×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
במדבר י״בתנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל⁠־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי⁠־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ (ב) וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ⁠־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם⁠־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ג) וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ד)  וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל⁠־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹן֙ וְאֶל⁠־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלׇשְׁתְּכֶ֖ם אֶל⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלׇשְׁתָּֽם׃ (ה) וַיֵּ֤רֶד יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ (ו) וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ⁠־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם⁠־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר⁠־בּֽוֹ׃ (ז) לֹא⁠־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכׇל⁠־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ (ח) פֶּ֣ה אֶל⁠־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר⁠־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃ (ט) וַיִּֽחַר⁠־אַ֧ףא יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃ (י) וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל⁠־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃ (יא) וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל⁠־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל⁠־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃ (יב) אַל⁠־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃ (יג) וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ (יד) {מפטיר} וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃ (טו) וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד⁠־הֵאָסֵ֖ףב מִרְיָֽם׃ (טז) וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וַיִּֽחַר⁠־אַ֧ף =ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף (שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן [במקום מקף], ואף נכתב שווא באות רי"ש!)
• הערות ברויאר ודותן
ב עַד⁠־הֵאָסֵ֖ף =א⁠(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו ("עד" מוקפת) <ע֥ד האס֖ף? לא כן אלא במקף>
• דפוסים וקורן=<עַ֥ד הֵֽאָסֵ֖ף> (מרכא וטפחא)
E/ע
הערותNotes
(א) [פסקא צט] ותדבר מרים ואהרן במשה – אין דבר בכל מקום אלא לשון קשה, וכן הוא אומר דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות (בראשית מ״ב:ל׳), וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כ״א:ה׳), הא אין דבר בכל מקום אלא לשון קשה. ואין אמירה בכל מקום אלא תחנונים, וכן הוא אומר ויאמר אל נא אחי תרעו (בראשית י״ט:ז׳), ויאמר שמעו נא דברי (במדבר י״ב:ו׳). ותדבר מרים ואהרן במשה – מלמד ששניהם דברו בו, אלא שמרים פתחה בדבר. שלא היתה מרים יכולה לדבר בפני אהרן, אלא מפני צורך השעה. כיוצא בו אתה אומר ובאת אתה וקראת את המגילה אשר כתבת אתה מפי ירמיהו (ירמיהו ל״ו), ולא שהיה ברוך רגיל לדבר בפני ירמיה, אלא מפני צורך. ותדבר מרים ואהרן במשה – מנין היתה מרים יודעת שפירש משה מפריה ורביה? אלא שראתה צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים. אמרה לה: מה לך שאין את מתקשטת בתכשיטי נשים? אמרה לה: אין אחיך מקפיד בדבר. לכך ידעה מרים, ואמרה לאחיה, ושניהם דברו בו. [רבי נתן אמר: מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר וירץ הנער כיון ששמעה צפורה אמרה אוי לנשותיהם של אלו, בכך ידעה מרים ואמרה לאחיה ושניהם דברו בו.] והרי דברים קל וחומר: ומה מרים, שלא נתכוונה לדבר באחיה לגנאי אלא לשבח, ולא למעט מפריה ורביה אלא לרבות, בינה לבין עצמה – כך נענשה, המתכוון לדבר בחבירו לגנאי ולא לשבח, ולמעט מפריה ורביה ולא לרבות, בינו לבין אחרים ולא בינו לבין עצמו – על אחת כמה וכמה. ודברים קל וחומר: עוזיה המלך, שלא נתכוון ליטול לו גדולה, ולא בשביל כבוד עצמו אלא בשביל קונו – כך נענש, והמתכוון ליטול לו גדולה בשביל כבוד עצמו, ולא בשביל קונו – על אחת כמה וכמה. על אודות האשה הכושית – מגיד הכתוב שכל מי שהוא רואה אותה – היה מודה בנויה. וכן הוא אומר אבי מלכה ואבי יסכה (בראשית י״א:כ״ט), אלא שהכל סוכים ביופיה, שנאמר ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה (בראשית י״ב:ט״ו). רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: צפורה צפו וראו מה נאה האשה. הכושית – וכי היתה? אלא מדיינית היתה, שנאמר ולכהן מדין שבע בנות (שמות ב׳:ט״ז), ומה תלמוד לומר: כושית? – מה כושי משונה בעורו, כך צפורה משונה בנויה יותר מכל הנשים. כיוצא בו אתה אומר שגיון לדוד אשר שר לי״י על דברי כוש בן ימיני (תהלים ז׳:א׳). וכי כושי היה? אלא מה כושי משונה בעורו, אף שאול משונה במראיו, שנאמר משכמו ומעלה גבוה מכל העם (שמואל א ט׳:ב׳). כיוצא בו אתה אומר הלא כבני כושים אתם לי בני ישראל (עמוס ט׳:ז׳). וכי כושים היו? אלא כושי משונה בעורו – אף ישראל משונים במצוות יותר מכל אומות העולם. כיוצא בו אתה אומר וישמע עבד מלך הכושי איש סריס (ירמיהו ל״ח:ז׳). וכי כושי היה? אלא מה כושי משונה בעורו, כך היה ברוך בן נריה משונה במעשיו יותר מכל בני פלטרין של מלך. כי אשה כושית לקח – למה נאמר? לפי שהוא אומר על אודות הכושית, אלא מה תלמוד לומר: כושית לקח? יש לך נוחה ביופיה ולא במעשיה, במעשיה ולא ביופיה, כמו שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם (משלי י״א:כ״ב). זאת – נאה, נוחה בנויה – ונוחה במעשיה. לכך נאמר אשה כושית לקח. (ב) [פסקא ק] ויאמרו הרק אך במשה – והלא אף עם אבותינו דבר הקב״ה, ולא פירשו מפריה ורביה: והלא גם בנו דבר. ולא פירשנו מפריה ורביה. וישמע י״י – מלמד שלא היתה שם ברייה, אלא בינו לבין עצמו דברו בו, וישמע י״י. רבי נתן אומר: אף בפניו של משה דברו בו, שנאמר וישמע י״י והאיש משה, אלא שכבש משה על הדבר. (ג) [פסקא קא] והאיש משה עניו מאד – עניו בדעתו. אתה אומר עניו בדעתו, או עניו בגופו? תלמוד לומר: ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמורי (במדבר כ״א:ל״ד), ולעוג מלך הבשן, ירד על סיחון והרגו, על עוג והרגו. דבר אחר: עניו מאד – עניו בדעתו. אתה אומר עניו בדעתו, או עניו בממונו? תלמוד לומר: והאיש משה עניו מאד. מצינו שהספיר של לוחות – של משה היה, שנאמר בעת ההיא אמר י״י אלי פסל לך שני לוחות אבנים (דברים י׳:א׳). והלא מעשה אלהים היה, שנאמר: ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות כ״ד:י׳). מקיש מעשה למעשה: מה מעשה האמור להלן של ספיר – אף מעשה האמור כאן של ספיר. מכל אדם אשר על פני האדמה – ולא מאבות. רבי יוסי אומר: אף מאבות. מכל האדם – ולא ממלאכי השרת. (ד) [פסקא קב] ויאמר י״י פתאום – רבי שמעון בן מנסיא אומר: פתאום – נתירא משה בפתאום וידבר עמו. צאו שלשתכם אל אהל מועד – מלמד ששלשתם נקראו בדבור אחד, מה שאין הפה יכולה לדבר ומה שאי אפשר אוזן לשמוע. וכן הוא אומר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר (שמות כ׳:א׳). אחת דבר אלהים שתים זו שמענו (תהלים ס״ב). הלא כל דברי כאש נאם י״י (ירמיהו כ״ג:כ״ט). (ה) וירד י״י בעמוד ענן – שלא כמדת בשר ודם: מדת בשר ודם, כשהוא יוצא למלחמה – יוצא בבני אדם מרובים, וכשהוא יוצא לשלום – אינו יוצא אלא בבני אדם מועטים, אבל הקב״ה, כשהוא יוצא למלחמה – אינו יוצא אלא יחידי, שנאמר י״י איש מלחמה (שמות ט״ו), וכשהוא בא בשלום – באלפים וברבבות הוא בא, שנאמר רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן (תהלים ס״ח:י״ח). ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם – מפני מה לא יצא משה עמהם? שלא יהו ישראל אומרים: אף משה היה עמהם בכלל הכעס. דבר אחר: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לדבר לחבירו – לא יאמר לו קרב אליך, אלא מושכו במה שרוצה – ומדבר עמו. דבר אחר: שלא ישמע גנותו של אהרן. דבר אחר: שאין אומרים שבחו של אדם בפניו. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מצינו שאומר מקצת שבחו של אדם בפניו, שכן מצינו בנח כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (בראשית ז׳:א׳), ושלא בפניו הוא אומר אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו (בראשית ו׳:ט׳). רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם, שנאמר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך (תהלים ס״ו:ג׳), אם אומר מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם – קל וחומר לבשר ודם. (ו) [פסקא קג] ויאמר שמעו נא דברי – אין נא אלא לשון בקשה והרי דברים קל וחומר ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים קל וחומר לבשר ודם. רבי שמעון בן יוחי אומר: מה תלמוד לומר: שמעו נא דברי – אלא שבקשו ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש. קל וחומר שלא יהא אדם נכנס לתוך דברי חבירו. אם יהיה נביאכם י״י במראה אליו אתודע – או כשם שאני בחלום ובחזיון כך היה מדבר עם משה? תלמוד לומר: לא כן עבדי משה. (ז) בכל ביתי נאמן הוא – חוץ ממלאכי השרת. רבי יוסי אומר: אף ממלאכי השרת. (ח) פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות – אמרתי לו לפרוש מן האשה. במראה זו מראה דבור – אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה? תלמוד לומר: ויאמר לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳). רבי עקיבה אומר: האדם כשמועו. וחי אלו מלאכי השרת. א״ר שמעון התימני: איני כמבטל דברי רבי עקיבה אלא כמוסיף על דבריו: אדם כשמועו. וחי – אלו חיות הקודש מלאכי השרת. רבי אלעזר ברבי יוסי אומר: לא שאינן רואים, אלא אף שאינן שומעים, שנאמר ותשאני רוח ואשמע אחרי קול (יחזקאל ג׳:י״ב). ומה תלמוד לומר: כי לא יראני האדם וחי? – כשהוא חי אינו רואה, אבל רואה הוא בשעת מיתה. וכן הוא אומר לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה (תהלים כ״ב:ל׳). ולא בחידות – למה נאמר? לפי שהוא אומר בן אדם חוד חידה (יחזקאל י״ז:ב׳). או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות? תלמוד לומר: ותמונת י״י יביט. זה מראה אחוריים. אתה אומר זה מראה אחוריים, או אינו אלא זה מראה פנים? תלמוד לומר: והסירותי את כפי וראית את אחורי (שמות ל״ג:כ״ג). ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור (יחזקאל ב׳:י׳). והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, כותבים, ומה תלמוד לומר: פנים ואחור? פנים בעולם הזה, ואחור לעולם הבא. פנים בשלוותם ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור מתן שכרן של צדיקים ופורענותם של רשעים לעולם הבא. וכתוב אליה קינים והגה והי – קינים של רשעים, שנאמר קינה היא וקננוה (יחזקאל ל״ב:ט״ז). והגה של צדיקים, שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור (תהלים צ״ב:ד׳). והי של רשעים, שנאמר הוה על הוה באה (יחזקאל ז׳). ומדוע לא יראתם – אין תלמוד לומר: בעבדי במשה, אלא שדברתם בי – דברתם בעבדי משה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו אפוטרופוס במדינה, והיו בני המדינה מדברים בפניו. אמר להם המלך: לא בעבדי דברתם, אלא בי דברתם. ואם תאמר אין מכיר במעשיו – זה קשה מן הראשונה. (ט) [פסקא קד] ויחר אף י״י בם וילך – מאחר שהודיעם סרחונם, אחר כך גזר עליהם נדוי. והרי דברים קל וחומר: ומה אם מי שאמר והיה העולם לא כעס על בשר ודם עד שהודיעם סרחונם – קל וחומר על בשר ודם, שלא יכעוס על חבירו עד שיודיעו סרחונו. רבי נתן אומר: הודיעם סרחונם ואחר כך גזר עליהם נדוי, שלא יאמרו כדרך שאמר איוב הודיעני על מה תריבני (איוב י׳:ב׳). (י) [פסקא קה] והענן סר מעל האהל – משל למלך בשר ודם שאמר לפדגוג: רדה את בני, אבל משאלך לי רדהו, מפני שרחמי האב על הבן. והרי דברים קל וחומר: אם חס המקום על הצדיקים בשעת כעס – קל וחומר בשעת רצון, שנאמר כה אמר י״י בעת רצון עניתיך (ישעיהו מ״ט:ח׳). והנה מרים מצורעת כשלג – מלמד שנצטרעו כעוזה, ללמדך שנקי בשר היו. וכן הוא אומר ויאמר י״י לו עוד הבא נא ידך בחיקך (שמות ד׳:ו׳). ללמדך שנקי בשר היו. ויפן אהרן – שנפנה מצרעתו. רבי יהודה בן בתירה אומר: עתיד ליתן את החשבון על מי שאמר נתנגע אהרן. אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, את מגלה עליו? ועתיד ליתן את החשבון על מי שאומר צלפחד מקושש היה. אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו? ועתיד ליתן את הדין מי שאמר עקביא בן מהללאל נתנדה. ויפן אהרן אל מרים – מגיד הכתוב שכל זמן שהיה רואה אותה – היתה פורחת בה. (יא) ויאמר אהרן אל משה בי אדוני – אמר לו: אם שוגגים היינו מחול לנו כמזידים. (יב) אל נא תהי כמת – מה המת מטמא באהל – אף מצורע מטמא בביאה. אמר אהרן: נמצאתי מפסיד לאחותי, שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה, ולא לטהרה. לפי דרכינו למדנו שהיה אהרן דורש אין אדם רואה בנגעי קרוביו. אשר בצאתו מרחם אמו – מרחם אמנו, אלא שכינה הכתוב בדבר. ויאכל חצי בשרו – חצי בשרנו היה צריך לומר, כעיניין שנאמר כי אחינו בשרנו הוא (בראשית ל״ז:כ״ז). (יג) ויצעק משה אל י״י – כעניין שנאמר: אל נא רפא נא לה. בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לבקש שאלותיו – צריך שיאמר שנים שלשה דברי תחנונים, ואחר יבקש שאלותיו, שנאמר אל נא רפא נא לה – בא הכתוב ללמדך דרך ארץ. ומה תלמוד לומר: לאמר? אלא שאמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו. עד שהשיבו הקב״ה ויאמר י״י אל משה ואביה ירוק ירק בפניה. רבי אלעזר בן עזריה אומר: בארבעה מקומות ביקש משה מלפני הקב״ה והשיבו לו על שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר וידבר משה לפני י״י לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי (שמות ו׳:י״ב), אין תלמוד לומר: לאמר, אלא שאמר לו: השיבני אם אתה גואלם אם לאו. עד שהשיבו הקב״ה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה (שמות ו׳:א׳). כיוצא בו אתה אומר ויאמר משה לפני י״י יפקוד י״י אלהי הרוחות לכל בשר (במדבר כ״ז:ט״ז), שאין תלמוד לומר: לאמר, אלא שאמר לו: השיבני אם אתה ממנה פרנסים אם לאו. עד שהשיבו המקום, שנאמר ויאמר י״י אל משה קח לך את יהושע בן נון (במדבר כ״ז:י״ח). כיוצא בו אתה אומר: ואתחנן אל י״י בעת ההיא לאמר (דברים ג׳:כ״ג). אין תלמוד לומר: לאמר אלא שאמר לו השיבני אם אכנס לארץ אם לאו. עד שהשיבו המקום רב לך (דברים ג׳:כ״ו). אף כאן אני אומר אין תלמוד לומר: לאמר. אמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו. עד שאמר לו הקב״ה ואביה ירוק ירק בפניה. אל נא רפא נא לה – מפני מה לא האריך משה בתפילה? שלא יהו ישראל אומרים: אחותו היא נתונה בצרה, והוא עומד ומרבה בתפלה. דבר אחר: לא זהו, שמשה מתפלל והמקום שומע תפלתו? כמה שנאמר ותגזר אומר ויקם לך (איוב כ״ב:כ״ח), ואומר אז תקרא וה׳ יענה (ישעיהו נ״ח). שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: עד כמה יאריך אדם בתפלה? אמר להם אל יאריך יותר ממשה, שנאמר ואתנפל לפני י״י כראשונה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה. ועד כמה יקצר בתפלה? אמר להם אל יקצר יותר ממשה, שנאמר אל נא רפא נא לה. יש שעה לקצר ויש שעה להאריך. (יד) [פסקא קו] ויאמר י״י אל משה ואביה ירוק ירק בפניה – רבי אחי ברבי יאשיה אמר: שתי נזיפות נזפה: אלו אביה בשר ודם נזף עד שתהא מוכלמת ז׳, או מה אביה בשר ודם שבעה, מי שאמר והיה העולם ארבעה עשר? דיו לבא מן הדין להיות כנדון: מה אביה בשר ודם ז׳ – אף מי שאמר והיה העולם ז׳. תסגר – הקב״ה הסגירה והקב״ה טימאה והקב״ה טיהרה. (טו) שבעת ימים – ללמדך שבמדה שאדם מודד – בה מודדים לו. מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר: ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב׳:ד׳). לפיכך עיכב לה שכינה וארון כהנים ולוים וישראל ושבעה ענני כבוד, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים. יוסף זכה בעצמות אביו, ואין באחיו גדול הימנו, שנאמר ויעל יוסף לקבור את אביו, ויעל עמו גם רכב גם פרשים (בראשית נ׳:ט׳), מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה עצמו. משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וג׳. מי לנו גדול ממשה, שלא נתעסק בו אלא הקב״ה. שנאמר ויקבור אותו בגיא בארץ נבו (דברים ל״ד). רבי יהודה אומר: אלמלא מקרא שכתוב – אי אפשר: עלה אל הר העברים הזה הר נבו – זה נחלת בני ראובן, שנאמר ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו (במדבר ל״ב), ולא נקבר אלא בתוך נחלתו של גד, שנאמר: ולגד אמר ברוך מרחיב גד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון (דברים ל״ג:כ״א). אלא: מלמד שהיה משה נתון על ידו של הקב״ה ארבעת מיל, מחלקו של ראובן לחלקו של גד, ומלאכי השרת מקלסים אותו. ואומר צדקת י״י עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים ל״ג:כ״א). ולא משה בלבד, אלא כל הצדיקים אוספם, שנאמר והלך לפניך צדקך וכבוד י״י יאספך (ישעיהו נ״ח). (טז) ואחר נסעו העם מחצרות – וכי ב׳ חצרות היו, שנסעו מזו וחנו בזו? אלא כיון שנסעו ישראל לא הספיקו להלוך עד ששמעו שנצטרעה מרים וחזרו וחנו לאחוריהם לכך נאמר ואחר נסעו העם מחצרות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144