×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וְֽ֠הָיָ֠ה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא⁠־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָ֠ה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר⁠־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא⁠־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל⁠־חָֽי׃
The number of the children of Israel will be as the sand of the sea, which can't be measured or numbered. And it will come to pass that, instead of that which was said to them, 'You are not My people,' they will be called 'sons of the living God.'
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרא א׳אבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וִיהֵי מִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחָלָא דְיַמָא דְלָא מִתְּכָל וּדְלָא מִתְמְנֵי וִיהֵי בְּאַתְרָא דְאִתְגְלִיאוּ בֵּינֵי עַמְמַיָא כַּד עֲבָרוּ עַל אוֹרַיְתָא וְאִתְאַמַר לְהוֹן לָא עַמִי אַתּוּן יְתוּבוּן וְיִתְרַבּוּן וְיִתְאֲמַר לְהוֹן עַמֵיהּ דֶאֱלָהָא קְיָמָא.
והיה מספר בני ישראל – ר׳ יונתן רמי כתיב אשר לא ימד ולא יספר וכתיב והיה מספר בני ישראל, לא קשיא כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום. ר׳ יוסי אומר כאן בידי אדם כאן בידי שמים, א״ר אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר אשר לא ימד ולא יספר – רב נחמן אמר עובר בשני לאוין שנאמר אשר לא ימד ולא יספר.

רמז תקיז

כתיב והיה מספר בני ישראל וכתיב כי אתם לא עמי מה ענין זה לזה, אלא משל למלך שכעס על אשתו שלח אחר סופר לכתוב את גטה, עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו, אמר המלך אפשר שיצא סופר זה מכאן חלוק, אלא אמר לו בוא כתוב שאני כופל כתובתה. כיוצא בו תאשם שומרון כי מרתה באלהיה, ואומר שובה ישראל עד ה׳ אלהיך וכי מה ענין זה לזה, מלה״ד למדינה שמרדה (ה)[ב]⁠מלך שלח (ב)[ה]⁠מלך פולמרכוס אחד להחריבה, היה אותו פולמרכוס בקי ומיושב, המתין להם ימים א״ל חזרו בכם ואם לאו הריני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון, שובה ישראל. כיוצא בו ובת איש כהן כי תחל לזנות, והכהן הגדול, מה ענין זה לזה, מלה״ד לקטרון שהשלים [שניו] ולא שמש פלומופילון שלו אלא ברח והלך לו, שלח המלך והביאו וחייב לקטע את ראשו, עד שלא יצא ליהרג אמר המלך מלאו מדה של דינרי זהב והוציאו לפניו, אמרו לו אלו עשית כדרך שעשו חבריך היית נוטל מדה של דינרי זהב ונפשך שלך, עכשו אבדת את נפשך ואבדת את ממונך, כך בת כהן שזנתה יצא כהן גדול לפניה ואומר לה אלו עשית כדרך שעשו אמותיך זכית ויצא ממך כהן גדול כיוצא בו ועכשו אבדת את עצמך ואת כבודך לכך נאמר ובת כהן והכהן הגדול.
והיה מספר – (כתוב ברמז קע״ו וברמז ת״צ).
והיה מספר – מהו הדבר משהוא נותן קצבה והיה מספר בני ישראל חוזר ואומר אשר לא ימד ולא יספר – אלא שהראה הקב״ה להושע כשם שהראה לאברהם הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם להודיעך שהראה אותם במספר וחזר והראה לו שלו, מתחלה הראה לו מזל אחד, ואח״כ הראה לו שנים, ואח״כ הראה לו שלשה, ואח״כ הראה לו י״ב, ואח״כ שבעים, ואח״כ הראה לו מזלות שאין מספר להם, וכן הראה להושע.
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם – (ברמז רע״ג).
והיה מספר – מה ענין פורענות ונחמה סמוכין בדבור אחד, ורבותינו פירשו בפסחים הרגיש הושע בעצמו שחטא על שאמר החליפם עמד ובקש עליהם רחמים, ובספרי דבי רב פרשת וישב ישראל בשטים (במדבר כ״ה:א׳) שנינו רבי אומר יש פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב1 כי אתם לא עמי (הושע א׳:ט׳) והיה מספר בני ישראל כחול הים מה ענין זה אצל זה משל למלך שכעס על אשתו שלח אחר הסופר לבוא ולכתוב לה גט עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו אמר המלך אפשר יצא סופר זה מכאן חלוק כלומר לבו חלוק ותוהה לומר למה שלח אחרי אמר לו בא וכתוב לה שאני כופל לה כתובתה. ולפי פשוטו כך היא סמיכתו כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם (הושע א׳:ט׳) אראה עצמי כאילו איני לכם ותגלו לבין האומות ואף שם תרבו ותצמחו ושם תשובו אל לבבכם לשוב אלי כמו שנאמר על ידי משה והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו׳ (דברים ל׳:א׳) ושב י״י אלהיך את שבותך וגו׳ (דברים ל׳:ג׳) אף כאן ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו וגו׳ (הושע ב׳:ב׳).
1. השוו ללשון הפסוק בתהלים ק״ג:י״ב.
And the number...shall be What is the connection of retribution and consolation juxtaposed in one speech? Our Rabbis explained in Pesachim (87b): Hoshea felt that he had sinned by saying, "Exchange them for another nation.⁠" He stood and begged mercy for them (See above 1:2). And in Sifrei Devei Rav, in the section commencing: "And Israel abode in Shittim" (Bemidbar 25) we learned: Rabbi says: Some sections are close to each other yet as far apart as east is far from west. "For you are not My people... And the number of the children of Israel shall be as the sand of the sea.⁠" What is the connection of one to the other? This can be compared to a king who became angry with his wife. He summoned a scribe to come and write a bill of divorcement. Before the scribe arrived, the king became reconciled with his wife. Said the king, "Is it possible that this scribe should leave here divided?⁠" I.e. his heart should be divided and bewildered, saying, "Why did the king send for me?⁠" He said to him, "Come and write that I am doubling her kethubah.⁠" And according to its simple meaning, this is the reason for its juxtaposition. "For you are not My people, and I will not be yours.⁠" I will show Myself as though I am not yours, and you shall be exiled among the nations, and even there you shall multiply and grow, and there you shall lay it to your heart to return to Me, as it is said through Moshe: "And you shall lay it to your heart among all the nations where...has exiled you etc. And the Lord your God shall return your captivity" (Devarim 30:1,3). Here too, "And the children of Judah and the children of Israel shall be gathered together.⁠"
והיה מספר בני ישראל – כך נהגו הכתובים: בכל מקום שאתה מוצא תוכיחה, מעין התוכחה תמצא בצידה הנחמה. לפי שאמר למעלה: קרא שמו יזרעאל (הושע א׳:ד׳), שזה דמיון לישראל, כמו כן יזרו ויזרעו בארצות אחד מעיר ושנים ממשפחה (ירמיהו ג׳:י״ד), כשיתקבצו מן הגלות ורבו ופרו בארצם כחול הים אשר לא ימד ולא יספר.
(א-ב) לא עמי אתם – כנגד שאמר למעלה: כי אתם לא עמי (הושע א׳:ט׳), חזר ואמר כאן: יאמר להם בני אל חי. כנגד שניזרו ונפוצו בין הגוים, חזר ואמר כאן: ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו.⁠א וכנגד שאמר: והשבתי ממלכות בית ישראל (הושע א׳:ד׳), חזר ואמר כאן: ושמו להם ראש אחד – מלך אחד. שמיום שנחלקו לשתי ממלכות, היו מלכי ישראל עולין לרגל לפני עגל שבדן ולפני עגל שבבית אל, מורא היה להן שאם עלה העם לעשות זבחים בבית י״י בירושלם ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחבעם מלך יהודה ויהרגוני (מלכים א י״ב:כ״ז) – את מלכי ישראל.⁠ב ושבט יהודה ובנימן היו עולין לרגל בירושלם עם מלכם, וכך נחלקו אילו מאילו. אבל משיקבצו מן הגליות רועה אחד יהיה לכולם.
א. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״יחד״.
ב. כן בכ״י פריס 162, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״העם הם מלכי ישראל את מלכיהם״.
והיה. זאת הפרשה דבקה היא, כי במקום שגלו, שם יולידו בנים רבים, רק אינם יריאים את השם.
ופירוש והיה במקום – כמו ״תחת אשר לא עבדת״ (דברים כ״ח:מ״ז), והטעם שהן קוראין עצמן בני אל חי, והם באמת לא עמי בעבור מעשיהם הרעים.
והיה מספר בני ישראל – אומ׳ כי זה הפסוק לא נאמר כי אם לגנאי, כי כשרבו הרעים, אמ׳ הנביא והיה מספר בני ישראל הרעים כחול הים.
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי – כאשר נאמר ״כי אתם לא עמי״ (הושע א׳:ט׳),
יאמר להם בני אל חי – יאמרו לעצמם ״בני אל חי״.
ועד שיהיה מספר בני ישראל – בארצות אויביהם, באחרית הימים,
כחול אשר על שפת הים – שאף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא אגעלם לכלותם, אלא אפרה וארבה אותם שם, ויכירו וידעו כל גוים שעדיין אני אוהבם.
והיה במקום אשר – נאמר להם שם כשגלו שאינם עמי, שאילו היה עמי לא גלו.
יאמר להם בני אל חי – שאם מתו אבותיהם אלהיהם חי, ולא יתומים הם מאביהם שבשמים, ולא אלמן ישראל מאלהיו,
ועד אותה העת יקראו לא עמי,
ואז יעקר שם זה מהם, ויאמר להם בני אל חי
והיה מספר בני ישראל – אע״פ שעתה קרואים לא עמי, עוד יבא זמן שיהיה מספר בני ישראל כחול הים וגו׳.
לא ימד. כ״ש שלא יספר, וכן אין אמת ואין חסד (הושע ד׳:א׳).
ולשון מדידה ומספר נופל על החול, ועל הכוכבים לא יפול אלא לשון מספר, לפיכך חלקם ירמיה הנביא כשהמשיל בשניהם, שאמר אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים (ירמיהו ל״ג:כ״ב). אע״פ שהוא אמר זה המשל על שתי משפחות מישראל וזה הנביא אמרו על כל ישראל, אין לתמוה בזה, כי בזה ובזה הוא דרך הפלגה, ואין החפץ בהם כי אם ענין ריבוי.
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם – תחת אשר נאמר להם בזמן הזה לא עמי אתם לפי מעשיהם הרעים, יאמר להם בזמן ההוא בני אל חי, כי ישובו אל י״י, והוא ישיב שבותם וירחמם.
וטעם בני אל חי – כי בזמן הזה עושים עצמן בנים לאלהים אחרים שאינם חיים, ואפילו החיים שבהם והם המזלות, אינם חיים אלא בעילת המחיה אותם, אבל הוא יתעלה חי מבלי סיבה ועילה.
ויונתן תרגם במקום כמשמעו, ויהא באתרא דאתגליאו לביני עממיא כד עברו על אורייתא ואתאמר להון לא עמי אתון, יתובון ויתרבון ויתאמר להון עמיה דאלהא קיימא.
והיה מספר בני ישראל – עיקר זה על מה שאמר: ואת בית יהודה ארחם (הושע א׳:ז׳), כי רבים ורבים נקבצו עם בני יהודה ושם גם בגבולות ישראל, וכבר אמר ישעיה על זאת ההצלחה שהיתה בימי חזקיה כמה וכמה מאלה ההפלגות, עם שנכון שגם בכלל זאת הבשורה היתה קצת רמז לענין בית שני, אם שהבין זה ישעיה או לא, כי המלות והגזרות נמסרות מן השם לנביא ופעם לא יבין דבר ופעם יבין קצת ולא יבין קצת, ואם הוא לא יבין איך נבין אנחנו, אבל איך שיהיה, הנה כל נביא כותב בספר המלות והמאמרים שידבר לו בם השם ית׳, כדמות מלך מדבר עם עבדיו, והם יבינו או לא יבינו. וכל אלה הענינים סודות גדולות, ובכלל כי זה הנביא הניח בתחלת ספרו נפילת עמנו אחרי הצלחתם, ואחר יאריך בתוכחת ויכפול גם כן המכוון הנזכר, וכן עשו ישעיה וירמיה כמו שבארנו.
במקום – כמו תחת.
והיה מספר בני ישראל וגומר חז״ל במסכת יומא בפר׳ בראשונה (יומא כב, ב) אמרו ר׳ יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל וכתיב כאשר לא ימד ולא יספר לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום, וכן בספרי ובפסיקתא עשו בזה דרשות אחרות, ורש״י כפי פשוטו פירש סמיכות הפרשיות כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם אראה עצמי כאילו איני לכם ותגלו לבין האומות ואף שם תרבו ותצמחו ואם תשיבו את לבבכם לשוב אלי כמ״ש ע״י משה והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגומר ושב ה׳ אלהיך את שבותך (דברים ל, ג) אף כאן ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו וגומר ראש א׳ דוד מלכם כי גדול יום יזרעאל יום קבוץ זריעתם אמרו לאחיכם עמי תזכו לאורייתא ועל כנשתכון ארחם באמנם בכנסיה שלכם עכשיו שהיא אם לדורות הבאים. והראב״ע פי׳ שהם קוראים עצמם בני אל חי אבל הם באמת לא עמי בעבור מעשיהם הרעים ופי׳ ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש א׳ שזה הראש היה סנחריב שתפש כל ערי יהודה הבצורות והיו עבדים מקובצים בידו בני יהודה ובני ישראל יחדו כי גדול יום יזרעאל שנפקד עון ישראל ושהכל לגנאי לא לשבח, ופי׳ אמרו לאחיכם עמי ע״ד ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול (מלכים א יח, כז) וכמו שמח בחור בילדותך (קהלת יא, ט) באו בית אל, על כן אחריו ריבו באמכם ריבו איך אפשר שיהיו הבנים בני אל חי והאם זנתה שהוא רמז לאבות. והדרכים האלה הם כולם זרים אצלי כפי פשט הכתובים. ולפי דעתי ומה שפירשתי בפסוקים שלמעלה הנה אחרי שניבא הושע על גלות השבטים ועל גלות בית יהודה ואח״כ על פקידת בית שני ואח״כ על גלותינו הארוך הזה ע״י אדום ניבא על הגאולה העתידה אשר ישובו בה הגליות כולן מבית ישראל ומבית יהודה, ולפי שיהיו אז עם גדול אמר עליו והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולפי שהמספר הוא כספור ומה שאינו ספור לא יפול תחת המספר לכן אמר אשר לא ימד ולא יספר כלומר שיהיה בזמן ההוא מספר בני ישראל כמספר חול הים שאין ספק שיש לחול הים עם כל רבויו מספר מוגבל כי אינו בב״ת כי כבר התבאר בחכמה שמציאות דברים בב״ת בפעל שקר, הנה אם כן לחול הים יש מספר בהכרח אבל הוא מספר רחוק להמצא ולהספר מפני רבויו כן יהיו בני ישראל שהם האומה כולה מתרבים בכמותם כ״כ שיהיה בלתי אפשר למנותם מפני רבוים, ויהיה ענינם במספר כמו החול שיש לו מספר בהכרח אבל לרבויו לא ימד ולא יספר, והנה המשילם גם כן כחול הים לפי שהחול בסבת לחות הים אשר עליו יתדבקו ויתאחדו חלקיו החלקים והדקים ההם כאילו הם כולם גוף א׳ מדובק, כן האומה בית יהודה ובית ישראל בזמן ההוא בסבת התורה והאמונה שתהיה ביניהם הנמשלת למים יתאחדו ויהיו רבים מאד מצד ואחרים מצד והותרה בזה השאלה הה׳:
ואחרי שיעד זה על כמותם ורבויים ייעד עוד על איכותם בכבוד ובמעלה באומרו והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם רוצה לומר תמורת שבזמן רשעתם יאמר להם מפאת השם יתברך לא עמי אתם כמו שאמר למעלה כי אתה לא עמי אז בזמן גאולתם יאמר להם שהם בני אל חי.
והיה מספר וגו׳ והיה במקום – בספרים כ״י מדוייקים שניהם הוא״ו בגעיא.
ימד – מלשון מדידה.
להם – עליהם.
והיה מספר – בזמן הגאולה יהיו מספר בני ישראל כחול הים אשר א״א למדוד אותם ולספרם וארז״ל שאחר שהוליד הושע את אלו אמר לו המקום שלח את אשתך וגו׳ והבין ברמז שלא טוב בעיני ה׳ אשר דבר על ישראל להחליפ׳ באומ׳ אחרת לכן חזר וביקש עליהם רחמים.
אשר יאמר להם – אשר היה נאמר עליהם.
יאמר להם – יאמר עוד עליהם בני אל חי החביבים יותר מעם.
והיה מספר – המפ׳ נדחקו בסמיכות ענין הזה לשל מעלה, ואיך אחר כ״ז אמר ריבו באמכם, ולמ״ש הוא ויכוח, הושע השיב עמ״ש קרא שמו לא עמי, והלא והיה מספר וכו׳ וא״כ אמרו לאחיכם עמי, והשיב לו ה׳ א״כ ריבו באמכם.
והיה (תשובת הושע) דבר זה הורע בעיני הושע לגרש את אשתו ואת בניו, ולכן חזר מדבריו הקודמים והתחיל ללמד זכות על ישראל, אמר אל השם איך תרצה לשלח את אם הכנסיה ואת בניה, הלא לעתיד יהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר – ר״ל שהחול הגם שי״ל מספר, כי כבר התבאר שמציאת דברים רבים בלתי בעל תכלית בפעל הוא דבר נמנע (כמ״ש במו״נ ח״ב), בכ״ז הגם שי״ל מספר אין אדם יכול לספרו מפני ריבויו ודקותו, והגם שאפשר למדדו במדה גם זה א״א לעשותו כי רב החול נסתר במצולות ים ובתהומות הארץ שא״א לאדם להגיע שמה, כן לא יהיה אפשר לספר את ישראל, אם מצד ריבוים אם מצד שיהיו מפוזרים ונסתרים באפסי ארץ עד שרבים מהשבטים חשובים כאובדים כי אין יודע מקומם כחול הטמון במעמקי ימים, ואז יהיה במקום אשר צוה ה׳ עתה שיאמר להם לא עמי אתם דהיינו במקום שהדיחם בגלות והסתיר פניו מהם, אז יאמר להם שהם בני אל חי שאז יכירו כולם כי אביהם חי ומשגיח על בניו בהשגחה מיוחדת מופלאת שעי״ז יתקיימו משך זמן הגלות, ונודע בגוים זרעם כי הם זרע ברך ה׳.
והיה וגו׳ – נראה שחסרו כאן איזה מקראות, שאם לא כן לכל הפחות היה כותב והיה באחרית הימים (כמו בישעיה ב׳:ב׳), ולא היה עובר פתאום מאיום יסורין להבטחת הצלחה נפלאה; ועוד למעלה (א׳:ז׳) הוא מבטיח ישועה לבית יהודה ואינו מתנבא דבר על גלותם, ובפסוק שאחר זה הוא מציירם יוצאים מן הגלות עם בית ישראל יחדו; א״כ יש להניח שבמקראות שחסרו היה כתוב שגם בני יהודה יהיו כפויי טובה לה׳ עד שגם עליהם תעבור כוס ויגלו.
לא ימד – באיפה או שליש, לפי שירבה כ״כ מנין המדות עד שאי אפשר לספרם.
בני אל חי – יתר הגוים שנכרתו וספו מן העולם ע״י מלכי אשור ובבל הראו שאלהיהם היו אלהים עלולים למות כי מתו וסף זכרם מן העולם בחדול עובדיהם מהיות גוי, אבל בני ישראל הקיימים לעד מורים כי אלהיהם הוא נצחי.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרא א׳אבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×