×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות י״גתנ״ך
א֣
אָ
(א) {שביעי} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) קַדֶּשׁ⁠־לִ֨י כׇל⁠־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כׇּל⁠־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃ (ג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל⁠־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת⁠־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃ (ד) הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ (ה) וְהָיָ֣ה כִֽי⁠־יְבִיאֲךָ֣א יְהֹוָ֡היְ⁠־⁠הֹוָ֡ה אֶל⁠־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִ֠י וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת⁠־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃ (ו) שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ז) מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא⁠־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא⁠־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל⁠־גְּבֻלֶֽךָ׃ (ח) וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ (ט) וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל⁠־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ (י) וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת⁠־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ (יא)  וְהָיָ֞ה כִּֽי⁠־יְבִאֲךָ֤ב יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃ (יב) וְהַעֲבַרְתָּ֥ כׇל⁠־פֶּֽטֶר⁠־רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑הי⁠־⁠הֹוָ֑ה וְכׇל⁠־פֶּ֣טֶר׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יג) וְכׇל⁠־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם⁠־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃ (יד) {מפטיר} וְהָיָ֞ה כִּֽי⁠־יִשְׁאָלְךָ֥ג בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה⁠־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ (טו) וַיְהִ֗י כִּֽי⁠־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵ֒נוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה כׇּל⁠־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד⁠־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל⁠־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗ה כׇּל⁠־פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכׇל⁠־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ (טז) וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל⁠־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ (יז) {פרשת בשלח} וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת⁠־הָעָם֒ וְלֹא⁠־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן⁠־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃ (יח) וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת⁠־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם⁠־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (יט) וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת⁠־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת⁠־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת⁠־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃ (כ) וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃ (כא) וַֽיהֹוָ֡הי⁠־⁠הֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ (כב) לֹֽא⁠־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א כִֽי⁠־יְבִיאֲךָ֣ =ל1,ב,ש,ש1,ק3; ראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג"ה).
• ל,ל-מ=<כִֽי⁠־יְבִֽיאֲךָ֣> בשתי געיות בתיבות המוקפות (וכך אצל דותן וברויאר וכמו כן בקורן); והשוו להלן פסוק י"א.
• ו?=<כִי⁠־יְבִיאֲךָ֣> (אין געיה).
ב כִּֽי⁠־יְבִאֲךָ֤ =ל1,ש,ש1,ק3; ראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג"ה).
• ל,ב=<כִּֽי⁠־יְבִֽאֲךָ֤> בשתי געיות בתיבות המוקפות (וכך אצל דותן וברויאר וכמו כן בקורן); והשוו לעיל פסוק ה'.
• ו=<כִּי⁠־יְבִאֲךָ֤> (אין געיה).
ג כִּֽי⁠־יִשְׁאָלְךָ֥ לגבי הקמץ (שהוא קמץ רחב ולא קמץ קטן) ראו ויינברג 3.2.3.2 בהערה על פעלי "אֶפְעָל" (והשוו שם במיוחד איוב מ,ז); וכמו כן בסימנים ובתיקון קוראים חורב (ברויאר) ובחומש קורן.
E/ע
הערותNotes
(ב) [מסכתא דפסחא בא פרשה טז] וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר – זוֹ אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם: מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָטוֹ, וּפְרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָלוֹ. ״קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא״, כְּלָל, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת בְּמַשְׁמָע. ״כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַי״י אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ״ (דברים ט״ו:י״ט), פְּרָט, יָצְאוּ נְקֵבוֹת מִמַּשְׁמָע. אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַכְּלָל, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר אֶת הַפְּרָט? שֶׁאִם אֲנִי קוֹרֵא אֶת הַכְּלָל אֲבָל לֹא אֶת הַפְּרָט, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל שֶׁיִּוָּלֵד רִאשׁוֹן, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, יִהְיֶה בְּכוֹר! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַי״י אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ״ (דברים ט״ו:י״ט), ״הַזָּכָר״, זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת. אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַפְּרָט, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר אֶת הַכְּלָל? אִם קוֹרֵא אֲנִי אֶת הַפְּרָט וְלֹא אֶת הַכְּלָל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל זָכָר שֶׁיִּוָּלֵד, בֵּין שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ רֶחֶם וּבֵין שֶׁאֵינוֹ פּוֹתֵחַ רֶחֶם, יִהְיֶה בְּכוֹר! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר״ (שמות י״ג:א׳), עַד שֶׁיְּהֵא זָכָר וּפוֹתֵחַ רֶחֶם. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר״ (שמות ל״ד:י״ט). בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָאָדָם, יֵשׁ לוֹ בַבְּהֵמָה. יָצְאוּ הַלְוִיִּם, שֶׁאֵין לָהֶם בָאָדָם, אֵין לָהֶם בַּבְּהֵמָה. דָּבָר אַחֵר: הִקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה, וּבְכוֹר בְּהֵמָה לִבְכוֹר אָדָם. מַה הַבְּהֵמָה, הַנְּפָלִים פּוֹטְרִים בָּהּ אֶת הַבְּכוֹרָה, אַף הָאָדָם, הַנְּפָלִים פּוֹטְרִים בּוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה. וּמַה בְּכוֹר אָדָם, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם, וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם״ (דברים י״ב:ו׳), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ הִיא בְמָקוֹם רָחוֹק, יִהְיֶה עָלָיו חוֹבָה לַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה״ (שמות י״ג:א׳), הִקִּישׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה לִבְכוֹר אָדָם: מַה בְּכוֹר אָדָם, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתָּה רַשַּׁי לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. וּמַה בְּכוֹר אָדָם, אַתָּה מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתָּה מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. לִי הוּא – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַי״י אֱלֹהֶיךָ״ (דברים ט״ו:י״ט), הַקְדִּישׁוֹ שֶׁתְּקַבֵּל שָׁכָר, אוֹ אִם הִקְדִּישׁוֹ, מֻקְדָּשׁ, וְאִם לֹא הִקְדִּישׁוֹ, אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לִי הוּא״, מִכָּל מָקוֹם. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ״? הַקְדִּישׁוֹ לְקַבֵּל שָׁכָר. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״ (ויקרא ו׳:ה׳), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר״ (ישעיהו מ׳:ט״ז)! הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים״? כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל שָׁכָר. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר״ (במדבר כ״ח:ד׳), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה״ (ישעיהו מ׳:ט״ז)? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר״? לְקַבֵּל שָׁכָר. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כ״ה:ח׳), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא״ (ירמיהו כ״ג:כ״ד)? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״? כְּדֵי לְקַבֵּל שָׁכָר עַל הָעֲשִׂיָּה. כְּבַר שָׁבְתוּ תַּלְמִידִים בְּיַבְנֶה, וְלֹא שָׁבַת שָׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וּכְשֶׁבָּאוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: ״מָה דְּבָרִים הָיָה לָכֶם בְּיַבְנֶה?⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״אַחֲרֶיךָ רַבִּי!⁠״ אָמַר לָהֶם: ״וּמִי שָׁבַת שָׁם?⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.⁠״ אָמַר לָהֶם: ״אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁבַת שָׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְלֹא חִדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר?⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״רַבִּי! כְּלָל זֶה דָּרַשׁ: ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי י״י אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם״ (דברים כ״ט:ט׳-י׳). וְכִי מַה טַּף זֶה יוֹדֵעַ לְהָבִין בֵּין טוֹב לרע? אֶלָּא לִתֵּן שָׁכָר לִמְבִיאֵיהֶם, לְרַבּוֹת שָׁכָר עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״י״י חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר״ (ישעיהו מ״ב:כ״א). אָמַר לָהֶם: ״אֵי זֶה דָבָר חִדֵּשׁ יָתֵר עַל זֶה? הֲרֵינִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי לְדָבָר זֶה בִּלְתִּי הַיּוֹם! אַשְׁרֵיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ! אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ!⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״רַבִּי! עוֹד כְּלָל זֶה דָּרַשׁ: ״לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם י״י, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: חַי י״י, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (ירמיהו טז, יד-טו). לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לְבָנִים, וְנוֹלְדָה לוֹ בַת, נוֹדֵר בְּחַיֶּיהָ. חָזַר וְנוֹלַד לוֹ בֶּן, הִנִּיחַ אֶת הַבַּת, וְהָיָה נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן.⁠״ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב. נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה נִסִּים שֶׁנֶּעֱשׂוּ לוֹ בַזְּאֵב. פָּגַע בּוֹ אֲרִי וְנִצַּל הֵימֶנּוּ. הִנִּיחַ מַעֲשֵׂה זְאֵב, וְהָיָה מְתַנֶּה נִסִּים שֶׁנֶּעֱשׂוּ לוֹ בַאֲרִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ״וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל״ (בראשית כ״ה:י״ט), עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיַּם הַשֵּׁנִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ״וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם״ (בראשית י״ז:ה׳), עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיַּם הַשֵּׁנִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי, כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ״ (בראשית י״ז:ט״ו). עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיַּם הַשֵּׁנִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָרַשׁ: ״וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל״ (בראשית ל״ב:כ״ח). שֵׁם הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם לוֹ, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי נִתּוֹסַף לוֹ. יִצְחָק, לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ, שֶׁנִּקְרָא מִפִּי הקב״ה. וּשְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁנִּקְרְאוּ מִפִּי הקב״ה: יִצְחָק וּשְׁלֹמֹה וְיֹאשִׁיָּה. בְּיִצְחָק מַהוּ אוֹמֵר? ״אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק״ (בראשית י״ז:י״ט). בִּשְׁלֹמֹה מַהוּ אוֹמֵר? ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו״ (דברי הימים א כ״ב:ח׳). בְּיֹאשִׁיָּהוּ מַהוּ אוֹמֵר? ״וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר י״י וַיֹּאמֶר: מִזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ! כֹּה אָמַר י״י: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ״ (מלכים א י״ג:ב׳). וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף יִשְׁמָעֵאל בַּגּוֹיִם. מָצִינוּ שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם גְּלוּיִים לְמָקוֹם עַד שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן, יְדַעְתִּיךָ, וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם, הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ״ (ירמיהו א׳:ה׳). מָצִינוּ שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁלַּצַּדִּיקִים, שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁלָּרְשָׁעִים, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם, תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב״ (תהלים נ״ח:ד׳). (ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא י״י אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיָּמִים, בַּלֵּילוֹת מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ (דברים ט״ז:ג׳), ״יְמֵי חַיֶּיךָ״, הַיָּמִים, ״כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״, הַלֵּילוֹת. כְּדִבְרֵי בֶּן זוֹמָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״יְמֵי חַיֶּיךָ״, בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ״, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אָמַר לָהֶם בֶּן זוֹמָא: עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם י״י, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: חַי י״י, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם! כִּי אִם: חַי י״י אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן!⁠״ (ירמיהו ט״ז:י״ד-ט״ו) רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא״ (ירמיהו כ״ג:ח׳), מַגִּיד שֶׁמַּזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד לָבֹא. וּמְנַיִן שֶׁאוֹמְרִים: ״בָּרוּךְ אַתָּה י״י, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: י״י אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב״ (שמות ג׳:ט״ו). וּמְנַיִן שֶׁהֵן מְבָרְכִין עַל הַמָּזוֹן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ (דברים ח׳:י׳), זוֹ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה; ״עַל הָאָרֶץ״, זוֹ בְּרָכָה שְׁנִיָּה; ״הַטֹּבָה״, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן״ (דברים ג׳:כ״ה). ״אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״, שֶׁגְּמָלַנוּ כָל טוֹב. רַבִּי חִיָּא בַּר נַחְמָנִי אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״. מָה זֶה מְחֻסָּר ״אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״? בֵּין מִדָּה טוֹבָה לְמִדַּת פֻּרְעָנוּת. אֵין לִי אֶלָּא מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו; לְפָנָיו מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״קַל וָחֹמֶר הוּא: מָה, כְּשֶׁאָכַל וְשָׂבַע, הֲרֵי הוּא טָעוּן בְּרָכָה, כְּשֶׁהוּא תָּאֵב, לֹא כָל שֶׁכֵּן? רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כְּבֹאֲכֶם הָעִיר, כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֹאכַל, כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ, כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים, וְעַתָּה עֲלוּ! כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ״ (שמואל א ט׳:י״ג). רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת י״י אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״ (שמות כ״ד:כ״ה). אֵימָתַי הוּא ״לַחְמְךָ״? עַד שֶׁלֹּא אֲכַלְתּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא אֲכִילַת מָזוֹן שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, תּוֹרָה מְנַיִן? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם מָזוֹן, שֶׁהוּא חַיֵּי שָׁעָה, טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עוֹלָם הַבָּא, דִּין הוּא שֶׁתִּטְעֹן בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: ״הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״. מָה זֶה מְחֻסַּר טוֹבָה? זוֹ תּוֹרָה, דִכְתִיב: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ״ (משלי ד׳:ב׳). רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ״הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כִּי שֵׁם י״י אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ!⁠״ (דברים ל״ב:ג׳) ״כִּי שֵׁם י״י אֶקְרָא״, זֶה הַמְבָרֵךְ; ״הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״, אֵלּוּ הָעוֹנִים אַחֲרָיו. וּמָה הֵן עוֹנִים אַחֲרָיו? ״בָּרוּךְ י״י הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם״. וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא בִשְׁמוֹ, יְהוּ עוֹנִין אַחֲרָיו: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד״. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: ״גַּדְּלוּ לַי״י אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו!⁠״ (תהלים ל״ד:ד׳) רַבִּי אוֹמֵר: ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״ (משלי י׳:ז׳), כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַצַּדִּיק, צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צַדִּיק י״י בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו״ (תהלים קמ״ה:י״ז). תֵּן לוֹ בְרָכָה, אָמֵן. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ – לַעֲשׁוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאָסְרוֹ בַּהֲנָאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״, לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה; הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״? לַעֲשׁוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמָה, אִם שְׁרָצִים קַלִּים, עָשָׂה בָהֶם אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל, חָמֵץ חָמוּר, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״? לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאָסְרוֹ בַּהֲנָאָה. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם״ (שמות י״ג:ג׳-ד׳), מַגִּיד שֶׁלֹּא אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל מַצָּה בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב – שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָכֶם, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא גְּשָׁמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת״ (תהלים ס״ח:ל׳), שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּכּוֹשָׁרוֹת״, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּכּוֹשָׁרוֹת״? אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לָכֶם, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא גְּשָׁמִים. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״בַּכּוֹשָׁרוֹת״, אֵלּוּ בוֹכִים וְאֵלּוּ מְשׁוֹרְרִים: מִצְרָיִם בּוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים״ (במדבר ל״ג:ד׳), וְיִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין י״י עֹשָׂה חָיִל. יְמִין י״י רוֹמֵמָה״ (תהלים קי״ח:ט״ו-ט״ז). שֶׁהקב״ה מִתְרוֹמֵם עַל מִצְרָיִם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בַּכּוֹשָׁרוֹת״,⁠1 בְּמַעֲשֵׂי הֶכְשֵׁרוּת שֶׁלָּהֵם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת״ (שמות ל״ח:ח׳). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: ״בִּזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ״ (תהלים ק״ה:מ״ב). וְאוֹמֵר: ״וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו״ (תהלים קה, מג). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בִּזְכוּת הַמִּילָה הוֹצִיאָם הקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ, וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי! וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי!⁠״ (יחזקאל ט״ז:ז׳) דָּבָר אַחֵר: בִּזְרִיזוּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא י״י אֶתְכֶם מִזֶּה״ (שמות י״ג:ג׳). דָּבָר אַחֵר: בִּזְרִיזוּת עַצְמָן יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם, וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַי״י״ (שמות י״ב:י״א). רַבִּי אוֹמֵר: ״מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה״ (תהלים ס״ח:ל׳). סוֹרְרִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁנּוֹהֵג עִמָּהֶם בְּהֶכְשֵׁרוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וָאֹמַר אֲלֵהֶם: אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ! אֲנִי י״י אֱלֹהֵיכֶם. וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ, וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ. [...] וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם, אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (יחזקאל כ:ז׳-ט׳). ״אַךְ סוֹרְרִים״, סוֹרְרִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁנּוֹהֵג עִמָּהֶם בְּהֶכְשֵׁרוּת. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים – שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב״. מַגִּיד שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֵינָהּ צְרִיכָה לְעַבֵּר. (ה) [מסכתא דפסחא בא פרשה יז] וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ י״י אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי – בָּאָרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר? הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ׳בִּיאָה׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳בִּיאָה׳; מַה לְּהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר, הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִין שֶׁהֵן שִׁבְעָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הָאֲרָצוֹת בְּמַשְׁמָע! הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן ׳שְׁבוּעָה׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳שְׁבוּעָה׳; מַה לְּהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, שֶׁהֵם שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר, אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים שֶׁהֵם שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״. מַה לְּהַלָּן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר, אַף כָּאן בְּאֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, שֶׁהֵן שִׁבְעָה בְמָקוֹם אַחֵר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ – וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ? ״בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת י״י אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת״ (בראשית ט״ו:י״ח). בְּיִצְחָק מַה הוּא אוֹמֵר? ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ״ (בראשית כ״ו:ג׳). בְּיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר: ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה״ (בראשית כ״ח:י״ג). וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה – כָּעֲבוֹדָה שֶׁעָבַדְתָּ בְמִצְרַיִם, כָּךְ עֲשֵׂה לַדּוֹרוֹת! דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. (ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל מַצָּה בְּמַשְׁמָעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת״ (דברים ט״ז:ג׳). לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין: הַחִטִּין וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשַּׁמְשְׁמִין וְהַקִּטְנִיּוֹת, שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. (ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת – לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת, וְהָאַחֲרוֹן חוֹבָה? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בָּרִאשֹׁן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב״ (שמות י״ב:י״ח). הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת – כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שִׁבְעַת יָמִים״ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שֵׁשֶׁת יָמִים״ (דברים ט״ז:ח׳). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים אֵלּוּ? הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה הָיָה בַכְּלָל, יָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת. אִי מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם״ (שמות י״ב:י״ח), הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים רְשׁוּת. הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִן הַכְּלָל יָצָא, מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת. דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שֵׁשֶׁת יָמִים״ (דברים ט״ז:ח׳) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שִׁבְעַת יָמִים״ (שמות י״ג:ו׳) כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? אֶלָּא שִׁשָּׁה מִן הֶחָדָשׁ, וְשִׁבְעָה מִן הַיָּשָׁן. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַי״י – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַי״י״ (שמות י״ב:י״ד), אֵין לָךְ אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא טָעוּן חֲגִיגָה, יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַי״י״. אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁהֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן קְרוּיִין ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד קָרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁהֵם קְרוּיִים ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, שֶׁהֵם טְעוּנִים חֲגִיגָה, אַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה. דָּבָר אַחֵר: אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְאֵין טְעוּנִין חֲגִיגָה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא טָעוּן חֲגִיגָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, לֹא דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה? אוֹ כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ חֲגִיגָה, יֵשׁ מַצָּה, כָּל זְמַן שֶׁאֵין חֲגִיגָה, אֵין מַצָּה, תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים״. (ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ עַל הֶחָמֵץ שֶׁהוּא אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. מְנַיִן שֶׁהוּא אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים״. מִכָּן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ: אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁחְרִית, וּבְשָׁעַת הַבִּעוּר. וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר – הִקִּישׁ חָמֵץ לַשְּׂאוֹר, וּשְׂאוֹר לֶחָמֵץ: מָה זֶה בְּ׳בַל יֵרָאֶה׳, אַף זֶה בְּ׳בַל יֵרָאֶה׳; מָה זֶה בְּ׳בַל יִמָּצֵא׳ אַף זֶה בְּ׳בַל יִמָּצֵא׳; מָה זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. בְּכָל גְּבֻלֶךָ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם״ (שמות י״ב:י״ט), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּכָל גְּבֻלֶךָ״. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּבָתֵּיכֶם״? מָה בֵּיתָךְ בִּרְשׁוּתָךְ, אַף גְּבוּלָךְ בִּרְשׁוּתָךְ; יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִרְשׁוּת נָכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכֹל לְבַעֲרוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלַּנָּכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, וְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יָכֹל לְבַעֲרוֹ. אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ בָּא, אוֹ אֵינוֹ בָא אֶלָּא לְלַמֵּד בַּגְּבוּלִין שִׁבְעָה וּבַבָּתִּים לְעוֹלָם? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים״ (דברים ט״ז:ד׳), מָה בַּגְּבוּלִין שִׁבְעָה, אַף בַּבָּתִּים שִׁבְעָה. (ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּיּוֹם הַהוּא״. אִי בַּיּוֹם הַהוּא, יָכֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּעֲבוּר זֶה״, בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ עַל שֻׁלְחָנָךְ. בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה י״י לִי – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?⁠״ (שמות י״ב:כ״ו) אֶלָּא זֶה בֶּן רָשָׁע הוּא, שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, אַף אַתָּה, הוֹצִיאֵהוּ מִן הַכְּלָל! ״בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה י״י לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״, לִי וְלֹא לָךְ! וּלְפִי שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת עַצְמָךְ מִן הַכְּלָל, אִלּוּ הָיִיתָ שָׁם, לֹא הָיִיתָ נִגְאָל. (ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ – זֶה כֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, מַה בָּרֹאשׁ אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, אַף בַּיָּד אַרְבַּע טוֹטָפוֹת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ״, כֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת. יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁבַּיָּד כֶּרֶךְ אֶחָד, כָּךְ בָּרֹאשׁ כֶּרֶךְ אֶחָד? וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, מַה בַּיָּד כֶּרֶךְ אֶחָד, אַף בָּרֹאשׁ כֶּרֶךְ אֶחָד! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְטֹטָפֹת״, ״לְטוֹטָפֹת״, הֲרֵי אַרְבַּע טוֹטָפוֹת אֲמוּרוֹת. אוֹ יַעֲשֶׂה אַרְבַּע כִּיסִין שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ״, כִּיס אֶחָד שֶׁלְּאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת. עַל יָדְךָ – עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יָדְךָ כְּמַשְׁמָעוֹ? הַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, מַה בָּרֹאשׁ, עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ, אַף בַּיָּד, עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״עַל יָדְךָ״, עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. אַתָּה אוֹמֵר עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַיָּד כְּמַשְׁמָעוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ״, ״לְךָ לְאוֹת״, וְאֵינָהּ אוֹת לַאֲחֵרִים. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: עַל גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יָדְךָ כְּמַשְׁמָעוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם״ (דברים י״א:י״ח), לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַלֵּב. וְאֵי זֶה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַלֵּב? זֶה גֹּבַהּ שֶׁלַּיָּד. עַל יָדְךָ – זֶה שְׂמֹאל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה שְׂמֹאל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין? אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו״ (ישעיהו מ״ח:י״ג). וְאוֹמֵר: ״יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים״ (שופטים ה׳:כ״ו). הָא אֵינוֹ יָד בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שְׂמֹאל. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״וּקְשַׁרְתָּם״ (דברים ו:ח׳-ט׳), ״וּכְתַבְתָּם״, מַה כְּתִיבָה בַּיָּמִין, אַף קְשִׁירָה בַּיָּמִין. אַבָּא יוֹסֵה הֶחָרָם2 אוֹמֵר: ״מָצִינוּ שֶׁהַיָּמִין קְרוּיָה יָד. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ״ (בראשית מ״ח:י״ד). וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל יָדְךָ״? לְהָבִיא אֶת הַגִּדֵּם, שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן בַּיָּמִין. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ (שמות י״ג:ט״ז) – כָּל זְמַן שֶׁלַּיָּד בַּיָּד, תֵּן אֶת שֶׁלָּרֹאשׁ בָּרֹאשׁ. מִכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּפִלִּין, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן, נוֹתֵן שֶׁלַּיָּד, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁלָּרֹאשׁ, וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵץ, חוֹלֵץ אֶת שֶׁלָּרֹאשׁ, וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ אֶת שֶׁלַּיָּד. (ט) בֵּין עֵינֶיךָ – עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ. אַתָּה אוֹמֵר גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בֵּין עֵינֶיךָ כִּשְׁמוּעוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בָּנִים אַתֶּם לַי״י אֱלֹהֵיכֶם, לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת״ (דברים י״ד:א׳). מָה ״בֵּין עֵינֵיכֶם״ הָאָמוּר לְהַלָּן, עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ, אַף ״בֵּין עֵינֶיךָ״ הָאָמוּר כָּאן, עַל גֹּבַהּ שֶׁלָּרֹאשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן תְּפִלִּין בַּיָּד, תֵּן תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, מַה בַּיָּד, מָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע אֶחָד, אַף בָּרֹאשׁ, מָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע אֶחָד. לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת י״י בְּפִיךָ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת״ (שמות י״ג:ט׳), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע! וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, וּתְפִלִּין מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּנָּשִׁים כְּבָאֲנָשִׁים, יָכֹל אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַּנָּשִׁים כְּבָאֲנָשִׁים? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת י״י בְּפִיךָ״ (שמות י״ג:ט׳). לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְמִי שֶׁהוּא חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. מִכָּן אָמְרוּ: הַכֹּל חַיָּבִין בַּתְּפִלִּין, חוּץ מִנָּשִׁים וַעֲבָדִים. מִיכָל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה מַנַּחַת תְּפִלִּין. אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּיוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרְגָלִים, טְבִי עַבְדּוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין. וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת י״י בְּפִיךָ – מִכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְכָל הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין. (י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ״ (שמות י״ג:ט׳), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַקְּטַנִּים בְּמַשְׁמָע! וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, וּתְפִלִּין מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּקְּטַנִּים כְּבַגְּדוֹלִים, אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַּקְּטַנִּים כְּבַגְּדוֹלִים! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת״, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין. מִכָּן אָמְרוּ: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין, הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ תְּפִלִּין. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת – זוֹ חֻקַּת תְּפִלִּין. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ חֻקַּת תְּפִלִּין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֻקַּת כָּל הַמִּצְווֹת? אָמַרְתָּ, בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּתְּפִלִּין. מִיָּמִים יָמִימָה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַלֵּילוֹת בְּמַשְׁמָע! וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, וּתְפִלִּין מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים, יָכֹל אַף תְּפִלִּין נוֹהֲגִין בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִיָּמִים יָמִימָה״, בַּיָּמִים אַתָּה נוֹתֵן, וְלֹא בַלֵּילוֹת. דָּבָר אַחֵר: מִיָּמִים יָמִימָה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בְּמַשְׁמָע! וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, וּתְפִלִּין מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, יָכֹל אַף תְּפִלִּין יִנְהֲגוּ בַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִיָּמִים יָמִימָה״, יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: ״מִיָּמִים יָמִימָה.⁠״ הוֹאִיל וּמְזוּזָה מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, וּתְפִלִּין מִצְוַת ׳עֲשֵׂה׳, אִם לָמַדְתָּ עַל מְזוּזָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, יָכֹל אַף תְּפִלִּין כֵּן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִיָּמִים יָמִימָה״. דָּבָר אַחֵר: מִיָּמִים יָמִימָה – יֵשׁ יָמִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן, וְיֵשׁ יָמִים שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן, יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הוֹאִיל וְשַׁבָּת קְרוּיָה אוֹת, וּתְפִלִּין קְרוּיִין אוֹת, לֹא יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת, אוֹ יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת? אָמַרְתָּ, תִּדְחֶה שַׁבָּת שֶׁהִיא קְרוּיָה אוֹת וּבְרִית לַתְּפִלִּין שֶׁאֵינָן קְרוּיִין אֶלָּא אוֹת בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְשַׁבָּת קְרוּיָה אוֹת, וּתְפִלִּין קְרוּיִין אוֹת, לֹא יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת, אוֹ יִתֵּן אוֹת בְּתוֹךְ אוֹת? אָמַרְתָּ, תִּדְחֶה שַׁבָּת, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת וּמִיתַת בֵּית דִּין, לַתְּפִלִּין, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן לֹא כָרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין. דָּבָר אַחֵר: מִיָּמִים יָמִימָה – מַגִּיד שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת הַתְּפִלִּין אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן: ״מִיָּמִים יָמִימָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ״ (ויקרא כ״ה:כ״ט). מַה ״יָּמִים״ הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אַף ״יָמִים״ הָאֲמוּרִים כָּאן, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקָן עוֹלָמִית. שַׁמַּי הַזָּקֵן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁלַּאֲבִי אִמָּא. (יא) [מסכתא דפסחא בא פרשה יח] וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ י״י אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי – זָכָה כְנַעַן שֶׁתִּקָּרֵא הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ. וְכִי מָה עָשָׂה כְּנַעַן? אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁשָּמַע כְּנַעַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, עָמַד וּפִנָּה מִפְּנֵיהֶם. אָמַר לוֹ הקב״ה: אַתָּה פִנִּיתָ מִפְּנֵי בָּנַי, אַף אֲנִי אֶקְרָא הָאָרֶץ עַל שְׁמָךְ, וְאֶתֵּן לָךְ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצָךְ. וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ אַפְרִיקָא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת״ (בראשית י׳:ט״ו). וּכְתִיב: ״וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ: שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ, בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ, אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ״ (בראשית כ״ג:ה׳-ו׳). אָמַר לָהֶם הקב״ה: אַתֶּם כִּבַּדְתֶּם אֶת יְדִידַי, אַף אֲנִי אֶקְרָא הָאָרֶץ עַל שִׁמְכֶם, וְאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְכֶם וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ אַפְרִיקִי. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ – וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לָךְ? ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי י״י״ (שמות ו׳:ח׳). וְלַאֲבֹתֶיךָ – וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ? בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת י״י אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר״ (בראשית ט״ו:י״ח); בְּיִצְחָק כְּתִיב: ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ״ (בראשית כ״ו:ג׳). בְּיַעֲקֹב כְּתִיב: ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״ (בראשית כ״ח:י״ג). וּנְתָנָהּ לָךְ – שֶׁלֹּא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כִּירוּשַׁת אָבוֹת, אֶלָּא תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתוּנָה לָךְ. (יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם – אֵין הַעֲבָרָה אֶלָּא הַפְרָשָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״ (במדבר כ״ז:ח׳). שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: ״וְהַעֲבַרְתָּ״, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט״ (ויקרא כ״ז:ל״ב), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַיָּתוֹם בְּמַשְׁמָע! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם בַּעַל מוּם, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, הֲרֵי הוּא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר, יָתוֹם, שֶׁהוּא כָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, לֹא יְהֵא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר? וַהֲרֵי הַלָּקוּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא כָשֵׁר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵינוֹ נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר! הוּא יוֹכִיחַ עַל הַיָּתוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָשֵׁר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא יְהֵא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּלָּקוּחַ, שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בִּרְשׁוּתוֹ, לְכָךְ אֵינוֹ נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר, תֹּאמַר בַּיָּתוֹם, שֶׁנּוֹלַד בִּרְשׁוּתוֹ, לְכָךְ יְהֵא נִכְנָס לַדֵּיר לְהִתְעַשֵּׂר. לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, נֶאֱמַר כָּאן ׳עֲבָרָה׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳עֲבָרָה׳; מָה ׳עֲבָרָה׳ הָאֲמוּרָה כָּאן, אֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו אֶלָּא בְחַיֵּי אִמּוֹ, אַף ׳עֲבָרָה׳ הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו אֶלָּא בְּחַיֵּי אִמּוֹ. אִי מַה כָּאן זְכָרִים, אַף לְהַלָּן זְכָרִים, תִּלְמֹד לוֹמַר ״כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט״, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת בְּמַשְׁמָע. וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה – אֵין פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֶלָּא שֶׁשִּׁגְּרַתּוּ אִמּוֹ. יְהֵא פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, וְהַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ בְּכוֹר. אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ – לְהוֹצִיא אֶת הַמּוֹכֵר עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ לַגּוֹי. מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַמּוֹכֵר עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ לַגּוֹי, וּמֵבִיא אֲנִי אֶת הַלּוֹקֵחַ עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּגּוֹי! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ״ (דברים ט״ו:י״ט), לְהוֹצִיא אֶת הַלּוֹקֵחַ עֹבֶר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּגּוֹי. הַזְּכָרִים לַי״י – מִכָּן הָיָה רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: רָחֵל שֶׁלֹּא בִכֵּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים, וְיָצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כְּאַחַת, שְׁנֵיהֶם לַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַזְּכָרִים לַי״י״ (שמות י״ג:י״ב). וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵי אֶפְשָׁר! אֶלָּא אֶחָד לוֹ, וְאֶחָד לַכֹּהֵן. (יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה – בְּשֶׂה וְלֹא בְעֵגֶל, וְלֹא בְחַיָּה, וְלֹא בִשְׁחוּטָה וְלֹא בִטְרֵפָה, וְלֹא בַּכּוֹי וְלֹא בְכִלְאַיִם. וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה״ (במדבר י״ח:ט״ו), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״ (שמות י״ג:י״ג), פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פוֹדֶה, וְאֵי אַתָּה פוֹדֶה כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר, פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וּשְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים! תִּלְמֹד לוֹמַר עוֹד בְמָקוֹם אֶחָד: ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״ (שמות ל״ד:כ׳), פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פוֹדֶה, וְאֵי אַתָּה פוֹדֶה בְּכוֹר שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה. אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה״? אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִין בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁין בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וּפוֹדִין אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת. וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ – מִכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה. דָּבָר אַחֵר: וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ – אִם אֵין אַתָּה פוֹדֵהוּ, עָרְפֵהוּ! הוֹאִיל וְאִבַּדְתָּ נִכְסֵי כֹּהֵן, אַף נְכָסֶיךָ יֹאבֵדוּ! וּמְנַיִן שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה? נֶאֱמַר כָּאן ׳עֲרִיפָה׳, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳עֲרִיפָה׳; מַה לְּהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף כָּאן אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה״ (במדבר י״ח:ט״ז), כְּלָל; ״בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״, פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״כֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה״ (שמות י״ג:י״ג), חָזַר וְכָלַל, אוֹ כָלַל בַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ, לָאו אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אֵי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בַּנְּכָסִים הַמִּטַּלְטְלִים, שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת, וְגוּפָן מָמוֹן, אַף אֲנִי, אֵינִי מַרְבֶּה אֶלָּא נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת וְגוּפָן מָמוֹן. מִכָּן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת וְהֶקְדֵּשׁוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם, חוּץ מִשְּׁטָרוֹת. דָּבָר אַחֵר: וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה – הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְכוֹרוֹת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים, מְנַיִן שֶׁחַיָּב לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה״. (טו) וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה – מְנַיִן אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.⁠״ רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה, פְּדֵה אֶת בְּנָךְ, וְלַמֵּד אֶת בְּנָךְ תּוֹרָה, אִם לָמַדְתָּ עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו, הוּא מְלַמֵּד לְעַצְמוֹ, כָּךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא פוֹדֶה אֶת עַצְמוֹ. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, שֶׁאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו, הוּא מְלַמֵּד לְעַצְמוֹ, תֹּאמַר בְּפְדִיָּה, שֶׁאֵינָהּ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, לְכָךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא לֹא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ! וַהֲרֵי הַמִּילָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, וְאִם לֹא מָלוֹ אָבִיו, הוּא מָל אֶת עַצְמוֹ. כָּךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּמִּילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, שֶׁאִם לֹא מָלוֹ אָבִיו, הוּא מָל אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בְּפְדִיָּה, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, לְכָךְ, אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא לֹא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ! אָמַרְתָּ הֲפָרֵשׁ וְאָדוּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּן: לֹא הֲרֵי מִילָה כַּהֲרֵי תַלְמוּד, וְלֹא הֲרֵי תַלְמוּד כַּהֲרֵי מִילָה, וְלֹא זֶה וָזֶה כַּהֲרֵי פְדִיָּה, וְלֹא הֲרֵי פְדִיָּה כַּהֲרֵי זֶה וָזֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהוּא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן. אִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו, יַעֲשֶׂה הוּא לְעַצְמוֹ. אַף כָּל שֶׁהוּא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, אִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו, הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב אָדָם לָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה, וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף לְלַמְּדוֹ שַׁיִט. רַבִּי אוֹמֵר: אַף יִשּׁוּב מְדִינָה. (יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר – יֵשׁ מָחָר עַכְשָׁו, וְיֵשׁ מָחָר לְאַחַר זְמַן. ״מָחָר לֵאמֹר״, מָה זֹאת? הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן; ״מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה״ (שמות ח׳:י״ט), הֲרֵי מָחָר עַכְשָׁו. מָחָר אָנֹכִי נִצָּב – הֲרֵי מָחָר עַכְשָׁו; ״מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ״ (יהושע כ״ב:כ״ד), הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. ״מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?⁠״ (דברים ו׳:כ׳) נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַרְבָּעָה בָנִים הֵם: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר? ״מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֱלֹהֵינוּ״ (דברים ו׳:כ׳) אוֹתָנוּ? אַף אַתָּה, פְּתַח לוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֶפִּיקוֹמוֹן.⁠3 רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר? ״מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?⁠״ (שמות י״ב:כ״ו) לָכֶם וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, אַף אַתָּה, הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: ״בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה י״י לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״ (שמות י״ג:ח׳), לִי וְלֹא לָךְ! אִלּוּ הָיִיתָ שָׁם, לֹא הָיִיתָ נִגְאָל. תָּם, מַה הוּא אוֹמֵר? ״מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ י״י מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים״ (שמות י״ג:י״ד). וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, אַתְּ פְּתַח לוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה י״י לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״ (שמות י״ג:ח׳). דָּבָר אַחֵר: ״מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים״ (דברים ו׳:כ׳). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הָיְתָה חֲבוֹרָה שֶׁלַּחֲכָמִים אוֹ שֶׁלְּתַלְמִידִים, שֶׁצְּרִיכִים לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת פֶּסַח עַד חֲצוֹת? לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם״ (דברים ו׳:כ׳). (טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מֵאֵלָיו! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וַיְחַזֵּק י״י אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ״ (שמות י״א:י׳). וַיַּהֲרֹג י״י כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַי״י כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה – מִכָּן אָמְרוּ: זוֹבְחִין בְּכוֹרֵי בְהֵמָה כְּנֶגֶד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, וּפוֹדִין בְּכוֹרֵי אָדָם כְּנֶגֶד בְּכוֹרֵי אָדָם. (טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ י״י מִמִּצְרָיִם – בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר פָּרָשַׁת תְּפִלִּין: ״קַדֶּשׁ לִי״ (שמות י״ג:ב׳) ״וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ״ (שמות י״ג:י״א), ״שְׁמַע״ (דברים ו׳:ד׳), ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ (דברים י״א:י״ג). מִכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּפִלִּין, אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁלַּיָּד הֵם כֶּרֶךְ אֶחָד; אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁלָּרֹאשׁ הֵם אַרְבַּע טוֹטָפוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: ״קַדֶּשׁ לִי״, ״וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ״, ״שְׁמַע״, ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״. כּוֹתְבָן כְּסִדְרָן, וְאִם כְּתָבָן שֶׁלֹּא כְסִדְרָן, הֲרֵי אֵלּוּ יִגָּנֵזוּ. (סיום) חַסְלַת מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא, וְהָיְתָה הַרְוָחָה. (יז) [מסכתא דויהי בשלח פתיחתא] וַיְהִי בְּשַׁלַּח – אֵין שִׁלּוּחַ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לִוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם״ (בראשית י״ח:ט״ז). ״וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק״ (בראשית כ״ו:ל״א). הַפֶּה שֶׁאָמַר: ״גַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ״ (שמות ה׳:ב׳), הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: ״אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם״ (שמות ח׳:כ״ד). מַה שָּׁכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? ״לֹא תְתַעֵב מִצְרִי״ (דברים כ״ג:ח׳). הַפֶּה שֶׁאָמַר: ״לֹא יָדַעְתִּי אֶת י״י״ (שמות ה׳:ב׳), הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: ״אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי י״י נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם״ (שמות י״ד:כ״ה). מַה שָּׁכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? ״בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַי״י בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם, וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַי״י״ (ישעיהו י״ט:י״ט). הַפֶּה שֶׁאָמַר: ״מִי י״י אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ?⁠״ (שמות ה׳:ב׳) הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: ״י״י הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים״ (שמות ט׳:כ״ז). וּמַה שָּׁכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? נִתַּן לָהֶם מְקוֹם קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ״ (שמות ט״ו:י״ב). וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים – אֵין נִחוּי זֶה אֶלָּא נִהוּג. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״ (תהלים ע״ז:כ״א). וּכְתִיב: ״וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם״ (תהלים ע״ח:י״ד). דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא – קָרוֹב הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״ (שמות ג׳:י״ב). דָּבָר אַחֵר: כִּי קָרוֹב הוּא – קָרוֹב הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר״ (שמות ח׳:כ״ג). דָּבָר אַחֵר: כִּי קָרוֹב הוּא – קְרוֹבָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״ (בראשית כ״א:כ״ג). וַעֲדַיִן נֶכְדּוֹ קַיָּם. דָּבָר אַחֵר: כִּי קָרוֹב הוּא – קְרוֹבָה מִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה. דָּבָר אַחֵר: כִּי קָרוֹב הוּא – בְּקָרוֹב יָרְשׁוּ כְּנַעֲנִיִּים אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״ (בראשית ט״ו:ט״ז). דָּבָר אַחֵר: כָּל שֶׁכֵּן לֹא הֱבִיאָן הקב״ה דֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. אָמַר הקב״ה: אִם אֲנִי מֵבִיא עַכְשָׁו אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, מִיָּד מַחְזִיקִים אָדָם בְּשָׂדֵהוּ וְאָדָם בְּכַרְמוֹ, וְהֵם בְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה. אֶלָּא אַקִּיפֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִין מָן וְשׁוֹתִין מֵי הַבְּאֵר, וְהַתּוֹרָה נִבְלֶלֶת בְּגוּפָן. מִכָּן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, וְשָׁוִין לָהֶם אוֹכְלֵי תְרוּמָה. דָּבָר אַחֵר: כִּי קָרוֹב הוּא – כָּל שֶׁכֵּן לֹא הֱבִיאָן הַמָּקוֹם בַּפְּשׁוּטָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְנַעֲנִיִּים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, עָמְדוּ וְשָׂרְפוּ כָּל הַזְּרָעִים, וְקָצְצוּ כָּל הָאִילָנוֹת, וְסָתְרוּ אֶת הַבִּנְיָנִים, וְסָתְמוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר הקב״ה: לֹא הִבְטַחְתִּים לַאֲבוֹתָם שֶׁאַכְנִיסָן לְאֶרֶץ חֲרֵבָה, אֶלָּא לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב״ (דברים ו׳:י״א) אֶלָּא הֲרֵינִי מַקִּיפָן בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד שֶׁיַּעַמְדוּ כְנַעֲנִיִּים וִיתַקְּנוּ מַה שֶּׁקִּלְקְלוּ. כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה״ (במדבר י״ד:מ״ה). דָּבָר אַחֵר: כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה – זוֹ מִלְחֶמֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ... וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת״ (דברי הימים א ז׳:כ׳), וּכְתִיב: ״בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב״ (תהלים ע״ח:ט׳). מִפְּנֵי מָה? (תהלים ע״ח:י׳) שֶׁלֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת, עָבְרוּ עַל הַקֵּץ וְעַל הַשְּׁבוּעָה. דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִרְאוּ עַצְמוֹת אֲחֵיהֶם מֻשְׁלָכִין בִּפְלֶשֶׁת, וְיַחְזְרוּ לָהֶם. דָּבָר אַחֵר: כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם כְּשֶׁהֱקִיפָם דֶּרֶךְ עֲקוּמָה, אָמְרוּ: ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״ (במדבר י״ד:ד׳), אִלּוּ בָאִין בַּפְּשׁוּטָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (יח) וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר – מִפְּנֵי מָה? כְּדֵי לַעֲשׁוֹת לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, בַּמָּן וּבַשְּׂלָו וּבַבְּאֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״דֶּרֶךְ״, כְּדֵי לְיַגְּעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחוֹ (כֹּחִי) קִצַּר יָמָי״ (תהלים ק״כ:כ״ד). ״הַמִּדְבָּר״, כְּדֵי לְצָרְפָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ״ (דברים ח׳:ט״ו) הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא״ ״יַם סוּף״, כְּדֵי לְנַסּוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים ק״ו:ז׳) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ״דֶּרֶךְ״, כְּדֵי לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ״ (דברים ה׳:כ״ט), וְאוֹמֵר: ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״ (משלי ו׳:כ״ג). ״הַמִּדְבָּר״, כְּדֵי לְהַאֲכִילָם אֶת הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ, לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ״ (דברים ח׳:ט״ז). ״יַם סוּף״, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת לָהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם״ (תהלים ק״ו:כ״א). וְאוֹמֵר: ״וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף, וַיֶּחֱרָב, וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר״ (תהלים ק״ו:ט׳). וַחֲמֻשִׁים – אֵין חמושים אֶלָּא מזוינים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים״ (יהושע א׳:י״ד), וּכְתִיב: ״וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה. כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא״ (יהושע ד׳:י״ג-י״ד). דָּבָר אַחֵר: וַחֲמֻשִׁים עָלוּ – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת. רַבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר: הָעֲבוֹדָה! לֹא אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ״ (יחזקאל ט״ו:ז׳). וּכְתִיב: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ״ (שמות א׳:ו׳), שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ! הָעֲבוֹדָה! לֹא אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ, אֶלָּא שֶׁמֵּתוֹ הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. וְאֵימָתַי מֵתוּ? בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו״ (שמות י׳:כ״ג), שֶׁהָיוּ קוֹבְרִים מֵתֵיהֶם, וְהוֹדוּ וְשִׁבְּחוּ לְהקב״ה, שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹיְבֵיהֶם וְשָׂשוּ בְמַפָּלָתָם. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: וַחֲמִשָּׁה דּוֹרוֹת עָלוּ. (יט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ – לְהוֹדִיעַ חָכְמָתוֹ וַחֲסִידוּתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בַּבִּזָּה, וּמֹשֶׁה עוֹסֵק בַּמִּצְוַת עֲצָמוֹת יוֹסֵף. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט״ (משלי י׳:י׳). וּמֹשֶׁה, מֵהֵיכָן הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיָה קָבוּר יוֹסֵף? אָמְרוּ סֶרַח בַּת אֲשֶׁר נִשְׁתַּיְּרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְהִיא הֶרְאֲתָה לְמֹשֶׁה קֶבֶר יוֹסֵף, אָמְרָה לוֹ: בַּמָּקוֹם הַזֶּה שָׂמוּהוּ. עָשׂוּ לוֹ מִצְרָיִם אָרוֹן שֶׁלַּמַּתֶּכֶת וְשִׁקְּעוּהוּ בְתוֹךְ נִילוּס. בָּא וְעָמַד עַל נִילוּס, נָטַל צְרוֹר וְזָרַק לְתוֹכוֹ, וְזָעַק וְאָמַר: ״יוֹסֵף, יוֹסֵף! הִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הקב״ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו. תֵּן כָּבוֹד לי״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַל תְּעַכֵּב אֶת גְּאֻלָּתָךְ! כִּי בִּגְלָלָךְ אָנוּ מְעֻכָּבִים, וְאִם לָאו, נְקִיִּים אֲנַחְנוּ מִשְּׁבוּעָתָךְ.⁠״ מִיָּד צָף אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּיוֹסֵף, וּנְטָלוֹ מֹשֶׁה. וְאַל תִּתְמַהּ בַּדָּבָר הַזֶּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה, וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם, וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר: אֲהָהּ אֲדֹנִי, וְהוּא שָׁאוּל״ (מלכים ב ו׳:ה׳). וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁלְּאֵלִיָּהוּ הֵצִיף הַבַּרְזֵל, קַל וָחֹמֶר לְמֹשֶׁה רַבּוֹ שֶׁלְּאֵלִיָּהוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּקָּפִּיטוֹלִין4 שֶׁלְּמִצְרָיִם הָיָה קָבוּר יוֹסֵף. לְלַמְּדָךְ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁהָאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ. מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה״ (שמות ב׳:ד׳), וְהַמָּקוֹם עִכֵּב לָהּ בַּמִּדְבָּר הָאָרוֹן וְהַשְּׁכִינָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יָמִים עִם עֲנָנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם״ (במדבר י״ב:ט״ו). יוֹסֵף זָכָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, שֶׁאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו, רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד״ (בראשית נ:ז׳-ט׳). מִי לָנוּ גָּדוֹל כְּיוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסַּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. מֹשֶׁה נִתְעַסַּק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, שֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״ (שמות י״ג:י״ט). מִי לָנוּ גָּדוֹל כְּמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסַּק בּוֹ אֶלָּא שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי״ (דברים ל״ד:ו׳). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעִם יַעֲקֹב עָלוּ עַבְדֵּי פַּרְעֹה וְזִקְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ״ (בראשית נ׳:ז׳). וְעִם יוֹסֵף עָלוּ הָאָרוֹן וְהַשְּׁכִינָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְכָל יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְעָה עֲנָנֵי כָבוֹד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּיוֹסֵף עִם אֲרוֹן חַי הָעוֹלָמִים, וְהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: ״מַה טִּיבָן שֶׁלִּשְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ?⁠״ וְהֵם אוֹמְרִים לָהֶם: ״זֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁלַּמֵּת, וְזֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁלְּחַי הָעוֹלָמִים.⁠״ וְאוֹמְרִים לָהֶם: ״מַה טִּיבוֹ שֶׁלַּמֵּת לַהֲלֹךְ עִם אֲרוֹן חַי הָעוֹלָמִים?⁠״ וְאוֹמְרִים לָהֶם: ״הַמֻּנָּח בְּאָרוֹן זֶה קִיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמֻּנָּח בְּאָרוֹן זֶה. בַּמֻּנָּח בְּאָרוֹן זֶה כְּתִיב: ״אָנֹכִי י״י אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ׳:ב׳), וּבְיוֹסֵף כְּתִיב: ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי?⁠״ (בראשית נ׳:י״ט) בַּמֻּנָּח בְּאָרוֹן זֶה כְּתִיב: ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ (שמות כ׳:ב׳), וּבְיוֹסֵף כְּתִיב: ״אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא״ (בראשית מ״ב:י״ח). כְּתִיב: ״לֹא תִשָּׂא״ (שמות כ׳:ו׳), וּבְיוֹסֵף כְּתִיב: ״חֵי פַרְעֹה!⁠״ (בראשית מ״ב:ט״ז) כְּתִיב: ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת״ (שמות כ׳:ז׳), וּבְיוֹסֵף כְּתִיב: ״וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן״ (בראשית מ״ג:ט״ז). וְאֵין ׳הָכֵן׳ אֶלָּא שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ״ (שמות ט״ז:ה׳). כְּתִיב: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ״ (שמות כ׳:י״א), וּבְיוֹסֵף כְּתִיב: ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם, וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי״ (בראשית ל״ז:י״ג). כְּתִיב: ״לֹא תִרְצָח״ (שמות כ׳:י״ב), לֹא רָצַח לְפוֹטִיפַר. כְּתִיב: ״לֹא תִנְאָף״ (שמות כ׳:י״ב), לֹא נָאַף לְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. כְּתִיב: ״לֹא תִגְנֹב״ (שמות כ׳:י״ב), לֹא גָנַב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה״ (בראשית מ״ז:י״ד). כְּתִיב: ״לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ״ (שמות כ׳:י״ב), וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, דָּבָר שֶׁלֶּאֱמֶת, לֹא עָנָה, שֶׁלְּשֶׁקֶר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! כְּתִיב: ״לֹא תַחְמֹד״ (שמות כ׳:י״ג), שֶׁלֹּא חָמַד אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. כְּתִיב: ״לֹא תִשְׂנָא״ (ויקרא י״ט:י״ז) וּבְיוֹסֵף אוֹמֵר: ״וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם״ (בראשית נ׳:כ״א). כְּתִיב: ״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר״ (ויקרא י״ט:י״ח), וּכְתִיב: ״וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה״ (בראשית נ׳:כ׳). כָּתוּב: ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״ (ויקרא כ״ה:ל״ה) ״וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו״ (בראשית מ״ז:י״ב). ״כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ״ הִשְׁבִּיעָם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ לִבְנֵיהֶם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הִשְׁבִּיעַ אֶת אֶחָיו, וְלֹא הִשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו? אָמַר, אִם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶת בָּנַי, אֵין הַמִּצְרִים מַנִּיחִים אוֹתָם, וְאִם אוֹמְרִים: אָבִינוּ הֶעֱלָה אֶת אָבִיו, מִיָּד הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: ״אֲבִיכֶם, מֶלֶךְ הָיָה!⁠״ לְפִיכָךְ הִשְׁבִּיעַ אֶת אֶחָיו, וְלֹא הִשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: אָבִי יָרַד כָּאן לִרְצוֹנוֹ, וַאֲנִי הֶעֱלֵתִיו. אֲנִי יָרַדְתִּי עַל כָּרְחִי, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם: מִמָּקוֹם שֶׁגְּנַבְתּוּנִי, לְשָׁם תַּחְזִירוּנִי!⁠״ וְכֵן עָשׂוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לַנַּחֲלָה״ (יהושע כ״ד:ל״ב). פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם – פָּקֹד אֶתְכֶם בְּמִצְרַיִם, יִפְקֹד אֶתְכֶם בְּיַם סוּף. פָּקֹד אֶתְכֶם עַל הַיָּם, יִפְקֹד אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר. פָּקֹד אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, יִפְקֹד אֶתְכֶם עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. פָּקֹד אֶתְכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִפְקֹד אֶתְכֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מִיָּד! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִתְּכֶם״, כְּשֶׁתִּהְיוּ עוֹלִים. וּמְנַיִן שֶׁאַף עַצְמוֹת הַשְּׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמָּם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִזֶּה אִתְּכֶם״ (שמות י״ג:י״ט). (כ) וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם – מָה אֵתָם מָקוֹם, אַף סֻכּוֹת מָקוֹם. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין סֻכּוֹת אֶלָּא עֲנָנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָרָא י״י עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה״ (ישעיהו ד׳:ה׳), וּכְתִיב: ״כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה״ (ישעיהו ד׳:ה׳). אֵין לִי אֶלָּא לְשֶׁעָבַר, לֶעָתִיד לָבֹא מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם״, וְאוֹמֵר: ״וּפְדוּיֵי י״י יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם״ (ישעיהו ל״ה:י׳). (כא) וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם – נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם: ״וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן״, ״וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם, וּבְעַמּוּד עָנָן״ (במדבר י״ד:י״ד), ״וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן״ (במדבר ט׳:י״ט), ״וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן״ (שמות מ:ל״ו-ל״ח), ״וְאִם לֹא יַעֲלֶה הֶעָנָן״, ״כִּי עֲנַן י״י עַל הַמִּשְׁכָּן״. הָא שִׁבְעָה עֲנָנִים. אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֵיהֶם, אֶחָד לְמַעְלָה, וְאֶחָד לְמַטָּה, אֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם. כָּל הַנָּמוּךְ, מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַגָּבוֹהַּ מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה״ (ישעיהו מ׳:ד׳). וְהָיָה מַכֶּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, מְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עֲנָנִים הָיוּ: שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְכָל רוּחַ וְרוּחַ, שְׁנַיִם מִלְּמַעְלָה וּשְׁנַיִם מִלְּמַטָּה, וְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה: אֶחָד לִפְנֵיהֶם וְאֶחָד לְאַחֲרֵיהֶם, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם. וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם – לְלַמְּדָךְ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. אַבְרָהָם לִוָּה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם״ (בראשית י״ח:ט״ז), וְהַמָּקוֹם לִוָּה אֶת בָּנָיו בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן״ (שמות י״ג:כ״א). בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם״ (בראשית י״ח:ד׳) וְהקב״ה הֶעֱלָה לְבָנָיו אֶת הַבְּאֵר בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ לָהּ!⁠״ (במדבר כ״א:י״ז) בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם״ וְהקב״ה הוֹרִיד לְבָנָיו אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״ (שמות ט״ז:ד׳). בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״, וְהקב״ה הֵגֵז שְׂלָו לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת י״י, וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם״ (במדבר י״א:ל״א). בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ.⁠״ וְהקב״ה פָּרַשׂ לְבָנָיו שִׁבְעָה עֲנָנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה״ (תהלים ק״ה:ל״ט). בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם״, וְהקב״ה הֵגֵן עַל בָּתֵּי בָּנָיו בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא יִנָּגְפוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָסַח י״י עַל הַפֶּתַח״ (שמות י״ב:כ״ג). וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם י״י״ (ירמיהו כ״ג:כ״ד) וּכְתִיב: ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ י״י צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״ (ישעיהו ו׳:ג׳). וְאוֹמֵר: ״וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ״ (יחזקאל מ״ג:ב׳), וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״? אָמַר רַבִּי: אַנְטוֹנִינוּס הַמֶּלֶךְ, פְּעָמִים שֶׁהָיָה דָּן עַל הַבִּימָה5 וּמַחְשִׁיךְ, וְהָיוּ בָנָיו מַחְשִׁיכִין אֶצְלוֹ. אַחַר שֶׁנִּפְטַר מִן הַבִּימָה, הוּא הָיָה נוֹטֵל אֶת הַפָּנָס וּמֵאִיר לְבָנָיו. וְהָיוּ גְּדוֹלֵי מַלְכוּת קְרֵבִין אֶצְלוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: ״אָנוּ נוֹטְלִין אֶת הַפָּנָס וְנָאִיר לְבָנֶיךָ!⁠״ וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: ״לָאו! לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁיִּטֹּל אֶת הַפָּנָס וְיָאִיר לְבָנַי, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶם חִבָּתָם שֶׁלְּבָנַי, שֶׁתִּהְיוּ נוֹהֲגִים עִמָּהֶם בְּכָבוֹד!⁠״ וְכָךְ הוֹדִיעַ הקב״ה חִבָּתָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים עִמָּהֶם בְּכָבוֹד. וְלֹא דַּיָּן שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִין עִמָּהֶם בְּכָבוֹד, אֶלָּא שֶׁמְּמִיתִים אוֹתָם מִיתוֹת חֲמוּרוֹת, מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ! וּלְעִנְיַן כֵּן הוּא אוֹמֵר: ״וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט״ (יואל ד׳:ב׳). יָכֹל עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל״. וְאוֹמֵר: ״מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה, מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם״ (יואל ד׳:י״ט). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: ״וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר״ (יואל ד׳:כ׳). וְאוֹמֵר: ״וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וַי״י שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן״ (יואל ד׳:כ״א). אֵימָתַי ״וַי״י שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן״? ״וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי״. (כב) לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁעֲדַיִן עַמּוּד הֶעָנָן קַיָּם, הָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ צוֹמֵחַ. דָּבָר אַחֵר: לֹא יָמִישׁ – בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַתּוֹרָה: עַל עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, עַד שֶׁעַמּוּד הֶעָנָן קַיָּם, יִהְיֶה עַמּוּד הָאֵשׁ צוֹמֵחַ.מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י אוקספורד ועדי נוסח נוספים
הערות
1 חסד
2 הדייג
3 epikõmon: מה שֶׁבָּא אַחַר הסעודה, קינוח
4 capitolium: קפיטול, גבעה מקודשת
5 bema: בית המשפט
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144