והיה מספר בני ישראל – ר׳ יונתן רמי כתיב אשר לא ימד ולא יספר וכתיב והיה מספר בני ישראל, לא קשיא כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום. ר׳ יוסי אומר כאן בידי אדם כאן בידי שמים, א״ר אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר אשר לא ימד ולא יספר – רב נחמן אמר עובר בשני לאוין שנאמר אשר לא ימד ולא יספר.
כתיב והיה מספר בני ישראל וכתיב כי אתם לא עמי מה ענין זה לזה, אלא משל למלך שכעס על אשתו שלח אחר סופר לכתוב את גטה, עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו, אמר המלך אפשר שיצא סופר זה מכאן חלוק, אלא אמר לו בוא כתוב שאני כופל כתובתה. כיוצא בו תאשם שומרון כי מרתה באלהיה, ואומר שובה ישראל עד ה׳ אלהיך וכי מה ענין זה לזה, מלה״ד למדינה שמרדה (ה)[ב]מלך שלח (ב)[ה]מלך פולמרכוס אחד להחריבה, היה אותו פולמרכוס בקי ומיושב, המתין להם ימים א״ל חזרו בכם ואם לאו הריני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון, שובה ישראל. כיוצא בו ובת איש כהן כי תחל לזנות, והכהן הגדול, מה ענין זה לזה, מלה״ד לקטרון שהשלים [שניו] ולא שמש פלומופילון שלו אלא ברח והלך לו, שלח המלך והביאו וחייב לקטע את ראשו, עד שלא יצא ליהרג אמר המלך מלאו מדה של דינרי זהב והוציאו לפניו, אמרו לו אלו עשית כדרך שעשו חבריך היית נוטל מדה של דינרי זהב ונפשך שלך, עכשו אבדת את נפשך ואבדת את ממונך, כך בת כהן שזנתה יצא כהן גדול לפניה ואומר לה אלו עשית כדרך שעשו אמותיך זכית ויצא ממך כהן גדול כיוצא בו ועכשו אבדת את עצמך ואת כבודך לכך נאמר ובת כהן והכהן הגדול.
והיה מספר – (כתוב ברמז קע״ו וברמז ת״צ).
והיה מספר – מהו הדבר משהוא נותן קצבה והיה מספר בני ישראל חוזר ואומר אשר לא ימד ולא יספר – אלא שהראה הקב״ה להושע כשם שהראה לאברהם הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם להודיעך שהראה אותם במספר וחזר והראה לו שלו, מתחלה הראה לו מזל אחד, ואח״כ הראה לו שנים, ואח״כ הראה לו שלשה, ואח״כ הראה לו י״ב, ואח״כ שבעים, ואח״כ הראה לו מזלות שאין מספר להם, וכן הראה להושע.
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם – (ברמז רע״ג).