×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לָמָ֣ה יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹקתַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
Why do You stand afar off, Hashem? Why do You hide Yourself in times of trouble?
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לָמָה יְיָ תְּקוּם בְּרָחִיק תִּטַמַר בִּמְדוֹר קַדִישִׁין לְעִדָנֵי עַקְתָא.
Why, O LORD, will you stand afar off, hide yourself in the dwelling of the holy ones in the times of distress?
למה ה׳ תעמוד ברחוק – זה שאמר הכתוב (דניאל ז׳:כ״ה) ומילין לצד עילאה ימלל. אמר רבי יוסי אין הרשעים מזדווגין לאדם אלא אם כן מחרפים שנאמר ומילין לצד עילאה ימלל. (א״ר יוסי) זה הקב״ה. ואחר כך ולקדישי עליונים יבלא. אלו ישראל. כמה דאמר (ויקרא י״ט:ב׳) קדושים תהיו. ומנין שנקראו ישראל עליונים שנאמר (דברים כ״ח:א׳) ונתנך ה׳ אלהיך עליון. משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו כרם והיו ליסטים מבקשין ליכנס בתוכו ולא היו יכולין שהיה לו גדר. מה עשו פרצו את הגדר ואחר כך נכנסו לכרם. כך אומות העכו״ם מזדווגין לישראל שהן כרמו של הקב״ה שנאמר (ישעיהו ה׳:ז׳) כי כרם ה׳ צבאות בית ישראל. והם מחרפין להקב״ה ואחר כך באין על ישראל שנאמר ומילין לצד עילאה ימלל. ואחר כך ולקדישי עליונים יבלא. (דניאל ז׳:כ״ה) ויסבר להשניה זמנין ודת. זמנין אלו שלשה רגלים. ודת זו תורה שנאמר (דברים ל״ג:ב׳) מימינו אש דת למו. (דניאל ז׳:כ״ה) ויתיהבון בידיה. יכול לעולם תלמוד לומר (שם) עד עידן עידנין ופלג עידן. ומה אנו משתעבדין על כך שהרחיק עצמו ממנו. הוי למה ה׳ תעמוד ברחוק.
למה ה׳ תעמוד ברחוק – זה שאמר הכתוב (זכריה ז׳:י״ג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו. א״ר יוחנן שלש שנים ומחצה היתה שכינה עומדת בהר הזיתים ומכרזת (ישעיהו נ״ה:ו׳) דרשו ה׳ בהמצאו. ולא היו משגיחין שנאמר (שם ס״ה:א׳) נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני. א״ר חנינא משל לשייר שהיה מהלך בדרך כיון שהחשיך בא לו הבורגן אמר לו הכנס עצמך לבורגן מפני חיה רעה ומפני הליסטין. אמר לו אין דרכו של שייר להכנס לבורגן כיון שהלך בא עליו אישון לילה ואפילה. חזר ובא לו אצל הבורגני והיה מבקש ממנו שיפתח לו. אמר הבורגני אין דרכו של בורגן להפתח בלילה ואין דרכו לקבל אדם בלילה. בשעה הזו כשאני בקשתי להכניסך לא רצית עכשיו איני יכול להכניסך. כך אמר הקב״ה דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו וגו׳. (ירמיהו ג׳:י״ד) שובו בנים שובבים. ולא היו מבקשים לשוב. אמר הקב״ה (הושע ה׳:ט״ו) אלך ואשובה אל מקומי. כיון שנמסרו לעכו״ם שנמשלו לחיות התחילו צועקים למה ה׳ תעמוד ברחוק. אמר להן הקב״ה כשבקשתי לא בקשתם עתה שאתם מבקשין ממני איני שומע לכם. מדה כנגד מדה. לכך נאמר (זכריה ז׳:י״ג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו. שמא עד עולם חס ושלום עד עידן עידנין ופלג עידן.
דבר אחר: למה ה׳ תעמוד ברחוק – זה שאמר הכתוב (הושע ה׳:ו׳) בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה׳ ולא ימצאוהו חלץ מהם. פיליסופיס שאל את רבן גמליאל יש לכם לומר שאתם מקוים להקב״ה שיגאל אתכם. אמר לו הן. אמר לו ולא כך כתיב חלץ מהם. יבמה שחלצו לה אחים יכול בעלה לשוב אליה. אמר לו לאו. אמר לו מכאן שאינו שב אליכם. השיבו רבן גמליאל מי חולץ האיש או האשה. אמר לו האשה. אמר לו הוא חלץ ואנו לא חלצנו לו וכי יבמה דחלצו לה אחין מידי מששא אית בה. וכן הוא אומר (שיר השירים ה ה-ו) קמתי אני לפתוח לדודי וגו׳ ודודי חמק עבר. התחילו קורין למה ה׳ תעמוד ברחוק.

רמז תרמז

למה ה׳ תעמוד ברחוק – ארבעה נביאים קראו תגר כנגד מדת הדין, דוד, וירמיה, אסף, ובני קרח. דוד צוח למה ה׳ תעמוד ברחוק. א״ל הקב״ה דוד שכן רע אתה ולא הם הרחיקוני מעליהם, א״ר יונתן בר׳ אליעזר שלש שנים ומחצה היו שונאים מקיפין את ירושלים ושכינה עומדת על הר הזיתים ומכרזת דרשו ה׳ בהמצאו לולא היו משגיחין ואתה אומר למה ה׳ תעמוד ברחוק. ירמיה אמר למה לנצח תשכחנו וא״ל הקב״ה וכי אני עזבתים תחלה הם עזבו ושכחו אותי שנאמר שכחו אל מושיעם עזבו את ה׳ ואתה אומר למה לנצח תשכחנו. אסף אמר למה אלהים זנחת לנצח, א״ל הקב״ה לאסף אסף אני הוא ששכחתים תחלה הם זנחו אותי שנאמר זנח ישראל טוב ואין טוב אלא הקב״ה שנאמר טוב ה׳ לכל. בני קרח אמרו למה פניך תסתיר, א״ל הקב״ה הם הסתירו פנים תחלה סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות ויסבו פנים ונתנו עורף.
אללהם אנך לא תבעד עקאבך, אלא וקד אכ׳פיתה לאוקאת שדה.
ה׳! אינך מרחיק את העונש שלך אלא שכבר הסתרת אותו לתקופות הצרה. (נ״א: הסתרת אותו עד תקופות הצרה).
למה, ה׳ לא תרחיק נקמתך אלא לאחר שכבר צפנתו לעתות רעה.
(הקדמה) ענין פרק זה במה שה׳ מאריך אפו לרשעים ולכופרים בעולם הזה.
(א) פירשתי למה ״לא״ כמו למה נמות לעיניך1, למה אככה ארצה2, ודומיהם, ובכך יהיה סדר הענין שאין אתה מאריך אפך להם כי אם שכבר צפנת להם יום העונש והוא אמת תעלים לעתות בצרה.
1. בראשית מז יט. וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם. ושמות לב הע׳ 3, ודברים ה כב, וכן כתב בפירושו לאיוב ז כ למה שמתני.
2. שמואל ב ב כב.
(הקדמה) גרץ׳ הד׳א אלפצל פי מהלהֵ אלט׳אלמין ואלכפאר פי דאר אלדניא.
(א) פסרת למה לא מת׳ל למה נמות לעיניך, למה אככה ארצה, ומא שאכלהמא, פאנתט׳ם אלמעני אנך ליס תמהלהם אלא וקד אכ׳פית להם יום אלעקאב הו קולה תעלים לעתות בצרה.
[13א] למה ייי תעמד ברחוק1
1. למה…[ברחוק] (9) 1ב marg.
תעלים לעיתות בצרה – תעלים עיניך לעתי הצרה.
You hide in times of distress You hide Your eyes in times of distress.
למה י״י תעמוד ברחוק – אין ספק כי כבוד השם בכל מקום הוא, רק כאשר לא יראה עוזו ידמה לאיש עומד מרחוק, על כן לא יראה.
או הוא קרוב ויעלים עיניו לעתות שאנחנו בצרה.
WHY STANDEST THOU AFAR OFF, O LORD? There is no doubt that God’s glory is all over. However, when God’s power is not manifest, then it appears to man that the Almighty is standing far off and therefore does not see,⁠1 or that He is close, but hides His eyes2 when we are in trouble.⁠3
1. Our afflictions.
2. God appears to hide His eyes. Ta’alim (hidest Thou Thyself) means, you hide. Ibn Ezra interprets this as being short for, You hide Your eyes. He interprets our clause as follows: Why hidest Thou Thy eyes in times of trouble.
3. Ibn Ezra’s interpretation of Why hidest thou Thyself in times of trouble?
למה י״י תעמד ברחוק – המזמור הזה לא אמרו דוד על ענין אחד מיוחד, אלא תפלה היא שיתפלל בה כל אדם שהוא בצרה מאויבו. וספר בו דרכי הרשע בעשקו העני ואשר אין לו כח להנצל ממנו. ולפי שברוב לא יעשה העושק בפרהסיא ספר עשק הרשע שיעשוק העני במארב ובמסתר, ואין לו דרך להשמר ממנו אלא על י״י עיניו. וספר מעשי הרשע ביחיד וברבים, כי הרשע הוא אחד ועוזריו הם רבים. וכלל בו גם כן העושק שעתידין אמות העולם לעשוק את ישראל בארצם. לפיכך אמר: אבדו גוים מארצו (טז). ואמר: לערץ אנוש מן הארץ (יח). אמר: למה י״י תעמד ברחוק? כי כשתבוא העזרה מאתו לעני ולצועק כאלו הוא קרוב אליו ועוזרו, כמו שאמר: אשר לו אלהים קרבים אליו (דברים ד׳:ז׳). ואמר: קרוב י״י לכל קראיו (תהלים קמ״ה:י״ח). וכשהאויב מתגבר כאלו האל ברחוק ומעלים עיניו מן העני, לפיכך אמר: למה י״י תעמד ברחוק. ובי״ת ברחוק עומד במקום שנים, רצוני לומר: במקום רחוק.
תעלים לעתות בצרה: לעתות – שהעני בצרה.
Why standest Thou afar, O Lord? – David did not utter this Psalm of any one particular occasion; it is rather a prayer which anyone who is in trouble by reason of an enemy might use. In it he tells of the ways of the wicked in his persecution of the poor and him who is helpless to escape him. And because usually the persecutor does not act openly, he tells of the persecution by the wicked, how he oppresses the poor by means of ambush and secret place; and that (the poor) has no means of safeguarding himself from him but (in turning) his eyes upon the Lord. And he tells of the deeds of the wicked individually and generally, for the wicked is one and his helpers many. And he includes in the Psalm likewise (a reference to) the persecution with which the nations of the world would persecute Israel in their land; therefore he says (v. 16), the heathen are perished out of his land. And he says: that mortal man (shall no longer) oppress (v. 18). He says: Why standest Thou afar, O Lord? For when help comes from Him to the poor and to him that crieth, it is as if He were nigh and helping him, as it says (Deut. 4:7): "that hath a God so nigh unto them"; and it says (Ps. 145:18): "The Lord is nigh unto all them that call upon Him"; and when the enemy prevails it is as if God were far away, and hiding His eyes from the poor – therefore he says: Why standest Thou afar, O Lord? And the beth of ברחוק stands really for two words; I mean רחוק במקום, "in a place afar.⁠"
Why hidest Thou Thyself in times of trouble (בצרה)? – times, that is, when the poor is in trouble (בצרה).
(הקדמה) זה המזמור על גלות ישראל ביד החיה הרביעית1 שהיא מלכות אדום. ואמר:
(א) למה ה׳ תעמוד ברחוק. מלקבל תפילה2: תעלים. מראות בצרת עמך3 תחת מלכות רביעית4:
1. שבמראה דניאל.
2. כי ׳מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה׳ (ברכות לב:), ׳כי כשתבוא העזרה מאתו לעני ולצועק כאילו הוא קרוב אליו ועוזרו, כמו שאמר (דברים ד ז) אשר לו אלהים קְרֹבִים אליו, ואמר (להלן קמה יח) קרוב ה׳ לכל קוראיו, וכשהאויב מתגבר כאילו האל ברחוק ומעלים עיניו מן העני׳ (רד״ק).
3. תעלים עינים לעתות שהעני בצרה (רש״י, רד״ק).
4. בכת״י: הרשעה.
לָמָה ה׳ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. אמר הגאון, כי זה המזמור הוא סוף התפילה שעשה במזמור הקודם, והראייה על זה שאין עליו כתוב על מה ועל מה, ולא ׳למנצח׳ ולא ׳מזמור׳ וכיוצא מהתוארים. ואולי אמת היה שאירע לדוד זה שיארב לו רשע לנגדו, כדכתיב (פסוק ח) ׳ישב במארב חצרים׳ וכיוצא מן המזמור, אלא שנעלם ממנו1. מ״מ, הואיל ודוד ע״ה אמר המזמורים כנגד עצמו וכנגד כל ישראל (שוח״ט ד׳:א׳)⁠2, נראה שאמר זה המזמור כנגד מלחמת סנחריב על חזקיהו, ושחזקיהו התפלל כזה. ואפשר עוד שאמרוֹ לעתיד לבוא כנגד מגוג, אלא שאין לנו עוד ידיעה בו כאשר שמענו גם ראינו בחזקיהו המלך וסנחריב הרשע, ולכן עליו נפרש כל המזמור3.
וכבר גלוי לנו שהרשע הזה הצר בכל ערי ישראל שנים רבות והגלם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי (ראה מלכים ב׳ יז ה-ו), ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה על כל ערי יהודה הבצורות ויתפסם ויהי לו חזקיהו למס עובד (שם יח יג-יד), ולא די לו בזה, כי עוד שלח את תרתן ואת רב סריס ואת רב שקה וגו׳ בחיל כבד על חזקיהו (שם פסוק יז-כ), נמצאו כל ימי חזקיהו מכאובים בעבורו וירא ממנו מאוד, ולכן התפלל חזקיהו. ולכן, בעבור חזקיהו אמר דוד לָמָה ה׳ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק כל אותו הזמן שיצר לו סנחריב, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:
1. – מאתנו.
2. ראה הקדמה.
3. כלומר, אין אנו יודעים איך תהיה השתלשלות מלחמת גוג ומגוג, שנוכל לפרש לפי זה את פרטי המזמור. וראה רמב״ם (פי״ב מהל׳ מלכים ה״ב). אך ראה בסמוך (פסוק ב).
למה – ג׳ ראש פסוק רפין וסימן למה אמרת אחתי הוא (בראשית יב), למה ה׳ תעמוד ברחוק, למה ה׳ תזנח נפשי (תהלים פ״ח:ט״ו).
תעלים – מלשון העלמה.
תעמוד ברחוק – כאלו תעמוד ברחוק מקום ותעלים עצמך בעת צרה.
(א-ב) תעלים – את עצמך, כמו ופרעה הקריב, ולמ״ש יאמר גם כן שמעלים את העתות בצרה.
בגאות רשע – שידמה שהרשע עושה העת צרה, ובזה הוא יוצא כדינו על העתות, וב׳ בגאות ב׳ התוך.
ידלק – היא הרדיפה באש חמתו הבוער,
יתפשו – אלה שזו חשבו, יתפשו במזימות אלה וע״כ בא לשון רבים.
למה – ע״פ המזמור הקודם מתעורר על שאלת מפני מה יש רשע וטוב לו שזה סבה שיעלם מעיני הבריות כי יש אלהים שופטים בארץ,
למה ה׳ תעמוד ברחוק – מצייר כאלו ה׳ עומד תמיד מרחוק, שנדמה לנו כאילו אינו משים לב להשגיח ממרום שבתו על הנעשה פה בשפל, ורק בעת הצרה שהוא העת אשר יתקרב אל העולם הלז וישפוט בני אדם על רוע מעשיהם, שאז לא יעמוד עוד מרחוק, אבל גם אז אחר שאינו מעניש בעצמו רק על ידי הרשע שהוא שבט אפו, והרשע חושב כי בכח ידו הוא עושה זאת, וכן בני אדם חושבים שהוא מקרה ושלא על פי ה׳, ואם כן למה תעלים את עצמו גם לעתות בצרה – הגם שאינך אז מרחוק ואתה שופט ומעניש, בכ״ז תסתיר את עצמך בל יראו שאתה הוא העושה זאת, כי
למה ה׳ – מחובר למזמור הקודם, ואחר שאמר (ט׳:כ״א) קומה ה׳ אל יעז אנוש הולך והוסיף על דבריו, ורצונו כדרך שבפעם הזאת הראית משפטיך על הפלשתים הרודים בנו חנם כן עשה משפט בכל רשע הרודף עניים, בין שיהיה גוי רודה בגוי או איש באיש.
תעלים – פעל עומד במקום התפעל, תתעלם, וכן ופרעה הקריב (פרשת בשלח) לא משנאי עלי הגדיל (למטה נ״ה:י״ג).
בצרה – הבי״ת שרש (כדברי בכל אוצר השרשים ערך בצר) מלשון לא יבצר מהם (פרשת נח) וענינו חסרון, או ה״א שמושית, ויובן תחתיה שהעני או שהאדם וכדומה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) בְּגַאֲוַ֣ת רָ֭שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑ייִתָּפְשׂ֓וּ׀ בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ׃
Through the pride of the wicked the poor is hotly pursued; they are caught in the schemes that they have imagined.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּגַסוֹת רַשִׁיעָא יִדְלַק עַנְיָא יִתְאַחְדוּן בְּנִכְלוּתָא דְנָא דִי חֲשַׁבוּ לְמֶעְבָּד.
In brutality1 the wicked man will pursue the poor man; they will be caught in the scheme2 that they plotted to carry out.
1. Brutality: pride.
2. Scheme: folly.
בגאות רשע ידלק עני – זה לוט שנתפס עם אנשי סדום. יתפשו במזמות זו חשבו אלו השבטים. א״ר יודן מאן דאמר רחמנא וותרן הוא ליוותרון מעוהי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה. אמר הקדוש ב״ה לשבטים אתם מכרתם אחיכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר (בראשית ל״ז:כ״ה) וישבו לאכל לחם. הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך אכילה ושתיה שנאמר (אסתר ג׳:ט״ו) והמלך והמן ישבו לשתות. אמר ר׳ יששכר ומה אם יוסף שמחל לאחיו דכתיב (בראשית מ״ה:ח׳) לא אתם שלחתם אותי הנה. ראה עד היכן מתוקנת להם. מי שאינו מוחל לחבירו על אחת כמה וכמה. א״ר חנין אמר הקב״ה לשבטים אתם אמרתם לעבד נמכר יוסף חייכם אתם קורין עצמכם בכל שנה ושנה עבדים היינו. ר׳ פינחס אמר בשם ר׳ הושעיה שבטים גרמו לקרע שמלת אביהם ונפרע להם במצרים שנאמר (שם מ״ד:י״ג) ויקרעו שמלותם. יוסף גרם לשבטים שיקרעו שמלותם עמד בן בנו ונפרע לו שנאמר (יהושע ז׳:ו׳) ויקרע יהושע שמלותיו.

רמז תרמח

בגאות רשע ידלק עני – זה לוט שנתפש עם אנשי סדום. יתפשו במזמות זו חשבו – אלו השבטים. א״ר יודן כל האומר הקב״ה ותרן הוא יותרו לו מעוהי, אלא מאריך רוחיה וגביה דיליה, אמר הקב״ה לשבטים אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה דכתיב וישבו לאכל לחם הרי בניכם נמכרים בשושן הבירה מתוך מאכל ומשתה דכתיב והמלך והמן ישבו לשתות. א״ר יששכר דכפר מגדו ומה אם יוסף שמחל לאחיו דכתיב לא אתם שלחתם אותי הנה ראה עד כהיכן היא מתוקנת להם מי שאינו מוחל על אחת כמה וכמה, א״ל הקב״ה לשבטים אתם מכרתם את יוסף לעבד חייכם שבכל שנה אתם קורין עבדים היינו לפרעה במצרים, שבטים גרמו לקרוע (ברמז י״ז).
אד׳א ידחק אלט׳אלם באקתדארה אלצ׳עיף, פיצ׳בטה בהמם קד פכרהא לה.
כאשר ידוכא המוחלש על ידי יכולת הרשע. ואז יקפח אותו על ידי יוזמות שחשב לעשות לו.
בגאות, כאשר ירדוף הרשע בגאותו את החלש וילכדהו במזמות אשר חשב עליו. ומלת ידלק ירדוף, וראה לעיל ז יד. ועני – חלש, וראה פירושי רס״ג לתורה מהדורתי שמות ג הע׳ 3 שמלת ״עני״ נאמרת לארבעה פנים, חולשת כח, חוסר ממון, אי כושר להוליד, ירידת מעמד העם והאומה.
קאל אלפיומי אן קו׳ במזמות זו חשבו אנה יעני יתפשו העניים במזמות זו חשבו הרשעים. ואנא אקול אן כלי אלצׄמירין עאיד עלי1 אלרשעים והו דُעא עליהם.
1. עלי] (9) 1ב עלא
The Fayûmî said that the phrase “In the schemes they (the wicked) devise(Psalms 10:2) means [yaʿnî] that ‘the poor are caught in the schemes which the wicked devise.’ I think that all the pronouns refer to the wicked, and it is a curse upon them.
ידלוקא – ירדוף, כמו: כי דלקת אחרי (בראשית ל״א:ל״ו).
יתפשו במזמות זו חשבו – נתפשים הם העניים במזימות שהרשעים חושבים עליהם.
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, קמברידג׳ A3, ליידן 1. בנוסח המקרא שלנו: ״ידלק״ (עם פתח תחת הל׳).
he pursues Heb. ידלק, he pursues, as: "that you pursued (דלקת) me?⁠" (Bereshit 31:36)
they are caught The poor are caught in the plots that the wicked devise against them.
בגאות – בגאותו של רשע.
ידלק עני – כמו: ירדף.
וטעם יתפשו – הרשע שהוא הפקיד וחביריו עמו.
THROUGH THE PRIDE OF THE WICKED. Be-ga’avat rasha (through the pride of the wicked) means, the wicked, in his pride.⁠1
THE POOR IS HOTLY PURSUED. Yidlak means pursues.⁠2
They are taken refers to the wicked person who is the leader, and to his companions who follow him. The wicked person and his followers are taken in the devices that they have imagined.
1. Ibn Ezra renders be-ga’avat rasha yidlak oni (through the pride of the wicked the poor is hotly pursued) as, The wicked person, in his pride, pursues the poor. See Radak.
2. The word yidlak literally means, he sets on fire. Hence Ibn Ezra’s comment.
בגאות רשע ידלק עני – זהו בפרהסיא שירדף אותו בגאותו.
יתפשו במזמות זו חשבו: יתפשו – הוא תפלה: יהי רצון מלפניך שיתפשו הרשעים במזמות שחשבו לתפוש העניים. ופירוש זו כמו: אשר. וכן זו חטאנו לו (ישעיהו מ״ב:כ״ד).
In the pride of the wicked does he hotly pursue the poor – that is, in the (bold and) public way with which in his pride he pursues him.
Let them be caught in the devices that (זוּ) they have planned – Let them be caught is a prayer: May it please Thee that the wicked be caught in the devices that they have planned to catch the poor. זוּ is to be explained as the equivalent of אשׁר, and so (Is. 42:24): זוּ חטאנו לו, "He against whom we have sinned.⁠"
בגאות [רשע]. כאמרו (עובדיה א ג) ׳אומר בלבו מי יורידני ארץ׳1: יתפשו במזימות זו חשבו. אף על פי שלא תענישם בעולם הזה עתה, יהי רצון2 שתעכב על ידם ׳במזימות׳ ש׳חשבו׳3 לבטל מישראל תורה ומצוות4:
1. נבואת עובדיה נאמרה לאדום, ומדבר שם על גאוותו של אדום ׳שוכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׳.
2. בדפו״ר ׳ירצה׳, ובחלק מן הדפוסים בכל הספר כתוב ׳ירצה׳ במקום ׳יהי רצון׳. וכ״כ רד״ק: יתפשו הוא תפלה: יהי רצון מלפניך שיתפשו הרשעים במזימות שחשבו לתפוש העניים׳.
3. פירוש ׳זו׳ כמו ׳אשר׳ (רד״ק).
4. אף שלא ייענשו, יהי רצון שלפחות תמנע מהם ממזימות שכוונתם לבטל מישראל תורה ומצוות. וראה פירוש רבינו לישעיה (נד יא-יב) ׳[עֲנִיָּה] סֹעֲרָה. כספינה המטרפת בים ביד מבקשים לכלות בכל יום בממון ובביטול תורה ומצוות׳.
בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי. בגאוותו של סנחריב ה׳רשע׳ הצר הצורר הזה, כאמרו (ישעיה י׳:י״ב) ׳אפקוד על פרי גודל לבב למלך אשור ועל תפארת רום עיניו׳1, ׳ידלק עני׳2, והוא חזקיהו, כי נשאר קרח מפה ומפה3, רק ירושלים לבדה כמעט נשאר לו, כמו שאמר ישעיהו (א ח) ׳ונותרה בת ציון כסוכה בכרם׳4, ואותה הנבואה היתה ׳בימי אחז יחזקיהו מלכי יהודה׳ כמו שהעיד בפתיחת דבריו (שם פסוק א).
ואחר כך התפלל ואמר יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ, ואמר ׳יתפשו׳ בלשון רבים – יען וביען על שניהם אמר דוד, על סנחריב ועל גוג ומגוג, כלומר שני אלה הרשעים יהי רצון ש׳יתפשו במזימותם׳:
1. ראה רד״ק שם.
2. ירדוף את העני.
3. ע״פ ב״ק (ס:).
4. ראה רד״ק שם.
יתפשו – בגרמי׳ לאחריו.
ידלק – ירדוף וכן כי דלקת אחרי (בראשית ל״א:ל״ו).
במזמות – ענין מחשבה.
בגאות – בעבור רוב גאותו רודף את העני ותופש אותו במחשבתו אשר חשב לתפשו בו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בגאות רשע ידלק עני – נדמה שהרשע רודף אחר העני בגאותו ואינו שליח ה׳, רק שבכח ידו עושה זאת ובגאותו, (כמ״ש כי אמר בכח ידי עשיתי וכו׳ ישעיה י׳), (וגם יל״פ תעלים בגאות רשע – שלעתות בצרה תעלים את עצמך תחת גאות הרשע אשר ידלק את העני, שמה שכחך הוא המניעו לדלוק את העני ומטה הוא בידי זעמך, זה הוא נעלם ונסתר תחת גאות הרשע, שהנראה בגלוי הוא שהוא עושה כן בכחו ובגאותו) ועפ״ז יתלונן המשורר כי לא כולם יחזו את הנעלם ורובם טועים כי גאות הרשע היא לבדה תעשה חיל ולא יד ה׳ עשתה זאת, זאת שנית כי יתפשו במזמות זו חשבו – שעל ידי שבני אדם טועים בזה וחושבים בלבבם שהרשע עושה כן מעצמו בגאותו ומסתפקים בהשגחה, על ידי מזימות אלה יתפשו ביד הרשע, כי על ידי שאין מכירים שהוא עונש מה׳ והעם לא שב עד המכהו על ידי זה ינתנו ביד הרשע לעשות בם כרצונו.
בגאות רשע – גֵאוּת לשבח והוראתו גדולה, גַּאֲוָה לגנאי וענינו רום לבב, גאון יש לשבח ולגנאי, לגאון ולתפארת (ישעיה ד׳:ב׳) גאה וגאון ודרך רע (משלי א׳:י״ג) ועיקר הוראתם גדל ופרה כמו היגאה גמא (איוב ח׳:י״ד), ורשע ועני שם כולל, ע״כ בא הפעל אחריו (יתפשו) לשון רבים.
ידלק – העני יברח מן הרשע על ההרים להשגב ממנו ולחיות שם חיים חפשים והרשע ירדפנו ויורידנו משם לרדות בו.
יתפשו – הולך ומפרש דעתו, שעני מתחכם להנצל רק הרשע יערים עליו עד שימסר בידו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) כִּֽי⁠־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל⁠־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ ׀ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
For the wicked boasts of his heart's desire and the covetous vaunts himself, though he spurns Hashem.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל דְאִשְׁתַּבַּח רַשִׁיעָא עַל רִגְרוּג נַפְשֵׁיהּ דִמְבָרַךְ גַבְרָא טָלוֹמָא מַרְחַק מֵימְרָא דַיְיָ.
For the wicked man is praised for the craving of his soul; he who blesses the violent man abhors the word of the LORD.
כי הלל רשע על תאות נפשו – אין הרשעים מהללין אלא אם כן עושין תאותן שכן נבוכדנצר אומר (דניאל ב׳:מ״ז) מן קשוט די אלהכון הוא אלה אלהין. ואין הרשע עושה עבירה אלא אם כן עשאה חולין בפניו.
ובצע ברך נאץ ה׳ – רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ולשה והפריש ממנה חלה כיצד מברך. אין זה מברך אלא מנאץ שנאמר ובוצע ברך נאץ ה׳.
דבר אחר: ובוצע ברך – אין בוצע אלא הנייה כמו (תהלים ל׳:י׳) מה בצע בדמי. אמרו ישראל לפני הקב״ה בית אחת שהיה לך הנייה ממנו עמדו שונאים והחריבוהו ונאצו שמך עליו והן קיימין והוא חרב. והצדיקים שהיו לך הנייה מהם עמדו שונאים ופגרו אותן ונאצו שמך עליהם והן קיימין. הוי ובוצע ברך נאץ ה׳.
כי הלל רשע וגו׳ – אין רשעים מהללים אלא אם כן עושים תאותן שכן נבוכדנצר אמר מן קשוט די אלהכון ואין הרשע עובר עברה אלא אם כן עשאה [חולין] בפניו.
ובוצע ברך נאץ ה׳ – ר׳ אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה ולשה והפריש ממנו חלה ואם בא לבצוע כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועליו הכתוב אומר ובוצע ברך נאץ י״י. ד״א אין בוצע אלא הנייה כמד״א מה בצע כי נהרוג, אמרו ישראל לפני הקב״ה רבש״ע בית אחד שהיה לך הנאה ממנו עמדו שונאים והחריבוהו ונאצו שמך עליו והם קיימים והוא חרב והצדיקים שהיה לך הנייה מהם עמדו רשעים והרגום ונאצו שמך והם קיימים. תניא מצה גזולה אסור לברך עליה, אמר רבי הושעיא ע״ש ובוצע ברך נאץ י״י, א״ר יונה הדא דתימא בתחלה אבל בסוף לא דמים חייב לו, ר׳ יונה אמר אין עברה מצוה, ר׳ יוסי אמר אין מצוה עברה, א״ר אילא אלה המצות אם עשאן כמצותן מצות ואם לאו אינם מצות. שנו רבותינו שכשם שהדין בשלשה כך בצוע בשלשה, נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע, ר׳ יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע והבוצע הרי זה חוטא והמברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועליו נאמר ובוצע ברך נאץ י״י אלא יקוב הדין את ההר, וכן במשה הוא אומר כי המשפט לאלהים הוא, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום בין אדם לחברו שנאמר תורת אמת הייתה בפיהו, רבי מאיר אומר לא נאמר בוצע אלא כנגד יהודה שנאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו, ר׳ יהושע אומר מצוה לבצוע שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. אמר רב הלכה כר׳ יהושע בן קרחה דמצוה לבצוע אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו.
וקד אמתדח אלט׳אלם בבלוגה שהותה, ואד׳ בארך לה ממא טמע בה רפץ׳ טאעת אללה.
וכבר התפאר הרשע על השגתו את תאותו. וכאשר התברך לו מה שרצה. אז הוא מרד ביראת ה׳.
כי, כבר התהלל הרשע בהשיגו את מאוייו וכאשר ברכוהו בהשיגו בצעו אשדר בו נאץ ובעט במשמעת לדבר ה׳. והשוה פירושו בספרו אמו״ד מאמר ד פ״ב לתחלת הפסוק כי הלל רשע על תאות נפשו. ופירוש רבינו לסוף הפסוק רואים את זה הרבה בעולם כאשר בהשיג הרשעים זממם ובארותם את פרי רשעם באים לברכם אף היודעים את רשעם ואף הנרדפים על ידם.
ולנא פי קו׳ כי הלל רשע על תאות נפשו וגׄהאן מן אלתאויל. אלאול1 אן יעני בה אשר הלל רשע תאות נשפו2 אי אלדׄי מדח אלטׄאלם עלי בלוג שהותה ואלגאצב פקד דׄםﹼﹶ3 אללה וכרהה פכאנה קאל אשר הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך ייי ונאצו וברך מן לגה ברך אלהים (איוב ב:ט). ואלתׄאני4 אן יכון5 ברך אסמא ללהדיה ואלרשוה אי מَן6 מדח אלטׄאלם ואלמרתגׄב פי אלהדיה פקד כרה אללה ומתׄלה וברך ולא אשיבנה (במדבר כג:כ) ואצלה אן יכון עלי זנה והדבר אין בהם (ירמיהו ה:יג) הלא את הקטר (ירמיהו מד:כא).
1. אלאול] (9) 1ב אלא׳ אנה
2. תאות נשפו] (1) 13א וגו׳
3. דׄםَّ] (9)1ב דׄם
4. ואלתׄאני] (9) 1ב אלת׳
5. אן יכון] (9) 1ב .desunt
6. מَן] (9) 1ב מ
There are two explanations of the phrase “The wicked crows about his unbridled lusts.(Psalms 10:3). The first explanation means ‘which the wicked crows etc.,’ as in - which the wicked praises himself for obtaining his desires - for one who exploits, scorns God and hates Him, as if he said, ‘in which the wicked crows about his unbridled lusts and curses and scorns the Lord.’ BeReḴ is from the lexeme [luḡa] “Curse God(Job 2:9). The second explanation is that BeReḴ is a noun – gifts or bribes, as in one who praises wickedness and pursues gifts is therefore scorned by God. It is identical to “Promise [BeReḴ] and not fulfill?(Num. 23:20). Its basic form follows the morphology of “For the Word [DiBeR] is not in them(Jer. 5:13) and “Indeed, the offerings [QiṬeR]” (Jer. 44:21).⁠1
1. See Abraham Ibn Ezra.
כי הלל רשע – מוסב על למה י״יא תעמד ברחוק (תהלים י׳:א׳), כי עתה עשו הרשע מתהלל שמשיג כל תאות נפשו.
ובוצע ברך ניאץ י״י – והגזלן שיבח את עצמו לאמר ניאץ את י״י ושלום יהיה לו. בֵרֵך – כמו בֵרַך, לשון פעל. ותדע שאילו היה שֵם דבר, היה הטעם למעלה באות הראשונה והיה נקוד פתח, וזה נקוד קמוץ קטן1 וטעמו למטה ברי״ש. ואל תתמה על ברך, שלא אמר בֵרַך, שהרבה תיבות של רי״ש משמשות כך, כגון: אויב חרף י״י (תהלים ע״ד:י״ח), ולא נאמר חֵירַף.
[נאץ – כמו חרף, וכן כל לשון ניאוץ, כך פתר מנחם.]⁠ב
1. ״קמץ קטן״ בלשון הראשונים = ׳צירה׳ בלשון ימינו.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 165 נוסף כאן: ״י״י״ כמו בפסוק.
ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
For the wicked man boasts This refers to "O Lord, why do You stand from afar,⁠" for now the wicked man boasts that he achieves all the desire of his soul.
and the robber congratulates himself for having blasphemed the Lord And the robber praises himself, saying that he has blasphemed the Lord, yet he will have peace.
congratulates Heb. בֵּרֵך, like בֵּרַך, an expression of the past tense. You should know [that this is so,] for if it were a noun, the accent would be on the first letter and it would be vowelized with a "pattah" [meaning a "seggol" under the "resh"], but this one is vowelized with a small "kamatz" [i.e., with a "tzereh"] and it is accented below on the "resh.⁠" Do not wonder about בֵּרֵך, that he did not say: בֵּרַך, because many words spelled with a "resh" are vowelized in this manner, e.g., "an enemy blasphemed (חֵרֵף) the Lord" (Tehillim 74:18), and it does not say חֵרַף.
blasphemed Heb. נאץ, like חֵרֵף and Menachem interpreted every expression of נאוץ in this manner.
[כי הלל] רשע על תאות נפשו ובוצע ברך נאץ יי׳ – פתרונו: והרשעים הגוזלים את העניים מתברך בלבבן [ ] ותיבה זו כמו: ״והתברך בלבבו״ (דברים כ״ט:י״ח).
כי – אמר ר׳ משה: כי תחת אשר והטעם אשר יהלל רשע בעבור השיגו תאות נפשו והבוצע אשר הוא מברך השם הוא מנאצו, ויהי ברך כמו: ברך נבות אלהים ומלך (מלכים א כ״א:י״ג), ברך אלהים ומות (איוב ב׳:ט׳).
או פירוש ברך דורון ומנחה, והוא שם, כמו: והדבר אין בהם (ירמיהו ה׳:י״ג),⁠א וכמוהו: וברך ולא אשיבנה (במדבר כ״ג:כ׳). ואיננו נכון כי ברך פעל עבר, וכאלו כתוב וברך ברכה ולא אשיבנה.
ולפי דעתי: כי הלל רשע – הנזכר למעלה רשע אחר אשר התאוה, ויברך הבוצע אשר נאץ השם. והנה ברך כמו: הלל.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״אין בהם״.
FOR. Rabbi Moses says that Scripture employs ki (for) in place of asher (who). Ki hillel rasha al ta’avat nafso, u-votze’a berekh ni’etz Adonai1 (for the wicked boasteth of his heart’s desire, And the covetous vaunteth himself, though he contemn the Lord) means, the Lord contemns the person2 who praises the wicked because he has attained his hearts desire,⁠3 and the thief4 who curses God.⁠5 According to this explanation the word berakh (vaunteth) is to be interpreted, curses. It is like berakh (curse)⁠6 in, Naboth did curse God and the king (1 King 21:13) and barekh (curse) in, curse God, and die (Job. 2:9).⁠7
It is also possible that the word berekh (vaunteth) means, a gift or8 a present.⁠9 Berekh is a noun.⁠10 It is like dibber (word)⁠11 in And the word is not in them (Jer. 5:13). The same is the case with u-verekh ve-lo ashivennah (and when He hath blessed, I cannot call it back) (Num. 23:20).⁠12
However the above interpretation is incorrect, for berekh13 is clearly a verb in the perfect.⁠14 U-verekh ve-lo ashivennah (and when He hath blessed, I cannot call it back) is to be read as if written, u-verekh berakhah ve-lo ashivennah (and when he hath blessed a blessing, I cannot call it back).
According to my opinion, ki hillel rasha al ta’avat nafso, u-votze’a berekh ni’etz Adonai means, for the wicked, mentioned in the previous verse, praised the evil person15 who lusted16 and the thief who contemned God.⁠17 Berekh thus has the meaning of praised.⁠18
1. This interpretation reads ki hillel rasha al ta’avat nafso, u-votze’a berekh ni’etz Adonai as if written, asher hillel rasha al ta’avat nafso, u-votze’a berekh ni’etz Adonai.
2. According to this interpretation, Adonai in nie’etz Adonai is active and is not the object of ni’etz.
3. The meaning of asher hillel rasha al ta’avat nafso.
4. See note 6.
5. The meaning of u-votze’a berekh ni’etz Adonai.
6. Lit., “bless.” Bless in this case is a euphemism for curse.
7. Translated lit.
8. Lit., “and.”
9. According to this interpretation u-votze’a berekh means, and the one who steals a gift. This interpretation renders our verse as follows: The Lord contemns the person who praises the wicked because he has attained his hearts desire and the one who has stolen a gift i.e. the one who has taken some else’s possession.
10. Although it has the form of a verb.
11. Which is a noun even though it has the form of a verb.
12. This interpretation explains the phrase to mean, [God has given] a gift, I cannot take back.
13. Here and in Num. 23:20.
14. Hence it cannot mean a gift.
15. Lit., “a fellow wicked one.”
16. Ibn Ezra’s interpretation of ki hillel rasha al ta’avat nafso.
17. Ibn Ezra’s interpretation of u-votze’a berekh ni’etz Adonai.
18. And ki has the meaning of for or because and not who (asher).
כי הלל רשע – לפי שהוא מהלל עצמו על תאות נפשו – שעושה ואין מונע ממנו, תראה לו אתה שיש גבה עליו ויתפש במה שיחשב לעשות.
ובצע ברך נאץ י״י – הרשע מברך ומשבח הבצע ומי שאוחז דרכו ומנאץ האל. ואומר: שאין יכלת בידו להציל העשוק מידו, או שאין משגיח עליו כמו שאמר (יג): אמר בלבו לא תדרש.
For the wicked doth congratulate himself – because he congratulates himself
upon his soul's desire – When he does it and none denies him, Thou shalt shew him that there is One supreme over him, and he shall be caught in what he proposes to do.
And blesses the robber, him who despises the Lord – The wicked blesses and praises the robber and him who holds on his way and despises God, and says that He is powerless to deliver the oppressed out of his hand, or that there is none who pays regard to him, as it says (v. 13), He says in his heart, Thou wilt not require it.
כי הלל רשע על תאות נפשו. כי אמנם הוא1 מהלל אותם הרשעים שמשיגים תאות נפשם בגילוי עריות ובשפיכות דמים: ובוצע ברך. ומברך את המשיג בצע מעשקות2: ניאץ. מבזה3:
1. אותו הרשע האמור בפסוק הקודם, והוא המלכות הרביעית – אדום.
2. ע״פ ישעיה (לג טו), כלומר ממון הבא ע״י עושק. שהרשע הנזכר מהלל רשע אחר שהתאוה ויברך הבוצע אשר נאץ ה׳, ׳ברך׳ כמו ׳הלל׳ (אבע״ז), שהרשע מברך ומשבח את הבוצע ומי שאוחז דרכו ומנאץ האל, ואומר שאין יכולת בידו להציל העשוק מידו, או שאין משגיח עליו, כמו שאמר (פסוק יג): אמר בלבו לא תדרֹשׁ (רד״ק).
3. כ״כ המצודות.
וזה, כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, כאמרו (שם י׳:י״ג) ׳בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי׳, כי אמר ׳אני ואפסי עוד׳ (שם מ״ז:ח׳) כמו שאמרו ז״ל (ראה חולין פט.) עליו בדרש פסוק ׳אמרתי אעלה על במתי עב אדמה לעליון׳ (ישעיה י״ד:י״ד), וכן אמר (מלכים ב׳ י״ח:ל״ה) ׳מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי׳1: וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ. ר״ל שהיה מגדיל שבנא שהיה בוצע, כאמרו (ישעיה כ״ב:ט״ו) ׳לך בא אל הסוכן הזה אל שבנא אשר על הבית׳ וגו׳2: נִאֵץ ה׳. כלומר, ועוד זה הרשע ניאץ ה׳ באמרו (מלכים שם) ׳מי בכל אלהי הארצות וגו׳ כי יציל ה׳ את ירושלים׳, וזהו הניאוץ3, כי שיווה אלקי משפט ה׳ לאלהי הארצות ההם, וכן נאמר עליו (ישעיה ל״ז:כ״ג) ׳את מי חרפת וגדפת׳ וגו׳:
1. בחולין (פט.): ׳אמר להם הקב״ה לישראל, חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני וכו׳, אבל עובדי כוכבים אינן כן, נתתי גדולה לנמרוד – אמר הבה נבנה לנו עיר, לפרעה – אמר מי ה׳, לסנחריב – אמר מי בכל אלהי הארצות וגו׳, לנבוכדנצר – אמר אעלה על במתי עב׳. נמצא ש׳אעלה על במתי עב׳ אמר נבוכדנצר, ולא סנחריב, אך עניין שניהם קרוב.
2. בישעיה שם כתב: ׳הַסֹּכֵן – עושה אוצרות בגזל העם, וזה אמר עַל שֶׁבְנָא, דריש בתליסר׳. ומקורו בויקרא רבה (ה ה) ששבנא היה ממונה על אוצרות בית המקדש, וגזל ונהנה מן ההקדשות, ושם (יז ג) שנתכנה על שם זה ׳גוזל את הרבים׳.
3. ראה מש״כ בישעיה (לז ג).
ברך נאץ ה׳ – יש פסוק בין נאץ לשם וכן למטה בפסוק על מה נאץ רשע ׀ אלהים יש פסיק בין רשע לאלהים שלא לסמוך לשון רשע וניאוץ אצל קדוש ישראל.
הלל – ענין שבח כמו ויהללו אותה (בראשית י״ב:ט״ו).
ובוצע – הגזלן כמו הוי בוצע בצע (חבקוק ב׳:ט׳).
נאץ – בזה כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ (שמואל א ב׳:י״ז).
כי הלל רשע – בעבור שהרשע מהלל ומשבח עצמו שהשיג תאותו והגזלן בעת עשותו נאצות אז יתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי לא נעשה בו דבר ע״כ מלא לב האדם לעשות רע.
ובוצע ברך – המברך ומשבח את הבוצע, וכן פירשו חז״ל בסנהדרין.
כי הלל רשע על תאות נפשו – ר״ל הרשע מתהלל ומתפאר על תאוותו, כי כל בני אדם תאוותיהם גדולה מכחם והשגתם, שאין לך אדם אשר ישיג מאויו, יש לו מנה מבקש מאתים, עד שאינו יכול להתהלל שהשגתו גדולה מתאותו, כי תאותו תתהלל עליו שהיא גדולה על כח ידו והשגתו, לבד הרשע שהוא משיג יותר ממה שמתאוה עד שהוא יכול להתהלל על תאות נפשו שהשיג יותר מאשר התאוה, ובכל זאת הגם שהוא מצליח כ״כ בוצע ברך נאץ ה׳ – מי שמברך ומשבח את הרשע הבוצע, ר״ל שמקנא א״ע בהצלחת הרשע בזה נאץ את ה׳ ובזה נחשב לו לעון פלילי כאילו הכעיס את ה׳, ובמזימות זו חשבו הם נתפסים ביד הרשע ויקבלו ענשם, וא״כ אשאל מדוע
כי הלל רשע – חוזר ללמה ה׳ תעמד ברחוק, בודאי אתה עושה עצמך כלא רואה ולא שומע, הלא הרשע יעשה רשעתו בפומבי וגם מתהלל בה כי השיג תאות נפשו.
ובצע ברך וגו׳ – יש לפרשו ע״ד נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה׳ יכבד, הרשע מברך ומשבח גנבים ובוצעים ומנאץ ה׳ ויש ג״כ לפרש ברך ע״ד ברך נבות אלהים ומלך (מלכים א׳ כ״ד:י״ג) הרשע גונב ואח״כ מקלל ומנאץ, רק מאחר שמנאץ פחות ממקלל היה לו להקדימו ולומר ובצע נאץ ברך ה׳, ע״כ נ״ל פירוש הראשון עיקר.
וההפרש בין גונב ובוצע נ״ל שהראשון עושה מעשיו בצנעה יותר מן השני הקרוב להיות פוצע את מוצאו במחתרת, לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע (יחזקאל כ״ב:כ״ז).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל⁠־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כׇּל⁠־מְזִמּוֹתָֽיו׃
The wicked, in the pride of his countenance, does not seek. All his thoughts are, "There is no God.⁠"
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רַשִׁיעָא בְּגַסוּת רוּחֵיהּ לָא יִתְבַּר אֱלָהָא וְיֵימַר בְּלִבֵּיהּ דְלָא גַלְיָן קֳדָם יְיָ כּוּלְהוֹן מַחְשְׁבָתוֹי.
The wicked man in the grossness of his spirit will not seek God, and he will say in his heart that his thoughts are not manifest in the presence of the LORD.

רמז תרמט

רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו – אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו. ר׳ ירמיה מדפתי אמר אף משכח למודו ומוסיף טפשות שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב וכסיל יפרוש אולת, רב נחמן אמר בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו שנאמר ובעל חמה רב פשע.
ואלט׳אלם ענד שמך׳ גצ׳בה לא יטלבך, ופי ג׳מיע הממה יקול ליס אללה.
והרשע (כאשר הוא) בגבהות הגאוה שלו אינו מבקש אותך (את ה׳). ובכל יוזמותיו הוא אומר זה לא מה׳ (אלא כוחי ועוצם ידי הוא אומר).
רשע, והרשע בעת התגברות חמתו לא ידרשו, לא ידרוש את ה׳. וכיוצא בזה כתב בספרו אמו״ד בהקדמה קטע ז. וככל מזמותיו אומר אין אלהים.
ויריד בקו׳ רשע כגבה אפו בל ידרש אנה בשמוך׳ אנפה וטׄנה באן אלמעאדה גיר מנתקלה ענה לא ילתמס טאעה אללה ולא יעמל עמלאﹰ לדׄאת אללה והו קו׳ אין אלהים כל מזמותיו יעני [13ב] בכל מזמותיו.
(ד-ה) וקו׳ יחילו דרכיו בכל עת יחתמל וגׄהין אלאול אן יריד תחל אגראצׄה ותנזל בה מארבה פי כל וקת ויכון יחילו פי מעני יחולו על ראש יואב (שמואל ב ג:כט) ודרכיו מתׄל לב אדם יחשב דרכו (משלי טז:ט) יעני גרצׄה ומראדה. ואלתׄאני אן יעוד עלי אין אלהים כל מזמותיו פיקול לא יפכר באללה פתפזעה טראיקה ואתׄארה פיכון צׄמיר יחילו עאידא עלי אלרשע לאנה פי מוצׄע אלגׄמע מתׄל נסו ואין רדף רשע (משלי כח:א). וצׄמיר דרכיו עאיד עלי אלהים.
ואלעלה פי דׄלך מרום משפטיך מנגדו. והו יתאול מעניין ואלאול אנה יריד אנה כׄפי ענה מן אחכאמך מא תנזל בה. ואלתׄאני אן יריד אנהם לם יחל בה בעד אנתקאמך מא יסתחקה. וקד יגׄוז פיה וגׄה תׄאלתׄ והו אן יעני ארתפעת ענה אחכאמך עלי מעני אנה לם יחכם במא אמרת1 בה מן אלצואב בל עלי חסב פסקה ושהואתה.
1. אמרת] (9) 1א אמל
The meaning of the phrase “The wicked, arrogant as he is in all his thoughts(Psalms 10:4) turn up his nose. He thinks that wealth will not desert him; He does not seek obedience to God, nor perform duties owed to God. It states “God is not present in any of his thoughts(Psalms 10:4) implying ‘in any of his thoughts.’1
(4-5) It states “His ways prosper at all times(Psalms 10:5) has two explanations. The first means his desires will come and his ambitions will descend at all times. And yaḤîLû means “may the (guilt) descend upon (yaḤuLû) the head of Joab(2 Sam. 3:29). “His ways (derāḵāw)” is identical to “a man’s heart devises his desire (darkô)” (Prov. 16:9), meaning his desire and wishes.
In the second explanation it (derāḵāw) refers back to “God is not present in any of his thoughts.” It means, he does not think about God, therefore he is terrified of His ways and actions.⁠2 The subject of YaḤîLû is the “wicked,” which it is in place of the plural as in “the wicked flee though no one gives chase(Prov. 28:1). The subject of “His ways” is God.⁠3
The reason for this is “Your judgments are far above out of sight.(Psalms 10:4). It can be interpreted (taʾwîl) with two meanings. The first, means he is afraid of Your judgment, which will fall upon him.⁠4 The second, means they do not occur following Your vengeance, which he deserves.⁠5 There is a possible third explanation; it means Your judgment are far above (out of sight) from him, meaning, He does not judge by what was legally correct, but commensurate with his sinfulness and depravity.⁠6
1. Be-ḵôl in place of kôl. So too Ibn Ezra.
2. The wicked man is afraid of God’s ways (derāḵāw). The verse then means, “His (God’s) ways [should have] frightened him.”
3. It is transitive. The meaning of YaḤîLû is fear, see Jer. 50:43, with the object missing. See Ibn Ezra ad. loc.
4. Mārôm refers to his fear of God’s judgment.
5. The ways of the wicked frighten people, because the wicked prosper as God’s judgment has not effect. See Ibn Ezra.
6. Mārôm refers to God. See. Ibn Ezra’s preferred explanation.
רשע כגובה אפו – [שהוא גבה רוח ומגביה וזוקף פניו ואפיו בגבהותו.
בל ידרוש]⁠אכל מזמותיו אומרות לו: בל ידרש הקב״ה כל מה שאעשה, כי אין משפט.
אין אלהים – לית דין ולית דיין.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
A wicked man at the height of his anger When he is haughty, and he lifts up and holds his face erect, and his anger is at its height.
He will not seek All his thoughts tell him, "The Holy One, blessed be He, will not seek anything that I may do because there is no judgment.⁠"
there is no God There is no judgment, and there is no judge.
רשע כגובה אפו אמר בל ידרוש – פתרונו: לית דין ולית דיין (בראשית רבה כ״ו:ו׳). וד⁠[רש ..... ]
רשע – סמך הגובה אל האף בעבור שאין בפנים גובה ממנו. ואין ספק כי הגבהות בלב הוא, רק דבר על הגלוי.
בל ידרוש – בלתו ויחסר בית ממלתא כל מזמותיו.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״מלת״.
THE WICKED. Scripture connects pride to the nose1 because nothing on the face is higher than it. There is no doubt that pride is in the heart. However, Scripture speaks about that which is out in the open.⁠2
HE WILL NOT REQUIRE. In his heart.⁠3
The word kol (all) in kol mezimmotav (all his thoughts) should be read as if written, be-khol (with all).⁠4
1. Govah means both height and pride. Our verse literally reads, The wicked in the height (pride) of his nose
2. The nose.
3. Ibn Ezra interprets yidrosh (require), seek. Hence he interprets bal yidrosh (He will not require) as, he will not seek the Lord. According to Ibn Ezra, our clause should be rendered as follows: The wicked in the pride of his nose does not seek the Lord. Radak explains similarly.
4. Lit. “The bet is missing from the word kol mezimmotav.” According to Ibn Ezra, the second clause of our verse means, God is not present in any of his thoughts.
רשע כגבה אפו – גבה הלב מתראה בפנים, והפנים מכונים באף, לפי שהוא גבה על הפנים, כמו: ויפל לאפיו (שמואל א כ׳:מ״א) שהוא כמו על פניו, וישתחוו לו אפים ארצה (בראשית מ״ב:ו׳): כמו על הפנים.
בל ידרש – מפני גבהותו וגאותו לא ידרש אלהים ולא יתפלל אליו.
אין אלהים כל מזמותיו: כל מזמות – הרשע ומחשבותיו: כי אין אלהים שפטים בארץ. וכל מה שירצה האדם לעשות יעשה, כי אין דורש ואין מבקש,⁠1 לפיכך לא ידרש אלהים.
1. השוו ללשון הפסוק ביחזקאל ל״ד:ו׳.
The wicked according to the loftiness of his looks (lit. nose) – The loftiness of the heart displays itself in the face, and the face is indicated by the nose (אף), for it is high upon the face, as (1 Sam 20:41), "and fell on his nose (לאפיו),⁠" where the meaning is on his face;⁠" and bowed to him nose (אפים) to the earth" (Gen. 42:6), where the meaning is faces.
doth not (seek) God – Because of his haughtiness and pride he does not seek God, neither does he pray to Him.
All his thoughts are, There is no God – All the thoughts of the wicked and his calculations are: that there is no God judging in the earth, and everything which man pleases to do let him do, for there is none to seek (require), and none to search it out, therefore he does not seek God.
בל ידרוש. אינו חפץ לדרוש ולחקור אם שקר נחלו אבותיו1, וזה כי אין אלקים כל מזמותיו, אף על פי שמתחסד בדברים2:
1. ע״פ לשה״כ בירמיה (טז יט) ׳אליך גוים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל, היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׳. כלומר, הנוצרים בני אדום אינם דורשים כלל אם דתם היא אמיתית או שאבותיהם הנחילו להם דת שקרית. והרד״ק פירש ש׳מפני גבהותו וגאותו לא ידרוש אלהים ולא יתפלל אליו׳.
2. ׳כל מזימות הרשע ומחשבותיו כי אין אלהים שופטים בארץ, וכל מה שירצה האדם לעשות יעשה, כי אין דורש ואין מבקש, לפיכך לא ידרוש אלהים׳ (רד״ק), ואף שהנוצרים עושים את עצמם חסידים בדבריהם, אין כוונתם כלל לעשות רצון ה׳, אלא לעשות כחפצם, ודבריהם הם רק מן השפה ולחוץ.
רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ. יאמר כי זה הרשע לא יתנהג כשאר המלכים, כי בלכתם לצור על עיר ולהלחם, ידרושון אל הקוסמים ובדומים לראות מה יהיה אחריתם, אבל זה הרשע ׳בל ידרוש בגובה אפו׳1, וזה כי אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו, כי בכל מחשבותיו לא שָׂם אלהים לנגד עיניו, כי הוא לבבו ידמה להיות עליון ואין אלוה אחר מבלעדיו:
1. אך ראה מש״כ בישעיה (לו י).
רשע כגבה – בדפוס ישן מויניציאה בבית וכן נראה מהתרגום ובשא ספרים בכ״ף וכן במסורת כגבה ב׳ בקריאה וסימן אשר כגבה ארזים גבהו. כגבה אפו.
כגובה – כאשר גבהה חמתו על מי חושב שאין מי דורש במעשיו וכל מחשבותיו הוא שאין אלהים בעולם לפרוע לו על מעשיו.
כגובה – שיעור הכתוב רשע בל ידרוש כגובה אפו אין אלהים כל מזימותיו, ופי׳ שלא תדרוש להענישו, כמ״ש אח״כ תדרוש רשעו.
רשע כגובה אפו בל ידרוש – למה לא ידרוש ה׳ להעניש את הרשע אשר כגובה אפו אין אלהים כל מזמותיו – אשר הוא מכחיש מציאות ה׳ לגמרי, אם ידרוש להעניש את החושב מזימות שהרשע דולק ורודף בגאותו וליחס כח זה אל הרשע עצמו לא אל ההשגחה, וכן ידרוש להעניש את המברך את הבוצע, הלא כ״ש שהיה לו לדרוש להעניש את הרשע עצמו הכופר בכל וכל מזימותיו הוא שאין אלהים, ומדוע לא ידרוש ה׳ להענישו, ותהי להפך, כי
כגבה אפו – גבה שם במקום מקור שהוא שם הפעל ע״ד שמצאנו לאהבה ליראה במקום לאהֹב לירֹא, והכ״ף לפני המקור תורה זמן עבר, ואפו ר״ל רוחו היוצא מן האף, מלבד שבהרים אש ראשו בגאותו יגביה חוטמו כלפי מעלה, א״כ כגבה אפו ר״ל אחר שנתגאה בראותו כי הרשיע ולא נענש.
בל ידרש – הם דברי הרשע (למטה פסוק י״ג) וצריך להקדים סוף הפסוק כל מזימותיו בל ידרוש דרש דמים! אין אלהים שפטים בארץ! ושרש זמם שממנו שם מזמה נפרד משרש חשב, שזה יוכל להיות רעיון בלתי מוליד פעולה ויחשבה לו צדקה (לך לך) משא״כ בשרש זמם המורה תמיד מחשבה לפעול וישנו ג״כ לטובה, זממה שדה ותקחהו (משלי ל״א:ט״ז) זממה לקחת שדה ותקחהו, וכן שם מזמה, מזמה תשמר עליך (שם ב׳:י״א) גם משם זמה אע״פי שרובו ככולו לרעה וכן תרגמו אונקלוס עצת חטאין מצאנו זמותי נתקו (איוב י״ז:י״א) מ״מ מאחר שהוא בלשון רבים משמש הוא להוראת מזמותי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) יָ֘חִ֤ילוּ דְרָכָ֨ו׀ אבְּכׇל⁠־עֵ֗תמָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כׇּל⁠־צ֝וֹרְרָ֗יוב יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃
His ways prosper at all times. Your judgments are far above, out of his sight. As for all his adversaries, he snorts at them.
א. דְרָכָ֨ו: קו״כ: א-קרי=דְרָכָ֨יו
ב. כׇּל⁠־צ֝וֹרְרָ֗יו א=כׇּל⁠־צ֝וֹרֲרָ֗יו (חטף)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מַצְלְחִין אוֹרְחָתֵיהּ בְּכָל עִדָן רְחִיקִין דִינָךְ מִן קִבְּלֵיהּ בְּכָל מְעִיקוֹי יִזְעוֹף בְּהוֹן.
His ways prosper at all times; your judgments are far from his sight; he will rebuke all his oppressors.
יחילו דרכיו בכל עת – א״ר יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, ולא עוד אלא שרואה שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו, ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם, איני והאמר רבי יוחנן משום רשב״י מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם, ואם לחשך אדם לומר והא כתיב אל תתחר במרעים וגו׳, מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עלולה, ואומר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה׳ כל היום, לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא. אמר רב הא והא במילי דידיה ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור, ואי תימא הא והא בצדיק גמור ושעה משחקת לו שאני.
תבתדי אמורה פי כל וקת מג׳דדה, וקד ארתפעת אחכאמך מן חד׳אה, וכל שדאידה אלתי יתועד בהא יג׳עלהא תפוהא.
מתחילים עניניו (מעשיו הלא טובים) בכל זמן מחדש. וחוקיך כבר הוסרו מנגד עיניו. ואל כל הצרות שה׳ ייעד להעניש אותו בהם מתיחס אליהם כאל דברים בטלים.
יחילו, ומתחיל עניניו בכל עת מחדש, וכאלו מסולקים משפטיך מנגדו, וכל הרעות שאויים עליו בהם הופך אותם ללעג וקלס כלומר כאשר אומרים לפניו את אשר ה׳ מעניש את הרשעים הופך את הדבר ללעג.
ופירשתי יפיח בהם ״תפוהא״ והם דברי הלעג, שכל הודעת עונש שיבוא עליו רוגן לאותו הדבר ועושהו ללעג ולקלס.
ופסרת יפיח בהם, תפוהא, ואלתפוה הו אלאטנאב פי אלכלאם, פכל מא תואעד בחדות׳ אפה יתכ׳רס בד׳לך אלקול ויג׳עלה תפוהא ואסראפא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

(ה) וקו׳ כל צורריו1 יפיח בהם יעני יבדד שמלהם וישתת גׄמעהם כמא קאל2 אנשי לצון יפיחו קריה (משלי כט:ח) ובגיר וסיט [14א] הפח בחורים כלם (ישעיהו מב:כב).
1. צורריו] (9) 1א צ⁠[ור]⁠ריו
2. כמא קאל] (9) 1א כק׳
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 4]

(5) The phrase “he scatters his foes(Psalm 10:5) meaning He scatters their gatherings and disperses their assemblies, as stated “scoffers set a city ablaze(Prov. 29:8).⁠1 And without a particle of speech, “all of them are trapped in holes” (Is. 42:22).⁠2
1. They ‘blow’ on the fire, setting the city ablaze. Also, Abraham Ibn Ezra.
2. From the root N-P-Ḥ, see Abraham Ibn Ezra Is. 42:22, p. 107.
יחילו – יצליחו, ודומה לו על כן לא יחיל טובו (איוב כ׳:כ״א).
[ויש מפרשים: יחילו – כמו יחולו על ראש יואב (שמואל ב ג׳:כ״ט).]⁠א
מרום משפטיך מנגדו – מסולקים ומרוחקים משפטי ייסורין ופורענות שלך מנגדו, שאינן באין עליו.
כל צורריו, הוא יפיח בהם – בהפחת רוח הוא מפיח בהם, והם נופלים לפניו.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
prosper Heb. יחילו, prosper, and similar to this is: "therefore shall his goods not prosper (יחיל)" (Iyyov 20:21). Others explain יחילו like: "May it rest (יחולו) upon the head of Joab" (II Sam. 3:29).
Your judgments are far removed from him Your judgments of pains and punishments are removed and distanced from him, for they do not come upon him.
All his adversaries he blows at them With a blowing of wind, he blows at them, and they fall before him.
[יחילו] דרכיו בכל עת מרום משפטיך מנגדו – פתרונו: לפי שאין אתה נפרע מהם לאלתר. וכן [ ״אשר״] ״חוטא עושה רע מאת ומאריך לו״ (קהלת ח׳:י״ב) על כן לב בני אדם מלא בהם לעשות רע (קהלת ח׳:י״א).
כל צורר⁠[יו יפיח בהם ] מצליח.
יחילו – אמר ר׳ משה הכהן: כי פירוש דרכיו חפציו, כמו: לב אדםא יחשב דרכו (משלי ט״ז:ט׳), וטעם יחילו – יבואו, כמו: יחולו על ראש יואב (שמואל ב ג׳:כ״ט). והטעם כי יבואו לו ויתכנו לו צרכיו כחפצו. אוב יהיו דרכי אלהים. וטעם יחילו שהיה ראוי שיפחידוהו, מגזרת חיל.
והנכון בעיני: כי יחילו פועל יוצא מגזרת חיל כיולדה (ירמיהו נ׳:מ״ג), והפעול חסר, כמו: לא תרצחג (שמות כ׳:י״ב). ודרכיו – שב אל הרשע, כמו: כי דרכיו יפחידו המשכיל בעבור שיצליחו.
ומלת מרום – כמו: ואתה מרום לעולם י״י (תהלים צ״ב:ט׳) שהוא השם.
והטעם: אתה מרום סרו משפטיך מנגדו.
וטעם יפיח בהם – כמו: אנשי לצון יפיחו קריה (משלי כ״ט:ח׳).
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 2062, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״מלת״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 נוסף כאן: ״אז״.
ג. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 (במקום ״לא תרצח״): ״חיל כיולדה״.
HIS WAYS PROSPER. Rabbi Moses Ha-Kohen says that derakhav (his ways) means, his desires.⁠1 Compare darko (his desire)⁠2 in, A man’s heart deviseth his desire (Prov. 16:9).⁠3
Yachilu (prosper) means, they come.⁠4 Compare yacholu (let it come) in let it come upon the head of Joab (3:29).⁠5 Yachilu derakhav (his ways prosper) means, all of his needs are fulfilled6 and established in accordance with his wishes.
It is also possible that derakhav (his ways)⁠7 refers to the ways of God and that yachilu (prosper) is related to the word chil (fear). In this case yachilu derakhav means, the fear of God should have frightened him.⁠8
In my opinion yachilu is a transitive verb. It is related to the word chil (fear)⁠9 in And fear (chil), as of a women in travail (Jer. 50:43).⁠10 The object is missing.⁠11 Compare, Thou shalt not murder (Exodus 20:13).⁠12 His ways refers to the ways of the wicked. His ways13 frighten the intelligent,⁠14 for his behavior prospers.
Marom (far above) is similar to But Thou, O Lord, art on high (marom) for evermore (Psalms 92:9). Marom refers to God.⁠15 Marom mishpatekha mi-negdo (Thy judgments are far above out of his sight) means, Thou [who] art on high: Thy judgments are removed from his sight.
Yafi’ach ba-hem (he puffeth at them) is similar to yafichu kiryah (set a city at blaze) in Scornful men set a city at blaze (Prov. 29:8)16.
1. The literal meaning of derakhav is, his ways.
2. Lit., “his way.”
3. Translated according to Ibn Ezra
4. The meaning of yachilu derakhav (his ways prosper) thus is, his desires come.
5. Translated according to Ibn Ezra
6. Lit., “come.”
7. In other words we should translate derakhav literally.
8. Yachilu derakhav means, His (God’s) ways [should have] frightened him.
9. As in the second interpretation.
10. Translated according to Ibn Ezra
11. In our verse.
12. Scripture does not say whom one is not to murder. The reader must supply the object.
13. The ways of the wicked.
14. The word ha-maskil (the intelligent) is the missing object. It has to be supplied by the reader.
15. Not to God’s judgments.
16. They “blow” on the fire and cause it to burn with intensity. See Rashi on Prov. 29:8.
יחילו דרכו – מענין חיל כיולדה (תהלים מ״ח:ז׳). אמר: כי דרכי הרשע הרעים יחילו העניים בכל עת – כי כל זמן שהוא בעולם יפחדו ממנו.
מרום משפטיך מנגדו מרום – הוא קריאה לאל יתברך. אמר: כי אתה, י״י מרום, משפטיך הם מנגדו ולא יגעו בו, לפיכך הוא מתגאה.
כל צורריו – הם העניים.
יפיח בהם – כמו נפיחת הפה הם לפניו. או הוא מענין פח ומוקש, כלומר שישים בהם פח ללכדם. וכן יפיחו קריה (משלי כ״ט:ח׳).
His ways are grievous – (יחילו may be explained) from the significance of חיל in "pain (חיל) as of a woman in travail" (Ps.48:7). He says: that the evil ways of the wicked cause pangs to the poor.
always – for all the while he is in the world they are afraid of him.
O Exalted One, Thy judgments are out of his sight – מרום (Exalted) is a vocative addressed to God – Blessed be He! He says: For Thou, O Lord, Exalted One, Thy judgments are out of his sight and do not touch him, therefore he is boastful.
All his adversaries – i.e. the poor.
he puffeth at them – They are as a puff of breath before him. Or it (יפיח) may be interpreted from the meaning (of פח) a trap and a snare: as if to say that he sets a trap among them to take them. And so "they bring a city into a snare (יפיחו)" (Prov. 29:8).
יחילו דרכיו בכל עת. הנה ׳דרכיו יחילו׳ - יחרידו1 את שרידי עמך ׳בכל עת׳: מרום משפטיך מנגדו. ואתה ׳מרום׳ לעולם2, מרחיק ׳מנגדו׳ כל ׳משפטיך׳3, וכן כל צורריו רחוקים ׳מנגדו׳, והוא יפיח בהם - נותן פח ללכדם4:
1. מלשון ׳חיל ורעדה׳, שדרכיו של הרשע ירעידו ויחרידו את ישראל, ׳כי כל זמן שהוא בעולם יפחדו ממנו׳ (רד״ק). ׳יחילו׳ - פועל יוצא, ו׳דרכיו׳ שב אל הרשע, כי דרכיו יפחידו המשכיל בעבור שיצליחו׳ (אבע״ז).
2. לשה״כ להלן (צ״ב:ט׳) ׳ואתה מרום לעולם ה׳⁠ ⁠׳, כלומר ׳מרום׳ הוא קריאה לה׳ (רד״ק, אבע״ז).
3. מרום משפטיך כנגדו - מסולקים ומרוחקי׳ משפטי יסורין ופורעניו׳ שלך מנגדו שאינם באים עליו (רש״י).
4. כמו הפורעניות שהם מנגדו ורחוקים ממנו, כך גם ׳כל צורריו׳, והוא ׳יפיח בהם׳, מענין פח ומוקש, כלומר שישים בהם פח ללכדם, ולא יזיקו הם לו. ׳⁠ ⁠׳יפיח׳ - מבניין הפעיל, מלשון ׳פח׳⁠ ⁠׳ (שיעורים).
ואמר יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת, כי ׳דרכיו׳ אשר הוא נוהג ׳יחילו׳ האחרים, ר״ל ישים חיל ורעדה בלב האחרים ב׳דרכיו׳ לבד. ו׳יחילו׳ הוא מבנין הפעיל, מלשון ׳חיל אחז יושבי פלשת׳ (שמות ט״ו:י״ד):
ואמר אחר כך, מָרוֹם – על צד הקריאה, וכנגד ה׳ אמר ׳מרום׳ – כמו ׳ואתה מרום לעולם ה׳⁠ ⁠׳ (תהלים צ״ב:ט׳) – כל זה קרה לו לפי שמִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ, ר״ל ש׳משפטיך׳ רחוקים ממנו ולא יבואהו רע1. וכל ׳מנגד׳ – ר״ל רחוק, כמו ׳ותשב מנגד׳ (בראשית כ״א:ט״ז)2. ו׳מנגדו׳ כָּל צוֹרְרָיו, כלומר, וזה קרה עוד, לפי ש׳כל צורריו׳ הם ׳מנגדו׳ ורחוקים ממנו, ומילת ׳מנגדו׳ תשמש בשתי מקומות. ולא עוד אלא שהוא יָפִיחַ בָּהֶם – ישים פחים בהם להפילם בפח.
ואמר ׳בהם׳, ולא אמר ׳להם׳ כמו שאמר (תהלים י״ב:ו׳) ׳יפיח לו׳, לפי שהיה שָׂם הפחים בתוכם כדי לאחוז בהם הראשים ולא כולם.
׳יפיח׳ – מבניין הפעיל, מלשון ׳פח׳, כמו ׳ויפח הקריה׳ (ראה משלי כ״ט:ח׳):
1. ׳מסולקים ומרוחקים משפטי יסורין ופורעניות שלך מנגדו, שאינם באים עליו׳ (רש״י), ׳ואתה ׳מרום׳ לעולם, מרחיק ׳מנגדו׳ כל ׳משפטיך׳⁠ ⁠׳ (נדפס).
2. ראה רש״י שם. וכן בבמדבר (ב ב) ודברים (לב נב).
דרכו – דרכיו ק׳.
יחילו – יצליחו כמו לא יחיל טובו (איוב כ׳:כ״א).
יחילו – על שבכל עת יצליח בדרכיו ומשפטיך מסולק ממנו ובהפחה מועטת מאבד את שונאיו.
יחילו – מענין חיל והצלחה, כמו ע״כ לא יחיל טובו (איוב כ׳), ויש מפרשים כמו יחולו על ראש יואב, שיבואו ויתכנו דרכיו.
יפיח – מענין פח ומוקש,
בהם – רצונו לומר במשפטיך ישים פח ללכדם.
יחילו דרכיו בכל עת – שהוא מוצלח בהצלחה למעלה מן הטבע, כי המצליח בדרך הטבע לא יצליח לא בכל הדרכים ולא בכל העתים, ר״ל שלא יצליח רק בדרך אחד אם בחר הדרך שמוכן להצליח בו ע״פ הטבע, ולא בכל העתים רק בעת פרטי המוכן אל ההצלחה לא בעת רעה, אבל הוא יחילו כל דרכיו, שכל האמצעים אשר יבחר יצליחו, וגם יצליח בכל עת, אף בעת רעה, וזה מורה שהצלחתו למעלה מן הטבע וגם מרום משפטיך מנגדו גם בעת שתעשה משפט בעולם ויבוא רעות השגחיית כמו דבר ורעב אין המשפטים נוגעים בו, רק כל צורריו יפיח בהם שהוא משתמש במשפטיך להפיח בהם את צורריו, שיחולו המשפטים בצורריו ובו לא יגע רע.
יחילו – שרש חול יש לו הוראת שכן שמקורו כַּן (כון בחילוף אותיות, אנכי⁠־אנחנו, נשכה⁠־לשכה, חול) ולא חלו בה ידים (איכה ד׳:ו׳) א״כ יחילו כמו יִכּוֹנוּ ועיין מה שכתבתי למעלה א׳:ח׳ על תיבת אשרי שגם היא מקורה שר משורש ישר ושרה בלשון ארמי שרא שענינו שכן והכון, ומשרש חיל גם שם חַיִל.
משפטיך – יש לפרשו עונשיך הם רחוק ממנו כגבוה שמים על הארץ, ויש לפרשו תורתך מלשון ואלה המשפטים, וע״ד לא בשמים היא (פרשת נצבים) לא ידע משפטיך כי רחוקים הם ממנו כאלו בשמים הם.
יפיח בהם – קלים הם בעיניו וברוח פיו יפיצם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל⁠־אֶמּ֑וֹטלְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־בְרָֽע׃
He says in his heart, "I shall not be shaken. Through all generations, I shall not have misfortune.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יֵימַר בִּלְבָבֵיהּ לָא אָזוּעַ מִדָר לְדָר מִלְמֶעֱבַד בִּישׁ.
He will say in his heart, “I will not be shaken from doing evil for all generations.”
וקד קאל פי נפסה לן אמיל אלי ג׳יל ואג׳יאל כאנה ליס פי שר.
וכבר אמר בלבו אינני נופל עד דורי דורות. כאילו איננו ב⁠[שום] צרה.
אמר, וכבר אמר בלבו לא אמוט עד דור ודור, כאלו אינו עושה שום רע.
וקו׳ אשר לא ברע בחדֺף אהיה.
The phrase “never in trouble(Psalms 10:6) omits ‘I will (ʾęhyę).’1
1. Compare to Abraham Ibn Ezra, ad. loc..
לדור ודור אשר לא ברע – לא תבא עלי רעה לדורותיי.
"for all generations I will not be in adversity" Adversity will not befall me throughout my generations.
וגם דבר זה גורם שאומר בלבבו: בל אמוט.
אשר לא ברע – פתרונו: לדור ודור ל⁠[ ].
אמראשר לא ברע – אשר לא אראה, כמו: ואל אראה ברעתי (במדבר י״א:ט״ו).
SHALL NOT BE IN ADVERSITY. Asher lo ve-ra (shall not be in adversity) should be interpreted as if written, asher lo ereh ve-ra (I shall not see adversity).⁠1 Our verse is similar to let me not look upon my wretchedness (be-ra’ati) (Num. 11:15).
1. Asher lo ve-ra literally means; that is not in adversity. Hence Ibn Ezra’s comment.
אמר בלבו בל אמוט – חושב בלבו בל אמוט לעולם, לא אמוט מגדולתי.
לדר ודר אשר לא ברע: לדר ודר – אחיה כי לא אהיה ולא אראה ברע. לפיכך אחיה זמן רב.
He says in his heart, I shall not be moved – He thinks in his heart I shall not ever be moved; I shall never be moved from my greatness.
generation after generation not be in adversity – For generation after generation shall I live, for I shall not be in, nor see, adversity; therefore I shall live a long time.
אמר בלבו בל אמוט לדור ודור - בכל ׳דור ודור׳ - אשר לא ברע - ׳אשר לא׳ יהיה באותו ה׳רע׳ שיבואהו באחרית הימים, הוא אומר שלא ימוט לעולם1:
1. המפרשים פירשו ׳לא תבא עלי רעה לדורותי׳ (רש״י), ׳לעולם לא אמוט מגדולתי׳ (רד״ק), ואילו רבינו מפרש ש׳לדור ודור׳ נסמך ל׳אשר לא ברע׳, כלומר, כל דור שאינו רואה ברע, אומר כן.
אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. ר״ל, אותו האיש1 ׳אשר לא ברע׳ – שלא ראה רעה מימיו, ׳אמר בלבו בל אמוט לדור ודור׳2, ומי יורידני ארץ3:
1. – סנחריב.
2. סנחריב שלא ראה רעה מימיו ׳אמר בלבו בל אמוט לדור ודור׳. ובנדפס מפרש שבכל דור שלא יגיע אליו אותו הרע העתידה לבוא וכו׳, הוא חושב שלא ימוט לעולם. הרי שלפי השיעורים: ׳אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר – אֲשֶׁר לֹא בְרָע׳, ולפי הנדפס: ׳אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט – לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע׳.
3. לשה״כ בעובדיה (א ג) על גאוות אדום.
אמר בלבו – לזאת חושב שלא ינטה לעולם להיות מושפל לארץ.
לדור ודור – אף לאחר כמה דורות יצליח ולא יראה ברעה.
אמר – וגם לא תאמר שלבו מלא פחד ואינו בוטח בהצלחתו (כמו שכן היה דעת אליפז שהצלחת הרשע אינה הצלחה מפני שהוא מפחד תמיד מן העונש אשר ישיגהו או שישיג את בניו), כי הוא אמר בלבו בל אמוט והוא בוטח בלבבו שלא תשיגהו רע, וגם בוטח שלא ישיג רע את בניו, כי הוא אומר שלא ימוט לדור ודור אף דורות הבאים אחריו אשר לא ברע – כאילו הוא אינו נכלל כלל ברע הבא לעולם, כי הוא יוצא מן הכלל שעתידים לרעות ומקרי הזמן.
אשר לא ברע – ע״ד וירא משה את העם כי ברע הוא (פרשת תשא) במצב רע, וכל הפסוק מאמרים נפרדים כפי המחשבות הנולדות בלב הרשע זו אחר זו, בל אמוט, לא עתה ולא לעתיד והטעם מפני שלא אהיה לעולם במצב רע.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) אָלָ֤ה׀ פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃
His mouth is full of cursing and deceit and oppression; under his tongue is mischief and iniquity.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לוּטִין פּוּמֵיהּ מְלֵי נִכְלֵי וְרַמְיוֹתָא תְּחוֹת לִישָׁנֵיהּ לֵאוֹת וּשְׁקָר.
His mouth is curses, full of guile and deceit; under his tongue is misery and falsehood.
ופאה ממלוא סב ומכר ואפך, ופי לסאנה אלדגל ואלגל.
והפה שלו מלא קללות ומרמה וגם שקר. ועל לשונו המרמה והאונאה.
אלה, ופיהו מלא חרפות ומרמות ותהפוכות שקר, ובלשונו העמל והאון.
ולפטֺה תוך תנבי עמﹼﹶא יחוי אלצֺמיר מן אלגל ואלפסאד.
The word “malice(Psalms 10:7) contrary to the hidden hatred and malice of the mind.⁠1
1. So too Abraham Ibn Ezra, ad. loc.
ותוך – לשון מחשבה רעה הלנה בתוכו תמיד.
and guile Heb. ותך, an expression of an evil thought that lodges constantly in his midst.
אלהותוך – לאות על מחשבת רע בתוך לבו בסתר, כדרך: קרבם הות (תהלים ה׳:י׳), והוא מראה שלום וטוב, על כן אחריו: במסתרים (תהלים י׳:ח׳).
AND DECEIT. Tokh (deceit) refers1 to the secret evil thoughts in the midst of the heart of the wicked.⁠2 Our verse is similar to Their inward part is a yawning gulf (Psalms 5:10). The wicked person acts like he is at peace and favorably disposed toward his victim. Scripture therefore afterwards reads, In secret places doth he slay the innocent.
1. Lit., “this is a sign.”
2. The word tokh (deceit) means, in the midst of.
אלה פיהו מלא ומרמות ותך – כן דרך הרשע, כשירצה לרמות אחרים ישבע להם בפה מלא, שיראה כי בכל כונתו נשבע, והם מרמות ותך. ותך היא כמו מרמה, לפי שאין בתוך לבו מה שמראה בפיו.
תחת לשונו עמל ואון – כשישבע בלשונו, תחת לשונו יש עמל ואון. והלב הוא תחת הלשון שהוא נסתר מהנגלה בלשון. וכן ורומם תחת לשוני (תהלים ס״ו:י״ז) הוא אומר על הלב.
ומלא – אינו תואר אלא פעל כמו: וכבוד י״י מלא את המשכן (שמות מ׳:ל״ד). אמר: שהוא ממלא פיו באלה כדי שיאמין אדם בו, ומשקר בו.
His mouth is full of swearing, deceit, and fraud – Such is the way of the wicked; when he wishes to deceive others he swears to them with a full mouth, so that he may seem to swear in all sincerity, and this is deceit and fraud. Fraud also is the same as deceit, because there is not really in his heart what he pretends with his mouth.
Under his tongue is mischief and iniquity – When he takes an oath with his tongue, under his tongue is mischief and iniquity. The heart is under the tongue, hidden from what is revealed by the tongue. So also (in the verse) "high praise was under my tongue" (Ps. 66:17); he (the Psalmist) is speaking of the heart. And מלא (full) is not an adjective, but a verb, as: "and the glory of the Lord filled (מלא) the tabernacle" (Exod. 40. 34). He says: he fills his mouth with swearing so that a man may trust him, and then he plays him false.
תחת לשונו [עמל ואוון]. גם כשידבר שלום, יש ׳תחת׳ אותו הדיבור ׳עמל׳ – מרמה קשה להבין, ׳ואון׳ - מחשבת חמס באותה המרמה1:
1. כשישבע בלשונו, תחת לשונו יש עמל ואון, והלב הוא תחת הלשון שהוא נסתר מהנגלה בלשון אמר: שהוא ממלא פיו באָלָה כדי שיאמין אדם בו, ומשקר בו (רד״ק).
אָלָה פִּיהוּ מָלֵא. כי נשבע להביאם ׳אל ארץ דגן ותירוש כארצם׳ (מלכים ב׳ יח לב, ישעיה ל״ו:י״ז), אבל מִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ ועָמָל וָאָוֶן1:
1. ׳גם כשידבר שלום, יש ׳תחת׳ אותו הדיבור ׳עמל׳ – מרמה קשה להבין, ׳ואון׳ – מחשבת חמס באותה המרמה׳ (נדפס).
אלה פיהו מלא – אין במלת פיהו מיושב והפ״א דגושה.
ומרמות – בס״א כ״י מרמת בלא וא״ו וכ״נ מהתרגום ובשאר ספרים בוא״ו.
אלה – שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳).
ותוך – ענין מרמה הנסתר בתוך הלב.
אלה – ממלא פיו בשבועות שוא ומרמה.
תחת לשונו – כפל הדבר במ״ש.
ומרמות ותוך – התוך היא המרמה הצפונה (עיין ירמיה ט׳ ה׳),
ומלא – פעל, שממלא פיו באלה פיהו. לשונו – הפה מציין הדבור החיצוני, והלשון מציין הדבור הפנימי (כנ״ל ה׳ י׳) שנצפן בו עמל ואון הפך של אלה ומרמה של הדבור החיצוני.
אלה פיהו מלא – בפיו יקיים דבריו תמיד באלה כאלו את ה׳ הוא ירא, וידבר מרמות ותוך לרמאות את הבריות, אבל תחת לשונו בפנימותו והנסתר תחת דבריו, הוא עמל ואון – בדבורו יחניף כאלו הוא צדיק וטוב, ובלבו מלא רשע וכחש.
אלה פיהו מלא – אלה היא שבועה ועמה קללה כשבועת הסוטה (והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה, פרשת נשא) פי הרשע מלא אלה שהוא נשבע על שקר ומוציא מפיו קללות על עצמו ולא ירא באמרו אין אלהים וגם אחרים ישביע בשבועת האלה כי מאחר שיודע בעצמו כי שקרן הוא חושד גם אחרים כשקרנים ומשביעם.
ומרמות – משם רִמָּה ותולעה המתחבאת בין עשבי השדה, וגם שרש ילע שממנו תולעה הוראתו בלשון ערבי שקר והסתר, ומצאנו ושתו ולעו (עובדיה ט״ז) יסתירו בלועם, ושמת סכין בלעך (משלי כ״ג:ב׳) ומלֹעַ נהיה שרש בלע שענינו ג״כ הסתר (ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, פרשת במדבר).
ותך – ענינו ג״כ מרמה הצפונה בתוך האדם בטוחותיו (הן אמת חפצת בטוחות, למטה נ״א:ח׳).
עמל ואון – עיין מה שכתבתי למעלה ז׳:ט״ו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) יֵשֵׁ֤ב׀ בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗יםבַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑יעֵ֝ינָ֗יולְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃
He sits in ambush in the villages; in secret places he slays the innocent. His eyes are on the watch for the helpless.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יָתֵיב בִּכְמַנֵי דְדַרְתַיָא בְּטוּמָרַיָא יִקְטוֹל זַכָּאָה עֵינוֹי לְמַסְכְּנַיָא יִטְשׁוּן.
He will sit in the hiding places of the courtyards; in secret places he will kill the innocent; he will hide his eyes against the poor.
פהו דאימא יג׳לס פי מכמן מן צחון, ויקתל אלברי פי אלסואתר, ואנמא עיניה תטאלע אלבאיס.
והוא תמיד יושב במארב בחצרות. במקום סתר יהרוג את החף מפשע. אבל העינים שלו משקיפות (ללכוד) המסכן.
ישב, והוא תמיד יושב במארב בחצרות ויהרוג נקי במסתרים, ועיניו צופות על העני הנדכה, ומלת יצפונו לשון צפיה והבטה, וכ״⁠ ⁠׳כ ראב״ע בשם רבינו.
ושתי אלה חלכה וחלכאים בודדות.
והד׳אן חלכה וחלכאים מפרדאן.
וחלכה אסם אלצֺעיף וקיל עליו יעזב חלכה פי אלאנפצאל וגמעה חלכאים (תהלים י:י).
And “hapless (ḥeleḵâ)” (Psalms 10:8) is a weak noun. It states “ḥeleḵâ(Psalms 10:8) in the singular and in the plural “ḥelkāʾîm.” (Psalms 10:10).⁠1
1. The keṯîḇ חלכאים, kerî חל כאים. Also see Ibn Ezra.
עיניו לחלכה יצפונו – עיניו של עשו לישראל שהם חילך יארובו.
לחלכה – עליך יעזוב חלכה (תהלים י׳:י״ד), שניהם במסורת כָה מליא המשמש במקום ך׳, כגון: ובכה ובעמך (שמות ז׳:כ״ט), תבונה תנצרכה (משלי ב׳:י״א), ככל אשר צויתי אתכה (שמות כ״ט:ל״ה), הנצבת עמכה (שמואל א א׳:כ״ו). לימדנו המסורת שחלכה כמו חילך, חיל שלך.
[ומנחם פתר אותם: לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה (תהלים י׳:י״ד), כמו: ונפל בעצומיו חלכאים (תהלים י׳:י׳), ענין נמוכים ומורדים, וכָה יסוד במלה.]⁠ב
א. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34: ״מלא״.
ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
his eyes spy on Your army The eyes of Esau lurk for Israel, who are Your army.
on Your army Heb. לחלכה; "upon You Your army (חלכה) leaves" (verse 14). Both of them are in the masorah as words spelled with כה instead of ך, like, "upon you (ובכה) and upon your people" (Shemot 7:29); "discretion shall guard you (תנצרכה)" (Mishlei 2:11), "I commanded you (אתכה)" (Shemot 29:35); "who was standing with you (עמכה)" (I Sam. 1:26). We learn from the Masorah that חלכה is like חילך, Your army. But Menachem (p.89) interprets לחלכה יצפנו and so יעזב חלכה like, "and helpless ones (חלכאים) shall fall into his power" (verse 10), a word meaning humble and moaning. Accordingly, כה is [part of] the radical.
[עיניו לחלכה] יצפונו – פתרונו: עיניו לעני ואביון יצפנו להרגו.
ישבא – כל אורב יושב במקום שאין שם יישוב וזה אורב ביישוב.
לחילכה – יש אומרים: כי הכ״ף לנוכח השם. ויש להשיב עליהם על חסרון היו״ד, כי בית וזית ולילהב כאשר יסמכו לא יסור היו״ד. והנה בחלכאים (תהלים י׳:י׳) מחלוקת יש בין כתיב לקרי אם היא מלה אחת או שתים, ופירוש כאים כמו: נכאים (ישעיהו ט״ז:ז׳) על משקל דוים ורבים. ומדקדק גדול אמר כי חלכאים מלה אחת והיא מהפעלים הרבעים, ומלת לחלכה כמוה והה״א תחת אל״ף.
ויאמר הגאון: כי נו״ן יצפנו נוסף, וטעמו יצפו. והעד: עיניו, כמו: עיניו בגוים תצפנה (תהלים ס״ו:ז׳).
והנכון בעיני: שהוא יצפנו לנפשותם, והטעם כי עיניו יבקשו מקום צפון ונסתר.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יושב״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״בית וזית ולילה״.
HE SITTETH. Those who sit in ambush, do so in uninhabited places. However, this one ambushes in inhabited places.
FOR THE HELPLESS. Some say that the kaf in chelekhah (helpless) refers to God.⁠1 We ask them: If this is the case, why is there no yod in chelekhah?⁠2 The yod3 is not dropped from bayit, (house) zayit (olive), and laylah (night) when they are connected to a pronoun.⁠4 There is a difference of opinion between the ketiv5 and the kere6 as to whether the word chelka’im (helpless) (v. 10) is one or two words.⁠7
Ka’im has the same meaning as nekha’im (stricken) (Isaiah 16:7)8 and is vocalized according to the paradigm of davvim (pained) and rabbim (many).⁠9
A great grammarian said that chelka’im (helpless) is one word.⁠10 It comes from a four-letter root.⁠11 The same is the case with the word chelekhah. However, the heh12 takes the place of an alef in chelekhah.
The Gaon13 says that the nun of yitzponu (are on the watch) is superfluous.⁠14 It should be interpreted as yitzpu (are on the watch).⁠15 The word enav (his eyes) proves this. Compare, His eyes keep watch (titzpenah) upon the nations (Psalms 66:7).
However, in my opinion the wicked seek a secret place for themselves.⁠16 The meaning of enav... yitzponu (his eyes.... on the watch) is: The wicked person’s eyes seek a hidden and secret place.⁠17
1. In other words the kaf is a second person pronominal suffix meaning your. This explanation interprets the word chelekhah as meaning, Your chel (Your army) i.e. Your pious ones.
2. The word chel meaning an army has a yod in it. There is no yod in chelekhah. Thus chelekhah cannot mean Your army.
3. Lit., “for the yod.”
4. Hence the word chelekhah cannot mean, your army.
5. The way the word is written in the biblical text.
6. The way the word is read.
7. Chelka’im is written as one word but is read as two i.e. chel ka’im. Chel in chelka’im is spelled without a yod.
8. According to Radak the meaning of chelka’im is, the congregation (chel) of the stricken (ka’im).
9. It should be noted that these words are vocalized pattach chirik. Ka’im is vocalized kametz chirik. One cannot place a dagesh in an alef. To compensate for this the pattach (a short vowel) moves up one step and becomes a kametz (a long vowel).
10. Meaning helpless or oppressed. See Rashi. According to this opinion the ketiv is the correct form of the word.
11. Its root is chet, lamed, kaf, alef.
12. Of chelekhah.
13. Rabbi Saadiah Gaon.
14. Lit., “added.”
15. From the root, tzadi, peh, heh.
16. The wicked person searches for a hidden place from which to attack the helpless. See Radak.
17. According to Ibn Ezra yitzponu (are on the watch) comes from the root, tzadi, peh, nun meaning to hide. Thus enav yitzponu means his eyes hide, that is, his eyes search for a hidden place.
ישב במארב חצרים חצרים – הם ערי הפרזות שהן על הדרכים: כמו ובנתיה וחצריה (יהושע ט״ו:מ״ה), חצרים תשב קדר (ישעיהו מ״ב:י״א). על דרך: פרזות תשב ירושלם (זכריה ב׳:ח׳).
במסתרים יהרג נקי – כי ברב הפעמים הרשע לא יעשה מעשה הרע בפרהסיא אלא ישב במארב ובמסתרים, שישמור מבני אדם שלא יראוהו. ולא ישמור מהאל הרואה כל.
עיניו לחלכה יצפנו: לחלכה – כמו חלך והה״א נוספת. ופירושו: לעני. אמר: שעיני הרשע יצפנו לעני ללכדו.
ויצפנו – פעל עומד, כלומר: ישים עיניו במקום צפון ומשם יביט הדרכים.
He sitteth in the places of ambush of the villages – The villages are the open towns which are upon the highways: as "her towns (lit. her daughters) and her villages" (Jos. 15:45); "the villages that Kedar doth inhabit" (Is. 42:11). Similarly we find (Zech. 2:8) "Jerusalem shall dwell as open regions.⁠"
In the secret places doth he murder the innocent – for usually the wicked does not do his wicked work openly, but he sits in ambushes and secret places that he may beware of the sons of men so that they may not see him. But he cannot beware of the All–seeing God!
His eyes lie in wait for the hapless – לחלכה is equivalent to חלך with the addition of he; and its interpretation: "for the poor.⁠" He says: that the eyes of the wicked are on the look out for the poor, to take him. And יצפנו (lie in wait for) is an intransitive verb, as if he meant "he sets his eyes in a hidden place (צפון), and from thence looks out over the roads.⁠"
ישב במארב חצרים. בחצריהם1 ובטירותם2 יושבים ׳במארב׳3 - עלילות דברים לבצוע בצע: במסתרים. של התנצלות: יהרוג נקי. אם לא יתן כופר נפשו: עיניו לחילכה. לעניי העם4 יצפונו למצוא עלילות לגזול5:
1. חצרים הם ערי הפרזות שהן על הדרכים (רד״ק).
2. ע״פ לשה״כ בבראשית (כה טז) בבני ישמעאל.
3. גם שנמצא ׳בחצרים׳, הרי הוא ׳במארב׳, ׳כל אורב יושב במקום שאין שם ישוב, וזה אורב בישוב׳ (אבע״ז).
4. ׳ לחלכה, כמו חֵלֶךְ, והה״א נוספת, ופירושו: לעני. אמר, שעיני הרשע יצפנו לעני ללכדו׳ (רד״ק). מלשון ׳חילכאים׳ האמור בסמוך. וכ״כ רש״י ׳ומנחם פתר אותה לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה כמו ונפל בעצמיו חלכאים ענין נמוכים ומורדים ו׳כה׳ יסוד המלה׳.
5. ׳ יצפנו פֹּעַל עומד, כלומר: ישים עיניו במקום צפוּן ומשם יביט הדרכים׳ (רד״ק).
יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים. יאמר, כי בתחילת נצחונו היה יושב ׳במארב׳ לארוב אויביו הגיבורים, כוש ובבל ומצרים, עד שנתפשטה ידו אחר כך עליהם, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי. וכל זה, עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ, וכל תכליתו לא היה אלא בשביל אותו העם של חזקיהו, כדי לתפוש ירושלים שנתן עיניו בה מתחילה.
׳חלכה׳ – כמו ׳חלך׳, היינו עני, על משקל ׳בערכך׳ (ויקרא ה׳:ט״ו):
במארב – במקצת ס״ס האל״ף בשוא לבדו כמו שכתבתי ביהושע ח׳.
לחלכה – הלמ״ד בגעיא.
לחלכה – ענינו כענין עני וחלוש ודומה לו במקראות שלאחריו.
יצפנו – יסתירו כמו יצפון לצדיק (משלי י״ג:כ״ב).
ישב – הרשע יושב במארב החצרים ולוכד את הנקי והורגו בסתר.
עיניו – עושה עצמו כמסתיר עין מן העני וכאלו אין דעתו עליו לבל יהיה נשמר.
חצרים – כפרים פרזים עי׳ התו״ה (בהר סי׳ ס״א).
יצפנו – שיביט אליך בסתר ומצפון.
לחלכה – לכחך.
ישב – את האריה שהוא העז שבחיות טורפי טרף לקח למשל לדמות בו את הרשע, רק בהעריכו את מעשיו לפי שני חייו, ישתנה ענינו מן האריה, כי ידוע שהארי בהיותו כפיר ישב בסוכה למו ארב ולא יצא ממעונתו לטרף טרף, עד שבא במעמד האריה שאז יצא למארב חצרים עלי טרפו ובהרשע הוא בהפך, שבילדותו דומה לאריה ויצא עלי טרפו לארוב בשדות וביערים, ועת יגדל שאז יהיה כתפארת אדם לשבת בית (כי בזה יתרון לאדם כמוהו על חיות השדה) אז יתדמה ככפיר אשר יצוד ויטרוף בסוכתו, אולם יתרון לו על האריה שהאריה עת יזקן ויחלש אז ליש אובד מבלי טרף, והרשע גם עת ידכא ישוח בזקנותו עוד יטרף טרף אדם יאכל, וז״ש עת ישב הרשע הזה במארב חצרים ויצא על טרפו בילדותו אז במסתרים יהרג את הנקי אשר עיניו לחלכה יצפנו בעוד שהנקי נושא עיניו אליך ומצפה לחילך וכחך שתעזור לו, בעת ההיא יהרגנו הרשע ובטחונו בה׳ לא יועיל לו כלל, ואח״כ עת
חצרים – בחלוף אותיות (פלג⁠־פלח, פרץ⁠־פרד) גדר, מקום מוגדר באבנים או בקנים או בשיח השדה, וכאן הוראתו בין שיחי היער המכסים אותו מן העין.
לחלכה – הה״א נוספת והשם הוא חלך כמו הלך, איש גר שאין רב ריבו, ובא להורות כל עני, ובלשון רבים נהפכה הה״א והיתה לאל״ף חלכאים, כמו ילידי הרפה (שמואל ב׳ כ״א:ט״ז) הנקראים רפאים, וגם רפאים שם תאר למתים (אם רפאים יקומו, למטה פ״ח:י״א) הוא משרש רפה בה״א.
יצפנו – הרשת, וכן בפסוק שאחריו במשכי ברשתו, ושרש צפן ממקור צף כמו שרש צפה, היות צף כלומר עומד במקום גבוה ומשם יצפה ויביט איזה מקום מוכן לצפון הרשת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר׀ כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗היֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑ייַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗יבְּמׇשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃
He lies in wait in a secret place as a lion in his lair; he lies in wait to catch the poor. He catches the poor when he draws him up in his net.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יִכְמוֹן בְּטוּמָרַיָא הֵיךְ אַרְיָא בְּמַטְלָלֵיהּ יִכְמוֹן לְמִתְפַּשׂ עַנְיָא יִתְפַּשׂ עַנְיָא בְּמִגָּרֵיהּ בִּמְצַדְתֵּיהּ.
He will lie in wait in secret places like a lion in his covert; he will lie in wait to seize the poor man; he will seize the poor man when he is drawn into his trap.
ויכמן פי אלסתר כאלאסד פי ערישה, כד׳אך יכמן לאכ׳תטאף אלצ׳עיף, כד׳אך יכ׳טף אלצ׳עיף אד׳א מא ג׳ד׳ב שרכה.
וגם יארוב במקום סתר כמו האריה בתוך הסכך שלו באותו אופן הוא יארוב בשביל לחטוף את המסכן כך יחטוף את המסכן כאשר נתפש ברשת שלו.
כאריה, כאריה בסוכתו, בך יארוב לחטוף את החלש, ובך יחטוף את החלש ברגע שיתפש ברשתו.
וקו׳ בסכה1 יעני בסכתו פגׄא מתׄל דׄלך עובר בשוק אצל פנה (משלי ז:ח). ארכה מארץ מדה (איוב יא:ט).
1. בסכה] (9) 1א בסכו
The word ‘sukkôh’ (Psalms 10:9) means sukkaṯô (his lair). It is identical to “He was crossing the street near her corner (pinnâ)” (Prov. 7:8) and “Its measure (ʾarukkâ) is longer than the earth(Job. 11:9).⁠1
1. Pinnâ has a mapîq in the H (Hē), whereas sukkôh’ andʾarukkâ do not. Ibn Chiquitilla’s argument is predicated on the sense of the text supporting an omitted a third person pronominal suffix. So too Abraham Ibn Ezra, ad. loc.
יארוב לחטוף עני – תיבה זו מו⁠[ ] מבנימין.
יארובא – אמר ר׳ משה: כי בסוכו כמו: בסוכתו, וככה: אצל פנה (משלי ז׳:ח׳) כמו: פנתה.
לחטוף – כמו: חטפתם לכם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״יארוב״.
HE LIETH IN WAIT. Rabbi Moses says that ve-sukko (in his lair) has the same meaning1 as ve-sukkoto.⁠2 We find the same with the word pinna (her corner) (Prov. 7:8). It has the same meaning as pinnatah (her corner)⁠3(Job. 38:6).⁠4
TO CATCH. La-chatof (to catch) is similar to the word va-chataftem (and catch you) in and catch you every man (Jud. 21:21).⁠5
1. That is sukko is a variant of sukkato.
2. Which is the word sukkah (lair) plus the third person pronominal suffix. Rabbi Moses comments thus because the normal word for his lair is sukkato.
3. Lit., “its corner.” The reference is to a corner stone.
4. Rabbi Moses comments thus because the Hebrew word for “her corner” is pinnatah.
5. In other words, la-chatof means, to catch.
יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטף עני יחטף עני במשכו ברשתו. – המשילו לאריה שהוא עומד בסכתו ויארב לחטף אשר יעבור עליו, או קרוב לו כדי שלא ישמרו ממנו ויברחו מפניו כשיראוהו. וכשיראה הטרף יחטף. והחטיפה היא הלקיחה במהירות, כי הרשע ישב במארב במסתר. ואחר כך המשילו לציד שיפרוש רשתו ויעמוד רחוק מרשתו כדי שלא ישמר העוף ממנו, וחבלי הרשת בידו, וכשיפול העוף ברשת ימשוך הרשת בחבלים שבידו והעוף נתפש: כן דרך הרשע. פעמים לא יהיה במארב אלא יעמוד רחוק מן הדרכים, כדי שלא ישמרו בני אדם ממנו, וכשיראה עניים וחלושים ירוץ אליהם. או יעמיד מבני חבורתו בדרכים בלא כלי זין והוא עם המזוינים מרחוק. וכשיעברו בני אדם החלושים יעשו אלו להם סימן והם באים. והם להם כמו הרשת לציד. ועוד ספר דרך אחרת שעושה הרשע.
He lieth in ambush in the secret place as a lion in his den: He lieth in ambush to catch the poor: He catcheth the poor, when he draweth him in his net. – He likens him to a lion as he crouches in his den and lieth in wait to catch the passer–by or one near at hand, so that they will not (be able to) guard themselves against him and flee from him when they see him; and when he sees the prey he catcheth (it). And (the word) "catching" here means "seizing quickly,⁠" for the wicked sits in ambush in the secret place. Afterwards he compares him with a fowler who spreads his net and stands at a distance from it so that the bird may not be aware of him, and the cords of the net are in his hand, and when the bird falls into the net he closes the net with the cords in his hand and the bird is taken. So is the way of the wicked. Sometimes he will not be in ambush, but will stand at a distance from the roads, so that men may not beware of him; and then when he sees the poor and the helpless he rushes upon them. Or he stations some members of his band on the roads without any weapons, while he himself is with the armed men some distance off. Then as defenceless people pass these give them a signal and they come; and they (the decoys) are to them as the net to the fowler. He tells of yet another way the wicked adopts, and this is what he says:
(ט-י) יארוב במסתר. על ידי נכלי דתות1: לחטוף עני. לגזול עם עני ונכה רוח2 שהוא ישראל3, ולבסוף יחטוף ויגזול ממנו, באופן שבזה ידכה ישוח - נעשה נדכה ושח עינים4: ונפל בעצומיו. ובעוצם רוח גזירותיו יפול חילכאים - חיל של נכאים5 ועניי הדעת6, שיפלו ויאבדו מחיי עולם ומחיי שעה7:
1. לשון רש״י והראשונים בבראשית (לז ז) ׳נלכה דתינה - לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם׳. והוא צחות לשון על ׳דתות׳ שישתמשו בתירוצים של דת להרוג את ישראל. ויל״ע שינויי נוסחאות.
2. ע״פ לשה״כ בישעיה (סו ב) ׳ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׳.
3. ראה שוח״ט ה ו וט יב, ויל״ע עוד.
4. ע״פ לשה״כ באיוב (כב כט) ׳ושל עיניים יושיע׳.
5. עדת הנכאים והחלושים (רד״ק), ופירוש כאים כמו נכאים (אבע״ז).
6. חיל נשברים (רש״י). ומנחם פתר חלכאים כמו דל וחלך והכף יסוד בתיבה (רש״י).
7. רומז למומרים. ובכתב יד ׳דברים נחמדים מזהב מהגאון ספורנו׳ מצינו פירוש אחר לפסוקים אלה: ׳עיניך לנוכח יביטו מפלאות תמים דעים, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וה׳ יתברך לנקות ולברר וללבן אותו הצדיק מאותו העוון מזמין רשע אחד, על דרך ׳והאלקים אינה לידו׳ (שמות כא יג), וחוטף מאותו הצדיק מממונו שיעור ניקוי וליבון אותו העוון, באופן שהצדיק נשאר מנוקה, והרשע מלא על כל גדותיו מפשע וחטאה, על דרך ׳אריה טורף בדי גורותיו׳ וגו׳ וימלא טרף חוריו׳ (נחום ב יג), ובפירוש אמר המשורר (תהלים י ח-ט) ישב במארב חצרים במסתרים יהרוג נקי עיניו לחלכה יצפונו, יארוב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני ימטוף עני במשכו ברשתו׳, וכל המזמור תפרש היטב בזה הדרך׳.
יֶאֱרֹב וגו׳ יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי. היינו חזקיהו, ויַחְטֹף עָנִי אחר בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ, שזה היה הושע בן אלה, כי שלח בעדו ויאסרהו בית כלא (מלכים ב׳ יז א-ד):
לחטוף עני יחטף – מתחלפים הספרים בנקודות ובאותיות במקצתם שתי המלות בשוא לבד וי״ס שתיהן בחטף פתח ובספרי׳ הבאים מספרד הראשון בח״פ ומלא וא״ו והשני בשוא וחסר.
לחטוף – ענין מהירות הלקיחה כמו וחטפתם לכם (שופטים כ״א:כ״א).
יארוב – במקום נסתר יארוב וכאריה האורב בסוכה כן יארוב לחטוף את העני.
במשכו – אמר לשון הנופל בצייד המושך חבל הרשת ללכוד את הבא בה.
יארב במסתר כאריה בסכו עת יתחיל לשבת בכבוד בביתו אז ידמה כאריה כשבתו בסוכתו, וטבע האריה בשבתו בסוכתו ואורב על טרפו עת יראה את טרפו ידלג עליו פתאום כארבע וחמש אמות ובפעם הראשון שישיגהו יהיה טרף לשיניו, אמנם אם לא השיגהו בפעם הראשון הגם כי עבר מנהו והלאה לא ישוב עוד לנגוע בו, רק ישוב בכלימה אל מעונו, ובהשקף על טבע זאת השתולה בהאריה, אומר, שהרשע הזה יארב לחטף עני – אמנם לא יקרה לו כמו להאריה שלפעמים ימלט טרפו מידו, כי הוא יחטף עני תמיד במשכו ברשתו ואין נמלט מידו.
יארב במסתר – רשעת הפלשתים שלא יראו אלהים ובטחו בגבורתם לרעוץ ולרוצץ בני ישראל החלשים מהם הביא המשורר להתאונן על הרשעים בכלל המתנכלים על עני, ומבית דין של מטה לא יפחדו כי מעשיהם בסתר ועוד שאין רב ריב עני ועל אלהים ידברו סרה לאמר לא ידרוש.
לחטוף – חטף וחתף קרובים והוראתם מהירות התנועה (Rapido da rapire).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) [יִדְכֶּ֥ה] (ודכה) יָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יו [חֵ֣ל כָּאִֽים] (חלכאים
He crouches, he bows down, and the helpless fall into his mighty limbs.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְדַכְדַךְ וִישׁוּחַ וְיִפֹּל בִּתְקוֹף בְּמָנוֹי עַנְיָא.
The poor man will be crushed, and sink down, and he will fall into the power of his hiding places.
ידכה ישוח – א״ר יצחק ודכה כתיב. שאין הרשעים מזדווגין אלא לבני אדם כמותן. ונפל בעצומיו חלכאים. אמר ר׳ חנינא בר פפא אין הרשע נופל עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב ל״ד:כ״ו) תחת רשעים ספקם. (שם כ׳:כ״ב) במלאות ספקו יצר לו. א״ר סימון אין הרשע מפיל בקולרים שלו אלא רשעים גבורים כמותו שנאמר (דניאל ג׳:כ׳) ולגוברין גברי חיל די בחיליה. א״ר סימון כגון הקוסטינר שהיה מכה ומסיר צלע וחוליא בבת אחת.

רמז תרנ

ידכה ישוח – א״ר ודכה כתיב שאין רשע מזדווג אלא לאדם כיוצא בו.
ונפל בעצומיו חלכאים – א״ר חנינא בר פפא אין הרשע נופל אלא משתמלא סאתו שנאמר תחת רשעים ספקם במלאת ספקו יצר לו, א״ר סימון אין הרשע מפיל בקולרין שלו אלא רשעים גבורים כמותו שנאמר ולגוברין גברי חיל די בחיליה, א״ר סימון כגון הקוסטינר שהיה מכה ומסיר צלע וחוליא בבת אחת, אמר בלבו שכח אל מה הדיין הזה משהן נותנין פסקיון לפניו עוד אינו רואה מה נעשה, כך אמר בלבו שכח אל, כמד״א עבים סתר לו ולא יראה כביכול הסתיר פניו, בל ראה לנצח קומה ה׳ אל נשא ידך א״ר יודן בש״ר יהודה אמרו ישראל לפני הקב״ה הגיענו צרות עד נפשנו כאדם שנשקע במים ואומר לחברו פשוט ידיך ודלני. משל לגבור עובר בנהר ובנו עמו וגבור תופס ביד בנו ומעבירו, באת השבולת לשטוף את הבן אעפ״כ הבן תפוס באביו, כיון שהיתה השבולת עוברת על ראש הבן התחיל הבן צועק מלמטה אבא אילולא שאתה מחזיקני כבר הייתי שטוף בשבולת, אלא מה הנייה שאני עומד ומתבלע במים אם מבקש אתה שאחיה הגבה ידיך, כך אמר דוד כשראה המלכיות שנמשלו למים שנאמר הוי המון עמים רבים כהמות ימים, לכן הנה ה׳ מעלה את מי הנהר וגו׳, התחיל צווח טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳ ושבלת שטפתני אלמלא שאתה מחזיק בנו ומפר עצתם כבר לא היה לנו עמידה שעה אחת ואם אתה מבקש שנחיה הגבה ידך. קומה ה׳ אל נשא ידך, אמר הקב״ה אני מגביהה כי אשא אל שמים ידי.

רמז תרנא

ד״א אמרו ישראל לפני הקב״ה רבש״ע הזכר לאותה שבועה וירם את ימינו ושמאלו וישבע בחי העולם כי למועד מועדים, א״ל הקב״ה לא המלאך בעצמו נשבע אלא אני נשבעתי כי אשא אל שמים ידי לכן יחכה ה׳ לחננכם ואין לכן אלא לשון שבועה שנאמר לכן נשבתי לבית עלי.
תראה יתכ׳אצ׳ע ויתכ׳אפץ׳, חתי יקע אלבאיסין פי חאל תעט׳מה.
עושה את עצמו כנוע (כביכול) וגם עושה את עצמו שפל. כדי שיפלו המסכנים כאשר הוא יהיה במצב התעצמות.
ידכה, תראהו ומשתחח כדי להפיל את החלכאים בעת התחזקו.
ואמרו ידכה ישוח הם תיאור פעולת האריה, כי כאשר הוא רוצה לזנק תראהו מנמיך את עצמו תחלה כדי לאמץ את עצמו כמו שאמר ידכה ישוח, ואחר כך מתרומם ומתחזק והוא אמרו ונפל בעצומיו עד שיטרוף, ולכן כאשר תראהו מנמיך את עצמו הזהר ממנו כי תכלית הדבר הוא הזנוק, כך הרשע אם ראית אותו מתדכא לפניך ומדבר עמך בעדינות הזהר ממנו כי הוא אורב לרע כאמרו ופה חלק יעשה מדחה, ואמר עוד חלקו מחמאות פיו וקרב לבו.
וקולה ידכה ישוח, הי צפה פי פעל אלאסד, וד׳לך אנה אד׳א אראד אן ית׳ב תראה ינכ׳פץ׳ אולא חתי יג׳מע נפסה כמא קאל ידכה ישוח ת׳ם יתראפע ויתעט׳ם הו קולה ונפל בעצומיו חתי יפתרס, פאד׳א ראיתה קד אנכ׳פץ׳ פאחד׳רה פאן עאקבהֵ ד׳לך אלות׳וב, כד׳לך אלט׳אלם אד׳א ראיתה קד תד׳לל לך וכלמך בלטף פאחד׳רה פאנהא מכידה כמא קאל ופה חלק יעשה מדחה, וקאל איצ׳א חלקו מחמאות פיו וקרב לבו.
וקו׳ ידכה ישח יצף אנכׄפאץׄ אלליתׄ פי אלזביה ותסתﹸרה חתי יטׄמאן אלגאפל פיתׄב אליה.
וקו׳ בעצומיו יעני מן אלדׄין1 אפתרסהם פהאץׄ עטׄאמהם כמא קאל2 פיהם לא גרמו לבקר (צפניה ג:ג) מן אלכׄפיף יקיל מן אלתׄקיל ועצמותיהם יגרם (במדבר כד:ח) כדׄלך קאל מן אלתׄקיל וזה האחרון עצמו (ירמיהו נ:יז) אי האץׄ עטׄמה וקאל מן אלכׄפיף ונפל בעצומו חלכאים. וקד יגׄוז אן נקול ענדמא3 יגץׄ בצרה מן ועוצם עיניו (ישעיהו לג:טו) פיכון מטאבקא למעני ידכה4 ישוח.
1. אלדׄין] (9) 1א אלדׄי
2. כמא קאל] (9) 1ב כק׳
3. ענדמא] (9) 1א ענד מא
4. ידכה] (9) 1ב יִדְכֶה ישח
The phrase “he stoops, he crouches(Psalm 10:10) describes the crouching lion in a high place. He hides until he thirsts for the inattentive (prey) and then pounces upon it.⁠1
The phrase “into his claws (ʿaṣûmāw)” (Psalms 10:10) means with which he tore them up and crushed their bone, as stated about them “they leave no bone (ḠāReMû) until morning(Zeph. 3:3) from the light form (Qal). It states in the heavy form (Piʿel) “crush their bones (yḠāReM)” (Num. 24:8).⁠2 Also, the heavy form (Piʿel), “in the end crushed his bones (ʿiṣṣemô)” (Jer. 50:17) as in crush his bones. It states in the light form (Qal) “and fall prey into his claws.(Psalms 10:10)3 It possibly means what we call losing one’s eyesight from “shuts (ʿoṣem) his eyes” (Is. 33:15) and therefore it agrees with the meaning of “he stoops, he crouches.”4
1. So too Abraham Ibn Ezra, ad. loc.
2. The roots G-R-M and ʿ-Ṣ-M both means bone.
3. Lit. bone crushers. Ibn Chiquitilla argues that the root ʿ-Ṣ-M has both a Qal and Piʿel form like its synonym the synonyms G-R-M. See Abraham Ibn Ezra, ad. loc. However, he prefers to read the text as if it intends ‘mighty claw,’ but literally says ‘his might ones.’
4. See Abraham Ibn Ezra, ad. loc.
ידכה ישוח – כך דרך האורב שמדכה ומשפיל ומקטין עצמו כדי שלא יהא ניכר.
ונפל בעצומיו חלכאים – ראיתי במסורת הגדולה: חלכאים אחד מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות, כגון בַגַּד דותאמר לאה (בראשית ל׳:י״א), אשדת למו (דברים ל״ג:ב׳), מַלַכֵם תדכאו עמי (ישעיהו ג׳:ט״ו). אף זה חיל כאים – חַיִל של נשברים, כאים – לשון נִכְאֵה לבב למותת (תהלים ק״ט:ט״ז). ואם תאמר: הנו״ן מן השורש, יוכיח עליו: למעןא הכאות לב צדיק (יחזקאל י״ג:כ״ב). למדנו נו״ן נכאה כנו״ן של נראה,⁠ב ונו״ן של נקלה (ירמיהו ו׳:י״ד, ח׳:י״א). וכן פתרונו: ונפל בעצומיו – של רשע זה, ברמיזותיו וקריצותיו, לשון הגישו עצומותיכם (ישעיהו מ״א:כ״א), עוצם עיניו (ישעיהו ל״ג:ט״ו), חיל של עניים.
דבר אחר: בעצומיו – על ידי גבוריו. אמר ר׳ סימון: אין הרשע מטיל בקילירוס שלו אלא גבורים כמותו, שנאמר: ולגוברין גברי חיל דבחייליה אמר לכפתא לשדרך מישך ועבד נגוג (דניאל ג׳:כ׳).
[ומנחם פתר: חלכאים – כמו דל וחלך, והכ״ף יסוד בתיבה.]⁠ד
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104. בנוסח שלנו: ״יען״.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י מוסקבה 104, ובדפוסים: ״נמבזה (שמואל א ט״ו:ט׳)״.
ג. כן תוקן (כנראה) בכ״י לוצקי 778, וכן בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161: ״מישך וגו׳⁠ ⁠⁠״.
ד. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
He crouches, he bows down So is the habit of the lurker; he crouches and lowers [himself] and makes himself small in order to be inconspicuous.
and an army of broken people fall by his signals Heb. חלכאם, an army of broken people. I saw in Okhlah veOkhlah that חלכאים is one of fifteen words that are written as one word and read as two words, as is בגד in the verse (Bereshit 30:11) commencing "And Leah said.⁠" Also, "a fiery Law (אשדת) is to them" (Devarim 33:2); "What do you mean (מלכם) that you crush My people?⁠" (Yeshayahu 3:15) Also this word means חל כאים, an army of broken people. כאים is an expression of "and a broken-hearted one (ונכאה לבב) to kill" (Tehillim 109:16). If you say that the "nun" is the radical, "Because you have broken (הכאות) the heart of the righteous" (Yechezkel 13:22) will prove that [it is not]. We learn that the "nun" of נראה is like the "nun" of (I Sam. 15:9) נמבזה and the "nun" of (Yirmeyahu 6:14) נקלה, and so is its interpretation: and...fall by the signals of this wicked man, with his hints and his winks, an expression of "present your signals (עצמותיכם)" (Yeshayahu 41:21). and "and closes (ועצם) his eyes" (ibid. 33:15), an army of poor people. Another explanation: בעצומיו, by his mighty men. Said Rabbi Simon: This wicked man puts into his "callirus,⁠" meaning army, only mighty men like himself, as it is said: "And he commanded the mighty warriors who were in his army to bind Shadrach, Meshach and Abed-nego" (Dan. 3:20) (Midrash Tehillim 10:5). However, Menachem, (p. 89) interprets חלכאים as "poor and weak (וחלך),⁠" the "chaf" being a radical.
ידכה ישוח ונפל בעצומיו חלכאים – מנהג האריה שידכה ישו⁠[ ] הנטרפת על ידו ותהא בורחת ונפל בעצומיו חלכאים. {א}⁠נשיש אניינץ1 [ ].
1. Perhaps ensis, ‘thus’. This gloss is cut off, and thus it is not possible to decipher it fully.
ידכה – ככה דרך האריה בהכספו לטרוף שלא יהי נודע, אז ידלג על טרפו (ישעיהו ל״א:ד׳).
בעצומיו – ידיו ורגליו שיש להם כח עצום. ונכון הוא, כאשר מצאנו: יגרם – ישבר גרם, והוא מהבניין הכבד, ומצאנו ככה מהקל: לא גרמו לבקר (צפניה ג׳:ג׳), הנה יהיה עצם והאחרון עצמו מהכבדא גם יהיה מהקל. והנה יהיה טעםב בעצומיו – השוברי העצמים.
וחלכאים – פירשתיו (ראב״ע תהלים י׳:ח׳).
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״מהכבד״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״טעם״.
HE CROUCHETH. A lion that desires prey crouches1 in order to avoid detection. He then jumps on his prey.
INTO HIS MIGHTY CLAWS. Atzumav (his mighty claws)⁠2 refers to the very powerful hands and feet of the lion. This is the correct meaning of atzumav. [However, note the following:]
We find3 the word yegarem (break)⁠4 in Scripture (Num. 24:8). Yegarem means, to break the bones. Yegarem is in the piel. We find the same root in the kal. Compare, They leave not a bone (garemu) for the morrow (Zeph. 3:3). We also find the word itzem (broken bones) in hath broken his bones (itzemo) (Jer. 50:17). The latter is a piel. It, like [garemu] should also come in the kal.⁠5 The meaning of ba-atzumav6 is thus, into his bone breakers.⁠7 I have already explained the meaning of chalka’im (the helpless).⁠8
1. Lit., “acts in this manner.”
2. The literal meaning of atzumav (his mighty claws) is, his mighty ones. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
3. Literally, as we find.
4. The word gerem means a bone. So does etzem. Yegarem and gerem came from the same root.
5. As in garemu.
6. Which comes from the root ayin, tzadi, mem (bone).
7. Thus atzumav means his bone breakers, that is, his claws.
8. See Ibn Ezra on verse 8.
והוא מה שאמר: ודכה ישח ודכה – כתיב בוא״ו וקרי ביו״ד, והוא״ו והיו״ד מתחלפין. אמר: כי עוד בענין אחר הוא דרך הרשע לתפוש העניים. יעשה עצמו דכא ושח. הוא וחבורתו יעשו עצמם חולים ומדוכאים כדי שלא ישמרו בני אדם מהם ויצאו עמהם בחבורה בדרך. וכשהם רחוקים מן הישוב מראים להם כחם ועצמם ותופשים אותם.
וזה: ונפל בעצומיו חלכאים – והוא כתיב מלה אחת וקרי שתי מלות חל כאים, ופירושו: עדת הנכאים והחלושים. ועצומיו הוא תואר לאבריו העצומים, ידיו ורגליו. וכל אלה הדרכים שספר בענין הרשע להראות, כי בכל אלה הדרכים ישמר מבני אדם ולא ישמר מהאל, ומראה עצמו כי איננו ירא מהאל. כי אמר בלבו אינו רואה ואינו יודע.
He is crushed, he humbleth himself – ודכה, the Kethib is written with waw, and the Keri (ידכה) with yodh, and the waw and the yodh interchange. He says: that in yet another sense it is the way of the wicked to get the poor into his power. He makes himself (as one) crushed and humble. He and his band pretend that they are weak and crushed, so that the children of men may not be on their guard against them, but go forth with them in the company on the way; and then when they are far from any human habitation they reveal their strength and power and seize them; and this (is the meaning of)
And the hapless fall by their strong (ones) – (The Kethib) is written as one word, חלכאים, but the Keri reads as two words, כאים חל; and its interpretation is: "the congregation of the stricken and the weary.⁠" And עצומיו (their strong ones) is an adjective for "their strong limbs" – their hands and feet. And all these are the ways which he narrates in the matter of the wicked, to shew that in all these ways he may be wary of the sons of men, but cannot be wary of God, and (that) he shews himself to be no fearer of God; for he says in his heart that He (God) does not see and does not know, as he says:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

יִדְכֶּה יָשֹׁחַ. היא תפילה ש׳ידכה וישוח׳1, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵיל של כָּאִים, מילה מורכבת משתי מילות. ואמת הוא ש׳נפל בעצומיו׳, כאמרו (מלכים ב׳ י״ט:ל״ז) ׳ויהי הוא משתחווה בית נסרוך אלוהיו ואדרמלך ושראצר בניו היכוהו בחרב׳ וגו׳, נמצא ש׳נפל׳ בתוך ׳עצומיו׳:
1. שסנחריב ידכה וישוח.
ודכה – ידכה קרי ויש בו דרש באגדת תילים.
חלכאים – חל כאים קרי והנה בחלכאים מחלוקת יש בין כתיב לק׳ אם היא מלה אחת או שתים ומדקדק גדול אמר כי חלכאים מלה א׳ כן כתב הראב״ע ובלשון רש״י ראיתי במסורת הגדולה חלכאים א׳ מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות כמו בגד וכו׳ וסימן בדברי הימים א׳ כ״ז וכ״כ רד״ק בפירוש ובשרשים שרש חיל ושרש חלך ובס׳ הרבבה אות הח׳.
ידכה – ענין כתיתה.
ישוח – מלשון שיחה וכפיפה כמו שחה לעפר (תהלים מ״ד:כ״ו).
בעצומיו – בחזקו כמו ועצם כחו (דניאל ח׳:כ״ד).
ידכה ישוח – מראה עצמו כתוש וכפוף לבל ירגישו בו אבל מפיל בכחו הרב את העניים.
חלכאים – חיל נכאים ומוכים, כמו נכאו מן הארץ (איוב ל׳), ונפל הנו״ן.
ידכה – וגם בעת אשר ידכא וישוח, שהוא בעת זקנותו שילך שחוח מרוב ימים, בכל זאת ונפל בעצומיו חיל נדכאים, ועצומים כל הרוגיו, עד שיזיק לבני אדם בשלשה חלקי ימי חייו, בימי העליה והעמידה והירידה.
ידכה ישח – מוסב על הרשע שישפל ויסתר לרמות העני או על העני עצמו שידכה וישח ונפל בעצומי הרשע, ולפי הכתיב יתכן פירוש זה השני וְדַכָּה ישח.
בעצומיו – שם לשון רבים על משקל נעורים זקונים מלשון כחי ועצם ידי (פרשת עקב).
חלכאים – רבים משם חלכה ובעלי המסרה עשו ממנו שתי תיבות משום פעל לשון יחיד שלפניו ופירשו חיל של כאים, חל לשון חיל המורה קבוצת אנשים כמו ותבא ירושלימה בחיל כבד (מלכים א׳ י׳:ב׳).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑להִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל⁠־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃
He has said in his heart, "God has forgotten. He hides His face. He will never see.⁠"
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יֵימַר בְּלִבֵּיהּ אִתְנְשֵׁי אֱלָהָא טְמַר אַפּוֹי לָא חָמֵי לְעָלְמִין.
He will say in his heart, “God has forgotten, he has hidden his face, he does not see forever.”
אמר בלבו שכח אל – כמה דאמר (איוב כ״ב:י״ד) עבים סתר לו ולא יראה. כביכול הסתיר פניו בל ראה לנצח.
וקאל פי נפסה אן אלטאיק קד נסיה, או כאנה חג׳ב עלמה ענה פלן יראה אלי אלגאיה.
ואמר בלבו שהכל יכול (ה׳) כבר שכח אותו. או כאילו מנע ידיעתו ממעשיו. וכך איננו רואה אותו ה׳ לעולם [כך הוא אומר בלבו].
אמר, ואמר בלבו שהאל כבר שכח אותו, או כביכול הסתיר ידיעתו ממנו ולכן לא יראה לנצח.
אמר ר׳ משה: מודה הרשע ששם אל רק אין לו דיעה, כדרך: איכה ידע אל (תהלים ע״ג:י״א).
בל ראה – הטעם כפול כמשפט.
HE HATH SAID. The wicked person knows that God exists. However, he maintains that God is unaware of what occurs. Compare,⁠1 How doth God know? (Psalms 73:11).
HE HIDDETH HIS FACE. Our verse, as is the custom,⁠2 repeats itself.⁠3
1. Lit., “after the manner.”
2. In biblical poetry.
3. This is referred to as synonymous parallelism.
כמו שאמר:אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח – אם ידע שכח.
או פירושו: כי איננו יודע כלל, כמו האדם ששכח הדבר ואינו יודעו, או כאדם שיודע הדבר ומסתיר פניו ואינו רוצה לראותו לעולם.
He says in his heart, God hath forgotten: He hideth His face; He will never see. – If He knows, He has forgotten. Or its interpretation is: that He does not know at all, like the man who has forgotten a matter and does not know it, or like the man who knows a matter, but hides his face and is unwilling ever to see it; therefore he says:
אמר בלבו. אותן ׳חלכאים׳, שכח אל ברית אבות, שכבר תמה זכותם1, הסתיר פניו מצרות ישראל, אף על פי שעשה היפך זה במצרים: בל ראה לנצח. וזה כי גם שבחר בם אז2, לא בחר בם לנצח, אבל לאיזה זמן3:
1. בשבת (נה.) ׳תמה זכות אבות׳, ובתוספות שם (ד״ה ושמואל) ׳אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה דהא כתיב (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב אף לאחר גלות ואנן אין אנו מזכירין זכות אבות אלא הברית׳, ושם בשם ר״י ׳לרשעים תמה אבל לצדיקים לא תמה... ועל זה אנו סומכין להזכיר זכות אבות ובשלהי ויקרא רבה רבי אחא אומר לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותם וכן הוא אומר כי אל רחום וגו׳ ולא ישכח את ברית אבותיך וגו׳⁠ ⁠׳.
2. ראה פירושו בחר, כמו שכתב רבינו על ׳וירא אלקים כי טוב׳.
3. זו טענת הנוצרים עפ״ל. ורבינו מיישב בכך סתירת הפסוק ׳שכח אל הסתיר פניו בל ראה׳.
אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל. לפי שבוד⁠[אי נודע] לו בקבלה שה׳ יתברך נלחם לישראל פעמים רבות, מ״מ ׳אמר בלבו שכח אל׳, ר״ל, איננו משגיח עוד עליהם, כאילו שכחם: הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח. כי כשראה אותם והשגיחם, [לא] היתה ראייה והשגחה עולמית1:
1. ׳ראיה׳ במובן של בחירה, כמו שפירש בבראשית (א י ועוד) ׳וירא כי טוב׳.
שכח אל – כ״כ במאריך בכ״ף בס״ס.
אמר – כ״ז הוא על כי חושב או האל שכח מעשיו או שאינו משגיח בהם.
אמר בלבו – תחלה יאמר הרשע בלבו שכח אל – שהגם שהאל רואה ומשגיח הוא שוכח מלהעניש תיכף וע״כ אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, אח״כ פוקר יותר ויאמר שהאל הסתיר פניו ואינו משגיח בשפלים כי על השמים כבודו, ואח״כ פוקר יותר ויאמר שהאל בל ראה לנצח – שהראיה והידיעה נמנעים בחקו כפי טענות הפילוסופים שהביא במורה [ח״ג] שכפרו בידיעת ה׳ לגמרי, ויצייר שהרשע הולך מדחי אל דחי בשלשה עתותי חייו הנ״ל עד שבסוף ימיו יכחיש גם ידיעת ה׳ ויאמר לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב.
שכח אל וגו׳ – לא העלה על לבו לזכור והולך ומוסיף הסתיר פניו שלא לראות ומוסיף עוד מעולם לא השגיח על מעשי בני אדם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) קוּמָ֤ה יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל⁠־תִּשְׁכַּ֥ח [עֲנָוִֽים] (עניים
Arise, Hashem. O God, lift up Your hand; do not forget the humble.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
קוּם יְיָ קַיָם שְׁבוּעַת יְדָךְ לָא תִנְשִׁי עִנְוְתָנֵי.
Arise, O LORD,⁠1 fulfill the oath of your hand, do not forget the humble.
1. O LORD: + our God.
קומה ה׳ אל נשא ידך – ר׳ יודן בשם רבי יהודה אמר אמרו ישראל לפני הקב״ה הגיעו הצרות על נפשנו כאדם שנושק את העבים פשוט ידך ודלינו.
אל תשכח – לית אנא מנשי וציון אמרה עזבני ושכחני.
פקם יא רב במטאלבתה, ויא טאיק ארפע ידיך עליה ולא תוהם נסיאן אלצ׳עפא.
ה׳! אם כך (הרשע חושב) תקום ותדרוש ממנו ואתה האל (הכל יכול) תרים עליו את ידיך. ואל תתן את האשליה לאנשים שהחלשים נשכחו.
קומה, לכן קומה ה׳ תבעהו. כלומר דון אותו על רשעו ונקום בו, אל נשא ידך עליו ואל תגרום שיחשבו בני אדם שהעניים נשכחים. הסב תשכח מכלפי ה׳ אל בני אדם, כי אין שכחה לפניו.
(יב-יד) וקו׳ על מה נאץ1 רשע אלהים יחתמל כונה מוצולא במא קבלה מן קו׳ אל תשכח ענוים יעני יא רב לא תנם אלחלמא למא כרה אלפאסקין טאעתך וטׄנוא אנך לם תטלבהם במא אחתקבוא [14ב] יחתמל קטעה ענה ויכון אעתבארא ותעגׄבא ממא חמלהם2 עלי דׄלך ואללה תע׳ אנמ⁠[א..] ימתׄלהם למא סוף יעאקבהם כמא קאל בעד דׄלך ראיתה כי אתה עמל וכעם תביט לתת בידך וגׄ.
1. נאץ] (9) 1א ניאץ
2. חמלהם] (9) 1א .om
(12-14) It states “Why do the wicked contemn God(Psalms 10:13) it’s meaning is connected to what precedes it in the phrase “do not forget the lowly,” (Psalms 10:12). Meaning Oh Master, do not slander the gentle natured, why do the wicked contemn Your commandments. They think that You will not seek them for what they have sinned. The section implies it and is a lesson and an expression of astonishment that He does this to them. And God, may He be exalted, when […] he makes an example of them when He punishes them as stated afterwards, “You do look; You take note of mischief and vexation! To requite is in Your power.” etc. (Psalms 10:14).⁠1
1. The meaning of ʿal mę is a question, as in why.
קומהנשיאת היד להראות הכח.
אל תשכח – כנגד שכח אל (תהלים י׳:י״א).
LIFT UP THY HAND. Lift up Your hand and show Your might.⁠1
FORGET NOT THE HUMBLE. This is in contrast to God hath forgotten (v. 11).
1. Literally, “the lifting of the hand to show strength.” One can lift up one’s hand for any number of reasons. Hence Ibn Ezra’s comment.
לפיכך אמר: קומה י״י אל נשא ידך לפי שהרשע אומר שאינך רואה, קומה אתה ונשא ידך עליו.
אל תשכח ענוים – כמו שהרשע אמר שכח אל.
עניים כתיב וקרי ענוים.
Arise, O Lord; O God, lift up Thy hand – Because the wicked says that Thou dost not see, do Thou arise and lift up Thy hand against him.
Forget not the meek – even as the wicked has said, God has forgotten. The Kethib is עניים (poor); the Keri ענוים (meek).
קומה ה׳ [וגו׳] אל תשכח ענוים. האבות שהיו ׳ענוי ארץ׳, כאמרו (בראשית יח כז) ׳ואנכי עפר ואפר׳:
(יב-יג) ולכן התפלל שיהיה היפך זה, ואמר קוּמָה ה׳, כי עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים ואָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ, אדרבא, עֲשֵׂה כדי שיתברר [השקר] ההוא:
אל תשכח עניים – ענוים קרי.
קומה – לזה קום והרם ידך עליו להכותו ואל תשכח העניים הנלכדים בידו.
קומה ה׳ – מבקש, אתה ה׳ קומה להושיע, אתה אל נשא ידך להראות גבורתך, ומפרש קומה ה׳ [שהוא שיקום ברחמיו להושיע] כי ראוי שאל תשכח ענוים העשוקים ואין להם מנחם,
אל נשא ידך [שהוא להראות גבורתו] מצד כי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) עַל⁠־מֶ֤ה׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑יםאָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִדְרֹֽשׁ׃
Why does the wicked one spurn God, and say in his heart, "You will not require"?
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מְטוּל מָה רָחֵיק רַשִׁיעָא אֱלָהָא יֵימַר בְּלִבֵּיהּ לָא תִתְבְּעֵי.
Why has the wicked man abhorred God? He will say1 in his heart, “It will not be sought after.”2
1. He will say: Tg rmyy suggests Heb rm)y.
2. It will not be sought after: you will not seek.
על מה נאץ רשע אלהים – לית דין ולית דיין הניח הקב״ה עולמו והלך לו.
(יד-טו)
ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט – ראו עיניך שעשו הרשע בא והחריב את מקדשך ושבה את ישראל בקולרין ומגלה אותם מארצם.
לתת בידך – ואת היית משרה שכינתך ורוח הקדש על יצחק ואומר לו (בראשית כ״ז:ל״ט) משמני הארץ יהיה מושבך.
עליך יעזוב חלכה – מלכות העכו״ם אומרת לישראל אייתי גולגלתך והוא אומר יתומים אנא זיין והיא אמרה שמעת עלי דאנא זיין יתמין. זיל גבי אלהא דיעקב ויקים לכון שנאמר (תהלים ס״ח:ו׳) אבי יתומים ודין אלמנות. יבוא ויעמוד להם. רומוס ורומילוס מתה אמם נזדמנה הזאבה והניקתן ועמדו ובנו שני צריפים גדולים ברומי יתום אתה היית עוזר.
דבר אחר: כי אתה ראית בעיניך שנבוכדנצר הרשע בא ומחריב את מקדשך ושבה את ישראל בקולרין ומגלן מארצם.
לתת בידך – ואתה משרה שכינה על ירמיה ואומר (ירמיהו כ״ז:ז׳) ועבדו אותו וגו׳ ואת בנו ואת בן בנו.
עליך יעזוב חלכה – מחר הוא נוטל חנניה מישאל ועזריה ומשליכן לכבשן האש ואומר להן (דניאל ג׳:ט״ו) מאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי.
יתום אתה היית עוזר – יתומה אחת נשתיירה לו זו ושתי עשתה אגוסתא במלכות שאינה שלה. שנאמר (אסתר א׳:ט׳) גם ושתי המלכה. מה כתיב בתריה שבור זרוע רשע בל תמצא – להם זכות.
על מה נאץ רשע אלהים – לית דינא ולית דייניא הקב״ה הניח את עולמו והלך לו.
פאן אלט׳אלם מע מא רפץ׳ טאעת אללה, קאל פי נפסה אנך לא תטאלבה.
שהרי הרשע בנוסף למה שמרד ביראת ה׳. יאמר בלבו שאתה לא תדרוש ממנו.
נאץ, כי הרשע עם כל מה שהוא מנאץ ובועט בדבר ה׳, אומר הוא בלבו שאתה לא תתבענו לית דין ולית דיין.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 12]

על מה ניאץ רשע – את הקב״ה? לפי שאומר בלבו לא תדרוש.
Why did a wicked man blaspheme the Holy One, blessed be He? Because he said in his heart that You do not seek.
[ ] בלבו לא אדרוש – כלומר: מי גרם לרשע שנאץ אלהים שאומר בלבו: בל א⁠[דרוש ...]
על מה – לשון תימה, כמו: למהא תראיני און.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״למה״.
WHEREFORE? Al meh (wherefore) introduces a question.⁠1 Compare, Why (lammah) dost Thou show me iniquity? (Hab. 1:3).⁠2
1. Lit. “Al meh is an expression of wonder.” It means, wherefore or why. The literal meaning of al meh is, on what. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. In other words al meh and lammah mean the same.
על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש – כי על מה הוא מנאץ אותך? אלא לפי שאמר בלבו כי לא תדרוש ולא תשגיח מה שהוא אומר ועושה.
Wherefore doth the wicked contemn God, (And) say in his heart, Thou wilt not require? – For why is he despising Thee? Only because he says in his heart that Thou wilt not require, nor regard what he says and does.
(יג-טו) על מה נאץ וחרף הרשע ואמר שלא תדרוש1, כי אמנם ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט. ידעת שתראה ׳עמל וכעס׳ מאת רשעי ארץ2: לתת בידך. בתתך לאדם הבחירה שהיתה ׳בידך׳3, וזה כי ידעת ׳כי יצר לב האדם רע׳ (בראשית ח כא): עליך יעזוב חלכה. יהי רצון4 שזה ה׳רשע׳ ׳יעזוב עליך׳ את ׳חילך׳ ועמך, ולא ידחם מ׳עליך׳ בגזירותיו, כי אמנם לשעבר5 יתום - זה העם ה׳יתום׳ שגלה מעל שולחן אביו6, אתה היית עוזר, עתה גם כן שבור זרוע רשע ורע - לשמים ולבריות, ואז תדרוש רשעו של חילך ועמך7, בל תמצא - שלא יחטא עוד8:
1. רש״י כתב: ׳על מה נאץ רשע - להקב״ה לפי שאמר בלבו לא תדרוש׳.
2. אבע״ז כתב: ׳ראתה - בחכמתך כי אתה תביט בלי ספק העמל והכעס שיעשה הרשע כי בידך לתת לו גמול בכל עת שתרצה׳.
3. דבר שלפני כן היה רק בידו של ה׳, כי גם המלאכים אינם בעלי בחירה, וכפי שכתב רבינו בבראשית (א כז).
4. בדפו״ר ׳ירצה׳, ובחלק מן הדפוסים בכל הספר כתוב ׳ירצה׳ במקום ׳יהי רצון׳.
5. ׳בימים הראשונים׳ (רש״י).
6. ע״פ ברכות (ג.) ׳אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם׳.
7. ולא כפי שפירשוהו שאר המפרשים ׳שבור זרוע רשע, ורע לא תמצא׳.
8. כלומר, אחרי שתיפרע מאדום שהוא רע לשמים ולבריות, תראה כי רשעת ישראל כבר אינה קיימת, כי כל רשעתם היא מחמת הצקות הנוצרים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

על מה ׀ נאץ רשע ׀ אלהים – יש פסיק בין רשע לאלהים כמו שאמרתי בראש המזמור. ובמקצת דפוסים ישנים יש שני גלגלים בנאץ רשע והיא נכון בעיני.
על מה – בעבור מה מלאה לב הרשע לנאץ את אלהים כי חושב בלבו שאינך דורש מעשיו.
על מה נאץ רשע אלהים למה יאמר שאין יכולת בידך, או למה יאמר בלבו לא תדרוש שיכפור שאינך יודע ומשגיח, והלא באמת אתה משגיח וגם היכולת בידך, כי
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) רָאִ֡תָה כִּי⁠־אַתָּ֤ה׀ עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס׀ תַּבִּיט֮ לָתֵ֢ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֵ֑כָהיָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה׀ הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃
You have seen; for You behold trouble and vexation, to take them with Your hand. The helpless commit themselves to You. You have been the helper of the fatherless.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
גְלֵי קֳדָמָךְ מְטוּל דְאַנְתְּ לֵאוֹת וּרְגִיז עַל רַשִׁיעָא תַּסְעֵר אִסְתַּכַּל לְמִשְׁלַם אַגְרָא טָב לְצַדִיקַיָא בִּידָךְ עֲלָךְ יְסוֹבְרוּן עַנְיָךְ יַתֵּם אַנְתְּ הֲוֵיתָ סָעֵיד.
It is manifest in your presence, because you will inflict misery and wrath upon the wicked man; look carefully to pay a good reward to the righteous by your hand; the poor will place their hope on you; you have been a helper to the orphan.
ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט – ראית שהחריב את מקדשך והגלה את ישראל בקולריון.
לתת בידך – אתה היית משרה שכינתך ורוח הקדש על יצחק וא״ל משמני הארץ יהיה מושבך ועל חרבך תחיה עליך יעזוב חלכה מלכות הרביעית אומרת לישראל אייתי גולגלתך והוא אומר יתמין אנא זיין והוא א״ל שמעת עלי דאנא זיין יתמין זיל גבי אלהי יעקב דכתיב ביה אבי יתומים ודיין אלמנות דהוא זיין יתמין יבא ויעמוד לכם.

רמז תרנב

יתום אתה היית עוזר – רומוס ורומולוס מתה אמן וזמנתה הזאבה שתניקם ועמדו ובנו שני צריפין גדולים ברומי.
דבר אחר ראית שנבוכדנאצר בא והחריב את מקדשך והגלה אותם מארצם, לתת בידך ואתה משרה שכינתך על ירמיה והוא אומר ועבדו אותו וגו׳ ואת בנו. עליך יעזוב חלכה למחר הוא נוטל לחנניה מישאל ועזריה ומשליכן לכבשן האש ואומר מאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי. יתום אתה היית עוזר יתומה אחת שנשתיירה לו זו ושתי עשית אותה אגוסטא במלכות שאינה שלה שנאמר גם ושתי המלכה, מה כתיב בתריה שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא בל תמציא לו זכות, ה׳ למלך עולם ועד אימתי כשיאבדו גוים מארצו.
ואנך קד רצ׳ית אן תנט׳ר אלי אהל אלדגל ואלאגאצ׳ה מקימין פי נעמתך, ועלי הד׳א תרך אלאסתעאנה בך יתים כנת לה מעינא.
ואתה כבר רצית שאנשי המרמה ואנשי ההצקה (האנשים המציקים) יחיו בשפע שלך. ולכן היתום שהיתה עוזר לו הפסיק מלבקש ממך עזרה.
ראתה, ושאתה רצוי לפניך לראות אנשי העמל וההכעסה המכעיסים לפניו נמצאים שלוים במנעמיך, ובגלל כך יחדל מלבטוח בך יתום שהיית עוזר לו. ותרגם וכעס ״גיט׳⁠ ⁠⁠״ וראה לקמן קיב י.
ואמרו ראתה כי אתה עמל וכעס הם המשך דברי הרשע ואינו דבר הנביא עצמו, ולא בשם ה׳, אלא ספר מה שאומרים הרשעים כי החכם יתרומם ויתהדר רוצה מעשיהם, ואחר כן אומר הנביא עליך יעזב חלכה, כיון שרואים שכך יעזוב היתום מלבקש עזרתך כיון שבקש כמה פעמים ולא הושעתו, ואין זה מצד הנביא באופן חיובי שהיתום יחדל מלבקש תשועתך על כל פנים, אלא זה ספור המצב המצוי.
וקולה ראתה כי אתה עמל וכעס הו מצ׳אף אלי כלאם אלט׳אלם וליס הו קול אלנבי ען נפסה, ולא ען אללה, בל חכאיה למא יקול אלט׳אלמין אן אלחכים קד ארתצ׳א אפעאלהם. ת׳ם יקול אלנבי עליך יעזב חלכה, עלי הד׳ה אלמשאהדאת יתרך אליתים אלאסתעאנה בך אד׳א אסתגאת׳ מרארא ולם תגית׳ה, וליס הד׳א מן אלנבי איג׳אב עלי אליתים אן יתרך אלאסתעאנה ולא עד׳ר לה, בל ד׳לך הו וצף מא הו פאעלה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

(יד) עליך יעזב חלכה. ופסר עליך יתוﹼﹶרך אלצׄעיף ואליך יפוץׄ אמרה באשתקאק יעזוב מן עזוב תעזוב פי מעני השלך על ייי יהבך (תהלים נה:כג) וחלכה מתׄל לחלכה יצפנו (תהלים י:ח) וגׄא הכדי מן אגׄל אלאנפצאל ויעני אנשי עמל וכעס תביט.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 12]

(14)Unto You the helpless entrusts himself.” (Psalms 10:14). He explained “unto You” as the weak rely on you and to You entrusts his affairs to You. It derives ‘entrust (yaʿaZôḆ)’ from ‘surely entrust (ʿaZôḆ taʿaZôḆ)’ with the meaning, “Cast your burden on the Lord(Ps. 55:23). And “helpless (ḥeleḵâ)’” is like “for the helpless (leḥeleḵâ’)” (Psalms 10:8). These are because of the singular form, but it means ‘For You behold the troublesome men and vexatious.’1
1. Abraham Ibn Ezra adopts MIJ against JIB.
ראיתה – מה שהוא עושה ואתה מחריש.
כי אתה – כן דרכך שתביט עמל וכעס.
לתת בידך – בכחך אתה נותן יד לרשעים להצליח ברשעם.
עליך יעזב חילכה – ישראל עמך שהם חילך, הם עוזבים עליך את המשא שתעשה דין ברשעים.
[ומנחם פתר: יעזוב – לשון עזרה, כמו: עזב תעזב עמו (שמות כ״ג:ה׳). ומנחם פתר: חלך – לשון דל וחלך, וך׳ יסוד בתיבה.]⁠א
יתום אתה היית עוזר – בימים הראשונים.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.
You saw what he does, and You remain silent.
for You So is Your custom, that You look at mischief and provocation.
to give with Your power With Your power, You lend a hand to the wicked to prosper with their wickedness.
upon You Your army leaves Your people Israel, who are Your army, leave the burden upon You that You should execute justice upon the wicked. Menachem (p. 132) interprets יעזב as an expression of help, as: "you shall help (עזב תעזב) with him" (Shemot 23:5). He interprets חלכה as an expression of "poor and weak (חלך),⁠" the "chaf" being a radical.
You would help the orphan in the early days.
[עמל וכעס] תביט לתת [בידך עליך] – אמר דוד דב⁠[ר] זה גורם שה⁠[ר]⁠שעים מאבדין את הצדיקים שאתה ״תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צד⁠[יק מ]⁠מנו״ (חבקוק א׳:י״ג).
לתת בידך – פתרונו: על ידך שאתה נותן ממשלה וכח לרשעים, הצדיקים אבודים.
ראיתה – בחכמתך כי אתה תביט בלי ספק העמל והכעס שיעשה הרשע, כיא בידך לתת לו גמול בכל עתב שתרצה.
עליך יעזוב חילכה – כמו: לחילכה (תהלים י׳:ח׳), זה הכעס. כי ראה שפעמים רבות עזרת היתום שאין לו עוזר.
ור׳ יהודה בן בלעם אמר: בעבור כי תביט העמל והכעס ואתה נותן לו כל חפצו, על כן יעזוב הדל לסמוך. והנה סוף הפסוק יכזיבנו.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 נוסף כאן: ״אין״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״עת״.
THOU HAST SEEN. In Your wisdom.⁠1 Since it is in Your hand to mete out punishment to the wicked whenever You desire,⁠2You3 undoubtedly behold the trouble and the vexation caused by the wicked4
UNTO THEE THE HELPLESS COMMITTETH HIMSELF. Chelekhah (helpless) is similar in meaning to le-chelekah (for the helpless) (v. 8). The helpless are vexed5 because they often6 saw7 God helping the defenseless orphan.⁠8
Rabbi Balaam explains our verse as follows:
The poor cease to rely upon You, for You behold the trouble and the vexation brought about by the wicked and you give him all that he desires.
The end of the verse shows that Rabbi Balaam is wrong.⁠9
1. Seen usually refers to what the eye beheld. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Ibn Ezra’s explanation of la-tet be-yadekha (to requite with Thy hand). The latter literally means, to give in Thy hand. Ibn Ezra interprets this to mean: It is in Thy hand (be-yadekha) to punish them (la-tet).
3. Lit., “for You.”
4. Ibn Ezra’s explanation of For thou beholdest trouble and vexation.
5. Lit., “this vexation or anger.”
6. Lit., “many times.”
7. Lit., “see.”
8. However, He does not seem to do so now.
9. For the end of the verse states, Thou hast been the help of the fatherless.
ראתה – חסרה היו״ד, שהיא במקום למ״ד הפעל, מהמכתב. הרשע אומר שאין אתה רואה. אבל אתה ראיתה הכל.
כי אתה – בודאי עמל וכעס תביט העמל והכעס – שעושה הרשע לעניים תביטהו אתה.
לתת בידך – כאשר תרצה לקחת משפט העניים מהרשע.
כי עליך יעזב חלכה החלך, והוא העני, דינו. כי פעמים רבות ראה,
יתום אתה היית עוזר – שהיית עוזר היתום ומי שאין לו כח, לפיכך הוא מיחל לך ועוזב דינו עליך. וחלכה הה״א נוספת כמו שפרשנו (למעלה ח).
Thou hast seen – The yodh of the third radical is missing from the form as written. The wicked man says that Thou dost not see; but Thou hast seen all.
For Thou – assuredly
beholdest mischief and spite – The mischief and spite which the wicked exhibits towards the poor, Thou beholdest it.
To put (the matter) in Thine hand – when it shall please Thee to. exact the judgment of the poor from the wicked. For
To Thee the hapless leaveth – the hapless, i.e. he that is poor, (leaveth) his cause; for often has he seen that
Thou hast been the helper of the fatherless – for Thou hast been the helper of the fatherless and the weak, therefore he waits for Thee and leaves his cause to Thee. And in חלכה the he is added, as we have (already) explained (Ps. 10:8).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

(יד-טו) ועוד עֲשֵׂה זה לפי שרָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וגו׳. כך שיעור הפסוק: ראית עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה, כלומר שמשליכים עליך יהבם, כאמרו (תהלים נ״ה:ג״ד) ׳השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך׳, וכאמרו (דה״י ב׳ כ׳:י״ב) ׳ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׳, ולמה עזבו עליך, כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, כלומר שהם סבורים שאתה תראה [עמל] ועוול ׳לתתו בידך׳, כלומר להפילו ולתתו בידך. ואמר, יש לך לעשות זה לפי שלזמן עבר יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, ולכן שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע, רע לשמים ולבריות, ואחר כך אותה הזרוע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ ולא תִּמְצָא1:
1. ׳כי אמנם לשעבר יתום – זה העם ה׳יתום׳ שגלה מעל שולחן אביו, אתה היית עוזר, עתה גם כן שבור זרוע רשע ורע – לשמים ולבריות, ואז תדרוש רשעו של חילך ועמך, בל תמצא – שלא יחטא עוד׳ (נדפס).
ראתה – חסר יו״ד.
כי אתה ׀ עמל וכעס ׀ תביט – יש פסיק בין מלת אתה למלת עמל להרחיק החירוף כלפי מעלה ח״ו.
ראיתה – אבל באמת ראית מעשיו כי מעולם רואה אתה העמל והכעס מה שהרשע עושה.
לתת בידך – ובידך לתת לאיש כדרכיו ולכן יעזוב העני בטחונו מכל אדם וישען עליך כי מעולם אתה עוזר ליתום אשר חלפה עזרתו.
עמל – מציין תמיד התכונה הרעה.
עליך יעזב – כמו ויטוש את הצאן על שומר (שמואל א י״ז).
חלכה – החיל שלך יעזבו את היתום עליך.
ראיתה – הלא אתה משגיח ורואה מעשה הרשע כי אתה עמל וכעס תביט – שלא לבד שתראה מעשה הרשע כי גם תביט על מחשבתו, בין העמל שהיא מחשבתו הרעה ובין הכעס מה שמכוין להכעיסך, וגם יש לך יכולת כי לתת בידך – יש בידך הכח לתת לו גמולו, ולא תאמר שתניח עונשו אל שלוחך שהטבע תענישהו כרוב העונשים האלהיים שיבאו ע״י אמצעיים טבעיים, כי עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר – היתום אשר אתה היית עוזר לו מעולם בהשגחה מיוחדת למעלה מן הטבע יעזב חלכה עליך, שאתה בעצמך תעזר לו לא ע״י החיל שלך, [מדמה את ישראל כיתום שגדלהו המלך והיה נותן לו צרכיו בעצמו, שחיל המלך ומשרתיו לא יתעסקו בצרכיו אחר שיודעים שהמלך בעצמו מתעסק בעניניו], ולכן
ראית – בודאי ראית כי אתה מביט כלומר נותן לב לראות אם נעשה עמל ואון בארץ ובפרט אם נעשה להכעיסך לא לתיאבון ולחוזק היצ״ר רק בהשלך הרשע יראתך אחר גוו.
לתת בידך – בכל עוד שבידך וכחך לתת לאיש ואיש כדרכיו.
עליך יעזב חלכה – העני יעזב עצמו עליך יבטח בך שאתה תריב ריבו, כך פירשוהו רובי המפרשים, ואולי היה ראוי להנקד יֵעָזֵב בנין נפעל המשמש לשון התפעל – רק מצאנו פעמים שלש שרש עזב להוראת סמך ועזר (עזב תעזב עמו, פרשת משפטים) ויעזבו את בית ה׳, דברי הימים ב׳ כ״ד:י״ח, היעזבו להם, נחמיה ג׳:ל״ד, ומזה בלשון חכמים מעזיבה להוראת טיח הבית (תקרה שאין עליה מעזיבה, סוכה פרק א׳ משנה ז׳) ואם יונח שיש לפעל זה שתי הוראות הפכיות נוכל לפרש כאן עליך לשון נקבה שברך עלי (פרשת ויצא) לשון עזר, עליך הדבר אתה סומך עניים, אתה שהיית מעולם עוזר יתום.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑עוָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ⁠־רִשְׁע֥וֹ בַל⁠־תִּמְצָֽא׃
Break the arm of the wicked; and as for the evil man, search out his wickedness, until none is found.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תְּבַר אֶדְרָעֵיהוֹן דְרַשִׁיעֵי וּבִישֵׁי יִתְבְּעוּן רִשְׁעַתְהוֹן לָא יִשְׁכְּחוּ.
Break the arm of the wicked; and let the evil seek their wickedness, [and] not find it.
שבור זרוע רשע – מה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית, אמר רבי אלכסנדראי כנגד מפקיעי שערים שנאמר שבור זרוע רשע, ודוד כי אמרה בפרשת ט׳ אמרה, ה׳ מלך עולם ועד, וכתיב בתריה תאות ענוים שמעת י״י, אמר רבי אלעזר בן פדת בשבעה מקומות השוה הקב״ה עצמו ללבבות הנמוכים.
פאכסר ד׳ראע אלט׳אלם, ואג׳על אלשריר יטלב ט׳למה ולא יג׳דה.
ואם כך. ה׳! תשבור את זרוע הרשע. ותעשה שהרשע יחפש את רשעתו (כלומר דברי הרשע שלו = העבירות) ולא ימצא אותם.
שבר, לכן שבור זרוע הרשע, ועשה שהרשע יחפש את רשעו ולא ימצאנו כלומר יזום להתמיד ולהמשיך ברשעו למסור לגזול ולחמוס ולא יצליח.
שבור זרועוא – של עשו הרשע.
ורע תדרשב רשעו בל תמצא – פושעי ישראל כשרואים את הרשעים מצליחים, לבם נושאם להרשיע. אבל משתשבור את זרוע הרשעים, אם באת לדרוש רשעם של רעיג ישראל, לא תמצאנו.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קמברידג׳ A3, פרמא 3204. בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34: ״זרוע״.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, פרמא 3204, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״תדרוש״.
ג. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161. בכ״י פרמא 3204, מוסקבה 104: ״רשעי״. בכ״י פריס 154, אוקספורד 34: ״רועי״.
Break the arm of the wicked Esau.
but as for the evil one – You will seek his wickedness and not find [it] As for the wicked of Israel, when they see the wicked [of the nations] prospering, their heart inspires them to deal wickedly, but when You break the arm of the wicked, if You were to come [then] to seek the wickedness of the wicked of Israel, You would not find it.
שבור – תי״ו תדרוש לנוכח השם, לו היית כבן אדם שהוא דורש לא היית מוצא הרשע כי יאבד.
ויש אומרים: כי התי״ו סימן הזרוע כי תבקש הזרוע להרע ולא תמצא – על דרך: תמצא ידך (שופטים ט׳:ל״ג).
BREAK. The tav1 of tidrosh (search out) is directed to God. Its meaning is, if You were a man2 and You sought the wicked person, You would not find him,⁠3 for he would4 be destroyed.⁠5
Others say that the tav of tidrosh is a third person prefix6 referring to the arm of the wicked person. Tidrosh risho (search out his wickedness) means, the arm of the wicked will seek to do evil but will not find it possible (bal timtza) to do so. Our verse is similar to Thy hand shall find (timtza) all thine enemies (Psalms 21:9).⁠7
1. The tav is a second person prefix.
2. Lit., “if You were like a man.”
3. The word timtza (be found) can also be rendered, You will find. The latter is the way Ibn Ezra interprets the word.
4. Timtza (non be found) can mean, he will find, it will find, or you will find. Ibn Ezra interprets it as, you will find.
5. Ibn Ezra’s interpretation of why the wicked person will not be found.
6. The tav serves both as a second and a third person prefix.
7. Translated according to Ibn Ezra
שבור זרוע רשע שבור זרועו – ותקפו.
ורע תדרוש רשעו בל תמצא – שהוא אומר כי לא תדרוש (תהלים י׳:י״ג) כמו שאמר למעלה, הראה לו כי אתה דורש. ואם אתה עושה כן לא תמצא רשע בארץ, כי אם תשבור זרועו הנשארים ישמעו וייראו.
ורשע ורע – הוא כפל דבר.
Break Thou the arm of the wicked – Break his arm and his strength.
And as for the evil man, do Thou seek out his wickedness and Thou shalt find none – When he says Thou wilt not require, as he said above (13), shew him that Thou dost require; and if Thou doest so, Thou shalt not find wickedness in the earth, for if Thou shouldest break his arm, then those who remain will hear and fear. And רשע and רע (wickedness and evil) are synonyms (lit., is a double word).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

תדרוש רשעו – במקרא גדולה דפוס בומבירגי שע״ח כתוב תדרוש בוא״ו ובחטף קמץ כמנהג קצת ספרים באותיות הראיות בקמץ חטוף כי הוא במקף וכן מצאתיהו בקמץ חטוף במקרא כ״י וגם במסרה רבתא נמנה עם מלין דיתירין וא״ו וחטפין קמצין אבל בחלופים מצאתי שזהו לקריאת בן נפתלי אבל לקריאת בן אשר שאנו סומכים עליו בחולם וכ״כ רד״ק בשרש דרש ועיין מ״ש בעמוס ז׳.
שבור – לזה שבור חוזק הרשע למען יבין כי יש אלהים שופטים.
ורע – ואז אף הרגיל לעשות רע כשתדרוש רשעו לא תמצא כי יחזור למוטב כשיראה שאתה עושה דין ברשעים.
שבור זרוע רשע אתה בעצמך ותדרוש רשעו של הרע למען בל תמצא – תכלית דרישתך לחקור מעשה הרשע להענישו יהיה כדי לבל תמצא את הרע, למען יתמו חטאים והרשעים ישובו בתשובה.
שבר זרוע רשע וגו׳ – כאלו מתאונן על האל יתברך שמו הנתן כח ברשע לעשות רשע, שבור אתה זרועו וכחו, ואז כי תבא במשפט עמו לא תמצא בו עול, או בל תמצא לשון נקבה וחוזר לזרוע בל תמצא ותוכל זרועו להרע.
ויש ג״כ לפרשו (נגד הטעמים) שבור זרוע רשע ורע, ותדרוש ג״כ לשון נקבה מהוראת ודורש רעה תבואנו (משלי י״א:כ״ז) זרועו תדרוש ותבקש לעשות רשעו ולא תמצא.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טז) יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑דאָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵאַרְצֽוֹ׃
Hashem is King forever and ever. The nations have perished from His land.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ מְלִיךְ לְעָלְמֵי עָלְמַיָא אֲבַדוּ עַמְמֵי מֵאַרְעֵיהּ.
The LORD is king forever and ever; the Gentiles have perished1 from his land.
1. Have perished: will perish.
ה׳ מלך עולם ועד – אימתי כשיאבדו גוים מארצו.
פיערף אן אללה מלך אלדהר ואלאבד. אד׳א באד האולי אלקום מן בלאדה.
וכך יוודע שה׳ הוא מלך לעולם ועד. כאשר אותם אנשים יתחסלו מארצו.
ה׳, ואז יודע כי ה׳ מלך עולם ועד כאשר יאבדו האנשים הללו מארצו. ונקרא ה׳ מלך דרך כבוד וכמ״ש בספרו אמו״ד מאמר ב פי״א.
י״י מלך עולם ועד – מאחר שיאבדו גוים מארצו.
The Lord is King forever and ever after the nations perish from His land.
י״י – אז יתברר כי השם הוא מלך לבדו. והעד: אבדו גוים מארצו.
It will then1 become clear that God alone is king (v. 16). The nations are perished out of His land is proof of this (v. 16).⁠2
1. When the arm of the wicked is broken.
2. According to Ibn Ezra v. 16 should be rendered as follows: Then the Lord alone shall be king for ever and ever; for the nations are perished out of his land.
י״י מלך עולם ועד – כשתעשה משפט ברשעים העושקים ישראל בגלות אז תהיה מלך עולם ועד ואין מורה את פיך כמו שאמר: והיה י״י למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ט׳).
ואז אבדו גוים מארצו – ותשוב המלוכה לישראל.
The Lord is King forever and ever – When Thou shalt execute judgment upon the wicked who oppress Israel in exile, then Thou shalt be King forever and ever and none shall rebel against Thy word, as it says (Zech. 14:9), "And the Lord shall be King over all the earth "; and then
The heathen are perished out of his land – and the kingdom shall return to Israel.
ה׳ מלך. אתה המלך עולם ועד, באופן שיאבדו גוים - אומות העולם מארצו לעד1:
1. והרד״ק כתב: כשתעשה משפט ברשעים העושקים ישראל בגלות אז תהיה מלך עולם ועד, ואין מורה את פיך, כמו שאמר (זכריה יד, ט): והיה ה׳ למלך על כל הארץ, ואז אבדו גוים מארצו, ותשוב המלוכה לישראל.
(טז-יח) והתפלל אחר כך ואמר על צד הקריאה, ה׳ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד שאָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ, ותַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה׳, שיצא מלאך ויך במחנה אשור (מלכים ב׳ י״ט:ל״ה): תָּכִין לִבָּם. של עמך ישראל שידעו להתפלל לך1, ואז תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ לתפילתם לעשות זה, היינו לִשְׁפֹּט אתה בעצמך היָתוֹם וָדָךְ, ולא על ידי אחרים, בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אותם אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ, כלומר, עֲשֵׂה אתה משפטיך אתם בעצמך ובכבודך, ולא על ידי בשר ודם2, כאמרו (שמואל ב׳ כ״ד:י״ד) ׳נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה׳:
1. ׳שמעת והבנת ׳תאות׳ ענוי עמך אף על פי שאינם יודעים להתפלל, תכין לבם – שידעו להתפלל בשם׳.
2. ׳אנוש׳.
ה׳ מלך וגו׳ – הלא מלכותך לעולם וככוחך אז כוחך עתה והלא אבדו גוים מארצו בעבור מעשיהם הרעים לזה עשה כן לאבד הרשעים.
ה׳ מלך – ר״ל ה׳ אינו דומה כמלך ב״ו שאם חטאו נגדו כל בני המדינה א״א שיהרוג את כולם שאז לא יהיה מלך כי אין מלך בלא עם, אבל מלכות ה׳ אינו תלוי מן העם, כי ה׳ מלך עולם – מלכותו נצחי ולא תשתנה, אף אם אבדו גוים מארצו כי אין מלכותו מצד העם כי היא תלויה בו בעצמו.
ה׳ מלך וגו׳ – חוזר על הראשונות במזמור הקודם בשוב אויבי אחור ולא רצה ליחס המלוכה לעצמו ולומר מעתה שהפלשתים נכנעים המלוכה נכונה בידי, ויחסה לאל.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑התָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אׇזְנֶֽךָ׃
Hashem, You have heard the desire of the humble. Prepare their heart. Incline Your ear,
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רִיגְתָּא דְעִנְוְתָנֵי שְׁמִיעַ קֳדָמָךְ יְיָ תַּתְקֵין לִבְּהוֹן תַּצְלֵי אוּדְנָךְ.
The desire of the humble is heard in your presence, O LORD; strengthen their heart, incline your ear.⁠1
1. Incline your ear: + to their prayer.
תאות ענוים שמעת ה׳ – א״ר לוי בשם רבי יהושע זה משה שנקרא עניו. בשעה שאמר לו הקב״ה (ויקרא ט״ז:ב׳) דבר אל אהרן אחיך ואל יבא. התחיל מצטער אמר לו כמדומה אני שאין אחי רשאי ליכנס לפנים מן המחיצה. אמר יש עת לשעה יש עת ליום יש עת לשנה יש עת לשתים עשרה שנה יש עת לשבעים שנה. יש עת לשעה מגופיה דקרא אל יבא בכל עת. יש עת ליום שנאמר (יחזקאל ד׳:י״א) ומים במשורה תשתה וגו׳ מעת עד עת. יש עת לשנה שנאמר (דברי הימים א כ׳:א׳) ויהי לעת תשובת השנה. לי״ב שנה (תהלים ק״ה:י״ט) עד עת בוא דברו. עת לשבעים שנה (ירמיהו כ״ט:י׳) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה (בויקרא רבה פכ״א ואומר (ירמיהו כ״ז:ז׳) עד בא עת ארצו). ויש עת לעולם (תהלים ד׳:ח׳) נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. אמר ליה הקב״ה לא כשאתה סבור בכל שעה שרוצה ליכנס הוא נכנס אלא (אל יבא בכל עת). התחיל אומר תאות ענוים שמעת ה׳ תכין לבם תקשיב אזנך.
תאות ענוים שמעת ה׳ – ר׳ לוי אמר זה משה שנקרא עניו, בשעה שא״ל הקב״ה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש התחיל מצטער אמר כמדומה אני שאין אחי יכול להכנס לפנים מן המחיצה, א״ל הקב״ה לא כשאתה סבור אלא בכל עת שרוצה ליכנס יכנס אלא יכנס כסדר זה, הוי תאות ענוים שמעת י״י.
תכין לבם תקשיב אזנך – א״ר יהושע בן לוי אם הניבו שפתיו של אדם בתפלה יהא מבושר שנשמעה תפלתו שנאמר בורא ניב שפתים, רבי יהושע בר נחמני אמר אם כוון לבו בתפלה יהא מבושר שתהא נשמעת תפלתו שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך.
אללהם אד׳א סמעת לאלצ׳עפא פי מא אשתהוא, ומא אעתדת קלובהם אנת אלעלים.
ה׳! כשתשמע למוחלשים מה שהם מבקשים (מתאוים) ומה שהלבבות שלהם התרגלו. כי אתה היודע.
(יז-יח) תאות, אלהים כאשר תשמע תפלת החלשים ותאוותם, ואשר חפץ לבם אתה יודע, והוא שתנקום נקמת היתום והדך, אז לא יוסיפו עוד הרשעים לערוץ ולהפחיד את בני אדם ברשעתם ופעולתם בארץ.
ויחתמל קולה תקשיב אזנך אן תכון תאוה אכׄבארא ען אלמונתׄ והו אלאזן ויחתמל כונה ללמכׄאטבה ויכון מתעדיא אלי מפעול.
The phrase “You will cause Your ear to incline (taqšîḇ)” (Psalms 10:17) implies that the T (Tāw) (marks) the third person feminine and it is ‘the ear.’ It (taqšîḇ) may be an address and a transitive to an object.⁠1
1. According to this reading taqšîḇ is a third person feminine singular imperfect transitive verb meaning “it inclines,” whose subject is the feminine noun ear. It is an address to God, “You will cause Your ear to incline.” This too is Abraham Ibn Ezra’s opinion.
(יז-יח) אבל כל זמן שתאות ענוים שמעת יי׳ ותכין לבם ותקשיב אזנך. לשפוט יתום ודך בל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ.
תאות – לבם – שמעת לפני שידברו, על דרך: כי אין מלה בלשוני (תהלים קל״ט:ד׳), וכל תאותם שתכין לבם – והטעם לעזרם.
ותי״ו תקשיב אזנך סימן לשון נקבה, וזה הוא הטעם כפול.
But, Lo, O Lord, Thou knowest it altogether (Psalms 139:4). The humble only desire that You direct their heart, that is, that You help them to direct their hearts to You.
The tav of takshiv (to attend) is a feminine prefix.⁠1
The second part of this verse repeats the idea expressed in the first part of the verse.⁠2
1. It is a third person feminine prefix rather than a second person masculine prefix. According to this interpretation takshiv oznekha (Thou wilt cause Thine ear to attend) is to be rendered, Your ear shall hear.
2. Thou wilt cause Thine ear to attend means the same as Thou hast heard the desire of the humble.
תאות ענוים שמעת י״י שמעת – כמו תשמע, ופירושו: שמעת תפלתם כתאותם.
או פירושו: שמעת תאותם קודם שיוציאוה מפיהם, כמו שאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה וגומר (ישעיהו ס״ה:כ״ד).
תכין לבם – תסיר מלבם טרדת העולם כי לבם טרוד בענים ומרודיהם, ואתה תעזרם להכין לבם אליך בכונה.
ואז תקשיב אזנך – לתפלתם. ופירוש תקשיב אזנך – תשים ותהיינה אזניך קשובות.
Lord, Thou hast heard the desire of the meek – Thou hast heard is equivalent (here) to "Thou wilt hear,⁠" and its interpretation (is) Thou hast heard their prayer according to their desire. Or its interpretation is: Thou didst hear their desire before they gave it expression, as it says (Is. 65:24): "And it shall come to pass that, before they call, I will answer"; and so on.
Thou wilt establish their heart – Thou wilt remove from their heart worldly anxiety, for their heart is distracted by reason of their poverty and their wanderings, and Thou wilt help them to establish their heart upon Thee in devotion. And then
Thou wilt make Thine ear attend – to their prayer. And the interpretation of אזנך תקשׁיב is: Thou shalt make Thine ears to be attentive.
(יז-יח) תאות ענוים שמעת. ׳שמעת׳ והבנת ׳תאות׳ ענוי עמך אף על פי שאינם יודעים להתפלל1, [שהיא שתאבד מלכות הרשעה]⁠2: תכין לבם. שידעו להתפלל בשם3, ובזה תקשיב אזנך לשפוט יתום ודך מכף זה הרשע4: בל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ. על היפך ׳ותאכול כל ארעא׳ (דניאל ז כג)5:
1. כעי״ז כתב הרד״ק: שמעת תאותם, קודם שיוציאוה מפיהם, כמו שאמר (ישעיה סה, כד): והיה טרם יקראו ואני אענה.
2. כת״י ח״ח ופ׳. והיינו אדום הרשעה.
3. כי אין תפילה נענית אלא אם מתפללים בשם. בקהלת ד א ואין להם מנחם, שיורה להתפלל בשם, באופן שתהיה תפילתם מקובלת, כאמרו (דברים ד, כט) ׳ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׳, ראה מדרש שוחר טוב (צ״א) ׳רבי יהושע בן לוי בשם רבי פינחס בן יאיר אמר, מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין, על ידי שאינן יודעין בשם המפורש׳. וכ״ה בפסיקתא רבתי (כב). וכן באיוב לה יד, ע״ש. וראה מש״כ בזה בקהלת.
4. תכין לבם. תסיר מלבם טרדת העולם, כי לבם טרוד בְּעָנְיָם ומרודיהם ואתה תעזרם להכין לבם אליך בכוונה. ואז תקשיב אזנך, לתפלתם. ופירוש תקשיב אזנך, תשים ותהיינה אזניך קשובות. לשפט יתום ודך, ומה היה תפלתם? לשפט יתום ודך. ופירושו: לקחת משפטם מיד עושקיהם (רד״ק).
5. על החיה הרביעית הרומזת למלכות הרביעית היא אדום נאמר בחלומחו של נבוכדנצר: ׳כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעאה תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדוקנה׳ - החיה הרביעית תרמז כי מלכות רביעית תהיה בארץ אשר תהיה משונה מאד מכל המלכויות ותחריב כל הארץ ותדוש אותה ותשחק אותה הדק (מצודות), ועכשיו תתבטל ויתקיים היפך זה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

תאות – הלא מעולם שמעת למלאות תאות ענוים לכן גם עתה כשלבם נכון להתפלל בכוונת הלב שמע אליהם ומלא תאותם.
תכין – נסתר לנקבה, התאוה תכין את לבם והקשבה מוסיף על השמיעה שקושב מרחוק כמ״ש (ישעיהו א׳ י׳ ובכ״מ).
תאות – עפ״ז סיים בקשתו שישמע ה׳ תאות ענוים – ולא לבד שישמע בעת שדברו זה בפיהם, כי גם תכין לבם – בעת שהתאוה תכין את לבם, ויעלו ציורי תאוה זו על הלב, שלבם יתחיל לחשוב ולהתאוות לזה הגם שלא הוציאוהו בשפתם,
תקשיב אזנך – למלאות תאותם, ומהו התאוה הזאת?
תכין לבם – ע״ד ורוח נכון חדש בקרבי (למטה נ״א:י״ב) תעורר בלבם רוח יראת שמים להתחנן אליך ואתה מקשיב.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יח) לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל⁠־יוֹסִ֥יף ע֑וֹדלַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן⁠־הָאָֽרֶץ׃
to judge the fatherless and the oppressed, that man who is of the earth may no longer be terrible.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְמִדַן יַתֵּם וְעַנְיָא לָא יוֹסִיף עוֹד תּוּב בְּנֵי נְשָׁא לְאִתְוָרָא מִן קֳדָם רַשִׁיעֵי אַרְעָא.
To judge the orphan and poor man; may the sons of men not again be shattered before the wicked of the earth.
והו אן תחכם לליתים ואלמהין, לא יעודו איצ׳א אלי תרהיב אלנאס בט׳למהם פי אלבלאד.
(שזאת תאות לבם) שהוא שתשפוט בשביל היתום והמושפל. וכך (אותם הרשעים) לא יחזרו שוב להפחיד את האנשים ברשעות שלהם בארץ.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

וקו׳ לערוץ אנוש יגׄוז כון אנוש פאעלא [בל יוסיף] אלקאהר בל תכון אלגלבה ואלתאתׄיר ללה מן דונה. ויגׄוז כונה מפעולא פי קו׳ יוסף צׄמיר עאיד עלי יתום ודך יעני אדׄא נצרתהם לם ירהבוא אנסאנאﹰ ולא כׄאפוא בשראﹰ
The phrase “that men tyrannize(Psalms 10:18)man’ could be a subject of [no more (Psalms 10:18)] the victor, but the victory and effect are His alone.⁠1 It (man) might be the object of “more(Psalms 10:18) referring back to “orphan and downtrodden,” (Psalms 10:18) meaning, because You helped them, they neither fear men nor cower before flesh.⁠2
1. According to this reading the verse translates as, “man who is of the earth may be terrible no more.” The translation is contrary to the neumes.
2. According to this reading the verse translates as, “no more be terrible to men of the earth.” The translation is contrary to the neumes.
לשפוט יתום – לעשות משפטם של ישראל היתומים ודכים.
בל יוסיף – עשו, עוד לערוץ אנוש – לכתת ולשבור את האנושים וחולים.
To judge the orphan To perform judgments for Israel, the orphans, and crushed people.
that he no longer continue Ishmael and Esau.
to break the weak To crush and break the weak and sick.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

לשפוט – לקחת משפט יתום ודך.
ומלת לערוץ – אל תערצו, כמו: אל תיראו ואל תערצו (דברים ל״א:ו׳). ועריץ כמו: נורא. והנה לערוץ אנוש – לירא אנוש כי מצאנו מלת יראה במ״ם, כמו: יראו מי״יא (תהלים ל״ג:ח׳), ובלא מ״ם, כמו: יראוך עם שמש (תהלים ע״ב:ה׳).
או תהיה מלת מן הארץ מושכת אחורנית, כמו: אדם פטדה וברקת (שמות כ״ח:י״ז).
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896: ״ירא י״י״. בכ״י מנטובה 13: ״ירא את י״י״.
TO RIGHT1 THE FATHERLESS AND THE OPPRESSED. To exact justice2 on behalf of the orphan and the oppressed.
BE TERRIBLE. The word la-arotz (be terrible) is similar to ta’artzu (affrighted) in al ta’artzu (Num. 20:3; 31:6). The latter means, do not be afraid.
The word aritz3 means, frightening.
The meaning of la’arotz enosh (man.... be terrible) thus is, “to fear man;”4 for we find the Hebrew word for afraid with and with out a mem.⁠5 Compare, yiru me-Adonai (fear the Lord) (Psalms 33:8) and yirau’kha im shemesh (They shall fear Thee while the sun endureth) (Psalms 72:5).
It is also possible that the word min (of) in min ha’aretz (of the earth) also applies to the word enosh (man).⁠6 Compare, odem pitdah u-vareket (carnelian, topaz, and smaragd) (Exodus 28:17).⁠7
1. Hebrew, li-shepot. Literally, “to judge.”
2. In other words li-shepot means, to exact justice.
3. In Isaiah 29:20; 49:25; Jer. 20:11 Ps. 37:35.
4. In other words, the orphans and fatherless will no longer be afraid of man who is of the earth.
5. In other words Scripture employs the forms “fear man” (without a mem following the word fear) and “be afraid of man” (with a mem following the word afraid).
6. Thus la’arotz enosh is to be read as if written, la’arotz min enosh. In this case the word of “appears” in the text.
7. Wherein the vav placed before u-vareket also applies to pitdah. The phrase is thus to be read as if written, odem u-pitdah u-vareket.
לשפט יתום ודך – ומה היה תפלתם? לשפט יתום ודך. ופירושו: לקחת משפטם מיד עושקיהם.
בל יוסיף עוד לערץ – אותם ולהפחידם עוד אנוש מן הארץ – ולא ייראו כי אם ממך.
לערץ – פעל יוצא וכמוהו פעל יוצא בקומו לערץ הארץ (ישעיהו ב׳:י״ט), העלה נדף תערוץ (איוב י״ג:כ״ה).
To judge the fatherless and the downtrodden – And what was their prayer? (For Thee) to judge the fatherless and downtrodden. And its interpretation is: to exact their judgment from their oppressors. For
No longer shall terrify – them or affright them any more
man (that is) of the earth – and they shall only be in fear of Thee. לערץ (terrify) is (here) a transitive verb, and is similarly transitive (in the passages): "when He ariseth to terrify (לערץ) the earth" (Is. 2:19); "Wilt thou harass (תערוץ) a driven leaf?⁠" (Job 13:25).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

ודך – כחוש ומעונה.
לערוץ – לשבור כמו אל תערוץ (יהושע א׳:ט׳).
לשפוט – לקחת משפטים מיד עושקיהם.
בל יוסיף – ולא יוסיף עוד העושק לערוץ ולהכאיב לבני אדם כאשר יראה כי שלם תשלם.
לערוץ – גבורה מופלגת, גבור עריץ (ירמיהו כ״א) ומלת מן על היתרון, כמו הגדול מאחיו, שלא ישים אנוש אחד עריץ יותר מכל הארץ.
לשפט יתום ודך שאתה תעשה משפט יתום ודל מיד העריצים העושקים אותו, זאת שנית בל יוסיף עוד לערץ ולהתחזק אנוש מן הארץ – שלא ימצא עוד אנוש אשר יתחזק בעריצות מכל הארץ למשול ולכבוש כל הארץ, רק יהיה המשפט ע״י הקב״ה בעצמו עד שכולם יכירו השגחתו.
לשפט יתום ודך – לריב ריב הנדכאים שאין מצר בצרתם והם לבז לעריצים, ובשונאי ישראל נאמר שרעצו ורוצצו אותם (שופטים י׳:ח׳).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144