×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל⁠־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת⁠־קׇדְשֵׁ֣י׀ דָּוִ֣יד אָבִ֗יו וְאֶת⁠־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת⁠־הַזָּהָב֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃
Thus all the work that Solomon wrought for the house of Hashem was finished. And Solomon brought in the things that David his father had sanctified; even the silver, and the gold, and all the vessels, and put them in the treasuries of the house of God.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
סיכום בניין המקדש * – מלכים א ח׳:א׳
וּשְׁלֵימַת כָּל עֲבִידְתָּא דִעֲבַד שְׁלמה לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְאַיְתֵי שְׁלמה יַת קָדְשֵׁי דָוִד אֲבוּהִי וְיַת כַּסְפָּא וְיַת דַהֲבָא וְיַת כָּל מָנַיָא יְהַב בְּאוֹצְרֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.
ויבא שלמה את קדשי – כל מה שבפסוק לפי פשוטו מה שנשאר לו מן הקדשות שהקדיש דוד כדכתיב למעלה גם אותם הקדיש המלך דוד לי״י עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים וגו׳ (דברי הימים א י״ח:י״א) ומה שהותיר לו נתן באוצרות בית האלהים, ומדרש אגדה יש מחכמים אומרים לפי שהיה יודע שסופו ליחרב ושלא יהו אומרים האומות קשה יראתנו שלקחה נקמתה מן הבית הזה שנבנה מן הגזילות וחמסים שגזל דוד מבתי עבודה זרה שלה ויש אומרים כך אמר (הקב״ה) [שלמה] רעב היה בימי דוד (אבי) שלש שנים שנה אחר שנה (שמואל ב כ״א:א׳) והיה לו לבזבז ההקדשו׳ הללו להחיות בהן עניי ישראל ואני מביא סיוע שהרי בכל ההקדשות שדוד הקדיש כמו שכתוב למעלה. לא נאמר בהן עשה שלמה דבר פלוני זה כאשר נאמר בנחשת שנאמר: ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דוד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת וגו׳ (דברי הימים א י״ח:ח׳) אבל מכסף ומזהב שלא נאמר בו עשה שלמה מהן שום דבר מכלל שלא עשה וזהו שאין כתיב כאן שום נחשת כי אם כסף וזהב ולפי פשוטו נראה לי מה שלא אמר נחשת לפי שהנחשת בזול ואינו ראוי וכדי והגון להביא נחשת באוצרות בית י״י.
and Solomon brought his father David's hallowed things Whatever is mentioned in this verse—according to its simple meaning—refers to that which remained to him from the things that David hallowed, as is written above (I Chron. 18:11): "Those also King David dedicated to the Lord, [along] with the silver and the gold that he took from all the nations, etc.,⁠" and that which he left over he deposited into the treasuries of the House of God. And [in] Midrash Aggadah (Pesikta Rabbathi 6:7), some sages say that [he did not use these articles for the building of the Temple] because he knew that it was destined to be destroyed, in order that the nations should not say, "Our deity is strong,⁠" for it took revenge on this House, which was built from the loot and the spoils that David robbed from their heathen temples. Some say: So said Solomon, "There was a famine during the days of David my father for three consecutive years, year after year, and he should have given away these hallowed things to sustain the poor of Israel with them.⁠" I wish to bring support [to the view that Solomon did not build the Temple with the spoils of the nations], for regarding all the devoted things that David dedicated, as is written above (ibid.), it is not stated that with this Solomon made such and such a thing, as it is stated regarding the copper, as it is said (ibid. verse 8): "And from Tibhath and from Cun, cities of Hadadezer, David took huge quantities of copper, with which Solomon made the copper sea, etc.,⁠" but of the silver and gold, about which it is not stated that Solomon made anything from it, it may be deduced that he did not make [anything from it]. Therefore, it is not written here any copper, but silver and gold. According to the simple interpretation, it seems to me that Scripture does not mention copper because copper is cheap, and it is not proper or fitting to bring it into the treasuries of the House of God.
ויבא שלמה את קדשי דויד אביו – פי׳: 1הנותר, כאשר נעשתה כל המלאכה.
1. הנותר וכו׳. ר״ל: מה שנותר מהחומר שאסף דוד והקדיש לצורך בנין הבית. כך גם כותב המיוחס לרש״י ״לפי פשוטו״; אך ראו מה שהוא מוסיף לפרש על דרך דרש.
Solomon brought the things that his father David had consecrated. This refers to whatever was left over after all the work had been done.
את קדשי – מה שהקדיש דוד אביו כי כל הבנין וכליו עשה שלמה משלו ממה שקבץ הוא (לבד כלי נחושת עשה ממה שלקח אביו מערי הדדעזר כמ״ש בדה״א יח).
ואת הכסף וכו׳ – יפרש מה הם קדשי אביו והוי״ו יתירה.
נתן – כמו ונתן ר״ל שהביא קדשי אביו ונתן אותם באוצרות העשויות בבית ה׳.
ויבא – לפי׳ דברי חז״ל עשה שלמה הכל משלו, וקדשי דוד נתן באוצרות, ונתנו טעמים לדבר. ולפי פשוטו הנותר מן הקדשים הביא באוצרות.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ב) אָז֩ יַקְהֵ֨יל שְׁלֹמֹ֜ה אֶת⁠־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאֶת⁠־כׇּל⁠־רָאשֵׁ֨י הַמַּטּ֜וֹת נְשִׂיאֵ֧י הָאָב֛וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל⁠־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת⁠־אֲר֧וֹן בְּרִית⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖יד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃
Then Solomon assembled the elders of Israel, and all the heads of the tribes, the princes of the fathers' houses of the children of Israel, to Jerusalem, to bring up the ark of the covenant of Hashem out of the city of David, which is Zion.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימלבי״םעודהכל
(ב-יד) חנוכת המקדש * – מלכים א ח׳:א׳-י״א
הָא בְכֵין כְּנַשׁ שְׁלמה יַת סָבֵי יִשְרָאֵל וְיַת כָּל רֵישֵׁי שִׁבְטַיָא רַבְרְבֵי אֲבָהָתָא לִבְנֵי יִשְרָאֵל לִירוּשְׁלֵם לְאַסָקָא יַת אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ מִן קַרְתָּא דְדָוִד הִיא צִיוֹן.
אז יקהל שלמה את זקני ישראל – נהג במדת חכמה שהקהיל הזקנים ולא הבחורים יותר מדוד שהקהיל הוא אף הבחורים כדכתיב ויקהל דוד את כל ישראל ירושלים וגומר (דברי הימים א ט״ו:ג׳).
Then Solomon assembled the elders of Israel He conducted [the matter] with the attribute of wisdom, in that he gathered the elders, and not the youths, [which was] better than David [had done,] who gathered even the youths, as it is written, "And David assembled all the leaders of Israel... Jerusalem" (I Chron. 28:1).
להעלות – הלמ״ד בגעיא.
אז יקהל – לקדש הבית עפ״י סנהדרין ולכבוד הארון.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימלבי״םהכל
 
(ג) וַיִּקָּהֲל֧וּ אֶל⁠־הַמֶּ֛לֶךְ כׇּל⁠־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִעִֽי׃
And all the men of Israel assembled themselves to the king at the feast, which was in the seventh month.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְאִתְכַּנָשׁוּ לְוַת מַלְכָּא שְׁלמה כָּל אֱנָשׁ יִשְרָאֵל בְּחַגָא דִמְטַלַיָא דְהוּא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה.
בחג – הוא חג הסכות.
on the festival the festival of Succoth.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יהכל
 
(ד) וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַלְוִיִּ֖ם אֶת⁠־הָאָרֽוֹן׃
And all the elders of Israel came, and the Levites took up the ark.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַאֲתוֹ כָּל סָבֵי יִשְרָאֵל וּנְטָלוּ לֵיוָאֵי (ס״א כַּהֲנַיָא) יַת אֲרוֹנָא.
1וישאו הלוים את הארון – ובספר מלכים: ״וישאו הכהנים את הארון״ (מלכים א ח׳:ג׳)! הכהנים נשאוהו; ומה שאמ׳ ״הלוים״ – הם הכהנים. כי הכהנים לויים היו; ואמרו רבותי׳ ז״ל (בבלי יבמות פ״ו:): בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים ״לוים״, וזה אחד מהם: ״והכהנים הלוים בני צדוק״ (יחזקאל מ״ד:ט״ו). ומה שאמ׳ בסמוך ״הכהנים הלוים״ (פס׳ ה) פי׳: הכהנים והלוים; וכן כת׳ במלכים בו״ו: ״ויעלו אותם הכהנים והלוים״ (מלכים א ח׳:ד׳). 2והכהנים נשאו את הארון, והלוים אהל מועד.
1. וישאו הלוים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. והכהנים נשאו את הארון. כמו שמוכח מהפסוק במלכים שהוא מצטט בתחילת הדיבור.
The Levites carried the Ark. But in the book of Kings it says, “The priests carried the Ark” (1 Kings 8:3)! It was the priests who carried it: the “Levites” to whom the text refers are the priests. After all, the priests were Levites, and our Sages, of blessed memory (b. Yevamot 86b), say that priests are called “Levites” in twenty-four places, including: “But the priests—the Levites—descended from Zadok” (Ezek 44:15). However, when the text says just below “the priests the Levites” (v. 5), it means the priests and the Levites. Indeed, in Kings this [phrase] appears with the word “and”: “the priests and the Levites brought them up” (1 Kings 8:4). The priests carried the Ark, and the Levites the Tent of Meeting.
וישאו הלוים את הארון – ובס׳ מלכים כתיב וישאו הכהנים את הארון ואחשוב שהלוים נשאוהו עד בית י״י ומשם לקחוהו הכהנים והביאוהו במקומו אל הדביר. ולזה יצדק בלוים שנשאוהו ובכהנים שנשאוהו.
הלוים – הכהנים מבני לוי כי במ״א נאמר הכהנים.
וישאו הלוים – ובמלכים (ח׳:ג׳) וישאו הכהנים, וכן פי׳ חז״ל בג׳ מקומות נשאו הכהנים את הארון וחשבו כשהכניסוהו לבית קה״ק, וי״ל שרק בהכניסה נשאו הכהנים ומזה מדבר שם, ובדרך נשאו הלוים ומזה מדבר פה, ובפסוק ז׳ באר שהכהנים הביאוהו אל מקומו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ה) וַיַּעֲל֤וּ אֶת⁠־הָאָרוֹן֙ וְאֶת⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל הֶעֱל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃
And they brought up the ark, and the tent of meeting, and all the holy vessels that were in the Tent the priests and the Levites brought up.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְאַסִיקוּ יַת אֲרוֹנָא וְיַת מַשְׁכָּן זִמְנָא וְיַת כָּל מָאנֵי קוּדְשָׁא דִי בְמַשְׁכְּנָא וְאַסִיקוּ (ס״א אַסִיקוּ) יַתְהוֹן כַּהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי.
את אהל מועד – שעשה משה גנזו שלמה בבית אוצרות האלהים עם שאר כלים וההקדשות לפי שלא הוצרך לו ורבותינו אמרו שנגנזו.
ואת כל כלי הקדש אשר באהל – אשר נתןא דוד לארון.
העלו אותם הכהנים הלוים – פתרונו מוסב למעלה שאמר וישאו הלוים את הארון (דברי הימים ב ה׳:ד׳) ומפרש מי היו אותם הלוים שאמרתי לך למעלה הכהנים הלוי׳ שאף הכהנים מבני לוי הם ולא לוים ממש היו וכן כתוב במלכים וישאו הכהנים את הארון (מלכים א ח׳:ג׳) וגם הכלים ואהל מועד העלו עמהם הלוים כמשפטם.
א. נוסח אחר: נטע.
and the Tent of Meeting that Moses made, Solomon hid it in the treasuries of the House of God with the remaining vessels and the hallowed articles, because he did not need them, and our Sages (Tosefta of Sotah 13:1) said that they were hidden away.
all the sacred vessels that were in the Tent that David had given to the Ark.
the priests and the Levites brought them up. This refers back to the above, where Scripture says: "and the Levites bore the Ark,⁠" and he explains: Who were those Levites that I mentioned to you above? The Levitic priests, for the priests are also of the sons of Levi, but they were not real Levites, and so it is written (I Kings 8:3): "and the priests took up the Ark.⁠" And the Levites also brought up the vessels and the Tent of Meeting according to their regulations.
ויעלו את הארון ואת אהל מועד – פי׳: את הארון מציון, ואת אהל מועד מגבעון שהיה שם. 1וכן כת׳ במלכים: ״אז יקהל שלמה...להעלות...ארון ברית יי׳ מעיר דוד היא ציון״ (מלכים א ח׳:א׳). ואת אהל מועד גנזו באוצרות בית האלהים, עם הקדשים (לעיל פס׳ א); אבל הארון הכניסו אל מקומו – אל דביר הבית (להלן פס׳ ז).
1. וכן כת׳ במלכים...ציון. משפט זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. הפסוק מתייחס רק לארון, לא לאהל מועד.
They brought up the Ark and the Tent of Meeting. This means: the Ark from Zion and the Tent of Meeting from Gibeon, where it had been. Indeed, it says in Kings: “Then Solomon convoked … to bring up the Ark of the Covenant of the Lord from the City of David; that is, Zion” (1 Kings 8:1). They hid away the Tent of Meeting in the treasuries of the House of the Lord with the consecrated things (v. 1); but they brought the Ark into its place—into the inner Sanctuary of the Temple (v. 7).
העלו אותם הכהנים הלוים – הרצון בו הכהנים והלוים וכן כתוב בס׳ מלכים.
ואת אהל מועד – בגבעון היה ומשם העלוהו וגנזוהו באוצרות בית ה׳.
הכהנים הלוים – הכהני׳ העלו את הארון והלוים את אוהל מועד.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודהכל
 
(ו) וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכׇל⁠־עֲדַ֧ת יִשְׂרָאֵ֛ל הַנּוֹעָדִ֥ים עָלָ֖יו לִפְנֵ֣י הָאָר֑וֹן מְזַבְּחִים֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר אֲשֶׁ֧ר לֹא⁠־יִסָּפְר֛וּ וְלֹ֥א יִמָּנ֖וּ מֵרֹֽב׃
And King Solomon and all the congregation of Israel that were assembled to him, were before the ark, sacrificing sheep and oxen that could not be counted nor numbered for multitude.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּמַלְכָּא שְׁלמה וְכָל כְּנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל דְאִזְדַמְנוּ עֲלוֹהִי קֳדָם אֲרוֹנָא מְנַכְסִין וְדַבְּחִין עָאן וְתוֹרִין דְלֵית לְהוֹן סְכוֹמָא וְלָא יִתְמְנוּן מִן סוּגְעֵי.
הנועדים – מלשון וועד ואסיפה כמו הנועדים על ה׳ (במדבר ט״ז:ט״ז).
עליו – כמו אליו.
לפני הארון – ללכת לפני הארון.
אל מקומו – אל המקום העשוי לו.
אל תחת כנפי הכרובים – הם שעשה שלמה ועמדו בארץ.
והמלך – הפסוקים האלה הועתקו ממלכים שם ושם פירשתי, ושם אומר כי הכרובים פורשים כנפים וכאן אומר ויהיו הכרובים, וזה ראיה למש״ש בפירושי, עי״ש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ז) וַיָּבִ֣יאוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים אֶת⁠־אֲר֨וֹן בְּרִית⁠־יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה אֶל⁠־מְקוֹמ֛וֹ אֶל⁠־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל⁠־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אֶל⁠־תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃
And the priests brought in the ark of the covenant of Hashem to its place, into the Sanctuary of the house, to the most holy place, even under the wings of the cherubim.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שיעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְאָעִילוּ כַּהֲנַיָא יַת אֲרוֹנָא קְיָמָא דַייָ לְאַתְרֵיהּ לְבֵית כַּפּוֹרֵי דִמְתַקֵן לֵיהּ כִּמְצַע בֵּיתָא לְקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא לִתְחוֹת גַדְפֵי כְרוּבַיָא.
כנפי הכרובים – מלא וא״ו וכן ויהיו הכרובים. ויכסו הכרובים. שבפסוק הנמשך כולם מלאים וא״ו כי לא נמנו בפרשת תרומה עם החסרים וכך הם בספרים מדוייקים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שיהכל
 
(ח) וַיִּהְי֤וּ הַכְּרוּבִים֙ פֹּרְשִׂ֣ים כְּנָפַ֔יִם עַל⁠־מְק֖וֹם הָאָר֑וֹן וַיְכַסּ֧וּ הַכְּרוּבִ֛ים עַל⁠־הָאָר֥וֹן וְעַל⁠־בַּדָּ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃
For the cherubim spread forth their wings over the place of the ark, and the cherubim covered the ark and its poles above.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַהֲווֹ כְּרוּבַיָא פְרִישַׁן (ס״א פְרִיסָן) גַדְפֵיהוֹן לְעֵלָא עַל אֲתַר אֲרוֹנָא וּמְטַלְלִין כְּרוּבַיָא עַל אֲרוֹנָא וְעַל נַגָרוֹהִי מִלְעֵילָא.
ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון – במקום שהארון עומד שם לפיכך ויכסו הכרובים על הארון.
ועל בדיו מלמעלה – למעלה לארון כך היו עומדים הבדים ונמשכו כ״כ לחוץ כלפי מזרח שהיה יכול הארון לעמוד תחת הכרובים ממש בלא עכוב הבדים ולפיכך ויכסו הכרובים על הארון וגם את הבדים כסו קצת אצל הארון ולא כולם שהיו מגיעים עד המזרח ואינך יכול לפרש שכסו הכרובי׳ על כל הבדים וגם משום דבר זה ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר (דברי הימים ב ה׳:ט׳) שאם לא כן אלא כאחד מדה אחת היו מושכין זה מזה והלא הבדים שעשה משה עדיין הם היו שם והם עומדים בקדש הקדשים של אהל מועד שלא היה כי אם עשר וזה היה עשרים והיה מגיע מקיר אל קיר והכרובים של משה שנאמר אף בהם פורשים וסככים אין צריך לזוז כלל מן הבדים ממקומם שהרי הכרובים של משה עומדים היו למעלה לארון על הכפורת וכרובים שנאמר כאן אותם שעשה שלמה עומדים על רגליהם בקרקע ואעפ״כ אותן של משה עדיין היו אדוקין על הכפורת כך פי׳ ר׳ נתן (ורבי פי׳) הכהנים רצו להכניס הארון עם בדיו בדביר ולא הספיקו כי הענן מלא את בית י״י (מלכים א ח׳:י׳) ולא יכלו להביא את הכרובים עד כותל מערבי ממש ועל כן היו בולטים בפרוכת אך קשה לי דכתיב ויהי בצאת הכהנים (מלכים א ח׳:י׳) ואחר כן מלא כבוד י״י את בית אלהים. ור׳ יוסף זצ״ל פי׳ ויתארכו לא נאמר דמשמע ויתארכו הן עצמן אלא ויאריכו דמשמע אחרים מאריכין אותם ומפרש האומנין האריכו הבדים עד לעשרים והיו נוגעין שתי קצותם לכותל מזרחי ושתי קצותם לכותל מערבי ותימא יש והיאך יכול לפרוש כנפיהם ולכסות הארון שהיה עשר אמות מהן.
And the cherubim were spreading their wings over the place of the Ark in the place where the Ark was standing Therefore -
and the cherubim covered over the Ark and over its staves from above above the Ark. So were the staves standing, and they extended so far out toward the east, that the Ark could stand exactly beneath the cherubim without the hindrance of the staves. Therefore, "and the cherubim covered over the Ark.⁠" And they also covered part of the staves adjacent to the Ark, but not all of them, because they reached until the east. But you cannot explain that the cherubim covered the entire staves. And also, because of this—And they extended the staves so that the ends of the staves were seen from the Ark before the Debir For if it were not so, but [if they were] the same; i.e., if they were extended with one measure one from the other, [i.e., the part of the staves extending eastward equaled the part extending westward]. The staves that Moses made were still there, and they stood in the Holy of Holies of the Tent of Meeting, which was only ten [cubits], whereas this was twenty [cubits], and it reached from wall to wall. With the cherubim of Moses, about which it is also written, "spreading and covering,⁠" they did not have to move any part of the staves from their place, because the cherubim of Moses were standing over the Ark on the Ark cover, but as for the cherubim mentioned here-Solomon made them standing on their feet on the ground, but nevertheless, those of Moses were still attached to the Ark cover. This is how Rabbi Nathan explained it, (but our Rabbi explained) that the priests wished to bring the Ark into the Debir with its staves, but they were unable to do so, because the Cloud filled the House of the Lord, and they could not bring the cherubim up to the western wall. Therefore, they [the staves] protruded into the dividing curtain. To me, this poses a difficulty, however, because it is written (I Kings 8:10f.): "And it came to pass when the priests came out, etc.,⁠" and afterwards, "the glory of the Lord filled the House of God (sic).⁠" (Rabbi Joseph of blessed memory, however, explained) that it does not say וַיִּתְאָרְכוּ [in the reflexive conjugation], which would mean that they became elongated by themselves, but וַיַּאֲרִיכוּ [in the causative conjugation], which means that others elongated them, and he explained that the craftsmen elongated them to twenty cubits, and their two ends touched the eastern wall and their [other] two ends touched the western wall. It is, however, puzzling how they could spread out their wings and cover the Ark, which was ten cubits from them.
בדיו – מוטות עשויים לשאת בהם את הארון.
ויהיו הכרובים – ר״ל מתחלה נעשו שיפרשו כנפיהם על מקום עמידת הארון ולזה בהכנס הארון אל מקומו היו א״כ הכרובים מסככין עליו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ט) וַֽיַּאֲרִ֘יכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן⁠־הָאָרוֹן֙ עַל⁠־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַֽיְהִי⁠־שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
And the poles were so long that the ends of the poles were seen from the ark before the Sanctuary; but they could not be seen without; and there they are to this day.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַאֲרִיכוּ נַגָרַיָא (ס״א נִגְרַיָא) וַהֲווֹן בְּלִיטִין וּמִתְחֲזָן (ס״א וּמִתְחַזְרִין) רֵישֵׁי נַגָרַיָא מִן אֲרוֹנָא הֵי כְּתַרְתֵּין תַּדְיָן עַל אַפֵּי בֵּית כַּפּוֹרֵי וְלָא מִתְחֲזָן לְבָרָא מִן פַּרְגוֹדָא וַהֲוָאָן תַּמָן עַד יוֹמָא הָדֵין.
ויאריכו הבדים – אם אלו הבדים הם שהיו בארון מתחלה, תמה הוא היאך נראו על פני הדביר. שהרי הבדים לא היה ארכן יותר מעשר אמות, שהרי קדש הקדשים של אהל מועד 1לא היה אלא עשר, והארון היה נתון בתוכו, ולא נאמר בתורה שהיו נראין הבדים מבחוץ לפרכת; והדביר היה רחבו עשרים (דברי הימים ב ג׳:ח׳) – אם כן היאך היו נראין על פני הדביר? 2ואפשר שעשו לארון בדים אחרים ארוכים מהם כדי שיראו על פני הדביר; וזהו שאומר ״ויאריכו״ 3שהוא פעל יוצא, ולא אמ׳ 4״ויַאַרְכו״.
5גם כן יתכן לפרש כי אותן הבדים היו שהיו בארון מתחלה. ואפשר שהיה ארכן עשר אמות, וקודם שהכניסו הארון לדביר היו הבדים נתונים בארון בשוה – שהיו עודפים אחורי הארון כמו לפני הארון – שהרי ארבעה אנשים היו נושאים אותו: לכל בד שני אנשים, אחד לפניו ואחד לאחוריו. וכיון שהביאו הארון לדביר כמו שהיה – עם בדיו – ולא היה עתיד עוד לנשאו בכתף, 6האריכו הבדים ומשכום כלפי חוץ עד שנראו ראשי הבדים על פני הדביר, כדי שיהיה נכנס שם כהן גדול ביום הכפורים 7להקטיר בין הבדים 8ולא יהיה פונה הנה והנה. לפיכך האריכו הבדים 9עד פני הדביר; ולא יראו החוצה – חוץ לפני הדביר. 10ואם תאמר: כיון שלא היה ארך הבדים אלא עשר אמות, והדביר רחבו עשרים, היאך נראו עדין על פני הדביר? יתכן שלא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי, אלא הרחיקו אותו מן הכותל.
11והכרובים פורשים כנפים על הארון ועל בדיו (פס׳ ח), שהיה פרישת הכנפים ברחב גם כן עשרים אמה, כמו שהיה בארך (דברי הימים ב ג׳:י״ג). 12או היה רחב הכנפים כרחב הארון וארך הבדים. 13ורבותי׳ ז״ל דרשו (בבלי יומא נ״ד.): כת׳ ויראו ראשי הבדים, וכת׳ ולא יראו החוצה. הא כיצד? דוחקים ובולטין ויוצאין בפרכת ונראין כמין שני דדי אשה, שנ׳ ״בין שדי ילין״ (שיר השירים א׳:י״ג). ואין אנו צריכין לדרש הזה, שהוא אומ׳ שהיו נראין על פני הדביר, אבל 14חוץ לכותל הדביר לא היו נראין. 15ומה שאמרו עוד (בבלי מגילה י׳:): מקום ארון אינו מן המדה ובנס היה עומד, לא ידעתי מה טעם; שהרי הכת׳ אומ׳ שהכרובים היו פורשים כנפים על הארון (לעיל פס׳ ח), והארון מתחת כנפי הכרובים היה ואינו נכנס בחשבון. ואם כן, מה טעם לתת נס במקום שאינו צריך? והם אמרו (בבלי מגילה י׳:)) כי הארון 16עשר אמות היו לו לכל רוח; זה לא מצאנו, 17ולא יתכן לפי הפסוקים! והם שאמרו ידעו מה אמרו, כי דעתם רחבה מדעתנו.
18ויהי שם19הבדים היו שם, ואמ׳ ״ויהי״ 20דרך כלל; ובמלכים: ״ויהיו שם״ (מלכים א ח׳:ח׳). 21אמ׳ שהיו שם הבדים, שלא הסירו אותם עוד כמו שכת׳ ״לא יסורו ממנו״ (שמות כ״ה:ט״ו), וגם לא החזירום לאחוריהם, אלא היו משוכים לפני הדביר לעולם – זהו עד היום הזה. 22אם כן, דלתות שער הדביר 23לא היו נסגרות; לפיכך הֻצרך לעשות פרכת, להיות מסך מבדיל.
1. לא היה אלא עשר. ראו רש״י על שמות כ״ו:ל״ב, וברייתא דמלאכת המשכן פרק ד.
2. ואפשר שעשו וכו׳. השוו פירוש ר׳ יוסף קרא למלכים א ח׳:ח׳ ד״ה ״ויאריכו״; וראו המיוחס לרש״י כאן.
3. שהוא פעל יוצא. השורש ״ארך״ משמש פועל עומד בבנין קל ופועל יוצא בבנין הפעיל.
4. ״ויַאַרְכו״. ניקדתי כך בהתאם לצורה של פועל זה בבנין קל; השוו יחזקאל י״ב:כ״ב.
5. גם כן יתכן לפרש וכו׳. כך הוא מפרש על הפסוק המקביל במלכים א ח׳:ח׳.
6. האריכו הבדים וכו׳. המילה ״ויאריכו״, שהוא פועל יוצא, מובנת איפוא גם לפי הפירוש הזה.
7. להקטיר בין הבדים. ראו משנה יומא ה׳.
8. ולא יהיה פונה...חוץ לפני הדביר. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.
9. עד פני הדביר וכו׳. להלן מצטט רד״ק את דעת רז״ל (בבלי יומא נ״ד.) שהיו נראים הבדים ״על פני הדביר״ מבחוץ בכך שהיו בולטים קצת, אך לא היו נראים ״החוצה״ יותר מזה; השוו רש״י על מלכים ח׳:ח׳ ד״ה ״ולא יראו״. ברם, להלן רד״ק שולל פירוש זה; ובכן, מה שהוא כותב כאן ״עד פני הדביר; ולא יראו החוצה...⁠״ (השוו לשונו של ר׳ יוסף קרא בפירושו למלכים א ח׳:ח׳ לפני שהוא מצטט את דברי רז״ל) מובנו: רק עד פני הדביר, ולא היו נראים מבחוץ כלל. משמעות ״ויראו מן הארון על פני הדביר״, ככל הנראה, היא שהבדים נמשכו מהארון עד הפרוכת, ובכך היו ״נראים״, כלומר: נמצאים, בכל השטח ההוא.
10. ואם תאמר...יתכן שלא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי וכו׳. השוו פירושו על הפסוק המקביל במלכים. בקשר להנחה הראשונית שלו שהארון היה סמוך לכותל המערבי, ראו דבריהם של רז״ל שהוא מצטט להלן ל״ה:ג׳. ברם, קושייתו במקומה עומדת אף אם נניח שהארון הונח בדיוק באמצע השטח של עשרים אמה שבין מזרחו של הדביר למערבו. כי בכך, חצי הארון, כולל שתים מהטבעות אשר בהן היו מונחים הבדים, היה נמצא בחלק המערבי של הדביר; ואם הבדים היו אמנם נראים על פני הדביר בצידו המזרחי, והיו נמשכים עשר אמות לכיוון מערב עד אמצע הדביר, לא היו מגיעים לאותן טבעות הארון שבצידו המערבי. ובכן, כאשר רד״ק מתרץ ש״הרחיקו אותו מן הכותל״ המערבי, נראה שכוונתו היא שהניחו את הארון דווקא יותר קרוב לכותל המזרחי (נגד אותם דברי רז״ל), באופן שהבדים יימשכו מהטבעות המערביות של הארון עד הקצה המזרחי של הדביר, וייראו איפוא ״על פני הדביר״.
11. והכרובים פורשים וכו׳. בפסוק ח נמצא שהכרובים היו פורשים כנפיים על הארון ועל בדיו; אך עיקר פרישת כנפיהם של עשרים אמה, הנזכרת בדברי הימים ב ג׳:י״א-י״ג, היתה מצפון לדרום. ובכן, אחרי שרד״ק מבאר את מקומם המדוייק של הבדים, הוא חוזר לפרש איך פרישת כנפי הכרובים הגיעה אל הקצה המזרחי של הדביר, אשר אליו הגיעו הבדים.
12. או היה רחב וכו׳. תירוץ זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. לפי זה, אם הכרובים היו עומדים נגד הארון בצדיו הצפוני והדרומי (כמו שסביר לומר), כנפיהם היו רחבות הרבה דווקא לכיוון מזרח, כדי לפרוש על הבדים, אך לא לכיוון מערב; או הכרובים היו עומדים קרוב יותר לצד מזרח, ורוחב כנפיהם היה שווה לשני הצדדים באופן שיפרשו על הארון ועל הבדים. נראה שרד״ק מעדיף את תירוצו השני הזה בפירושו למלכים א ח׳:ה׳-ז׳, כי שם הוא כותב ש״היו נוגעין בכנפיהם בכותל רוב הדביר״ (פירוש: ארכם מצפון לדרום היה עשרים אמה באופן שנגעו בכתלים הצפוני והדרומי, ומחמת רחבם היו נוגעים ברוב השטח של אותם כתלים), ואילו לתירוצו הראשון כאן אשר לפיו היה רחבם עשרים אמה כמו האורך, היו נוגעים בכותל כל הדביר.
13. ורבותי׳ ז״ל דרשו וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והשוו התרגום. וראו רש״י ור׳ יוסף קרא למלכים א ח׳:ח׳. המדרש מתכוון לומר שפירוש ״בין שדי ילין״ הוא שהארון נמצא בין הבדים. בקשר לזה ראו דברי רד״ק בספר השרשים ערך ״לון״ על שעיקר משמעות השורש הוא מציאות תמידית, ושהמשמעות של שינה נובעת מכך.
14. חוץ לכותל הדביר. נראה שכוונתו היא: חוץ לפרוכת.
15. ומה שאמרו עוד וכו׳. השוו דבריו על הפסוק המקביל במלכים, ולעיל ג׳:י״ג ד״ה ״פרשים״ ובהערות. והשוו דבריו למלכים א ו׳:כ״ז ד״ה ״וכנפיהם״. ראו גם ברגר, ״Peshat and the Authority of Ḥazal״.
16. עשר אמות היו לו לכל רוּח. ר״ל: היה עשר אמות של רֶוח בין הארון לבין כל אחד מצדדי הדביר. וזה מכריח שהארון יעמוד בנס, כי בכך כל עשרים האמה של אורך הדביר ורחבו הם לצדדי הארון, ולא נשאר מקום לארון עצמו. אך ממשיך רד״ק לטעון שלא מצאנו כך.
17. ולא יתכן לפי הפסוקים. אם הארון היה עומד בנס, באמת אין סתירה לפסוקים. אלא, כוונתו היא שלא יתכן כך לפי פשט הפסוקים ללא נס; ובכן, למה להניח כך ולהכריח שהארון אמנם עמד בנס?
18. ויהי שם וכו׳. דיבור זה נמצא רק במשפחה אחת של עדי-נוסח, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
19. הבדים היו שם. ר״ל: למרות לשון היחיד של ״ויהי״. התרגום אכן משתמש כאן בלשון רבים.
20. דרך כלל. ר״ל: לשון היחיד של ״ויהי״ מוסבת על ״בדים״ כי יש למילה משמעות קולקטיבית; ראו מכלול ז׳., ק״מ:-קמ״ב:, והדוגמאות הנזכרות שם כגון ״ותעל הצפרדע״ (שמות ח׳:ב׳). למרות שאין שם דוגמאות אשר בהן שם-העצם מופיע בצורת הרבים (כי הוא רגיל לפרש ניסוחים כאלה באופן אחר; ראו מכלול ו׳:-ז׳.), מצאנו אמנם דוגמאות מסויימות כאלה בפירושי רד״ק; ראו, למשל, דבריו על שמואל א י״ב:י׳ ד״ה ״ויאמרו״.
21. אמ׳ שהיו שם הבדים וכו׳. השוו דבריו על הפסוק במלכים.
22. אם כן וכו׳. רד״ק מפרש בכך את מה שנמצא בדברי הימים ב ג׳:י״ד שעשה שלמה פרוכת (וראו המיוחס לרש״י שם) בעוד שבמלכים א ו׳:ל״א-ל״ב כתוב שלפתח הדביר היו דלתות.
23. לא היו נסגרות. כדי שלא יגעו בבדים. אבל אם חומר רך כגון זה של הפרוכת היה נוגע בהם לא היתה בכך בעיה.
They extended (vayya’arikhu) the poles. If these are the poles that had been on the Ark initially, it is a wonder how they could have been seen upon the front of the inner Sanctuary. After all, the poles were no more than ten cubits long. For the Holy of Holies in the Tent of Meeting was only ten, and the Ark was placed in it, and it does not say in the Torah that the poles were visible from outside the curtain. So if the width of the inner Sanctuary [of Solomon’s Temple] was twenty cubits (2 Chronicles 3:8), how could [the poles] have been seen upon the front of it? Possibly, they made other poles for the Ark that were longer than those, in order that they be seen upon the front of the inner Sanctuary. That would explain why the text says vayya’arikhu, which is a transitive verb, and not vayya’arkhu. It is also possible to explain that these were the same poles that were on the Ark initially. It might be that they were ten cubits long, and that before they brought the Ark into the inner Sanctuary, the poles were inserted into the Ark symmetrically, extending behind it the same distance as in front of it. After all, four people would carry it, each pole by two people: one in front and one in back. But when they brought the Ark into the inner Sanctuary in that state—with its poles—and it was no longer to be carried by shoulder, they extended the poles, pulling them outward until their tips were seen upon the front of the inner Sanctuary, so that the high priest might enter there on the Day of Atonement to offer incense between the poles without shifting in one direction or the other. For this reason, then, they extended the poles until the front of the inner Sanctuary, although they could not be seen from the outside, [meaning] outside the front of the inner Sancutary. And if you will ask: Still, because the poles were only ten cubits long, and the width of the inner Sanctuary was twenty, then how could they have been seen upon the front of it? Possibly, they did not place the Ark close to the west wall but far away from it. The way the wingspread of the cherubim extended over the Ark and its poles (v. 8) is that it was twenty cubits wide, as it was long (2 Chronicles 3:13). Alternatively, the width of the wings was equal to the width of the Ark and its poles. In a midrashic vein, our Sages, of blessed memory (b. Yoma 54a), say: “It says ‘the tips of the poles were seen’ and ‘but they could not be seen from the outside.’ How so? They pressed up against the curtain and protruded outward, so that they looked like the two breasts of a woman, as it says, ‘he sleeps between my breasts’ (Song 1:13).” But we have no need for this midrashic interpretation; for the text says that they were seen upon the front of the inner Sanctuary. They were not, however, visible from outside its wall. Nor do I know why they say (b. Megillah 10b) that the space occupied by the Ark is not part of the dimensions and that it was situated there miraculously. For the text says that the wingspread of the cherubim extended over the Ark (v. 8). The Ark, then, was under the wings of the cherubim and need not be included in the calculation. So what reason is there to impose a miracle where it is not necessary? What they say (b. ibid.) is that there were ten cubits to each side of the Ark. But we do not find that, nor is it possible according to the verses! Those who said this, however, knew what they were saying, because their understanding was greater than ours.
It has remained there. [This means]: the poles have remained there: “it has” is meant in a collective sense. In Kings, [the text indeed says] “they have remained there” (1 Kings 8:8). It is saying that the poles remained there in that they were not subsequently removed—as it says, “they shall not be removed from it” (Exodus 25:16)—and also that they were not moved back toward the other side. Instead, they remained extended to the front of the inner Sanctuary forever: that is the meaning of “to this day.” It emerges, then, that the doors on the opening to the inner Sanctuary were not closed. That it why [Solomon] had to make a curtain (2 Chronicles 3:14)—to serve as a partition.
ויאריכו הבדים – ר״ל משכו הבדים לחוץ כלפי המזרח והיו נראים לפני הדביר בהיותם דוחקים ובולטין לפרוכת שהיה מול הפתח אבל לא היו נראים החוצה להיות מקרעין בפרוכת לצאת חוצה לה.
ויהי שם – על הבדים יאמר שכ״א היה שם באותה הנחה ומצב.
עד היום הזה – ר״ל עד אשר נגנז הארון בימי יאשיהו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל
 
(י) אֵ֚ין בָּאָר֔וֹן רַ֚ק שְׁנֵ֣י הַלֻּח֔וֹת אֲשֶׁר⁠־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה בְּחֹרֵ֑ב אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ עִם⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃
There was nothing in the ark save the two tablets which Moses put there at Horeb, when Hashem made a covenant with the children of Israel, when they came out of Egypt.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

לֵית מִדַעַם מֵיחַת בַּאֲרוֹנָא לְחוֹד תְּרֵין לוּחַיָא דִי יְהַב תַּמָן משֶׁה כַּד אִתְּבָרוּ עַל עֵיסַר עֶגְלָא דַעֲבָדוּ בְחוֹרֵב וּתְרֵין לוּחַיָא חוֹרַנְיָתָא שְׁרִירַיָא דַעֲלֵיהוֹן חָקִיק כְּתָב מְפָרַשׁ עֲשַרְתֵּי דַבֵּרַיָא הִנוּן לוּחֵי קְיָמָא דִגְזַר יְיָ עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמִפַּקְהוֹן מִמִצְרָיִם.
אשר כרת – בעת שנתנם.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל
 
(יא) וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן⁠־הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֠י כׇּל⁠־הַכֹּהֲנִ֤ים הַֽנִּמְצְאִים֙ הִתְקַדָּ֔שׁוּ אֵ֖ין לִשְׁמ֥וֹר לְמַחְלְקֽוֹת׃
And it came to pass, when the priests were come out of the holy place, for all the priests that were present had sanctified themselves, and did not keep their division into orders;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וַהֲוָה כַּד נְפָקוּ כַּהֲנַיָא מִן קוּדְשָׁא אֲרוּם כָּל כַּהֲנַיָא דְיִשְׁתַּכְּחוּ (ס״א דְאִשְׁתַּכְּחוּ) תַּמָן בְּקוּדְשָׁא אִתְקַדָשׁוּ לֵית לְהוֹן עִסְקָא בְּמַטְרַת בֵּיתָא לִפְלוּגָת לֵיוָאֵי.
ויהי בצאת הכהנים מן הקדש – מיד היה לו לסמוך והבית מלא ענן בית י״י (דברי הימים ב ה׳:י״ג) אלא שמפסיק בינתים וכן במלכים ויהי כצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית י״י (מלכים א ח׳:י׳).
כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו – לדבר זה.
אין לשמור למחלקות – כ״ד של לוים וכ״ד של כהנים אלא כל הנמצאים התקדשו.
And it came to pass when the priests left the Holy He should have immediately written, "and the House became full of the cloud of the House of the Lord,⁠" but he interrupted in between, and so in I Kings (8:10): "And it came to pass, when the priests came out of the Holy, and the cloud filled the House of the Lord.⁠"
for all the priests that were present had sanctified themselves for this thing.
not taking heed of the divisions The twenty-four of the Levites and the twenty-four of the priests, but all those present sanctified themselves.
אין לשמור למחלקות1כי כבר נחלקו הכהנים והלוים למשמרות, ועתה היו כל כך הזבחים לרב והקהל לרב כי כל הכהנים והלוים היו מצטרכים כלם לעבוד ולהלל.
1. כי כבר נחלקו...למשמרות. ובכן, היינו מצפים שהיו עובדים אז על פי אותה חלוקה.
Without keeping to the set divisions. After all, although [the priests] had already been divided into shifts, there were at that point so many sacrifices and such a large gathering that every single one of the priests and Levites was needed to serve or to sing praises.
כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו – רוצה לומר: הנה כל הכהנים הנמצאים בישראל התקדשו באופן שיהיו ראוים לעבודה לרבוי הקרבנות שהקריבו ביום ההוא כמו שנזכר אחר זה ולזה לא שמרו בזה שתעבד המחלוקת המשמשת בשבת ההוא.
מן הקדש – אחר שהניחו שם את הארון.
כי כל הכהנים – בא ליתן טעם למה לא יזכיר מי הם הכהנים ששמשו אז ואמר כי כל הכהנים הנמצאים אז בירושלים טהרו לעבודה ולא היה אז מקום לשמור קביעת חלוק המשמרות שיעבדו משמר הקבוע לבד וזהו לפי שהיו הזבחים רבים ולא הספיקו בני המשמר לעשות את כולם לבדם.
אין לשמור – שלא שמרו אז משמרת העבודה לפי חלוקות המשמרות רק כולם התקדשו לעבודה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יב) וְהַלְוִיִּ֣ם הַמְשֹׁרְרִ֣יםא לְכֻלָּ֡ם לְאָסָ֡ף לְהֵימָ֣ן לִ֠ידֻת֠וּן וְלִבְנֵיהֶ֨ם וְלַאֲחֵיהֶ֜ם מְלֻבָּשִׁ֣ים בּ֗וּץ בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ וּבִנְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת עֹמְדִ֖ים מִזְרָ֣ח לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעִמָּהֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ לְמֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֔ים [מַחְצְרִ֖ים] (מחצררים) בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃
also the Levites who were the singers, all of them, even Asaph, Heman, Jeduthun, and their sons and their brothers, arrayed in fine linen, with cymbals and psalteries and harps, stood at the east end of the altar, and with them one hundred and twenty priests sounding with trumpets,
א. הַמְשֹׁרְרִ֣ים א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים (חטף)
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וְלֵיוָאֵי מְשַׁבְּחַיָא לְכֻלְהוֹן גְנֵיסַיָא לְאָסָף לְהֵימָן לִידוּתוּן וְלִבְנֵיהוֹן וְלַאֲחוּהוֹן לָבְשִׁין לְבוּשִׁין דְבוּץ מְשַׁבְּחִין בְּצִלְצְלִין בְּנִבְלִין וּבְכִנְרִין קָיְמִין מִמַדְנְחָא (ס״א מִמַדְבַּח) לְמַדְבְּחָא וְעִמְהוֹן כַּהֲנַיָא עַד מְאָה וְעֶשְרִין מְחַצְצְרִין בַּחֲצוֹצְרָתָא.
והלוים המשוררים לכלם לאסף להימן לידותון – כבר נתבאר במה שקדם כי אלו הם ראשי המשוררים.
עומדים מזרח למזבח – הנה הדברים היותר נכבדים היו בצד המערבי והמעט בכבוד מהם היו בצד המזרחי וכבר בארנו סבת זה בביאורנו לדברי התורה בפרשת ויקרא וזכר שהמחצצרים והמשוררים בכלי שיר והמשוררים בפה להודות ולהלל לי״י כלם היו מסכימים בקולם. ר״ל שכאשר ירים זה קולו ירים זה קולו וההפך.
מחצררים – יתיר רי״ש וכן ברוב ספרים מדוייקים שלפני כתוב בשני רשי״ן הראשונה נקראת והשניה אינה נקראת. ויש ספרים שכתוב מחצצרים כמ״ש בד״ה א׳ ט״ו ולקמן בפסוק הסמוך ואחרים כמותם בד״ה. ודעת רד״ק נראה שהצד״י כפולה בכולם כי לא זכר כפל הרי״ש בשום אחד מהם.
לכולם – את כולם העמידו וחוזר ומפרש את אסף וכו׳.
מלבשים – כולם היו מלובשים בגדי בוץ ובידם מצלתים וכו׳.
מחצרים – היו מנגנים בחצוצרות ולתוספות ביאור אמר בחצוצרות וכמוהו רבים במקרא.
לכולם – ר״ל גם הם באו כולם (והלמ״ד מציין הלוים השייכים לכולם) לכל משמר מהכ״ד משמרות, בין לאסף וכו׳ שהתבאר למעלה (א׳:כ״ה) שהיו רפ״ח ראשי משמרות.
עומדים מזרח – שהדוכן היה במזרח כנודע.
ועמהם כהנים – שהחצוצרות היו ע״י כהנים, ואין להוסיף על מאה ועשרים כמבואר ברמב״ם פ״ג מה׳ כה״מ.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יג) וַיְהִ֣י כְ֠אֶחָ֠ד [לַמְחַצְּרִ֨ים] (למחצצרים) וְלַמְשֹׁרְרִ֜יםא לְהַשְׁמִ֣יעַ קוֹל⁠־אֶחָ֗ד לְהַלֵּ֣ל וּלְהֹדוֹת֮ לַיהֹוָה֒י⁠־⁠הֹוָה֒ וּכְהָרִ֣ים ק֠וֹל בַּחֲצֹצְר֨וֹת וּבִמְצִלְתַּ֜יִם וּבִכְלֵ֣י הַשִּׁ֗יר וּבְהַלֵּ֤ל לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּ֑וֹ וְהַבַּ֛יִת מָלֵ֥א עָנָ֖ן בֵּ֥ית יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
it came even to pass, when the trumpeters and singers were as one, to make one sound to be heard in praising and thanking Hashem; and when they lifted up their voice with the trumpets and cymbals and instruments of music, and praised Hashem, "for He is good, for His mercy endures forever"; that then the house was filled with a cloud, even the house of Hashem,
א. וְלַמְשֹׁרְרִ֜ים א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים (חטף)
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(יג-יד) הענן מכסה וממלא את המשכן והמקדש – שמות מ׳:ל״ד-ל״ה, במדבר ט׳:ט״ו-ט״ז, מלכים א ח׳:י׳-י״א
וַהֲוָה (ס״א וַהֲווֹן) כַּחֲדָא מְכַוְנִין לִמְחַצְרַיָא וְלִמְשַׁבְּחַיָא לְאַשְׁמָעָא קַל חַד לְשַׁבּוֹחוֹי וּלְאוֹדוֹי לִשְׁמָא דַייָ וּבַאֲרָמוֹת קָלָא בַּחֲצוֹצְרָתָא וּבְצִלְצְלִין וּבְזֵינֵי זְמַר (ס״א זְמָרָא) וּבְתוּשְׁבְּחָא קֳדָם יְיָ אֲרוּם טָב אֲרוּם לְעָלָם טוּבֵיהּ וּבֵית מַקְדְשָׁא אִתְמְלֵי (ס״א יִתְמְלֵי) עֲנַן אֲמִיטְתָּא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.
שנו רבותינו כהן משיביא שתי שערות עד שיזקין כשר לעבודה ומומין פוסלין בו. הדא דאת אמר באהל מועד שבמדבר, אבל בשילה אין נפסלים אלא בקול, אמר רב אסי מאי קראה ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד.

רמז תתרפד

תניא עבדי כהנים היו, ר׳ חנינא בן אנטיגנוס אומר לוים היו, ובהא קא מיפלגי למ״ד עבדים קסבר עיקר שירה בפה ולמ״ד לוים היו עיקר שירה בכלי, מ״ט דמ״ד עיקר שירה בכלי, דכתיב ויאמר חזקיהו להעלות העולה על המזבח ובעת החל העולה החל שיר ה׳ בחצוצרות ע״י כלי דוד מלך ישראל, ומ״ט דמ״ד עיקר שירה בפה, דכתיב ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד, ואידך נמי הא כתיב ויאמר חזקיהו, ה״ק החל שיר ה׳ בפה, ואידך נמי הכתיב ויהי כאחד למחצצרים, ה״ק למשוררים דומיא דמחצצרים מה מחצצרים בכלי אף משוררים בכלי.
ויהי כאחד – למחצרים פתרון ויהיו אחודים יחד המחצרים כולם יחד וממה היו אחודים לדבר זה להשמיע קול אחד כאחד להלל ולהודות לי״י.
And the trumpeters, etc. were as one The meaning is: And they were united – all the trumpeters together. Now for what purpose were they united? To make one sound together to praise and to thank the Lord.
ויהי כאחד למחצצרים – יתיר צד״י.
וכהרים – בכ״ף.
ענן – הוא כעין עשן.
ויהי כאחד – ר״ל כולם נגנו באחדות אחת להשמיע כאלו הוא קול אחד להלל וכו׳ ולא הקדים אחד לחברו.
וכהרים קול – וכאשר הרימו את הקול בחצוצרות וכו׳.
ובהלל לה׳ – ר״ל בההלול האמור בו כי טוב וכו׳ והוא הנקרא הלל הגדול.
והבית – ר״ל אז בעת שיצאו הכהנים מבית קדש הקדשים וכולם הרימו בקול וכו׳ אז נתמלא הבית ענן הרגיל להיות בבית השם.
ויהי כאחד – לא נהגו כמשוררים במקהלות א׳ פותח ואחרים עונים, רק היו כאיש אחד, ומפרש להשמיע קול אחד.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יד) וְלֹא⁠־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמ֥וֹד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֣י הֶעָנָ֑ן כִּֽי⁠־מָלֵ֥א כְבוֹד⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶת⁠־בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃
so that the priests could not stand to minister by reason of the cloud; for the glory of Hashem filled the house of God.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

וְלָא יָכִילוּ כַּהֲנַיָא לְמֵקָם לְשַׁמָשָׁא מִן קֳדָם עֲנָנָא (ס״א עֲנָן) יְקָרָא אֲרוּם אִתְמְלֵי יְקָרָא דַייָ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.
ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת (במלכים ברמז קמ״ט).
מפני הענן – מפני חשכת הענן.
כבוד ה׳ – הוא הענן שנזכר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144