotation of “difficult.” God will arrange things so that the ways of the wicked are so difficult that they cannot achieve their aims. Ibn Ezra renders the statement thus because it is unseemly to attribute the making of a crooked way to God.

ומה שלקח גר ויתום ואלמנה, שהם עלובים יותר מידאי.

יעודד – יחזיק, כמו: ואנחנו קמנו ונתעודד (תהלים כ׳:ט׳).

י״י שומר את גרים – הגר והיתום והאלמנה הם חלושים כי אין להם עוזר ושומר. לפיכך הזהירה התורה בכמה מקומות עליהם. וי״י שומר אותם, וכן שומר ישראל שהיו גרים בין האומות וחלושים כיתום ואלמנה.

יעודד – פירושו: ינשא.

ודרך רשעים יעות – כחלושים ינשא, והרשעים יעות דרכם ידחו ונפלו בה.⁠¹

1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו כ״ג:י״ב.

ומכאן ואילך רמז על הגלות, ואמר ה׳ שומר את גרים וכן קראם יתומים ואלמנות לדמיון היותם נדכאים ואומללים כמותם. ואמר שיעודדם, ר״ל שיחזקם, כי לא על איש ישים עוד (עי׳ איוב לד, כה), ר״ל חוזק. וי״מ ינשא ואינו נכון.

ודרך רשעים יעות ר״ל יעקל. כלומר, שיעמידה בחזקת מעוותת ומעוקלת כמו שביארנו בענין פתיתי את הנביא (יחזקאל יד, ט), והצדיקו את הצדיק (דברים כה, א).

שומר את גרים. שעלו עם שבי הגולה¹: יתום - קהל הגולה שהיו כיתומים בגלות, כאמרו (איכה ה ג) ׳יתומים היינו אין² אב׳, ואלמנה - ירושלים ש׳היתה כאלמנה׳ (שם א א): יעודד. ינשא³ בבנין הבית: ודרך רשעים - צרי יהודה ובנימין בעת הבנין, יעוות - יסכל עצת חפצם, שהיו חפצים לבטלו:

1. כמבואר בקידושין (סט.) ׳עשרה יוחסין עלו מבבל׳, וביניהם הגרים.

2. כ״ה הכתיב. והקרי ׳ואין׳.

3. כן פירש הרד״ק ׳יעודד, פירושו: ינשא׳.

ה׳ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים. שאמר (ישעיה נ״ד:ט״ו) ׳מי גר אתך – בעניותך, עליך יפול – בעשירותך׳¹: יָתוֹם וְאַלְמָנָה. שהם ישראל, כי בגלות ׳יתומים היינו ואין אב׳ (איכה ה׳:ג׳), יְעוֹדֵד: וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים. שהם (הפילוסופים)⁠² הדוברים על ה׳ תועה בילדיהם הנכרים, יְעַוֵּת:

1. ע״פ יבמות (כד:) ׳ת״ר, אין מקבלין גרים לימות המשיח וכו׳, א״ר אליעזר, מאי קרא, הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול אבל אידך לא׳, פירש רש״י ׳מי גר אתך בעניותך׳. וראה מש״כ בבמדבר (כד כא).

2. במקום מחיקה, הכוונה לנוצרים או למשומדים שילדו בני נכרים.

יעודד – ענין רוממות וחוזק כמו ואנחנו קמנו ונתעודד (תהלים כ׳:ט׳).

יעות – מלשון עיוות ועקום.

יעות – עושה דרכם מעוות ומעוקם למען יכשל רוצה לומר נותן בלבם ללכת בדרך הרע להם.

ה׳ שומר את גרים עוד ישגיח על החלשים בהשגחה, שהם הגר והיתום והאלמנה לשמור את הגרים ולהרים את היתום והאלמנה ולעות דרך רשעים שרוצים להרע לחלשים האלה.

את גרים – שאין רב ריבם ויש להם לגור ולפחד מפני כל אדם.

יעודד – ממקור עוד, יקיימם עוד בחיים.

(י) יִמְלֹ֤ךְ יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה׀ לְעוֹלָ֗ם⁠ אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן⁠ לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר⁠ הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ^א׃

Hashem shall reign forever, your God, Zion, for all generations. Praise Hashem.⁠¹

1. Praise Hashem | הַלְלוּ יָהּ – More literally, "Praise Yah". See the note on verse 1.

א. הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ א=הַֽלֲלוּ⁠־יָֽהּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יִמְלוֹךְ יְיָ לַעֲלַם אֱלָהָיִךְ צִיוֹן לְדָר וְדָר הַלְלוּיָהּ.

The LORD will reign forever; your God, O Zion, for all generations. Hallelujah!⁠¹

1. Hallelujah: Praise God.

אללה מלך עלינא אלי אלדהר, והו רבך יא ציון אלי ג׳יל ואג׳יאל, פכד׳לך סבחוא אלאזלי.

ימלך, ה׳ ימלוך עלינו לעולם והוא אלהיך ציון לדור ודור. ככה הללו את יה.

ימלוך י״י לעולם – יקיים את מלכותו בגאולת בניו.

The Lord will reign forever He will perpetuate His kingdom with the redemption of His children.

ימלוך – אם השם הוא ככה הוא ראוי להיותו מלך ולו לבדו תאות המלוכה וחתם המשורר כאשר החל.

THE LORD WILL REIGN. If God is like this, then He is fit to be King and for Him alone is the desire to be king appropriate.

The poet ends the psalm as he began it.⁠¹

1. It opens and closes with the word hallelujah.

ימלוך י״י לעולם – ומתי יהיה זה? כשימלוך י״י לעולם אלהיך ציון – כמו שכתוב: והיה י״י למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ט׳), שכל העולם יכירו במלכותו.

וזכר ציון – כי משם תצא הוראה ממנו לכל העולם, ויאמרו כי הוא מלך על הכל, אחר שיעשה משפט ברשעים בעמק יהושפט.

ואז ימלוך ה׳ לעולם וגו׳ כענין והיתה לה׳ המלוכה (עובדיה א, כא).

ימלוך ה׳ לעולם. באבדן האומות וקיבוץ גלויות: אלהיך ציון ׳ימלוך׳ לדור ודור - בביאת המשיח, לכן הללויה בזמן הגלות, גם שאין השם שלם:

ויִמְלֹךְ ה׳ לְעוֹלָם ואֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, כי יהיה ה׳ למלך ביום ההוא, ויהיה אחד ושמו אחד¹ לעד לעולם:

1. ע״פ זכריה (יד ט).

ימלך ה׳ לעולם – הלמ״ד בגעיא.

לדר ודר הללויה – חדא מלה.

ימלוך וגו׳ – וחזר ופי׳ אלהיך השוכן בציון הוא ימלוך לדור ודור.

הללויה – לכן אתם כולכם הללו את יה.

ימלוך ה׳ – יש הבדל בין ה׳ ובין שם אלהים שבא בכינוי אל ישראל, ששם הויה מציין ההשגחה הכללית על כל הברואים ע״פ סדר הטבעי, ושם אלהיך ציון מציין הקשר הפרטי שיש לו עם ציון, וההשגחה הפרטית אשר שם לעשות אותות ופלאות, ויש הבדל בין לעולם ובין לדור ודור, שלעולם מציין הזמן התמידי הבלתי מתחלק, ולדור ודור מציין הזמן המתחלק לשני דורות, ור״ל מצד שהוא הוי״ה המשגיח השגחה כללית על פי המערכת שעל זה אמר ימלוך ה׳, כי בשמים הכין כסאו ומשם מלכותו בכל משלה, זה הנהגה קיימת בלתי משתנה, אולם מצד שהוא אלהיך ציון ימלוך לדוד ודור, כי ההנהגה הנסיית אינה קבועה לעולם רק משתנית בכל דור לפי צורך הדור והכנתם וזכותם.

ימלוך – תודע מלכותו ותתפשט, שכל בני אדם ידעו כי אין בלתו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון