(א)ושבתי – אח״כ הלכתי (מן הענין הראשון) והתבוננתי את כל העשוקים בעולם הזה והנה דמעותם נוזלות מאין עוזר להם, ומיד העושקים אותם בכח אין להם עוזר.
(ב)ושבח – ומשום כך שכחתי את המתים שכבר מתו מן החיים הקיימים עד עתה.
(ג)וטוב – משניהם את אשר אינו במציאות עד עתה אשר לא ראה.
(ד)
אח״כ ראיתי כל עמל העולם הזה והצלחת המעשים בו שהיא קנאת איש לרעהו ושהכל הבל.
(ה)
ושהסכל קצר יכולת חובק את ידיו ואוכל בשרו.
(ו)
ואומר טוב מלא כף מנוחה ונתת ממלא חפנים עמל ורעות רוח.
(ז)
אח״כ שבתי וראיתי הבל.
(ח)יש אחד – תמצא אחד בודד לבדו ואין לו בן ולא אח ואע״פ כן אין קץ.
(ט)
והשנים המתחברים יותר טובים מן האחד הבודד כי יש להם ריוח טוב במה שיתעסקו בו.
(י)
ואם יפול אחד מהם השני יקים את חברו וכמה קשה לאחד שיפול מאין לו מקים.
ואם יתקוף מי שהוא את אחד מהם השנים יעמדו נגדו.
והחוט כשהוא משולש וכו׳.
(יג)ילד מסכן – נער עני.
אשר לא ידע – שלא יידע לעולם להיות מוכשר (על ידי לקיחת מוסר ממאורעות העבר).
(יד)
לפי שהוא הגיע למעלת השלטון כמי שיצא מבית הסהר כי הוא רש בהתפתחות שלטונו.
(טו)ראיתי – וכאשר התבוננתי בכל הברואים המהלכים.
עם הילד – עם הנער השני (ר״ל ילד מסכן).
(טז)
הקפתי במחשבתי את כולם ללא קץ ותכלית, כל אשר לפניו וגם האחרונים מהם לא ישמחו בו (מוסב על נער מסכן וחכם).
(יז)שמור רגלך – ״אחפץ׳ קדמך כאנך ענד מא תסיר״ כ״ה הנוס׳ בכה״י העתיקים המדוייקים. והאחרונים לא הבינוה והשמיטוה. וכוונת רבינו שמור ושקול צעדיך בכל דרכיך ועסקיך והתנהג בנקיון כפים וביראת שמים כמו בלכתך אל בית האלהים.
וקרוב לשמוע – והקרבה על ידי השמיעה והקבלה טוב מתת הכסילים זבחים, לפי שהם במצב שלא ילמדו בעת עשיית הרע.
מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות)