×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
Then Iyyov answered and said:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַאֲתִיב אִיוֹב וַאֲמַר.
פאג׳אב איוב וקאל.
(מענה איוב).
(Iyyov's Reply)
איוב.
ויען איוב ויאמר.
ויען איוב:
ויען איוב – זה דקדוק מלות המענה.
פירוש המענה
ויען איוב ויאמר.
ביאור מלות המענה
ויען איוב ויאמר.
ביאור דברי המענה, ענה איוב ואמר שמעתי כמו אלה הדברים פעמים רבות הנה כולכם מנחמי׳ תנחומי עמל וכזב, האם ימצא קץ לדברי רוח והבל כמו שהם דבריכם או מה יחזק דעתך מה שתטען ותענה הנה אין בדבריך מה שיחזק דעתך בו, גם אנכי הייתי מדבר עמכם ככם לו הייתם במקומי אחביר עליכם במלין לנחם אתכם ואניעה עליכ׳ במו ראשי לנוד לכם ולהיות מיצר בצרתכם, אם היה העניין כן אחזיק אתכם בדברי ומה שאנוד לכם בדברי יהיה להפליג על חוזק ספור שבריכם יחשך כאבכם מהם כי הרבה יתפייסו מי שהושבר כאשר ינודו לו ויספדו אותו בחוזק שברו ושיעור מה שאבד ממנו, הנה אם אדבר לא יחשך כאבי ממני או אם אחדל מהדבור לא יועיל לי ולא יסור דבר מצרתי, אך עתה הלאני השם שם כל אברי שממים, איני צריך לעד אחר על צרתי כי הקמטים שבי מרוב הכחישות יעידו עלי וכחשי ודלותי יעיד על חוזק שברי ומכאובי, אף השם יתברך טרף אותי וישטמני תכלית השנאה והגיעני להיות חרפת אדם ובזוי עם עד שצרי חרק עלי בשיניו לכעסו עלי וילטוש עיניו לי לעיין אותי בעין רעה, הרחיבו עלי פיהם אויבי בחרפותיהם אשר הם מחרפים אותי הכו לחיי יחד עלי יתקבצון כל שונאי והנה אמר זה לפי מה שאחשוב כנגד רעיו שהיו מחרפין אותו, ימסור אותי השם יתברך ביד שקרן ועל ידי רשעים הטה אותי ממה שהייתי בו, שליו הייתי ויפרפרני השם ויכתתני אחז בערפי וישברני ויקימני לו למטרה לירות בי חציו, יסובו עלי מורי החצים אשר לו יבקע כליותי ולא יחמול לשפוך לארץ מררתי והנה אמר זה כנגד המכות והמכאובות אשר חלו בו, יפרצני השם פרץ על פני פרץ ר״ל מכה אחר מכה ירוץ עלי כגבור להכות אותי בכח ובתוקף מכות רבות על מה שהוגלד ממכותי תפרתי שק שהוא בגד קשה והנה הוא מכאיב ומצער אותי מאד ועוללתי ראשי בעפר ואפר וכל זה מרוב היגון כי בסיבת היגון יחגרו האנשים שק ויעלו עפר על ראשם, פני נמלאו חומר ולכלוך מרוב הבכי ובסבת הבכי חשכו ראותיי עד שעל עפעפי צלמות, כל הצרות האלו באוני על לא חמס בכפי וגם תפלתי היתה זכה שלא הייתי מתפלל שיבא רע לאויבי ולא הייתי נמנע מלהתפלל לשם יתברך קודם בוא אלי הצרה הזאת וזה שאיוב כמו שזכרנו היה נבוך תחלה בזאת החקירה והיה רוצה לצאת ידי שתיהן ולזה היה מקריב קרבנות אל השם יתברך לכפר בעד בניו, ארץ אל תכסי דמי והחמס הנעשה לי בסבת זה הסדור המסודר מהשם יתברך או יהיה הרצון בזה אל תכסה החמס הנעשה לי אם אמת מה שיאמרו רעי שתהיינה אלו הרעות מאת השם יתברך על צד העונש ואל יהי מקום להסתר שם זעקתי על החמס הנעשה לי, גם עתה הנה בשמים עדי שהאמת אתי אם היה השם יתברך משגיח באלו הדברים הפרטיים כמו שאתם אומרים אתם רעי המליצים עמי אל אלוה תדמע עיני ואליו דברי לא עמכם שאם היו דברי עמכם היא מבואר שלא תהיה טענה עליכם מה שאספר מהחמס הנעשה לי אם הענין כדבריכם לפי שכלכם תאמרו שאינכם מאמינים אותי במה שאני אומר שאין חמס בכפי, ואולם דברי עם השם יתברך שאם היה הענין כדבריכם רצוני שיהיה השם יתברך מבין את כל מעשה האדם היה הוא יודע האמת בזה ולזה תהיה מזה הצד טענה לשם יתברך לבאר שאם היה משגיח באישי האדם בכמו האופן שאתם אומרים הוא עושה עמי עול וחמס, מי יתן שיוכל האדם להתווכח עם השם כמו הויכוח שיהיה בין אדם לרעהו, כי מספר השנים הנשארים לי לחיות יהיו באים עתה ואמות או תהיה רוחי נשחתה ונכרתים ימי שלא אשלימם ויהיו עתה קברים לי, אם אין רעי המליצים לי אנשים מהתלות עמי ולזה אברח מלהתווכח עמהם ובמה שאומרים להמרותי ולהעציבני רואה עיני ולנה שם ר״ל שאין הכעסים אשר הם מכעיסים אותי ומדברים כנגדי נעלמים ממני.
[איוב ה]
פתיחה למענה התשיעית מענה איוב
על התשובה שהשיב אליפז על הצלחת הרשע לא התווכח עתה, וכן על שיטת בלדד בזה, כי חיכה להם עד שענו על זה שלושה המתווכחים, וענה להם תשובה כוללת סותרת דברי כולם בסימן כא.
וכן על מה שחזר אליפז שנית את דבריו שדיבר במענה הראשון בסיבת ייסורי הצדיקים, שייחס זה למחזה נבואית, לא השיב לו עתה, כי כבר ענהו בראשונה, רק התמרמר נגדו על ששב לדבר שנית דברים שכבר התווכחו עליהם, ושלא חידש בהם דבר, כאילו אינו רוצה רק להלאותו ברוב דברים, שאין זה מדרך החכמים (טז ב-ה).
גם על מה שאמר אודות חפשיות הבחירה לא ענהו מטעם זה, בל ישנה בחינם דברים שכבר נאמרו.
רק עתה יצא להשיב לו על שני דברים:
• א] מה שעתה יצא אליפז להרשיעו כרשע גמור, ולהחליט עליו משפט הרשע ועונשו, שכל מה שדיבר מפחד הרשע וממפלתו הורה באצבעו על איוב שבו נתקיים כל זה, ועל זה הרבה לצעוק ולהתלונן (סימן טז ז-כא).
• זאת שנית על מה שרצה לחזק שיטתו הקודמת בשיאמר שעיקר הגמול הוא השארת הנפש אחר המוות, כמו שאמר (איוב טו יא): המעט ממך תנחומות אל כי תשיב אל אל רוחך, על זה הרבה להתווכח, שבאשר מהות הנפש היא עניין נעלם, ורוב בני אדם אין משיגים התעלומה הזאת, ולא יראו רק את המוחש, שהצדיק מיוסר בייסורים בחיים המורגשים, ועל חיים אחרים נפשיים אין מי שיהיה ערב להם על זה שהנפש תחיה אחר המוות, כי דברים האלה צפונים מעין המוחש, וגם השכל לא יתבונן בם בינה, כמו שאמר כי ליבם צפנת משכל (יז ד), וכל בני אדם פונים רק אל חיים הנראים ומורגשים, וכשרואים שהצדיק מיוסר בייסורים, יש יחליטו עליו משפט מעוקל ויוכיחו מזה שהוא רשע, כמו שהיה באיוב, ויש שיחזיקו שהוא צדיק ויתלוננו על ההשגחה. ואם כן, סדר זה מייסורי הצדיקים ושלוות הרשעים מביא את האדם לידי הכחשה ותלונה ושוממות הדעת, והוא צלמוות בהנהגה ולא סדרים, והיה ראוי שיתנו לצדיק צדקתו ולרשע רשעתו בעולם הזה, למען יראו וישכילו ויקחו מוסר, ועוולתה תקפוץ פיה.
The Ninth Oration - Job's Second Reply to Eliphaz
Job does not reply at once to the resolution of the question of the prosperity of the wicked advanced by Eliphaz, nor to the thesis Bildad adopts on his issue, preferring to wait until all three of his companions have addressed the subject. He then answers them all (in Chapter 21) in comprehensive response that rebuts everything they had said on the subject.
Nor does he react to Eliphaz's repetition of the claim he had made in his first oration, namely, that he had received a prophetic vision concerning the suffering of the righteous, as he had already replied to it at the time. He just rebukes him for repeating himself and for adding nothing new, as though all he wanted to do was to drown him with words, which is not the way of the wise (Ch.16:2-5).
Neither does he comment on the ideas Eliphaz repeats concerning free-will, there being no point in reiterating what he had already said.
And so he limits himself, at this point, to dealing to just two matters:
• The first, that Eliphaz had now sought to brand him as a totally evil person; one deserving of the condemnation and punishment due to the wicked. For everything he had described about the fears that possess a wicked person and his ultimate collapse had pointed the finger(Proverbs 6:13) at Job, for it had all happened to him. Job cries out and fiercely protests against this (Ch.16:7-21).
And the second, Eliphaz's attempt to reinforce his previous thesis that the essential reward [of the righteous] is the survival of the soul after death, as when he said (Job 15:11): Are God's consolations inadequate for you; For you will return your spirit to God. Job rejects this completely, saying that since the essential quality of the soul is a hidden matter and most people cannot understand this mystery and see only that which is sensed, i.e., that the righteous person is tormented with suffering in real-life; and since as regards this other spiritual life, there is nobody who can give them a guarantee that the soul lives on after death, for such things are hidden from the seeing eye; and since even the intellect can make no sense of it, as he says (Job 17:4): But You have hidden comprehension from their minds, and since all human beings only set store by what is seen in real-life, there are those who, when they see a righteous person suffer, pass a perverse judgment over him and conclude from this that he must have sinned, as happened in the case of Job, whereas others will maintain that the person was indeed righteous and so complain about the workings of Providence.⁠1 It follows that this disposal of the suffering of the righteous and the prosperity of the wicked [viz. reward or punishment of the soul after death in the Hereafter] leads people to dissent and reproach, and to barren thought: it is a shadow of death in Governance; incoherent (Job 10:22). The righteous and the wicked should be given their just deserts in this world, for all to see, to learn and to take note; so that injustice be gagged (Psalms 107:42).
1. 'If God wants us to do a thing, he should make his wishes sufficiently clear. Sensible people will wait till he has done this before paying much attention to him.' - Samuel Butler (1835–1902).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ב) שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹתמְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃
I have heard many such things; sorry comforters are you all.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שְׁמַעֵת כְּאִלֵין סָגְעִיתָא מְנַחֲמִין דְלֵעוּת כּוּלְכוֹן.
סמעת כת׳ירא מת׳ל הד׳ה אלאקאויל, וכלכם מעאזיין בדגל.
שמעתי, שמעתי הרבה כדברים האלה, וכולכם מנחמים בדברי עמל. בכל מקום מתרגם עמל ״דגל״ והם דברי און תוך ומרמה.
מנחמי עמל כולכם – אתם באתם לנחמני, דכתיב: לבא לנוד לו ולנחמו (איוב ב׳:י״א), ותנחומותיכם נהפכו לי לעמל וכעס.
מנחמי עמל – אתם באתם לנחמני שנאמר: לבא לנוד לו ולנחמו (איוב ב׳:י״א), ואתם לי עכשיו מנחמי עמל ואון להקניטני.
(ב-ג) מנחמי עמל כלכם, הקץ לדברי רוח – דברים שאין להם ענין כל היום יכול לדבר.
או מה ימריצך כי תענה – מה דעת יחזיקך או מה חכמה הוספת כי תענה.
עמל – שקר.
כאלה – עניני רשע.
שמעתי – מפיכם פעמים רבות.
מנחמי עמל – תנחמוני בשקר.
שמעתי כאלה רבות – המענה הזה אין בו ענין מתחדש, רק יאמר לחביריו כי דבריהם הבל, ולנחם אותו הם אומרים שקרים, והם אבדן הרשעים בכוונת המשפט, ויתאונן על מכותיו וחלאיו, ודעתו לאמר כי הם על חנם, והא ראיה כי ההשגחה נעדרת ויתלונן על חביריו השוללים ממנו צדקו, כי הוא צדיק בעיניו (איוב ל״ב:א׳).
שמעתי כאלה רבות – פעמים רבות יותר מדאי, כי מנחמי עמל כולכם – אתם ואין קץ לדברי רוח ועמל, על כן אתם מרבים דברים מרבים עמל והבל, כדרך המנחמים.
ויען איוב ויאמר. שמעתי כאלה רבות וכו׳ – כי אליפז שב להוכיחו חזוק מענהו הקודם, גם להאשימו בזה יותר מן הקודם, שב איוב לענות לו חזוק לכונתו הקודמת עם שנוי מליצות ושנוי סבות.
עמל – הבל וכזב.
מְנַחֲמֵי עָמָל. מנחמים בצער של אחרים:
שמעתי – כדברים האלה שמעתי רבות פעמים ומה תועלת בהכפלם כי כולכם מנחמים תנחומי הבל לומר שאחר התשובה ישגה אחריתי ואם אין בידי עון מה מקום לתשובה ומה זה תספר לפני עונש הרשעים לעורר לבי לתשובה.
שמעתי כאלה רבות – נגד מה שאליפז שנית שנה את הדברים שאמר כבר במענה הקודם, שמ״ש מה אנוש כי יזכה וכו׳ הם הם הדברים שאמר בסימן ד׳ האנוש מאלוה יצדק וכו׳, וכן במה שהשיב על חפשית הבחירה לא חדש דבר, משיב לו, למה ישנה דברים שכבר אמר, הלא כבר שמעתי כאלה רבות, ומה הוספת בדבריך עתה, מנחמי עמל כולכם, אתם דומים כמי שאינו יכול לנחם בדברים המתישבים על הלב, וירבה דברים עד שיעמול המתנחם מלהשיב ומוכרח לשתוק, ובזה חושבים שנחמו אותו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי⁠־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה⁠־יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַֽעֲנֶֽה׃
Is there an end to windy words? Or what provokes you that you answer?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הַאִית סוֹף לְמִלֵי זִיקָא אוֹ מַהּ יְבַסְמִינָךְ אֲרוּם תְּתִיב.
הל ללכלאם אלבאטל אנקצ׳י, או מא יבלגך מנה חתי בה תג׳יב.
הקץ, האם לדברים הבטלים יש סוף, או מה יגיע לך ממנו שאתה עונה בו. פירש דברי רוח דברים בטלים, וראה לעיל טו ב. וענין סוף הפסוק, וכי איזו תועלת תגיע לך מדברי ההבל שאתה עונה לי בהם, כלום נדמה לך שתטעה אותי במלולך?. ופירוש ימריצך ענין ריצה, כי הרץ יגיע למטרה מסויימת, ואתה לאן ולאיזו מטרה ירוצון דבריך.
ימריצך – ישערך פיך לחשוב דברים נמרצים על אופניהם.
will bring clarity to you Heb. ימרצך. Your mouth will make you evaluate to think clear words with proper basis.
או מה ימריצך כי תענה – מה יחזיקו את דבריך, כי תענה דברי רוח.
הקץ לדברי רוח – אם יהיה קץ לדבריך של הבל ורוח, או מה מליץ המליצך אשר תענה לי דברים הרבה אשר מרבים הבל.
איובשמעתיאו מה ימריצך – מי יהיה תקיף ממך וינצחך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

הקץ לדברי רוח – דברים שאין להם ענין כל היום יכול לדבר.
או מה ימריצך – מה שכל הוספת שאמץ אותך לענות.
ימריצך – יחזיקך מן קללה נמרצת (מלכים א ב׳:ח׳).
הקץ – אם תכלית וסוף יהיה לדברי רוח והבל שלא תרשיעוני.
[או מה ימריצך] – ומה יחזיק לך אליפז המענה זה העמל שתענה. והענין מה חוזק יתן לדבריך.
או מה ימריצך – או אם לא לנחם אותי אתם אומרים, רק כי חשבתם באמת שהוא כדבריכם, מה יחזק ויאמץ אותך, אתה אליפז העונה אותי, כי תענה ולא תעשה דבר רק המענה בלבד, כי אין טעם ודעת בדברך.
ימריצך – יחזק אותך, כמו וחבל נמרץ (מיכה ב׳:י׳).
מה ימריצך – רוצה לומר: מה יחזקך מה שטענת בדבריך.
הֲקֵץ לְדִבְרֵי רוּחַ. לחזור למה שכבר אמרתם וסתרתי אותו: אוֹ מַה יַּמְרִיצְךָ. במה תחזק דעתך מחדש, כִּי תַעֲנֶה ותשיב מה שכבר סתרתי:
ימריצך – יחזקך כמו מה נמרצו אמרי יושר (איוב ו׳:כ״ה).
הקץ – וכי ימצא סוף לדברי רוח הלא דברים כאלה תוכל להרבות עד בלי די ואת כולם ישא הרוח.
או וגו׳ – מהו הדבר אשר מחזק אותך ומזרזך על ההשבה עד שבע״כ תשוב ועם בלא דעת וכאומר הלא אין בדבריך חכמה ואף אינך כפוי ומוכרח להשיב א״כ חדל לך ולא תוסיף לדבר עוד או שאמר לו מדוע לא אמרת הדברים האלה בראשונה כי לדברי חכמה בע״כ יתמו האמרים אשר חשב עליהם עד כי יחזור ויחשוב מה להשיב אבל לדברי רוח אין קץ כי אין על מה לחשוב או מה חוזק ועזר מצאת מהדברים הנאמרים עד כי תשוב לענות שוב הדברים שאמרת בתחלה הלא המה כפל ענין ורק במלות שונות.
ימריצך – עיין למעלה ו׳:כ״ה.
ימריצך – הוא פירוש ובאור הדבר לבררו היטב מה ברר דבריך, כמו מה נמרצו אמרי יושר.
הקץ – המברר דבריו בהכרעת הראיה והמופת יש לדברים קץ, כי במקום שיעמוד המופת האחרון המכריע שאין תשובה עליו, יכלה הוכוח, לא כן המדבר דברי רוח, דברים העולים על רוחו בלי ראיה, הוא לא ישים קץ לדבריו, כי יוכל לשנות דבריו לאין קץ, אחר שלא ישים לב לטענות וראיות שכנגדו, או מה ימריצך כי תענה, או אם תאמר שדבריך אינם דברי רוח רק דברי שכל, אשאלך אמור מה ימריצך ויחזק אותך במענה זאת, מה המופת והראיה שהבאת לחזק דבריך, ואחר שלא הבאת שום ראיה רק אמרת שכן חזית במחזה למה ענית שנית?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ד) גַּ֤ם׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֢ם אֲדַ֫בֵּ֥רָהל֤וּ יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗יאַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑יםוְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃
I also could speak as you do; if your soul were in my soul's place, I could join words together against you, and shake my head at you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְחוֹד אֲנָא כְּוַתְכוֹן אֲמַלֵיל לְוַי דְאִית נַפְשְׁכוֹן חִלוּפֵי נַפְשִׁי אֲחַבֵּר עֲלֵיכוֹן בְּמִלַיָא וַאֲטַלְטֵל עֲלֵיכוֹן בְּמוֹ רֵישִׁי.
אני יקינא לאתכלם מת׳לכם, ולו כאנת נפוסכם פי הד׳א אלחאל מת׳ל נפסי, לכנת אולף עליכם כלאמא צחיחא, או אניע ראסי עליכם תחזנא.
גם, גם אני אדבר כמותכם, אלו היתה נפשכם במצב זה כמו נפשי, הייתי מחבר עליכם דברים נכונים, או הייתי מניע עליכם ראשי מתוך צער. כלומר הייתי מנחמכם בדברים כנים ואמתיים, ולא בדברים בוטים ומצערים כפי שאתם עושים לי. ואם לא אמצא דברי תנחומים כנים הייתי שותק ומביע את צערי על יסוריכם.
אמרו לו יש נפשכם תחת נפשי, אמר להם אלו אירע לכם כצרות האלה לא הייתי פוגע בכם ולא עוקץ אתכם בדברים, אלא הייתי מנחמכם ומדבר על לבכם.
(אגמע) קולה לו יש נפשכם תחת נפשי יעניהם לו אצבתם במת׳ל הד׳ה אלמצאיב לכנת לא אקרבכם ולא אלד׳עכם בכלאם, בל אעאזיכם ואצברכם.
(ד-ה) ככם אדברה – ככם אני יודע לקנתר.
לו יש נפשכם – ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכם כאשר אתם תאמרו אלי.
(4) could speak like you I know how to chide as you do.
if your soul were in pain instead of my soul, I too would join words together against you and shake my head at you in your cry, and encourage you with my mouth, saying, "Be still, have courage, and endure your sufferings,⁠" just as you are saying to me.
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי – פתרונו: גם אנכי ככם הייתי מדבר אילו הייתם מיוסרים במקומי, ואני הייתי מרווח.⁠א
אחבירה עליכם במילים – גם אני הייתי מחביר עליכם במלים, ומניע ראשי עליכם בצועקכם,
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225. בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו: ״ברווח״.
(ד-ה) גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם – בייסורין כאלה או הייתי מחביר עליכם מלים או מניע בראשי עליכם כמו שאתם עושים אלי, לא הייתי אני עושה לכם כן. אך הייתי מאמץ אתכם כדברי פי.
וניד שפתי – מן לשון כאשר ינוד הקנה במים (מלכים א י״ד:ט״ו). שם בעבור כי הדבור בתנועות השפתיים ותנודתם.
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי – אם הייתם בייסורין הייתי מחבר מלין להכעיס אתכם או הייתי מניע ראשי עליכם ומתלוצץ; כאשר אתם עושים לי לא הייתי עושה.
בְמו – הנקוד בשוא הוא מלת שירות הוא ובקמץ הוא כנוי הנסתרים.
לו יש נפשכם – בצרה תחת נפשי, אז אחבירה – אקבץ חבורה לבוא עליכם במילים לנחמכם לא להרשיעכם.
ואניעה... ראשי – תנועת הראש כמתאבל על אחר.
גם אנכי ככם אדברה – אעשה, אם תהיה נפשכם בצער לחבר עליכם מלין בהבל לנחם ולהניע עליכם ראשי לספוד, להראות עצמי כאוהב כאשר אתם עושים לי, והייתי מאמץ אתכם בדברי כאשר אוכל.
(ד-ה) ורש״י ז״ל פירש גם אנכי ככם אדברה (איוב ט״ז:ד׳), כלומר אם הייתם אתם בצער חס ושלום, הייתי גם אנכי מדבר או מחבר עליכם מלין חס ושלום, רק אאמיצכם במו פי וניד שפתי (איוב ט״ז:ה׳) אמנע. ואיננו נכון.
(ד-ה) גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי. גם אני הייתי מדבר תנחומים כמו שעשיתם אתם לי אם היה קורה לכם מה שקרה לי: אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים וְאָנִיעָה [עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי]. הייתי מדבר דברי תנחומין ועושה התנועות הראויות למנחמים, אבל לא בחזרת חלילה כמו שאתה עושים, כי אמנם אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי אחרי כן, וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ:
ככם – כתב רב פעלים דף רנ״ו שמצא בקצת ספרי המסרה ככם אדברה לית כוותי׳ צירי.
לו – כמו אם וכן לו החייתם אותם (שופטים ח׳:י״ט).
במו ראשי – בראשי וכן במו פי אתחנן (איוב י״ט:ט״ז).
גם אנכי וגו׳ – אמר בדרך תימה וכי אם היו נפשכם מדוכאו׳ ביסורי׳ במקום נפשי וכי הייתי מדבר גם אנכי ככה לתלות בכם עון רב הלא לא כן הייתי עושה אבל הייתי מחבר בדברים על דבריכם להתלונן עמכם ולהפליג ברוע המקרה אף הייתי מניע עליכם בראשי כמיילל ומיצר.
גם אם יש את נפשכם תחת נפשי הכי גם אנכי ככם אדברה בתמיהה? אם היה מקרה כזאת מגיע אליכם ואתם הייתם המנוגעים תחתי ואני הייתי בא לנחם אתכם, וכי הייתי מדבר כמוכם להרשיע אתכם ולהכאיב את לבבכם? לא כן, כי בהפך הייתי עושה, אחבירה עליכם במלים הייתי מתחבר במלים עליכם, והייתי מסייע את דבריכם ומצדיק אתכם, ואניעה עליכם במו ראשי ומצטער עמכם על שנעשה לכם רעה כזאת בלא משפט:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ⁠־פִ֑יוְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃
I would strengthen you with my mouth, and the moving of my lips would assuage your grief.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אַחַיִלְכוֹן בְּמוֹ פוּמִי וְטִלְטוּל סִפְוָתִי יִתְמְנַע.
או אאידכם בקולי, חתי יכאד נטקי אן ינצד.
אאמצכם, או אאמצכם בדברי ולא אחדל מכך עד שכמעט ונפסק דבורי מרוב לאות ועייפות. ומלת ניד במובן כמעט, בודדת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

(ה) וניד שפתי – שאני נד וקובל עתה וצועק אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד, אבל עתה.
(5) and the movement of my lips which I move and [with which I] complain now and cry, would then stop, and I would no longer cry or lament, but now...
ומאמיצכם במו פי לאמר: החרישו, התאמצו, ועמדו בייסוריכם,⁠א כאשר תאמרו אלי.
וניד שפתי יחשך – פתרונו: אבל עתה ניד שפתי אחשך, כי מה מועיל בנודי ובצעקתי.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בדפוס ברסלאו: ״ביסוריכם״. בכ״י פריס 162: ״באיסוריכם״.
וניד – כמו: תנודת. והענין: להוכיחכם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אאמיצכם – כי הייתי מאמץ אתכם בדברי פי.
וניד שפתי יחשוך – שלא אכביד עליכם בדברים שאין לרצונכם. ועתה לא ידעתי מה טוב לנפשי או הדבור או השתיקה.
וניד – תנועה.
וניד שפתי – להוכיחכם.
יחשוך – פי (פן יכבד עליכם).
וניד שפתי – כמו אל תבכו למת ואל תנודו לו (ירמיהו כ״ב:י׳), ענין הספד, וכן לנוד לו ולנחמו (איוב ב׳:י״א), אחשך פי מלנוד לכם כי אנוד ואספוד מעט ואשתוק, רק ארבה לנחם אתכם ולאמץ לבבכם אפילו בדברי רוח כאשר תעשו עמי כי ידעתי שכך דרך המנחמים,
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אאמצכם במו פי – אחזיק אתכם בדברי.
וניד שפתי יחשך – מה שאנוד אתכם בדברי יחשך כאבכם מכם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אאמצכם – מלשון אומץ וחוזק.
וניד – מלשון נדידה.
אאמצכם – עוד הייתי מחזק אמריכם בפה מלא.
וניד שפתי – הנדת שפתי בדבור היה מחדיל אמריכם כי הייתם מנוחמים בדברי כי כן דרך המצטער כאשר יראה שמפליגין בצערו ומתלוננים עמו להצטער בצרתו מתנחם הוא בזה.
יחשוך – הטעם יחשוך כאבכם.
וניד – נידתי השפה, כמו נוד צפור.
אאמצכם – ובזה הייתי מאמץ אתכם במו פי, כי המתיסר בחנם ימצא אומץ בלבו אם רואה שהכל מכירים צדקתו שהוא נספה בלא משפט, וניד, ר״ל הייתי מאמץ אתכם בכל כחי גם אם ניד שפתי יחשך, אם היו שפתי נלאים מרוב הדבור מבלי אוכל להגיד אותם יותר, עדיין הייתי מתיגע לחזק אתכם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) אִֽם⁠־אֲ֭דַבְּרָה לֹא⁠־יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑יוְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה⁠־מִּנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃
Though I speak, my pain is not assuaged; and though I desist, what goes away?
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין אֲמַלֵיל לָא יִפְסוֹק כֵּיבִי וְאֶפְסוֹק מַה מִנִי יֵיזִל.
וקד צרת אן תכלמת לם ינקץ וג׳עי, ואן אנתהית לם יד׳הב עני.
אם, וכבר הגעתי לידי כך שאם אדברה לא ימעט כאבי, ואם אחדל לא ילך ממני הצער והכאב.
אם אדברה – וגו׳.
Should I speak etc.
אם אדברה לא יחשך כאבי, ואם אחדלה מה מני יהלוך – ממכאובי.
אדברה ואחדלה שניהם שוים לי.
יחשך – לשון מניעה.
אם אדברהכאבי אינו נמנע ופוסק מעלי, ואם אחדל מהתאונן, מה הנאה יש לי, ואיזה דבר מכל צרותיי יהלוך ויעבור מעלי על שתיקתי.
יחשך – לשון מניעה, כמו: ולא חשכת את בנך (בראשית כ״ב:י״ב), ואחשך גם אנכי (בראשית כ׳:ו׳).
יהלוך – טְרְשְוַויְטְ בלעז.
מה מני יהלוך – לא יהלוך כאבי.
(ו-ז) אם אדברה לא יחשך כאבי אך {עתה} הלאני הכזב השימות כל עדתיעדתי – דבורי, מן האזינה עדי (במדבר כ״ג:י״ח).
אם אדברה – או אחדלה מן הדבור.
לא יחשך כאבי – ולא יחשך ממני כאבי ולא יהלוך מני.
אבל אני אם אדבר עמכם לא יחשך כאבי – שאין בתנחומותיכם ממש, ואם אחדל מכם לא יהלך ממני מן הכאב כלום.
השימות כל עדתי – שמת כל איברי שוממים ובא אמרו הלאני השימות כל עדתי פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח על דרך אומרו משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו.
והטעם שאני עתה חוזר ומתרעם וצועק הוא, כי אִם אֲדַבְּרָה לֹא יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי - בכל אשר הרביתי לדבר, לא נמנע הכאב מלהרע, שאם היה זה, לא הייתי מוסיף דברים: וְאַחְדְּלָה מַה מִנִּי יַהֲלֹךְ. ואם בשתיקה היו סרים הכאבים, הייתי שותק, אבל גם בשתיקה לא סר דבר מהם, ובכן נשארה הצעקה הטבעית לכל כואב:
מני – ממני.
אם אדברה – כאומר ואם בזה תחשבו להחדיל אמרי במה שתאמרו שאני מיפר היראה אשר היא עוד סבה לבל ילכו היסורים הנה לא כן הוא כי כמו אם אדברה לא יחשך כאבי כן לא יחשך אם אחדל מלדבר כי מה מן העון אשר ילך לו על ידי מירוק היסורים עד שאשוב להיות נקי לשילכו היסורים וכאומר הלא אין בידי עון ומתחלה בחנם באו ומדוע א״כ ילכו.
אם אדברה – לו יש נפשם תחת נפשי הייתי יכול לדבר ולשתוק כרצוני, שהרי אם אדבר ודברי יקלו כאבכם, הנה לא כאבי הוא אשר יקל אלא כאבכם, ואם אחדל מה אפסיד? והמפרשים כלם פירשו כאלו איוב מדבר עתה על עצמו לפי האמת, כלומר עתה שאני נגוע, אם אדבר לא יקל כאבי, וגם אם אחדל לדבר לא ילך ממני שום חלק מהכאב.
אך נראה לי: כי מלות אך עתה שבפסוק הסמוך {איוב ט״ז:ז׳} מוכיחות כי עד כאן לא היה דברו לפי האמת אלא לפי הדמיון, לו יש נפשכם תחת נפשי.
אדברה, אחדלה – ברוב דברי הספר בא מדבר בעדו העתיד בה״א נוספת בסוף, שמורה על הרצון, אם ארצה לדבר, אם ארצה לחדל וכן ואסלדה אדברה אשיחה אבחרה אשכחה אעזבה ואבליגה, וכן בכל הספר.
אם אדברה – הנה אני רואה שלא ארויח בדברי ולא אפסיד בשתיקתי, כי אם אדברה לא ארויח מאומה, כי בזה לא יחשך כאבי, ואם אחדל מלדבר לא אפסיד, כי מה מני יהלך מה אפסיד ע״י איזה ריוח וא״כ היה טוב יותר לשתוק מלדבר:
Replying to Eliphaz's taunt 'Your own mouth condemns you, not I; your own lips testify against you', Job rejects the notion that his ordeal and his refusal to bear it stoically are of themselves proof of his wickedness
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) אַךְ⁠־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִיהֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כׇּל⁠־עֲדָתִֽי׃
But now He has made me weary; you have made all my company desolate.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְחוֹד כְּדוּן שִׁלְהֲיַנִי צִדְיָתָא כָּל סִיעָתִי.
ואמא אלאן פקד אעג׳זני, ואוחשני ג׳מיע צחאבתי.
אך, אבל עתה כבר נלאיתי הגעתי עד קצה יכולת סבלי ועשאני שומם כל חברי על ידי התרחקם ממני.
ואמרו אך עתה הלאני, רומז על השטן אשר השטינו, לא מפני שהוא יודע את השיחה שבין מלאך ה׳ ובין האדם אשר השטין את איוב, אלא היה יודע שיש לו בעיר שונאים, כפי שאמר והרי הם מעידים עלי בשקר שאני כפרתי או כחשתי, הוא אמרו
וקולה אך עתה הלאני, יומי אלי אלמעאנד אלד׳י עאנדה, לא לאנה עאלם במא ג׳רי מן אלכ׳טאב בין (ידי) מלך אללה ובין אלאנסאן אלד׳י עאנד איוב, ולכנה כאן יעלם אן פי אלבלד לה מבגצ׳ון, כמא אנה קאל קד צארון ישהדון עלי באלזור באני ג׳חדת או כד׳בת, הו קולה
השימות – לשון שתיקה, כמו: אשתומם (דניאל ד׳:ט״ז), וכמו: שומו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) – שתקו והתמהו.
you have silenced Heb. השמות, you have silenced, like, "was appalled (אשתומם)" (Dan. 4:16), and like, "O heavens, be astonished (שמו)" (Yirmeyahu 2:12). Be silent and wonder.
אך עתה הלאני – כל זה מוסב ללו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים (איוב ט״ז:ד׳) אבל עתה שהלאני הקב״ה בייסורין, ואתםא בריווח, מה אועיל בדבריי.
השימותב כל עדתי – עתה חוזר והופך דברו לדבר להקב״ה כאיש עלוב, הופך ונוטה ראשו ומדבר, ונוטה לכאן ומדבר.
השימות – לשון שממה.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, ס״פ I.20: ״ואתה״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״השימותה״.
אך עתה – לא כן הוא כאשר אמרתי, אך עתה הלאני – הקב״ה.
השימות – עתה חוזר והופך דברו לדבר להקב״ה כאיש עלוב, הופך ונוטה ראשו לכאן ומדבר, ונוטה לכאן ומדבר.
השימות כל עדתי – כלומר: הם שוממים ותמיהים עלי.
אך עתה הלאני – הכאב. ולנגדו יאמר זה: השימות – המתאבלים עלי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

(ז-ח) הלאני – הכאב השימות.
ותקמטני – כנגד הכאב ידבר.
לער היה – דבק עם כחשי.
ויקם בי – וכבר קם בי לענות בפני, על כאבי, והעדות כי שם נראה הכחש.
אך עתה הלאני – הדבור עמכם.
השמות – אתה תחבר כל הנועדים עלי בשמעם כי על רשעי יבואו מכותי.
השמות – כענין מתמה, כמו כאשר שממו עליך רבים (ישעיהו נ״ב:י״ד), ואשתומם על המראה ואין מבין (דניאל ח׳:כ״ז), וכן ישומו ישרים על זאת (איוב י״ז:ח׳), במענה הזה, ורבים כן.
אבל החכם ראב״ע פי׳ אך עתה הלאני הכאב, ואל הכאב יאמר לנוכח השימות כל עדתי, כי יבכו ויתאבלו עלי.
(ז-ח) אַךְ עַתָּה הֶלְאָנִי. הדיבור יותר מהמורגל, באמרי לאל הֲשִׁמּוֹתָ כָּל עֲדָתִי - הבנים והמקנה והרועים, וַתִּקְמְטֵנִי בכל הגוף, כַחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה - ויעיד1 על זה הכחש והרזון הנראה לכל בפני:
1. מלשון ׳שקר ענה באחיו׳, לשון עדות.
הלאני – ענין עייפות כמו הנסה דבר אליך תלאה (איוב ד׳:ב׳).
השמות – מלשון שממה.
אך עתה הלאני – כאומר אף לא אפחד מהוספת היסורים עד שאחדל אמרים כי הלא אך עתה הלאני עד שא״א להלאות יותר וכבר עשה שממה כל עדתי הם בניו ובנותיו וכל בני ביתו ומה א״כ יוכל להוסיף עוד.
כל עדתי – כמו למעלה כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד {איוב ט״ו:ל״ד}, הכוונה על ביתו של אדם ועבדיו וקניניו.
הלאני – מוסב על הכאב, וגדר לאה פסיקת הכח.
עדתי – כן קורא בניו שהיו עשרה, נגד מ״ש עדת חנף גלמוד שכיון על בניו.
אך עתה הלאני – שהכאב שלי הלאני עד שאני מוכרח לדבר, השמות אתה כאבי, אתה השימות כל עדתי היא הריגת בניו ובנותיו שהם היו העדה שסביב לו, וא״כ:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑הוַיָּ֥קׇםא בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה׃
And You have shriveled me up, which is a witness against me; and my leanness rises up against me, it testifies to my face.
א. וַיָּ֥קׇם =א?,ל במרכא (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א=וַיָּ֖קָם? הקו ישר בערך וייתכן שהוא טרחא, אבל קצת יותר נראה שהוא מרכא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּנְקַפְתַּנִי לְסָהִיד הֲוָה וַאֲקִים לְאַסְהָדָא עֲלַי כַּדְבוּבִי עַל אַפָּי.
ואוהצ׳ני כאנה שאהד עלי, וקד קאומני ענד ג׳חודי ישהד פי וגהי.
ותקמטני, ורצצני כאלו הוא עד עלי, וכבר התיצב נגדי שבעת בחשי יעיד בפני: ופירוש ותקמטני שבירה ורצוץ, וכן פירש לקמן כב טז, ולפירוש ויקם אע״פ שתרגם ״קאומני״ שהיא התקוממות והתיצבות נגד, כבר פירשה בתהלים שענינה כאן חרפה, ראה שם מהדורתי עמ׳ לט.
ויקם בי כחשי, ואמר אתה רואה אותם לוטשים עיניהם ואומרים ראה כבר נפגע במחלה, כאמרו צרי ילטש עיניו לי, ומלה זו בודדת1.
1. כלומר מלת לטש ביחס לעין אין לה אח במקרא. וזה שדרך האויבים להתברך בלבבם ולהתלחש על שנוא נפשם שיש לו כבר מחלה ממארת אשר לא יקום ממנה, כבר הזכיר את זה גם דוד בתהלים מא ט ראה שם מהדורתי: יחד עלי יתלחשו כל שונאי עלי יחשבו רעה לי, דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום.
ויקם בי כחשי. וקאל תראהם יחדקון אבצארהם יקולון תרי הו קד חל פיה אלבלא לקולה
ותקמטני לעד היה – הקמטתני והקדרתני בשביל עד שהיה לעד על עוני להשטינני.
You have shriveled me up; it has become a witness You have shriveled me up and blackened me for a witness, for it has become a witness to my iniquity, to accuse me.
ותקמטני – לשון כריתות, כמו: אשר קומטו ולא עת (איוב כ״ב:ט״ז).
לעד היה – אתה הכרתני מפני השטן שהיה לעד עלי.
ויקם בי כחשי – הוא השטן המכחש זכיותיי.
בפני יענה – מעיד בפני שחטאתי.
ותקמטני – השמדתני על ידי השטן, שהעידא כחש שלי לכחֵש בי, וקם עלי ככל רצונו.
ותקמטני – כמו: קומטו בלאב עת (איוב כ״ב:ט״ז).
{יענה – יעיד,}⁠ג כמו: וענתה בי צדקתי (בראשית ל׳:ל״ג).
א. בכ״י לוצקי 778 יש כאן ריווח לכשלוש מלים, ואפשר שיש כאן השמטה.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ולא.
ג. ההשלמה על פי הפירוש לעיל איוב ט״ו:ו׳. בכ״י לוצקי 778 יש כאן ריווח.
ותקמטני – מלשון קישור, מדברי רבנן.
או הוא כמו: אשר קומטו ולא עת (איוב כ״ב:ט״ז), והם קרובים.
ותקמטני – לאל אומר והנה לעד כחשי בפני יענה – ורזוני בפני יעיד ויענה.
ויקם בי כחשי – רזוני. מענין כחש בשרי משמן.
ומוכיח בפני יענה.
ותקמטני – ותקשרני מלשון רז״ל או פי׳ תשחיתני וכן קֻמטו [ולא עת] (איוב כ״ב:ט״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ותקמטני לעד היה – הנלכד ונקשר בחבלו נקרא בלשון ארמי קמוט אמרו בפרק חלק קמטיה ובפרק השולח בעינא מקמטיננו, כלומר לקשור אתכם, עונותיו ילכדונו את הרשע (משלי ה׳:כ״ב), תרגומו חובוי דרשיעא קמטין ליה. יאמר ותקשרני שלא אברח מלפני העדה עד יהיה כחש גופי לעד בי ויענה לעיניהם בפני כי אני ארשע.
כחשי כמו רזוני, וכן ובשרי כחש משמן (תהלים ק״ט:כ״ד), ובלשון חז״ל בהמה כחושה. ויתכן כי ותקמטני כמו תכריתני, יאמר אתה מכרית ועוכר אותי בדבריך, ולעד הי׳ כחשי אשר יקום ויענה בפני כי כדבריך כן הוא, מלשון אשר קומטו (איוב כ״ב:ט״ז) בלא עת.
והמפרשים אמרו כי לנוכח הכאב ידבר.
ותקמטני – מענין קמטים כי הם עדות כל הכחישות ועל הדלות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ותקמטני – ענין כווץ וכן אשר קמטו (איוב כ״ב:ט״ז) ובדרז״ל ונתפשטו הקמטין (בבלי ב״ב ק״כ).
כחשי – ענין רזון כמו ובשרי כחש משמן (תהלים ק״ט:כ״ד).
יענה – יעיד כמו לא תענה (שמות כ׳:י״ב).
ותקמטני – הקמטים שבי המה לעד על גודל הכאב והכחש והרזון קם בי לעד כי הכחש הנראה בפני הוא יענה על חוזק הכאב.
ותקמטני – זה הוא מה שהלאני וגדול מנשוא, כי אתה השמות כל עדתי {איוב ט״ז:ז׳}, וזה שקמטת אותי נעשהא עד עלי, וכחישותי יקום ויענה נגדי, כלומר מכאובי וצרותי הם (לדעת חברי) עדים על רוע דרכי. זה מה שלא אוכל לסבול.
א. כן בכ״י שוקן וכ״י לוצקי. בדפוס ראשון חסרה מלת: ״נעשה״.
ותקמטני – ענין כריתה, כמו אשר קומטו ולא עת (לקמן כ״ב).
ויקם בי – כמו כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה.
ועז״א בפני יענה, וכחשי – ר״ל שעונה ומעיד להכחישו.
ותקמטני – קמטת והכרת גם אותי, (מצייר את כאבו וצרתו כעצם מופשט שהוא גרם לו כל הרעות האלה) לעד היה, ואח״כ היה דבר זה עצמו לעד נגדי. שע״י שנענשתי בגוף ובבנים ואני איני מחריש רק צועק חמס, זאת מביאים נגדי לעד להעיד עלי שאני רשע, (וכיון עמ״ש אליפז ירשיעך פיך ושפתיך יענו בך), והנה תפס אל זה מליצה נמרצה, ממה שנודע בקורות עמים הקדמונים כשהיו רוצים לבחון את איש שנחשד על גניבה ורצח ויתר עבירות והוא היה מכחיש, היו מיסרים את הנחשד ביסורים קשים ומרים, והיו מביטים בפני המיוסר, אם ראו שסובל יסורים אלה כאלו אינו מרגיש בהם כלל, היו דנים מזה שהעלילה שקר, ואם ראו שמרגיש ביסוריו וכ״ש אם היה צועק חמס, דנו שהעלילה אמת, ואז היו מוסיפים להכותו על אלה מכה רבה, וכשהוסיף לצעוק כן היה מתחזק אצלם לדעתם שהחשד אמת, לפ״ז העד שהיו מעמידים נגד הנחשד לברר שהחשד אמת, היו המכות שהסבו הם לו, וכן צייר את ענינו כאלו הוא נחשד ועי״כ הכו אותו ביסורים קשים, וז״ש ותקמטני, וזאת עצמו מה שהוא מרגיש ביסורים וצועק, לקחו לעד לברר עי״כ שהוא רשע, וז״ש לעד היה ויקם בי, העד הזה, וכחשי בפני יענה, העד הזה (שהם היסורים) מברר ועונה בי שאני מכחש, כי החשד אמת שאני רשע:
As is known from the annals of ancient peoples, when they wanted to investigate someone who was suspected of robbery or murder or of committing some such crime but who denied it, they would torture the suspect and look for his reaction. If they saw that he endured the suffering as though feeling nothing, they would conclude that the accusation was false. However, if they saw that he felt the effects of the torture and cried out, they judged the accusation to be true and so they continued to torture him still more. And when, in turn, he cried out still more, they became even more convinced of his guilt. Hence, the witness that they brought against the suspect to show that their suspicions were justified, was the torment that they themselves inflicted upon him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִיחָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יוצָרִ֓י׀ יִלְטֹ֖שׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃
He has torn me in His wrath, and hated me; He has gnashed upon me with His teeth; my adversary sharpens his eyes upon me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
רוּגְזֵיהּ תְּבַר וּנְטַר לִי דְבָבוּ עֲסַי עֲלַי בְּכַכּוֹי מְעִיקַי הֵיךְ אִזְמֵל חָרִיף עַיְנוֹי לִי.
בגצ׳בה אפתרסני ותהדדני, ואצר עלי אסנאנה, וצאר עדוי יחד נט׳רה פיי.
אפו, באפו טרפני וישטמני חרק עלי בשניו ונעשה אויבי מרכז מבטו בי. פירש וישטמני ״תהדרני״ איים להרע לי, וכן תרגם לו ישטמנו יוסף, בראשית נ טו. וכן תרגם בתהלים נה ד ובאף ישטמוני. אבל בבראשית כז מא וישטום עשו תרגם ״חקד״ נטירת איבה.
צרי ילטש עיניו לי, והד׳ה אללפט׳ה הי מפרדה.
צרי – השטן הוא הצר.
ילטוש – יחדד, כמו: לוטש כל חורש וגו׳ (בראשית ד׳:כ״ב).
My Adversary Satan is the adversary.
sharpens Heb. ילטוש, sharpens, like, "who sharpened (לטש) every instrument etc.⁠" (Bereshit 4:22).
ילטוש – טְרְישְציִלְד בלעז.
אפו – אף של הקב״ה הוא טרף טרף שלי, ונתנהג עמי כאויב שחרק עלי בשיניו.
צרי – צר שלי, השטן נתן עיניו לטורדני מן העולם.
אפו טרף – ישוב אל צרי הבא אחריו.
אפו טרף וישטמני – טרפני וישטמני האל וצרי חרק עלי בשיניו וילטש עיניו לי.
ילטוש – מן לוטש ופתיחת העין דומה ללטישת החרב.
אפו – עתה יטרפני באפו.
וישטמני – צרי.
אפו טרף וישטמני – אשר באנשי העדה הנזכרת צר ושוטם לי, טורף אותי באפו ומחדד ראותו להביט בי.
ילטוש – ענין חדוד, מלשון לוטש כל חורש נחושת (בראשית ד׳:כ״ב).
ילטוש עיניו לי – יעיין אותי בעין רעה ויהיה ילטוש מגזרת חרבו ילטוש ר״ל יבריק ויחריד.
(ט-י) וזה קרה על כי אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי [וגו׳] פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה. כי מי שכבר ׳אפו טרף׳ נגדי שלא יכול אז להנקם ושמר עברתו, ומי שחָרַק כבר עָלַי בְּשִׁנָּיו כמתאווה להרע, [יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי] - וכן מי שכבר ׳לטש עיניו׳ לראות בצרתי, פָּעֲרוּ עָלַי עתה בְּפִיהֶם, [בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיָי יַחַד] עָלַי יִתְמַלָּאוּן - נקבצו עלי1:
1. בישעיה לא ד ׳מלוא רועים׳.
ילטוש – במקצת ספרים כ״י נגררה הוא״ו אבל בתילים ז׳ אצל חרבו ילטוש מסור עליו במקרא גדולה ב׳ מלא וזה א׳ מהם.
וישטמני – ענין נטירת האיבה כמו וישטום עשו (בראשית כ״ז:מ״א).
חרק – ענין שחיקת וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על מי וכן ויחרקו שן (איכה ב׳:ט״ז).
ילטוש – יחדד כמו חרבו ילטוש (תהלים ז׳:י״ג).
אפו טרף – אף ה׳ טרף אותי ונוטר איבה עלי והנני לבוז עד כל הרוצה חרק עלי בשיניו וצרי יחדד עיניו בהבטה יתירה להסתכל בי בעין רעה.
אפו טרף – באפו, כמו טורף נפשו באפו {איוב י״ח:ד׳}.
טרףצרי הנזכר אחר כך, והוא אליפז וכל אחד מחבריו.
אפו – האף והכעס של העד הזה, טרף אותי, מצייר הציור הנפלא הזה כאשר יהיה עת יקום עד באיש לענות בו סרה והוא מכחיש את העד, והעד חורק עליו שיניו וסוטרו על פניו, ופה שיצייר שההכאה הוא עצמו העד והוא עצמו המכה, בא הציור הזה נשגב מאד, שהאף של העד הוא עצמו טורף אותי, והאף הזה הטורף הוא עצמו ישטמני, ע״י רשעי שנברר ע״י הטריפה וההכאה שלו, וע״י שאני מכחיש חרק עלי בשניו, ומוסיף להכותי, וצרי ילטוש עיניו לי להביט אם אוסיף להרגיש את הטריפה וההכאה, שבזה כן יוסיפו לברר שהחשד אמת, ועי״כ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י׀ בְּפִיהֶ֗םבְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑ייַ֝֗חַדא עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן׃
They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek scornfully; they gather themselves together against me.
א. יַ֝֗חַד א=יַ֝חַד (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
פָּתְחִין עֲלַי פּוּמְהוֹן בְּחִסוּדָא מְהוּ לִיסָתִי כַּחֲדָא עֲלַי בְּנָסָא מִתְמַלְאִין.
וקד פגרו עלי אפואההם, ובעאר צ׳רבוא כ׳די, ג׳מיעהם עלי יג׳תראון.
פערו, וכבר פערו עלי פיותיהם ובחרפה הכו לחיי וכולם העיזו נגדי. ומלת הכו לחיי כנוי לחירוף שמחרפים אותו בפניו בהטיחם נגדו שהוא חוטא, וכמו שכתב בפירושו לתהלים מהדורתי עמ׳ מח: נמצא ענין כי הכית את כל אויבי לחי השחוק שישחיק בני אדם בהם וכמו שאמר איוב בחרפה הכו לחיי.
ופירשתי יתמלאון, יעיזו כמו אשר מלאו לבו1, ופעמים נהפך כאמרו מה אמולה לבתך2, והרי הוא בכל שני האופנים העזה.
1. אסתר ז ה. וענינה שמלאו לבותם אומץ לדבר נגדו להלעיז עליו. וראה גם פירושו לקהלת ח יא מהדורתי.
2. יחזקאל טז ל.
ופסרת יתמלאון, יג׳תראון, מת׳ל אשר מלאו לבו, וקד ינעכס כקולה מה אמולה לבתך, ויכון עלי אלחאלין ג׳ראה.
פערו עלי בפיהם – פתחו, כמו: ופערה פיה (ישעיהו ה׳:י״ד).
יתמלאון – יתאספון, והרבה לו דומין במקרא: קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳), אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳), ואינו משתנה מלשונו כי כל מילוי נאסף הוא.
They open their mouth at me Heb. פערו, they open, like, "and opened (ופערה) its mouth" (Yeshayahu 5:14).
they assemble Heb. יתמלאון, they gather, and there are many similar words in Scripture, e.g., "have called a gang (מלא) after you" (Yirmeyahu 12:6); "although a band (מלא) of shepherds gather against him" (Yeshayahu 31:4), but it does not deviate from its original meaning because every filling (מלוי) is a gathering together.
יתמלאון – יתאספון, והרבה דומין לו במקרא: קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳), אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳), ואינו משתנה מלשונו, כי כל מילוי, דבר נאסף.
{פערו עלי}⁠א בפיהם – כי לא די לי בצרתי, אף כי הם מקניטים אותי.
בחרפה הכו לחיי – משל הוא על חביריו.
א. בכ״י לוצקי 778 יש כאן ריווח לכשלוש מלים.
יתמלאון – כמו: תמלאמו נפשי (שמות ט״ו:ט׳).
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי – כאלו מכים לחיי בדבריהם.
פערו – פתחו.
יתמלאון – מן מלא והטעם יתקבצון.
וכן: פערו... הכו – פעלים עוברים תחת עתידים.
יתמלאון – יתקבצון עלי להכותי.
יסגירני – ימסרני אל שהוא תקיף.
ירטני – יעותני על ידם.
פערו עלי פיהם – לאמר כי אמת הוא שהרשעתי, ויחד כלם יתאספון עלי לדבר בזה, ולהאמין כן.
יתמלאון – ענין אסיפה, וכן אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳).
פערו – פתחו והרחיבו עלי פה.
יתמלאון – יתקבצון.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

יסגירני אל אל עויל – מסכת סופרים פ״ד הראשון קודש והנשי חול ובמסורת קדמאה בצירי תניינא בסגול וכל קריאה חילוף.
פערו – פתחו כמו ופיהם פערו למלקוש (איוב כ״ט:כ״ג).
בפיהם – הבי״ת נוספת.
לחיי – הוא גובה הפנים.
יתמלאון – יתקבצון כמו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳).
פערו – פתחו עלי פיהם ובדברי חרפה הכו לחיי ר״ל חרפת דבריהם המה לי כאלו הכו אותי על הלחי שהיא מכת בזיון.
יחד – כל המחרפים אותי נקבצו עלי יחד ואמר זה על רעיו שהיו מחרפין אותו.
בחרפה הכו לחיי – על דרך יתן למכהו לחי ישבע בחרפה {איכה ג׳:ל׳}.
יתמלאון – כמו מלוא רועים, קיבוץ כללי שלא יחסר אחד מהם.
פערו עלי בפיהם – שכל הקהל העומדים סביב התחילו לפעור פיהם, כמו שהיה אם הנחשד לא עמד בנסיון וצעק מתוך מכאוביו שאז התברר בעיני כל שהחשד אמת, והיו צועקים עליו ומכים לחייו, ויחד עלי יתמלאון ויתקבצו, אחר שיצאתי חייב אצלם:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יא) יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑ילוְעַל⁠־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃
God delivers me to the ungodly, and casts me into the hands of the wicked.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יִמְסְרִנַנִי אֱלָהָא לְוַת מָרֵי זְדוֹנָא וְעַל יְדֵי דְרַשִׁיעוּן מְמַרְטֵט יָתִי.
אד׳א יסלמני אלטאיק אלי מנא אלג׳איר, ופי מראד אלט׳אלמין יורטני.
יסגירני, אם יסגירני האל כפי שאיפת איש העול כלומר השטן ובידי חפץ הרשעים ילכדני.
וגם אמרו יסגירני אל אל עויל, אין זה מפני שהוא יודע שהאדם העוול המשטין אותו כבר בקש מה׳ שימסור את איוב לרצונו, אלא אמר איוב הנה עשה ה׳ בי את זה בתחלה1. וגזרתי ירטני ממה שנאמר כי ירט הדרך לנגדי2, ותרגמתיה ״תורטא״ שענינה הכניסה בתוך3 וכלשון בני אדם ״פלוני במלכודת״ והכוונה היסורין.
1. בתחלה, כלומר ללא חטא מצדי שאתחייב עליו יסורין הללו.
2. במדבר כב לב.
3. בתוך דבר שקשה לצאת ממנו.
וקולה איצ׳א יסגירני אל אל עויל, ליס הו לעלמה אן אלאנסאן אלג׳איר אלמעאנד לה קד סאל רבה אן יסלם איוב פי מראדה בל קאל איוב קד פעל אללה בה הד׳א אבדא (אבתדא). ואשתקקת ירטני מן קולה כי ירט הדרך לנגדי, פג׳עלתהא תורטא, ומעני אלתורט אלתוסט, וכקול אלנאס פלאן פי ורטה, יענון בליה.
יסגירני אל אל עויל – הסגירני הקב״ה אל אויל לץ עולל ללוץ בי.
ועל ידי רשעים ירטני – רטיית תנחומיו ורפואתי מסר לרשעים שאינן אלא מקניטים.
דבר אחר: ירטני, כמו: ירצני, לשון רצוי ותנחומים.
God delivers me to a fool The Holy One, blessed be He, delivered me to a fool, a scorner, a mocker, to be scornful of me.
and heals me through the hands of the wicked Heb. ירטני. The bandage of His consolations and my healing He delivered to the wicked, who only provoke. Another explanation: יַרְטֵנִי is like יַרְצֵנִי, He placates me, an expression of placating and consolation.
יסגירני אל אל עויל – הראשון קמץ, לפי שהוא קודש, ושם דבר, והשיני פתח לפי, שהוא שימוש.
ירטני – לשון רתת, כמו: ורטט החזיקה (ירמיהו מ״ט:כ״ד).
ירטני – פייט מטרנבליר בלעז, כן שמעתי.⁠א
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״ירטני פייט מטרנבליר בלעז כן שמעתי״.
יסגירני – הסגירני הקב״ה ביד עויל, הוא השטן.
ועל ידי רשעים – כפל מלה. רטיית רפואת רֶשע עושה עמי השטן והיא המכה אשר היכני.
ירטני – לשון רטייה, מן רטה, כמו: יראני מן ראה, יקנני מן קנה, יבנני מן בנה.
ירטני – כמו: כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כ״ב:ל״ב), ואם הם שני שרשים.
ויש אומרים: ועל ידי – ועל מקום.
והקרוב: כמשמעו.
יסגירני אל אל עויל – בידי נערים או מלשון עול ירטני – דינו יהיה דגוש הרי״ש שהיא אות הגרון כדין ובמקבות יצרהו. והיו״ד יורה העתיד והיה ראוי להיות מעמד היו״ד לפי שפרשו ירט.
ירטני – מענין כי ירט הדרך (במדבר כ״ב:ל״ב).
עויל – מן עול והוא שם תואר או מן עויליהם והטעם נערים.
ירטני – מן כי ירט הדרך (במדבר כ״ב:ל״ב) ולולי הרי״ש היה בדגש כמלת יִצָּרֵהו.
יסגירני אל אל עויל – הקרוב אלי כי יכנה כאבו לעויל יעשה עמו חמס ומכותיו לרשעים יטו אותו מן הדרך לגזול מה שבידו, או לשפוך דמו בסתר. ואפשר שהיו לו אויבים שמחים לרעתו, וכן יספר עוד במענים הבאים, או שיחרף חביריו וישים אותם לאויבים לו ולרשעים כי חשדו אותו.
יסגירני – ימסירני.
עויל – שקרן.
ירטני – יטה אותי ממה שהייתי בו והוא מגזרת ירט הדרך לנגדי והם שני שרשים בענין אחד ר״ל ירט ורטה.
יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל. האל הטוב מסרני ביד האל הרע, והוא1 עַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי - החרידני על ידי רשעים, כשדים ושבא ששללו ממוני ואלה שנקבצו עלי. ׳ירטני׳ מגזרת ׳ורטט החזיקה׳ (ירמיה מט כד)2, ׳כי ירט הדרך׳ (במדבר כב לב)3:
1. האל הרע.
2. ׳כמו רתת, שהוא ענין רעדה ופלצות האברים׳ (רד״ק שם).
3. וכתב רבינו שם: ׳כי ירט הדרך לנגדי. ירט מן וְרֶטֶט הֶחֱזִיקָה, כמו וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ (שופטים ט נג), מן ׳רצץ׳ [שהשורש בעלת כפל אותיות, ולא הפעל]. אמר, הנה יצאתי לשטן, וענין ההשטנה היה כי יחריד הדרך כל מה שכנגדי, כענין לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם (דניאל י ז), וכל זה לא הספיק להחריד אותך, כי הכבדת לבך׳.
יסגירני – מסר אותי כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז).
עויל – כמו עול.
ירטני – ענין מקום וכן כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כ״ב:ל״ב).
יסגירני – ה׳ אסר אותי ביד כל איש עול כי כל הרוצה לועג בי ומיצר לי.
ירטני – יעקם וישחית אותי ע״י הרשעים המעיקים לי וכפל הדבר במ״ש.
ירטני – נראה לי משרש רטה, שממנו בלשון חכמים רטיה, והוא לשון שטיחה ורקוע כטעם כטיט חוצות אדקם ארקעם {שמואל ב כ״ב:מ״ג}. ומלות ויפרפרני ויפצפצני שאחר זה {איוב ט״ז:י״ב} סיוע לפירושי.
ירטני – מענין רטיה שמניחים על המכה.
יסגירני – אחר שצייר מהות העדים ומהות הקהל העומדים במקום המשפט שהוא נידון שם, מצייר את השופט הדן אותו, ואת המליץ שניתן לו להמליץ בעבורו וללמד עליו זכות, (כדרך בבתי המשפט להקים מליץ שיטעון בעד הנידון ויבקש לו זכות).
השופט שנסגרתי בידו הוא עויל – נער עושה עול, והמליצים בעדי הם רשעים ועל ידם רוצים להעלות רטיה למכאובי:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִיוְאָחַ֣ז בְּ֭עׇרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִיוַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹא לְמַטָּרָֽה׃
I was at ease, and He shattered me; yes, He has taken me by the neck, and dashed me to pieces; He has also set me up as His target.
א. ל֝֗וֹ א=ל֝וֹ (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שְׁלֵיוָא הֲוֵיתִי וְדַעְדְקִנַנִי וַאֲחַד בִּקְדָלִי וְתַבְּרִנַנִי וְאוֹקְמִנַנִי לֵיהּ לְפַלְגִיסָא.
וכנת סאליא פפרפרני, ואכ׳ד׳ בקפאי ונפצ׳ני, ואקאמני לה כאלהדף.
שלו, והייתי שלו ורצצני ואחז בערפי ונפצני והעמידני לו כמטרה. תרגם ויפרפרני במלה דומה ״פרפניי״ שענינה שבירה ורציצה.
ויפרפרני – אותו עויל לשון פירורין.
ויפצפצני – לשון נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה, כמו: ונפצתים איש אל אחיו (ירמיהו י״ג:י״ד), ונפץ עולליך אל הסלע (תהלים קל״ז:ט׳).
but he crumbled me to pieces Heb. ויפרפני. That fool [crumbled me]. [It is] an expression of crumbs (פרורין).
and shattered me Heb. ויפצפצני, an expression of something being broken into many fragments with a hard blow, like, "And I will dash them (ונפצתים), one against the other" (Yirmeyahu 13:14); "and dash (ונפץ) your little ones against the rock" (Tehillim 137:90).
ויפרפרני – לשון פירורין.
ויפצפציני – לשון נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה, כמו: ונפצתיםא איש אל אחיו (ירמיהו י״ג:י״ד), ונפץ את עולליך (תהלים קל״ז:ט׳).
א. כן בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225: ״ונפצתם״.
ויפרפרני, ויפצפצני – פתרונן לפי עניינן.
ואחז בערפי – בנוהג בעולם הוא מדבר, באדם האוחז חבירו ותוקף בו להשפילו ולהכניעו.
למטרה – להשליך בי חיציו ומכותיו.
וכן ויפרפני – מלשון הפיץ ונכפלו הפ״א והלמ״ד ונחסר העי״ן ודינם כדין פעל הדגוש ׳יפרפר׳ ׳פצפץ׳ ׳מפרפר׳, ׳מפצפץ׳.
ויפרפרני – פירורין, מן פור התפוררה (ישעיהו כ״ד:י״ט).
ויפרפרני – מן פור התפוררה (ישעיהו כ״ד:י״ט) כטעם שבר וכן ועלהו לתרופה (יחזקאל מ״ז:י״ב).
ויפצפצני – ויפזרני מן הפיץ.
למטרה – תרגום למשמרת.
שלֵו הייתי – איננו סותר דבריו באמרו לא שלותי (איוב ג׳:כ״ה) כי פי׳ הפסוק ההוא לא נתתי שלוה לעצמי, והטעם מנוחה, כי בכל זמן הייתי מקריב עולות לכפר על בני.
ופי׳ שלו הייתי בגופי בלי מום והטעם בריא ועתה שברני וזהו ויפרפרני... ויפצפצני – הפיצני ופזרני.
[ויקמני] – והעמידני לו למטרה כי הנגעים הם החצים והמטרה משמרת מורה החץ שלא יחטיא.
שלו הייתי ויפרפרני – האל הנזכר.
ויפרפרני – שברני וכתתני מגזרת פור התפוררה ארץ וכן ויפצפצני מגזרת וכפטיש יפוצץ סלע.
למטרה – כמטרה לחץ והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו.
שָׁלֵו הָיִיתִי. לא הרע לי בהדרגה, אבל בעודי בשלוותי הרע פתאום וְאָחַז בְּעָרְפִּי שלא אנוס, [וַיְקִימֵנִי לוֹ] לְמַטָּרָה להוסיף רע תמיד:
ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני – בדפוסים ישנים וכ״י מלא יו״ד.
ויפרפרני – ענין שבירות לחתיכות רבות כמו פור התפוררה (ישעיהו כ״ד:י״ט).
בערפי – הוא אחורי הראש והצואר.
ויפצפצני – ענין הרציצה עם הפזור וכן וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כ״ג:כ״ט).
למטרה – הוא הדבר אשר המורים בחצים יכוונו להפיל בו חציהם והוא ענין שמירה כי משמרת תרגומו מטרת ויקרא כן ע״ש שהמורים שומרים להפיל בו.
שלו – יושב הייתי בשלוה ופתאום עשה אותי לפרורים ואחז בערפי ורצץ אותי עד כי יתפוצצו השברים הנה והנה.
ויקימני – העמיד אותי להיות לו למטרה לזרוק בי חציו הם מכאובי היסורים.
ויפרפרני – כמו פור התפוררה ארץ (ישעיהו כ״ד), שפרר את גופי לפירורים קטנים, ואחר כך ויפצפצני – מענין נפוץ, שעקרו פוץ שהפיץ הפרורים לכל רוח, וכפל אותיות הפעל מורה על רבוי הפעולה.
שלו הייתי – עתה מצייר גוף העונש והיסורים, ומצייר שהמסיר אותו נהג עמו כאשר יעשה האריה ויתר טורפי טרף עם טרפם, שאחר שאחזוהו לא ימיתוהו בפעם אחד, רק ישחקו בו ע״י שיניחו אותו לברוח וישובו ויאחזוהו וישליכוהו ממקום למקום, כן תחלה פרפרני, ואח״כ הניח אותי ורציתי לברוח ורדף אחרי ואחזי בערפי ויפצפצני, ואחר כך אחר שלא יכולתי עוד לזוז ממקומי הקימני לו למטרה לירות בי את בני אשפתו, ואז.
Job once again describes the suffering his ordeal has brought upon him, the ordeal that Eliphaz has suggested is the very proof of his wrong-doing. What he is enduring is not proof of any wrong-doing but is just an act of brutality.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י׀ רַבָּ֗יויְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ליִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץמְרֵרָתִֽי׃
His archers surround me; He pierces my kidneys and does not spare; He pours out my gall upon the ground.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יַחְזְרוּן עֲלַי גִרְרוֹ יִקְטַע כּוּלְיָתַי וְלָא יְחוּס יִשְׁדֵי לְאַרְעָא מְרִירָתִי.
תסתדיר עלי נשאבתה, יפלע כלאי ולא ישפק, ויספך עלי אלארץ מרארתי.
יסבו, יקיפו אותי יורי חציו ויפלח כליותי ולא יחמול וישפוך לארץ מררתי. תרגם אמנם רביו ״נאשבתה״ והם יורי החצים, והיה אפשר לפרשה כמו רבה קשת, בראשית כא כ, וכתרגום אנקלוס בנוס׳ הדפוסים יורה בקשת, אך רבנו תרגם שם רבה נער בארמית רביא. ובשום מקום אין רבנו מפרש רב עניו יריה וזריקת חץ, וכך תרגם בתהלים יח טו וברקים רב-הרבה. ולפיכך הוצרך לבוא כאן בפירושו בדרך רחוקה.
יסבו עלי רביו, הקשתים, כי עיקרו שרים כאמרו וכל רבי מלך בבל1, תרגום שרים רבי2, ויחדתי הקשתים מבין כל השרים לפי שהפרשה יש בה חץ נסתר3 ונאמר בה יפלח כליותי, ויפלח מתיחס לחץ כאמרו עד יפלח חץ כבד4, ולפיכך ראיתי לנכון לעשות רביו הקשתים.
1. ירמיה לט יג. וכן פירש באסתר ד ג שק ואפר יוצע לרבים – לנכבדים, ראה שם מהדורתי.
2. רברביא.
3. על מקראות שיש בהם מלים נסתרות ראה במה שצויין לעיל טו כד.
4. משלי ז כג.
יסבו עלי רביו, נאשבתה, לאן אלאצל ריסא כקולה וכל רבי מלך בבל, תרגום שרים רבי, ואכ׳תצצת אלנאשבה מן בין אלרויסא לאן אלקצה פיהא מצ׳מר חץ ופיהא יפלח כליותי, ויפלח הו מנסוב אלי אלסהם כקולה עד יפלח חץ כבדו, פכאן אלאולי אן אג׳על רביו נאשבתה.
רביו – מורה חציו, כמו: רובה קשת (בראשית כ״א:כ׳).
מררתי – מרה שלי.
His archers רביו, the one who shoots his arrows, as in, "and he became an archer (רבה קשת)" (Bereshit 21:20).
my gall Heb. מְרֵירָתִי, my gall.
רביו – אילו חציו, שהוא רובה בהם, כמו: וברקים רב (תהלים י״ח:ט״ו).
יסובו – סובבים עלי חיציו.
רביו – לשון חיצים, כמו: וימררוהו ורבו (בראשית מ״ט:כ״ג).
ישפך לארץ מרירתי – משל הוא על צרתו, ולא דקדק במלתו.
רביו – כמו: השמיעו אל בבל רבים (ירמיהו נ׳:כ״ט).
מררתי – היא כנגד הכבד.
רביו – מורים חצים, שם התאר מן השמיעו אל בבל רבים (ירמיהו נ׳:כ״ט).
רביו – שם תואר מן רובה קשת (בראשית כ״א:כ׳) רק הם שנים שרשים רבב ורבה.
יפלס – יבקע.
כליותי – מן כלתה לישועתך, ונקרא כן כי התאוה בהם.
מררתי – היא בכבד.
רביו – הטעם יסובו עלי רביו כטעם כל ימי צבאי (איוב י״ד:י״ד). ופי׳ הצבא הרובים אותי, וזה מערכת העליון הממונה על האדם.
יפלח כליותי – יספר כובד חליו בהפלגה, כדרך הביא בכליותי בני אשפתו (איכה ג׳:י״ג), ונשפך לארץ כבדי. ורז״ל אמרו כי כן היה שנכרתו כליותיו ונשפכה המרה אשר בכיס הכבד, והוא אצלם מעשה נס כי יחיה.
רביו – מורי החצים אשר לו מגזרת וימררוהו ורובו.
יפלח – יבקע.
יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי. בחלאים בלתי מקבלים תרופה1:
1. ראה פירוש ר״ש וידאש לאיכה (ג יג) שמכה בכליות גם אם אינה ממיתה, סובל ייסורין עד מותו.
רביו – המורים בקשת כמו רובה קשת (בראשית כ״א:כ׳).
יפלח – יבקע כמו ויפלח את סיר (מלכים ב ד׳:ל״ט).
מררתי – מלשון מרה.
יסובו – המורים בקשת אשר לו סבבו עלי מסביב וע״י יפלח כליותי ולא יחמול עלי ואת מי המרה ישפוך על הארץ והוא משל על יסורים מחולפים.
רביו – מענין רובה קשת.
יסבו עלי רביו ומורי קשתו, יפלח כליותי בחציו, בזה לא יחמול עדיין, עד שישפך לארץ מררתי:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץא עַל⁠־פְּנֵי⁠־פָ֑רֶץיָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃
He breaks me with breach upon breach; He runs upon me like a warrior.
א. פֶ֭רֶץ =מ״ש (אות צד״י סופית קטנה) וכך בדפוסים וקורן
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יִתְקְפִנַנִי תְקוֹף עַל אַפֵּי תְקוֹף יִרְהוּט עֲלַי הֵיךְ גִבָּרָא.
יפרצני פרץ על פני פרץ – א״ר יהודה בר שלום בדור המדבר הכתוב מדבר, כיון שבאו לקדש מתה מרים, כיון שבאו להר ההר מת אהרן ואח״כ מת משה.
וית׳למני תלמה בעד אכ׳רי, ויחאצ׳ר עלי כאלג׳באר.
יפרצני, יפרצני פרץ אחר פרץ. תרגם פרץ ״תלם״ והוראות רבות לה, מהן פרצת קיר, פגימת כבוד אדם, פגיעה בבריאותו, ועוד.
יפרצני פרץ על פני פרץ – כעיניין הזה: יפלח כליותי (איוב ט״ז:י״ג). אם מחץ החץ הראשון שתי, החץ השני שהוא שונה ומורה בו, מוחץ ערב, באותו מקום עצמו,⁠א שלא תעלה לו ארוכה.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״עצמו״.
פרץ על פני פרץ – תמיד הוא משלח בי מכה אחר מכה.
ירוץ – רץ עלי כגיבור לפרוץ בי פרצות.
פרץ על פני פרץ – מכה לפני מכה כי החץ המוחץ העובר מצד אל צד עושה שנים פרצים בגוף על כן אמר פרץ על פני פרץ.
פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָרֶץ. ׳עוד זה מדבר וזה בא׳ (לעיל א טז-יח):
יפרצני פרץ על פני פרץ – רפין.
יפרצני פרץ – במקצת ספרים כ״י מדוייקים נמסר לית ץ׳ זעירא וכן נמנה במ״ג באלפ״א בית״א מאותיות קטנות אבל במק״ג ריש סדר ויקרא כתוב צד״י על פני פרץ וכן ראיתי בנוסח אחד כ״י אמנם לשון ראשון נ״ל עיקר שכן מצאתי בנוסחא מדוייקת ריש פרשת חיי שרה האומרת ץ׳ יפרצני פרץ מכוונת עם הספרים כ״י שזכרתי למעלה.
יפרצני – מלשון פרצה ושבר.
פרץ – על פני פרץ בעוד שהמכה הראשונה פקודה עלי סומך לה השניה ולא תמתין השניה עד שתלך לה הראשונה.
ירוץ – חיש מהר יביא עלי היסורים כגבור הממהר לרוץ במלחמה.
יפרצני – ואחר שכבר פרץ את כל איברי ואין בי מתום, התחיל לפרוץ שנית פרץ על פני פרץ, את האיברים שכבר נפרצו, לשבור שבר על שבר, ואח״כ ירוץ עלי כגבור תפס המשל כמו שהוא במלחמה שתחלה מורים בחצים מרחוק ואחר כך ירוץ על הנלחם ללחום עמו בחרב, והיתה מרוצתו בגבורה כאילו יש בי עדיין כח ללחום אתו:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחיר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טו) שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑יוְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי׃
I have sewed sackcloth upon my skin, and have laid my horn in the dust.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
סַקָא חַיְטֵית עֲלַוֵי מַשְׁכִי וּפַלְפְּלִית בְּעַפְרָא אַיְקָרִי.
חתי כ׳יטת מסחא על ג׳לדי, ובחת׳ת פי אלתראב קרני.
שק, עד שתפרתי שק על עורי וחטטתי בעפר קרני. תרגם גלדי במלה דומה בערבית והיא העיר, וכשמוש חז״ל במשנה חולין פ״ג מ״ב הגלודה. ופירש ועוללתי עלעלתי, שהיא החפירה והחטיטה. והניח קרני כמו שהיא בעברית, והוראתה בערבית הראש עצמו, ואינה כמו ותרם כראם קרני בתהלים צב יא, כי שם תרגם ״שאני״ כבידי ויקרי, וראה שם מהדורתי. וטעם תפירת השק על עורו הנגוע והפגוע כי השק והוא אריג השער קשה ואינו מתדבק בפצעים.
גלדי – מכה יבשה והעלאת גלד ולשון משנה (בבלי ר״ה כ״ז) והעמידו על גלדו.
ועוללתי – ולכלכתי וגנותי, כמו: ויתעללו בה (שופטים י״ט:כ״ה) לשון בזיון וגנאי, וכמו עוללה לנפשי (איכה ג׳:נ״א).
קרני – זיוי לשון וקרנים מידו לו (חבקוק ג׳:ד׳).
my scab Heb. גלדי, a dry wound that forms a crust, and [in] the language of the Mishnah (Rosh Hashanah 27b): He scraped it (the shofar) down to a thin crust (גלדו).
and sullied Heb. ועללתי, and I sullied, like, "and abused (ויתעללו) her" (Shofetim 19:25), an expression of disgrace and abasement, and like, "sullies (עוללה) my soul" (Lam. 3:51).
my radiance Heb. קרני, my radiance, an expression of: "rays of light (קרנים) came to them from his hand" (Chavakkuk 3:4).
גלדי – מכה יבשה והעלת גלד, ולשון משנה הוא: העמידו על גלדו (בבלי ר״ה כ״ז:).
ועוללתי בעפר קרני – פתרונו: עיטפתי בעפר אור פניי.
עוללתי – שאדם לאט ומתעטף את פניו, מדבר הלמד מעניינו.
קרניא – אורב פניי, כמו: כי קרן עור פני משה (שמות ל״ד:ל״ה).
א. כן בכ״י פריס 162, ס״פ I.20. בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו הושמט ע״י הדומות: ״פתרונו עיטפתי... קרני״.
ב. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בדפוס ברסלאו: ״עור״.
שק תפרתי על – מיתת בניי.
ועוללתי – שנאמר: והוא יושב בתוך האפר (איוב ב׳:ח׳).
קרני – קירון פניי, כמו: כי קרן עור פני משה (שמות ל״ד:ל״ה).
עלי גלדי – עורי, והוא מלשון קדר.⁠א
ועוללתי – כמו: והעליתי (יחזקאל כ״ו:ג׳), וכמו: במעל ידיהם (נחמיה ח׳:ו׳).
ויש אומרים: שהוא מן עול והוא יותר נכון.
א. כן בכ״י אוקספורד 567, לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395 חסר: ״והוא מלשון קדר״.
שק תפרתי עלי גלדי – מלשון ערבי ׳גלדי׳ שהוא עורי.
ועוללתי בעפר קרני – והעליתי עפר בזהרי.
ויש מפרשים: לשון עול ברזל (דברים כ״ח:מ״ח).
גלדי – עורי. וכן הוא בלשון ערבי עור, גילד.
תפרתי – מן ויתפרו עלה תאנה (בראשית ג׳:ז׳).
גלדי – עורי.
ועוללתי – יש אומ׳ מן עלה וכן במועל ידיהם (נחמיה ח׳:ו׳) והם שנים שרשים בענין אחד; או מן עלילה כטעם מעשה וכן ולו נתכנו עלילות, פי׳ תקון מעשה והוא הנכון,אנח ויש אומ׳ מן עול ברזל (ירמיהו כ״ח:י״ד).
קרני – יש אומ׳ והרי מן קרן עור פניו (שמות ל״ד:כ״ט-ל׳) או כמשמעו והוא הנכון.
שק תפרתי – כמנהג האבל.
עלי גלדי – על עורי באין מבדיל בין העור ובין השק.
ועוללתי – עשיתי והטעם תקנתי.
בעפר קרני – כבודי ויקרי; או פי׳ עוללתי שמתי עול ברזל על קרני בהיותי בעפר כדרך מתאבל.
חמרמרו – כי העפר המתערב עם הבכי ישוב חומר בפניו.
ועל עפעפי צלמות – כטעם חשכו עינינו (איכה ה׳:י״ז) והענין מרוב הבכי.
שק תפרתי עלי גלדי – יספר עוד כי אבלו ובכיו גדולים כי כשל כח הסבל (נחמיה ד׳:ד׳) ועוללתי בעפר קרני – בזיתי קרן כבודי בעפר, מלשון כי התעללת בי (במדבר כ״ב:כ״ט), פן יתנו אותם בידיא ויתעללו בי (ירמיהו ל״ח:י״ט). וקרוב אלי כי כל לשון עלילה הוא המעשה אשר יעשו לבזיון ולשחוק, גם נורא עלילה, ובעלילותיך אשיחה, ודומיהם, יאמרו כי האלהים נורא בעלילות הוא מתעולל ברשעים, וכן אשר התעללתי במצרים (שמות י׳:ב׳).
א. בפסוק: ״אותי בידם״.
גלדי – הוא הקרום שיעלה על המכה כאמרם הגלידה המכה.
ועוללתי בעפר קרני – רוצה לומר: העליתי עפר על ראשי.
שַׂק תָּפַרְתִּי. כשקרעתי מעילי באבלי: וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי. כאמרו (לעיל א כ) ׳ויגז את ראשו׳1, על דרך ׳העלו עפר על ראשם׳ (איכה ב י)2:
1. שם כתב על דרך ׳גזי נזרך והשליכי׳ (ירמיה ז כט), כי ׳גידול השער נקרא נזר וכו׳, וענין גזי נזרך כענין ׳קרחי וגזי על בני תענוגיך׳, והשליכי הנזר שהיה לך לפאר, גזי אותו והשליכי בעפר לאֵבל׳ (רד״ק בירמיה שם).
2. מוסיף שעל מקום שהיה הנזר הניח עפר, וזהו ׳עוללתי בעפר קרני׳.
עלי גלדי – במקצת דפוסים כתוב עלי ושבוש הוא.
ועללתי בעפר – רפה הבי״ת.
גלדי – היא הקרום העולה על המכה ובדרז״ל הוגלד פי המכה (בבלי כתובות ע״ו).
ועללתי – ענין לכלוך ועש״ז יקרא הקטן עולל כי הוא מלוכלך בעפר ובדומן.
קרני – ענין זוהר כמו קרן עור פני משה (שמות ל״ד:ל״ה).
שק תפרתי – כי על המכה שהתחיל׳ להתרפא והעלה גליד הדרך לשום עליה בגדי׳ רכים כצמר גפן וכדומ׳ אבל אני מרוב היגון והצער תפרתי שק ללבשו ממעל לגלדי המכה ולכלכתי זוהר פני באפר כדרך האנשים רבי היגון אשר ילבשו שק ומעלים אפר על ראשם.
ועללתי – ענין הכנסה כהוראת שרש עלל בארמית.
קרני – דרך משל לקוח מן הבהמות, והכווונה ראשי וכבודי.
גלדי – הוא העור הנגרד מלמעלה, דברי חז״ל גרדו והעמידו על גלדו.
קרני – מליצה על הראש, כמו תרוממנה קרנות צדיק, קרנו תרום בכבוד, ששם מקום הקרן בחיות, ומצייר האבילות בלבישת שק ונתינת עפר על הראש.
(טו-טז) שק – עתה מסיים דבריו, שאחר כל המכות שהוכיתי באכזריות חמה לא עשיתי דבר רק מה שתפרתי שק על גלדי ופני חמרמרו מני בכי, על רוע מזלי:
(15) Job's outcry was no more than should be expected from someone who has endured such an ordeal.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טז) פָּנַ֣י [חֳ֭מַרְמְרוּ] (חמרמרה) מִנִּי⁠־בֶ֑כִיוְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת׃
My face is reddened with weeping, and on my eyelids is the shadow of death,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אַפֵּי מְטַשְׁטְשִׁין מִן בְכוֹתָא וְעַל תִּימוֹרֵי טוּלֵי מוֹתָא.
ואצפר וג׳הי מן אלבכא, ועלי מקלתי אלגבס.
פני, והאדימו פני מהפכי ועל עפעפי הצלמות. תרגם חמרמרו ״אצפר״ שתרגומה הפשוט צהבות. אך גון זה כלומר גון הפנים כשמאדימים אינו נכלל בערבית בכלל ״אחמר״ שהוא אדום, אלא בכלל ״אצפר״. וכך הגון הרגיל של שער הבקר, ולפיכך תרגם פרה אדומה ״צפרא״ ראה פירושי רבנו מהדורתי שם במדבר יט ב. ולא כדברי השוטים האומרים שרבנו הושפע שם מזרים. והכפל של חמרמר אינו לתוספת אודם אלא לפתיכתו, וכפי שמוש אדמדם היום בפי העם שיש בו מעט אדמימות, וכן פירש רבנו בויקרא יג מב לבן אדמדם, וכל יתר אדמדם שנאמר שם. ותרגם עפעפי ״מקלתי״ ויש בהוראתה העור המכסה את העין, או העין עצמה. ובכל מקום מתרגם צלמות ״גבס״ שהיא החשכה והאפלולית.
חמרמרו – נקמטו, כמו: נחמרו בני מיעיה בלשון משנה (חולין י׳), וכן מעי חמרמרו (איכה א׳:כ׳).
צלמות – שחשכו מחמת בכי ודמעה.
became shriveled Heb. חמרמרו, like, "and its internal organs became shriveled (ונחמרו)" (Mishna Chulin 3:3), in the language of the Mishnah. Similarly, "my intestines have become shriveled (חמרמרו)" (Lam. 1:20).
the shadow of death it became darkened from weeping and tears.
חמרמרו – בחטף קמץ, כי לשון הופעל הוא. חמרמרו – נקמטו, רטריישטרנט בלעז,⁠א כמו: נפלה לאור ונחמרו בני מעיה (משנה חולין ג׳:ג׳), וכן: מעי חמרמרו (איכה א׳:כ׳).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הלעז חסר.
חמרמרו – חי״ת בחטף קמץ, כי לשון הופעל הוא.
צלמות – חשך החשיך פניי ברוב דמעות.
חמרמרו – בלשון קדר: התאדמו ברוב החום.
או: הוא מן יחמרו מימיו (תהלים מ״ו:ד׳).
חמרמרו – מן בחמר ובלבנים (שמות א׳:י״ד).
ויש אומ׳ התאדמו מלשון ערבי [אחמא״ר] והמלה מבנין פיעל.
עפעפי – עיני.
חמרמרו – נמלאו חמר ולכלוך.
חמרמרה – חמרמרו קרי והחי״ת בחטף קמץ.
חמרמרו – נתכווצו וכן מעי חמרמרו (איכה א׳:כ׳) ובדרז״ל נחמרו׳ בני מעיים (בבלי חולין ל״ו).
צלמות – צלו של מות הוא חשכת הקבר.
פני חמרמרו – מן הבכי נתכווצו מקומות פני ועל אישון עיני פרוש חשכת המות.
חמרמרו – י״מ מענין אדמימות, כמו יין חמר, וי״מ מענין כויה, כמו מעי חמרמרו, וי״מ מענין חומר מים רבים, ששטפו מי הדמעות על פנים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יז) עַ֭ל לֹא⁠־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑יוּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃
although there is no violence in my hands, and my prayer is pure.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״י אבן כספיר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
עַל דְלֵית חֲטוֹפָא בִּידַי וּצְלוֹתַי דַכְיָא.
מע מא אנה לא ט׳לם פי כפי, וצלותי זכיה.
על, על אף שאין חמס בכפי.
ותפלתי זכה – לא קיללתי חבירי ולא פיללתי לו רעה.
and my prayer is pure I did not curse my friend nor did I think any evil against him.
על לא חמס בכפי – אירעו לי כל אלה, ועל כן לא אוכל להתאפק וליתן דומיה לפי.
ותפלתי – היתה זכה.
על לא חמס – שב להצדיק את נפשו והטעם באוני צרות ולא עשיתי חמס.
זכה – כי תפלתי לא היתה מתערבת בבקשת סליחה על חמס רק כולה לכבוד השם על כן אמר זכה מבלי פשע וכן זך אני בלי פשע (איוב ל״ג:ט׳).
על לא חמס בכפי הפוך, לא על חמס בכפי ותפלתי היתה זכה.
או יפליג ויאמר, כל זה בא אלי על כי לא חמס בכפי שלא הרעותי לבני אדם, ועל כי תפלתי היתה במחשבה נקייה לאלהים, כי הנה הרשעים לא יבואון כאלה.
והחליף והחזיק גם בזה לומר: על לא חמס בכפי, הפך מה שאומר אליפז: כי כן גמול הרשע.
וּתְפִלָּתִי. באמרי (לעיל א כא) ׳יהי שם ה׳ מבורך׳ זַכָּה, שלא נתתי תיפלה לאלהים1:
1. כלשה״כ שם פסוק כב.
על לא חמס – וכל זה בא לי לא בעבור חמס כ״א בחנם.
ותפלתי זכה – תפלתי למקום היתה מעולם זכה ונקיה מבלי הרהור מחשבה המבטל כוונת התפלה.
ותפלתי זכה – אחר שאין חמס בכפי, אם אני מתפלל תפלתי טהורה.
זכה – משתתף עם זכות, שתפלתי תזכה בדין.
על והיה בכייתי, כי כל זה נעשו לי על לא חמס בכפי ונתיסרתי בלא משפט, (ר״ל ומה ראיה יביאו מן מה שצעקתי על המכאובים שדנים מזה שאני חייב, והלא ע״ז בעצמו צדקתי יען שנעשה לי כ״ז על לא חמס בכפי, ובלא משפט), ותפלתי זכה, ר״ל וידעתי כי אזכה בתפלתי זאת שאני מתפלל עתה, לאמר:
In heaven they know that he is guiltless; that his suffering is not proof of sin.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״י אבן כספיר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) אֶ֭רֶץ אַל⁠־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑יוְֽאַל⁠־יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי׃
O earth, do not cover my blood, and let my cry have no resting place.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אַרְעָא לָא תַחְפִּין אַדְמַי וְלָא יְהֵא אֲתַר לִקְבֵלְתִּי.
פאן כאן כד׳אך פיא ארץ׳ לא תגטי מעאציי, ולא יכון לצראכ׳י מוצ׳ע.
ארץ, ואם הדבר כך שאני חוטא אני קורא ארץ אל תכסי חטאי ואל יהי מקום לצעקתי. וקריאה זו של איוב כעין קריאת בנו של ר׳ שמעון בן שטח ״אם יש בי העון הזה אל תהא מיתתי כפרה על כל עונותי״ ראה סנהדרין מד ב. שהיא קריאה של התנקות מחטא שטופלים עליו. וענין ואל יהי מקום לזעקתי שלא יעשו דברי רושם על שום אדם.
ואמר ואל יהי מקום לצעקתי, כמי שאומר יש לדבריך אצלי מקום. אבל דלפה, ועוללתי, ונזעכו, הן מלים בודדות.
וקאל ואל יהי מקום לצעקתי, כקול אלקאיל לכלאמך ענדי מוצ׳ע.
ואמא דלפה, ועוללתי, ונזעכו, פהי אלפאט׳ מפרדה.
ואל יהי מקום – בארץ להבליע בו צעקתי כי לשמים תעלה.
and let there be no place in the earth to absorb my cry, but it should ascend to heaven.
ואל יהי מקום לזעקתי – פתרונו: אל יהי מקום שתתכסה בו צעקתי.
ארץ אל תכסי דמי – כמו: און אם ראיתי בלבי לא ישמע י״י (תהלים ס״ו:י״ח) – תפלתי, אכן שמע י״י (תהלים ס״ו:י״ח-י״ט). וכן: ותפלתי זכה ואת ארץ – אם אכזב, אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתיא – לא תמצא זעקתי מקום.
ויש אומרים: ארץ – גלי חמסי, ואל יהי מקום – שתתעכב שם זעקתי, אלא תעלה מיד.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395, אוקספורד 567 חסר: ״לזעקתי״.
ואל יהי מקום לזעקתי – שתכסה זעקי.
אל תכסי דמי – שלא אבוא לקבורה.
ואל יהי מקום לזעקתי – כי יש טבועים יכסום מים על כן אמר אל יהי מקום והענין לא יהי מקום לכסות דמי בעבור זעקתי שאני חפץ לזעוק על אונסי ועושקי.
פירוש אחר: אל תכסי דמי – במותי ויהיה לזכרון לפני השם שהוא דם האונס, ואל יהי מקום – שתהיה שם נסתמת זעקתי רק תעלה לפני השם וכן שתם תפילתי (איכה ג׳:ח׳) סתמה והסתירה שלא תעלה לפניו. ושני הפרושים נכונים.
ארץ אל תכסי דמי – כי דמי נשפך עליך חנם ואל תכסי עליו, כענין וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה (ישעיהו כ״ו:כ״א).
ואל יהי מקום – להסתר שם זעקתי.
לפיכך אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי בקבר באופן שלא יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי על האל הרע שהוסיף אחרי כן להרע:
ואל יהי – הוא״ו בגעיא בס״ס.
ארץ – אתה ארץ אל תבלע את דמי הנגרי׳ מפצעי לכסותם מן העין אלא יהיו נראים לכל ויבקשו עלי רחמים.
ואל יהי מקום – להסתר שם זעקתי כ״א תעלה השמים.
אל תכסי דמי – כי הדם המגולה נראה כצועק נקמה על השופכו, ועיין ישעיה כ״ו:כ״א.
ארץ אל תכסי דמי – ר״ל הגם שבארץ יצאתי חייב בדיני, ודרכה לכסות דם הנהרג ע״י רשעו, אל תכסי את דמי, ואל יהי מקום לזעקתי אצלך, כי בארץ אין איש יודע זכותי, אבל בכ״ז הגם שבארץ יצאתי חייב ע״י עדי שקר שהם יסורי, וע״י שופט העויל ומליצים הרשעים, בכ״ז.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) גַּם⁠־עַ֭תָּה הִנֵּה⁠־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑יוְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרֹמִֽים׃
Even now, behold, my witness is in heaven, and He that testifies on my behalf is on high.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְחוֹד כְּדוּן דְאִית בִּשְׁמַיָא מְסַהֲדִי וּמַסְהִיד עֲלַי בִּמְרוֹמַיָא.
פכיף אלאן ופי אלסמא שאהדי, וחאצ׳רי באלארתפאע.
גם, וכל שכן עת שבשמים עדי ושהדי במרומים. קל וחומר שעדי בשמים שלא עשיתי מאומה רע ואיני זקוק להתנקות ולהתנערות שבפסוק הקודם. ותרגם שהדי שהיא כפל עדי ״חאצרי״ הנוכח ומשקיף צופה ומביט תמיד על כל מעשי.
הנה בשמים עדי – יוצרי היודע דרכי.
behold my Witness is in heaven My Creator, Who knows my ways.
גם עתה הנה בשמים עדי וסהדיא במרומים – פתרונו: גם עתה שהעיד עלי המקטרג לפניו בשמים, שיש לומר: הנה כבר העידו עליך בשמים שאתה חייב, כעיניין שאמר למעלה: לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה (איוב ט״ז:ח׳), שיש לומר: לאחר שמעידים עליך בשמים שחטאת מה יש לך עוד צדקה לצעוק לפני הקב״ה.
(יט-כ) גם עתה – אחרי כל זאת אני אומר לכם: אתם ריעי שהיה לכם להיות מליציי, אף עתה דלפה עיני אל אלוה.⁠ב
(יט) ושהדי במרומים – כפל מילה.
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״ושהדי״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הושמט: ״אתם רעי... אל אלוה״.
גם עתה – גם הקב״ה עד בי [מני]⁠א אשר לא פשעתי בו.
א. מלה זו נתווספה בין השיטין בכ״י לוצקי 778, וצ״ע.
שהדי – תרגום עד ׳שהיד׳ (אונקלוס בראשית ל״א:מ״ח-נ׳).
ושהדי – תרגום עדי.
בשמים עדי – שלא חמס בכפי.
גם עתה הנה בשמים עדי – גם עתה שבאתני רעה מן השמים הנה שם עדי, כי הוא היודע כי אין חמס בכפי ותפלתי זכה (איוב ט״ז:י״ז), והוא יעיד עלי כי לא איש אל ויכזב (במדבר כ״ג:י״ט) ככם רעי שאתם מרבים מליצות עלי, ואני אל אלוה תזיל עיני דמעה ותבכה להתחנן לו, או לזעוק עליכם.
דלפה – כמו ידלף, מן הבית.
גם העיד עליו השם היודע נסתרות.
ושהדי ועדי.
ושהדי – חילופים רבים נמצאים בספרים בענין הנקודות והנכון כמו שמצאתי בס״ס השי״ן בקמץ והה״א בשוא ופתח וכן בשרשים השי״ן נקראת בקמץ רחב ומשפטי בקמץ ושלא לחטוף על הה״א הוסף לקמץ רחב והה״א בשוא ופתח ועיין מה שכתבתי בפרשת תצוה על מלת וישפה. ומלה זו של ושהדי. כתובה בשי״ן שמאלית בכל הספרים וכן כתבוה בעלי השרשים בשרש שהד ויש לתמוה מאוד על ר׳ אליי׳ המדקדק שהביאה בשרש סהד בסמ״ך וכתב אין דומה לו במקרא. וגם על יגר שהדותא כתב זה לבדו כתיב בשי״ן וכל שאר לישנא דסהדותא כתובין בסמ״ך ולא מצאתי בזה טעם עד כאן לשונו. ועיין עוד מה שכתבתי בפ׳ ויצא על יגר שהדותא.
במרומים – ברוב הספרים מלא וא״ו וכן הוא במסורת כאן שנמסר ד׳ מלאים וזה אחד מהם אבל בתהלים קמ״ח נמסר ג׳ מלאים ואין זה מהם.
ושהדי – כמו וסהדי בסמ״ך והוא עד בלשון ארמי.
במרומים – בשמי מרום.
גם עתה – כאומר עם כי עתה נבאשתי בעיני רעי אף שמאז החזיקו אותי לצדיק עתה בראותם שיד ה׳ נגעה בי חזרו לתלות בי עון רב אבל בשמים גם עתה מצאתי עד לי על יושר לבבי והוא ה׳ היודע הכל.
ושהדי במרומים – כפל הדבר במ״ש.
בשמים עדי, וסהדי במרומים – מרומים גבוהים משמים וי״ל עד, במה שנוגע בין אדם לחברו, ושהד במה שנוגע בין אדם למקום, כמו גלעד ויגר שהדותא, לפי מה שפרשתי שם.
גם עתה – הגם שיצאתי חייב במשפט הארץ למטה ע״י עדי שקר אלה, הנה בשמים עדי שיעידו לזכותי, (ומאמר זה מובנו תאומי, ר״ל שבשמים יודעים שאני צדיק, גם ר״ל שהיסורים אינם עדים על עונותיו, כי בשמים יודעים שבאו עלי היסורים ע״י השמים שהם מערכת הכוכבים, ועדים אלה יעידו נגד העד שהזכיר בפסוק ח׳:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כ) מְלִיצַ֥י רֵעָ֑יאֶל⁠־אֱ֝ל֗וֹהַּ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי׃
My inner thoughts are my intercessors; my eye pours out tears to God.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
פְּרַקְלִיטַי חֲבֵרָי קֳדָם אֱלָהָא זַלְנַת עֵינִי.
יא חכאמי ואצחאבי, קד אקמר בצרי מן רג׳א אללה.
מליצי, הוי שופטי ורעי כבר כלה כח ראייתי בתקותי או בתוחלתי הממושכת לה׳. תרגם מליצי ״חכאם״ שופטים, וראה גם תרגומו ופירושו למשלי יט כח עד בליעל יליץ משפט. וכוונתו באמרו שופטי על אותם ששמו עצמם שופטים על מעשיו והליכותיו כלומר רעיו והשטן וחבורתו. ותרגם כאן דלפה ״אקמר״ ובתהלים קיט כה ״צאע״ וקרובים בענינם, אלא שבטוי זה מתאים יותר לעין ושם מתאים יותר לנפש.
דלפה – דומעת וזולפת דמעה לשון דילוף.
pours out Heb. דלפה, tears and sprays tears, an expression of dripping (דלוף).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

דלפה עיני – למען יחבוש כאבי.
דלפה – כמו: תזל, וכמוהו: ידלוף הבית (קהלת י׳:י״ח).
ויוכח לגבר עם אלוה – יכול להתוכח עם רעהו.
מליצי – מדברים עמי.
דלפה – תזל וכן ידלף הבית (קהלת י׳:י״ח).
אל אלוה – עליו תדמע עיני והענין על האונס.
דלפה עיני – תדמע עיני.
(כ-כא) מְלִיצַי רֵעָי. אתם ׳רעי׳ המליצים לזכות האלוה הטוב, אֶל אֱלוֹהַּ דָּלְפָה עֵינִי - עיני דלפה לפניו לבקש מלפניו שיושיעני וְיוֹכַח לְגֶבֶר עִם אֱלוֹהַּ - ושיתווכח בעדי, שאני ה׳גבר׳ המעונה1, ׳עם׳ ה׳אלוה׳ הרע ויתקומם לו, וּבֶן אָדָם לְרֵעֵהוּ - וכן יוכיח ׳בין2 אדם׳ - שהם כשדים ושבא ששללו והרעו ׳לרעיהם׳ בלי סיבה, כי הייתי אוהב ורֵעַ להם:
1. ׳לגבר׳ – בעד הגבר.
2. בכת״י פ׳ ק׳: ׳בן׳.
דלפה – מאריך בדל״ת.
מליצי – המדבר במיטב הדבור בדבר הויכוח יקרא מליץ.
דלפה – ענין טפטוף כמו דלף טורד (משלי כ״ז:ט״ו) כי דמעת הבכי יורדת טפה טפה.
מליצי רעי – אתם רעי המדברים עמדי בדבר מליצת הויכוח הלא אל אלוה תדמע עיני והלא לפניו גלוים יושר דרכי.
(כ-כא) א[מליצי רעי – נראה לי: מליצִי רעִי, לשון רעיון, כמו ולי מה יקרו רעיך אל {תהלים קל״ט:י״ז} מאחר שבשמים עדי, רעיוני רוצה להליץ בעדי לפני האל, והנה עיני דולפת ובוכה אל אלוה לבקש מלפניו שיעשה משפטי ויגדל טענותי. ולפי זה תתפרש הלמ״ד של ויוכח לגבר שאין לה ענין בשאר פירושים. ולדעת דוד חי אשכנזי: יתכן לקרוא גם לפירוש זה: מליצי רעי בלשון רבים, מחשבותי מליצותי עלי, ואחר כך אמר ויוכח בלשון יחיד, על אחת מהן, וזה מצוי הרבה בשירי הקדש.]
א. ביאור זה מופיע בכ״י שוקן וחלקו הראשון (עד ״בשאר פירושים״) מופיע אף בכ״י לוצקי, אך הוא חסר בדפוס ראשון.
רעי – הם הרעיונים, כמו בנת לרעי מרחוק.
מליצי – ונגד המליצים הרשעים שהעמידו לי במשפט הארץ כמ״ש ועל ידי רשעים ירטני, יאמר שמליצי הם ריעי ורעיוני, שרעיוני יודעים שאני צדיק והם ימליצו בעדי בדין שמים, רק עדיין צריך שופט אחר נגד שופט העויל שאמר יסגירני אל אל עויל, ועל זה אמר אל אלוה דלפה עיני, ואבכה לפניו שהוא יהיה השופט, ואבקש ממנו, כי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם⁠־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן⁠־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃
Would that a man could contend with God, as a son of man contends with his neighbor!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֶפְשַׁר דִמְכַסַן בַּר נָשׁ עִם אֱלָהָא וְהֵיךְ אֱנַשׁ עִם חַבְרֵיהּ.
וכיף יקאבל אלמר רבה במנאצאה, כאסתקבאלה לצאחבה במנאט׳רה.
ויוכח, והיאך יעמוד האדם נגד אלוהו בריב בהתיצבותו נגד רעהו בויכוחים.
ורמז באמרו יוכח לגבר,
ואומא בקולה ויוכיח לגבר,
ויוכח לגבר – והלואי יעשה לי זאת שיתן לי מקום להתווכח גבר עם אלוה להשוות שני הריבים ריב גבר עם קונו וריב בין אדם לרעהו.
Would that a man could reason If only He would do this for me, that He would give me a place so that a man could reason with God, to liken the two contentions: the contention of man with his Maker, and the contention of man with his fellow.
שיוכח לגבר עם אלוה – פתרונו: הלואי יעשה לי זאת שיתן מקום לגברא להתווכח עם אלוה.
ובן אדם לרעהו – פתרונו: כעניין שבן אדם מתווכח עם רעהו.
א. כן בכ״י פריס 162, ס״פ I.20. בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו, פירנצה II.24 הושמט ע״י הדומות: ״עם אלוה... לגבר״.
ויוכח לגבר עם אלוה – כמו בן אדם לרעהו לא יתכן.
[ויוכח] – ורצוני שיוכיח מוכיח בעבור גבר עם השם וכן אדם יוכיח עם השם בעבור רעהו.
ויוכח לגבר עם אלוה – הלואי יעשה לי זאת שיתווכח גבר עם אלוה כבן אדם עם רעהו. והנכון בעיני שיאמר אל אלוה תבכה עיני להתחנן לו שיוכח הוא כל גבר הבא להתווכח עם אלהיו, ויוכיח עוד כל בן אדם עם רעהו המצער, או ויוכח לגבר, ירצה שיתן לו אלהים רשות להתווכח עמו, ויתווכח עוד עם חביריו המצערים אותו לתתם לפני האלהים לבני בליעל, ודבר דבריו סתם על כל אדם אשר לו כמשפט הזה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

ויוכח – הלואי היה מקום לגבר להתווכח עם אלוה כאשר בן אדם עם רעהו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

ויוכח – ברור הדברים, כמו מה יוכיח הוכח מכם (למעלה ו׳).
ובן אדם – הוי״ו וי״ו ההשואה, כמו מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק.
יוכח לגבר עם אלוה – ר״ל שיוכיח ויברר המשפט שיש לגבר נגד אלהים, כמו שמבררים דברים שבין בן אדם לרעהו, שמה שהוא צדק ובלתי צדק במשפט שבין אדם לחברו יהיה ג״כ ההוכחה והבירור במשפט שבין אדם למקום, שבזה בודאי אצא צדיק בדיני, ומעתה מתחיל טענותיו:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) כִּֽי⁠־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא⁠־אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃
For the years that are coming are few, and I shall go the way where I shall not return.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מְטוּל דִשְׁנֵי מִנְיָן אָתְיָן וְאִסְרָטָא דְלָא אֱתוּב אֵיזֵל.
והי סנין ד׳ו אחצא תאתי, וטריק לא ארג׳ע פיה הוד׳א אסלכה.
כי, והם שנים מספר באות, ודרך לא אשוב בו הנני הולך. כלומר כל רגע מחיי האדם הולך וחולף ואין האדם יכול לחזור לרגע שחלף מחייו, וראה בפירוש.
כי שנות, כלומר היאך מתוכחים וה׳ חי וקיים, והאדם יעבור את חייו ולא ישוב בהם.
כי שנות, יעני כיף יתנאט׳רון ואללה חי באקי, ואלאנסאן ימר פי עמרה ולא ירג׳ע פיה.
כי שנות וגו׳ – הקצובים מספר לימי חיי.
יאתיו – יגיעו, ואז ארח לא אשוב אהלך.
For numbered [years] The limited number of the days of my life.
will come Will arrive, and then I will go on a way from which I will not return.
כי שנות מספר יאתיו ואורח לא אשוב אהלוך – ואם אני מת ואין אתה מודיעני על מה אתה דן אותי, מחר יאמרו הבריות: הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע (קהלת ט׳:ב׳), הרי איוב שהוא תם וישר ירא אלהים וסר מרע (איוב א׳:א׳), ראה מה קרה לו.
כי שנות מספר וג׳ – ועל כן רצוני להתווכח עם הקב״ה.
כי שנות מספר יאתיו – דבר שיש לו מספר במהרה יאתיו וישלמו.
כי שנות מספר יאתיו – מעטים שני וכל עת יתמעטו ואלך לקבר.
יאתיו – שלם ופי׳ יבאו.
כי שנות מספר [יאתיו] – מעט כבר באו, והגיע זמנו.
אהלך – רמז לקבר.
כי שנות מספר יאתיו – יתווכח עם הבורא כי שנים במספר הקצובים לו יבואו ויגיעו מהרה, ואז ילך באורח לא ישוב.
כִּי שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ. ובהיות שהחיים קצרים וְאֹרַח לֹא אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ - ואני הולך עתה בדרך הזקנה אל המוות –
יאתיו – יבואו כמו אתא בקר (ישעיהו כ״א:י״ב).
כי שנות – כאומר הנה יש עמדי מה להתווכח כי הלא שנות מספר הקצוב לפי זמן העמדת הלחות הלא יבואו לי כי קרבו השלמתם בעבור רוב המכאוב אשר מהרו להתייבש את הלחות והמיתה קרובה לבוא ואלך א״כ באורח אשר לא אשוב עוד ומתי א״כ אקבל גמול יושר דרכי.
כי שנות מספר וגו׳ – כמו למעלה ו׳:י״א, זכרון המיתה מחזק את לבו לומר טענותיו בלי מורא.
כי – לעומת מ״ש אליפז המעט ממך תנחומות אל כי תשוב אל אל רוחך, שהגם שנתייסר ביסורים בעוה״ז הלא ראוי שיתנחם ע״י השארת הנפש אחרי המות, שהרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה ושם יקבל שכרו בנעימות נצח, טוען ע״ז, הלא שנות מספר יאתיו, השנים הקצובים לי לחיות בעוה״ז שהם שנים שיש להם מספר (כי חיי העוה״ז קצובים במספר), הלא יאתיו בהכרח, ואז ארח לא אשוב אהלך, אלך מן העוה״ז ולא אשוב עוד אל חיים האלה, וראוי שישלמו לי גמול מעשי בעוה״ז בעודי בחיים, ואתה תאמר כי.
Eliphaz had argued that the true reward of the righteous is the survival of the soul after death. Job now challenges Eliphaz to bring proof that there is a life after death.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144