Divrei HaYamim II 26 – דברי הימים ב כו‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיִּקְח֞וּ כׇּל⁠־עַ֤ם יְהוּדָה֙ אֶת⁠־עֻזִּיָּ֔הוּ וְה֕וּא בֶּן⁠־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיַּמְלִ֣יכוּ אֹת֔וֹ תַּ֖חַת אָבִ֥יו אֲמַצְיָֽהוּ׃

And all the people of Judah took Uzziah, who was sixteen years old, and made him king in place of his father Amaziah.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

(א-ב) המלכת עזיהו * – מלכים ב י״ד:כ״א-כ״ב

וְדַבָּרוּ כָּל עַמָא דְבֵית יְהוּדָה יַת עֻזִיָהוּ וְהוּא בַּר שִׁתְּסְרֵי שְׁנִין וְאַמְלִיכוּ יָתֵיהּ תְּחוֹת אֲבוֹי אֲמַצְיָהוּ.

ויקחו – הועתק מס׳ מלכים עד פסוק ד׳, ועזרא הוסיף שעם הארץ המליכו אותו, כי המליכוהו בחיי אביו כמש״ש, ושבנה את אילת שהוא מאדום, וזה לא היה בעוד מלך בחיי אביו רק אחר מות אמציה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םהכל

(ב) ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת⁠־אֵיל֔וֹת וַיְשִׁיבֶ֖הָ לִֽיהוּדָ֑ה אַחֲרֵ֥י שְׁכַֽב⁠־הַמֶּ֖לֶךְ עִם⁠־אֲבֹתָֽיו׃

He built Eloth, and restored it to Judah, after the king slept with his fathers.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הוּא בְּנָה יַת אֵלוֹת וַאֲתִיבָה לִדְבֵית יְהוּדָה בָּתַר דִשְׁכִיב מַלְכָּא עִם אֲבָהָתוֹי.

אחרי שכב המלך עם אבותיו. כמו שלח אצבע ודבר און (ישעיה נ״ח: ט׳).

הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה – כי שלמה כבשה מאדום כמ״ש אז הלך שלמה וכו׳ ואל אילות (דברי הימים ב ח׳:י״ז) ובני אדום חזרו ולקחו אותה מיהודה וכאשר הכה אמציה את אדום לקחה מידם ועזיהו בנה את חומתה להיות עיר מבצר ובזה השיבה ליהודה כי בעודה פרוצה אין להתחזק בה ולהחזיקה בשלהם.

אחרי שכב המלך – על אמציה יאמר כי אף שהוא לכדה עדיין לא הוחזר לידם להחזיק בה עד כי מת ובא עוזיה ועשאה עיר מבצר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמצודת דודהכל

(ג) בֶּן⁠־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ עֻזִּיָּ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ [יְכׇלְיָ֖ה] (יכיליה) מִן⁠־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Uzziah was sixteen years old when he began to reign; and he reigned fifty-two years in Jerusalem; and his mother's name was Jecoliah of Jerusalem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמנחת שיעודהכל

(ג-ד) מלכות עזיהו * – מלכים ב ט״ו:א׳-ד׳

בַּר שִׁתְּסְרֵי שְׁנִין עֻזִיָהוּ כַּד מְלַךְ וְחַמְשִׁין וְתַרְתֵּין שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְשׁוּם אִמֵיהּ יְכָלְיָה מִן יְרוּשְׁלֵם.

{בן שש עשרה שנה עוזיהו במלכו –} עוזיהו וירבעם מלכו כאחת (סדר עולם פרק י״ט) ומה שהוא אומר: בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה (מלכים ב ט״ו:א׳), שמשנת כ״ז ואילך מלך מלכות מנוגעת, והיינו דתניא יותם לא היה לו^א לעוזיהו אלא בימי חלוטו (מועד קטן ז׳:).

א. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״לו״

יכילי׳ – יכלי׳ קרי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמנחת שיהכל

(ד) וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃

And he did that which was right in the eyes of Hashem, according to all that his father Amaziah had done.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

וַעֲבַד דְכָשָׁר קֳדָם יְיָ הֵי כְּכָל מָה דִי עֲבַד אֲמַצְיָה אֲבוֹי.

ויעש הישר בעיני י״י – ככל הישר שעשה אביו עשה ולא עשה כרשעתו.

And he did what was right in the eyes of the Lord like all the proper things that his father did, but not like his wickedness.

ויעש הישר וכו׳ – בכל וכו׳ ר״ל בדבר הישר עשה כאביו ולא בדבר מה שלא טוב עשה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(ה) וַֽיְהִי֙ לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֔ים בִּימֵ֣י זְכַרְיָ֔הוּ הַמֵּבִ֖ין בִּרְאֹ֣ת הָאֱלֹהִ֑ים וּבִימֵי֙ דׇּרְשׁ֣וֹ אֶת⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ הִצְלִיח֖וֹ הָאֱלֹהִֽים׃

And he set himself to seek God in the days of Zechariah, who had understanding through the vision of God; and as long as he sought Hashem, God made him to prosper.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַהֲוָה לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמֵי זְכַרְיָהוּ דְמַלֵיף בִּדְחַלְתָּא דַייָ וּבְיוֹמַיָא דִתְבַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ אַצְלְחֵיהּ יְיָ.

ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין בראות אלהים. פירושו: עבד את ה׳ כעבודת זכריה בן יהוידע - והבי״ת בבימי היא במקום כ״ף הדימוי, כי המלך הזה לא הספיק להגיע לדבר כלשהו מימי זכריה, כי יואש סבו הרגו, והוא אכן נולד לאמציהו אביו אחרי שעברו ממלכותו שלש עשרה שנים.

ופירוש בראות אלהים, הנבואה, כלומר, שהוא היה מסביר לאנשים את מה שקיבל בנבואה מאת ה׳.

בימי זכריהו – זה עזיהו וג׳ שמות נקראו לו עזיהו זכריהו עזריהו ודוגמא יהואחז (דברי הימים ב כ״א:י״ז) אחזיהו (מלכים ב ח׳:כ״ד).

המבין בראות האלהים – שהבין ביראת אלהים שטובה היא ונתירא מי״י.

in the days of Zechariah This refers to Uzziah, and he was called by three names: Uzziah, Zechariah, and Azariah, similar to (II Kings 14): Yehoahaz/Ahaziah.

who understood the visions of God who understood that the fear of God is good, and feared the Lord.

בימי זכריה המבין בראת האלהים – פי׳: ¹שהיה נביא.

1. שהיה נביא. ו״ראת״ הוא מהשורש ״ראה״. אך התרגום והמיוחס לרש״י מפרשים אותו מהשורש ״ירא״.

During the time of Zechariah, ha-mevin bi-re’ot Elohim. This means that he was a prophet.

ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין ביראת^א האלהים – רוצה לומר: שכבר היה עסקו לדרוש אלהים בימי זכריהו שהישירו אל זה כי היה חכם ומבין ביראת האלהים ובימי דרשו את האלהים הצליחו י״י יתברך.

א. הערת הדפוס: כן כתוב בכ״י וכן נמצא בירושלמי (סוטה ט׳:ה׳) בכתובים דפוס נאפולי וכן תרגם המתרגם דמליף בדחלתא די״י (וכן נראה שהיה גורס רש״י).

ויהי לדרוש אלהים – היה דרכו לדרוש אלהים.

המבין בראות האלהים – היה בעל בינה להבין נפלאות במראות הנבואה הבאה מאלהים.

ויהי לדרוש אלהים – שר״ל שהיה אז העת המוכן לדרוש אלהים, כי היה בימי זכריה המבין בראות אלהים – שהנביאים ובעלי רוה״ק היו צופים במראות אלהים כמו יחזקאל שראה המרכבה, ויתר מחזות שראו הנביאים. והיה ביניהם מדרגות, שיש מהם שלא הבינו כל המראה על אמתתה, כי המראות הם ציונים מושכלים שעל ידם יציינו להם ההשגות הנוראות, כמו העולמות וההיכלות והפרצופים והספירות שרואים הנכנסים בפרדס, שיש מהם שהציץ ונפגע, ומעשה בתינוק שיצא אש מחשמל, כי צריך בינה יתירה להבין דבר מתוך דבר כר״ע שנכנס בשלום ויצא בשלום, וזכריה היה מבין המראות, ובדור שנמצא איש כזה היה העת לדרוש אלהים ממנו, ובימים שדרשו את ה׳ הצליחו. עתה יתחיל לספר הצלחותיו, א] נגד האויב החיצון.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) וַיֵּצֵא֙ וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְרֹ֞ץ אֶת⁠־ח֣וֹמַת גַּ֗ת וְאֵת֙ חוֹמַ֣ת יַבְנֵ֔ה וְאֵ֖ת חוֹמַ֣ת אַשְׁדּ֑וֹד וַיִּבְנֶ֣ה עָרִ֔ים בְּאַשְׁדּ֖וֹד וּבַפְּלִשְׁתִּֽים׃

And he went forth and warred against the Philistines, and broke down the wall of Gath, and the wall of Jabneh, and the wall of Ashdod; and he built cities in Ashdod and among the Philistines.

תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

וּנְפַק וַאֲגִיחַ קְרָבָא בִּפְלִשְׁתָּאֵי וּתְרַע יַת שׁוֹרָא דְגַת וְיַת שׁוֹרָא דְאַשְׁדוֹד וּבְנָא קִרְוַיָא (ס״א קִרְוִין) בְּאַשְׁדוֹד וּבִפְלִשְׁתָּאֵי.

ויצא וילחם בפלשתים – וכבש ערים בצורות, וגם החזיק במדינה ובנה שם ערים כאדם העושה בשלו.

תרגום כתוביםמלבי״םהכל

(ז) וַיַּעְזְרֵ֨הוּ הָאֱלֹהִ֜ים עַל⁠־פְּלִשְׁתִּ֧ים וְעַל⁠־[הָעַרְבִ֛ים] (הערביים) הַיֹּשְׁבִ֥ים בְּגוּר⁠־בָּ֖עַל וְהַמְּעוּנִֽים׃

And God helped him against the Philistines, and against the Arabians that dwelled in Gur-baal, and the Meunim.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימלבי״םעודהכל

וְסַעְדֵיהּ מֵימְרָא דַייָ עַל פְּלִשְׁתָּאֵי וְעַל עַרְבָאֵי דְיַתְבִין בִּגְרָר וּבְמֵישַׁר מָעוֹן (ס״א בִּנְדָר וּבְמֵישַׁר מְעוּן).

והמעונים – ידמה שהם העמונים וכן הענין בדומה לו הנזכר בראש זה הספר (דברי הימים א ד׳:מ״א) באמרו המעונים אשר נמצאו שם.

ויעזרהו – בשני שואין.

ועל הערביים – הערבים קרי.

ויעזרהו – שאח״ז נתחברו הפלשתים עם הערביים והמעונים והם נצחו את יהודה בימי יהורם (כנ״ל כ״א:ט״ז), ובדרך הטבע היה קשה לנצחם רק שה׳ עזרו למעלה מדרך הטבע.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימלבי״םהכל

(ח) וַיִּתְּנ֧וּ הָעַמּוֹנִ֛ים מִנְחָ֖ה לְעֻזִּיָּ֑הוּ וַיֵּ֤לֶךְ שְׁמוֹ֙ עַד⁠־לְב֣וֹא מִצְרַ֔יִם כִּ֥י הֶחֱזִ֖יק עַד⁠־לְמָֽעְלָה׃

And the Ammonites gave gifts to Uzziah; and his name spread abroad even to the entrance of Egypt; for he grew very strong.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וִיהָבוּ עַמוֹנָאֵי תִּקְרוֹבְתָּא לְעֻזִיָהוּ וַאֲזַל שְׁמֵיהּ עַד מָטֵי מִצְרַיִם עַד אֲרֵי תַּקִיף לְעֵלָא.

¹ויתנו העמונים – הם המעונים שזכר (לעיל פס׳ ז), והוא הפוך, כמו שפרשנו למעלה (דברי הימים ב כ׳:א׳).

1. ויתנו העמונים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

The Ammonim (עמונים) presented. These are the Me‘unim (מעונים; =Meunites) whom the text mentioned (v. 7): there was a transposition [of letters], as we explained above (2 Chronicles 20:1).

העמונים – אולי הם המעונים שזכר והוא הפוך.

וילך שמו – פרסום שמו הלך עד שבא אל מצרים.

עד למעלה – ר״ל גדול מאד.

ויתנו – עד שנפל פחדו על כל הארצות והעמונים נתנו לו מנחה, ושמו הלך עד למצרים, כי החזיק בכל הארצות עד למעלה מגבולו, עד שיצא לו שם לתהלה ולתפארת.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וַיִּ֨בֶן עֻזִּיָּ֤הוּ מִגְדָּלִים֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַל⁠־שַׁ֧עַר הַפִּנָּ֛ה וְעַל⁠־שַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וְעַל⁠־הַמִּקְצ֑וֹעַ וַֽיְחַזְּקֵֽם׃

Moreover Uzziah built towers in Jerusalem at the corner gate, and at the valley gate, and at the Turning, and fortified them.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבְנָא עֻזִיָהוּ מִגְדָלִין בִּירוּשְׁלֵם עַל תְּרַע זָוֵיתָא (ס״א זַוְיְתָא) וְעַל תְּרַע חֵילָתָא וְעַל בְּאוּמָנַיָא וְתַקִיפִנוּן.

ויבן עזיהו מגדלים וגו׳ – הוצרך לחזק מה שפרצו בחומה בימי אביו.

And Uzziah built towers, etc. He had to strengthen the parts of the wall they breached in his father's days.

ועל המקצוע – פי׳: על הזוית, ¹כמו ״בארבע מקצועי החצר״ (השוו יחזקאל מ״ו:כ״ב).

1. כמו ״בארבע מקצועי החצר״. כך בדבריו שם פסוק כא ד״ה ״אל ארבעת״; השוו ספר השרשים ערך ״קצע״. והשוו התרגום.

And on the miqṣoa‘. This means: on the corner, as in: “in the four miqṣo‘ei (=corners of) the court” (cf. Ezek 46:22).

המקצוע – הזויות כמו לשני המקצעות (שמות כ״ו:כ״ד).

ויחזקם – בכל פעם חיזק את המגדלים ההם.

ויבן – ב] ספר איך התבצר בארצו, שבנה מגדלי עוז מפני אויב ויחזק אותם בכלי נשק.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(י) וַיִּ֨בֶן מִגְדָּלִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וַיַּחְצֹב֙ בֹּר֣וֹת רַבִּ֔ים כִּ֤י מִקְנֶה⁠־רַּב֙ הָ֣יָה ל֔וֹ וּבַשְּׁפֵלָ֖ה וּבַמִּישׁ֑וֹר אִכָּרִ֣ים וְכֹרְמִ֗ים בֶּהָרִים֙ וּבַכַּרְמֶ֔ל כִּי⁠־אֹהֵ֥ב אֲדָמָ֖ה הָיָֽה׃

And be built towers in the wilderness, and hewed out many cisterns, for he had much cattle; in the Lowland also, and in the table-land; and he had husbandmen and vinedressers in the mountains and in the fruitful fields; for he loved husbandry.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבְנָא מִגְדָלַיָא בְּמַדְבְּרָא וּפְסַל גוּבִין סַגִיעִין אֲרוּם עוּתַר סַגְיָא הֲוָה לֵיהּ וּבִשְׁפֶלְתָּא וּבְמֵישְׁרָא פָּלְחֵי חַקְלִין בְּתוֹרַיָא וְעִנְבֵי כַרְמִין בְּטַוָרָא וּבְכַרְמְלָא אֲרוּם רָחֵים פּוּלְחָנָא דְאַרְעָא הֲוָה.

אכרים – אראטורי בלעז.

וכרמים – דוגמא לכורמים וליוגבים (מלכים ב כ״ה:י״ב), שומרי בהמות היה לו.

כי אוהב אדמה הי׳ – מפורש בב״ר ב׳ להוטים אחרי אדמה היו ולא נמצא בם תועלת הוא וקין.

plowmen – Heb. אִכָּרִים, aratkori in Italian, plowmen.

for he loved the soil It is explained in Genesis Rabbah (See 22:3): Two had a passion for agriculture, and no good was found in them: he and Cain.

ובשפלה – בעמק.

אכרים – הם עובדי האדמה בחרישה כמו וקראו אכר אל אבל (עמוס ה׳:ט״ז).

וכורמים – עובדי הכרמים.

ובכרמל – ענין גבעות שמנים וטובים כמו ורעה הכרמל והבשן (ירמיהו נ׳:י״ט).

ויחצב בורות – החופר במקום אבנים קרוי חוצב בלשון מקרא.

כי מקנה רב – והיה צריך לבורות רבים להשקות המקנה.

ובשפלה ובמישור – מהם רועים בשפלה ומהם במישור.

כי אוהב אדמה – אוהב היה לעסוק בעבודת אדמה.

ויבן – ג] ספר רוב עשרו, שע״י שהיה לו מקנה רב במדבר רועות שם, בנה מגדלים להיות למבצר מפני שודדים, וחצב בורות רבים להשקות הצאן, והיה לו מקנה גם בשפלה ובמישור בא״י, וגם היה לו אכרים וכורמים והיה עוסק בעבודת אדמה שיהיה בר ומזון בא״י ולא ישאו חרפת רעב.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יא) וַיְהִ֣י לְעֻזִּיָּ֡הוּ חַ֩יִל֩ עֹשֵׂ֨ה מִלְחָמָ֜ה יוֹצְאֵ֧י צָבָ֣א לִגְד֗וּד בְּמִסְפַּר֙ פְּקֻדָּתָ֔ם בְּיַד֙ [יְעִיאֵ֣ל] (יעואל) הַסּוֹפֵ֔ר וּמַעֲשֵׂיָ֖הוּ הַשּׁוֹטֵ֑ר עַ֚ל יַד⁠־חֲנַנְיָ֔הוּ מִשָּׂרֵ֖י הַמֶּֽלֶךְ׃

Moreover Uzziah had an army of fighting men, that went out to war by bands, according to the number of their reckoning made by Jeiel the scribe and Maaseiah the officer, under the hand of Hananiah, one of the king's captains.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וַהֲוָה לְעֻזִיָהוּ מַשִׁרְיָן עָבְדֵי קְרָבָא וְנַפְקֵי חֵילָא לְמַשִׁרְיָא בִּסְכוֹם מִנְיָנֵיהוֹן בִּידָא דִיעִיאֵל לַבְלְרָא וּמַעֲשֵיָהוּ סַרְכָא עַל יְדָא דַחֲנַנְיָהוּ מִן רַבָּנֵי מַלְכָּא.

{ומעשיהו השוטר –} הוא הסדיר^א החלוץ מזוינים והפקידום^ב

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״על הסדר״

ב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״והפקידו״ על יד הרוגלים ההולכים לאט.

ג. על יד הרוגלים ההולכים לאט.

יעואל – עיאל קרי.

במספר פקודתם – במספר מנינם הנמסר ביד יעיאל וכו׳.

על יד חנניהו – הוא היה מוסר בידם המספר.

ויהי – ד] שהיה לו חיל עושה מלחמה, כי גם לאמציה היה חיל, רק שלא היו קבועים למלחמה תמיד כי אם מזומנים לעת צר, ובעת שלום הלכו לבתיהם, אבל חילו היו יוצאי צבא לגדוד – שלא היה להם עסק אחר, רק שנפלו גדודים כפעם בפעם על העמים סביבותיהם. והיה פקודתם במספר תמיד ביד יעיאל הסופר וע״י השוטר, שהיו משגיחים שלא יחסר מנינם בשום פעם.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יב) כֹּ֠ל מִסְפַּ֞ר רָאשֵׁ֤י הָאָבוֹת֙ לְגִבּ֣וֹרֵי חָ֔יִל אַלְפַּ֖יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

The whole number of the heads of fathers' houses, even the mighty men of valor, was two thousand and six hundred.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

כָּל מִנְיָן רֵישֵׁי אֲבָהָתָא לְגִבָּרֵי חֵילָא תְּרֵין אַלְפִין וְשִׁיתְּ מְאָה.

לגבורי חיל – של גבורי החיל.

כל מספר ראשי האבות – כשתדקדק תמצא שהיו שרי מאתים ושרי חמש מאות ושרי אלף ושרי עשרות אלפים ושבעה שרים על גביהם.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וְעַל⁠־יָדָם֩ חֵ֨יל צָבָ֜א שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת עוֹשֵׂ֥י מִלְחָמָ֖ה בְּכֹ֣חַ חָ֑יִל לַעְזֹ֥ר לַמֶּ֖לֶךְ עַל⁠־הָאוֹיֵֽב׃

And under their hand was a trained army, three hundred thousand and seven thousand and five hundred, that made war with mighty power, to help the king against the enemy.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

וְעַל יְדֵיהוֹן מַשִׁרְיַת חֵילָא תְּלַת מְאָה אַלְפִין וּשְׁבַע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה עָבְדֵי קְרָבָא בִּגְבוּרַת חֵילָא לְמִסְעַד לְמַלְכָּא עַל בְּעֵיל דְבָבָא.

עושה מלחמה – בספרים מדוייקים כ״י וגם בדפוס נפולי כתוב עושה בה״א וכן נכון כפי המס׳ דפ׳ יחזקאל כי לא נמנה שם זה עם הכתובים עושי ביו״ד.

ועל ידם – הנתינים בידם ותחת ממשלתם.

בכח חיל – הוא כפל ענין במ״ש ויורה על רב הכח.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(יד) וַיָּ֩כֶן֩ לָהֶ֨ם עֻזִּיָּ֜הוּ לְכׇל⁠־הַצָּבָ֗א מָגִנִּ֤ים וּרְמָחִים֙ וְכ֣וֹבָעִ֔ים וְשִׁרְיֹנ֖וֹת וּקְשָׁת֑וֹת וּלְאַבְנֵ֖י קְלָעִֽים׃

And Uzziah prepared for them, even for all the host, shields, and spears, and helmets, and coats of mail, and bows, and stones for slinging.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְאַתְקֵן לְהוֹן עֻזִיָהוּ לְכָל חֵילָא תְּרֵסִין וּמוּרְנִין וְקוּלְסִין וְשִׁרְיָנִין וְקַשְׁתִּין וּלְאַבְנֵי קְלָעַיָא.

ולאבני קלעים. רוצה לומר: וקלעים לאבנים, כלומר, שהוא הכין, בכלל ציוד הנשק, את הקלעים להשלכת האבנים.

ויכן – מלשון הכנה.

וכובעים – עשוים הם מברזל ישימו על הראש להגן ממכת חרב.

ושריונות – כעין מלבוש מברזל ילבשו במלחמה להגן.

ולאבני קלעים – הכלים הנצרכים לאבני הקלע.

ויכן להם – הכין להם כלי נשק מאוצר המלך, כי החיל ההולך למלחמה לפרקים בעת הצורך יהיה להם כלי נשק שלהם, אבל אלה שהיו מזומנים למלחמה תמיד על הוצאת הממלכה גם כלי נשקם היה מוכן מאוצר הממלכה.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(טו) וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלַ֨͏ִם חִשְּׁבֹנ֜וֹת^א מַחֲשֶׁ֣בֶת חוֹשֵׁ֗ב לִהְי֤וֹת עַל⁠־הַמִּגְדָּלִים֙ וְעַל⁠־הַפִּנּ֔וֹת לִירוֹא֙ בַּחִצִּ֔ים וּבָאֲבָנִ֖ים גְּדֹל֑וֹת וַיֵּצֵ֤א שְׁמוֹ֙ עַד⁠־לְמֵ֣רָח֔וֹק כִּֽי⁠־הִפְלִ֥יא לְהֵעָזֵ֖ר עַ֥ד כִּֽי⁠־חָזָֽק׃

And he made in Jerusalem engines, invented by skilled men, to be on the towers and upon the corners, with which to shoot arrows and great stones. And his name spread far abroad; for he was marvelously helped, until he was strong.

א. חִשְּׁבֹנ֜וֹת =א,ל,ק13 (שי"ן דגושה), וכך הכריע ברויאר, וכמו כן בדפוסים וקורן. הדגש ברור בכתר.
• מג"ה!=חִשְׁבֹנ֜וֹת (חסר דגש באות שי"ן).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַעֲבַד בִּירוּשְׁלֵם אוּמָנוּתָא בְּמַחְשַׁבְתָּא קוּשְׁקֵי חֲלִילַיָא בְּעוֹבַד אוּמָנוּת אוּמָנָא לְמֶהֱוֵי עַל מִגְדָלַיָא וְעַל זִוְיָתָא לְמִפְתַּק בְּגִירְרִין וּלְמִשְׁדֵי בְּאַבְנִין רַבְרְבִין וּנְפַק שְׁמֵיהּ עַד לְמֵרָחִיק אֲרוּם אַפְרֵישׁ לְאִסְתַּיְעָא עַד כְּדֵי אִתַּקַף.

חשבנות מחשבת חושב – דוגמא מעשה חושב (שמות כ״ח:ט״ו), כלי מלחמות עשה באומנות כגון דיק ואילים המנגחים בחומה כדכתיב כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (משלי כ״ד:ו׳).

engines, invented by skillful men – Heb. חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב, similar to (Exod. 28:6): "expert work (מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.)" He made war engines with craftsmanship, such as siege mounds and battering rams, as it is written (Prov. 24:6): "For you shall wage war with strategies.⁠"

ויעש בירושלם חשבונות מחשבת חושב – רוצה לומר: שכבר עשה אומניות נפלאות מעשה אומן להמציא כלים יפות בהם לירות חצים גדולים מאד ואבנים גדולות.

חשבנות – החי״ת בחירק והשי״ן דגושה כמ״ש בקהלת סי׳ ז׳.

הפנות – המה כעין מגדלים כמו ועל הפנות הגבוהות (צפניה א׳:ט״ז).

לירוא – להשליך כמו ירה בים (שמות ט״ו:ד׳).

חשבונות – מעשה אומנות הבאה ע״י מחשבה ועיון רב ולתוספות ביאור אמר מחשבת חושב ר״ל הנעשה במחשבת של החושב והוא הרגיל במחשבת העיון.

להיות על המגדלים – מעש׳ האומנות ההם עשה לשומם על המגדלים לירות בהם בחצים ובאבנים.

כי הפליא – עשה דברי׳ נפלאים להיות נעזר בהם עד כי נתחזק על ידיהם.

ויעש בירושלים – חוץ מזה היה חכם גדול בחכמת החשבון והמעכאניק שע״י מלאכת מחשבת יניעו משאות כבדות ויורו אותם בכח קל במרחק רב, וע״י זה יזרקו אבני בליסטראות מעל החומה, וזה העוזר מאד במלחמה כנודע, וערך מערכות כאלה על המגדלות לירות משם על האויב, ובזה יצא שמו עד למרחוק כי בזה הפליא להעזר ע״י תחבולות מלחמה חדשים לא ידעום מלפנים.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(טז) וּכְחֶזְקָת֗וֹ גָּבַ֤הּ לִבּוֹ֙ עַד⁠־לְהַשְׁחִ֔ית וַיִּמְעַ֖ל בַּיהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהָ֑יו וַיָּבֹא֙ אֶל⁠־הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔הי״י֔ לְהַקְטִ֖יר עַל⁠־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

But when he was strong, his heart grew proud so that he acted corruptly, and he trespassed against Hashem his God; for he went into the temple of Hashem to burn incense upon the altar of incense.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּכְדֵי אִתַּקַף אִתְּגַס לִבֵּיהּ עַד דְאִתְחַבֵּל וּשְׁקַר בְּמֵימְרָא דַייָ אֱלָהֵיהּ וְעַל לְהֵיכְלָא דַייָ לְאַסָקָא עַל מַדְבְּחָא דִקְטוֹרֶת בּוּסְמִין.

וכחזקתו גבה לבו – (ברמז ר״ל).

וימעל בי״י אלהיו – כאן נופל לומר מעילה כי בשגגה עשה דוגמא נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה (ויקרא ה׳:ט״ו).

ויבא אל היכל י״י – שאמר נאה למלך לשרת למלך הכבוד.

and he trespassed against the Lord, his God – Heb. וַיִּמְעַל. Here it is appropriate to say מְעִילָה (trespass), for he sinned inadvertently, similar to (Lev. 5:15): "If a person commits a trespass (תִמְעל מַעַל) and sins inadvertently.⁠"

and he came into the Temple of the Lord for he said, "It is proper for a king to serve the King of glory.⁠"

וכחזקתו גבה לבו עד להשחית – רוצה לומר: כאשר התחזק מאד במלכותו בזה האופן שזכר גבה מאד לבו עד שהשיאהו לבו להשחית חק התורה ורצה לקחת לו כתר כהונה ולזה בא להקטיר על מזבח הזהב.

(טז-כ) התועלת הארבעה עשר הוא לפרסם המופת שחדש י״י בעזיה המלך לנגעו בצרעת תכף שחשב למעול בי״י להקטיר הקטרת על מזבח הזהב. ולמדנו בזה שהצרעת היא ענין דומה למיתה ולזה הביא י״י יתברך עליו הצרעת תמורת התחייבו מיתה בידי שמים והוא מבואר שהוא ענין מתיחס אל המות כי הצרעת תערבב כל הפעולות הטבעיות.

וכחזקתו – בכ״ף וכן במס׳ וכחזקתו ג׳ וסי׳ וכחזקתו בעשרו יעיר הכל דניאל י״א. וכחזקתו עזב את תורת (דברי הימים ב י״ב). וכחזקתו גבה לבו.

וימעל – ענין חטא ופשע.

עד להשחית – עד כי נשחת להרשיע בעבור רוב גובה הלב.

וכחזקתו גבה לבו – כי לפעמים יהיה גבהות הלב לטובה כמ״ש ביהושפט ויגבה לבו בדרכי ה׳, אבל הוא גבה לבו יותר מן המדה עד להשחית – שחשב בגבהו שהוא ראוי לכהונה גדולה, כי הנהגת העם היה תח״י המלך והנהגת הדת תח״י הכהן, ולא היה המלך יכול לחדש דבר בלי הסכמת הכהן, וע״כ רצה בכהונה שיהיה גם הדת תחת רשותו, וזה מצד שרצה להשחית את הדת, וימעל בה׳ ורצה להקטיר:

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וַיָּבֹ֥א אַחֲרָ֖יו עֲזַרְיָ֣הוּ הַכֹּהֵ֑ן וְעִמּ֞וֹ כֹּהֲנִ֧ים ׀ לַיהֹוָ֛הי״י֛ שְׁמוֹנִ֖ים בְּנֵי⁠־חָֽיִל׃

And Azariah the priest went in after him, and with him eighty priests of Hashem, that were valiant men;

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וְעַל בַּתְרוֹי עֲזַרְיָהוּ כַּהֲנָא וְעִמֵיהּ כַּהֲנַיָא דַייָ תַּמְנָן בְּנֵי חֵילָא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(יח) וַיַּעַמְד֞וּ עַל⁠־עֻזִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא⁠־לְךָ֣ עֻזִּיָּ֗הוּ לְהַקְטִיר֙ לַיהֹוָ֔הי״י֔ כִּ֣י לַכֹּהֲנִ֧ים בְּנֵֽי⁠־אַהֲרֹ֛ן הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לְהַקְטִ֑יר צֵ֤א מִן⁠־הַמִּקְדָּשׁ֙ כִּ֣י מָעַ֔לְתָּ וְלֹֽא⁠־לְךָ֥ לְכָב֖וֹד מֵיְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהִֽים׃

and they withstood Uzziah the king, and said to him, "It is not for you, Uzziah, to burn incense to Hashem, but it is for the priests the sons of Aaron that are consecrated to burn incense; go out of the sanctuary; for you have trespassed; neither shall it be for your honor from Hashem God.⁠"

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְקָמוּ עַל עֻזִיָהוּ מַלְכָּא וַאֲמָרוּ לֵיהּ לֵית לָךְ רְשׁוּ עֻזִיָהוּ לְאַסָקָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָם יְיָ אֲרוּם לְכַהֲנַיָא בְּנֵי אַהֲרן דְמִתְקַדְשִׁין לְאַסָקָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין פּוּק מִן מַקְדְשָׁא אֲרוּם שַׁקַרְתָּא וְלָא דִילָךְ לִיקָרָא בִּקְטַרְתָּא קֳדָם יְיָ.

ולא לך לכבוד מה׳ אלהים. פירושו: מה לך אתה עובד את ה׳ בדבר שלא ציווה אותך בו.

ולא לך לכבוד מי״י אלהים – רוצה לומר: אין זה הדבר שעלה בלבך לעשותו לך לכבוד מאת י״י כאלו רצה בזה כי כבר ישיגהו על זה ממנו עונש ובזיון.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

המקדשים – הה״א במאריך במדוייקים.

לא לך – לא הותר לך להקטיר.

כי מעלת – כי פשעת בזה.

ולא לך לכבוד – ר״ל לא כמו שתחשוב אתה שיהא לך בהקטרה זו כבוד מה׳ כי לא כן הוא.

לא לך – ר״ל אתה נוגע בגבול שאינו שלך, כי הכהונה נתנה לבני אהרן שהם מקודשים, וא״כ צא מן המקדש – כי אין זר רשאי ליכנס להיכל שלא לצורך, ואתה מעלת בקדש.

ולא לך לכבוד – שמי שראוי לכהונה היא לו לכבוד מאלהים, ומי שאינו ראוי לה ולוקחה בע״כ היא לו לבוז, כי בוזיו יקלו.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יט) וַיִּזְעַף֙ עֻזִּיָּ֔הוּ וּבְיָד֥וֹ מִקְטֶ֖רֶת לְהַקְטִ֑יר וּבְזַעְפּ֣וֹ עִם⁠־הַכֹּהֲנִ֗ים וְ֠הַצָּרַ֠עַת זָרְחָ֨ה בְמִצְח֜וֹ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔הי״י֔ מֵעַ֖ל לְמִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

Then Uzziah was angry; and he had a censer in his hand to burn incense; and while he was angry with the priests, the leprosy broke forth on his forehead before the priests in the house of Hashem, beside the altar of incense.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְאִתְנְסִיס עֻזִיָהוּ וּבִידֵיהּ מַחְתְּיָתָא לְאַסָקָא וְכַד אִתְנְסִיס עִם כַּהֲנַיָא וּסְגִירוּתָא סַגְיַת בְּבֵית אַפּוֹהִי קֳדָם כַּהֲנַיָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ מֵעִלַוֵי מַדְבְּחָא דִקְטַרְתָּא.

ובידו מקטרת להקטיר – ורצה להכות בו הכהן המונעו מלהקטיר קטורת.

and in his hand was a censer to burn and he wished to strike the priest who prevented him from burning incense.

ובידו מקטרת להקטיר – ״מקטרת״ ¹שם המחתה.

1. שם המחתה. כך בספר השרשים ערך ״קטר״. וכן בתרגום.

And in his hand was a miqteret to burn incense (lehaqtir). Miqteret is a term for the coal-pan.

(יט-כא) ובזעפו עם הכהנים והצרעת וג׳ – זה היה נכבד, וביאור יותר אוצר י״י יבא, ומכל שכן באמרו עוד: ויהי עוזיה מלך יהודה מצורע וג׳.

ויזעף עזיהו – רוצה לומר: שכעס עם הכהנים ובעת כעסו נגעו י״י יתברך וזרחה הצרעת במצחו והוכרח לצאת משם במהירות כי נגעו י״י.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

ובזעפו – העי״ן בשוא לבדו. והפ״א דגושה.

זרחה במצחו – הבי״ת רפה.

ויזעף – ענין כעס.

מקטרת – כן יקרא המחתה כשהיא עם הקטרת ונכונה להקטיר.

ויזעף – על שמיחה בו.

ובידו מקטרת – וכבר היה בידו המחתה ובו הקטורת.

ובזעפו – ובעת זעפו פרחה הצרעת במצחו ולפי שהצרעת לבנה הוא כמ״ש ואם בהרת לבנה הוא (ויקרא י״ג:ד׳) לזה אמר לשון זריחה כי מבהיק בעבור הלובן.

מעל – בעמדו מעל המזבח.

ויזעף – גדר הזעף שמתעצב ורוחו כהה על שלא עלה הדבר כרצונו, ובתוך זעפו זרחה הצרעת במצחו לסימן על רוע מחשבותיו, שבקעה הטומאה דרך המצח.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כ) וַיִּ֣פֶן אֵלָ֡יו עֲזַרְיָ֩הוּ֩ כֹהֵ֨ן הָרֹ֜אשׁ וְכׇל⁠־הַכֹּהֲנִ֗ים וְהִנֵּה⁠־ה֤וּא מְצֹרָע֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיַּבְהִל֖וּהוּ מִשָּׁ֑ם וְגַם⁠־הוּא֙ נִדְחַ֣ף לָצֵ֔את כִּ֥י נִגְּע֖וֹ יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And Azariah the chief priest, and all the priests, looked upon him, and, behold, he was leprous on his forehead, and they thrust him out quickly from there; and also hurried to go out, because Hashem had smitten him.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר״י אבן כספירלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(כ-כג) צרעת עזיהו * – מלכים ב ט״ו:ה׳-ז׳

וְאִתְפְנֵי לְוָתֵיהּ עֲזַרְיָהוּ כַּהֲנָא דִיָי מְמַנָא לְרֵישָׁא וְכָל כַּהֲנַיָא וְהָא הוּא סְגִיר בְּבֵית אַפּוֹהִי וְסַרְהִבוֹהִי לְמִפַּק וְאוֹף הוּא סַרְהֵיב לְמִפַּק אֲרוּם אַיְתֵי עֲלוֹהִי מֵימְרָא דַייָ מַכְתְּשָׁא.

ויבהילוהו משם וגם הוא נדחף – ובאותה שעה היה הרעש שהיה בימי עוזיהו (זכריה י״ד:ה׳) שבקשה^א הארץ לבלעו כמו שנאמר: ולא יהיה כקרח וכעדתו (במדבר י״ז:ה׳) וזהו שנאמר וינועו אמות הספים^ב (ישעיהו ו׳:ד׳), ונבטלה ממנו חצי הגזרה ולא נבלע וחצי הגזרה נהיתה עליו שנצטרע^ג, כמו שנאמר: כאשר דבר ה׳ ביד משה לו (במדבר י״ז:ה׳) שראוי להצטרע שנאמר: והנה ידו מצרעת כשלג (שמות ד׳:ו׳).

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853. במהד׳ קירכהיים: ״שבקעה״

ב. בכ״י מינכן 5 נוסף: ״מקול הקורא״

ג. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״ונצטרע״

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

נדחף – מלשון דחיפה ומהירות היציאה.

ויבהילוהו – הוציאוהו משם בבהלה ומהירות.

נדחף לצאת – מעצמו היה נדחף לצאת מהר בי ראה שה׳ נגעו ובעונש בא.

ויבהילוהו – כי מצורע מטמא בביאה, רק שעדן לא החליטו על הנגע שם טומאה, אבל היו מחויבים שלא לעכב, ולכן הבהילוהו שימהר לצאת, וגם הוא נדחף שהרגיש שה׳ נגעו בהשגחה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר״י אבן כספירלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כא) וַיְהִי֩ עֻזִּיָּ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ מְצֹרָ֣ע׀ עַד⁠־י֣וֹם מוֹת֗וֹ וַיֵּ֜שֶׁב בֵּ֤ית [הַֽחׇפְשִׁית֙] (החפשות) מְצֹרָ֔ע כִּ֥י נִגְזַ֖ר מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ וְיוֹתָ֤ם בְּנוֹ֙ עַל⁠־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ שׁוֹפֵ֖ט אֶת⁠־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃

And Uzziah the king was a leper to the day of his death, and dwelled in a house set apart, being a leper; for he was cut off from the house of Hashem; and Jotham his son was over the king's house, judging the people of the land.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

וַהֲוָה מַלְכָּא עֻזִיָהוּ סְגִיר עַד יוֹם מוֹתֵיהּ וִיתֵב בְּבֵית סְגִירוּתָא בַּר מִירוּשְׁלֵם כַּד סְגִיר אֲרוּם אִתְפְּרַשׁ מֵאֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל מָה דְאִתְגְזַר עֲלוֹי בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיוֹתָם בְּרֵיהּ מְמַנָא עַל בֵּית מַלְכָּא דָאִין יַת עַמָא דְאַרְעָא.

וישב בבית החפשית. שם מקום, שבו ישב מבודד, לא דבק בו דבר מענייני הנהגת האומה.

בית החפשית – ובירושלמי מפורש עשה לו בית בבית הקברות על שם במתים חפשי (תהלים פ״ח:ו׳).

כי נגזר – לו מלבא עוד בין הבריות דוגמא ואת אשר נגזר עליה (אסתר ב׳:א׳).

in a house of retirement Heb. בֵּית הַחָפְשִׁית. And in Yerushalmi (unknown) it is explained that he made himself a house in the cemetery, reminiscent of (Ps. 88:6): "Among the dead, a free man (חָפְשִׁי)".

for it had been decreed upon him to come no longer among people, similar to (Esther 2:1): "and that which was decreed upon her.⁠"

וישב בית החפשית – ¹חסר בי״ת השמוש; וכן ״הנמצא בית יי׳⁠ ⁠⁠״ (מלכים ב י״ב:י״א). ופי׳ ״החפשית״ ²מפרש בתלמוד ירושלמי שעשה לו בית בבית הקברות, כמה דאת אמר ״במתים חפשי״ (תהלים פ״ח:ו׳).

1. חסר בי״ת השמוש וכו׳. השוו מכלול נ׳:-נ״א. מה שחסר מכאן עד ״ופי׳ ׳החפשית׳⁠ ⁠⁠״ בכת״י פריס ומינכן (ובנדפס המבוסס על כת״י פריס; ועיינו בחילופים) יכול להיות מחמת טעות-הדומות או מחמת שהוא מתוספותיו של רד״ק. החיסרון נעלם אף מהסופר שתיקן את כת״י פריס, אולי מחמת טעות-הדומות.

2. מפרש בתלמוד ירושלמי וכו׳. כך במיוחס לרש״י. אך לא מצאתי כן בירושלמי שלפנינו. וראו מה שמוסיף רד״ק לפרש בדבריו על מלכים ב ט״ו:ה׳ ד״ה ״וישב״. בביאור הפסוק בתהלים ראו פירושו שם.

[Uzziah] lived bet ha-ḥofshit (=[in] the house of freedom). This elides a prepositional bet, akin to ha-nimṣa bet Adonay (=found in the House of the Lord; 2 Kgs 12:11). Ha-ḥofshit, as it is explained in the Talmud Yerushalmi, implies that he built himself a house in the cemetery, consistent with the statement, “When among the dead, ḥ ofshi (=one is free)” (Ps 88:6).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

וישב בית החפשית – ובס׳ מלכים בבית ושם מסרתי הסימן.

החפשות – החפשית קרי.

שופט – במק״ג הביא המגיה מסרות מתחלפות מן ו׳ שופט מלא בקריאה והנסחא הנכונה והברורה כמ״ש באחרונה דליכא בגוויהו כי אלהים שפט תילים ע״ה דהוא חסר וא״ו בכל הספרים ואיכא בדוכתי׳ אלהים שפט צדיק תילים ז׳ וכן הן א מלא בכל הספרים וכבר עיינינן להך מסרה בנסחי עתיקי ודוקני והכי אשכחנא לה בעמוס ב׳ ומאי דכתיב התם שופט ואיש מלחמה ר״ל גבור ואיש מלחמה שופט (ישעיהו ב׳).

נגזר – נכרת.

בית החפשית – בבית החפשית רצה לומר עזב הנהגת המלוכה והיה חפשי מן העמל וכמ״ש רז״ל שהמלכות לעבדות יחשב לפי רב העמל.

כי נגזר – כי נכרת מלבוא לבית ה׳ בעבור טומאת צרעתו לזה עזב גם הנהגת המלוכה.

על בית המלך – היה ממונה על בית המלך להיות שופט משפט העם תחת המלך.

וישב בבית החפשית – כי מצורע משתלח חוץ לג׳ מחנות, ובבתי ערי חומה משתלח חוץ מן החומה, וחז״ל אמרו שעשה לו בית בבית הקברות, שגם בית הקברות היה חוץ מן החומה. ולפי הפשט שנעשה חפשי מעבודת המלכות.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כב) וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י עֻזִּיָּ֔הוּ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים כָּתַ֛ב יְשַֽׁעְיָ֥הוּ בֶן⁠־אָמ֖וֹץ הַנָּבִֽיא׃

Now the rest of the acts of Uzziah, first and last, Isaiah the prophet, the son of Amoz, write.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

וּשְׁאַר פִּתְגָמֵי עֻזִיָהוּ קַדְמָאֵי עַד לָא סְרַח וְאִסְתְּגִיר וּבַתְרָאֵי מִן בָּתַר דְאִסְתְּגִיר כְּתַב יְשַׁעְיָהוּ בַר אָמוֹץ נָבִיָא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(כג) וַיִּשְׁכַּ֨ב עֻזִּיָּ֜הוּ עִם⁠־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֤וֹ עִם⁠־אֲבֹתָיו֙ בִּשְׂדֵ֤ה הַקְּבוּרָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמְּלָכִ֔ים כִּ֥י אָמְר֖וּ מְצוֹרָ֣ע ה֑וּא וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

So Uzziah slept with his fathers; and they buried him with his fathers in the field of burial which belonged to the kings; for they said, "'He is a leper"; and Jotham his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״יר״י אבן כספימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

וּשְׁכַב עֻזִיָהוּ עִם אַבָהָתוֹי וּקְבָרוּ יָתֵיהּ עִם אַבָהָתוֹי בַּחֲקַל קְבוּרְתָּא דִי הֲוַת לְמַלְכַיָא אֲרוּם אֲמָרוּ סְגִיר הוּא וּמְלַךְ יוֹתָם בְּרֵיהּ תְּחוֹתוֹי.

בשדה הקבורה אשר למלכים. במשמעות, שהוא לא נקבר עם המלכים, בגלל הסיבה שהזכיר: כי אמרו מצורע הוא, ובלי ספק, שלמקום קברי המלכים היה גן שאין בו קבר, ושם נקבר המלך הזה.

בשדה הקבורה – ולא במערה עם המלכים.

in the cemetery but not in the cave with the kings.

ויקברו אותו עם אבותיו בשדה וג׳ – כי קצת המלכים היו נקברים באותו השדה, ואם קצתם בעיר דוד, וגם אחר שהמקום ממנו כולל וכולל, הנה יצדק זה, אפילו לא נקבר מלך אחד באותה השדה, כל שכן בהיותו שדה עיר דוד.

בשדה הקבורה – ולא במערה של קבררת המלכים.

מצורע הוא – ואין מהראוי א״כ לקוברו במערה עם המלכים.

בשדה הקבורה – בשדה שאצל קבורת המלכים ולא במערה, כי אמרו מצורע הוא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״יר״י אבן כספימצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון