Tehillim 128 – תהלים קכח‏ – Mikraot Gedolot

(א) שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת⁠ ^אאַ֭שְׁרֵי כׇּל⁠־יְרֵ֣א יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃

A song of ascents.⁠¹ Fortunate are all those who fear Hashem,⁠² who walk in His ways.

1. A song of ascents | שִׁיר הַמַּעֲלוֹת – Regarding the meaning of this title, see the note on Tehillim 120:1.

2. who fear Hashem | יְרֵא י"י – This short psalm speaks in praise of those who fear Hashem. It divides into two halves of almost equal length (verses 1-3 and verses 4-6), with each half opening with a declaration in the third person, followed by two verses in the second person. The first half of the psalm speaks about the traits and natural merits of the God-fearing individual, while the second half focuses on the blessings granted to him by Hashem. The benefits mentioned in the initial verses relate to the personal realm, the individual's wife and sons, while the blessings of the second half relate to the national realm, to Zion and Jerusalem.

א. ‹ר3› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

שִׁירָא דְאִתְאַמַר עַל מַסוּקִין דִתְהוֹמָא טוּבֵיהוֹן דְכָל דָחֲלַיָא דַייָ דְאָזְלִין בְּאוֹרְחָתֵיהּ.

A song that was uttered on the ascents of the abyss. How happy all who fear the LORD, who walk in his ways.

שיר המעלות אשרי כל ירא ה׳ – אמר רבי חייא בר אבא משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים. דאלו גבי ירא שמים כתיב אשרי כל ירא ה׳. ואלו גבי נהנה מיגיע כפו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ואלו גבי יראת שמים לא כתיב ביה וטוב לך. יגיע כפיך כי תאכל. אמר רב חסדא אי זהו תלמיד חכם הרואה טריפה לעצמו. דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל תלמיד חכם שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ורואה טריפה לעצמו עליו הכתוב אמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רב זביד אמר זוכה ונוטל ב׳ עולמות שנאמר אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. רבי אליעזר כי הוו משדרי ליה מידי מבי נשיאה לא הוה שקיל. כי הוו מזמני ליה לא הוה אזיל. אמר לא ניחא להו דאיחי שנאמר (משלי ט״ו:כ״ז) ושונא מתנות יחיה. אשתך כגפן פוריה. אימתי אשתך כגפן פוריה כשהיא צנועה בירכתי ביתך אז בניך כשתילי זתים. וכן אתה מוצא בשרה (בראשית יח ט-י) ויאמר הנה באהל. ויאמר שוב אשוב אליך. אמר רבי יהושע בן לוי אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים. מה זתים אין בהם הרכבה אף בניך לא יהיה בהם שום פסולת. הרואה הגפן בחלום אין אשתו מפלת נפלים שנאמר אשתך כגפן פוריה. שורקה יצפה למשיח שנאמר (שם מ״ט:י״א) אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. הרואה ענבים בחלום לבנים בין בעתם בין שלא בעתם יפים. שחורים בעתם יפין. שלא בעתם צריכים רחמים. אכלן מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הרואה זתים בחלום זוטרי פרי ורבי עסקיה כזיתא. והני מילי פרי אבל אילני הויין לו בנים מרובים שנאמר בניך כשתילי זתים. איכא דאמרי שם טוב יוצא לו שנאמר (ירמיהו י״א:ט״ז) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה׳ שמך. יברכך ה׳ מציון. כל פעולות טובות ונחמות טובות מציון. וראה בנים לבניך שלום על ישראל. אמר רבי יהושע בן לוי כיון שבנים לבניך שלום על ישראל דלא אתו לידי חליצה ויבום. רבי שמואל בר נחמני אמר כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל דלא אתו לאנצויי.

שיר המעלות אשרי כל ירא י״י – א״ר חייא בר אבא משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאלו גבי ירא שמים כתיב אשרי כל ירא י״י ואלו גבי הנהנה מיגיע כפיו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ואלו גבי ירא שמים לא כתיב ביה וטוב לך.

ותסביח ברפע צות, טובא כל מן יתקי אללה, ואלסאלך פי טרקה.

וגם זה הלל לדוד בהרמת קול. אשרי כל מי שיש לו יראת ה׳ וגם הולך בדרכים של ה׳.

ושיר בקול רם. אשרי כל ירא ה׳ וההולך בדרכיו.

שיר המעלות אשרי

כל ירא ייי וג׳ ווצף ירא ייי באלקנאעה ואלאקתצאר פי דניאה עלי מא לא בד מנה.

“All who fear the Lord” describes “fear the lord” as contentment and limited in His world, as a certainty of it.

[שיר המעלות אשרי כל ירא י״י – כל אלו תוכחות ומוסרים לפי שכתוב אשרי האיש אשרי איש, לכך נאמר כאן כל לרבות אשה.]

A song of ascents. Praiseworthy is every man who fears the Lord All of these are admonitions and disciplines. Because it is written, "Praiseworthy is the man,⁠" "Praiseworthy is a man,⁠" it therefore says here "every,⁠" to include a woman.

שיר המעלות – כטעם העליון בדברי הבנים.

אשרי כל ירא י״י – שלא יעשה מצות לא תעשה מיראתו השם.

ההולך בדרכיו – בדרכי השם הם מצות עשה.

A SONG OF ASCENTS. HAPPY IS EVERYONE WHO FEARETH THE LORD. This psalm is similar to the previous¹ psalm² with regard to sons.⁠³ HAPPY IS EVERYONE WHO FEARETH THE LORD. The reference is to one who does not violate any of the negative commandments, because he fears the Lord.

THAT WALKETH IN HIS WAYS. He walks in the ways of God. He observes the positive commandments.

1. Literally, “the upper psalm.”

2. Psalm 127.

3. Both psalms speak of children. See Ps. 127:3; 128:3.

שיר המעלות אשרי כל ירא י״י – שבח דרכי הירא את דבר י״י, שיעשה זה כל מי שיהיה בגלות ויזכה לראות בטוב ירושלם אם יתנהג בדרכי האל יתברך.

ירא י״י – הוא שנזהר ממצות לא תעשה.

ההולך בדרכיו – הזהיר במצות עשה. אחר כך ספר על הנהגת מחייתו.

שיר המעלות אשרי אחר שדיבר במעלה שלפניה (תהלים קכז) שההשתדלות בלא עזר אלהי ריק והבל, שיבח עתה הירא את דבר ה׳ ומשים כל בטחונו באל ית׳, ואינו הומה ומשתדל במותרות, אבל משתדל לבקש טרפו ביגיעת כפיו מעט מעט, ונותן עתיו ורגעיו בעבודת האל. והבטיחו שהאל יגאלהו בעולם הזה במשובחת שבהצלחות, והיא אשה משכלת ובנים הגונים עד שיעמוד בביתו שלו, ושמח בחלקו ובהארכת חייו עד שיראה בנים לבניו. וייעד בזה זמן הגאולה, להעיר שבהטיב דרכיהם יקרב להם האל קץ הגאולה והישועה.

ועל זה אמר אשרי כל ירא ה׳ ההולך בדרכיו, ויראת ה׳ כולל ההמנע מכל חטא, ושוללת כל דבר מגונה. והליכה בדרכיו כוללת רמז על כל שלימות.

(הקדמה) בזה המזמור הזהיר המשורר לבני קיבוץ גלויות שלא יהיה רוב השתדלותם בקיבוץ הממון, אבל יהיה בתורה ובמצוות ובגידול בנים לזה¹, כי בזה יזכו לימות המשיח. ואמר:

(א) אשרי כל ירא ה׳. בידיעת גדלו בעיון: ההולך בדרכיו. במעשיות:

1. לתורה ולמצוות.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה׳. המורגל בעיון עד ש׳ירא ה׳⁠ ⁠׳, כי אי אפשר לירא את ה׳ הנכבד והנורא¹ אם לא יכיר גדלו, וזה יושג בעיון, ו׳אשרי׳ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו לעשות מעשים טובים². כלומר, האיש המאושר יהיה אותו המשכיל ומיטיב לעשות³:

1. ע״פ דברים (כח נח).

2. ׳התורה המצוה׳ (שמות כ״ד:י״ב), ׳תורה׳ – החלק העיוני, ׳מצוה׳ – חלק המעשי, ע״ש, ובתחילת כוונות התורה, ובאבות (א׳:א׳).

3. ׳משכיל׳ – בעיון, ׳ומיטיב לעשות׳ – במעשה. וראה לעיל (תהלים קי״ט:א׳).

ירא ה׳ – מלעבור על לא תעשה.

ההולך בדרכיו – לקיים את העשין.

שיר המעלות – עתה יבאר האופנים שההשתדלות טובה ומועלת, וחלק שלמות יראי ה׳ לשלשה, שלמות עצמו, שלמות ביתו, שלמות המדיני, על שלמות עצמו אמר אשרי כל ירא ה׳ – אשוריו העקרים של ירא ה׳ הוא מה שהוא ההולך בדרכיו – זה בעצמו מה שהוא הולך בדרכי ה׳ הוא עיקר אשרו הנפשי, ונגד הצלחתו הגופניית אמר.

(ב) יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל⁠ אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ׃

When¹ you eat the toil of your hands,⁠² fortunate are you and it is good for you.

1. When | כִּי – Similarly: "If". According to this reading, the sentence is conditional, stating what will be the fortune of one who eats of the toil of his hands. Alternatively, "כי" here serves to add emphasis, meaning "indeed" or "surely" and the verse is a blessing to the one who fears God: "You will indeed [merit to] eat of the toil of your hand". [For similar usage of the word "כִּי" see Shadal on Bereshit 31:16, Shemot 18:11, Yeshayahu 26:12 and 32:13.]

2. the toil of your hands | יְגִיעַ כַּפֶּיךָ – According to Radak, the psalmist speaks of one who is able to support himself and need not rely on others. Cf. Meiri and Malbim (and compare Mishnah Avot 4:1) that the verse speaks of one who suffices with what his hands can produce and does not look for riches.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לֵעוּת אַיְדָךְ אֲרוּם תֵּיכוּל טוּבָךְ בְּעַלְמָא הָדֵין וְטָב לָךְ לְעַלְמָא דְאָתֵי.

[Happy] the work of your hands, for you will eat [it]; happy are you in this age and you shall have good in the age to come.

יגיע כפיך כי תאכל – אמר רב חסדא אי זהו תלמיד חכם, הרואה טרפה לעצמו, דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל תלמיד חכם שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ורואה טרפה לעצמו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רב זביד אמר זוכה ונוחל שני עולמים שנאמר אשריך וטוב לך אשריך בעוה״ז וטוב לך לעוה״ב. רבי אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיא לא הוה שקיל, כי הוו מזמני ליה לא הוה אזיל, אמר לא ניחא להו דאיחי שנאמר ושונא מתנות יחיה (כתוב ברמז צ״ו).

יקאל לה אד׳א תאכל כסב כפיך, פטובאך והניא לך.

יאמר לו: אם תאכל מרוחי ידיך אם כך אשריך ושתהנה מזה.

יגיע, וייאמר לו יגיע.

(ב-ג) פיהא בקו׳ יגיע כפיך כי תאכל אשריך וג׳ אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתיך יעי׳ אנה ינאל רזקה מן חלה ועלי וגהה ואנה ינכח מראה ולודא מצונא דֺאת עפאף.

(2-3) There it in the phrase; “you shall enjoy the fruit of your labors; you shall be blessed etc.” meaning that He (God) provides him with his sustenance a cooking pot and in the form of it (and the like?). He marries his fecund, virtuous and chaste wife.

[יגיע כפיך – הנהנה מיגיע כפו נוחל שני עולמות (בבלי חולין מ״ד:).]

If...the toil of your hands He who benefits from the toil of his hands inherits two worlds. In Tractate Berachoth (8a).

יגיע – בעבור נפשך בטרף הבא בידך ביגיע כפך אשריך.

WHEN THOU EATEST THE LABOR OF THY HANDS. When you labor for the sake of your body,⁠¹ and supply it with food that comes into your hands,⁠² you shall be happy.

1. One does not eat “the labor of his hands.” Rather, one eats the food resulting from the labor of one’s hands. Hence Ibn Ezra’s interpretation. – R. Sherem.

2. Food that your hands produce.

יגיע כפיך – כי הטובה הוא שיחיה ממלאכתו, ולא יהנה מאחרים כל זמן שיוכל ליגע עצמו במלאכה, ואם תהיה בזאת הנהגה, אשריך וטוב לך – יאשרוך בני העולם, ויהיה לגמול טוב מאת האל יתברך. וזהו מה שפירשו רז״ל: אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא.

ופרט בהם שאינו נבהל להון, אבל אוכל יגיע כפיו בכשרון מעשים, וייעד לו קיבוץ ההצלחות, ואמר אשריך וטוב לך, ודרשו בו ז״ל (ברכות ח, א), אשריך, בעולם הזה, וטוב לך, לעולם הבא.

וזה יושג באמצעות יגיע כפיך כי תאכל ותסתפק בהכרחי, כי אז אשריך - בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא¹:

1. כן דרשו על פסוק זה בברכות (ח.) ׳ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב +תהלים קי״ב+ אשרי איש ירא את ה׳ ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב +תהלים קכ״ח+ יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא׳. אלא שרבינו מפרש ׳יגיע כפיך׳ שלא יפריז בהשתדלות. וכן לשון המשנה באבות (ו׳:ד׳) ׳כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועהל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא׳. ופירש רבינו: ׳הזהיר משני דברים אשר הם על הרוב המונעים האדם מעסוק בתורה בלי ספק, האחד הוא החפץ בתענוגי הגוף, ואמר שהעוסק בתורה צריך שיסתפק בהכרחי לחיי שעה, ולא יאבד זמנו לבקש מותרות׳. ונראה מפירושו כאן שרבינו מפרש כל המזמור על עניין ההסתפקות במועט, ולפי זה מכאן מקור המשנה שאמרה על כך ׳אשריך וטוב לך׳, שדבר זה נתבאר במזמור כאן. וראה עוד באבות (ד׳:א׳) שכתב רבינו: ׳ואיזהו אותו העשיר שאמר הנביא, הוא השמח בחלקו ולא יאבד כל זמנו בהשגת הקניינים המדומים, והביא ראיה שזה יקרא עשיר ממה שאמר ׳יגיע כפיך כי תאכל אשריך׳, כלומר שכשיספיק לך יגיע כפיך ולא תבקש יותר מזה, הנך מאושר בעולם הזה, כמו שיאושר בו העשיר אצל ההמון׳.

ונמשך למה שאמר במזמור הקודם, יאמר, יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל בהשתדלות מועט – אַשְׁרֶיךָ, ושאר הזמן תשים לדרוש את ה׳, אז ׳אשריך׳ בעולם האושר, והוא עולם הבא, וגם טוֹב לָךְ בעולם הזה¹, שבלי עמל תתפרנס ותקנה הצריך לך:

1. בברכות (ח.) ׳אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – לעולם הבא׳, וכ״ה בנדפס, וראה באבות (ו׳:ד׳) ׳כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו׳, אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא׳. ופירש רבינו: ׳ואמר שהעוסק בתורה צריך שיסתפק בהכרחי לחיי שעה, ולא יאבד זמנו לבקש מותרות׳. וראה בפירושו לאבות (ד׳:א׳).

כי תאכל – כאשר תאכל יגיע כפיך ולא תהנה מאחרים לחלוק עמהם בשכר התורה אז אשריך ר״ל יהיה שבחיך ומהללך וטוב לך כי אז תקבל אתה כל שכרך משלם אין מחסור.

יגיע כפיך כי תאכל – אם יגיע כפיך יהיה רק בשיעור שתאכל, שלא תיגע להעשיר ולהרבות הון, רק כשיעור ההכרחי לעמידת החי למצוא אוכל, ולא יותר, אז אשריך וגם טוב לך י״ל אושר הנפש עם טוב החיים בעוה״ז. מעתה יספר שלמות הבייתי.

יגיע – הוא כשהטורח יערוך לשכר, עמל, כשהטורח גדול מהשכר, תלאה כשיטרח לריק. א״כ שם יגיע על מקומו יבוא.

(ג) אֶשְׁתְּךָ֤׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֢י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים⁠ סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃

Your wife is like a fruitful vine¹ in the recesses of your house,⁠² your children are like olive saplings around your table.⁠³

1. like a fruitful vine | כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה – A vine can yield hundreds of kilograms of grapes; so too the wife of the God-fearing man is blessed with many offspring.

2. in the recesses of your house | בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ – See Malbim that just as a vine grows in the back of one's house but manages to climb to the roof and provide shelter to all, so too the wife modestly stays in the innermost parts of the home but nevertheless watches over and protects the entire house. Radak further notes that just as a vine might be planted inside but its branches move outside to the sun, so too the wife stays in the home but her children venture out.

3. like olive sapling around your table | כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ – An olive tree sends out tender shoots from the ground which surround it and are nourished from the father tree; afterwards these are often replanted to grow into trees of their own, similar in quality to the original. The image is an apt metaphor for sons sitting around their father's table, initially being nourished by him, but eventually moving off on their own while imitating their father's ways. [See R"E Samet, Psalm 128.]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִתְּתָךְ הֵיךְ גוּפְנָא דַעֲבַדֵת פֵּרִין עַל שִׁדָא דְבֵיתָךְ בְּנָךְ הֵיךְ שְׁתִילַיָא דְזֵיתַיָא חֲזוֹר חֲזוֹר לְפָתוֹרָךְ.

Your wife is like a vine that bore fruit on the side of your house; your sons are like olive plants around your table.

אשתך כגפן פוריה – אימתי אשתך כגפן פוריה כשהיא צנועה בירכתי ביתך אז בניך כשתילי זיתים, וכן אתה מוצא בשרה ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך. אמר ר׳ יהושע בן לוי אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים, מה זיתים אין בהם הרכבה אף בניך לא יהא בהן פסולת. הרואה גפן בחלום אין אשתו מפלת נפלים שנאמר אשתך כגפן פוריה. שורק יצפה למשיח שנאמר אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. הרואה ענבים בחלום בין בעתם בין שלא בעתם יפים. שחורים בעתם יפים, שלא בעתם צריכין רחמים, אכלן מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הרואה זיתים בחלום זוטרי פרי ורבי עסקיה כזיתא, והני מילי פרי אבל אילני הויין לו בנים מרובים שנאמר בניך כשתילי זיתים, איכא דאמרי שם טוב יוצא עליו שנאמר זית רענן יפה פרי תאר קרא ה׳ שמך.

אד׳ זוג׳תך כג׳פן מת׳מרא פי זאויה ביתך, ובניך כגרוס מן זיאתין חואלי מאידתך.

כאשר אשתך היא כמו גפן שנותנת פירות בפינות הבית שלך ובניך הם כמו נטיעות זיתים סביב לשולחנך.

אשתך, כי אשתך כגפן פוריה בפנת ביתך.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ג) ושבה אלבנים כשתילי זתים והו גיר מואפק לתשביהה אלזוגה כגפן פוריה אלא לו קאל פיהא כזית רענן (תהלים נב:י) או יקול פי אלבנין כאשכלות ענבים (שיר השירים ז:ט) פיגמע עלי אלאם ואלבנין פצל אלואצפון כמא קאל צדיק [117 ב] כתמר יפרח (תהלים צב:יג) פי אלתֺמאר כארז בלבנון ישגה (תהלים צב:יג) פי אלאנתשאר פאלגפאן אסרע לקחא ואכתֺר תֺמרא וגרוס אלזיתון אטול עמרא ואשד תֺבאתא.

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 2]

(3) He compares the children to; “like olive sapling.” This simile does not fit with the simile of the wife as a “like a fruitful vine.” However, if it did not say; “like a thriving olive tree” or it said about the sons, “like clusters of grapes” (Song 7:9) as it joins the mother and child, separating the description as it says; “The righteous bloom like a date-palm” with the dates “they thrive like a cedar in Lebanon” (Ps. 92:13) with pollination. Vines are speedily pollinated and produce abundant fruit whilst Olive trees are long lived and durable.

[כגפן פוריה – בניה מרובין.

בירכתי ביתך – לפי שדרך תשמיש להיות בצנעה.

דבר אחר: בירכתי – אם אשתך נידה תשימנה בירכתי ביתך שלא תתרגל אצלה.

בניך כשתילי זיתים – מה זיתים אין להם הרכבה כך אין בבניך פסול.]

as a fruitful vine Every woman whose blood is abundant will have many children.

in the innermost parts of your house Because it is customary to have marital relations in secret. Another explanation: in the innermost parts If your wife is menstruating, put her into the innermost parts of your house so that you will not become accustomed to being with her.

your sons will be like olive shoots Just as olive trees cannot be grafted, so will your sons not have any disqualification.

שיר המעלות, אשתך – כמו: אשתך,⁠¹ וכל זה מיגיע^א כפך, שלא תתן עיניך באשה אחרת.

ועל כן תהיה כגפן פוריה – שלא תחמד אשת רעך, ומתוך כך תהיה כגפן פוריה.

1. כלומר: אִשתך (בחיריק).

א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: מגיע.

אשתך כגפן פוריה – שתלד בעתה. וטעם כי כל גפן הוא מחוץ לבית מגולה לנגד השמש, על כן אמר^א לנגד זה: כשתילי זתים בכוחם ושלא יבול עליה עץ הזית.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. ״אמר״ חסר בכ״י מנטובה 13.

THY WIFE SHALL BE AS A FRUITFUL VINE. She will give birth in her time.⁠¹

It is because vines grow outside of the house and are exposed² to the sun that the psalmist places olive trees opposite vines,⁠³ and says thy children [are] like olive trees in their strength. The leaves of the olive tree do not wither.

1. The wife is compared to a vine in that she will “produce its seed in its season.”

2. Literally, opposite.

3. The first half of the verse speaks of grape vines, because it compares a wife to a fruitful vine with regard to giving birth to children. The second half of the verse compares children to olive trees, because unlike the vine they are strong and their leaves do not wither.

אשתך כגפן – בסגו״ל האל״ף. אמר גם זה מההנהגות הטובות בעולם הזה, שתצוה אשתך שתהיה כגפן פוריה בירכתי ביתך – והמשיל אשתו לגפן, כי אין לך עץ שנוטעים אותו בתוך הבית אלא עץ הגפן, שיש בני אדם שנוטעים אותה בירכתי ביתם וכשהגדיל מוציאים אותה מתוך הבית ולחוץ אל השמש, והנה שרשיה בתוך הבית וענפיה חוץ לבית, כן האשה תהיה צנועה בירכתי הבית שלא תצא חוץ לביתה, כי זה דרך אשה מנאפת (משלי ל׳:כ׳), כמ״ש עוד עליה המלך שלמה: פעם בחוץ פעם ברחובות (משלי ז׳:י״ב).

ואמר בירכתי ביתך – כי גם בביתה תהיה צנועה. שלא תשב בפתח ביתה שיראוה העוברים ושבים. כי זה הוא דרך אשה רע, כמ״ש עוד עליה שלמה: וישבה לפתח ביתה (משלי ט׳:י״ד). אלא תמיד תהיה בירכתי הבית, שלא יראה אותה אלא בעלה ובני ביתה. אבל בניה יצאו חוץ, למלאכתם, ולצורך הבית, כמו שיצאו לחוץ ענפי הגפן, שיהיו פרים ורבים, ממגד תבואות שמש (דברים ל״ג:י״ד) ואם תהיה אשתך בזה הדרך יהיו בניך כשתילי זיתים – והמשיל אותם לזתים כי עץ הזית אינו מקבל ההרכבה מעץ אחר, והשתילים טובים, בני אביהם. כך הבנים שיולדו מאשה זאת, לא יהיה בהם חשד ממזרות, כי אמם צנועה ולא נזקקה אלא לבעלה. ועוד המשילם לזתים, כי עץ הזתים יהיו עלהו לח כל ימי השנה, כך הם יהיו בהודם וביופים הטובים במעשיהם הטובות.

ואמר סביב לשלחנך – שיהיו לפניך לשרתך בעת שתאכל. ויהיו תמיד סביב לשולחנך, שלא יהיו משולחים זוללים וסובאים, ולא יאכלו ולא ישתו אלא על שולחנך.

ואמר אשתך כגפן פוריה ואל״ף במלת אשתך נקודה בסגול במקום חירק. ואמר שהאל יזמן לו אשה שהיא כגפן פוריה בירכתי ביתו, שיינה משמח אלהים ואנשים. ודימה האשה הנכבדת לגפן, כי הגפן, אדם נוטעה בזוית אחת שבביתו, וכשתגדל מעט אדם מוציא ממנה ענף בחוץ לראות פני השמש, ונמצא שורשיה בתוך הבית ופארותיה משולחות בחוץ. כן האשה הנכבדת, בביתה ישכנו רגליה, ואף גם זאת בירכתי ביתה, לא בפתח עינים. ומתוך ביתה יתפרסמו פעולותיה הנכבדות בשוקים וברחובות כמו שנאמר (משלי לא, לא) ויהללוה בשערים מעשיה. ואחר הבטיחו במעלת הבנים, ואמר שיהיו כשתילי זיתים. ודימה אותם לזיתים לשתי סיבות, אחת מצד האם והאחרת מצד הבנים. מצד הבנים הוא מפני שעלי הזית מתקיימים כל השנה קיץ וחורף, וכן הם יתעסקו כל ימי ילדותם בתורה ובחכמה, יתן כל שתיל מהם פריו בעתו ועלהו לא יבול. ומצד האם, מפני שאין עץ זית מקבל הרכבה, כן הבנים הנולדים מן האשה הנכבדת, הלב בטוח שאין בהם שום דופי. וסביב לשולחנך ר״ל שלא יצטרכו ללכת אנה ואנה נודדים ללחם.

אשתך כגפן פוריה. ובזה תזכה לבנים¹: סביב לשלחנך. שתזכה להשיג פרנסתם²:

1. ראה בנח שזכה לבנים רק כשהתחיל להוכיח וללמד את דורו דעת את ה׳. וכן ראה תחילת איוב. אך יש מקום לפרש כוונת רבינו כאן שאם ׳אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך׳ – שמתנהגת בצניעות, בזה תזכה ל׳בניך כשתילי׳ וכ״כ רד״ק.

2. שהבנים יהיו סמוכים על שולחנך, שאתה תפרנסם.

וזה כי אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. שתלד בנים ובנות, ובָּנֶיךָ אשר יוולדו לך יהיו ׳בני נעורים׳ סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ¹, ש׳בני הזקונים׳ אינם סביב לשולחנו, שהרי הוא נפטר מהם:

1. ראה לעיל (תהלים קכז ד-ה).

אשתך – בסגול האל״ף ומה שכתבו במקנה אברהם והחטף סגול בא תמורת חירק כגון אשתך כגן טעות הוא ור״ל והסגול ועיין בחיי פ׳ וישלח.

בירכתי – עניינו עבר וצד כירך הזה שהוא בצד האדם וכן על ירך המזבח (ויקרא א׳:י״א).

כשתילי זיתים – כנטיעות של זיתים כמו והיה כעץ שתול (תהלים א׳:ג׳).

כגפן וגו׳ – תהיה כגפן המגדל פירות העומד בירכתי הבית הקרוב אליו להשגיח בו לזבלו ולהשקותו בעתו שאז הפירות מרובות וטובות כן אשתך תלד לך בנים מרובים וטובים.

כשתילי זיתים – העומדים ביפיים כל ימות השנה כן בניך לא יכהה לעולם מראית פניהם ויהיו סביב לשולחנך ולא יהיו מסובים על שולחן אחרים.

אשתך תדמה כגפן פוריה כן תוליד בנים, וגם תדמה כגפן הנטוע בירכתי ביתך שהגם שעומד בירכתי הבית יגביה ענפיו ודליותיו עד גג הבית וסוכך משם על הבית בכלל, כן היא צנועה שוכנת באהל בירכתי הבית ובכ״ז שומרת וסוככת על הבית בכללו, בניך הם דומים כשתילי זתים שאין מקבלים הרכבה, ונותנים שמן למאור, כן יהיו זרע אמת מאירים באור הדעת ויושבים סביב לשלחנך.

בירכתי ביתך – כי צנועה היא.

כשתלי זתים – עיין מה שכתבתי סימן א׳:ג׳ על שרש שתל, והבנים יבוא יום ויהיו לבעלי בתים, ובחר בעץ הזית כי לא יקבל עליו הרכבת עץ זר, ולהזהיר אם חפץ אתה שבניך לא ילמדו מעשים זרים שים עינך תמיד עליהם בהאכילך אותם סביב לשלחנך ולא על שלחן אחרים.

(ד) הִנֵּ֣ה כִי⁠־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר⁠ יְרֵ֣א יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

Behold, for so will be blessed a man who fears Hashem.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

הָא אֲרוּם הֵיכְנָא מִתְבָּרַךְ גַבְרָא דָחֵל מִן קֳדָם יְיָ.

Behold, because of this, blessed is the man who is reverent in the presence of the LORD.

פהכד׳א יבארך רג׳ל יתקי אללה.

וכך יתברך אדם שהוא ירא מה׳.

הנה – היא זאת הברכה שיבקש ירא שמים בעולם הזה.

BEHOLD. This¹ is the blessing that one who fears heaven shall seek in this world.

1. Recorded in verses 2 and 3.

הנה כי כן – באלה המדות והמנהגות יבורך הגבר שהוא ירא י״י.

ולהיות מה שהזכיר מן החלקים היותר משובחים שבכל מיני הצלחות בעולם הזה, ושהוא פתח רחב ומבוא גדול להצלחות האמיתיות, כמו שידוע בנשי החיל, שהם סיבה גדולה ועזר מתמיד בשליחות האדם, אמר הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳, כלומר, שזו היא אליו ברכה שלימה.

(ד-ה) הנה בהיות כי כן יבורך גבר ירא ה׳, יברכך ה׳ מציון, השתדל ש׳יברכך ה׳ מציון׳ - במה שתשיג ׳מציון׳, שמשם תצא תורה: וראה בטוב ירושלים. שתהיה מן המזומנים לה לימות המשיח¹:

1. והוא ע״פ לשון הגמרא בב״ב (עה:) ׳מאי ועל מקראיה, אמר רבה א״ר יוחנן, לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה׳.

הִנֵּה תראה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה׳, שבדורו של חזקיהו שהיה ׳ירא ה׳⁠ ⁠׳, היו העמים¹ מסתפקים במועט והיו מתכסים עשרה בטלית אחת ועוסקים בתורה², ולא חסר להם מאומה:

1. צ״ע.

2. בסנהדרין (כ.): ׳שקר החן – זה דורו של משה, והבל היופי – זה דורו של יהושע, יראת ה׳ היא תתהלל – זה דורו של חזקיה, דבר אחר, שקר החן – זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי – זה דורו של חזקיה, יראת ה׳ היא תתהלל – זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי, אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה׳. וראה מש״כ רבינו בישעיה (לב כ) על דור חזקיהו שהיו מסתפקים במועט. וראה מהרש״א שם: ׳זה דורו של חזקיהו, שהיה מוסיף בלימוד התורה ולא היו עוסקים בכיבוש וחילוק ארץ ישראל׳.

הנה כי כן – הנה כאשר כן בברכות אלו יבורך וגו׳.

הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳ – ר״ל מה שדברתי עד עתה הוא מה שנוגע לברכת הגבר בעצמו, כי ברכת אשתו ובניו נוגע לברכתו, כי מעתה יתחיל לדבר על הברכה היוצאת חוץ ממנו במה שילך מהלך השלימות לכל בני עמו, ועז״א.

הנה וגו׳ – סיום למה שאמר למעלה אם ה׳ לא יבנה בית וגו׳.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ה) יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן⁠ וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כֹּ֝֗ל^א יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ׃

May Hashem bless you from Zion, and may you see the good of Jerusalem all the days of your life.

א. כֹּ֝֗ל א=כֹּ֝ל (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יְבָרְכִנָךְ יְיָ מִצִיוֹן וְתֶחֱמֵי בְּטוּבָא דִירוּשְׁלֶם כָּל יוֹמֵי חַיָיךְ.

The LORD will bless you from Zion, and you will see the welfare of Jerusalem all the days of your life.

יברכך ה׳ מציון – כל פעולות ונחמות טובות מציון.

יבארכך אללה מן ציון, ואנט׳ר אלי כ׳יר ירושלם טול חיאתך.

ה׳ יברך אותך מציון. ותסתכל על טוב ירושלים כל ימי חייך.

[מציון – שהוא שער השמים.

בטוב ירושלם – ושמחת בכל הטוב.]

from Zion which is the gate of heaven. Moreover, in the merit of Zion they would be fruitful and multiply, as it is written: "Judah and Israel [were] many" (Melakhim I 4:20).

the good of Jerusalem And you shall rejoice with all the good.

יברכך – הטעם זאת הברכה תבוא לך מאת הכבוד שוכן בציון. והטעם הבית הסמוך בציון הוא בית השם.

וטעם וראה בטוב ירושלם – בלכתו שלש רגלים.

THE LORD BLESS THEE OUT OF ZION. The meaning of this is, “This blessing will come to you from the Glory that dwells in Zion; that is, the Glory that dwells in the House that is close by in Zion.” House refers to the House of God.

The meaning of and see thou the good of Jerusalem is, “and see thou the good of Jerusalem when you go there on the three pilgrimage festivals.”

יברכך י״י מציון – ממקום שכינתו, שהוא מציון.

ותראה – ותזכה לראות בטוב ירושלם כשישובו לה ישראל מהגלות.

כל ימי חייך – ותראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, בין בגלות, בין בטוב ירושלם. וראה בטוב שזכר, עומד במקום שנים.

וכרומז אל הגאולה על הדרך שהזכרנו אמר יברכך ה׳ מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. או רמז על הצלחתו בשלמות, ויברכך, פי׳ שישלים אותם, מציון, כלומר, מן השלמות המיועד לשערי ציון, והוא ענין וראה בטוב ירושלים, כי טוב ירושלים הוא השלמות, וכל ימי חייך הוא רומז לעולם הבא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ועתה בזמן ימות המשיח, יְבָרֶכְךָ ה׳ מִצִּיּוֹן, ׳כי מציון תצא תורה׳ ושפע ברכה: וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. שלא יהיה עוד לאלה הימים הפסק:

יברכך י״י – בספרים כ״י אין געיא ביו״ד של שם.

יברכך ה׳ – כי יברך ה׳ מציון מקור שפע הברכות כולן.

וראה – ותהיה רואה בטובת ירושלים בעת בנינה.

ציון, ירושלים – בירושלים דרים ההמון וישתדל בטובם, ובציון מקום הקדש ומשם יקבל הברכה, וראה כמו מקור, לראות.

יברכך ה׳ מציון – עוד תזכה להתברך מציון שהוא ברכת כלל ישראל היוצא מציון אשר שם צוה ה׳ את הברכה לכל העם, וברכה זו תקבל אתה מן הכלל וגם אתה תשתדל לטובת הכלל וראה בטוב ירושלים לראות בטוב ירושלים ובהצלחת הכלל, על זה יהיו מיוחדים כל ימי חייך – שתיחד כל ימיך לטובת הכלל לראות טובם ואשרם.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) וּרְאֵֽה⁠־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

And may you see children to your children. Peace upon Israel.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְתֶחֱמֵי בְּנִין לִבְנָיִךְ שְׁלָמָא עַל יִשְׂרָאֵל.

And you will see the sons of your sons. Peace be upon Israel.

וראה בנים לבניך וגו׳ – א״ר יהושע בן לוי כיון שבנים לבניך שלום על ישראל ולא אתו לידי חליצה ויבום, רשב״ג אמר כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל דלא אתו לאינצויי.

ואנט׳ר בנין לבניך, ואלסלאם עלי אלאסראיל.

ותראה בנים לבניך. השלום על בית ישראל.

שלום, ושלום.

[וראה בנים לבניך – ולא יבואו לקטטה עבור חליצה ואז שלום על ישראל.

בנים לבניך – ירשו נחלה ואין אשה זקוקה ליבם אז שלום בעולם.]

And may you see children [born] to your children and they shall not come to quarrel about halitzah, [since that is performed only if there are no children,] and then there will be peace upon Israel (addendum).

children [born] to your children They will inherit the estate, and no woman will be subject to the levir [in a levirate marriage]. Then there will be peace in the world.

וראה בנים לבניך ומתוך כך שלום על ישראל – שתראה בנים לבניך יושבין על נחלתן. וכל זמן שכך הוא, לא תחרב העיר ויהא שלום על ישראל, שאם יגלו ישראל ממקומן לא תראה כן.

וראה – ישרת בעבור אחר. וכן הוא וראה שלום על ישראל.

AND SEE. The word u-re’eh (and see) is to be read as if it were written twice.⁠¹ The second half of the verse is to be read as if it were written, “and see peace be upon Israel.”

1. Literally, “u-re’eh serves another word.”

וראה – ותאריך ימים עד שתראה בנים לבניך, ועד שתראה שלום על ישראל, וזהו בקיבוץ גליות אם יבא הגואל. ואם לאו, יחייך הבורא אז עם המתים הצדיקים שיחיו, ותראה שלום על ישראל.

וכמבטיחו על הארכת ימיו אמר וראה בנים לבניך, שלום על ישראל כלומר, וכן תראה שלום על ישראל.

וראה בנים לבניך. שיעמידו גם הם תלמידים הרבה¹, ויראה² כמו כן שלום על ישראל³, שלא ירבו מחלוקות כמו שקרה לימים ראשונים⁴:

1. כלשון המשנה באבות (א׳:א׳).

2. נראה דצ״ל ׳וראה׳.

3. ׳וראה - ישרת בעבור אחר וכן הוא וראה שלום על ישראל׳ (אבע״ז).

4. כמו שכתב בשיר השירים שהעצה שלא ירבו מחלוקות הוא להעמיד תלמידים הרבה שיידעו להכריע במחלוקות.

וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ. ותוכל ללמד בני נעוריך, וגם הם את בניהם ילמדון¹, ובאופן זה יהיה שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל ותתבטלנה כל המחלוקות, ותמצאנה הלכות ומשנות ברורות בכל מקום²:

1. ע״פ דברים (ד י).

2. ראה שבת (קלט:), ולעיל (תהלים קי״ט:ק״ט).

שלום – וראה שאמר בתחילת המקרא עומדת במקום שנים וכאילו אמר וראה שלום על ישראל ר״ל תהי רואה בשלום ישראל כאשר ישבו על אדמתם.

וראה – גם תשתדל לראות שבנים אשר יולדו לבניך – גם הם יהיו לתכלית כולל שיהיה שלום על ישראל – שמן דור בניך יושג שלימות ושלום לכלל ישראל, באופן שימי חייך יתיחדו לטובת ירושלים וימי חיי בניך לטובת כלל ישראל כולו.

וראה בנים לבניך – עתידים לשבת על כסאך, וראה שלום על ישראל.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון