×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברי הימים א ד׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  בְּנֵ֖י יְהוּדָ֑ה פֶּ֧רֶץ חֶצְר֛וֹן וְכַרְמִ֖י וְח֥וּר וְשׁוֹבָֽל׃ (ב) וּרְאָיָ֤ה בֶן⁠־שׁוֹבָל֙ הֹלִ֣יד אֶת⁠־יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת⁠־אֲחוּמַ֖י וְאֶת⁠־לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּֽרְעָתִֽי׃ (ג)  וְאֵ֙לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם אֲחוֹתָ֖ם הַצְלֶלְפּֽוֹנִי׃ (ד) וּפְנוּאֵל֙ אֲבִ֣י גְדֹ֔ר וְעֵ֖זֶר אֲבִ֣י חוּשָׁ֑ה אֵ֤לֶּה בְנֵי⁠־חוּר֙ בְּכ֣וֹר אֶפְרָ֔תָה אֲבִ֖י בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ (ה) וּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַעֲרָֽה׃ (ו) וַתֵּ֨לֶד ל֤וֹ נַֽעֲרָה֙ אֶת⁠־אֲחֻזָּ֣ם וְאֶת⁠־חֵ֔פֶר וְאֶת⁠־תֵּֽימְנִ֖י וְאֶת⁠־הָאֲחַשְׁתָּרִ֑י אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י נַעֲרָֽה׃ (ז) וּבְנֵ֖י חֶלְאָ֑ה צֶ֥רֶת [וְצֹ֖חַר] (יצחר) וְאֶתְנָֽן׃ (ח) וְק֣וֹץ הוֹלִ֔יד אֶת⁠־עָנ֖וּב וְאֶת⁠־הַצֹּבֵבָ֑ה וּמִשְׁפְּחֹ֥ת אֲחַרְחֵ֖ל בֶּן⁠־הָרֽוּם׃ (ט) וַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖דא מֵאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָרְאָ֨ה שְׁמ֤וֹ יַעְבֵּץ֙ לֵאמֹ֔ר כִּ֥י יָלַ֖דְתִּי בְּעֹֽצֶב׃ (י) וַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּ֠ץ לֵאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם⁠־בָּרֵ֨ךְ תְּבָרְכֵ֜נִיב וְהִרְבִּ֤יתָ אֶת⁠־גְּבוּלִי֙ וְהָיְתָ֤ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵּרָעָ֖ה לְבִלְתִּ֣י עׇצְבִּ֑י וַיָּבֵ֥א אֱלֹהִ֖ים אֵ֥ת אֲשֶׁר⁠־שָׁאָֽל׃ (יא)  וּכְל֥וּב אֲחִי⁠־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת⁠־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן׃ (יב) וְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת⁠־בֵּ֤ית רָפָא֙ וְאֶת⁠־פָּסֵ֔חַ וְאֶת⁠־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י עִ֣יר נָחָ֑שׁ אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁ֥י רֵכָֽה׃ (יג)  וּבְנֵ֣י קְנַ֔ז עׇתְנִיאֵ֖ל וּשְׂרָיָ֑ה וּבְנֵ֥י עׇתְנִיאֵ֖ל חֲתַֽת׃ (יד) וּמְעוֹנֹתַ֖י הוֹלִ֣יד אֶת⁠־עׇפְרָ֑ה וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֤יד אֶת⁠־יוֹאָב֙ אֲבִי֙ גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים כִּ֥י חֲרָשִׁ֖ים הָיֽוּ׃ (טו)  וּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן⁠־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י אֵלָ֖ה וּקְנַֽז׃ (טז) וּבְנֵ֖י יְהַלֶּלְאֵ֑ל זִ֣יף וְזִיפָ֔ה תִּירְיָ֖א וַאֲשַׂרְאֵֽל׃ (יז) וּבֶ֨ן⁠־עֶזְרָ֔ה יֶ֥תֶר וּמֶ֖רֶד וְעֵ֣פֶר וְיָל֑וֹן וַתַּ֙הַר֙ אֶת⁠־מִרְיָ֣ם וְאֶת⁠־שַׁמַּ֔י וְאֶת⁠־יִשְׁבָּ֖ח אֲבִ֥י אֶשְׁתְּמֹֽעַ׃ (יח) וְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻֽדִיָּ֗ה יָלְדָ֞ה אֶת⁠־יֶ֨רֶד אֲבִ֤י גְדוֹר֙ וְאֶת⁠־חֶ֙בֶר֙ אֲבִ֣י שׂוֹכ֔וֹ וְאֶת⁠־יְקוּתִיאֵ֖ל אֲבִ֣י זָנ֑וֹחַ וְאֵ֗לֶּה בְּנֵי֙ בִּתְיָ֣ה בַת⁠־פַּרְעֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר לָקַ֖ח מָֽרֶד׃ (יט)  וּבְנֵי֙ אֵ֣שֶׁת הֽוֹדִיָּ֔ה אֲח֣וֹת נַ֔חַם אֲבִ֥י קְעִילָ֖ה הַגַּרְמִ֑י וְאֶשְׁתְּמֹ֖עַ הַמַּעֲכָתִֽי׃ (כ) וּבְנֵ֣י שִׁימ֔וֹן אַמְנ֣וֹן וְרִנָּ֔ה בֶּן⁠־חָנָ֖ן [וְתִיל֑וֹן] (ותולון) וּבְנֵ֣י יִשְׁעִ֔י זוֹחֵ֖ת וּבֶן⁠־זוֹחֵֽת׃ (כא) בְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן⁠־יְהוּדָ֔ה עֵ֚ר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּית⁠־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ׃ (כב) וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר⁠־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃ (כג) הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם⁠־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ (כד)  בְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל׃ (כה) שַׁלֻּ֥ם בְּנ֛וֹ מִבְשָׂ֥ם בְּנ֖וֹ מִשְׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃ (כו) וּבְנֵ֖י מִשְׁמָ֑ע חַמּוּאֵ֥ל בְּנ֛וֹ זַכּ֥וּר בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃ (כז) וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ עַד⁠־בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה׃ (כח)  וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר⁠־שֶׁ֥בַע וּמוֹלָדָ֖ה וַחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל׃ (כט) וּבְבִלְהָ֥ה וּבְעֶ֖צֶם וּבְתוֹלָֽד׃ (ל) וּבִבְתוּאֵ֥ל וּבְחׇרְמָ֖ה וּבְצִֽיקְלָֽג׃ (לא) וּבְבֵ֤ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּֽבְשַׁעֲרָ֑יִם אֵ֥לֶּה עָרֵיהֶ֖ם עַד⁠־מְלֹ֥ךְ דָּוִֽיד׃ (לב) וְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים חָמֵֽשׁ׃ (לג) וְכׇל⁠־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד⁠־בָּ֑עַל זֹ֚את מֽוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם׃ (לד) וּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן⁠־אֲמַצְיָֽה׃ (לה) וְיוֹאֵ֑ל וְיֵהוּא֙ בֶּן⁠־י֣וֹשִׁבְיָ֔ה בֶּן⁠־שְׂרָיָ֖ה בֶּן⁠־עֲשִׂיאֵֽל׃ (לו) וְאֶלְיוֹעֵינַ֡י וְֽיַעֲקֹ֡בָה וִ֠ישׁוֹחָיָ֠ה וַעֲשָׂיָ֧ה וַעֲדִיאֵ֛ל וִישִׂימִאֵ֖ל וּבְנָיָֽה׃ (לז) וְזִיזָ֨א בֶן⁠־שִׁפְעִ֧י בֶן⁠־אַלּ֛וֹן בֶּן⁠־יְדָיָ֥ה בֶן⁠־שִׁמְרִ֖י בֶּן⁠־שְׁמַֽעְיָֽה׃ (לח) אֵ֚לֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּרְצ֖וּ לָרֽוֹב׃ (לט) וַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם׃ (מ) וַֽיִּמְצְא֤וּ מִרְעֶה֙ שָׁמֵ֣ן וָט֔וֹב וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם וְשֹׁקֶ֖טֶת וּשְׁלֵוָ֑ה כִּ֣י מִן⁠־חָ֔ם הַיֹּשְׁבִ֥ים שָׁ֖ם לְפָנִֽים׃ (מא) וַיָּבֹ֡אוּ אֵ֩לֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת⁠־אׇהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת⁠־[הַמְּעוּנִ֨ים] (המעינים) אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאֽוּ⁠־שָׁ֙מָּה֙ וַיַּֽחֲרִימֻם֙ עַד⁠־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּי⁠־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם׃ (מב) וּמֵהֶ֣ם׀ מִן⁠־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָֽלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָ֠ה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם׃ (מג) וַיַּכּ֕וּ אֶת⁠־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א נִכְבָּ֖ד =ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א!=נִכְּבָ֖ד (כ״ף דגושה במקום בי״ת, וגם סימן הרפה מעל האותיות בי״ת-דל״ת)
ב תְּבָרְכֵ֜נִי א=תְּבָרֲכֵ֜נִי (חטף)
E/ע
הערותNotes
(ב) וראיה – כן מנהג היחס הזה אף על פי שלא הזכיר עדיין ראיה כי דורות דורות קחשיב וכן בני חלאה צרת וצחר ואתנן וקוץ הוליד, ועדיין לא הזכיר קוץ ומזכיר את בניו. (ה) ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים – מוסב למעלה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע (דברי הימים א ב׳:כ״ד) כי לא יחס עד עתה. (ט) ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב – וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוניא (בראשית ל״ה:י״ח). (י) והרבית את גבולי – בנחלות. והיתה ידך עמי ועשית מרעה – אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר. ויבא אלהים את אשר שאל – ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידוע. (יא) וכלוב אחי שוחה – משפחות הוא דקחשיב בקצור לשון אע״פ שאין מזכירו למעלה וכן ובני קנז (דברי הימים א ד׳:י״ג) אע״פ שלא הזכירו למעלה וכן מעונתי כמו כן לא הזכירו כי כן דרך כל הספר הזה. (יב) אבי עיר נחש – שם עיר ותחנה שר (היה) עליה. אלה אנשי רכה – בני אשתון ישבו באותו מקום ברכה. ע״א: אנשי רכה – המשפחה היתה מכונה אנשי רכה. (יד) ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים – יואב היה שר של עמק שיש בה חרשים ולמה אני קורא אותה גיא חרשים כי חרשים היו פתרון אותן שישבו בגיא החרשים חרשים המה ועל שמם נקרא הגיא. (טו) ובני כלב בן יפונה – אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפינה מעצת מרגלים ואל תתמה שהרי ייחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח״כ תופש משפחה ראשונה. ובני אלה וקנז – כך היה שמו וקנז. (יח) ואשתו היהדיה – אשת כלב שנולדה מיהודית. ירד אבי גדור וגו׳ – שרי העירות כדכתיב ביהושע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור (יהושע ט״ו:נ״ח) ירמות ועדלם שוכה ועזקה (יהושע ט״ו:ל״ה). ואלה בני בתיה בת פרעה – הוי״ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה. אשר לקח מרד – כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנז (דברי הימים א ד׳:ט״ו). (כא) בני שלה בן יהודה – לפי שעדיין לא יחסו מיחסו עתה שמשום כבודו של דוד מקדים ליחס בני תמר פרץ וזרח שמהם יצא גם הוא ועכשיו שייחס כל משפחות פרץ מתחיל לייחס כל משפחות שלה שהיו באותו הדור. ומשפחת בית עבודת הבוץ – ליריעות המקדש אף הם היו מבני שלה. (כב) ויוקים ואנשי כזבא – עד וישבי לחם, כל אלה בני שלה בן יהודה (דברי הימים א ד׳:כ״א). ויואש ושרף – רבותינו אומרים זה מחלון וכליון. והדברים עתיקים – פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים. אשר בעלו למואב – שלקחו נשים מואביות. (כג) המה היוצרים – המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים. ויושבי נטעים – שהיו עוסקים בנטיעות של מלך. וגדרה – אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך. עם המלך – פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם (שמות כ״ב:י״ד) כלומר עמו במלאכתו. (כד) בני שמעון – לפי ששמעון יושב בחלק יהודה הוא מקדימו ליחסו ולדבר בעיירותיו קודם לראובן. (כז) ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה – לא הרבו בנים כבני יהודה לפי שהיו מועטים וחלק יהודה רב מהם קבל יהודה שמעון בחלקו כי שמעון לא היה לו חלק בא״י שנ׳ אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל (בראשית מ״ט:ז׳) ושנינו בבראשית רבה אחלקם להעמיד סופרים בישראל בבתי כנסיות כו׳ ומניין שקבלו דכתיב מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם (יהושע י״ט:ט׳) פן תרבה עליהם חית השדה ומה שכתוב ויעל הגורל לבני שמעון (יהושע י״ט:א׳) כך היה המעשה הפילו גורל איזה שבט יקבל שמעון בחלקו ונפל הגורל בחלקו של יהודה וגם מה שכתוב ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך (שופטים א׳:ג׳), בחלק שנתתי לך. (כח) וישבו בבאר שבע – בני שמעון ישבו באותן עיירות של יהודה. (לא) אלה עריהם עד מלוך דוד – פתרון כשהרבו בני יהודה עשו תרעומות על בני שמעון מימי שאול ורצו לגרשם מארצם ולא היה יכול לגרשם ואף כי היה כל ימיו בטירדה ובמלחמות וכשמלך דוד באו שבטו לשאול מבני שמעון את ארצם שהשאילו להם והלך דוד וגרשם כי שאול לא חשש בכך מפני שנאת דוד שהיה מיהודה וזהו שכתב אלה עריהם עד מלך דוד וכשמלך גרשם. מפי׳ רבי אליעזר בר משולם ז״ל וכן פי׳ לי רבי שלמה בר לוי אחי רבי משה הדרשן ממונטיל. (לב) וחצריהם – הכפרים מי היו עיטם ועין ורמון וגו׳. (לג) זאת מושבותם והתיחשם להם – פתרון אע״פ שייחסם כאן מקצתן אל תאמר שלא היו כי אם אותן שהרי יש ספר יחוס אחר ושם היו יחוסין כל שבט ושבט כך היה לפרש יחוסו בפני עצמו. (לד) ומשובב – וכל הכתובין. (לח) אלה הבאיםבשמות נשיאים במשפחותם. ובית אבותיהם פרצו לרוב – לא היה להם מקום לישב. (לט) וילכו – על כן למבוא גדור וגו׳ לבקש מרעה לצאנם. (מ) כי מן חם היושבים שם לפנים – בשקט ובשלוה היו יושבים ולא בא אדם להרע להם לפיכך לא נזהרו כשבאו עליהם להלחם ודוגמתו בשופטים ויבאו על ליש על עם שקט ובוטח וגו׳ ודבר אין להם עם אדם (שופטים י״ח:כ״ז-כ״ח) לפי שהיו שקטים לא היו יראים ולא כרתו ברית עם שום אדם לעזרם לפיכך נצחום אותם חמש מאות וגם כתיב לשם כמשפט צידונים שקט ובוטח וגו׳ (שופטים י״ח:ז׳). (מג) ויכו את שארית הפליטה – מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום (מלכים א י״א:ט״ז).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א נוסח אחר: ואביו קרא לו בנימין.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144