(א) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ב] [א] ״וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם.⁠״ – ״לֵאמֹר אֲלֵהֶם״ לַבָּנִים, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, אוֹ ״לֵאמֹר אֲלֵהֶם״ לְיִשְׂרָאֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, זֶה דִבּוּר הָאָמוּר לְיִשְׂרָאֵל; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לֵאמֹר אֲלֵהֶם״? ״לֵאמֹר אֲלֵהֶם״ לַבָּנִים, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר. (ב) [ב] ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹחֵז בַּחַיָּה, וּמַרְאֶה אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם: ״זוֹ תֹאכְלוּ, וְזוֹ לֹא תֹאכֵלוּ!⁠״ ״אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם״ (ויקרא י״א:ט׳), ״זוֹ אִכְלוּ, וְזוֹ לֹא תֹאכֵלוּ!⁠״ ״וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף״ (ויקרא י״א:י״ג), ״אֵלֶּה שַׁקֵּצוּ, וְאֵלֶּה לֹא תְשַׁקֵּצוּ!⁠״ ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״ (ויקרא י״א:כ״ט), ״זֶה טָמֵא וְזֶה אֵינוֹ טָמֵא!⁠״ [ג] ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ״ – מַשְׁמָע מִפִּי מַשְׁמָע: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל״ (בראשית ט׳:ג׳), יָכֹל הַכֹּל הָיָה בִכְלַל הֶתֵּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.⁠״ (דברים י״ד:ד׳-ה׳) [ד] יָכֹל תְּהֵא כָּל הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ תְּהֵא מֻתֶּרֶת? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ״ (בראשית ט׳:ד׳), אָסַר אֵבֶר מִן הַחַי. ״עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה״ (בראשית ל״ב:ל״ג), אָסַר גִּיד הַנָּשֶׁה. ״כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ״ (ויקרא ז׳:כ״ג), אָסַר אֶת הַחֵלֶב. ״וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ״ (ויקרא ז׳:כ״ו), אָסַר אֶת הַדָּם. יָכֹל יְהוּ מֻתָּרִין בִּזְבִיחָה וְשֶׁלֹּא בִזְבִיחָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְזָבַחְתָּ... וְאָכַלְתָּ״ (דברים כ״ז:ז׳). [ה] אֵין לִי אֶלָּא ״שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים״ (דברים י״ד:ד׳), הַמְּיֻחָדִים, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״חַיָּה... מִכָּל הַבְּהֵמָה״. אֵין לִי אֶלָּא חַיָּה מִין בְּהֵמַה, מְנַיִן בְּהֵמָה מִין חַיָּה? טְמֵאָה מִין טְהוֹרָה, טְהוֹרָה מִין טְמֵאָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״חַיָּה״, מִכֹּל, ״וּבְהֵמָה״, מִכֹּל. [ו] אוֹ ״חַיָּה״, מִכֹּל, ״וּבְהֵמָה״, מִכֹּל, יָכֹל אַף חַיּוֹת הַיָּם וּבֶהֱמַת הַיָּם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל הָאָרֶץ״, לְהוֹצִיא אֶת שֶׁבַּיָּם. [ז] אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ תְּהֵא מֻתֶּרֶת בְּסִימָנִין, וְשֶׁבַּיָּם בֵּין בְּסִימָנִין וּבֵין שֶׁלֹּא בְּסִימָנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת... אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ״, אֵין לָךְ אֶלָּא זוֹ שֶׁעַל הָאָרֶץ. [ח] ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ״ – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּהֵמָה בִּכְלַל הַחַיָּה¹. וּמְנַיִן שֶׁאַף הַחַיָּה בִּכְלַל הַבְּהֵמָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.⁠״ (דברים י״ד:ד׳-ה׳) (ג) [ט] ״כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה, אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ.⁠״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיל. הוֹצִיא הָעֹבֶר אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִירָהּ, מֻתָּר. הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ וְהֶחְזִירוֹ, יָכֹל יְהֵא מֻתָּר? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא י״א:ד׳) ״אַךְ״. מָה רָאִיתָ לוֹמַר, בְּשֶׁהוֹצִיא הָעֹבֶר אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִירָהּ, מֻתָּר? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ כַיָּלוּד. בְּשֶׁהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ וְהֶחְזִירוֹ, אָסוּר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַיָּלוּד. [י] אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב לַחְלֹק בֵּין אֵבָרִים לְאֵבָרִים, אוֹ לֹא בָא אֶלָּא לַחְלֹק בֵּין עֳבָרִים לָעֳבָרִים, לוֹמַר אֵיזֶה עֹבֶר יְהֵא מֻתָּר, שֶׁאִלּוּ נוֹלַד יְהֵא מֻתָּר? וְאֵיזֶה זֶה? זֶה בֶּן תִּשְׁעָה חַי בְּחֻלִּין. מְנַיִן בֶּן תִּשְׁעָה מֵת אוֹ בֶן שְׁמוֹנָה חַי אוֹ מֵת, וְלַד מְבַכֶּרֶת בֶּן תִּשְׁעָה מֵת אוֹ בֶן שְׁמוֹנָה חַי אוֹ מֵת, וּוְלַד מְעֻשֶּׂרֶת בֶּן תִּשְׁעָה מֵת אוֹ בֶן שְׁמוֹנָה חַי אוֹ מֵת, וּוְלַד מֻקְדָּשִׁין בֶּן תִּשְׁעָה מֵת אוֹ בֶן שְׁמוֹנָה חַי אוֹ מֵת, וּוְלַד חַטָּאת בֶּן תִּשְׁעָה מֵת אוֹ בֶן שְׁמוֹנָה חַי אוֹ מֵת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה״, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם.     [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ג] [א] ״בַּבְּהֵמָה... תֹּאכֵלוּ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְיָה. יָכֹל אֲפִלּוּ יָצַאת מִקְצָתָהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתָהּ״, ״אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ״, אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה, אֵין בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּאֲכִילָה. [ב] אֵין לִי אֶלָּא בַּ׳עֲשֵׂה׳, בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם... מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ״ (דברים י״ד:ז׳-ח׳). אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה מְנַיִן? וְדִין הוּא: מָה אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סִימָנֵי טַהֲרָה, הֲרֵי הֵן בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳ בַּאֲכִילָתָן, שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין בָּהֶם סִימָנֵי טַהֲרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳ לַאֲכִילָתָן? נִמְצְאוּ הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר מִן הַכָּתוּב, וּשְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִקּוֹל וָחֹמֶר. נִמְצֵאת מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳ שֶׁלָּהֶם מִן הַכָּתוּב, וּמִצְוַת ׳לֹא תַעֲשֶׂה׳ מִקּוֹל וָחֹמֶר. (ד-ז) [ג] ״אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה״ – יֵשׁ לָךְ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה שֶׁאֵין אַתְּ אוֹכֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה טָהוֹר שֶׁנּוֹלַד מִן הַטָּמֵא. [ד] אוֹ יָכֹל טָמֵא שֶׁנּוֹלַד מִן הַטָּהוֹר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״גָּמָל... הוּא... טָמֵא הוּא״, זֶה טָמֵא וְזֶה אֵינוֹ טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״גָּמָל״, ״גָּמָל״ (דברים י״ד:ז׳), שְׁנֵי פְעָמִים? אֶחָד גָּמָל הַיָּלוּד מִן הַגְּמַלָּה, וְאֶחָד גָּמָל הַיָּלוּד מִן הַפָּרָה. [ה] ״אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה״ – יֵשׁ לָךְ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה שֶׁאֵין אַתְּ אוֹכֵל, וְאֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ הַטְּרֵפוֹת. [ו] נְקוּבַת הַוֵּשֶׁט, וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת בְּרֻבָּהּ, נִקַּב קְרוּם שֶׁלַּמֹּחַ, נִקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ, נִפְסַק חוּט הַשִּׁזְרָה, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיַּר מִמֶּנָּה כְּלוּם, נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה, הָרֵאָה שֶׁנִּקְּבָה אוֹ שֶׁחָסָרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּיפוֹנוֹת.   נִקְּבָה הַקֵּבָה, נִקְּבוּ הַדַּקִּין, רַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם נִטְּלָה הַמָּרָה, פְּסוּלָה. [ז] הַכֶּרֶס הַפְּנִימִית שֶׁנִּקְּבָה אוֹ שֶׁנִּקְרַע רֹב הַחִיצוֹנָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּגְדוֹלָה טֶפַח, וּבִקְטַנָּה רֻבָּהּ. [ח] הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקְּבוּ לַחוּץ. נָפְלָה מִן הַגַּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צְלָעוֹתֶיהָ, וּדְרוּסַת הַזְּאֵב. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דְּרוּסַת הַזְּאֵב, בַּדַּקָּה, וּדְרוּסַת הָאֲרִי, בַּגַּסָּה. דְּרוּסַת הַנֵּץ, בְּעוֹף הַדַּק, וּדְרוּסַת הַגַּס, בְּעוֹף הַגַּס. יָכֹל אֲפִלּוּ נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַּב קְרוּם שֶׁלַּמֹּחַ, נִקַּב הַלֵּב לֹא לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה הַשִּׁזְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיַּר מִמֶּנָּה כַזַּיִת, הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקְּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה, [ט] נִטַּל הַטְּחוֹל, נִטְּלוּ הַכְּלָיוֹת, נִטַּל לֶחִי הַתַּחְתּוֹן, נִטְּלָה הָאוֹם שֶׁלָּהּ, וַחֲרוּתָה בִידֵי שָׁמַיִם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה״ (ויקרא י״ז:ט״ו), מַה נְּבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ בַּת חַיִּים, אַף טְרֵפָה, שֶׁאֵינָהּ בַּת חַיִּים. יָצַאת זוֹ שֶׁהִיא בַת חַיִּים. [י] יָכֹל אֲפִלּוּ אָכְלָה רֹדַפְנֵי,⁠² אוֹ שֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנָגְלִים, אוֹ שֶׁשָּׁתַת מַיִם הָרָעִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה״ (ויקרא י״ז:ט״ו), מַה נְּבֵלָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַי, אַף טְרֵפָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַי. יָצַאת זוֹ שֶׁכָּמוֹהָ חַי. הַגְּלוּדָה, רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִים. וּמוֹדִין שֶׁאִם נִשְׁתַּיַּר עָלֶיהָ עוֹר כַּסֶּלַע, תְּהֵא כְשֵׁרָה.     [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ד] [א] וּמְנַיִן לְרַבּוֹת חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה... טָמֵא״. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה... טָמֵא״. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת חֵלֶב חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה... טָמֵא״. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת חֵלֶב פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַשְּׁסוּעָה... טָמֵא״ (דברים י״ד:ז׳-ח׳)³, חֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה מְנַיִן? וְדִין הוּא: אָסַר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְאָסַר עֲנָבִים בַּנָּזִיר; מָה עֲנָבִים, עָשָׂה מַה שֶּׁיּוֹצֵא מֵהֶם כְּמוֹתָם, אַף בְּהֵמָה, נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּה כְּמוֹתָהּ. [ב] הִין, אִם עָשָׂה אֶת הַיַּיִן כָּעֲנָבִים, שֶׁהוּא גוּפָן, נַעֲשֶׂה אֶת הֶחָלָב כַּבְּהֵמָה, שֶׁאֵינוֹ גוּפָהּ! רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם עָשָׂה אֶת הַיַּיִן כָּעֲנָבִים בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בִּפְסוּלָתָן, נַעֲשֶׂה אֶת הֶחָלָב כַּבְּהֵמָה, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בִּפְסוּלָתָהּ! הַתְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בִּפְסוּלָתָהּ, וְעָשָׂה אֶת שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּה כְמוֹתָהּ. [ג] הִין, אִם הֶחְמִיר בִּתְרוּמָה בְּאִסּוּר הֶחָמוּר, נַחְמִיר בַּבְּהֵמָה בְּאִסּוּר הַקַּל! תִּלְמֹד לוֹמַר ״גָּמָל״, ״גָּמָל״ (דברים י״ד:ז׳), שְׁנֵי פְעָמִים. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְשָׂרָהּ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לַחֲלָבָהּ. [ד] יָכֹל אַף בְּשַׂר מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, וַחֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, יְהוּ בְ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳ עַל אֲכִילָתָן? וְדִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה, שֶׁהֵקֵל בְּמַגָּעָהּ, הֶחְמִיר בַּחֲלָבָהּ, מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, שֶׁהֶחְמִיר בְּמַגָּעָן, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר בַּחֲלָבָן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֶה״. זֶה טָמֵא, וְאֵין חֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא. אוֹצִיא אֶת הֶחָלָב, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בַּכֹּל, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל! תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֶה... הוּא... טָמֵא הוּא״. זֶה בְ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳ עַל אֲכִילָתוֹ, אֵין בְּשַׂר מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם וַחֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳ עַל אֲכִילָתָן. [ה] ״אֶת הַגָּמָל, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא״ – ״וְאֶת הַשָּׁפָן, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא״, ״וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא״, מַה תַּלְמוּד? אִם לְתִקּוּן הַמִּקְרָא, וַהֲלֹא כְבַר נֶאֱמַר: ״אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה... מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ״ (דברים י״ד:ז׳-ח׳), וְלָמָּה בָּאוּ? לְרַבּוֹת אֶת הָרִבּוּיִים שֶׁאֲמָרוּ. [ו] ״אֶת הַגָּמָל, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא״ – מַה תַּלְמוּד? שֶׁיָּכֹל יַתִּירֶנּוּ בְסִימָן אֶחָד? וְדִין הוּא: מָה, אִם הַחֲזִיר, שֶׁהוּא מַפְרִיס פַּרְסָה, טָמֵא, גָּמָל, שֶׁאֵינוֹ מַפְרִיס פַּרְסָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא טָמֵא? אִלּוּ כֵן, הָיִיתִי אוֹמֵר, מִי אָסַר אֶת הַחֲזִיר? גֵּרָה. הִיא תַּתִּיר אֶת הַגָּמָל! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶת הַגָּמָל, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא... טָמֵא״, יֹאמַר גָּמָל קוֹל וָחֹמֶר לַחֲזִיר: מָה, אִם גָּמָל, שֶׁהוּא מַעֲלֵה גֵרָה, טָמֵא, חֲזִיר, שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֵה גֵרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא טָמֵא? [ז] אֵלּוּ כֵן, הָיִיתִי אוֹמֵר, מִי אָסַר אֶת הַגָּמָל? פַּרְסָה. הִיא תַּתִּיר אֶת הַחֲזִיר! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאֶת הַחֲזִיר, כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְלֹא גֵרָה, טָמֵא הוּא״ (דברים י״ד:ח׳). (ח) [ח] ״מִבְּשָׂרָם״ – לֹא מִן הָעֲצָמוֹת, לֹא מִן הַגִּידִים, לֹא מִן הַטְּלָפַיִם שֶׁלָּהֶם. ״וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ״ – יָכֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עַל מַגַּע נְבֵלוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר: (וַיִּקְרָא כ״א:א׳) ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו״, הַכֹּהֲנִים אֵינָן מִטַּמִּין לַמֵּתִים, מִטַּמִּין הֵן יִשְׂרָאֵל לַמֵּתִים. [ט] קוֹל וָחֹמֶר: אִם מִטַּמִּין הֵם לַמֵּתִים הַחֲמוּרִין, לֹא יִטַּמּוּ לַנְּבֵלוֹת הַקַּלּוֹת! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ״? בָּרֶגֶל. [י] אֲחֵרִים אוֹמְרִין: ״וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ״, יָכֹל אִם נָגַע אָדָם בִּנְבֵלָה, יַלְקֶה אַרְבָּעִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ״ (ויקרא י״א:כ״ד). אוֹ ״וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ״, יָכֹל אִם רָאָה אָדָם אֶת הַנְּבֵלָה, יֵלֵךְ וְיִטָּמֵא לָהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ״. הָא כֵיצַד? הֱוֵי אוֹמֵר רְשׁוּת. [יא] ״טְמֵאִים״ – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, בָּשָׂר בְּבָשָׂר וְחֵלֶב בְּחֵלֶב, בָּשָׂר בְּחֵלֶב וְחֵלֶב בְּבָשָׂר, בֵּין בְּחַיֵּיהֶם, בֵּין בְּמִיתָתָן. [יב] ״טְמֵאִים״ – לוֹסַר אֶת צֵירָן וְאֶת רֻטְבָן, וְאֶת הַקּוֹפֶה שֶׁלָּהֶם, ״הֵם״, פְּרָט לְשֶׁאֵין בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם, ״לָכֶם״, מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה. (ט) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ג] [א] מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֱכֹל אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ׳, לֹא תֹּאכַל אֶת שֶׁאֵין לוֹ, ׳אַל תֹּאכַל אֶת שֶׁאֵין לוֹ׳, אֱכֹל אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. לָמָּה נִשְׁנוּ? לִתֵּן עֲלֵיהֶם בַּ׳עֲשֵׂה׳ וְלִתֵּן עֲלֵיהֶם בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳. שֶׁיָּכֹל, הוֹאִיל וְהִתִּיר בִּמְפֹרָשׁ, נַתִּיר אַף בַּסָּתוּם? מָה, לֹא הִתִּיר בִּמְפֹרָשׁ אֶלָּא בְּכֵלִים, כָּךְ לֹא נַתִּיר בַּסָּתוּם אֶלָּא בְּכֵלִים? וּמְנַיִן אֲפִלּוּ הֵן בְּבוֹרוֹת וּבְשִׁיחִין וּבִמְעָרוֹת, שׂוֹחֶה וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ נִמְנָע? תִּלְמֹד לוֹמַר ״תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם״. [ב] ׳יַמִּים׳ – זֶה יָם הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים״ (בראשית א׳:י׳). ׳נְחָלִים׳ – אֵלּוּ הַנְּהָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן״ (בראשית ב׳:י׳). אֵין לִי אֶלָּא יַמִּים וּנְחָלִים שֶׁהֵן מוֹשְׁכִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּמוֹשְׁכִין בִּימוֹת הַחַמָּה, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר יַמִּים וּשְׁאָר נְחָלִים שֶׁהֵן מוֹשְׁכִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִין, וְאֵינָן מוֹשְׁכִין בִּימוֹת הַחַמָּה, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה לְהָבִיא אֶת הַמַּיִם שֶׁבַּבֵּבָרִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּמַּיִם״. [ג] יָכֹל לְעִנְיַן הֶתֵּר עָשָׂה אֶת כָּל הַמַּיִם כַּיַּמִּים וְכַנְּחָלִים? וּמְנַיִן לְעִנְיַן אִסּוּר נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמַּיִם כַּיַּמִּים וְכַנְּחָלִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יַמִּים״, ״יַמִּים״ (ויקרא י״א:י׳), ״נְחָלִים״, ״נְחָלִים״, לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה יַּמִּים וּנְחָלִים אֲמוּרִין לְעִנְיַן הֶתֵּר, עָשָׂה אֶת כָּל הַמַּיִם כַּיַּמִּים וְכַנְּחָלִים, אַף יַמִּים וּנְחָלִים אֲמוּרִין לְעִנְיַן אִסּוּר, נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמַּיִם כַּיַּמִּים וְכַנְּחָלִים. (י) [ד] אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בַּמַּיִם״: בַּמַּיִם שֶׁהִתַּרְתִּי, בָּהֶם הַמַּיִם אָסַרְתִּי, אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִין שֶׁהִתַּרְתִּי, אוֹתוֹ הַמִּין אָסַרְתִּי? אֵי זֶה מִין הִתַּרְתִּי? בַּעַל עֲצָמוֹת, וּפָרֶה וְרָבֶה; אַף אֵין לִי אֶלָּא בַּעַל עֲצָמוֹת וּפָרֶה וְרָבֶה. וּמְנַיִן לְבַעַל עֲצָמוֹת וְאֵינוֹ פָרֶה וְרָבֶה, אֵינוֹ בַעַל עֲצָמוֹת וּפָרֶה וְרָבֶה, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה לְהָבִיא אֶת הַגַּלִּים, וְאֶת הַצְּפַרְדְּעִים הַגְּדֵלִים בַּיָּם וּגְדֵלִים בַּיַּבָּשָׁה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת... בַּמָּיִם... לֹא תֹאכֵלוּ״. [ה] אֵין לִי אֶלָּא הַמַּרְבֶּה בְקַשְׂקַשִּׂים וּבִסְנַפִּירִים, כְּגוֹן כַּפּוֹנִית זוֹ שֶּבַּיָּם, וּמְנַיִן אֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא סְנַפִּיר אֶחָד וְקַשְׂקֶשֶׂת אַחַת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְקַשְׂקֶשֶׂת״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂים, תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְקַשְׂקֶשֶׂת״. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ״ (שמואל א י״ז:ה׳). רַבִּי יוֹסֵה בֶן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: לִוְיָתָן דָּג טָהוֹר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים״ (איוב מ״א:ז׳), אֵלּוּ קַשְׂקַשִּׂין שֶׁלּוֹ, ״תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ״ (איוב מ״א:כ״ב), אֵלּוּ הִַּסְנַפִּירִין שֶׁלּוֹ. [ו] ״תֹּאכֵלוּ״ (ויקרא י״א:ג׳), לְרַבּוֹת טָהוֹר שֶׁבִּמְעֵי טָמֵא. אוֹ יָכֹל טָמֵא שֶׁבִּמְעֵי טָהוֹר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתָהּ״ (ויקרא י״א:נ׳). מָה רָאִיתָ לוֹמַר בִּבְהֵמָה שֶׁבִּמְעֵי טָמֵא, טָמֵא, וּבִמְעֵי טָהוֹר, טָהוֹר, וּבַדָּגִים אֵינוֹ כֵן? לְפִי שֶׁאֵינוֹ גִּדּוּלָיו. ״תֹּאכֵלוּ״ (ויקרא י״א:ג׳), לְרַבּוֹת טָהוֹר שֶׁנִּכְבַּש עִם הַטָּמֵא. אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁנִּמּוֹק? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתָהּ״ (ויקרא י״א:ג׳). [ז] ״חַיָּה״ – זוֹ חַיַּת הַיָּם, ״נֶפֶשׁ״, לְהָבִיא אֶת הַסִּירֵנֵי. יָכֹל תְּהֵא מְטַמָּא בְאָהֵל, כְּדִבְרֵי בֶן חֲכִינַי? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא י״א:ב׳) ״זֹאת״. [ח] ״וְשֶׁקֶץ״ – לוֹסַר אֶת צֵירָן וְאֶת רֻטְבָן וְאֶת הַקּוֹפֶה שֶׁלָּהֵן. ״הֵם״ – פְּרָט לְשֶׁאֵין בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם. ״לָכֶם״ – מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה. (יא) [ט] ״וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם״ – לוֹסַר אֶת עֵרוּבֵיהֶן. כַּמָּה יְהֵא בוֹ וִיהֵא אָסוּר? עֲשָׂרָה זוּז בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל. כָּל גָּרֵב שֶׁהוּא מַחְזִיק סָאתַיִם. דָּג טָמֵא, צֵירוֹ אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית בְּסָאתַיִם. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. [י] ״מִבְּשָׂרָם״ – לֹא מִן הָעֲצָמוֹת וְלֹא מִן הַסְּנַפִּירִין שֶׁלָּהֵן. ״וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ״ – לְהָבִיא אֶת הַיַּבְחוּשׁין שֶׁסִּנְּנָן. (יב) [יא] ״כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם״ – מַה תַּלְמוּד? שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא הַמַּעֲלֶה סִימָנֵי טַהֲרָה שֶׁלּוֹ לַיַּבָּשָׁה, הֵשִׁירָן בַּמַּיִם, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם״, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָהֶם סְחוֹרָה. [יב] ״וְשֶׁקֶץ״ (ויקרא י״א:י״א), ״תְּשַׁקֵּצוּ״, ״שֶׁקֶץ״, לוֹסַר אֶת צֵירָן וְאֶת רֻטְבָן, וְאֶת הַקּוֹפֶה שֶׁלָּהֶם, וְאֶת בֵּיצֵיהֶם, וְאֶת עוֹרוֹתֵיהֶם, וְאֶת עֵרוּבֵיהֶן. (יג) ״אֵלֶּה״ – ״הֵם״, ״מִן״, הֲרֵי אֵלּוּ מֵעוּטִים: פְּרָט לְחַרְטוֹם⁴ וּלְצִפָּרְנַיִם וְלִכְנָפַיִם וְלַנּוֹצָה.     [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ה] [א] ״לֹא יֵאָכְלוּ״ – לְחַיֵּב אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. אוֹ ״לֹא יֵאָכְלוּ״, אֶלָּא לְאָסְרָן בַּהֲנָיָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא תֹאכְלוּם״ (ויקרא י״א:מ״ב). הָא כֵיצַד? בַּאֲכִילָה הֵן אֲסוּרִין, וּבַהֲנָיָה הֵן מֻתָּרִין. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לֹא יֵאָכְלוּ״? לְחַיֵּב אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. [ב] ״אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה״ – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן ׳נֶשֶׁר׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים י״ד:י״ב) ׳נֶשֶׁר׳. מַה ״נֶּשֶׁר״ אָמוּר כָּן, עָשָׂה אֶת הָאֲמוּרִין בַּנֶּשֶׁר ׳בַּל תַּאֲכִיל׳ כְּ׳בַל תֹּאכַל׳, אַף ׳נֶשֶׁר׳ אָמוּר לְהַלָּן, נַעֲשֶׂה אֶת הָאֲמוּרִין בַּנֶּשֶׁר ׳בַּל תַּאֲכִיל׳ כְּ׳בַל תֹּאכַל׳. (יד) [ג] רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן ״אַיָּה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״דַּיָּה״ (דברים י״ד:י״ג). מַה ״דַּיָּה״ אֲמוּרָה לְהַלָּן, עָשָׂה אֶת ״הָרָאָה״ (דברים י״ד:י״ג) מִין דַּיָּה, אַף ״אַיָּה״ אֲמוּרָה כָּן, נַעֲשֶׂה אֶת הָרָאָה⁵ מִין אַיֵּה. (טו) [ד] ״עֹרֵב״ – זֶה עוֹרֵב. ״כָּל עֹרֵב״ – לְהָבִיא עוֹרֵב הָעֲמָקִי, וְעוֹרֵב הַבָּא בְּרֹאשׁ יוֹנִים. ״לְמִינוֹ״ – לְהָבִיא אֶת הַזַּרְזִירִים. ״לְמִינוֹ״ – לְהָבִיא אֶת הַסְּנוֹנִית. (טז) [ה] ׳נֵץ׳ זֶה בֶּן הַנֵּץ, ״לְמִינֵהוּ״, לְהָבִיא אֶת בַּר חוֹרִיָּה. מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״לְמִינֵהוּ״, ״לְמִינֵהוּ״ אַרְבָּעָה פְעָמִים? שֶׁיָּכֹל אֵלּוּ יְהוּ אֲסוּרִין וְהַלָּלוּ יְהוּ מֻתָּרִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְמִינֵהוּ״, ״לְמִינֵהוּ״, רִבָּה. הָא כֵיצַד? הֱיֵה לָמֵד מִן הַמְפֹרָשׁ: [ו] מַה הַנֶּשֶׁר, מְפֹרָשׁ שֶׁאֵין לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְאֵין לוֹ זְפָק, וְאֵין קֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף, וְדוֹרֵס וְאוֹכֵל, כָּל כַּיּוֹצֵא בוֹ אָסוּר. מַה תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה מְיֻחָדִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְיֵשׁ לָהֶם זְפָק, וְקֻרְקְבָנָן נִקְלָף, וְאֵינָן דּוֹרְסִין וְאוֹכְלִין, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר. (כ-כב) [ז] ״כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא״ – יָכֹל הַכֹּל יְהֵא אָסוּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע״. יָכֹל הַכֹּל יְהֵא מֻתָּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳אַרְבֶּה׳, ׳סָלְעָם׳, ׳חַרְגֹּל׳, ׳חָגָב׳, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִלְבַד. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמִּינִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְמִינֵהוּ״, ״לְמִינֵהוּ״, רִבָּה. הָא כֵיצַד? הֱיֵה לָמֵד מִן הַמְפֹרָשׁ: [ח] מָה אַרְבֶּה, מְפֹרָשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְסֻלָּיו וּכְנָפָיו חוֹפוֹת אֶת רֻבּוֹ, אַף כָּל כַּיּוֹצֵא בוֹ מֻתָּר. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: וּשְׁמוֹ חָגָב. רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּרַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם״⁶ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁו, עָתִיד לְגַדֵּל לְאַחַר זְמַן. [ט] ׳אַרְבֶּה׳ – זֶה גוֹבַי, ׳סָלְעָם׳, זֶה רָשׁוּם, ׳חַרְגֹּל׳, זֶה נָפוּל, ׳חָגָב׳, זֶה נוּדְיָן. וּמַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״לְמִינֵהוּ״, ״לְמִינֵהוּ״ אַרְבָּעָה פְעָמִים? לְהָבִיא אֶת צִפֹּרֶת כְּרָמִים, וְאֶת יוֹחַנָּה יְרוּשַׁלְמִית, וְאֶת חַרְצוּבָיָה וְאֶת הַרְזִיבוֹנִית. (כג) [י] רַבִּי אוֹמֵר: ״וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא״, אִם יֵשׁ לוֹ חָמֵשׁ, טָהוֹר. ״שֶׁקֶץ הוּא״ – פְּרָט לְעֵרוּבוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צֵירָן. הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צֵיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. (כד-כו) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ד] [א] ״וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ״ – יָכֹל לְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? וּמָה אָמוּר בְּעִנְיַן בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים וַחֲגָבִים, יָכֹל יְהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מְטַמֵּא בְּכֻלָּם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּהֵמָה״. אוֹצִיא דָגִים הַגְּדֵלִים בַּיָּם, שֶׁאֵין בַּיָּם מְקַבְּלֵי טֻמְאָה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַחֲגָבִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַפְרֶסֶת״. אוֹצִיא אֶת הַחֲגָבִים, שֶׁאֵין לְמִינָן טֻמְאָה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָעוֹפוֹת, שֶׁיֵּשׁ לְמִינָן טֻמְאָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״פַּרְסָה״. אוֹצִיא אֶת הָעוֹף הַטָּמֵא, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָעוֹף הַטָּהוֹר, וְדִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמָּא בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה מְטַמֵּא, עוֹף טָהוֹר, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשֶׁסַע״. אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, בְּהֵמָה טְמֵאָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר הִוא״. חַיָּה טְהוֹרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַפְרֶסֶת״. חַיָּה טְמֵאָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״פַּרְסָה״. מִן הַשְּׁסוּעִין מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשֶׁסַע״. אֵינָהּ מִן הַשְּׁסוּעִין מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת״, מַעֲלַת גֵּרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְגֵרָה״. אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵינֶנָּה מַעֲלָה״. וַהֲלֹא הַחֲזִיר מַפְרִיס וּמַשְׁסִיעַ? יָכֹל לֹא יְהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים״. (כז-כח) [ב] בַּמֵּי הוּא מְדַבֵּר? אִם בְּמִיתָתָן, הֲרֵי מִיתָתָן אֲמוּרָה. אִם בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת, הֲרֵי אֵבֶר מִן הַמֵּת אָמוּר לְמַטָּן, הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֵבֶר מִן הַחַי. [ג] הֲלֹא דִין הוּא: טִמֵּא אָדָם וְטִמֵּא בְהֵמָה; מָה אָדָם, אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא, אַף בְּהֵמָה, יְהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא. [ד] הִין, אִם הֶחְמִיר בָּאָדָם בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה, נַחְמִיר בַּבְּהֵמָה בְּטֻמְאָה קַלָּה! אֲנִי אֲדִינֶנּוּ מִן הַשְּׁרָצִים הַקַּלִּים: טִמֵּא הַשֶּׁרֶץ וְטִמֵּא בְהֵמָה; מַה הַשֶּׁרֶץ, אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא, אַף בְּהֵמָה, יְהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה מְטַמֵּא. [ה] הִין, אִם הֶחְמִיר בַּשֶּׁרֶץ, שֶׁעָשָׂה דָּמוֹ כִבְשָׂרוֹ, נַחְמִיר בַּבְּהֵמָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה דָּמָהּ כִּבְשָׂרָהּ! אֲנִי אֲדִינֶנּוּ מֵאֵבֶר מִן הַמֵּת מִמֶּנָּה: מָה אֵבֶר מִן הַמֵּת, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא, אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת, שֶׁהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא, תֹּאמַר בְּאֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָהוֹר! הוֹאִיל וְהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָהוֹר, לֹא יְטַמֵּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַנֹּגֵעַ״, ״וְהַנֹּשֵׂא״, לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַחַי. [ו] יָכֹל הַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי יְטַמֵּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳נְבֵלָה׳: מַה נְּבֵלָה, שֶׁאֵין לָהּ חֲלִפִּים, אַף אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאֵין לוֹ חֲלִפִּים. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מַה נְּבֵלָה, גִּידִים וַעֲצָמוֹת, אַף אֵבֶר מִן הַחַי, גִּידִים וַעֲצָמוֹת, רַבִּי אוֹמֵר: מַה נְּבֵלָה, בָּשָׂר גִּידִים וַעֲצָמוֹת אַף אֵבֶר מִן הַחַי כְּבִרְיָתוֹ, בָּשָׂר גִּידִים וַעֲצָמוֹת. [ז] ״הַנֹּגֵעַ... יִטְמָא עַד הָעָרֶב״ – אֵין הַנּוֹגֵעַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם מַשָּׂא מְמוּעָט מְטַמֵּא בְּגָדִים, מַגָּע מְרֻבֶּה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא בְּגָדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַנֹּגֵעַ... יִטְמָא עַד הָעָרֶב״, אֵין הַנּוֹגֵעַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. [ח] ״וְהַנֹּשֵׂא... יְכַבֵּס בְּגָדָיו״ – מְלַמֵּד שֶׁהַנּוֹשֵׂא מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם מַגָּע מְרֻבֶּה אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים, מַשָּׂא מְמוּעָט, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּגָדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַנֹּשֵׂא... יְכַבֵּס בְּגָדָיו״, מְלַמֵּד שֶׁהַנּוֹשֵׂא מְטַמֵּא בְּגָדִים. [ט] ״יְכַבֵּס״ – יָכֹל אַף הַצּוֹפֶה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶגֶד״, אוֹ בֶּגֶד, יָכֹל בֶּגֶד גָּדוֹל לָבָן הַמִּטַּמֵּא בַּזָּב מִטַּמֵּא בִנְגָעִים? מְנַיִן גָּדוֹל צָבוּעַ, קָטָן לָבָן, קָטָן צָבוּעַ, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה שָׁבִיס שֶׁלִּסְבָכָה וְגַלְגֵּלוֹן⁷, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ (ויקרא י״א:ל״ב), ״בְּגָדָיו״, רִבָּה. מְנַיִן לַעֲשׁוֹת שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא״. יָכֹל יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ (ויקרא י״א:ל״ב), בֶּגֶד הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלִי חֶרֶס, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַצִּיב⁸ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּשְׂעָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא״.     [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ו] [א] ״לְכָל הַבְּהֵמָה״ – לְהָבִיא אֶת הַשָּׁלִיל, שֶׁיְּהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא. ״טְמֵאִים״ – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. יָכֹל יִצְטָרְפוּ עִם הַמֵּתִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הֵם״, יָכֹל לֹא יִצְטָרְפוּ לַמֵּתִים הַחֲמוּרִים, אֲבָל יִצְטָרְפוּ עִם הַנְּבֵלוֹת הַקַּלּוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הֵם״, ״כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא״, לְהָבִיא בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה. [ב] הֲלֹא דִין הוּא: הַשֶּׁרֶץ אָסוּר בַּאֲכִילָה, וּבְהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַאֲכִילָה. מַה הַשֶּׁרֶץ, אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ, אַף בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה. [ג] הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: טְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, וּבְהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה. מַה טְּרֵפָה, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, אַף בְּהֵמָה טְמֵאָה, תּטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ! [ד] נִרְאֶה לְמִי דָמָה: דָּנִים דָּבָר שֶׁאֵין לְמִינוֹ שְׁחִיטָה מִדָּבָר שֶׁאֵין לְמִינוֹ שְׁחִיטָה; אַל תּוֹכִיחַ טְרֵפָה, שֶׁיֵּשׁ לְמִינָהּ שְׁחִיטָה. הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא מְטַמָּא בַמַּשָּׂא מִדָּבָר שֶׁהוּא מְטַמָּא בַמַּשָּׂא; אַל יוֹכִיחַ הַשֶּׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא. תִּלְמֹד לוֹמַר ״הֵם... כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא״ (ויקרא י״א:כ״ו), לְהָבִיא בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה. [ה] ״הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו״ – זֶה הַקּוֹף. ״וְכֹל הוֹלֵךְ״ – לְהָבִיא אֶת הַקֻּפָּד⁹, וְאֶת חֻלְדַּת הַסְּנָיִים, וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, וְאֶת כֶּלֶב הַיָּם. ״הַחַיָּה״ – זוֹ חַיָּה טְהוֹרָה. חַיָּה טְמֵאָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע״, כָּל חַיָּה, לְהָבִיא אֶת הִפִּיל. [ו] אִם נֶאֶמְרוּ לְמַעְלָן, לָמָּה נֶאֱמַרו לְמַטָּן? אֶלָּא שֶׁהָעֶלְיוֹנִים בְּאֵבֶר מִן הַחַי, וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת. הֲלֹא דִין הוּא: מָה אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָהוֹר, הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא, אֵבֶר מִן הַמֵּת, שֶׁהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל! הוֹאִיל וְאֵין אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יְטַמֵּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַנּוֹגֵעַ״, ״וְהַנּוֹשֵׂא״, לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת. [ז] ״הַנֹּגֵעַ... יִטְמָא עַד הָעָרֶב״ – אֵין הַנּוֹגֵעַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. וַהֲלֹא דִין הוּא? מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נִטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַשָּׂא, נִטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹשֵׂא, מְקוֹם שֶׁנִּטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַגָּע, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹגֵעַ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַנֹּגֵעַ... יִטְמָא עַד הָעָרֶב״, אֵין הַנּוֹגֵעַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. [ח] ״וְהַנֹּשֵׂא... יְכַבֵּס בְּגָדָיו״ – מְלַמֵּד שֶׁהַנּוֹשֵׂא מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁנִּטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַגָּע, לֹא נִטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹגֵעַ, מְקוֹם שֶׁלֹּא נִטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַשָּׂא, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹשֵׂא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַנֹּשֵׂא... יְכַבֵּס בְּגָדָיו״, מְלַמֵּד שֶׁהַנּוֹשֵׂא מְטַמֵּא בְּגָדִים. [ט] קוֹל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַגָּע: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁנִּטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹשֵׂא, לֹא נִטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַשָּׂא, מְקוֹם שֶׁלֹּא נִטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹגֵעַ, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַגָּע? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא״, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים. [י] קוֹל וָחֹמֶר שֶׁיִּטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַשָּׂא: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נִטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹגֵעַ, נִטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַגָּע, מְקוֹם שֶׁנִּטַּמּוּ מֵחֲמַת הַנּוֹשֵׂא, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן בְּמַשָּׂא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״, לָכֶם הֵן מְטַמִּין, אֵינָן מְטַמִּין לֹא אֳכָלִין וְלֹא מַשְׁקִין וְלֹא כֵּלִים בְּמַשָּׂא הַנּוֹשֵׂא לֹא הַנִּשָּׂא. (כט-לא) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ה] [א] ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ: הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת. אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.⁠״ – מַה תַּלְמוּד? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם״ (ויקרא י״א:מ״ג), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, טֻמְאַת הַגְּוִיּוֹת וְטֻמְאַת הַקְּדוֹשׁוֹת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ״. ״הַטְּמֵאִים״ – שֶׁיָּכֹל אֵלּוּ יְהוּ מְטַמִּין אָדָם וְכֵלִים, וְהַלָּלוּ יְהוּ מְטַמִּין אָדָם וְלֹא כֵּלִים, אוֹ כֵּלִים וְלֹא אָדָם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵלֶּה״, אֵין לָךְ אֶלָּא אֵלֶּה. אוֹ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא כָּל שֶׁאֵינוֹ כְעֵין הַפְּרָט? מַה פְּרָט מְפֹרָשׁ בַּעַל עֲצָמוֹת וּפָרֶה וְרָבֶה, אַף אֵין לִי אֶלָּא בַּעַל עֲצָמוֹת וּפָרֶה וְרָבֶה. וּמְנַיִן לְבַעַל עֲצָמוֹת וְאֵינוֹ פָרֶה וְרָבֶה, אֵינוֹ בַעַל עֲצָמוֹת וּפָרֶה וְרָבֶה, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה לְהָבִיא אֶת בַּעֲלֵי עֲצָמוֹת וּפָרִים וְרָבִים, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ״, אֵין לָךְ מְטַמֵּא בַּשֶּׁרֶץ אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד. [ב] ״וְזֶה... הַטָּמֵא״ – לְהָבִיא דָמוֹ שֶׁיְּטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה, שֶׁהִיא מְטַמָּא בַמַּשָּׂא, לֹא עָשָׂה דָמָהּ כִּבְשָׂרָהּ, הַשֶּׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה דָמוֹ כִבְשָׂרוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְזֶה... הַטָּמֵא״, לְהָבִיא דָמוֹ שֶׁיְּטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ. [ג] יָכֹל יַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים? וְדִין הוּא: מָה, אִם דַּם בְּהֵמָה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה, מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים, דַּם הַשֶּׁרֶץ, שֶׁהוּא מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיַּכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״, לָכֶם הוּא טָמֵא, אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. [ד] בְּתוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״עַכְבָּר״, יָכֹל אַף עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם יִטְמָא? וְדִין הוּא: טִמֵּא חֻלְדָּה וְטִמֵּא עַכְבָּר, מַה חֻלְדָּה מִין הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אַף עַכְבָּר מִין הַגָּדֵל בָּאָרֶץ. אוֹ מַה חֻלְדָּה כִשְׁמוּעָהּ, אַף עַכְבָּר כִּשְׁמוּעוֹ? אַף אֲנִי אָבִיא עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר! תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל הָאָרֶץ״, לְהוֹצִיא אֶת שֶׁבַּיָּם. [ה] אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא: עַל הָאָרֶץ, יִטְמָא, יָרַד לַיָּם, לֹא יִטְמָא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַשֹּׁרֵץ״, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ יִטְמָא. [ו] אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא: הַשּׁוֹרֵץ יִטְמָא, עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹרֵץ, לֹא יִטְמָא. וְדִין הוּא: טִמֵּא חֻלְדָּה וְטִמֵּא עַכְבָּר; מַה חֻלְדָּה כִשְׁמוּעָהּ, אַף עַכְבָּר כִּשְׁמוּעוֹ. אוֹ מַה חֻלְדָּה פָּרָה וְרָבָה, אַף עַכְבָּר פָּרֶה וְרָבֶה, יָצָא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה שֶׁאֵינוֹ פָרֶה וְרָבֶה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּשֶּׁרֶץ״, לְהָבִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא, וּבָאֲדָמָה, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר מֵאֲחוֹרָיו טָמֵא. [ז] ׳צָב׳ – זֶה הַצָּב. ״לְמִינֵהוּ״ – לְרַבּוֹת מִינָיו שֶׁלַּצָּב: חֲבַרְבָּר¹⁰, וּבֶן הַנְּפָלִים, וְסָלָמַנְדְּרָה. כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הָזֶה, הָיָה אוֹמֵר: ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״ (תהלים ק״ד:כ״ד), יֵשׁ לָךְ בִּרְיוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם וּגְדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה. הַגְּדֵלוֹת בַּיָּם, אִם פָּרְשׁוּ לַיַּבָּשָׁה, מֵתוּ, וּגְדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה, אִם פָּרְשׁוּ לַיָּם, מֵתוּ. גְּדֵלוֹת בָּאוּר גְּדֵלוֹת בְּאָוֵיר. גְּדֵלוֹת בָּאוּר, אִם פָּרְשׁוּ לָאָוֵיר, מֵתוּ, גְּדֵלוֹת בָּאָוֵיר, אִם פָּרְשׁוּ לָאוּר, מֵתוּ. מְקוֹם חַיָּיו שֶׁלָּזֶה, מִיתָתוֹ שֶׁלָּזֶה, מְקוֹם חַיָּיו שֶׁלָּזֶה, מִיתָתוֹ שֶׁלָּזֶה. וְאוֹמֵר: ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״ (תהלים ק״ד:כ״ד).     [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ז] [א] ׳טְמֵאִים׳ – לְרַבּוֹת עוֹרוֹתֵיהֶם. יָכֹל עוֹרוֹת כֻּלָּם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵלֶּה״, אֵלּוּ עוֹרוֹת טְמֵאִים: עוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַלְּטָאָה כַּחֻלְדָּה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים, יֵשׁ לָהֶם עוֹרוֹת. [ב] ׳טְמֵאִים׳ – לְרַבּוֹת בֵּיצֵי הַשֶּׁרֶץ וְקוֹלִית¹¹ הַשֶּׁרֶץ, יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רִקֵּמוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּשֶּׁרֶץ״. מַה הַשֶּׁרֶץ, מִשֶּׁיַּרְקִים, אַף בֵּיצָה, מִשֶּׁתַּרְקִים, יָכֹל אַף עַל פִּי סְתוּמָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַנֹּגֵעַ... יִטְמָא״, אֶת שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִגַּע, טָמֵא. עַד כַּמָּה תִּנָּקֵב? עַד כִּשְׂעוֹרָה, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר לוֹ לִגַּע עַד כִּשְׂעוֹרָה. [ג] ׳טְמֵאִים׳ – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. דָּם בְּדָם, בָּשָׂר בְּבָשָׂר, דָּם בְּבָשָׂר וּבָשָׂר בְּדָם, בֵּין בְּמִין אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי מִינִים. [ד] ״כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם... יִטְמָא״ – לְרַבּוֹת יְדוֹת הַכֵּלִים. אוֹ יָכֹל שָׁנִי^א מְרַבֶּה יָתֵר מִכַּשֵּׁעוּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״, כָּל שֶׁהוּא לְצָרְכְּכֶם. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: הַכָּתוּב אוֹמֵר בִּמְטַמֵּא, וְאַתָּה אוֹמֵר בְּמִטַּמֵּא! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: אַף אֲנִי אוֹמֵר ״כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם... יִטְמָא עַד הָעָרֶב״, אֵין הָאוֹכֵל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְלֹא הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִים טְמֵאִים טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [ה] ״כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם״ – יָכֹל בְּחַיֵּיהֶם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּמֹתָם״. אוֹ ״בְּמֹתָם״, יָכֹל לֹא בִשְׁחִיטָתָן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּהֶם״, אַף עַל פִּי שְׁחוּטִין, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״בְּמֹתָם״? בְּמוֹתָם וְלֹא בְּחַיֵּיהֶם. [ו] ״כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם״ – יָכֹל בְּכֻלָּם? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא י״א:ל״ב) ״מֵהֶם״, אוֹ ״מֵהֶם״, יָכֹל בְמִקְצָתָן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּהֶם״. הָא כֵיצַד? עַד שֶׁיָּגַע בְּמִקְצָתוֹ שֶׁהִיא כְּכֻלּוֹ. שֵׁעֲרוּ חֲכָמִים כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן הַחֹמֶט, תְּחִלַּת בִּרְיָתוֹ כַּעֲדָשָׁה, רַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִזְנַב הַלְּטָאָה. (לב) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ו] [א] ״וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא״ – בַּמֵּי הוּא מְדַבֵּר? אִם בְּמִיתָתָן, הֲרֵי מִיתָתָן אֲמוּרָה; אִם בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת, הֲרֵי אֵבֶר מִן הַמֵּת אָמוּר לְמַטָּן, הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֵבֶר מִן הַחַי. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה דָּמָהּ כִּבְשָׂרָהּ, אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה מְטַמֵּא, הַשֶּׁרֶץ, שֶׁעָשָׂה דָּמוֹ כִבְשָׂרוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּבְּהֵמָה, שֶׁהִיא מְטַמָּא בַמַּשָּׂא, תֹּאמַר בַּשֶּׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא? הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא, לֹא יְהֵא אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנּוּ מְטַמֵּא! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא״, לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַחַי. [ב] יָכֹל אֲפִלּוּ תָּלוּי בּוֹ בִּכְשַׂעְרָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִפֹּל״, הָא אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא כְשֶׁיִּפֹּל. [ג] יָכֹל הַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי יִטְמָא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּמֹתָם״: מַה מִּיתָה, שֶׁאֵין לָהּ חֲלִפִּים, אַף אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאֵין לוֹ חֲלִפִּים. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מַה מִּיתָה, גִּידִים וַעֲצָמוֹת, אַף אֵבֶר מִן הַחַי, גִּידִים וַעֲצָמוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: מַה הַשֶּׁרֶץ, בָּשָׂר גִּידִים וַעֲצָמוֹת, אַף אֵבֶר מִן הַחַי כְּבִרְיָתוֹ, בָּשָׂר גִּידִים וַעֲצָמוֹת. [ד] ״כְּלִי עֵץ״ – יָכֹל הַסֻּלָּם וְהַקְּלָב¹² וְהַנְּחוֹתָה וְהַמְּנוֹרָה¹³, תִּלְמֹד לוֹמַר ׳מִכְּלִי עֵץ׳, לֹא כָּל כְּלִי עֵץ, אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ב מוֹצִיא אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת הַטַּבְלָה וְאֶת הַדֻּלְפְקֵי, תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל כְּלִי עֵץ״, רִבָּה. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב, מֵעֵט, תִּלְמֹד לוֹמַר ״שַׂק״, מַה שַּׂק מְיֻחָד, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאָדָם וְאֶת מְשַׁמְּשֵׁי הָאָדָם, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת הַטַּבְלָה וְאֶת הַדֻּלְפְקֵי, שֶׁהֵן מְשַׁמְּשֵׁין אֶת הָאָדָם וְאֶת מְשַׁמְּשֵׁי הָאָדָם, וּמוֹצִיא אֶת הַסֻּלָּם, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאָדָם, וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ אֶת מְשַׁמְּשֵׁי הָאָדָם, וְאֶת הַקְּלָב וְאֶת הַנְּחוֹתָה וְאֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהֵן מְשַׁמְּשֵׁין אֶת מְשַׁמְּשֵׁי הָאָדָם, וְאֵינָן מְשַׁמְּשֵׁין אֶת הָאָדָם. [ה] ״כְּלִי עֵץ״ – יָכֹל הַשִּׁידָה¹⁴ וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל¹⁵, וְכַוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים וּבֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית¹⁶, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם וְהֵן מַחְזִיקִין אַרְבָּעִים לַח, שֶׁהֵם כּוּרַיִם בַּיָּבֵשׁ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִכָּל כְּלִי עֵץ״, לֹא כָּל כְּלִי עֵץ. אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ג מוֹצִיא דַּרְדּוּר¹⁷ עֲגָלָה, וְקָסְתוֹת¹⁸ מְלָכִים, וַעֲרֵבַת הָעֻבְּדָּן¹⁹, וּבֹר סְפִינָה קְטַנָּה, וְהָאָרוֹן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל כְּלִי עֵץ״, רִבָּה. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב, מֵעֵט, תִּלְמֹד לוֹמַר ״שַׂק״, מַה שַּׂק מְיֻחָד, שֶׁהוּא מִטַּלְטֵל בְּמִלּוּאוֹ, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה דַּרְדּוּר עֲגָלָה, וְקָסְתוֹת הַמְּלָכִים, וַעֲרֵבַת הָעֻבְּדָּן, וּבֹר סְפִינָה קְטַנָּה, וְהָאָרוֹן, שֶׁהֵן מִטַּלְטְלִין בְּמִלּוּאָן, וּמוֹצִיא אֶת הַשִּׁידָה וְאֶת הַתֵּבָה וְאֶת הַמִּגְדָּל, וְכַוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים וּבֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם וְהֵן מַחְזִיקִין אַרְבָּעִים לַח, שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין בְּמִלּוּאָן. [ו] רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁמָּנוֹ חֲכָמִים לְטַהֲרָה, טָהוֹר, וְהַשְּׁאָר טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁמָּנוֹ חֲכָמִים לְטֻמְאָה, טָמֵא, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר. אֵין בֵּין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא עֲרֵבַת בַּעַל הַבַּיִת. [ז] רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הַקֻּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַסּוֹגִים²⁰ הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם, וְהֵן מַחְזִיקִין אַרְבָּעִים לַח שֶׁהֵן כּוּרַיִם בַּיָּבֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין בְּמִלּוּאָן, מִטַּלְטְלִין בְּמַה שֶּׁנִּשְׁתַּיַּר בָּהֶם. [ח] ״בֶגֶד״ – יָכֹל בֶּגֶד גָּדוֹל לָבָן הַמִּטַּמֵּא בַּזָּב מִטַּמֵּא בִנְגָעִים? וּמְנַיִן גָּדוֹל צָבוּעַ, קָטָן לָבָן, קָטָן צָבוּעַ, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה שָׁבִיס שֶׁלִּסְבָכָה וְגַלְגֵּלוֹן, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶגֶד״, ״בְּגָדָיו״ (ויקרא י״א:כ״ח), רִבָּה. מְנַיִן לַעֲשׁוֹת שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא״. יָכֹל יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶגֶד״, בֶּגֶד הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלִי חֶרֶס. מְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַלְּבָדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ בֶגֶד״. [ט] ״עוֹר״ – יָכֹל אַף עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם יְהוּ טְמֵאִים? וְדִין הוּא: טִמֵּא בִנְגָעִין וְטִמֵּא בִשְׁרָצִים, מַה נְּגָעִין, פָּטַר בָּהֶן עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם, אַף שְׁרָצִים יְפְטֹר בָּהֶן עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם. [י] קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם נְגָעִין, שֶׁטִּמֵּא בָּהֶם שְׁתִי וָעֵרֶב, פָּטַר בָּהֶם עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם, שְׁרָצִים, שֶׁלֹּא טִמֵּא בָהֶן שְׁתִי וָעֵרֶב, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְטֹר בָּהֶם עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִנְגָעִין, שֶׁלֹּא טִמֵּא בָהֶן צְבוּעִין, תֹּאמַר בִּשְׁרָצִים, שֶׁטִּמֵּא בָהֶם צְבוּעִין! הוֹאִיל וְטִמֵּא בָהֶן צְבוּעִין, לֹא יִפְטֹר בָּהֶן עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶגֶד״, מַה בֶּגֶד, מִין הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אַף עוֹר, מִין הַגָּדֵל בָּאָרֶץ.   אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ד מוֹצִיא אֶת שֶׁחִבֵּר לוֹ מִין הַגָּדֵל בָּאָרֶץ כָּל שֶׁהוּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ בְעוֹר״ (ויקרא י״ג:מ״ח), לְהָבִיא אֶת שֶׁחִבֵּר לוֹ מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַבְּרֶנּוּ לוֹ כְּדֶרֶךְ חִבּוּרוֹ לְטֻמְאָה. [יא] יָכֹל אַף עוֹר הַמַּצָּה²¹ וְעוֹר הָאֵיפָה בְּמַשְׁמָע? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מְלֶאכֶת עוֹר״ (ויקרא י״ג:מ״ח), יָצְאוּ עוֹר הַמַּצָּה וְעוֹר הָאֵיפָה, שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה בָהֶן מְלָאכָה. אוֹצִיא עוֹר הַמַּצָּה וְעוֹר הָאֵיפָה, שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה בָהֶם מְלָאכָה, וְלֹא אוֹצִיא עוֹרוֹת רְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים, שֶׁנֶּעֱשָׂה בָהֶם מְלָאכָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּלִי״. יָצְאוּ עוֹרוֹת רְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים, [שֶׁאֵינָן כֵּלִים. [אוֹצִיא רְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים, שֶׁאֵינָן כֵּלִים, וְלֹא אוֹצִיא עוֹרוֹת אֳהָלִין,]⁠^ה שֶׁהֵן כֵּלִים? [תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ עוֹר״, לְרַבּוֹת עוֹרוֹת אֳהָלִין.]⁠^ו אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ז מוֹצִיא עוֹרוֹת אֳהָלִין שֶׁהֵן כֵּלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם״, לְרַבּוֹת עוֹרוֹת אֳהָלִין.     [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ח] [א] ״שַׂק״ – אֵין לִי אֶלָּא שַׂק. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַקִּלְקִין²² וְאֶת הַחֲבָק²³? תִּלְמֹד לוֹמַר ״שַׂק״. יָכֹל יְטַמֵּא חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״שַׂק״. מַה שַּׂק מְיֻחָד טָווּי וְאָרִיג, אַף אֵין לִי אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג. [ב] וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּמֵּת²⁴ ״וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים״ (במדבר ל״א:כ׳). יָכֹל יְטַמֵּא חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת? וְדִין הוּא: טִמֵּא הַשֶּׁרֶץ וְטִמֵּא הַמֵּת; מַה הַשֶּׁרֶץ, לֹא טִמֵּא בוֹ אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג, אַף הַמֵּת, לֹא יִטַּמֵּא בוֹ אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג. [ג] הִין, אִם הֵקֵל בַּשֶּׁרֶץ הַקַּל, נָקֵל בַּמֵּת הֶחָמוּר, אֶלָּא יְטַמֵּא חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶגֶד״ וְ״עוֹר״, ״בֶּגֶד״ (במדבר ל״א:כ׳) וְ״עוֹר״, לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה בֶּגֶד וְעוֹר אֲמוּרִין בַּשֶּׁרֶץ, לֹא טִמֵּא בוֹ אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג, אַף בֶּגֶד וְעוֹר אֲמוּרִין בַּמֵּת, לֹא יִטַּמֵּא בוֹ אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג. [ד] אֵין לִי אֶלָּא שַׂק הֶעָשׂוּי מִן הָעִזִּים; הֶעָשׂוּי מִן הַחֲזִיר וּמִזְּנָבָהּ שֶׁלַּפָּרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ שַׂק״. אֵין לִי אֶלָּא הַשֶּׁרֶץ; הַמֵּת מְנַיִן? וְדִין הוּא: מָה, אִם הַשֶּׁרֶץ הַקַּל, עָשָׂה בוֹ מַעֲשֵׂה חֲזִיר כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים, אַף הַמֵּת הֶחָמוּר, נַעֲשֶׂה בוֹ מַעֲשֵׂה חֲזִיר כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים. [ה] הִין, אִם רִבָּה טֻמְאַת הָעֶרֶב מְרֻבָּה, אַרְבֶּה טֻמְאַת שִׁבְעָה מְעוּטָה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶגֶד״ וְ״עוֹר״, ״בֶּגֶד״ (במדבר ל״א:כ׳) וְ״עוֹר״, לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה בֶּגֶד וְעוֹר אֲמוּרִין בַּשֶּׁרֶץ, עָשָׂה בוֹ מַעֲשֵׂה חֲזִיר כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים, אַף בֶּגֶד וְעוֹר אֲמוּרִין בַּמֵּת, נַעֲשֶׂה בוֹ מַעֲשֵׂה חֲזִיר כְּמַעֲשֵׂה עִזִּים. [ו] ״כָּל כְּלִי״ – לְרַבּוֹת הַקֶּלַע וְהַקָּמִיעַ וְהַתְּפִלָּה. אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ח מְרַבֶּה אֶת הָעַיִן וְאֶת הַעֲבוֹת²⁵? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם״, לֹא הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּאֲחֵרִים. [ז] אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ט מְרַבֶּה אֶת חִפּוּי הַכֵּלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּהֶם״, פְּרָט לְחִפּוּי הַכֵּלִים. [ח] ״בַּמַּיִם יוּבָא״ – כֻּלּוֹ כְאַחַת. יָכֹל מִקְצָתוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר״ (ויקרא כ״ב:ז׳), מַה בִּיאַת שֶׁמֶשׁ כֻּלּוֹ כְאַחַת, אַף בִּיאָתוֹ בַמַּיִם כֻּלּוֹ כְּאַחַת. [ט] ״וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב״ – יָכֹל לְכָל דָּבָר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטָהֵר״. אוֹ ״וְטָהֵר״, יָכֹל לְכָל דָּבָר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב״. הָא כֵיצַד? טָהוֹר לְחֻלִּין מִבְּעוֹד יוֹם, וְלִתְרוּמָה מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. (לג) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ז] [א] ״כְּלִי חֶרֶשׂ״ – אֵין לִי אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס; וּמְנַיִן לְרַבּוֹת כְּלִי נֶתֶר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ״. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הָאֳהָלִים? וְדִין הוּא: מָה, אִם כְּלִי עֵץ, שֶׁטִּמֵּא פְשׁוּטִין, טִהֵר אֳהָלִין, כְּלִי חֶרֶס, שֶׁטִּהֵר פְּשׁוּטִין, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַהֵר אֳהָלִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָל כְּלִי חֶרֶשׂ״, לְרַבּוֹת אֶת הָאֳהָלִים. וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת שִׁבְרֵי כְלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ״. [ב] ״אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם״ – יֵשׁ מֵהֶם לְטַמֵּא, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא לְטַמֵּא, פְּרָט לְתַרְנְגוֹל שֶׁבָּלַע אֶת הַשֶּׁרֶץ, וְנָפַל לַאֲוֵיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר, וְאִם מֵת, טָמֵא. [ג] מִכָּן אָמְרוּ: הַדַּקִּין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, קַרְקְרוֹתֵיהֶם וּדְפָנוֹתֵיהֶם יוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים, שֵׁעוּרָן מִּכְדֵי סִיכַת קָטָן וְעַד לֹג. מִלֹּג וְעַד סְאָה, בָּרְבִיעִית. מִסְּאָה עַד סָאתַיִם, בַּחֲצִי לֹג. מִסָּאתַיִם עַד שָׁלֹשׁ, עַד חָמֵשׁ סְאִים, בַּלֹּג. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֲנִי אֵינִי נוֹתֵן בָּהֶם מִדָּה, אֶלָּא הַדַּקִּים שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, קַרְקְרוֹתֵיהֶם וּדְפָנוֹתֵיהֶם יוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים, שֵׁעוּרָן מִּכְדֵי סִיכַת קָטָן וְעַד קְדֵרוֹת דַקּוֹת. מִקְּדֵרוֹת דַקּוֹת עַד חָבִיּוֹת לוּדִיּוֹת, בָּרְבִיעִית. מִלּוּדִיּוֹת עַד לַחְמִיּוֹת, בַּחֲצִי לֹג. מִלַּחְמִיּוֹת עַד חֲצָבִים גְּדוֹלִים, בַּלֹּג. נִשְׁקַע הַדָּבָר וְלֹא נֶאֱמַר. וְעַכְשָׁו, רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: חֲצָבִים גְּדוֹלִים, שֵׁעוּרָן בִּשְׁנֵי לָגִּים. הַפַּכִּים הַגְּלִילִים וְהַחֲבִיּוֹנוֹת, שֵׁעוּר קַרְקְרוֹתֵיהֶם כָּל שֶׁהֵן, וְאֵין לָהֶם דְּפָנוֹת. [ד] ״אֶל תּוֹכוֹ״ – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ, טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ, טָהוֹר, פְּרָט לַמִּטָּה וְלַכִּסֵּא וְלַסַּפְסֵל וְלַשֻּׁלְחָן, וְלַסְּפִינָה וְלַמְּנוֹרָה שֶׁלַּחֶרֶס. זוֹ עֵדוּת הֵעִיד חִזְקִיָּה אֲבִי עִקֵּשׁ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל²⁶, שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן: כָּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלֵי חֶרֶס, אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם. [ה] ״אֶל תּוֹכוֹ״ – מִתּוֹכוֹ הוּא מִטַּמֵּא, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם כְּלִי שֶׁטֶף²⁷, שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִתּוֹכוֹ, מִטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו, כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא מִתּוֹכוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶל תּוֹכוֹ״, מִתּוֹכוֹ הוּא מִטַּמֵּא, אֵינוֹ מִטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. [ו] קוֹל וָחֹמֶר לְכְלִי שֶׁטֶף שֶׁיִּטַּמֵּא מֵאֲוֵירוֹ. מָה, אִם כְּלִי חֶרֶס, שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו, מִטַּמֵּא מֵאֲוֵירוֹ, כְּלִי שֶׁטֶף, שֶׁמִּטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמֵּא מֵאֲוֵירוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּלִי חֶרֶס... אֶל תּוֹכוֹ״, אֵין כְּלִי שֶׁטֶף אֶל תּוֹכוֹ. [ז] ״אֶל תּוֹכוֹ״ – כְּשֶׁיִּפֹּל לְתוֹכוֹ, טָמֵא, לֹא כְשֶׁיִּפֹּל לְתוֹךְ תּוֹכוֹ. כֵּיצַד? חָבִית שֶׁהִיא נְתוּנָה בַּתַּנּוּר, וּפִיהָ לְמַעְלָה מִן הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בֶּחָבִית, אֳכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁבַּתַּנּוּר טְהוֹרִין. וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת לְטַמֵּא אוֹ מִדַּת לִטַּמֵּא? מְרֻבָּה מִדַּת לְטַמֵּא מִלִּטַּמֵּא, שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים מֵאֲחוֹרָיו, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁטִּמֵּא אֲחֵרִים מֵאֲחוֹרָיו, לֹא טִמֵּא אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ, מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִתּוֹךְ תּוֹכוֹ? אוֹ מְרֻבָּה מִדַּת לִטַּמֵּא מִלְּטַמֵּא, אַף הוּא יְטַמֵּא מִתּוֹךְ תּוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טִמֵּא אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶל תּוֹכוֹ״, כְּשֶׁיִּפֹּל לְתוֹכוֹ, טָמֵא, לֹא כְשֶׁיִּפֹּל לְתוֹךְ תּוֹכוֹ. [ח] ״כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״ – לֹא מַה שֶּׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ. כֵּיצַד? חָבִית שֶׁהִיא נְתוּנָה בַּתַּנּוּר, וּפִיהָ לְמַעְלָה מִן הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁבֶּחָבִית טְהוֹרִין. וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת לִטַּמֵּא אוֹ מִדַּת לְטַמֵּא? מְרֻבָּה מִדַּת לִטַּמֵּא מִלְּטַמֵּא, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בְּבֵית הַשְּׂאוֹר²⁸, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַשְּׁאוֹר. מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁנִּטְמָא מִבֵּית הַשְּׂאוֹר, לֹא נִטְמָא מִתּוֹךְ תּוֹכוֹ, מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַשְּׁאוֹר, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ? אוֹ מְרֻבָּה מִדַּת לְטַמֵּא מִלִּטַּמֵּא, שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים מֵאֲחוֹרָיו, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מֵאֲחוֹרָיו, אַף הוּא יְטַמֵּא אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמָא מִתּוֹךְ תּוֹכוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״, לֹא מַה שֶּׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ. [ט] יָכֹל אַף עַל פִּי נְקוּבָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״. וְכַמָּה הוּא שֵׁעוּרוֹ שֶׁלַּנֶּקֶב בִּכְלִי חֶרֶס? בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה. וּבְכְלִי שֶׁטֶף, בְּמוֹצִיא זֵיתִים. [י] מִכָּן אָמְרוּ: כַּוֶּרֶת פְּחוּתָה וּבְקוּקָה בַקָּשׁ וּמְשֻׁלְשֶׁלֶת לַאֲוֵיר הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר אֳכָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הִצִּילָה בַמֵּת הֶחָמוּר²⁹, לֹא תַצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל? אָמְרוּ לוֹ: אִם הִצִּילָה בַמֵּת הֶחָמוּר, שֶׁכֵּן חוֹלְקִים אֳהָלִים, תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל, שֶׁאֵין חוֹלְקִים כְּלִי חֶרֶס! [יא] אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: אָמַרְתִּי לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הִצִּילוּ אֳהָלִים מִיַּד אֳהָלִים בַּמֵּת הֶחָמוּר, מְקוֹם שֶׁהַמְּחִיצָה מַצֶּלֶת, יַצִּילוּ אֳהָלִים מִיַּד אֳהָלִים בְּשֶׁרֶץ הַקַּל, מְקוֹם שֶׁאֵין הַמְּחִיצָה מַצֶּלֶת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: אָמַרְתִּי לוֹ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם קִבֵּל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִמָּךְ הַתְּשׁוּבָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַנָּדוֹן! אֶלָּא זוֹ תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: אִם הִצִּילוּ אֳהָלִים מִיַּד אֳהָלִים בַּמֵּת הֶחָמוּר, שֶׁכֵּן הָעוֹשֶׂה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח בְּבַיִת, טָהוֹר, יַצִּילוּ אֳהָלִים מִיַּד אֳהָלִים בְּשֶׁרֶץ הַקַּל, שֶׁכֵּן הָעוֹשֶׂה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח בִּכְלִי חֶרֶס, טָמֵא. אָמַר לִי: הוּא הַנָּדוֹן. [יב] ״כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״ – רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר ׳טָמֵא׳, אֶלָּא ״יִטְמָא״, לְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים, וּלְלַמֵּד עַל הַכִּכָּר הַשֵּׁנִי שֶׁיְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. הָא כֵיצַד? הַתַּנּוּר תְּחִלָּה, וְהַכִּכָּר שֵׁנִי, וְהַנּוֹגֵעַ בַּכִּכָּר שְׁלִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מִבֵּין עֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר: עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר אֶת הַכִּכָּר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה. וַהֲלֹא עֲקִיבָה תַּלְמִידָךְ הֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא: ״כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״. [יג] ״וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ״ – יָכֹל יִשְׁבְּרֶנּוּ וַדַּי? וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּזָּב: ״וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב יִשָּׁבֵר״ (ויקרא ט״ו:י״ב), יָכֹל יִשְׁבְּרֶנּוּ וַדַּי? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ״, אוֹתוֹ אַתְּ שׁוֹבֵר, אֵין אַתְּ שׁוֹבֵר כְּלִי חֶרֶס שֶׁלַּזָּב. קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב הֶחָמוּר, אֵינוֹ טָעוּן שְׁבִירָה, הַנּוֹגֵעַ בְּשֶׁרֶץ הַקַּל, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטָּעֵן שְׁבִירָה? אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ״? מְלַמֵּד שֶׁאֵין לוֹ טַהֲרָה אֶלָּא שְׁבִירָתוֹ דָּבָר אַחֵר: ״וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ״, אוֹתוֹ אַתְּ שׁוֹבֵר לְטַהֲרָתוֹ, אֵין אַתְּ שׁוֹבֵר אֳכָלִים לְטַהֲרָתָן. (לד) [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק ט] [א] יָכֹל אַף הַכֵּלִים יְהוּ מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹכֶל״, אֳכָלִים מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, אֵין הַכֵּלִים מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס. יָכֹל אַף אָכְלֵי בְהֵמָה יְהוּ מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הָאֹכֶל״, הָאֹכֶל הַמְיֻחָד מִטַּמֵּא בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, אֵין אָכְלֵי בְהֵמָה מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס. אוֹ יָכֹל שָׁנִי^י מוֹצִיא אֶת אָכְלֵי בְהֵמָה שֶׁחִשֵּׁב עֲלֵיהֶם לְאֹכֶל אָדָם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל... אֹכֶל... יִטְמָא״, יָכֹל כָּל אֹכֶל? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יֵאָכֵל״, פְּרָט לְאֹכֶל סָרוּחַ. ״אֹכֶל... יִטְמָא״ – מְלַמֵּד שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא. יָכֹל יְטַמֵּא אַף לַאֲחֵרִים בְּכָל שֶׁהוּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יֵאָכֵל״, הָא אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בְכַבֵּיצָה. [יב] יָכֹל הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי חֶרֶס וְנָתוּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, יְהֵא טָמֵא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִכָּל הָאֹכֶל״, לֹא כָּל אֹכֶל, פְּרָט לְמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי חֶרֶס וְנָתוּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר. יָכֹל הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי שֶׁטֶף וְנָתוּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר יְהֵא טָהוֹר? וְדִין הוּא: מָה, אִם כְּלִי חֶרֶס, שֶׁלֹּא הִצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, יַצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, כְּלִי שֶׁטֶף, שֶׁהִצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, אֵינוֹ דִין שֶׁיַּצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִכָּל הָאֹכֶל״, לְהָבִיא אֶת הַמֻּקָּף בְּצָמִיד פָּתִיל בִּכְלִי שֶׁטֶף וְנָתוּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר. קוֹל וָחֹמֶר לְכְלִי שֶׁטֶף, שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס: מָה, אִם כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהִצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, לֹא הִצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, כְּלִי שֶׁטֶף, שֶׁלֹּא הִצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹכֶל״, אֳכָלִים מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, אֵין הַכֵּלִים מִטַּמִּין בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס. קוֹל וָחֹמֶר לְכְלִי חֶרֶס, שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת: מָה, אִם כְּלִי שֶׁטֶף, שֶׁהִצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, לֹא הִצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בַּאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס, כְּלִי חֶרֶס, שֶׁלֹּא הִצִּיל עַל עַצְמוֹ בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ בְּצָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו, טָמֵא הוּא״ (במדבר י״ט:ט״ו), וְאִם יֵשׁ צָמִיד פָּתִיל עָלָיו, טָהוֹר.     [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ח] [א] יָכֹל אַף הַדַּלַּעַת שֶׁנָּפְלָה לַאֲוֵיר הַתַּנּוּר וְלֹא הֻכְשָׁרָה, תְּהֵא טְמֵאָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם״. אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, מְנַיִן הַטַּל וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל מַשְׁקֶה״. אוֹ ״וְכָל מַשְׁקֶה״, יָכֹל מֵי תוּתִים וּמֵי רִמּוֹנִים, וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַיִם״, מַה מַּיִם מְיֻחָדִין, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לִוּוּי, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה הַטַּל וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לִוּוּי, וּמוֹצִיא אֶת מֵי תוּתִים וּמֵי רִמּוֹנִים, וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לִוּוּי. [ב] יָכֹל אֲפִלּוּ הֵם בַּבּוֹרוֹת וּבַשִּׁיחִין וּבַמְּעָרוֹת, יְהוּ מַכְשִׁירִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳בִּכְלִי יִטְמָא׳. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּלָּן בְּכֵלִים, וּמְנַיִן אִם מִלָּן לְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט, וּלְכַבֵּס בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּכָל... יִטְמָא״. אוֹ ״בְּכָל... יִטְמָא״, יָכֹל אֲפִלּוּ הֵן בַּבּוֹרוֹת וּבַשִּׁיחִין וּבַמְּעָרוֹת יְהוּ מַכְשִׁירִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּלִי״: מַה כְּלִי מְיֻחָד, שֶׁהוּא תָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת שֶׁמִּלָּן לְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט, וּלְכַבֵּס בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים שֶׁהֵן תְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע. וּמוֹצִיא אֶת שֶׁבַּבּוֹרוֹת וְשֶׁבַּשִּׁיחִין וְשֶׁבַּמְּעָרוֹת, שֶׁאֵינָן תְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע. [ג] יָכֹל אֲפִלּוּ חִשֵּׁב שֶׁיֵּרְדוּ לַבּוֹרוֹת וְלַשִּׁיחִים וְלַמְּעָרוֹת, יְהוּ מַכְשִׁירִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּלָּן לִשְׁתִיָּה, וּמְנַיִן אִם חִשֵּׁב לְהַדִּיחַ בָּהֶן עֵצִים וַאֲבָנִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַיִם״. אוֹ ״מַיִם״, יָכֹל אֲפִלּוּ חִשֵּׁב שֶׁיֵּרְדוּ לַבּוֹרוֹת וְלַשִּׁיחִים וְלַמְּעָרוֹת, יְהוּ מַכְשִׁירִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה״: מַה שְּׁתִיָּה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת שֶׁחִשֵּׁב לְהַדִּיחַ בָּהֶן עֵצִים אוֹ אֲבָנִים, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶם מַחֲשָׁבָה, וּמוֹצִיא אֶת שֶׁחִשֵּׁב שֶׁיֵּרְדוּ לַבּוֹרוֹת וְלַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת, שֶׁאֵין עִמָּהֶן מַחֲשָׁבָה. [ד] ״מַשְׁקֶה״ – זֶה הַיַּיִן, ״אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה״, זֶה הַדָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ״ (תהלים ק״י:ז׳). דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה״, פְּרָט לְמַשְׁקֶה סָרוּחַ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מַשְׁקִין יוֹצְאִין לֹא יְדֵי עוֹפוֹת וְלֹא יְדֵי פָרָה. [ה] ״וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא״ – מְלַמֵּד שֶׁהַמַּשְׁקִין מְטַמִּין אֶת הַכֵּלִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֵין טֻמְאַת מַשְׁקִין לַכֵּלִים מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: אָמַרְתִּי לוֹ לִיהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אֵין אָנוּ רוֹאִין אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי שֶׁאָמַר שֶׁאֵין טֻמְאַת מַשְׁקִים לַכֵּלִים מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִין? שֶׁאֵין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה עוֹלָה לִידֵי טֻמְאָתָהּ בּוֹ בַיּוֹם, וְכֵלִים שֶׁנִּטַּמּוּ בְּמַשְׁקִין עוֹלִין לִידֵי טֻמְאָתָן בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר: תֵּדַע שֶׁאֵין טֻמְאַת מַשְׁקִין לַכֵּלִים מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִין, שֶׁאֵין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה מְטַמָּא כְלִי שֶׁטֶף מֵאֲחוֹרָיו שֶׁאֵין תּוֹכוֹ טָמֵא, וְכֵלִים שֶׁנִּטַּמּוּ בְּמַשְׁקִין, תּוֹכָן טָהוֹר. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״מַשְׁקֶה... בְּכָל כְּלִי יִטְמָא״? מְלַמֵּד שֶׁהַכֵּלִים מְטַמִּין אֶת הַמַּשְׁקִין. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין טֻמְאָה לַמַּשְׁקִין כָּל עִקָּר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהִיא כֵן, שֶׁהֲרֵי הֵעִיד יוֹסֵה בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל מַשְׁקֵי בֵית מִטְבָּחַיָּא, דְּאִנּוּן דַכְיָן. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין, וְהַמַּשְׁקִין מְטַמִּין אֶת הַכֵּלִים, וְהַכֵּלִים אֶת הָאֳכָלִים. הָא לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁלֹשָׁה טְמֵאִים בַּשֶּׁרֶץ. (לה) [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק י] [א] ״וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא״ – בַּמֵּי הוּא מְדַבֵּר? אִם בְּמִיתָתָן, הֲרֵי מִיתָתָן אֲמוּרָה; אִם בְּאֵבֶר מִן הַחַי, הֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי אָמוּר לְמַעְלָן; הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת. [ב] ״מִנִּבְלָתָם״ – לֹא מִן הָעֲצָמוֹת, וְלֹא מִן הַשִּׁנַּיִם, וְלֹא מִן הַצִּפָּרְנַיִם, וְלֹא מִן הַשֵּׂעָר שֶׁלָּהֶם. ״יִטְמָא תַּנּוּר״ – אִם שָׁלֵם, טָמֵא, אִם חִתְּכוֹ, הֲרֵי הוּא טָהוֹר. מִכָּן אָמְרוּ: תַּנּוּר שֶׁנִּטַּמָּא, כֵּיצַד מְטַהֲרִים אוֹתוֹ? חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לָגוֹר אֶת הַטְּפֵלָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָאָרֶץ, אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים אַרְבָּעָה טְפָחִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ. [ג] חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַגָּדוֹל טָמֵא, וְהַקָּטָן טָהוֹר. חֲלָקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְאֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם, הַגָּדוֹל טָמֵא, וּשְׁנַיִם קְטַנִּים טְהוֹרִים. חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם וְהֵן שָׁוִין, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵי אֶפְשָׁר. [ד] ״יִטְמָא תַּנּוּר״ – אִם שָׁלֵם, טָמֵא, וְאִם חִתְּכוֹ, הֲרֵי הוּא טָהוֹר. מִכָּן אָמְרוּ: תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן, וְעָשָׂה לוֹ לִמּוּדִים, נוֹתְנָן עָלָיו וְהוּא טָהוֹר. נִטְמָא, וְסִלֵּק אֶת הַלִּמּוּדִים, טָהוֹר, וְהֶחְזִירָן לוֹ, טָהוֹר. מֵרְחוֹ בַטִּיט, מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקֶנּוּ, שֶׁכְּבָר הֻסַּק. [ה] ״תַּנּוּר״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין חָדָשׁ, בֵּין יָשָׁן. וְדִין הוּא: טִמֵּא כְלִי חֶרֶס וְטִמֵּא תַּנּוּר. מַה כְּלִי חֶרֶס, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ, אַף תַּנּוּר מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דָּנִים אֵיפְשָׁר³⁰ מִשֶּׁאֵיפְשָׁר. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף שֶׁאֵיפְשָׁר, רְאָיָה גְדוֹלָה הִיא. [ו] חָזַר רַבִּי עֲקִיבָה וְחִלֵּף אֶת הַדִּין: טִמֵּא כְלִי חֶרֶס וְטִמֵּא תַּנּוּר. מַה כְּלִי חֶרֶס, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ בָאוּר, אַף תַּנּוּר, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ בָאוּר. מַה כְּלִי חֶרֶס כִּשְׁמוֹ, אַף תַּנּוּר כִּשְׁמוֹ: תַּנּוּר שֶׁלֹּא הֻסַּק, תַּנּוּר שְׁמוֹ תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא י״א:ל״ו) ״אַךְ״, מֵאֵמָתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה? מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֹאפוֹת בּוֹ סִפְגָּנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּסִּיק אֶת הֶחָדָשׁ כְּדֵי לֹאפוֹת בַּיָּשָׁן סִפְגָּנִים. [ז] ״יֻתָּץ טְמֵאִים״ – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְתִיצָה, יֵשׁ לוֹ טֻמְאָה, וְאֶת שֶׁאֵין לוֹ נְתִיצָה, אֵין לוֹ טֻמְאָה, פְּרָט לַתַּנּוּר שֶׁלָּאֶבֶן וְשֶׁלַּמַּתֶּכֶת, וְלַכִּירָה שֶׁלָּאֶבֶן וְשֶׁלַּמַּתֶּכֶת. מִכָּן אָמְרוּ: תַּנּוּר שֶׁלָּאֶבֶן וְשֶׁלַּמַּתֶּכֶת, טָהוֹר, וְטָמֵא מִשֵּׁם כְּלִי מַתֶּכֶת. נִקַּב, נִפְגַּם, נִסְדַּק, עָשָׂה לוֹ טְפֵלָה אוֹ מוּסָף שֶׁלַּטִּיט, טָמֵא. כַּמָּה יְהֵא בַנֶּקֶב? כְּדֵי שֶׁיֵּצֶא בוֹ הָאוּר. וְכֵן בַּכִּירָה. [ח] כִּירָה שֶׁלָּאֶבֶן וְשֶׁלַּמַּתֶּכֶת, טְהוֹרָה, וּטְמֵאָה מִשֵּׁם כְּלִי מַתֶּכֶת. נִקָּבָה, נִפְגָּמָה, נִסְדָּקָה, עָשָׂה לָהּ פַּטְפּוּטִים, טְמֵאָה. מֵרְחָה בַטִּיט, בֵּין בִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִבִּפְנִים טְמֵאָה, וּמִבַּחוּץ טְהוֹרָה. [ט] ״יֻתָּץ טְמֵאִים״ – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְתִיצָה, יֵשׁ לוֹ טֻמְאָה, וְאֶת שֶׁאֵין לוֹ נְתִיצָה, אֵין לוֹ טֻמְאָה. מִכָּן אָמְרוּ: הָאֶבֶן שֶׁהוּא שׁוֹפֵת עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנּוּר, עָלֶיהָ וְעַל הִכִּירָה, עָלֶיהָ וְעַל הַכֻּפָּח, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְתִיצָה. עָלֶיהָ וְעַל הָאֶבֶן, עָלֶיהָ וְעַל הַסֶּלַע, עָלֶיהָ וְעַל הַכֹּתֶל, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ נְתִיצָה. עָלֶיהָ וְעַל הַזִּיז, רוֹאִים שֶׁאִם יִנָּטֵל הַכֹּתֶל, וְהַזִּיז עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר, וְאִם לָאו, טָמֵא.⁠^יא   זוֹ הָיְתָה כִּירַת נְזִירִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁכְּנֶגֶד הַסֶּלַע, כִּירַת הַטַּבָּחִים, שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן, אִם נִטַּמָּא אַחַת מֵהֶם, לֹא נִטַּמּוּ כֻלָם. [י] ״יֻתָּץ״ – יָכֹל יִתֹּצֵם וַדַּי? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּטְמֵאִים יִהְיוּ״, מְקַיְּמִין אוֹתָן^יב בְּטֻמְאָתָן. ״יִהְיוּ לָכֶם״ – כָּל שֶׁהוּא לְצָרְכֵיכֶם, לְרַבּוֹת יְדוֹת הַכֵּלִים. מִכָּן אָמְרוּ: הָאֶבֶן הַיּוֹצָא מִן הַתַּנּוּר טֶפַח, וּמִן הַכִּירָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, חִבּוּר; הַיּוֹצָא מִן הַכֻּפָּח, שֶׁעֲשָׂאוֹ לַאֲפִיָּה, שֵׁעוּרוֹ כַתַּנּוּר, שֶׁעֲשָׂאוֹ לְבִשּׁוּל, שֵׁעוּרוֹ כַכִּירָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא אָמְרוּ ׳הָאֶבֶן הַיּוֹצָא כָּל שֶׁהִיא, טְמֵאָה׳? לֹא אָמְרוּ טֶפַח אֶלָּא מִן הַתַּנּוּר לַכֹּתֶל. הָיוּ שְׁנֵי תַּנּוּרִין סְמוּכִין זֶה לָזֶה, נוֹתֵן לָזֶה טֶפַח וְלָזֶה טֶפַח, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר. אוֹ יָכֹל שָׁנִי^יג מְרַבֶּה יָתֵר מִכַּשֵּׁעוּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״. (לו) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה ט] [א] אִלּוּ אָמַר ״מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר״, יָכֹל אֲפִלּוּ מִלָּא בִכְתֵפוֹ וְעָשָׂה מִקְוֶה כַתְּחִלָּה, יְהֵא טָהוֹר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַעְיָן״, מַה מַּעְיָן בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף מִקְוֶה בִּידֵי שָׁמַיִם. אוֹ מַה מַּעְיָן, שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, אַף מִקְוֶה, שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, יָצָא הַמַּנִּיחַ קִנְקֵנִין בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן וְנִתְמַלּוּ מַיִם? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳בּוֹר׳. אוֹ ״בוֹר״, יָכֹל בּוֹר שֶׁבַּסְּפִינָה יְהֵא טָהוֹר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַעְיָן״, מַה מַּעְיָן, שֶׁעִקָּרוֹ בַּקַּרְקַע, אַף מִקְוֶה שֶׁעִקָּרוֹ בַּקַּרְקַע. אוֹ מַה מַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא, אַף מִקְוֶה יְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ״, מַעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא, וְהַמִּקְוֶה בְּאַרְבָּעִים סְאָה. [ב] מְנַיִן אִם טָמֵא, יְטַהֲרֶנּוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַעְיָן וּ... מִקְוֵה... יִהְיֶה טָהוֹר״. אֵין לִי אֶלָּא מַעְיָן אֶת הַמִּקְוֶה, מְנַיִן מִקְוֶה אֶת הַמִּקְוֶה, מִקְוֶה אֶת הַבּוֹר, בּוֹר אֶת הַבּוֹר, בּוֹר אֶת הַמִּקְוֶה, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַעְיָן... יִהְיֶה טָהוֹר״, ״בוֹר... יִהְיֶה טָהוֹר״, ״וּ... מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר״. [ג] אוֹ מַה מַּעְיָן מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין, אַף מִקְוֶה מְטַהֵר בַּזּוֹחֲלִין! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ״, הַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין, וְהַמִּקְוֶה בָּאֶשְׁבֹּרֶן. [ד] ״מִקְוֵה מַיִם״ – לֹא מִקְוֵה כָל מַשְׁקִין כֻּלָּן, פְּרָט לְשֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מֵי כְבָשִׁים וּמֵי צַבָּעִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַפּוֹסְלוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת לָגִּין, פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה, מֵי כְבָשִׁים וּמֵי צַבָּעִים פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת לָגִּים, וּפוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: כָּל הַפּוֹסְלוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת לָגִּין, אֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. מֵי הַצַבָּע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת לָגִּים וְאֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. [ה] ״וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא״ – הִלֵּל אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הֵן בְּתוֹךְ הַמַּיִם. שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהָאָרֶץ מָעֲלָה אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָן, וְהַמִּקְוֶה מָעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָן, אוֹ מַה הָאָרֶץ מַצֶּלֶת אֶת הַטְּהוֹרִין מִלִּטַּמֵּא, אַף הַמִּקְוֶה יַצִּיל אֶת הַטְּהוֹרִים מִלִּטַּמֵּא! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא״, אֲפִלּוּ הֵן בְּתוֹךְ הַמַּיִם. [ו] רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ״וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא״, בְּמַגָּע הֵן מְטַמִּין, אֵינָן מְטַמִּין בְּמַשָּׂא. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה דָמָהּ כִּבְשָׂרָהּ, מְטַמָּא בְמַשָּׂא, שֶׁרֶץ, שֶׁעָשָׂה דָמוֹ כִבְשָׂרוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא בְמַשָּׂא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא״, בְּמַגָּע הֵן מְטַמִּין, אֵינָן מְטַמִּין בְּמַשָּׂא. [ז] רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: ״וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא״, לְרַבּוֹת כְּלִי עֶצֶם. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם הָעֵץ, שֶׁאָבִיו טָהוֹר, כֵּלִים הַנֶּעֱשִׂים מִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה, עֶצֶם, שֶׁאָבִיו טָמֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ כֵלִים הַנֶּעֱשִׂים מִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָעֵץ, שֶׁהוּא מַכְשִׁיר בַּבַּיִת הַמְּנֻגָּע, תֹּאמַר בָּעֶצֶם, שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר בַּבַּיִת הַמְּנֻגָּע, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר בַּבַּיִת הַמְּנֻגָּע, לֹא יְהוּ כֵלִים הַנֶּעֱשִׂין מִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא״, לְרַבּוֹת כְּלִי עֶצֶם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים״ (במדבר ל״א:כ׳), לְרַבּוֹת אֶת כָּל הֶעָשׂוּי מִן הָעִזִּים, אֲפִלּוּ מִן הַקְּרָנַיִם וּמִן הַטְּלָפַיִם. שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַעֲשֵׂה״. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״עִזִּים״? פְּרָט לָעוֹף. (לז-לח) [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק יא] [א] ״וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם״ – יֵשׁ מִנִּבְלָתָם מְטַמָּא, וְיֵשׁ מִנִּבְלָתָם שֶׁאֵינָהּ מְטַמָּא. פְּרָט לִיבֵשָׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִשָּׁרוֹת. [ב] וּמְנַיִן לִזְרָעִים טְמֵאִים שֶׁזְּרָעָן, טָהָרוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר״, אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״. [ג] ״וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ, טָהוֹר הוּא. וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו, טָמֵא הוּא לָכֶם.⁠״ יֵשׁ לִי בָּעִנְיָן הַזֶּה זְרָעִים טְמֵאִים וּזְרָעִים טְהוֹרִים, מְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע וּתְלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, מַתָּן בִּידֵי אָדָם וּמַתָּן בִּידֵי שָׁמַיִם, אָכְלֵי אָדָם וְאָכְלֵי בְהֵמָה. יֵשׁ לָךְ לַחְלֹק: אִם אוֹמֵר אַתָּה, ׳מְחֻבָּרִין טְמֵאִין וּתְלוּשִׁין טְהוֹרִין׳, טִמֵּאתָ אֶת הַכֹּל. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳מְחֻבָּרִין טְהוֹרִין וּתְלוּשִׁין טְמֵאִין׳, טִמֵּאתָ מִקְצָת וְטֵהַרְתָּ מִקְצָת. [ד] אִם אוֹמֵר אַתָּה, ׳בִּידֵי שָׁמַיִם טְמֵאִין, וּבִידֵי אָדָם טְהוֹרִין׳, טִמֵּאתָ אֶת הַכֹּל. כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳בִּידֵי שָׁמַיִם טְהוֹרִין וּבִידֵי אָדָם טְמֵאִין׳, טִמֵּאתָ מִקְצָת וְטֵהַרְתָּ מִקְצָת. אִם אוֹמֵר אַתָּה, ׳אָכְלֵי בְהֵמָה טְמֵאִין, וְאָכְלֵי אָדָם טְהוֹרִין׳, טִמֵּאתָ אֶת הַכֹּל. כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳אָכְלֵי אָדָם טְמֵאִין וְאָכְלֵי בְהֵמָה טְהוֹרִין׳, טִמֵּאתָ מִקְצָת וְטֵהַרְתָּ מִקְצָת. [ה] ״וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו, טָמֵא הוּא לָכֶם״, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַשֶּׁרֶץ, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת הַזְּרָעִין אֶלָּא לְאַחַר הֶכְשֵׁר. הֲלֹא דִין הוּא? טִמֵּא כְלִי חֶרֶס, וְטִמֵּא אֶת הַשֶּׁרֶץ. מַה כְּלִי חֶרֶס, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַזְּרָעִים אֶלָּא לְאַחַר הֶכְשֵׁר, אַף הַשֶּׁרֶץ, לֹא יְטַמֵּא אֶת הַזְּרָעִים אֶלָּא לְאַחַר הֶכְשֵׁר. הִין, אִם הֵקֵל בִּכְלֵי חֶרֶס הַקַּל, נָקֵל בַּשֶּׁרֶץ הֶחָמוּר! אֶלָּא יְטַמֵּא בְּהֶכְשֵׁר וְשֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו, טָמֵא הוּא לָכֶם״, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַשֶּׁרֶץ, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת הַזְּרָעִין אֶלָּא לְאַחַר הֶכְשֵׁר. [ו] אֵין לִי אֶלָּא לְאַחַר הֶכְשֵׁר מַיִם, וּמְנַיִן לַעֲשׁוֹת שְׁאָר הַמַּשְׁקִים כַּמַּיִם? וְדִין הוּא: מַה כְּלִי חֶרֶס הַקַּל, עָשָׂה בוֹ שְׁאָר הַמַּשְׁקִים כַּמַּיִם, הַשֶּׁרֶץ הֶחָמוּר, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ שְׁאָר הַמַּשְׁקִים כַּמַּיִם? הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: חָמוּר כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא מְטַמֵּא מֵאֲוֵירָיו, תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַיִם״, (ויקרא י״א:ל״ד) ״מַיִם״. מַיִם אֲמוּרִין לְמַעְלָן וּמַיִם אֲמוּרִין לְמַטָּן, מַה מַּיִם אֲמוּרִין לְמַעְלָן, עָשָׂה בָהֶם שְׁאָר הַמַּשְׁקִים כַּמַּיִם, אַף מַיִם אֲמוּרִין לְמַטָּן, נַעֲשֶׂה בָהֶם שְׁאָר הַמַּשְׁקִים כַּמַּיִם. [ז] קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם מַיִם, שֶׁהֵן חוֹזְרִין לִידֵי אֲבִיהֶן לִטַּהֵר, מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִים, מַשְׁקִין, שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין לִידֵי אֲבִיהֶן לִטַּהֵר, אֵינוֹ דִין שֶׁיַּכְשִׁירוּ אֶת הַזְּרָעִים? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּמַּיִם, שֶׁהֵן נֶעֱשִׂים אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, תֹּאמַר בַּמַּשְׁקִין, שֶׁאֵינָן נֶעֱשִׂין אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים. הוֹאִיל וְאֵינָן נֶעֱשִׂים אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, לֹא יַכְשִׁירוּ אֶת הַזְּרָעִים! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַיִם״, (ויקרא י״א:ל״ד) ״מַיִם״. מַיִם אֲמוּרִין לְמַעְלָן וּמַיִם אֲמוּרִין לְמַטָּן, מַה מַּיִם אֲמוּרִין לְמַעְלָן³¹, מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִים, אַף מַיִם אֲמוּרִין לְמַטָּן, יַכְשִׁירוּ אֶת הַזְּרָעִין. [ח] וּמְנַיִן לַעֲשׁוֹת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כַמַּתָּנָה? וְדִין הוּא: מָה, אִם כְּלִי חֶרֶס הַקַּל, עָשָׂה בוֹ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כַמַּתָּנָה, הַשֶּׁרֶץ הֶחָמוּר, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ הַמַּחֲשָׁבָה כַמַּתָּנָה? הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: חָמוּר כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא מְטַמֵּא מֵאֲוֵירָיו, תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַיִם״, (ויקרא י״א:ל״ד) ״מַיִם״, מַיִם אֲמוּרִין לְמַעְלָן וּמַיִם אֲמוּרִין לְמַטָּן, מַה מַּיִם אֲמוּרִין לְמַעְלָן, עָשָׂה בָהֶם אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כַמַּתָּנָה, אַף מַיִם אֲמוּרִין לְמַטָּן, נַעֲשֶׂה בָהֶם אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כַמַּתָּנָה. [ט] אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי הַזֶּרַע; נָתַן זֶרַע עַל גַּבֵּי הַמַּיִם מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא״, ״טָמֵא הוּא לָכֶם״, כָּל שֶׁהוּא לְצָרְכְּכֶם, לְרַבּוֹת יְדוֹת הָאֳכָלִים. מִכָּן אָמְרוּ: (ראה משנה עקצים א׳:ג׳) יַד הַפַּרְכִּיד³², טֶפַח מִכָּן וְטֶפַח מִכָּן, וְיַד הָאֶשְׁכּוֹל³³, כָּל שֶׁהוּא, וְזָנָב שֶׁלָּאֶשְׁכּוֹל³⁴, שֶׁרִקְּנָהּ³⁵, וְיַד הַמַּכְבֵּד³⁶ שֶׁלִּתְמָרָה, אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְקָנֶה שֶׁלְּשִׁבֹּלֶת, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְיַד כָּל הַנִּקְצָרִים, שְׁלֹשָׁה, וְשֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִקָּצֵר, יְדֵיהֶן וְשָׁרְשֵׁיהֶן כָּל שֶׁהֵן, וּמְלָעִין³⁷ שֶׁלַּשִּׁבֳּלִין, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמִּין וּמְטַמִּין וְלֹא מִצְטָרְפִין. יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁבְּסָסָן³⁸ בַּגֹּרֶן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״. (לט) [שְׁמִינִי סִפְרָא. דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פָּרָשָׁה י] [א] ״וְכִי יָמוּת״ – הֲרֵי זוֹ מִיתָה וַדַּי. ״מִן הַבְּהֵמָה״ – יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה מְטַמָּא וְיֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמָּא, פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ. הֲלֹא דִין הוּא: אִם מָצִינוּ בַּבְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁלֹּא הַשֵּׁם פּוֹסְלָהּ מִן הָאֲכִילָה, וּמְבִיאָה לִידֵי טֻמְאָה, אֶלָּא מִיתָתָהּ, אַף טְרֵפָה, לֹא הַשֵּׁם פּוֹסְלָהּ מִן הָאֲכִילָה, וּמְבִיאָה לִידֵי טֻמְאָה, אֶלָּא מִיתָתָהּ. הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הַזּוֹ: בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה קֹדֶם לְמִיתָתָהּ, וּטְרֵפָה אֲסוּרָה קֹדֶם לְמִיתָתָהּ. מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, אַף טְרֵפָה, לֹא תְטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַבְּהֵמָה״, יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה מְטַמָּא וְיֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמָּא, פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ. [ב] דִּין אַחֵר: בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, וּטְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה. מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, אַף טְרֵפָה לֹא תְטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ. [ג] לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שָׁעַת כֹּשֶׁר, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה, שֶׁהָיְתָה לָהּ שָׁעַת כֹּשֶׁר! טֹל לָךְ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ: הֲרֵי שֶׁנּוֹלְדָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן, מְנַיִן? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לְמִינָהּ שְׁחִיטָה, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה, שֶׁיֵּשׁ לְמִינָהּ שְׁחִיטָה! בֶּן שְׁמוֹנָה יוֹכִיחַ, שֶׁיֵּשׁ לְמִינוֹ שְׁחִיטָה, וְאֵין שְׁחִיטָה מְטַהֲרַתּוּ, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַטְּרֵפָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְמִינוֹ שְׁחִיטָה, לֹא תְטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַבְּהֵמָה״, יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה מְטַמָּא וְיֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמָּא, פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ. ״אֲשֶׁר הִיא״ – הִיא מְטַמָּא בַמַּשָּׂא, וְאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה דָמָהּ כִּבְשָׂרָהּ, מְטַמָּא בַמַּשָּׂא, הַשֶּׁרֶץ, שֶׁעָשָׂה דָמוֹ כִּבְשָׂרוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר הִיא״, הִיא מְטַמָּא בַמַּשָּׂא, וְאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא. [ד] ״לָכֶם״ – לְהָבִיא בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁתְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא. הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, מְטַמָּא בַמַּשָּׂא, בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא? הַשֶּׁרֶץ יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בַמַּשָּׂא. אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, לֹא תְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״, לְהָבִיא בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁתְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא. [ה] ״לְאָכְלָה״, לְהָבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה, שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ. רַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: בֶּן שְׁמוֹנָה, שְׁחִיטָתוֹ מְטַהֲרַתּוּ. ״בְּנִבְלָתָהּ״ – לֹא בַעֲצָמוֹת וְלֹא בְגִידִים וְלֹא בִקְרָנַיִם וְלֹא בִטְלָפַיִם. אוֹ יָכֹל אֲפִלּוּ בְּשָׁעַת חִבּוּרָן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִטְמָא״. ״בְּנִבְלָתָהּ״ – לֹא בְּקוֹלִית³⁹ סְתוּמָה. אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי נְקוּבָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִטְמָא״. [ו] ״בְּנִבְלָתָהּ״ – לֹא בָאֲלַל⁴⁰ הַמְפֻזָּר, אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי מְכֻנָּס, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִטְמָא״. ״בְּנִבְלָתָהּ״, לֹא בַמַּפְשִׁיט לַשְׁטִיחַ כְּדֵי אֲחִיזָה, וְלַחֵמֶת עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הֶחָזֶה⁴¹, אוֹ יָכֹל שָׁנִי^יד מוֹצִיא פָּחוּת מִכַּשֵּׁעוּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִטְמָא״. ״בְּנִבְלָתָהּ״, לֹא בָּעוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר. אוֹ יָכֹל שָׁנִי^טו מוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר מֵאֲחוֹרָיו? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִטְמָא״. ״בְּנִבְלָתָהּ״, לֹא בְכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים שֶׁעַל גַּבֵּי הָעוֹר. יָכֹל לֹא יִטַּמּוּ בַמַּשָּׂא, כְּדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִטְמָא״. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הַנּוֹגֵעַ וְהַנּוֹשֵׂא, אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל מַגָּע, בָּא לִכְלַל מַשָּׂא, לֹא בָא לִכְלַל מַגָּע, לֹא בָא לִכְלַל מַשָּׂא. (מ) [ז] יָכֹל תְּהֵא נִבְלַת בְּהֵמָה מְטַמָּא בְגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ״ (ויקרא כ״ב:ח׳), אֶת שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאָה אֶלָּא בַאֲכִילָתָהּ. יָצַאת נִבְלַת בְּהֵמָה שֶׁהִיא מְטַמָּא עַד שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה. יָכֹל נִבְלַת עוֹף תְּטַמֵּא מִן הַכָּתוּב, וְנִבְלַת בְּהֵמָה מִקּוֹל וָחֹמֶר? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כ״ב:ח׳) ״בָהּ״, בָּהּ אַתְּ מְטַמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אֵין אַתְּ מְטַמֵּא בְּנִבְלַת בְּהֵמָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״הָאֹכֵל״? לִתֵּן כַּשֵּׁעוּר: אֶלָּא מַה הָאוֹכֵל, כַּזַּיִת, אַף הַנּוֹגֵעַ וְהַנּוֹשֵׂא, כַּזַּיִת. [ח] ״יְכַבֵּס״ – יָכֹל אַף הַצּוֹפֶה? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳בֶגֶד׳, אוֹ ׳בֶגֶד׳, יָכֹל בֶּגֶד גָּדוֹל לָבָן הַמִּטַּמֵּא בַּזָּב וְהַמִּטַּמֵּא בִנְגָעִים? מְנַיִן גָּדוֹל צָבוּעַ, קָטָן לָבָן, קָטָן צָבוּעַ, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה שָׁבִיס שֶׁלִּסְבָכָה וְגַלְגֵּלוֹן⁴², מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳בֶגֶד׳, ׳בְּגָדָיו׳, רִבָּה. מְנַיִן לַעֲשׁוֹת שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא״. יָכֹל יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳בֶגֶד׳, בֶּגֶד הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלִי חֶרֶס, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַצִּיב⁴³ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּשְׂעָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא״. (מא) [דִּבּוּרָא דִשְׁרָצִים פֶּרֶק יב] [א] ״וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ – לְהוֹצִיא אֶת הַיַּתּוּשִׁין שֶׁבַּכָּלִיסִין⁴⁴, וְאֶת הַזִּיזִין שֶׁבָּעֲדָשִׁין, וְאֶת הַתּוֹלָעִין שֶׁבַּתְּמָרִין וְשֶׁבַּגְּרוֹגְרוֹת. ״לֹא יֵאָכֵל״ – לְחַיֵּב אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. אוֹ ״לֹא יֵאָכֵל״, אֶלָּא לְאָסְרָם בַּהֲנָיָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא תֹאכְלוּם״ (ויקרא י״א:מ״ב). הָא כֵיצַד? בַּאֲכִילָה הֵן אֲסוּרִין וּבַהֲנָיָה הֵן מֻתָּרִין. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לֹא יֵאָכֵל״? לְחַיֵּב אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. (מב) [ב] ״הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן״ – זֶה נָחָשׁ. ״כֹּל הוֹלֵךְ״ – לְהָבִיא אֶת הַשַּׁלְשׁוּלִים וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה. ״הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע״ – זֶה עַקְרָב. ״כֹּל הוֹלֵךְ״ – לְהָבִיא אֶת הַחִפּוּשִׁית וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה. ״מַרְבֵּה רַגְלַיִם״ – זֶה נִדָּל, ״עַד כָּל מַרְבֵּה״, לְהָבִיא אֶת הַדּוֹמֶה וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה. ״לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ״ – לְהָבִיא אֶת הַתּוֹלָעִין שֶׁבְּעִקָּרֵי זֵיתִים וְשֶׁבְּעִקָּרֵי תְּאֵנִים. ״לֹא תֹאכְלוּם״ – יָכֹל יַאֲכִילוּם לִקְטַנִּים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״ (ויקרא י״א:מ״א). (מג) [ג] ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ״ – לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְשׁוּ לָאָרֶץ וְחָזָרוּ. [יָכֹל יִטַּמּוּ טֻמְאָה חֲמוּרָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם״, יָכֹל לֹא יְהוּ פּוֹסְלִים אֶת הַגּוּף? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְנִטְמֵתֶם בָּם״, יָכֹל אַף דָּמָם וְחֶלְבָּם כַּיּוֹצֵא בָּהֶם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּם״, בָּם אַתֶּם מִטַּמִּין, אֵין אַתֶּם מִטַּמִּין בְּדָמָם וְחֶלְבָּם.]⁠⁴⁵ ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם״ – אִם מִטַּמִּין אַתֶּם בָּהֶם, סוֹפְכֶם לִטַּמֵּא בָם. (מד) ״כִּי אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״ – כַּשֵּׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, כָּךְ אַתֶּם הֱיוּ קְדוֹשִׁים, כַּשֵּׁם שֶׁאֲנִי פָרוּשׁ, כָּךְ אַתֶּם הֱיוּ פְרוּשִׁין. [ד] ״וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פָּרֶה וְרָבֶה. (מה) ״כִּי אֲנִי יי, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – עַל תְּנַי כָּךְ הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, עַל תְּנַי שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם עוֹל מִצְווֹת, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְעוֹל מִצְווֹת מוֹדֶה בִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַכּוֹפֵר בְּעוֹל מִצְווֹת כּוֹפֵר בִיצִיאַת מִצְרַיִם. ״לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים״ – עַל כָּרְחֲכֶם. ״וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״ – כַּשֵּׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, כָּךְ אַתֶּם הֱיוּ קְדוֹשִׁים, כַּשֵּׁם שֶׁאֲנִי פָרוּשׁ, כָּךְ אַתֶּם הֱיוּ פְרוּשִׁין. (מו) [ה] ״זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף״ – בְּאֵי זוֹ תּוֹרָה שָׁוַת הַבְּהֵמָה לָעוֹף וְהָעוֹף לִבְהֵמָה? בְּהֵמָה מְטַמָּא בַמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, וְהָעוֹף אֵינוֹ מְטַמֵּא בַמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא. הָעוֹף מְטַמֵּא בְגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וּבְהֵמָה אֵינָהּ מְטַמָּא בְגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. בְּאֵי זוֹ תּוֹרָה שָׁוַת בְּהֵמָה לָעוֹף וְהָעוֹף לִבְהֵמָה? מַה בְּהֵמָה בִּשְׁחִיטָה, אַף הָעוֹף בִּשְׁחִיטָה, אוֹ מַה בְּהֵמָה בִשְׁנַיִם וּבְרוֹב שְׁנַיִם, אַף הָעוֹף בִּשְׁנַיִם וּבְרוֹב שְׁנַיִם. תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת״. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּאֵי זוֹ תּוֹרָה שָׁוַת הַבְּהֵמָה לָעוֹף וְהָעוֹף לִבְהֵמָה? הָעוֹף, הֶכְשֵׁרוֹ מִן הַצַּוָּאר, וּבְהֵמָה, הֶכְשֵׁרָהּ מִן הַצַּוָּאר. אוֹ מַה הָעוֹף ״מִמּוּל עָרְפּוֹ״ (ויקרא ה׳:ח׳), אַף בְּהֵמָה מִמּוּל עָרְפָּהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״רֹאשׁוֹ״ (ויקרא ה׳:ח׳), רֹאשׁוֹ שֶׁלָּעוֹף מִמּוּל עָרְפּוֹ, וְאֵין רֹאשָׁהּ שֶׁלִּבְהֵמָה מִמּוּל עָרְפָּהּ. [ו] ״וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם״ – לְהָבִיא אֶת הַדָּגִים. ״וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ״ – לְהָבִיא אֶת הַחֲגָבִים. (מז) וְלָמָּה בָּא לְהַבְדִּיל? לֹא בִּלְבַד הַשּׁוֹנֶה, אֶלָּא בְּיָדוּעַ אֵי זֶה טָמֵא וְאֵי זֶה טָהוֹר. [ז] ״לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר״ – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה? וַהֲלֹא כְבָר הֵן מְפֹרָשִׁין! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר״? בֵּין טְמֵאָה לָךְ לִטְהוֹרָה לָךְ, בֵּין שֶׁנִּשְׁחַט רֻבּוֹ שֶׁלַּקָּנֶה בֵּין שֶׁנִּשְׁחַט חֶצְיוֹ. וְכַמָּה הוּא בֵּין רֻבּוֹ לְחֶצְיוֹ? מְלֹא שַׂעֲרָה. [ח] ״וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל״ – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין צְבִי לְעָרוֹד? וַהֲלֹא כְבָר הֵן מְפֹרָשִׁין! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת, וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל״? בֵּין טְרֵפָה כְּשֵׁרָה לִטְרֵפָה פְסוּלָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל״, לִתֵּן אַזְהָרָה לַחַיָּה.מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י וטיקן 66 ועדי נוסח נוספים