Eikhah 3 – איכה ג‏ – Mikraot Gedolot

אֲרוּם אֶלָהֵן בְּרֵישָׁא יִתְבַר וּבָתַר כֵּן יְתוּב וְיִרְחוּם לְצַדִּיקַיָּא בִּסְגִיאוּת טֵיבוּתֵיהּ.

כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָו – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מִשֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיָאֵשׁ מִן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא חוֹזֵר וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם וגו׳.

בל אד׳י נחא, עאד פרחם בכת׳רהֵ אחסאנה.

כי אם – כי אם הרחיק ישוב וירחם ברב חסדיו.

כי אם הוגה – את האדם, מביא עליו יגון בשביל עוונו, ואחר כך ורחם כרוב חסדיו.

(לב-לג) הוגה, ויגא^א – לשון תוגה הם.

א. כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1 (וגם בנוסח המקרא שם), אוקספורד 165, ובהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״ויגה״.

Rather should he [man] cause grief – If man brings grief upon himself because of his sin[s], afterwards, He will yet have compassion in accordance with His immense grace.⁠¹

(32-33) Cause grief ... Cause grief – [Both words] are expressions of grief.

1. Alternatively, 'He first afflicts, then pities according to His abundant kindness.' (Targum)

כי אם הוגה ורחם כרוב חסדיו – חסדו כתי׳ למה זש״ה זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל (תהלים צ״ח:ג׳).

כי כך היא המידה: אם הוגה – אם שיבר אותם ויחזור ורחם כרוב חסדיו.

For if he causes grief – if he destroys them but repents, he will have compassion according to the greatness of his unfailing love.

כי – כך היא המידה.

אם הוגה – אם שיבר אותם, ויחזור וריחם כרוב חסדיו.

For if he causes grief such is the measure: whether he causes grief, or he destroys them, and repents then [he] pities according to his abundant loving-kindness.

ורחם – כמו: ירחם.⁠^א וכן דרך הלשון: והיה י״י לי לאלהים (בראשית כ״ח:כ״א).

א. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י פרמא 2876: ״רחם״.

He will have compassion (ורחם) – Like ירחם, and thus is the way of the expression: then HaShem will be (והיה) my God (Genesis 28:21).⁠¹

1. In other words, it is a vav consecutive

כן הוגה.

Surely he causes grief, but has compassion.

ורחם – הטעם עוד ירחם.

ונתן טעם הא׳ ואמר כי אם הוגה – יראה שלא באו ממנו הרעות מבלי שום חמלה אבל לעולם ישתף מדת רחמים והוא אומר כי אם הוגה וריחם. וזה יחוייב שיהיה כן כרוב רחמיו רצוני כי מדת רחמים מרובה ממדת הפורענות.

ברוב חסדו. בכמה ספרים כ״י מדוייקים וגם בדפוס ישן חסדו כתיב חסדיו ק׳ ותימא שלא נמנה במסרה גדולה במערכת אות יו״ד עם מלין דחסר יו״ד באמצע תיבותא וקריה.

כי אם הוגה ורחם – א״ר שמעון בן לוי, משהקב״ה מתייאש מן הצדיקים בעוה״ז הוא חוזר ומרחם עליהם, הדא הוא דכתיב כי אם הוגה ורחם כרוב חסדיו ¹ (שם).

1. עיין משכ״ל בפ׳ כ״ב אות ל״ז.

כִּי כך היא מידתו של הקב״ה¹, אִם הוֹגָה – יביא הקב״ה יגון על האדם בעבור עוונו², לאחר מכן כשיחזור בתשובה³ יקבל ה׳ את תשובתו וְרִחַם – וירחם עליו כְּרֹב חֲסָדָיו כי מידת הרחמים אצל הקב״ה מרובה ממידת הפורענות⁴:

1. ר״י קרא.

2. רש״י.

3. תרגום, ר״י קרא.

4. עקדת יצחק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון