×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
קהלת ד׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָאֶרְאֶה֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם׃ (ב) וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת⁠־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן⁠־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה׃ (ג) וְטוֹב֙ מִשְּׁנֵיהֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר⁠־עֲדֶ֖ן לֹ֣א הָיָ֑ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא⁠־רָאָה֙ אֶת⁠־הַמַּעֲשֶׂ֣ה הָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (ד) וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת⁠־כׇּל⁠־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כׇּל⁠־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת⁠־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ גַּם⁠־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ (ה) הַכְּסִיל֙ חֹבֵ֣ק אֶת⁠־יָדָ֔יו וְאֹכֵ֖ל אֶת⁠־בְּשָׂרֽוֹ׃ (ו) ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃ (ז) וְשַׁ֧בְתִּי אֲנִ֛י וָאֶרְאֶ֥ה הֶ֖בֶל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (ח) יֵ֣שׁ אֶחָד֩ וְאֵ֨ין שֵׁנִ֜י גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין⁠־ל֗וֹ וְאֵ֥ין קֵץ֙ לְכׇל⁠־עֲמָל֔וֹ גַּם⁠־[עֵינ֖וֹ] (עיניו) לֹא⁠־תִשְׂבַּ֣ע עֹ֑שֶׁר וּלְמִ֣י׀ אֲנִ֣י עָמֵ֗ל וּמְחַסֵּ֤ר אֶת⁠־נַפְשִׁי֙ מִטּוֹבָ֔ה גַּם⁠־זֶ֥ה הֶ֛בֶלא וְעִנְיַ֥ן רָ֖ע הֽוּא׃ (ט) טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן⁠־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ⁠־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם׃ (י) כִּ֣י אִם⁠־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת⁠־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹלב וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ׃ (יא) גַּ֛ם אִם⁠־יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם׃ (יב) וְאִֽם⁠־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק׃ (יג) ט֛וֹב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹא⁠־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֽוֹד׃ (יד) כִּֽי⁠־מִבֵּ֥ית הָסוּרִ֖ים יָצָ֣א לִמְלֹ֑ךְ כִּ֛י גַּ֥ם בְּמַלְכוּת֖וֹ נוֹלַ֥ד רָֽשׁ׃ (טו) רָאִ֙יתִי֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הַ֣חַיִּ֔ים הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עִ֚ם הַיֶּ֣לֶד הַשֵּׁנִ֔י אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד תַּחְתָּֽיו׃ (טז) אֵֽין⁠־קֵ֣ץ לְכׇל⁠־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר⁠־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ⁠־ב֑וֹ כִּֽי⁠־גַם⁠־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃ (יז) גשְׁמֹ֣ר [רַגְלְךָ֗] (רגליך) כַּאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וְקָר֣וֹב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי⁠־אֵינָ֥ם יוֹדְעִ֖ים לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א גַּם⁠־זֶ֥ה הֶ֛בֶל =ל?,ק-מ? (מרכא ותביר?) ובדפוסים (וכן דעתם של דותן והמקליד). אין נקודת תביר מובהקת בכתי״ל, ולכל היותר יש שמץ של נקודה שאולי מובלע בתוך הקו של המרכא; בכתי״ק-מ יש נקודה מטושטשת או מחוקה.
• ל?,ש1=<גַּם⁠־זֶ֛ה הֶ֛בֶל> (נקודת תביר גם בתיבה הראשונה [תביר ותביר]?) ובעקבותיהם ברויאר ומג״ה (אבל נשמט מרשימת ברויאר). והשוו להלן ו,ב.
ב שֶׁיִּפּ֔וֹל =ש1,ק-מ ושיטת-א ובדפוסים
• ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל (חסר דגש באות יו״ד)
• כך גם בדותן (חסר דגש), אבל המקליד תיקן בלי להעיר.
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ג ‹רווח› =ל (אין רווח של פרשה)
• ל34=פרשה סתומה; לפרטים ראו BHQ כרך ״מגילות״, עמ׳ xx, xxv, והרשימה ב-9*.
E/ע
הערותNotes
(א) ושבתי – אח״כ הלכתי (מן הענין הראשון) והתבוננתי את כל העשוקים בעולם הזה והנה דמעותם נוזלות מאין עוזר להם, ומיד העושקים אותם בכח אין להם עוזר. (ב) ושבח – ומשום כך שכחתי את המתים שכבר מתו מן החיים הקיימים עד עתה. (ג) וטוב – משניהם את אשר אינו במציאות עד עתה אשר לא ראה. (ד) אח״כ ראיתי כל עמל העולם הזה והצלחת המעשים בו שהיא קנאת איש לרעהו ושהכל הבל. (ה) ושהסכל קצר יכולת חובק את ידיו ואוכל בשרו. (ו) ואומר טוב מלא כף מנוחה ונתת ממלא חפנים עמל ורעות רוח. (ז) אח״כ שבתי וראיתי הבל. (ח) יש אחד – תמצא אחד בודד לבדו ואין לו בן ולא אח ואע״פ כן אין קץ. (ט) והשנים המתחברים יותר טובים מן האחד הבודד כי יש להם ריוח טוב במה שיתעסקו בו. (י) ואם יפול אחד מהם השני יקים את חברו וכמה קשה לאחד שיפול מאין לו מקים.
ואם יתקוף מי שהוא את אחד מהם השנים יעמדו נגדו.
והחוט כשהוא משולש וכו׳.
(יג) ילד מסכן – נער עני.
אשר לא ידע – שלא יידע לעולם להיות מוכשר (על ידי לקיחת מוסר ממאורעות העבר).
(יד) לפי שהוא הגיע למעלת השלטון כמי שיצא מבית הסהר כי הוא רש בהתפתחות שלטונו. (טו) ראיתי – וכאשר התבוננתי בכל הברואים המהלכים.
עם הילד – עם הנער השני (ר״ל ילד מסכן).
(טז) הקפתי במחשבתי את כולם ללא קץ ותכלית, כל אשר לפניו וגם האחרונים מהם לא ישמחו בו (מוסב על נער מסכן וחכם). (יז) שמור רגלך – ״אחפץ׳ קדמך כאנך ענד מא תסיר״ כ״ה הנוס׳ בכה״י העתיקים המדוייקים. והאחרונים לא הבינוה והשמיטוה. וכוונת רבינו שמור ושקול צעדיך בכל דרכיך ועסקיך והתנהג בנקיון כפים וביראת שמים כמו בלכתך אל בית האלהים.
וקרוב לשמוע – והקרבה על ידי השמיעה והקבלה טוב מתת הכסילים זבחים, לפי שהם במצב שלא ילמדו בעת עשיית הרע.
מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×