×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) בְּ֭נִי לְחׇכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָהלִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט⁠־אׇזְנֶֽךָ׃
My son, pay attention to my wisdom. Turn your ear to my understanding:
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר׳ יונהרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּרִי לְחוּכְמְתִי צֵית לִבְיוּנִי צְלֵי אָדְנָךְ.
בני, לחכמתי הקשיבה – הקשב לדברי תורה בשעה שאתה לומדן;
לתבונתי הט אזנך – בשעה שאתה שומען.
בני לחכמתי הקשיבה – לדברי תורה בשעה שאתה לומדן.
לתבונתי הט אזנך – בשעה שאתה (עושן) [שומען].
לשמור מזמה וגו׳ – אם למדת על מנת לשמור ואם שמעת על מנת לנצור.
יא בני אצג לחכמתי, ומיל סמעך לפהמי.
(א-ו) אמר בפרק הקודם1 בני לדברי הקשיבה לפי שהוא תיאר בו צווי ואזהרה שתועלתן מידית, ואמר בזה לחכמתי לתבונתי לפי שתיאר בו צווי שהנאתו מידית וסכנתו נעלמת, והוא אמרו נפת, ואחריתה. ולפיכך הקדים חכמה ותבונה, אומר לאותו שהוא מצוהו כי הדבר הזה שאני מתאר לך אינו דבר שחושיך משיגים אותו, אלא הוא דבר תבינהו בתבונתך ותשכילהו בשכלך, אבל חושך אינו משיג אלא השעשוע והשמחה, אלא שאחריתו דומה לארבעה דברים, האחד מצער את החוש והוא הלענה שהוא מר לחיך, והשני קשה ממנו לפי שמחתך את האברים והוא הסיף, והשלישי קשה ממנו והוא המות לפי שמבדיל בין הרוח לגוף, והרביעי קשה מן הכל והוא השאול לפי שמבלה את הגוף ומכלהו. וכוונתו במשל זה לכל עניני העולם הזה המפתים את האדם בהנאתם העכשוית2, אלא שנראה לו כי הדגמה זו3 החריפה שבהן לפיכך דבר עמנו בה. ואחר כך אמר ארח חיים וגו׳ רוצה לומר שכל הרעות שמושך אותך אליהן העולם הזה אל תחשוב שיש בהן סוג שתכליתו טוב או חיים, ומה שמדמה לך4 שהוא יודע תכליתו5 אל תאמן לו, כי אינו יודעו, נעו מעגלותיה לא תדע.
1. ד כ.
2. אפשר: המידית.
3. כלומר אשה זונה.
4. העולם הזה, ובמלים אחרות: היצר.
5. ושיש בתכליתו טוב.
(א-ו) קאל פי אלפצל אלאול בני לדברי הקשיבה לאנה וצף פיה אמר ונהי חאט׳ר נפעהמא, וקאל פי הד׳א לחכמתי לתבונתי לאנה וצף פיה אמר חאט׳ר אללד׳ה גאיב אלתהלכה, והו קולה נפת, ואחריתה. פלד׳לך צדר בחכמה ותבונה יעני אלד׳י יוציה אן הד׳א אלקול אלד׳י אצפה לך ליס הו שי יקע עליה חסך, אנמא הו שי תפהמה בפהמך ותעקלה בעקלך, אמא חסך פאנה יקע עלי להו וסרור, ולכן עאקבתה תשבה ארבעה אשיא, אחדהא יולם אלחאסה והו אלעלקם אד׳ ימר אלד׳וק, ואלת׳אני אצעב מנה אד׳ יקטע אלאעצ׳א והו אלסיף, ואלת׳אלת׳ אצעב מנה והו אלמות אד׳ יפרק בין אלרוח ואלג׳סד, ואלראבע אצעב מן אלג׳מיע והו אלת׳רי אד׳ יבלי אלג׳סד ויפניה. וכאן קצדה בהד׳א אלמת׳ל ג׳מיע דואעי אלדניא אלתי תכ׳דע אלאנסאן בלד׳תהא אלחאט׳רה, אלא אנה ראי הד׳א אלמת׳אל אחדהא פכ׳אטבנא בה. ת׳ם קאל ארח חיים וגו׳ יעני ומא דעתך אליה דאר אלדניא מן קביח פלא תט׳ן אן פיה צ׳רבא יאול אלי כ׳יר או חיוה, ומא אוהמתך אנהא תעלם עאקבתהא לא תצדקהא, פאנהא גיר עארפה בה נעו מעגלותיה לא תדע.
בני לחכמתי הקשיבה – כלומר: תקשיב אל החכמה שאני אומר לך.
ולתבונתי – כפל לשון.
הטה אזנך – לשמעה וללמדה.
בני לחכמתי הקשיבה – האוזן אין היזק שלה ממנה וכבר הזהיר על חברת הרשע אך יצוה על האוזן לשמוע דברי חכמים ולכן אמר: לתבונתי הט אזניך.
בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך – בני הקשיבה לחכמתי והט אזנך לתבונתי.
בני לחכמתי הקשיבה – עוד זה מדברי דוד שאמר לשלמה בני שמע להחכמה אשר למדתיך.
(א-ב) חכמה, תבונתי, ודעת – עי׳ גדרם למעלה (סי׳ א׳), ומזימות מורה על מחשבות עמוקות של חכמה (כנ״ל ב׳ י״א), והשפה ירמוז תמיד על הדעת כמו שיתבאר (לקמן י׳ כ׳).
בני לחכמתי הקשיבה – שהם חקי החכמה, שכבר התבאר שאין על חקי החכמה מופת רק הם מקובלים בקבלה וצריך שתקשיב אותם ותקבלם, לתבונתי הט אזנך – והתבונה הוא מה שהאדם מבין אותם מדעתו ומוציא דבר מתוך דבר ע״י בינתו, הט אזנך לשקול אותם בפלס בינתך.
בני – גם זה מוסר אביו (למעלה ד׳:ד׳).
לחכמתי – שאצרתי לי באריכות ימי.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר׳ יונהרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹתוְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃
that you may maintain discretion, that your lips may preserve knowledge.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְתִזְדְהַר בְּתַרְעִיתָא וְדַעְתָּא שִׂפְוָתָךְ נִנְטְרָן.
לשמור מזימות, ודעת שפתיך ינצורו – אם למדת על מנת לשמור, ואם שמעת על מנת לנצור.
ואחרס אלמהמאת, ונטקך יחפט׳ אלפהם.
לשמר, ושמור מזמות ודבורך ינצור את התבונה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ומה הוא זה שאני אומר לך: לשמור מזמות – כמו לחשוב.
מזמות – הם דברי עצות טובות.
ודעת שפתיך ינצורו – אחר שתחשבם בלבך, תשמרם כשתעלה אותם על שפתיך, כענין נצרה על דל שפתי (תהלים קמ״א:ג׳), כלומר: תביט בעין שכלך שלא תדבר אלא האמת והיושר.
לשמר מזימות ודעת שפתיך וגו׳ – שתהא יראת שמים עליהם ולא יפרק העול מעליהם ועל כן אמר: בני לחכמתי הקשיבה (משלי ה׳:א׳) אחר שאמר לדברי (משלי ד׳:כ׳).
שפתיך ינצורו – שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה (משנה אבות ג׳:ז׳) נמצא הזהירות השמירה מן הפשיעות שמירת המחשבות שלא יפרקו עול פן יפשע וילכד בנפת תטופנה אם ישלח המורא רגע אחרי הסרת העצלה.
ודעת שפתיך – מוכרת.
לשמור מזמות – לשמור המחשבות הישירוך למצא התבונה והדעת שהישיר למצוא החכמה ינצורו שפתיך כדי שיהיה עמך תמיד האמת באלו הדברים בסבותיו ובדרכיו ואמנם צויתיך על זה כי נופת תטופנה שפתי האשה הזרה והיא הכח הדמיוני.
החמשה עשר הוא להודיע שמי שישיג החכמה והתבונה ראוי שישמרם בלבו תמיד עם הדברי׳ שהיו סבת התחדש הידיע׳ לו כאלו תאמר שישמור עם המושכלות השניות המושכלות הראשונות שהתבארו מהם וישמור עם התכונות המחשבות אשר היישירוהו אל השגתם.
לשמור – הזהר לשמור המחשבות ושפתיך ינצורו לדבר דעת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

לשמר מזמות – נגד לחכמתי הקשיבה מפרש שתשמור מזימות שהם עצות עמוקות של החכמה, ונגד לתבונתי הט אזנך אמר ודעת שפתיך ינצרו – שמבואר אצלי שדעת נופל על הדברים שמשיג אותם בידיעה ברורה, וזה ע״י החוש או ע״י מופתי התבונה, גם מבואר אצלי שהדעת יוחס אל השפתים, ואמר שעל ידי תבונה התבונן בה בינה עד שתבא לידי דעת וידיעה ברורה עד ששפתיך המוציאים דברי דעת ינצרו את הדעת.
לשמר – הקשיבה לי לשמור.
מזמות ודעת – עיין מה שכתבתי משלי א׳:ד׳.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר׳ יונהר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑הוְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃
For the lips of an adulteress drip honey. Her mouth is smoother than oil,
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל דְכַבְרִיתָא מְנַטְפָן שִׂפְוָתָא דְנוּכְרֵיתָא וּשְׁעִיעַ מִן מִשְׁחָא חִכָּהּ.
כי נופת תטופנה שפתי זרה – בני, היזהר מאישה זונה שלא תטעה אותך בדברי שפתיה.
וחלק משמן חכה – שלא תשטה אותך אחר קולה.
כי נופת תטופנה שפתי זרה – בני הזהר מאשה זונה שלא תטעה אותך בדבר שפתים ושלא תשטה אותך אחר קולה, למה, ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות, א״ל בני מה החרב אוכלת משני צדיה כך היא מאבדת חייו של אדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא, מה כתיב אחריו רגליה יורדות מות שמורידה האדם לעמקה של מות. וזהו יסורין רעים.
לאן שפתי אלאג׳נביה תקטר שהדא, וחנכהא אלין מן אלדהן.
וחלק, רך. כלענה, ״עלקם״ ונקרא במשנה שבת פ״ב ב, עוקצין פ״ג ד, ״פקועות״ ושם פירשו הרמב״ם ״עלקם״, ובשביעית פ״ג מ״א ופ״ט מ״ו נקרא ״מתיק״ והוא צמח מר מאד דומה לאבטיח קטן, והוא Citrullus Coloynhis.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

נופת – לשון מתק.
שפתי זרה – מינות.
חכה – חיך שלה.
drip honey Heb. נפת, an expression of sweetness.
the lips of a strange woman Apostasy.
her palate Heb. חכה, an expression of חךּ, a palate.
כי נפת תטפנה – אף על פי שבמשל הזה יש בו ענין אחר, אנחנו נפרש הדברים לפי פשטם. ואומר כי הפסוק הזה חוזר למה שאמר למעלה להצילך מאשה זרה (משלי ב׳:ט״ז). ודע הרבה דברים באו במשל הזה שהם ליפות המשל. ועתה נותן טעם לתועלת שתשיג מן החכמה. ואמר כי צריך להשמר מן האשה הזרה לפי שהיא בעל המחשבות הרעות, כי היא עושה כמו שעושה הציד שמשליך החטים אל העופות והרשת פרושה ללכדם. ואמר כי שפתי האשה הרעה שהיא זרה ממעשי היושר תטפנה נפת – כלומר ימתקו אמריה יותר מנפת צופים.
ועוד כפל הענין במלות שונות, ואמר כי חכה חלק יותר משמן – כי מדברת שפתי חלקות ודברי נועם, ונשיקותיה נשיקות כזב, והיא עושה אותם להבעיר אש התשוקה בלב האנשים הנוטים אחריה.
כי נפת תטפנה שפתי זרה – אחר שביאור מה הרע והזר יודיע מה היא הזרה ואשת נעורים.
תטופנה – דבר ידמה שהוא מתוק כנפת וחכה אשר בו תטעם הדברים ידמה היותו ערב מאד וחלק יותר משמן.
(ג-י) הי״ו הוא להודיע שראוי לאד׳ שירחיק התאוות הגשמיות כי הם יובילוהו אל המות ויביאו השכל אל שלא יעשה פעולתו אך יתן כחו בהמצאות התחבולו׳ להשגת התאוו׳ המגונו׳ האלו.
נופת – ענין הזלה והתכה וכן ונופת צופים (תהלים י״ט:י״א) ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שר״ל כהזלת חלות הדבש.
תטופנה – תרד טיפץ.
חכה – ר״ל מאמרה הבאה בנגיעת הלשון בחיך.
כי נופת – ר״ל מאוד צריך להיות נזהר לבל יפותה כי אמרי הזונה המה ערבים ומתוקים כנופת צופים והמה חלקים יותר משמן והוא גם למשל.
כי נופת תטופנה שפתי זרה – יש בזה משל ומליצה, המשל מדבר מאשה זרה ויצר התאוה, שפתויי שפתיה דומים כנופת, כי המתיק לו את תאותו, וחלק משמן חכה – שטעם העבירה חלק משמן ואינו מרגיש בו שום דופי, ובמליצה ידבר מיצרא דע״ג אשר יזנה לבבו אחרי דעות חיצונות, והשפתים מרמזים תמיד על הדעת, שהדעות שעליו יבנו ראיותיהם נדמה לו שהוא מתוק כנופת, וכן טעם חכמתה (שהחיך מרמז בכ״מ על החכמה) נדמו לו חלק כשמן שאין בו דופי.
נפת – משרש נוף שענינו רום, דבש הצף על גבי חלות הדבורים והוא מתוק ביותר.
תטפנה – טפה טפה, הולכת ומפתה הפתאים עד שיפלו ברשתה.
זרה – לך שאינה אשתך.
משמן – יותר מאם רֻכַּךְ בשמן.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑החַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃
but in the end she is as bitter as wormwood, and as sharp as a two-edged sword.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גרלב״ג ביאור המילותרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאַחֲרַיְתָהּ מְרִירָא הֵיךְ גִירָא חֲרִיפָא מִן סַיְפָא דִתְרֵין פּוּמִין.
ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות – רבי אליעזר שאל את רבי יהושע ׳הלשון הזה ״כחרב פיות״ מהו?׳ אמר לו ׳בני, מה החרב אוכלת משני צדדין, כך זונה מאבדת חייו של אדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא.
ועאקבתהא מרה כאלעלקם, והי חאדה כסיף ד׳ו פמין.
חרב פיות, חרב בעל שתי פיות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ואחריתה מרה – אחרית האהבה שהיא מראה אל האדם היא מרה כלענה – כי בתחלה תופשת האדם בחלק שפתיה ובמתק מרה כלענה, והוא מתיקות שבו טמון סם המות הממית לשותיו.
חדה כחרב פיות – וכפל ואמר שאהבתה היא חדה כחרב פיות שחותכת מכל צד, והוא דרך משל.
ואחריתה מרה כלענה – ואחריתה תמצא מרה כמו הלענה וחדה וחותכת כמו חרב בעל פיות שחותך ומשחית מכל צדדיו.
כחרב פיות – הוא החרב החד שיש לי פיות ארבעה או שלשה או שנים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ואחריתה – בגעיא הוא״ו בספרי ספרד.
מרה כלענה – הכ״ף רפה.
כלענה – שם עשב מר.
ואחריתה – אבל אחרית הפתוי מרה כלענה וממית הנפתים כחרב שיש בו שני חדודים מזה ומזה.
ואחריתה מרה כלענה – שזה ההפך מן נופת תטופנה, חדה כחרב פיות – זה ההפך של חלק משמן חכה, שהנפש טועמת טעם מר גם ביסודות שהניחו, ועל ידי התולדות שיוציאו בהם להכחיש פנות האמונה תכרת בחרב פיות שהוא חרב העונש.
ואחריתה – של הזרה עצמה, שבודאי לא תעמוד על הפרק לההנות מיופי פניה וחן דיבורה אבל תגיע עמה עד הקצה האחרון.
לענה – יש בשם זה אותיות לֹעַ וישנן גם בשרש בלע.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גרלב״ג ביאור המילותרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶתשְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃
Her feet go down to death. Her steps hold on to Sheol,
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רִגְלָהּ נָחֲתָן לְמוֹתָא שְׁיוֹל הִלְכָתָהָא מְסַמְכָן.
מה כתיב אחריו: רגליה יורדות מוות – שהיא מורידה את האדם בעולם הזה לעומקה של מוות, ואיזהו עומקה של מוות – אלו ייסורין רעים.
שאול צעדיה יתמוכו – שאע״פ שהוא נדון בייסורים בעולם הזה, אינו ניצול מדינה של גיהנם לעתיד לבוא.
שאול צעדיה יתמוכו – אע״פ שנדון ביסורים בעולם הזה אינו ניצול מדינה של גיהנם.
ורג׳ליהא ינזלאן אלמות, וכ׳טאהא תדעם אלת׳רי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

יתמכו – לשון קורבה.
come near Heb. יתמכו, an expression of nearness.
רגליה יורדות מות – רוצה לומר: רגליה ומעגלותיה הן יורדות אל מקום המות. רוצה לומר: סבותיה הן מסבבות מות להולכים אחריה.
וכפל הענין במלות שונות ואמר ושאול צעדיה יתמוכו – דרכיה מוכנים לחבר ההולכים בצעדיה אל שאול, שהוא הקבר. או השאול שהוא מקום פורענות הרשעים.
רגליה – יורדות אל מות והשחתה וצעדיה הם תומכים ומחזיקים המות ר״ל שהם עוזרים להביא המות באופן נפלא ובזה הם כאילו סומכים ידי המות ומחזיקים אותה על החיים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

צעדיה – ענין פסיעות והלוך.
רגליה – ר״ל דרך רגלי הפתוי מביא המיתה.
יתמוכו – תומכים ומחזיקים את השאול שיהיה הנפתה נופל בה.
מות, שאול – עי׳ למעלה (א׳ י״ב).
רגליה יורדות מות – ההולך אחריה ושומע לה, (כמו אשר ברגליך, (שמות י״א)) תוביל אותו למות, שאול צעדיה יתמכו – השאול הוא הבור העמוק שלפעמים יפול בו בעודו חיים, ור״ל שגם צעדיה מי שהולך אליה הגם שעוד לא שכב עמה, יתמכו את השאול והבור שיפול בו, ולא יוכל עוד לצאת משם, ועל המליצה יאמר, שמי שנתפס כבר למינות ימות מיתת הנפש, וגם ההולך בדרכה להשתמש בהיקשים המתעים ובהקדמות הפילוסופיות שבה, לא יוכל עוד לצאת משם.
רגליה – ורגלי ההולכים אחריה.
יתמכו – כושלים ומבקשים להסמך באיזה דבר ולא יצליחו עד הגיעם לשאול, ושם יעמדו ויסמכו (סמך⁠־תמך, נסע⁠־נתע).
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן⁠־תְּפַלֵּ֑סנָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃
lest she make level the path to life. Her ways are crooked, and she doesn't know it.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גרלב״ג ביאור המילותרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּאָרְחָא דְחַיֵי לָא דָרְכָא מְטַלְטְלִין שְׁבִילָהָא וְלָא יָדְעָה.
אורח חיים פן תפלס – בני, אל תניח אורח חיים, פן תיכשל אחר דרכיה של זונה, למה? – ״נעו מעגלותיה לא תדע״. אבל אם שמעת לדברי תורה ולאמרי פי, אין אתה נכשל לעולם.
(ז-ט)
ועתה בנים שמעו לי – מה היא השמיעה – ״הרחק מעליה דרכך״ (משלי ה׳:ח׳). ולמה – ״פן תתן לאחרים הודך״ (משלי ה׳:ט׳) – שהיא גורמת שיינטל ממך הודך והוד שכינה.
ושנותיך לאכזרי – שאתה נמסר למלאך אכזרי.
אורח חיים פן תפלס – וכתיב פלס מעגל, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים (כתוב ביהושע ברמז ל״א).
דבר אחר: אורח חיים פן תפלס – אמר רבי אבא בר כהנא שלא תהא יושב ומשקל מצותיה של תורה ורואה איזו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה, למה נעו מעגלותיה של תורה מטולטלין אינון שבילי דאורייתא. תני ר׳ חייא משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גלה להם שכר נטיעותיו של פרדס שאילו גלה להם היו רואים איזו נטיעה שכרה מרובה ונוטעים אותה ונמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת, כך אילו גלה שכר מצות נמצאת תורה מקצתה בטלה ומקצתה קיימת, אמר ר׳ אחא בשם רבי אבא טלטל הקב״ה שכר עושי מצות בעוה״ז כדי שיהו ישראל עושים אותה משלם. תני רבי שמעון בן יוחאי שתי מצות בתורה גלה הקב״ה מתן שכרן, ואלו הם, קלה שבקלות וחמורה שבחמורות, קלה שבקלות וכו׳, חמורה שבחמורות כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, אמר רבי אבא בר כהנא ומה דבר שהוא פריעת חוב כך, דבר שהוא חסרון כיס וחסרון נפשות עאכ״ו.
תניא ר״ש בן יוחאי אומר אורח חיים פן תפלס – זה כבוד אב ואם ושלוח הקן, וכשם ששכרן שוה כך פורענותן שוה, מאי טעמא, עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם, עין שהלעיגה על כבוד אב ואם ובזתה לא תקח האם על הבנים, יקרוה עורבי נחל וגו׳ יבא אכזר ויקרנה.
דבר אחר: אורח חיים פן תפלס – בני אל תנח אורח חיים פן תכשל אחר דרכיה של זונה, למה, נעו מעגלותיה לא תדע, אבל אם שמעת לדברי תורה ולאמרי פי אינך נכשל לעולם ועתה בנים שמעו לי וגו׳ אלא הרחק וגו׳ (למה) [פן] תתן וגו׳ שגורמת היא לך להנטל הודך והוד שכינה ממך, ושנותיך לאכזרי שאתה נמסר למלאך אכזרי.
סבל אלחיוה לא תסקם, ואד׳א אצ׳טרבת מסאלכהא לא תעלם.
ארח, אורח החיים אינה שוקלת תיבת ״פן״ היא לאו, ראה ערובין צו א ועוד.
נעו, וכאשר מתטרפים מהלכיה לא תדע. והנה ״נעו״ התנועעות והתטרפות מחמת רפיון ואי יציבות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אורח חיים פן תפלס וגו׳ – כך דרשוהו חכמים: טילטל הקב״ה מתן שכרן של מצות ולא פירש מתן שכרם כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח את שארא המצות, וזהו פתרונו: כדי שלא תפלס ארחותיה של תורה איזו לקיים ואיזו שלא לקיים, לפיכך נעו מעגלותיה, הניע הקב״ה את פירוש נתיבותיה ולא הודיעך. זהו מדרש אגדה (מדרש תהלים ט׳:א׳).
אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו: הרחק מעליה דרכך, נראה שעדיין לא הפסיק בעיניין אשה זונה. וכך יש לפרש: אורח חיים פן תפלס – אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות או זו או זו, כי מעגלות הזונה נעו אל שאול ולא תדע להזהר עד שתנוע ותפול.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 142, וינה 220 רק: ״ויניח שאר״. בכ״י לוצקי 778 יש כפילות: ״ויניח שאר את שאר״.
Lest you weigh the path of life So did the Sages (Tanhuma Ekev 2) expound it: The Holy One, blessed be He, moved away (טלטל) the reward for the commandments and did not explain it [the reward], so that a person should not see a commandment for which the reward is great and cling to it and leave over the other commandments. This is the interpretation: Lest you weigh the ways of the Torah, which one to take and which one to leave, therefore its paths wandered off – God caused them to wander off and He did not make them known. This is the Midrash Aggadah, but according to the sequence of the verses, since after it is written: "And now, children, hearken to me and do not turn away from the sayings of my mouth. Distance your way from her,⁠" it appears that he has not yet ended the section dealing with the harlot, and it should be interpreted as follows: Lest you weigh the path of life Do not weigh the path of life in conjunction with that strange one, saying what to do, whether this one or this one [i.e., whether to follow the path of life or the path of the strange woman], for the paths of the harlot have wandered off to the grave, and you will not know how to beware until you wander off and fall.
ארח חיים פן תפלס – דבריה וחלק שפתיה מונעים את האדם לפלס ארח החיים לפי שמעורת עיני הנפתים אחריה ולא יראו ולא יבינו מה שהם עושים.
נעו מעגלותיה – כלומר נעו דרכיה מדרך הטוב ואתה לא תבין כי תנועות דרכיה הם לרעה.
ויש מי שפירש: נטתה דרכה מאהבתך אל איש אחר, ואתה לא תבין לפלס דרך האמת. מבואר הוא.
ור״ש {פירש}: אורח חיים פן תפלס – כלומר אל תשקול אורח חיים אצל אותה הזרה כי לא תמצא בהם אלא דרכי מות, כי כל מעגלותיה הם נעים אל שאול, ולא תדע להזהר מהם עד שתנוע ותפול.
ארח חיים פן תפלס – פן כמו בל, והטעם כי בעשותך זה, רצוני אלו תמשך אחריה, אינך מפלס ארח חיים אבל נעו מעגלותיה מלבך ולא תדעם.
ארח חיים פן תפלס וג׳ – כבר בארנו בספר הסוד, כי פירוש מלת פן לפי דעתי, כמו אפשר, ואין ענינה למניעה, כמו שמבואר אמרו: פן ישתה (משלי ל״א:ה׳). לכן זה כאלו אמר: ארח חיים אפשר שתפלס, כלומר, כי בהיותך נמשך אל הזרה יהיה לך פלוס הארח באפשר ובכח לא בפועל, וידוע מטבע האפשרי, כי כמו שהוא אפשר שיהיה, הוא אפשרי שלא יהיה, וזהו: נעו מעגלותיה לא תדע, כלומר מעגלות ארח החיים נעו מדרכך ולא תדעם בפעל, כי דרכך אל ביתה שהוא דרך מות ושאול.
אורח חיים פן תפלס – האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו הנה באמת אין תקוה בזה כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים ולא תוכל לדעת אותן והנה אמר זה לפי שהמדמה אע״פ שהוא עוזר עזר מה אל השכל כמו שהתבאר במקומו הנה בציורו יטעה מאד בעמיקות החכמה והתבונה והטעות שיקר׳ ממנו בשרשים הגדולים וההתחלות יהיה סבה להרחיק האדם מאד משלימותו ולהתיר לו לעזוב החכמה ולהתענג בתאוות ולזאת הסבה יערבו מאד דבריו אל האדם כמו שזכר וזה מבואר במעט עיון למעיין בזה הספר כי דברינו בו הם למי שנשלם בפלוסופיא וראה דברינו בספר מלחמות י״י ואפשר שירמוז באשה זרה אל הנפש המתאוה ויקשור הענין אל מ״ש לשמור מזמות ודעת וגו׳ שהוא יזהירהו לידבק תמיד בחכמה ובתבונה באופן שתערב בו כל כך עד שלא יפותה בשפתי זרה המפתה להמשך אל התאוות אשר יגיע מהם הרע שזכר והנה זה הביאור השני הוא הנכון יותר.
ארח חיים פן תפלס – אין לשון פן בזה המקום מענין אזהרה והרחקה אך ענינו הרחקת התקוה מזה הענין הטוב שזכר. והרצון בו: היש תקוה שתפלס ארח חיים, וכמהו ועתה פן ישלח ידו, כמו שבארנו בפרשת בראשית, וכמהו פן יראה בעיניו, והרצון בו: הנה עיניו סתומים ויש תקוה שיראה בעיניו וישמע באזניו ויבין בלבבו. ויהיה אמרו השמן, מקור לא צווי, וכן הענין באמרו הכבד והשע.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

נעו – מלרע רב פעלים.
תפלס – תישיר.
נעו – מלשון נע ונד.
מעגלותיה – דרכיה.
אורח חיים – ר״ל חכמת התורה.
פן תפלס – פן תיישר להדמות אליה.
נעו – דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה ולא תדע להם שום דמיון והשוואה כי לא קרב זה אל זה.
ארח חיים וגו׳ – סרס המקרא ודרשהו: נעו מעגלותיה לא תדע ארח חיים פן תפלס – כלומר: מעגלותיה נראים ישרים, ומעט מעט בלי שיוודע לך, הם נוטים מהקו הישר אל העקלקלות, באופן שאי אפשר לך לפלס ארח חיים, אחר שהחלות ללכת במעגלותיה.
תפלס – שרש פלס עקר הוראתו: עשה שיהיה הדבר ישר, כמו למעלה (משלי ד׳:כ״ג): פלס מעגל רגליך. והנה אמר באופן שלא תְיַשֵר ארח חיים, והכוונה: כאלו אמר באופן שלא תישר דרכך בארח חיים.
ארח, מעגלותיה – התבאר הבדלם למעלה (ב׳ ט״ו), ושם פלס בא תמיד על מדידת המעגל להשיבו אל הארח הישר (כנ״ל ד׳ כ״ו).
ארח חיים פן תפלס – כבר בארנו שיש הבדל בין ארח ובין מעגל, שהמעגל הוא הדרך הסבוביי, והמדה שבו מודדין ומשערין את המעגל הסבוביי להגיע בו אל היושר נקרא פלס, ור״ל פן תרצה ללכת במעגל הסבוביי דרך בית הזונה ללכת דרך שם אל ארח חיים ותפלס ותמדוד באיזה דרך תשוב מן המעגל הזה אל ארח הישר, כענין שאמרו ניזול אפתחא דזונות וניכוף יצרין ונקבל אגרא, וז״א נעו מעגלותיה המעגלות שלה הם נעים ונלוזים מן הארח הישר ולא תדע עוד לשוב אל ארח חיים, ולפי המליצה ר״ל שלא תאמר שע״י החקירה והפילוסופיא תשוב אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אח״כ תנוע נפשך במעגלי הספיקות ולא תמצא עוד דרך האמת לאור באור האמונה.
פן תפלס – אתה הַקָּרֵב אליה מֵעוז הסתת יצרך, רחוק הוא שתוכל עוד לפלס אורח חיים, לשקול הנאת רגע וגורמת מוח לערך הִנָּזֵר ממנה וִחְיוֹת לפי שתלך עמה מדחי אל דחי בלי מבין; וגם תדע הוא לנוכח כמו תפלס, אבל נוכל לפרש שניהם לשון נסתר גם על האשה עצמה, רק נ״ל יותר נכון להסבם אל האיש. ופן כמו בכל מקום להוראת ספק, רק אין לו הוראת שֶׁלֹּא רק הוראת שֶכֵּן ספק ורחוק הוא שתפלס.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גרלב״ג ביאור המילותרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ⁠־לִ֑יוְאַל⁠־תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי⁠־פִֽי׃
Now therefore, my sons, listen to me. Don't depart from the words of my mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי א׳רלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְהַשְׁתָּא בְנַיָא שְׁמַעוּן לִי וְלָא תִסְטוּן מִן מֵימְרֵי דְפוּמִי.
ואלאן יא מעאשר אלבנין אסמעו מני, ולא תזולו מן אקואל פאי.
(ז-יד) מה שכנה לזה שהוא מצווהו באמרו בני ובנים הוא לכמה ענינים, מהם שהחשוב ביותר ללמוד הוא זמן הבחרות1 כדי שישתמש בכך בכל החיים, ועוד שהם2 זקוקים לצוואתו כמו שהבן זקוק שיכלכלהו אביו, ועוד שהיא עצה טובה להם כעצת האב לבנו. ואין כוונתו באמרו פן תתן, ואמרו פן ישבעו זרים, שחיי האדם יעברו לאחרים ולא הודו, אלא הוא מירא אותו ואומר לו כדי שלא תתן הודך לאחר ויכבהו, ושנותיך לאכזרי שיכריתם וינתקם, ולא ישבעו הזרים מכחך שיקחו שלל, ורכושך בבית נכרי על ידי בזה. ויש שיארעו הדברים הללו כפשוטם כמו שמתיר המלך וההמון הריגת הרשעים ובזתם, ועל דרך הנסתר במה שמשליט ה׳ עליהם בעבור כך3. ואחר כך תיאר חרטת הרשע המורד כאשר תכלינה התענוגות וישארו העונות כאמרו בכלות בשרך ושארך, שהוא מתחרט על שהוא נעדר חכמה שנאמר ואמרת איך שנאתי מוסר, ועל שהתקומם נגד מוכיחיו שנאמר ולא שמעתי לקול מורי, ועל שנשא את החרפה והכלמה ונדמה לו שהיא בדבר שיש לו ענין תמידי כאמרו כמעט. ואמרו כמעט, הוא שהרשע רואה כל מה שעובר עליו מן החרפה והפרסום מעט ביחס ליצרו4.
1. שהאדם עדין בגדר בן ולא אב.
2. התלמידים.
3. כגון שימות ותקח אשתו כל רכושו ותנשא לאויבו, או שיפול יגיעו בידי קרובים מושחתים שיאבדוהו בעשיית פשעים, וכדומה. או אף בחייו ישליט עליו ה׳ אויב שיוציא ממנו כל לשדו.
4. כלומר ביחס למה שהשיג ממלוי תאוותיו לפי יצרו הרע.
(ז-יד) לקבה למן יוציה בקולה בני ובנים למעאני, מנהא אן אלמקדם פי אלתעלם הו זמאן אלשבאב ליסתעמל ד׳לך פי טול אלעמר, ואיצ׳א אנהם מלתג׳יון אלי וציתה כמא אן אלולד מלתג׳י אלי מונהֵ אביה לה, ואיצ׳א לאנה ימחצהם אלנצח כאלאב לולדה. ולם יעני בקולה פן תתן, וקולה פן ישבעו זרים, אן חיוה אלאנסאן תצרף אלי אכ׳ר ולא בהאיה, לכנה יכ׳ופה ויקול כילא תעטי בהאך לאכ׳ר פיטפיה, וסניך לצ׳ארי יקטעהא ויבתרהא, ולא ישבע אלאג׳נביין מן קואך באלגנימה ואכסאבך פי בית גריב באלנהב.
וקד תג׳רי הד׳ה אלאפעאל עלי ט׳אהרהא כמא יסתחל אלסלטאן ואלעאמה קתל אלפסאק ונהבהם. ועלי כ׳פיהא במא יסלט אללה עליהם מן ד׳לך. ת׳ם וצף נדאמהֵ אלעאצי אלמארד ענד ד׳האב אללד׳את ובקא אלאוזאר כקולה בכלות בשרך ושארך, פהו ינדם עלי מא עדם אלחכמה לקולה ואמרת איך שנאתי מוסר, ועלי מא קאום אלואעט׳ין לה לקולה ולא שמעתי לקול מורי, ועלי מא אחתמל אלעאר ואלפצ׳יחה והו יט׳ן אנה פי שי לה מעני דאים לקולה כמעט, וקולה כמעט, הו אן אלעאצי ירי כל מא ימר בה מן אלהתיכה ואלשהרה קלילא פי הואה.
ועתה בנים שמעו לי – הוא מזהיר האנשים שיקשיבו דברי מוסרו.
ואל תסורו – מני הדרך אשר אצוך ללכת בו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ועתה – מוסב למעלה לומר הואיל ושמעתם שגם דוד אבי הזהירני בדברים האלה עם כי הייתי חביב לו לזאת אתם בני אל חי שמעו לי וכו׳ כי לא משנאת הבריות אני מזהיר על כל אלה.
ועתה בנים שמעו לי – שמעו לחקי החכמה המקובלים מה׳ ואל תסורו מאמרי פי – כי הפה מרמז על החכמה, לא תסורו ממנה אל החקירה ודעת מינים.
בנים – עד כאן מדבר בשם אביו ומכאן והלאה בשמו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי א׳רלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל⁠־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל⁠־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ׃
Remove your way far from her. Don't come near the door of her house,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַרְחֵק מִנָהּ אָרְחָךְ וְלָא תְקָרֵב לְתַרְעָא דְבַיְתָהּ.
הרחק מעליה דרכך – זו האפיקורסות, ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות, איכא דאמרי אל פתח ביתה זו זונה, הרחק מעליה דרכך זו האפיקורוסות והרשות, וכמה אמר ר׳ יצחק ארבע אמות, אמרו רבותינו כשנתפס רבי אליעזר הגדול העלוהו לגרדום לידון, אמר לו אותו שר זקן שכמותך יעסוק בדברים בטלים, אמר לו נאמן עלי הדיין, סבור אותו שר עליו הוא אומר והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים, אמר האמנתני עליך דימוס פטור אתה, כשבא לביתו נכנסו כל תלמידיו לנחמו ולא קבל תנחומין, אמר לו רבי עקיבא תרשני לומר לפניך דבר אחד ממה שלמדתני, אמר לו אמור, אמר רבי שמא דבר של אפיקורסות בא לידך והנאך ועליו נתפסת, אמר לו עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון בצפורי וכו׳.
אבעד ענהא טריקך, ולא תתקרבן בבאב ביתהא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

הרחק מעליה דרכך – מעל הזרה הנזכרת, כי אין לך תקנה בזה אלא שתרחיק דרכך מעבור אצלה, כדי שלא תראה אותה ותחמד יופיה בלבבך, כי העין גורמת להרבה מהעונות.
ואם לא תוכל ללכת בדרך אחר אלא לפני ביתה, הזהר שלא תקרב אל פתח ביתה – כדי שלא תפתה אותך בחלק שפתיה ותמשך אחריה.
הרחק מעליה – רמז לזרה.
הרחק מעליה דרכך – הרחק דרכך מעל האשה הזרה שקדם זכרה ואל תקרב אל פתח ביתה ר״ל שלא תמשך אל התאוות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

מעליה – מן הזרה האמור למעלה.
הרחק מעליה דרכך – שלא תעבור דרך עליה, ואף אל תקרב אל פתח ביתה אף שהזונה איננה שם, ולפי המליצה ר״ל שתרחק מדרכי הע״ג וממינות, ואף אל תקרב אל ההצעות והיקשים שבם נכנסים אל שערי הכפירה, ולא תאמר שאתה תשתמש בהיקשים האלה לבנות בם בית נאמן לתורה ולתעודה.
ואל תקרב – ואם תוכרח ללכת באותו דרך, אל תקרב וגו׳.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) פֶּן⁠־תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃
lest you give your honor to others, and your years to the cruel one;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְלָא תִתֵּן לְאַחֲרָנֵי חֵילָךְ וּשְׁנָיִךְ לְנוּכְרָאִין.
כי לא תעטי בהאך לאכ׳רין, וסניך ללצ׳ראה.
פן, כדי שלא תתן. לאכזרי, ״צארי״ אכזרי המתגרה בך להזיקך. וראה איוב מא ב מהדורתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

פן תתן לאחרים הודך – פן תפנה לבך לאלהים אחרים לתת להם תפארת דרכיך ושבחך.
ושנותיך לאכזרי – לשר של גהנם.
lest you give others your glory Lest you turn your heart to other gods to give them the glory of your beauty and your praise.
and your years to a cruel one To the prince of Gehinnom.
פן תתן – עתה נותן טעם לדבריו, ומזכיר הנזק שיקרה לו בעבורה. ואומר: אם תתפתה אליה סוף שתכשל ותמסור כבודך ביד אחרים, וממונך תפזר בעבורה.
ושנותיך לאכזרי – כי אם יודע הדבר, יבוא עליך בעל הזונה או קרוביו כאכזרים ויהרגוך.
ומדרשו: פן תפנה אל האלילים לתת להם תפארת דרכיך ושבחיך, ושנותיך לאכזרי – לשר של גהינם.
פן תתן לאחרים הודך – פן תתן ההוד הנתון לך לקנות השלימות לאחרים ולא יהיה לך תועלת בו אבל יהיה בו השתמשות לעשות תחבולות להשיג התאוות.
ושנתיך – שהי׳ ראוי שתעמל בהם לקנות קנין השלימות אשר הוא חייך תתן אל זה הכח האכזרי שישחיתך באכזריות וישבעו הכחות הזרי׳ לאדם במה שהוא אדם בחך ועמלך ויגיעך יהיה בבית נכרי ר״ל שהכח השכלי הנתון לך לעמל בקנין השלימות האנושי ישבעו אלו הזרים מכחו ויגיעו כי כל כחו ויגיעו יהיה בעבודתם ובהמצאת התחבולות אל שישיגו מבוקשם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ושנתך – חלוקים הספרים במילוי וחיסור יו״ד תי״ו וגם בוא״ו אחר נו״ן.
הודך – ההוד הנתון לך מן השמים תתן במעשיך לאחרים כי תהיה נלקח ממך ותנתן לאחרים ותמות בחצי שנותיך והנותרים תמסור לאכזרי והוא שר של גיהנם ר״ל תהיה מסור בידו לכל חפצו.
הודך – הוא ההוד הנפשי הפנימי, כמ״ש בהבדל שבין הוד והדר בס׳ התו״ה קדושים (סי׳ ל״ח).
פן תתן לאחרים הודך – ההוד הוא היופי הפנימי הנפשיי זאת תתן לאחרים, שע״י הזנות יכהה אור השכל והוד הנפש, ושנותיך תתן לאכזרי – שימשול על גויתך חולי אכזרי המושל על הנואפים ולפי המליצה שע״י המינות תמסור הודך היינו נשמתך וכחות השכליים לאחרים, היינו אל עניינים אשו לא יועילו לאושר הנפש ואשר יוליכוה לאבדון, ושנותיך תתן לאכזרי כי שנות רשעים תקצורנה.
הודך – כח בחורותיך; ויש להניח (כמו שמגיד לנו החכם פ׳יליפפזָאן) שעונש המנאף הנמצא בשעת קלקלתו (מבלי התראה קודמת המחייבתו מיתה) היה בימים ההם להשתעבד לבעל האשה, וכל מה שקנה עבד קנה רבו, והאחרים והאכזרי והנכרי הכתובים כאן הם תארי הבעל.
ושנתך – כל השנים שתאריך על האדמה תהיה עבד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) פֶּֽן⁠־יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נׇכְרִֽי׃
lest strangers be filled on your wealth, and your labors be in the house of a foreigner.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״ג ביאור המילותרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְלָא נִשְׂבְּעוּן נוּכְרָאֵי חֵילָךְ וְלֵעוּתָךְ תָּעֵל לְבֵיתָא דְאַחֲרִינֵי.
פן ישבעו זרים כוחך – שעתידין מלאכים אכזרים להשביע ממך בגיהנם.
ועצביך בבית נכרי – שאתה נחשב להם כאדם נכרי.
(יא-יד)
ולא עוד אלא שאתה עתיד לנהום באחריתך ממה שעשית, שנאמר: ״ונהמת באחריתך״, ומה תהיה אומר – ״ואמרת איך שנאת מוסר״ (משלי ה׳:י״ב) וגו׳, ״ולא שמעתי בקול מוריי״ (משלי ה׳:י״ג), ״כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה״ (משלי ה׳:י״ד), מי גרם לך? תרבות רעה שגדלת בה.
פן ישבעו זרים כחך – שעתידים מלאכים אכזרים לשבוע ממך בגיהנם.
כי לא ישבע אלאג׳נביין מן קואך, ותציר אכסאבך פי בית גריב.
פן, כדי שלא ישבעו הזדים מכחך ויהיה רכושך בבית נכרי. והנה עצביך - רכושך. וכן תרגם בתהלים טז ד ירבו עצבותם, וכתב שם בפירושו: ופירשתי עצבותם רכושם כמו ועצביך בבית נכרי שהוא רכושך, כמו העצב נבזה ודומיהם. ע״ש מהדורתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

פן ישבעו זרים כחך – נביאי הבעל הגובין ממון בשקריהם ובפחזותם.⁠א
ועצביך – ויגיעך שנעצבת וטרחת עליו.
בבית נכרי – בבית עבודה זרה.
א. כן בכ״י אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י אוקספורד 165: ״ופחזותם״. בכ״י לוצקי 778: ״ובחזותם״.
lest strangers be sated with your strength The prophets of Baal, who collect money with their lies and their hastiness.
and your labors And your toil, with which you were saddened and fatigued.
in the house of an alien In the pagan temple of the pagans.
פן ישבעו זרים כחך – כלומר: אף על פי שאם יקרה שתנצל ממות, לכל הפחות אתה מפזר הונך עליה כדי לרצותה, כי היא שואלת בכל יום או כלים או מעות, ולא תשבע לעולם.
ועצביך – כי מאחר שכלה ממונך, אתה צריך למכור נכסי ביתך שטרחת לקנותם לאדם נכרי או למשכנם.
ועצביך בבית נכרי – הרצון בו יגיעך ועמלך, והוא הקנין שעמל בו לאספו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

פן ישבעו זרים – הזרים ממך שאינם ראוים ליורשך הם ישבעו כוחך והוא העושר הבא בכח והתאמצות וכן ככחם נתנו לאוצר (עזרא ב׳:ס״ט).
ועצביך – העושר הבא בעצבון ויגיעה וכפל הדבר במ״ש.
זרים, נכרי – הבדלם למעלה (ב׳ ט״ז) שהנכרי גרוע מן הזר, ומוסיף שיהיו בבית נכרי.
פן ישבעו זרים כחך – כח הגוף הוא הש״ז ישבעו זרים, היינו אשה זרה, ועצביך המונך ונכסיך שהשגת בעצבון כמ״ש בעצבון תאכלנה, יהיו בבית נכרי שיירשוך בני נכריה שאינם מתיחסים אליך, כי ולד כותית כמותה.
כחך ועצביך – פרי יגיעך, מה שאצרת לך מתוך עמל ועצבון, וכן בעצבון תאכלנה (פרשת בראשית), אכלי לחם העצבים (תהלים קכ״ז:ב׳); ובהרבה נימוסיות התרחקו בני ישראל קצת מתורת משה, ויפתח ובעז והאשה התקועית יהיו לנו לראיה.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״ג ביאור המילותרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃
You will groan at your latter end, when your flesh and your body are consumed.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְתִנְהוֹם בְּסוֹפָךְ עַד מָה דְיִגְמַר בִּשְׂרָךְ וְגוּשְׁמָךְ.
ותנהם פי אכ׳רתך, אד׳א פני לחמך וג׳סמך.
בכלות, כאשר כבר כלה בשרך וגופך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ונהמת באחריתך – סוף להיות נוהם באחריתך.
And you shall moan when your end comes The end will be that you will moan when your end comes.
ונהמת באחריתך – אחר שפזרת ממונך ונשארת ערום, היא מואסת בך, כי לא תקוה עוד ממך תועלת. ואז תנהם בלבך ותדאג על מה שעשית, וראית כי כלה גופך וממונך, ואין לך מה תאכל, ותמות ברעב ובצמא ובערום ובחסר כל (דברים כ״ח:מ״ח), וכל רואיך ילעיגו עליך.
ונהמת – והנה בסוף ככלות בשרך בעת הזקנה אז תזעק ותתאונן.
ונהמת באחריתך – הוא מענין הצעקה והשאגה.
ונהמת – במקצת ספרים כ״י הוא״ו בגעיא ואומרים שכן הוא לב״א אמנם בחילופים שלנו כן הוא לב״נ.
בכלות – בבי״ת וחד בכ״ף ככלות כחי תהלים ע״ג ואינון מן א״ב חד כ״ף וחד בי״ת ועיין ג״כ במסורת תהלים ע״א במ״ג.
ושארך – גם הוא נאמר על הבשר כמו אם יכין שאר לעמו (תהלים ע״ח:כ׳) וכפל דבריו בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳).
באחריתך – באחרית ימיך ביום המיתה בעת יכלה בשרך אז תנהום מכאב לב.
בשרך, ושארך – השאר מציין חלקי הבשר שאין מעלים חלופים, כמו הבשר הנשאר על העצמות גם באיש דל ורזה, והבשר כולל כל הבשר גם אשר בא ע״י שומן ועובי הגוף ופטומו, ולכן נסמך שאר בשר, ופה מוסיף ושארך.
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך – שלבסוף כשיכלה בשרך ע״י מירוק התאוה שיכלה הבשר, תנהום ותתחרט על העבר, ולפי המליצה כשיגיע קרוב לאחריתו ככלות הבשר ותאותיו (שבעבורם נטה מעקרי האמונה כדי למלאת תאות בשרו) אז ינהום ויתחרט, שאז יחשוב על העולם הנצחי שאבד ממנו ע״י האשה הזרה שהיא המינות, כי מי שהאמונה אזור חלציו לא ידאג על כלות הבשר כי יקוה על חיי הנפש.
ונהמת – כנהמת אריה כן תרים קולך.
בשרך ושארך – נרדפים ומקור שניהם שר, ומצאנו שאר גם להוראת בשר הנאכל (אם יכין שאר לעמו, וימטר עליהם כעפר שאר, שם ע״ח כ׳ וכ״ז) וא״כ יהיה ענין כפל השמות גופך ועשרך שבו היית יכול לקנות לך מטעמים יהיו לאחרים, ומי יודע אם שארך איננו כאן משרש שָאַר הנרדף להותיר, מה שהשארת ואצרת לך מממון; ודוק ששאר ואצר אחד הם בחילוף והיפוך אותיות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑רוְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃
You shall say, "How I have hated instruction, and my heart despised reproof.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְתֵימַר הֵיכְנָא סְנֵית מַרְדוּתָא וּמַכְסָנוּתָא אַשְׁלֵי לִבִּי.
תקול יא להפאה כיף שנות אלאדב, ורפץ׳ קלבי אלעט׳ה.
ואמרת, תאמר הכל איך שנאתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ואמרת איך שנאתי מוסר – ואחר כל זה שתראה עצמך ברע, תאמר: אוי לי ששנאתי מוסר מלמדי ולא רציתי לקבל מוסרם, שאם התנהגתי בעצתם ובלימודם, לא באתי לכל החסרון והביזיון הזה.
ותוכחת ניאץא לבי – כפל לשון, כלומר שלא שמעתי מוסר אוהבי ותוכחתם ולא רציתי לקבל מוסרם, שהם הזהירוני מקודם לזה.
א. כן בכ״י וטיקן 89. בנוסח שלנו: ״נאץ״.
ואמרת איך שנאתי מוסר – התורה ומאס לבי תוכחת התורה.
ואמרת – הוא״ו בגעיא ובטעם מיושב.
נאץ – מושאל הוא על הבזיון וכן נאצו כל תוכחתי (משלי א׳:ל׳).
נאץ לבי – מאס לבי לבזותה.
מוסר תוכחת – כנ״ל (ג׳ י״א) ע״ש.
ואמרת איך שנאתי מוסר – המוסר הוא ע״י הכאה או יראת העונש זה שנאת לגמרי, ותוכחת היא מה שמתוכחים עמו להשיבו אל דרך הטוב ע״י ראיות השכל וזה לא שנאתי, אבל נאץ לבי אותו שהיה מבוזה אצלי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) וְֽלֹא⁠־שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑יוְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹא⁠־הִטִּ֥יתִי אׇזְנִֽי׃
And I have not obeyed the voice of my teachers, and I have not turned my ear to those who instructed me!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְלָא שְׁמָעִית קָלָא דְמָרְוָתַי וּלְמַלְפָנַי לָא צְלֵית אָדְנָי.
ולם אסמע דאלי, ולם אמיל סמעי למעלמי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ולא שמעתי – מבואר, והוא כפל ענין במלות שונות.
ולא שמעתי בקול מורי – להרחיק אלו התאוות ולא הטיתי אזני למלמדי.
ולא שמעתי – הוא״ו בגעיא בס״ס.
מורי – מלשון הוראה ולמוד.
מורי, מלמדי – התבאר הבדלם בס׳ התו״ה מצורע, (סי׳ קי״ז).
ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני – המלמד הוא יותר מן המורה, המורה מראה לו הדבר פעם א׳ איך יעשה אותו, והמלמד ילמדהו פעמים הרבה ובדרך לימוד שכלי ויסביר לו הדבר, ומוסיף שגם לזה לא הטיתי אזני לשמוע ללמודיו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכׇל⁠־רָ֑עבְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃
I have almost come into every evil in the midst of the gathered assembly.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
עַל כְּלִיל הֲוֵית לִי בְּכָל בִּישִׁין בְּגוֹ כְּנִשְׁתָּא וְעֵדְתָא.
ען קליל צרת פי כל שר, פי וסט אלג׳וק ואלג׳מאעה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

כמעט הייתי בכל רע – כפסע ביני ובין1 גהנם.⁠א
1. השוו ללשון הפסוק בשמואל א כ׳:ג׳.
א. בדפוסים מופיע כאן ביאור שייוחס לר״י קרא. ביאורו של ר״י קרא חסר בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, והוא מובא במהדורתנו בפירוש ר״י קרא.
I was almost in all evil There is but a step between me and Gehinnom.⁠a
a. The standard printings include here: "Because of a little thing, I was now "in all evil,⁠" for I did not obey my instructors; had I obeyed them, this would not have happened to me. From Rabbi Joseph Kara.⁠"
כמעט הייתי בכל רע – כלומר בשביל דבר מועט הייתי עכשיו בכל רע, שלא שמעתי לקול מורי, שאלו שמעתי להם לא יארע בי.⁠א
א. ביאור זה מופיע במהדורות הדפוס של פירוש רש״י ושם ייוחס לר״י קרא.
כמעט הייתי בכל רע – כי לפי שמעטת⁠{י} עצמי ללמוד חכמה ולשמוע לקול מורי, עתה אני בכל הרעה הזאת.
בתוך קהל ועדה – כלומר שנתפרסםא קלוני לכל אדם.
א. כן אולי צ״ל. בכ״י וטיקן 89: ״שנתפרנס״.
כמעט הייתי – הטעם במעט זמן הייתי מסכים בכל רע שיעשה.
בתוך קהל ועדה – כאמרו ובאשר חללים שם הוא (איוב ל״ט:ל׳).
כמעט הייתי בכל רע בתוך – שלא הייתי בוש מהם לעוצם שנאתי מוסר או יהיה הרצון בזה כמעט שהייתי מפני זה בכל רע וצרה בתוך קהל ועדה שיתפרסם זה לכולם ויראו ברעתי, התרחק מאד מזאת האשה הזרה ולא תתן כח שכלך לה אך שתה מים מבורך והוא השכל אשר ממנו נובעים מים תמיד לא יחסרו בשתותך מהם ישפעו המושכלות ושתה המים הנוזלים מתוך בארך וגם כן הוא שכל אשר ממנו, ואפשר שרמז באמרו שתה מים מבורך שהיא החפירה אשר בה מים בלתי נובעים אל הצורות הדמיוניות והשגות החושים שמהם נלקחו ההקדמות הראשונות עם ההשגות כי אלו ההשגות החושיו׳ אינם נובעות אך יחסרו בשילקחו קצתם אחר קצתם עד שאפשר שילקחו כולם ורמז כאמרו ונוזלים מתוך בארך אל השכל שיושפע ממנו המושכלות והם נובעות תמיד ולזה המשילו לבאר מים חיים ואחר שיגיע לך השלמות בעיון יפוצו מעינותיך חוצה להשפיע מהם לזולתך יפוצו מהם פלגי מהם ברחובות אשר ימצאו שם אנשים רבים ללמד אותם חכמתך ולהישירם אל השלמות כי עם שזה הענין בלכתך אחרי עצתי ראוי מצד עצמו להיטיב לזולתו הנה יתוסף שלמותך בו הנה אלו המעינות יהיו לך לבדך ואין לזריך אתך בהפך מה שהיה הענין בלכתך אחר עצת האשה הזרה כי אז חתן יגיעך לאחרים אך יגיעך ועמלך בחכמה ובשלמות האנושי יהיו לך לבדך תאכל פרים במה שתקנה מזה מהחיים הנצחיים והערבים בתכלית הערבות כמו שבארנו בראשון מספר מלחמות י״י ואין זה סותר מ״ש יפוצו מעינוחיך חוצה כי בעמלו בזה יאכל פרים הוא לבדו והם יקחו חלקם בעמלם שעמלו במה שהשיגו ממנו מהחכמה והתבונה יהי. המקור שתדלה ממנו ברוך כי המים הנובעים ממנו תמיד לא יכזבו והם הנוזלים שתקח מתוך בארך והוא השכל הפועל ושמח וגו׳ אשר תמצא לך מהמוחשות בדרוש דרוש מה שתעזר בו לדעת ההקדמות הראשונות המובילות אל הדרוש ההוא.
כמעט הייתי – בעבור הנאה קטנה כשיעור היותר מועט הייתי עתה בכל רע בתוך קהל רב ועדה גדולה בפרסום רב.
קהל, ועדה – עדה מציין עדת חכמים, וזה מוסיף על קהל שכולל גם המוניים, התו״ה ויקרא (סי׳ רמ״א).
כמעט – על דבר מעט שהוא תאות העוה״ז שאינם שוים כלום ואינם מתקיימים רק זמן מועט, איך בעבור מעט עונג הזה מכרתי את הבכורה עד שהייתי בכל רע – שבאו עלי כל הרעות, וההפסד יותר מן הריוח, וגם שבאו רעותי בפרהסיא, בתוך קהל ועדה וכדי בזיון וקצף.
בכל רע – יש לפרשו בשני דרכים, בכל חטא ופשע נתקלתי גם אני, או בכל צרה ומכאוב סכלתי חלקי (המלאך הגאל אתי מכל רע, פרשת ויחי; ה׳ ישמרך מכל רע, תהלים קכ״א:ו׳); ולפי הפירוש הראשון כמעט כמשמעו בכל מקום, חסרתי מעט (כמעט שכב אחד העם, פרשת תולדות), ולפי הפירוש השני יש לפותרו ג״כ בעבור הנאת רגע ומועטת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) שְׁתֵה⁠־מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃
Drink water out of your own cistern, running water out of your own well.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִשְׁתֵּי מַיָא מִן גוּבָךְ וּרְדַיָא מִן בֵּירָךְ.
שתה מים מבורך, ונוזלים מתוך בארך – כיצד? אם רוצה אדם ללמוד תורה, אל יאמר ׳אלמד מן הרחוק ואחר-כך אלמד מן הקרוב׳, אלא ילמוד מן הקרוב ואחר-כך מן הרחוק.
(טז-יז)
יפוצו מעינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים – אמר רבי אלעזר: אם ראית דור שחביבין עליו דברי תורה, יפוצו מעינותיך חוצה; ואם לאו – ״יהיו לך לבדך, ואין לזרים אתך״ (משלי ה׳:י״ז). הלל הזקן אומר: בשעת המכנסין – פזר, ובשעת המפזרין – כנס; בשעה שאתה רואה שהתורה חביבה על ישראל, והכל שמחים בה – את הוי מפזר, הה״ד: ״יש מפזר ונוסף עוד״ (משלי י״א:כ״ד), ובשעה שאתה רואה שהתורה שכוחה מישראל, ואין הכל משגיחין בה, את הוי מכניס בה, שנאמר: ״עת לעשות לה׳ – הפרו תורתך״ (תהלים קי״ט:קכ״ו). רבי מאיר אומר: הפרו תורתך – עת לעשות לה׳.
שתה מים מבורך – רבא רמי כתיב שתה מים מבורך וכתיב ונוזלים מתוך בארך, אלא בתחלה מבורך ולבסוף מתוך בארך.
דבר אחר: שתה מים מבורך – רבי שמעון אומר ממי שלמד בעיר ואחר כך הפריש בכל מקום, כן הוא אומר היתה כאניות סוחר.
רבי שמעון בן מנסיא אומר שתה מים – ממי שבראך ואל תשתה עכורים ותמשך עם דברי האפיקורסים, ר״ע אומר מה בור אינו יכול להוציא מים מאליו אף תלמיד חכם אם לא למד תחלה אינו לומד, ונוזלים מתוך בארך מה באר באים מים חיים מכל צדדיה כך באים תלמידים ולומדים הימנו, וכה״א יפוצו מעינותיך חוצה. נמשלו דברי תורה למים וכו׳ (כתוב בישעיה ברמז ת״פ)
דבר אחר: שתה מים מבורך – כשרוצה אדם ללמוד תורה אל יאמר אלמוד מן הרחוק ואחר כך אלמוד מן הקרוב אלא ילמוד מן הקרוב ואח״כ ילמוד מן הרחוק.
אשרב אלמא מן בירך, ואלהואטל מן צהאריג׳ך.
בארך, ״צהאריג׳⁠ ⁠⁠״ והם ברכות המים, ואיני יודע למה הוזקק לכך, והיה לו לתרגם את הראשונה ״גב״ בור מים כנוסים. והשניה ״ביר״ באר מים חיים.
(טו-כ) פסוקים הללו יש לפרשם תחלה כפשוטם באשה הטהורה הקדושה לבעלה אשר היא לו לבדו, וכאשר הוא מרעיף אהבתו אליה משמחו ה׳ בה ומברך את זרעו כמו שאמר יהי מקורך ברוך, והמשילה לאילה או ליעלה כי שתי החיות הללו מן המותרות, ועוד שהן נאות, וגם בשל עדינותן, וגם מחמת מהירותן במרוץ. ואפשר עוד לפרשו כפי הצפון בו, והוא שילמד התלמיד ממורה שהוא מן האומה הנבחרת1, לפי שהם נמשלו למבוע המים וזרימתו, כמו שאמר מקור חיים פי צדיק2, תורת חכם מקור חיים3, נחל נובע מקור חכמה4. לפיכך אמר כי כאשר תשתה את המדע בראשונה ממורך התחזק בו עד שתתעמק ותהיה נובע כאמרו יפוצו מעינותיך חוצה, ותיצור מדעים שיתיחסו אליך5 בלבד כאמרו יהיו לך לבדך, ויתברכו בך צאצאציך, ותשמח בזקנתך על מה שהשתדלת בבחרותך, ותהיה החכמה המשולה לאילה וליעלה בגלל הדברים שתיארנו מרוה ומחיה אותך תמיד.
1. כלומר שלא ילמד ממקור משחת ויסמוך על כך שיאכל תוכו ויזרוק קלפתו, כי לא כל אדם יכול לעמוד בכך ולא כל אדם ר׳ מאיר.
2. לקמן י יא.
3. לקמן יג יד.
4. לקמן יח ד.
5. על ידי שתלמד דבר מתוך דבר ותקיש דבר לדבר.
(טו-כ) הד׳ה אלפואסיק תעבר אולא עלי ט׳אהרהא פי אלזוג׳ה אלמטהרה אלמקדסה לבעלהא אלתי הי לה כ׳אצה, ואד׳א הו אקבל עליהא סרה אללה בהא וג׳על ולדה מבארכא לקולה יהי מקורך ברוך, ומת׳להא באלאילה או אלועלה לאן האתין בהימתין מן אלחלאל, ואיצ׳א לחסנהמא, ואיצ׳א לאסתט׳ראפהמא, ואיצ׳א לסרעתהמא פי אלחצ׳אר. וקד יפסר איצ׳א עלי באטן לה, והו אן יקבל אלמתעלם עלי מעלם לה אלד׳י מן אלאמה אלמכ׳תארה, לאנהם מת׳לו בנביע אלמא ומג׳ראה, אד יקול מקור חיים פי צדיק, תורת חכם מקור חיים, נחל נובע מקור חכמה. פקאל אנך אד׳א שרבת אלעלם אולא מן מעלמך קוית בה חתי תנבסט ותסתנבט כקולה יפוצו מעינותיך חוצה, ותנשי עלומא תנסב אליך כ׳אצה לקולה יהיו לך לבדך, ויתבארך בך ולדך, ותסר פי שיכ׳וכ׳תך במא ענית פי צבאיך, ותכון אלחכמה אלממת׳לה באלאילה ואלועלה ללכ׳לאל אלתי וצפנאהא תרויך ותמדך דאימא.
שתה מים מבורך – מבור שנתן הקב״ה לחלקך היא תורת משה.
בורך – מים מכונסין.
בארך – מים חיים, כלומר תחלה כמים מכונסים ולבסוף נובעים והולכים.
Drink water from your own cistern From the cistern that the Holy One, blessed be He, gave you for your share, viz. the Law of Moshe.
your own cistern This denotes gathered water.
and running water Heb. ונזלים, spring water. In the beginning it is like gathered water, and at the end it gushes out more and more.
שתה מים מבורך – דבר בלשון כבוד. והוא דבק למה שאמר: מים גנובים ימתקו (משלי ט׳:י״ז). ואומר שיתערב האדם עם אש⁠{תו} כדי לעשות בניםא וישמח בהם, ולא יזדוג לאשה זרה.
ונוזלים – כפל הענין לחזק הדבר.
א. כן צ״ל. בכ״י וטיקן 89: ״פנים״.
שתה מים מבורךיפוצו – כל זה מלאכה שיריית כמו שנהגו גם כן הנביאים כאמרו על דרך משל: ושאבתם מים בששון (ישעיהו י״ב:ג׳), הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נ״ה:א׳): ורבים כן והכל משלים וחידות כמו שהוא: מן האוכל יצא מאכל (שופטים י״ד:י״ד) ופתרונו, מה מתוק מדבש (שופטים י״ד:י״ח), וכל העניינים מבוארים למבינים, ואיני מחבר ספרים לנערים.
ונזלים – בהרבה מדוייקים חסר וא״ו אחר נו״ן.
ונוזלים – ענין נטיפה.
בארך – באר הנובע.
שתה מים – ר״ל באשתך ולא בזרה.
ונוזלים וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.
(טו-טז) בורך בארך – התבאר הבדלם התו״ה שמיני (סי׳ קמ״ד), ושם התבאר ההבדל בין מעין ובין באר, שהבאר הוא בעומק, והמעין יהיה לפעמים על פני האדמה, ויפול גם על מים מועטים, ופה יסדר ההדרגה תחלה כשהיה רק מעין קטן יפוצו חוצה, ואח״כ יזלו בשפע מן הבאר העמוק פלגי מים, וההבדל בין חוץ ורחוב התבאר ישעיה (סי׳ י״ד) ולמעלה (א׳ כ׳).
שתה מים מבורך – נגד פתויי היצר לחצוב לו בארת נשברים אשר לא יכילו המים שתה את המים מבורך, שהיא מי החכמה והדעת, ויש הבדל בין בור ובין באר, שמי הבור הם מכונסים ממי גשמים ומי הבאר הם נובעים, וממשיל תחלת לימוד החכמה למי בור מכונסים, כי בתחלה יקבל חקי החכמה מפי הקבלה לבד, ואח״כ הם נוזלים מתוך בארך – אח״כ ידמו כמי באר וכמעין המתגבר שמחדש חדושים מדעתו וגם יתגברו בלבו מי הדעת עד שהם נוזלים מן הבאר לחוץ, ללמד תורה וחכמה לזולתו, עד כי.
שתה וגו׳ – בין שיהיה בור, שוחה בקרקע שמי גשמים מתקבצים לתוכה, בין שיהיה באר מים חיים נובעים, בין שיהיו גם כן מים עכורים, בין שיהיו צלולים – כלו׳ בין שתהיה מכוערת, בין שתהיה יפה, יהיה די לך באשתך.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טז) יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָהבָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי⁠־מָֽיִם׃
Your springs shall overflow in the streets, streams of water in the public squares.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
נִשְׁפְּעוּן מַעְיָנָךְ לְבָרָא וּבִפְתָיֵי טְיָפֵי דְמַיָא.
יפוצו מעינותיך חוצה – רבי אדא בר חנינא רמי כתיב יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים, וכתיב יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה, ואם לאו יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך.
יפוצו מעינותיך חוצה – אם תראה דור שחביבין עליו דברי תורה יפוצו ואם לאו יהיו לך לבדך.
תפיץ׳ עיונך כ׳ארג׳א, ויכון פי אלרחאב אקסאם מא.
ברחובות, ויהיו ברחובות פלגי מים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

יפוצו מעיינותיך חוצה – סופך שתקנה תלמידים ותהיה מורה הוראות לרבים ויצא לך שם.
ברחובות – עיר תפוצינה פלגי מימיך.
May your springs spread out In the end you will acquire disciples, and you will promulgate decisions in public, and you will gain a reputation.
in the squares of the city the rivulets of your water shall spread.
ויפוצו מעינותיך – ואז תוליד בנים הגונים ויפרו וירבו ויקראו על שמך.
ופלגי מים – הם משל על הבנים שיהיו כפלגי מים, שימשכו מהם יאורים רבים. כן הבנים יולידו גם הם בנים.
יפוצו מעינתיך – כטעם כל אשר תמצא לעשות בכחך עשה (קהלת ט׳:י׳) והוא להוציא לפועל מה שבכח.
יפוצו – בכל ספרים ישינים בוא״ו שורק.
יפוצו – ענין פזור.
פלגי מים – אמת המים.
יפוצו – אז יפוצו מעינותיך חוצה עד כי ילכו ברחובות פלגי מים ר״ל תזכה לבנים אשר יצא שמעם למרחוק.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

יפוצו מעינותיך חוצה – היינו שיפוצו למודיו לבניו ותלמידיו ואח״כ שיפוצו ברחובות פלגי מים שיש הבדל בין חוץ לרחוב, שהחוץ הוא אחורי הבתים ואין נמצאים שם רק בני הבית, והרחוב הוא המקום הרחב לפני הבתים ששם הוא רשות הרבים, שאח״כ כל ישראל ישאבו וישתו מי חכמתו, ויהיו פלגי מים המתפשטים לכל עברים, כמ״ש שנעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.
(טז-יז) מעינתיך – בניך, ואשתך תשמור דודיה לך ובניה יהיו לך ולא ממזרים; וכן פלגי מים ומקורך שאחריו רומזים לבנים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) יִֽהְיוּ⁠־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃
Let them be for yourself alone, not for strangers with you.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳מצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יֶהֱווּן לָךְ לְחוֹדָךְ וְנוּכְרָאֵי לָא נִשְׁתַּתְּפוּן עִמָךְ.
דבר אחר: ואין לזרים אתך – שלא תערב בהם דברי אחרים וכה״א ודברת בם עשם עיקר ואל תעשם טפל, שלא תהא משאך ומתנך אלא בהם, שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת יונית וכו׳, תלמוד לומר ללכת בהם ולא ליפטר מתוכם.
תכון לך וחדך, ולא לאג׳נביין מעך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

יהיו לך לבדך – אתה לבדך תתכבד בהם ולא יחלוק אחר עמך. לפי שאמר למעלה: פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי (משלי ה׳:י׳) אמר כאן יהיו לך לבדך.
You alone shall have them You alone will be honored by them, and no one else will share your honor with you. Since he says above, "Lest strangers be satisfied with your strength,⁠" he says here, "You alone shall have them, and thereby...⁠"
יהיו לך לבדך – כי הבנים שתוליד מאשתך הם בנים ידועים שהם שלך, ואין לזרים חלק בהם כמו שיש לבנים שתוליד מאשה זרה, כי כל אחד מהבאים עליה הם סבורים שהזרע יהיה שלו. ואם היא בעולת בעל, בעלה קורא הזרע על שמו, ואינך רשאי לומר כי הם בניך.
יהיו לך לבדך – בעבור שצוה להוציא מן הכח אל הפועל, ובאדם גם כן כח לעשות רע, ישוב לומר עתה כי אין הכונה.... אבל לך לבדך.
יהיו לך לבדך – הבנים האלה יהיו שלך לבדך ואתה תתכבד בהם ואין לזרים חלק אתך אבל בני הזרה אינם מיוחדים לך לבד.
והיו לך לבדך – והגם שיתפשטו מעינות חכמתך החוצה יהיו השמועות נאמרות על שמך וכן שכר החכמה יהיה לך לבדך, ואין לזרים אתך – ר״ל הגם שתלמידיך המפיצים חכמתך גם להם יהיה שכר אתך, הם אינם זרים כי נחשבים כבניך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳מצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יח) יְהִֽי⁠־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃
Let your spring be blessed. Rejoice in the wife of your youth.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳מנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יֶהֱוֵי מַבּוּעָךְ בְּרִיךְ וַחֲדִי מִן אִתַּת טַלְיוּתָךְ.
יהי מקורך ברוך – מכאן אמרו: אשרי אדם שאשתו מעירו, תורתו מעירו, פרנסתו מעירו, ועליו הכתוב אומר ״יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך״. אמר ר׳ שמואל בר נחמני: אשרי אדם שקנה חכמה, שקנה לו דברי תורה מנעוריו, הה״ד ״ושמח מאשת נעוריך״.
יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך – מתני לה ר׳ יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. א״ר שמואל בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה מחזקת טובה אלא למי שעשאה כלי שנאמר כי בועליך עושיך.
אמר רבי אבא יהי מקורך ברוך – יהי מקראך לקבר ברוך.
דבר אחר: יהי מקורך ברוך – מכאן אמרו אשרי אדם שאשתו מעירו ותורתו מעירו ופרנסתו מעירו עליו הכתוב אומר יהי מקורך ברוך וגו׳, אמר ר׳ שמואל בר נחמני אשרי אדם שקנה תורתו מנעוריו הדא הוא דכתיב ושמח מאשת נעוריך.
יכון נביעך מבארכא, ואפרח בזוג׳הֵ צבאיך.
מקורך, מעינך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ומתוך כך: יהיא מקורך ברוך ושמח באשתב נעוריך – היא תורה שלמדת בנערות.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״יהי״.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, וכן בכמה כ״י של המקרא. בכ״י אוקספורד 142, וינה 220, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״מאשת״.
Your fountain shall be blessed, and you shall rejoice with the wife of your youth That is the Torah which you learned in your youth.
יהי מקורך ברוך – כי יהיו בניך בלי עון, והם בברכה שברך האל, שנאמר: ויברך אותם אלהים לאמר וגו׳ (בראשית א׳:כ״ח).
ואתה תשמח באשת נעוריך – שהיא חברתך ואשת בריתך (מלאכי ב׳:י״ד) ומתעסקת לפרנס בניך בחלבה ולגדלם, והיא כגפן פוריה בירכתי ביתיך ובניך כשתילי זיתים סביב לשולחניך ובזה יברך גבר ירא י״י (תהלים קכ״ח:ג׳-ד׳), שיוליד בנים מאשתו ולא מאשה זרה.
ורבותינו ז״ל דרשו: ושמח באשתא נעוריך – היא התורה שלמדת בנערותך.
א. כן בכ״י וטיקן 89, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״מאשת״.
ושמח מאשת נעוריך – ענינו כפשוטו אצלי, וכן: למה תשגה בני בזרה (משלי ה׳:כ׳), ואם חבר שלמה על זה עשות ספרים הרבה אין קץ (קהלת י״ב:י״ב), אזן וחקר תקן משלים הרבה (קהלת י״ב:ט׳), עדין אולי לא יועיל לנו.
מקורך ברוך – הבי״ת רפה.
יהי מקורך ברוך – אשתך תהא ברוכה וחביבה בעיניך שמח מאהבת אשת נעוריך.
יהי מקורך ברוך – המקור מציין המקום שמשם יתחיל נביעת המעין המתפשטים בעומק האדמה, ויציין במליצה שהשכל שלך יהיה ברוך כי תמצא שכל טוב מה׳, ושמח מאשת נעוריך שהיא התורה שקבלת בנעוריך.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳מנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗יםוְֽיַ֫עֲלַת⁠־חֵ֥ןא דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכׇל⁠־עֵ֑תבְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃
A loving doe and a graceful deer, let her breasts satisfy you at all times. Be captivated always with her love.
א. וְֽיַ֫עֲלַת⁠־חֵ֥ן א=וְֽיַעֲלַ֫ת⁠־חֵ֥ן (בניגוד לדרכו ה״עולה״ אינו מסומן בהברה הראויה לגעיה); יש מקף בין תיבת העולה לתיבת היורד בכתב⁠־היד. יש גם התחלה של כתיבת ה״עולה״ גם מעל האות עי״ן, והמסרן התחרט באמצע הכתיבה אך לא מחק.
• ל,ש1=<וְֽיַעֲלַ֫ת חֵ֥ן> (אין מקף) וכן בדפוסים (גינצבורג, קורן)
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַיַלְּתָא דְרַחֲמוּתָא וְדִיצְתָּא דְחֶסְדָא תַדְוָנָא אֲלַף בְּכָל זְמַן וּבְרַחֲמוּתָהּ תִּגְרַס תְּדִירָא.
ומניין שהלשון הזה לשון תורה – ממה שכתוב: ״איילת אהבים ויעלת חן [דדיה ירווך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד]״.
אילת אהבים ויעלת חן – אמר רשב״נ א״ר יונתן למה נמשלו דברי תורה לאילה לומר לך מה אילה זו רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה, אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה.
ויעלת חן – ללמדך שמעלת חן על לומדיה.
דדיה ירווך בכל עת – מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם.
באהבתה תשגה תמיד – כגון ר׳ אלעזר בן פדת, אמרו עליו על רבי אלעזר בן פדת שהיה יושב בשוק העליון בצפורי ועוסק בתורתו וסדינו מוטל בשוק התחתון של צפורי, רבי יצחק בן אלעזר אמר פעם אחת בא אדם אחד ליטול ומצא נחש כרוך עליו.
דבר אחר מה אילה זו אבריה צפופין וכל זמן שאדם רואה אותה נראית לו כחדשה, כך יהיו דברי תורה כחדשים.
דדיה ירווך בכל עת – שלא תאמרו אשתקד שמענו אותה, שנאמר אל תבוז כי זקנה אמך, ואם אמרתם כך אף אני יכול לומר לכם למה אתם קוראים את שמע פעמים ביום למה אתם מתפללים שלשה פעמים ביום שמא אתם מחדשי דבר אם געלתם בדברי תורה אף אני איני שומע תפלתכם שנאמר מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה.

רמז תתקלח

ר״ל מהגי באורייתא סגי הוה נפיק ליה לבר מתחומא בשבתא והוא לא ידע לקיים מה שנאמר באהבתה תשגה תמיד. ר׳ אלעזר בן שמעון הוה מהגי באורייתא סגיין הוה גולתיה שריעא מיניה וחכינא מזדהרא לה, א״ל תלמידיו רבי הא גולתך שריעא אמר לון לית ההיא רשיעתא מזדהרא לה.
דבר אחר: דדיה ירווך – בני מוטב לך לחבוק דדיה של תורה שמביאה אותך לידי זכות מלחבוק חיק נכריה שמביאתך לידי חובה, ואל תאמר אין הקב״ה רואה מה אני עושה, תלמוד לומר כי נכח עיני י״י דרכי איש מכאן אמרו חכמים דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת.
ואלאילה ד׳את אלמחבה ואלועלה ד׳את אלהואדה, ת׳דיאהא ירויאנך פי כל וקת, בחבהא תמהג׳ דאימא.
אילת, והאילה בעלת האהבה והיעלה בעלת החן. תשגה ״תמהג׳⁠ ⁠⁠״ ענינה רכוז כל המחשבות וכל הרהורי הלב באותו הדבר ללא כל שיור. וכך הבין הרמב״ם מלה זו, ראה הלכות תשובה פ״י הל׳ ו. ובנוס׳ כ״י ו, ק, ״תסהו״ ענינה שגייה ושגגה, וכך הבין הראב״ד מלה זו, ראה שם בהשגות. וכתב רבנו בספרו האמו״ד מאמר י סוף פ״ז המצב הטוב ביותר באשתו של אדם שיהו קשורים זה בזה לבנין העולם שנ׳ אילת אהבים וכו׳, ויגלה הבעל מאהבתו לאשתו בתבונה ועל פי הדין ובשעור שבו תתמיד חברותם, ויעצרהו מכל שזולת זה ביכולת וכח.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

תשגה תמיד – ראיתי בדברי ר׳ משה הדרשן: תשגה תמיד – תעסוק תמיד, והוא לשון ערבי. והביא ראיה כמו: לבקש שגויה – לבקש עסק, ולא ידעתי איפה נשנית. ורבותינו פירשוהו (עירובין נ״ד): לשון משגה כמשמעו, בשביל אהבתה תהי שוגה בשאר עסקיך כי היא משמרת על שלך. אמרו עליו על ר׳ אלעזר בן פדת שהיה דורש בשוק התחתון וסדינו מוטל בשוק העליון. פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא נחש כרוך עליו.
you shall always be intoxicated Heb. תשגה. I saw in the words of Rabbi Moshe Hadarshan that תשגה means "you shall always busy yourself,⁠" and it is an Arabic expression. He cited as proof, "to seek shegiah,⁠" meaning to seek business, but I do not know where it is stated. But our Sages explained it as an expression of intoxication (lit. inadvertence), as its apparent meaning. On account of her love, you shall be inadvertent in your other affairs, because she will guard your things. They said concerning Rabbi Eleazar the son of Pedath, that he was preaching in the lower market and his cloak was lying in the upper market. Once a man came and found a snake coiled on it.
אילת אהבים – הפסוק הוא מבואר אף על פי שהוא דרך משל.
תשגה – תעסוק תמיד, והוא לשון ערבי שקוראין לעסק שגיה. וכן פירש ר׳ משה הדרשן (מובא ברש״י): שגיה עסק, כמו לבקש שגיה – לבקש עסק, כלומר: טוב שתתעסק עמה משתתעסק בזרה.
ואמר: תמיד – כלומר בה תהיה שוגה תמיד, ולא פעם בה ופעם באשה אחרת.
יעלת – נקבת יעל.
תשגה בני – מטעם שגיון (תהלים ז׳:א׳).
באהבתה תשגה תמיד – כי איך שיהיה ההתקרבות לאשה, ועשוי הדדים, ויתר הענינים הנמשכים מהאהבה, וגם האהבה בכלל, הוא שגיאת השכל, כי אין זאת מחיוב השכל, אבל טוב שתשגה באשת נעוריך, מאשר תשגה בזרה.
אילת אהבים – מרוב אהבים שתאהבך תרוץ למצוא חפצך כמרוצת האילת או תרצה בזה שהיא רצה כמרוצת האילת למצוא האהבים שדרשת השגתם בדרוש שתחקר בו והיא כמו יעלה לרוץ בקלות למצוא מה שינעם לך וישא חן בעיניך במה שתרצה לחקור בו מדדיה תמיד אלו ההשגות החושיות והצורות הדמיוניות המצטרכות לך בדרוש דרוש לקחת מהם המושכלות הראשונות באופן שהתבאר בספר הנפש ובארנוהו בראשון מספר מלחמות י״י תמיד התעסק באהבתה עד שמעוצם התעסקך בה תהיה שוגה בשאר הענינים לפי שלא תוכל להפרד מחשבתך ממנה.
ויעלת חן – הוא״ו בגעיא.
אילת – נקבת האיל.
ירווך – ענין שביעה.
תשגה – מלשון משגה וחטא.
אילת אהבים – תהיה בעיניך כאילה האהובה.
ויעלת חן – היא תהיה מעלת חן בעיניך.
בכל עת – ר״ל בכל עת ההכרח והצורך.
באהבתה תשגה תמיד – ר״ל אף באהבתה למשגה תחשב אם תמיד תהיה וכמ״ש רז״ל אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו וגו׳.
דדיה – הם דדים התחתונים, כמו ושם עשו דדי בתוליך.
תשגה – בא על שגיות ורבות האהבה אל דבר עד שכל מעינה בה, ואולי משתתף עם שגא בא׳.
אילת אהבים ויעלת חן – האילה והיעלה שתיהן מגורתן על הררי בתר ועל הסלעים, ורחמם צר, כמ״ש הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור, האילה תעורר אהבה והיעלה תעורר חן, ומדמה החכמה העליונה לאילה ויעלה במרוצתן קלה על הררי בתר, וכן החכמה באה מלמעלה ממקום גבוה, והיא מהירה במרוצת השכלותיה והיא מעלה אהבה וחן, ומפרש נגד יעלת חן דדיה ירווך בכל עת – הדדים הוא מקום הזיווג שתעורר חן בעת הזיווג, ונגד אילת אהבים אמר באהבתה תשגה תמיד גם שלא בעת הזיווג, והמליצה שבעת תזדווג אל החכמה להוליד בה תולדות וחדושים ירווך דדיה למצוא חדשות, וגם בעת שלא תחדש חדושים תשגה באהבתה לחזור על הראשונות שכבר השגת.
אילת ויעלה – שתי חיות יפות ונחמדות, ונקרא הזכר אַיָּל מחמת רום קרניו, שמי שלא ידע ברכות לבו יחשוב שיש לו אילות ועוז; ויעלה נקראת ע״ש שעולה על הסלעים הגבוהים.
ירוך – ישבעוך.
תשגה – אולי היה ראוי להיות בסי״ן להוראת רבוי כמו ישגא אחו (איוב ח׳:י״א) ויהיה ישגה שאחריו לשון שגיאה וטעות לשון נופל על לשון; אבל יש לפתרם שניהם שוים לשון טעות ושוטות הבאות מגודל החשק.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כ) וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑הוּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נׇכְרִיָּֽה׃
For why should you, my son, be captivated with an adulteress? Why embrace the bosom of another?
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּלְמָה תְשַׁרְגֵג בְּרִי בְּנוּכְרֵיתָא אוֹף לָא תְחַבֵּק עוּבָא (ג״ע חוּבָא) דְאַחֲרַיְתָא.
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה – מוטב לך לחבק דדיה של תורה, שמביאה אותך לידי זכות, מלחבק חיק נכריה, שהיא מביאה אותך לידי חובה.
ולא תמהג׳ יא בני באג׳נביה, ותלאזם חג׳ר גריבה.
ולמה, ואל תשגה. ולמה באה בכמה מקומות במקום ואל, וכך תרגם רבנו ולמה נמות לעיניך, בראשית מז יט. וכן כתב בפירושו לאיוב ז כ. למה שמתני ענינו אל תשימני. וכ״כ בפירושו לתהלים י, א. ותחבק, ״תלאזם״ תשקוד ותצמד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ולכך אמר: ולמה תשגה בני בזרה – כלומר ללכת אחרי אשה זרה.
ותחבקא חיק נכריה – תוספת ביאור, והוא כפל ענין במלות שונות.
ור׳ יונה פירשו דרך משל על החכמה. ואפשר שמחבר הספר חברו על שתי הכונות.
אבל מן הנראה שהוא דבר על האשה ואמר שהעסק עם האשה היא שגייה, ואף על פי כן אמר: טוב שתשגה באשתך משתשגה בזרה.
א. כן בפסוק. בכ״י וטיקן 89: ״ולחבק״.
ולמה תשגה בני – בעבור אהבת האשה הזרה ר״ל הנפש המתאוה ותחבק חיק נכריה.
ולמה תשגה – ר״ל אם באשתו תחשב התמידות למשגה למה תקל ראש לשגות בזרה.
בזרה, נכריה – כנ״ל (י׳).
ולמה תשגה בני בזרה – ואח״כ תוסיף סרה לחבק גם חיק נכריה, שהיא גרוע מן הזרה, בת אל נכר, ולפי המליצה הזרה הם החכמות המתעים, למה תשגה בהם אחר שתמצא חכמה ודעת בתורת ה׳, והנכריה הם למודי המינות והכפירה שתחבק אותם אח״כ.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) כִּ֤י נֹ֨כַח׀ עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה דַּרְכֵי⁠־אִ֑ישׁ וְֽכׇל⁠־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃
For the ways of man are before the eyes of Hashem. He weighs all his paths.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל דְקָדָם עַיְנוֹי דֶאֱלָהָא אִנוּן אָרְחָתֵיהּ דְגַבְרָא וְכוּלְהוֹן שְׁבִילוֹי גְלָן קֳדָמוֹי.
כי נוכח עיני ה׳ דרכי איש – אל יאמר אדם ׳אלך ואעבור עבירה, שאין הקב״ה רואה אותי׳, למה – שהוא בשמים ואתה בארץ, אלא אף-על-פי-כן דע, נוכח עיני ה׳ דרכי איש.
דבר אחר: כי נוכח עיני ה׳ דרכי איש – אם הולך אדם לדבר מצוה, מחשבין לו אותה מצוה, ואם הולך לדבר עבירה, מחשבין לו אותה עבירה.
וכל מעגלותיו מפלס – מכאן אמרו חכמים: ״דע מה למעלה ממך: עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים״ (משנה אבות ב׳:א׳).
לאן חיאל עינא אללה טרק אלמר, וג׳מיע מסאלכה יסקמהא.
מפלס, ״יסקמהא״ ענין שקילה ומדידה. ובאמו״ד מאמר ט פ״ג הביא פסוק זה להוכיח כי ה׳ שופט צדק משלם לכל אדם כפעלו ע״ש, וא״כ ענין מפלס שוקל ומבקר מעשה אדם ותחבולותיו.
(כא-כג) זוהי ההפחדה החמורה ביותר אם קבע1 האדם בלבו שיש עליו צופה השומר לו כל מעשיו כאמת כי נכח עיני ה׳, עד שכאלו הם כתובים בספר, וכמו שמסרו לנו קדמוננו דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין2. ואמרו עונותיו כעין מה שאירע לשמשון בגלל מה שאהב, ומה שאירע לאבימלך מבעלי שכם, ומה שאירע לישראל מאשור ובבל כאמרו לכן נתתיה ביד מאהביה3, ואמר בכולן יחד ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי4. וכך הצדיקים ישיגו טוב מן הצדק אשר אהבוהו כאמרו אהבו את ה׳ כל חסידיו5.
1. ״חקק״ אפשר: כאשר נתאמת לאדם בלבו.
2. אבות פ״ב מ״א.
3. יחזקאל כג ט.
4. זכריה יג ו.
5. תהלים לא כד.
(כא-כג) הד׳א אשד אלתכ׳ויף אד׳א חקק אלמר פי קלבה אן עליה רקיבא יחפט׳ עליה גמיע אעמאלה, כקולה כי נכח עיני ה׳, חתי אנהא מקאם אלמכתוב פי דיואן, וכמא נקלוא קדמאונא דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין. וקולה עונתיו נט׳יר מא נאל שמשון מן חית׳ אחב, ומא נאל אבימלך מן בעלי שכם, ומא נאל ישראל מן אשור ובבל כקולה לכן נתתיה ביד מאהביה, וקאל פי ד׳לך אג׳מע ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי. וכד׳לך אלצאלחין ינאלוא כ׳ירא מן אלצלאח אלד׳י אחבוה כקולה אהבו את ה׳ כל חסידיו.
מפלס – שוקל דרכיו ויודע כמה עונות וכמה זכייות יש בידו.
For man's ways are opposite the Lord's eyes, and He weighs, etc. He weighs his ways and knows how many sins and how many merits he has.
כי נכח עיני י״י דרכי איש – אמר השמר שלא תחשב בלבך שהאל לא ישגיח עליך ולא יראה מעשיך. אבל תדע כי האל רואה כל דרכי בני אדם (ירמיהו ל״ב:י״ט).
וכל מעגלותיו מפלסא – כלומר כל מפעליו יבא בפלס, הטובים אצל הרעים.
א. כן בפסוק. בכ״י וטיקן 89: ״יפלס״.
כי נוכח – הנה דרכי איש הם נגד עיני י״י והוא שוקל כל דרכיו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו.
וכל מעגלותיו מפלס – רוצה לומר: וכל דרכיו שוקל.
וכל מעגלתיו – הוא״ו בגעיא.
כי נוכח – ר״ל ופן תאמר מי רואני לזה אמר דע כי מול עיני ה׳ דרכי איש ומיישר מעגלותיו אל הגמול ר״ל משלם מדה במדה לדעת שבגמול באה ולא במקרה.
דרכי, מעגלותיו – התבאר למעלה (ב׳ ט״ו), ושם פלס בא תמיד על מדידת המעגל להוליכו אל דרך הישר (כנ״ל ד׳ כ״ו).
כי נכח עיני ה׳ דרכי איש – הדרך הוא הדרך הישר, והמעגל הוא הדרך הסבובי, ואם מודד את המעגל להגיע על ידו אל הדרך הישר זה נקרא פלס, עז״א שדרכי איש הנפשיים הישרים הם נוכח ה׳, והוא הכין לו הדרך הישר עפ״י התורה כמ״ש והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה, וגם כל מעגלותיו מפלס – שאם לפעמים צריך ללכת במעגל נוטה מדרך הישר, כמו במדת חסידות ולפנים משורת הדין, או לעבור על ד״ת לפי צורך שעה, כמו אליהו בהר הכרמל, שזה נקרא מעגל, ה׳ מפלס ומכוין גם את המעגל שיגיע על ידו אל הדרך הישרה.
כי נוכח וגו׳ – ומשלם לו מדה כנגד מדה, הוא טמא מטת אחרים ואחרים יטמאו מטתו.
מעגלתיו – עיין מה שכתבתי למעלה ב׳:ט׳; הוא רץ ונמהר במעשיו רק האל שוקלם בפלס ומשקל.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כב) עֲֽווֹנֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת⁠־הָרָשָׁ֑עוּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
The evil deeds of the wicked ensnare him. The cords of his sin hold him firmly.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חוֹבוֹי דְרַשִׁיעָא קָמְטִין לֵיהּ וּבְחַבְלֵי דַחֲטוֹי נִתְפְּכֵר.
עוונותיו ילכדונו את הרשע – מה אדם פורש מצודה ולוכד דגים מן הים, כך עוונותיו פורש מצודה לחוטא ללכדו, לכך נאמר ״עוונותיו ילכדנו את הרשע״.
ובחבלי חטאתו ייתמך – מה האישה הזאת, אין נזכרים עוונותיה אלא בשעת חבליה, כך אין עוונותיו של אדם נזכרים אלא בשעה הוא בא לחבלי שאול, לכך נאמר ״ובחבלי חטאתו ייתמך״.
עוונותיו ילכדונו את הרשע – מה אדם פורס מצודה ולוכד דגים מן הים כך העונות פורסים מצודה לחוטא ללכדו, מה האשה הזאת אין נזכרין עונותיה אלא בשעת חבליה, כך אין נזכרים לאדם עונותיו אלא כשבא לחבלי שאול לכך נאמר ובחבלי חטאתו יתמך.
וד׳נוב אלפאסק תעלקה, ובחבאל כ׳טיתה ידעם צ׳באטה.
ובחבלי, ובחבלי חטאתו תתמך תפישתו ולכידתו. וראה אמו״ד מאמר ט פ״ח שהביא פסוק זה בסווגו מיני עונשי הרשעים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

ילכדונו – כמו ילכדוהו.
יִתָמֶך – יִתָלֶה, שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה.
His iniquities shall trap Heb. ילכדנו it shall trap him, like ילכדוהו.
and he shall be hanged with the ropes of his sin יתמך, lit. he shall be supported. He shall be hanged, for the one hanged is supported by the ropes with which he is hanged.
עונותיו ילכדונו את הרשע – כמו ילכדוהו, כלומר: עונות הרשע יגרמו לו שילכד ויפול ברעה.
ובחבלי חטאתו יתמך – כלומר עונותיו יהיו לו לחבלים שיתלה בהם.
ויש מפרשים: ובחבלי חטאתו יתמך – כמו ויתמוך יד אביו (בראשית מ״ח:י״ז), שהוא ענין עיכוב, כלומר עכב יד אביו שלא ישימנה על ראש אפרים. וכל עונותיו יהיו לו חבלים לרגליו, שיעכבוהו לברוח.
ילכדונו – בא בחלם, והוא רפה שלא כמנהג, ודקדוקו מבואר בחלקא הדקדוק.
א. כן צ״ל. בכ״י וטיקן 89: ״כחלק״.
עוונותיו ילכדנו – בעבור שאמר כי נוכח עיני י״י דרכי איש (משלי ה׳:כ״א), שב לומר כי אינו ית׳ מכריח על זה, אבל האדם מסבב עוונותיו ברצונו, והמה סבת רעתו, וזה כאומרם ז״ל: הכל צפוי והרשות נתונה (משנה אבות ג׳:י״ט).
ילכדנו את הרשע – נכון מאד וטוב לשים כנוי בשם שירמוז לבא אחריו.
עוונותיו ילכדונו את הרשע – ברשתם ובחבלי חטאתו יתמך ויתחזק הלכד שילכד הרשע בו וזה מבואר בהרבה מהחטאים שהם בעצמם כלי להפלת הרשעים ברע.
ילכדנו את הרשע – הם שתי הודעות כמו ותראהו את הילד.
עוונותיו – חד מן ד׳ דכתיבין בהון תרי וואוי״ן בלישנא. ועיין פירש רש״י (בד״ה א׳ כ״א) והעי״ן בגעיא בס״ס וטעם המלה מיושב.
עונותיו – עונות הרשע הם ילכדו אותו ולתוספות ביאור אמר את הרשע.
ובחבלי – בהחבלים הנעשים מחטאתו בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם ר״ל העון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.
עונותיו, חטאתו – מבואר בכ״מ שהחטא מציין המעשה ובא על השוגג או הנעשה ע״י התאוה, והעון מציין עוות השכל והכפירה, והוא המזיד כמ״ש ישעיה (א׳ ד׳) אילת השחר (כלל שס״ג), וכדברים שבכאן נאמרו בישעיה (ה), הוי מושכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה, ר״ל שעקר הם חבלי חטאתו, ולכידת העון הם חבלי השוא כמ״ש בפירושי שם.
עונותיו ילכדנו את הרשע – לעומת מ״ש שהדרכים הטובים של האדם הם נוכח עיני ה׳ שה׳ מסייע לו להטהר וללכת בדרך הטוב, אומר שדרכי הרשע אינם מה׳ רק עונותיו ילכדונו, כמ״ש הבא לטהר מסייעין לו והבא לטמא פותחין לו, ויש הבדל בין עון ובין חטאת שהעון מציין עוות השכל והחטא מציין המעשה בפועל, העון הוא עוות המחשבה והחטא הוא החסרון במעשה, ור״ל שהרשע כשתסיתהו תאותו ותאלצהו לעבור עבירה והוא ירא מעונשי ה׳, ומצות התורה, אז יקרא אל העון שהוא עוות השכל לעזרו, שאז יעוה בשכלו להכחיש את המצוה ואת המצוה עליה, את ידיעתו והשגחתו, גמולו וענשו ודומיהם, ועונותיו ילכדנו לעבור על המצוה, ובכ״ז אין עקר סמיכה שלו על עות השכל, כי אם לא היה החטאת שהיא תאותו אל העבירה לא היה סומך על העון וטענת ההכחשה, רק שבחבלי חטאתו יתמך – שע״י החבלים של חטאתו שהיא התאוה על זה יתמך, ועל ידי זה משתמש בהעון וכופר במצוה כדי למלאת יצר תאותו, ובכל זה על ידי ההרגל שמורגל בחטאים נמשך למינות ומחזיק בעון שהוא עוות השכל והכפירה. עד שלבסוף.
ילכדנו – אולי הקריאה הנכונה יִלְכְּדֶנּוּ כל אחד מעונותיו, או כמו שאמרו בלשון יחיד ילכדנו במקום ילכדהו, אמרו גם בלשון רבים יִלְכְּדֻנּוּ במקום ילכדוהו, וזרות הוא שעשו התיבה מלרע.
יתמך – ולא יוכל להמלט מעונש, ועון וחטאת ושאר נרדפיהם מורים בכל מקום גם העונש.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כג) ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑רוּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃
He will die for lack of instruction. In the greatness of his folly, he will go astray.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הוּא יְמוּת בְּלָא מַרְדוּתָא וּבְסוּגְאֵי דְשַׁטְיוּתֵיהּ נִטְעֵי.
הוא ימות באין מוסר – הוא ימות בעוונו, שלא שמע דברי מוסר.
וברב אולתו ישגה – לא רצה לשגות בדברי תורה, עכשיו ברוב איוולתו ישגה.
הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה – א״ר אמי לא מת דואג עד ששכח תלמודו שנאמר הוא ימות באין מוסר. א״ר יוחנן שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג, אחד ששכח תלמודו, ואחד ששרף נשמתו, ואחד שפזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וא״ר יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה, דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד. ד״א לא רצה לשגות בדברי מוסר עכשו וברוב אולתו ישגה.
פהו ימות בגיר אדב, ובכת׳רהֵ ג׳הלה יגלט.
ישגה, ״יגלט״. יטעה, יתעה. ואינה כמו ״תשגה״ לעיל פסוק יט.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

באין מוסר – בשביל שלא לקח מוסר.
He shall die without discipline Because he did not accept discipline.
הוא ימות באין מוסר – אותו הרשע ימות, ימות במיתת האנשים הפורעים מוסר, שהם מתים מיתה משונה. כן ימות הוא לפי שלא קבל מוסר אלא שגה ברב אולתו.
ישגה – יתעה.
הוא ימות באין מוסר – הנה הרשע ימות ועדין לא לקח מוסר וברוב אולתו יהיה שוגה בענינים אשר ירצה להרשיע בהם עד ששגייתו בהם תהיה סבת הפלתו וזה מבואר מאד, אמר עוד ממשל ע״ד האשה הזרה שזכר אשר השומע לה ערב בעבורה אל הש״י והוא יהיה נפרע ממנו ר״ל שהשכל האנושי הוא ערב בעבורה אל הש״י והוא נלכד בשחיתותיה.
באין מוסר – בעבור שלא לקח מוסר ובעבור רוב אולתו אשר ישגה בהם.
אולתו – כבר התבאר שאויל ואולת הוא משורש אולי, שמורה על המספק והספיקות שיטילו האוילים בחכמה ובמוסר, וע״כ חכמה ומוסר אוילים בזו, כי אין מאמינים בה, וע״כ ישגה שמורה תמיד שגיאה עיונית, כמ״ש בס׳ התו״ה ויקרא (סי׳ רמ״ג), בהבדל בין שגג ובין שגה, שלפי עיונם הכוזב ישגו מן המוסר והחכמה.
הוא ימות באין מוסר – שאח״כ לא יקבל עוד מוסר שהוא מה שיפחידוהו בעונשי ה׳, ואף שיענישהו ה׳ לא יקבל מוסר כי ברוב אולתו ישגה שידבק אח״כ באולת, שהאויל הוא המטיל ספיקות בכל דבר, ולא יאמין שבא העונש בהשגחה כי יטיל ספק אולי הוא מקרה ולכן לא יקבל מוסר כי יתלה הכל במקרה.
באין מוסר – בי״ת בעבור כמו ויעבד יעקב ברחל (פרשת ויצא), בעבור שלא היה לו מוסר ושגה ברוב וגודל אולתו.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144