×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות י״בתנ״ך
א֣
אָ
(א)  אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ (ב) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ (ג) דַּבְּר֗וּ אֶֽל⁠־כׇּל⁠־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית⁠־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃ (ד) וְאִם⁠־יִמְעַ֣ט הַבַּ֘יִת֮ מִהְי֣וֹתב מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל⁠־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל⁠־הַשֶּֽׂה׃ (ה) שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן⁠־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן⁠־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן⁠־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃ (ו) וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ (ז) וְלָֽקְחוּ֙ מִן⁠־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּג עַל⁠־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל⁠־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר⁠־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃ (ח) וְאָכְל֥וּ אֶת⁠־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי⁠־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל⁠־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ (ט) אַל⁠־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם⁠־צְלִי⁠־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל⁠־כְּרָעָ֖יו וְעַל⁠־קִרְבּֽוֹ׃ (י) וְלֹא⁠־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד⁠־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד⁠־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃ (יא) וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ד בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יב) וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ⁠־מִצְרַ֘יִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כׇל⁠־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד⁠־בְּהֵמָ֑ה וּבְכׇל⁠־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יג) וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת⁠־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא⁠־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (יד) וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֑הי⁠־⁠הֹוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחׇגֻּֽהוּ׃ (טו) שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖רה מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י׀ כׇּל⁠־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד⁠־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ (טז) וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא⁠־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא⁠־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל⁠־מְלָאכָה֙ לֹא⁠־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכׇל⁠־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ (יז) וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת⁠־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת⁠־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת⁠־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ (יח) בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃ (יט) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י׀ כׇּל⁠־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ (כ) כׇּל⁠־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃ (כא) {חמישי} וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל⁠־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃ (כב) וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר⁠־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל⁠־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל⁠־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן⁠־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח⁠־בֵּית֖וֹ עַד⁠־בֹּֽקֶר׃ (כג) וְעָבַ֣ר יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת⁠־מִצְרַ֒יִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת⁠־הַדָּם֙ עַל⁠־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ עַל⁠־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל⁠־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃ (כד) וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת⁠־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחׇק⁠־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (כה) וְהָיָ֞ה כִּֽי⁠־תָבֹ֣אוּ אֶל⁠־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת⁠־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (כו) וְהָיָ֕ה כִּֽי⁠־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃ (כז) וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח⁠־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל⁠־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת⁠־מִצְרַ֖יִם וְאֶת⁠־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּו׃ (כח) וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶת⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ (כט) {ששי} וַיְהִ֣י׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהֹוָה֮י⁠־⁠הֹוָה֮ הִכָּ֣ה כׇל⁠־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל⁠־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ (ל) וַיָּ֨קׇם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכׇל⁠־עֲבָדָיו֙ וְכׇל⁠־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי⁠־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין⁠־שָׁ֖ם מֵֽת׃ (לא) וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם⁠־אַתֶּ֖ם גַּם⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃ (לב) גַּם⁠־צֹאנְכֶ֨ם גַּם⁠־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם⁠־אֹתִֽי׃ (לג) וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל⁠־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן⁠־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃ (לד) וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת⁠־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל⁠־שִׁכְמָֽם׃ (לה) וּבְנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי⁠־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃ (לו) וַֽיהֹוָ֞הי⁠־⁠הֹוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת⁠־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת⁠־מִצְרָֽיִם׃ (לז)  וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ⁠־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ (לח) וְגַם⁠־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ (לט) וַיֹּאפ֨וּ אֶת⁠־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי⁠־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם⁠־צֵדָ֖ה לֹא⁠־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ (מ) וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ (מא) וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָ֥צְא֛וּז כׇּל⁠־צִבְא֥וֹת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מב) לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא⁠־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ (מג)  וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כׇּל⁠־בֶּן⁠־נֵכָ֖ר לֹא⁠־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ (מד) וְכׇל⁠־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת⁠־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ (מה) תּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא⁠־יֹ֥אכַל בּֽוֹח׃ (מו) בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא⁠־תוֹצִ֧יא מִן⁠־הַבַּ֛יִת מִן⁠־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ⁠־בֽוֹ׃ (מז) כׇּל⁠־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃ (מח) וְכִֽי⁠־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮ לַיהֹוָה֒י⁠־⁠הֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל⁠־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל⁠־עָרֵ֖ל לֹֽא⁠־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ (מט) תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ (נ) וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כׇּל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶת⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת⁠־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ (נא)  וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֶת⁠־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל⁠־צִבְאֹתָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹סס› ל=פרשה פתוחה
ב מִהְי֣וֹת =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברנית ורמ"ה (כתיב מלא וי"ו)
• ל!=מִהְיֹ֣ת (כתיב חסר וי"ו)
• הערת ברויאר
ג וְנָ֥תְנ֛וּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3 ושיטת-א (מרכא בטעם תביר)
• ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ (געיה ותביר) וכך בהקלדה
ד נַֽעֲלֵיכֶם֙ ל=נַֽעֲלֵיכֶם֙ בגעיה ימנית
ה שְּׂאֹ֖ר =ל,ל1,ב?,ש,ש1,ק3,ו (שי"ן דגושה) וכך הכריעו ברויאר ומג"ה
• א⁠(ס)="אינו כן אלא רפה כמשפטו" (!) וכן הוא בדפוסים
ו וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ (נקודה בוי"ו עיצורית)
• הערות ברויאר ודותן
ז יָ֥צְא֛וּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3 ושיטת-א (מרכא בטעם תביר)
• ל,ו=יָֽצְא֛וּ (געיה ותביר) וכך בהקלדה
ח לֹא⁠־יֹ֥אכַל בּֽוֹ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל=לֹא⁠־יֹ֥אכַל⁠־בּֽוֹ (המקף השני בתיבת משרת)
• הערת ברויאר
E/ע
הערותNotes
(א) [מסכתא דפסחא בא (פתיחה)] וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁהָיָה הַדִּבֵּר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר י״י אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות ו׳:כ״ח), לְמֹשֶׁה הָיָה הַדִּבֵּר, וְלֹא לְאַהֲרֹן! אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁהָיָה מֹשֶׁה כְּלָל לַדִּבְּרוֹת, כָּךְ הָיָה אַהֲרֹן כְּלָל לַדִּבְּרוֹת. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ? מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. נִמְצֵאתָ מְמָעֵט אַהֲרֹן מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵי אֶפְשָׁר. דָּבָר אַחֵר: אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״ (שמות ז׳:א׳). אֵין לִי אֶלָּא מֹשֶׁה דַּיָּן לְפַרְעֹה. אַהֲרֹן, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר, ״אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״, הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה הָיָה דַּיָּן לְפַרְעֹה, אַף אַהֲרֹן הָיָה דַּיָּן לְפַרְעֹה; מַה מֹּשֶׁה הָיָה אוֹמֵר דְּבָרָיו וְלֹא יָרֵא, אַף אַהֲרֹן אוֹמֵר דְּבָרָיו וְלֹא יָרֵא. דָּבָר אַחֵר: אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ (שמות ו׳:כ״ו), מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כַּזֶּה. כַּיּוֹצֵא בַזֶּה אַתָּה אוֹמֵר: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״ (בראשית א׳:א׳). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״בְּיוֹם עֲשׂוֹת י״י אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם״ (בראשית ב׳:ד׳), מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין כְּאֶחָד זֶה כַּזֶּה. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ (שמות ג׳:ו׳), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּדָּבָר הוּא חָשׁוּב מֵחֲבֵרוֹ; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם״ (ויקרא כ״ו:מ״ב), מַגִּיד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״ (שמות כ׳:י״א). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״ (ויקרא י״ט:ג׳), מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כַּזֶּה. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ, קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם״ (במדבר י״ד:ו׳). שׁוֹמְעֵנִי, כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא הוּא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה; תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן״ (במדבר ל״ב:י״ב), מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים כְּאֶחָד. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – חוּץ לַכְּרָךְ. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לַכְּרָךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה: כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר, אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל י״י, הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַי״י הָאָרֶץ״ (שמות ט׳:כ״ט), וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר? וּמַה תְּפִלָּה הַקַּלָּה, לֹא הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶלָּא חוּץ לָעִיר, דִּבּוּר הֶחָמוּר, דִּין הוּא שֶׁלֹּא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא חוּץ לַכְּרָךְ. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרָךְ? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה שִׁקּוּצִים וְגִלּוּלִים. וְעַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לַדִּבְּרוֹת; מִשְּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יָצְאוּ כָּל הָאֲרָצוֹת. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, הָיְתָה כָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה לַמִּזְבְּחוֹת; מִשְּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, יָצָאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר י״י״ (דברים י״ב:י״ג-י״ד). עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר בֵּית עוֹלָמִים, הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם רְאוּיָה לַשְּׁכִינָה; מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית עוֹלָמִים, יָצָאת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בָחַר י״י בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ״ (תהלים קל״ב:י״ג). וְאוֹמֵר: ״זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד״ (תהלים קל״ב:י״ד). עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר אַהֲרֹן, הָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים לַכְּהֻנָּה; מִשֶּׁנִּבְחַר אַהֲרֹן, יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי י״י״ (במדבר י״ח:י״ט) וְאוֹמֵר: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו״ (במדבר כ״ה:י״ג) עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר דָּוִד, הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים לַמַּלְכוּת; מִשֶּׁנִּבְחַר דָּוִד, יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת, כִּי י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, לוֹ וּלְבָנָיו, בְּרִית מֶלַח״ (דברי הימים ב י״ג:ה׳). אִם תֹּאמַר: דָּן אֲנִי אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר י״י: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר י״י: מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, נְאֻם י״י, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם י״י, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם״ (ירמיהו ל״א:י״ד-ט״ז). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְבַּר עִמָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּבִזְכוּת אָבוֹת, לֹא נִדְבַּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְמָקוֹם טָהוֹר שֶׁלְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי״ (דניאל ח׳:ב׳) וְאוֹמֵר: ״וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל, הוּא חִדָּקֶל״ (דניאל י׳:ד׳) וְאוֹמֵר: ״הָיֹה הָיָה דְבַר י״י אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר״ (יחזקאל א׳:ג׳). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִדְבַּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ וְנִדְבַּר עִמּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָיֹה הָיָה דְבַר י״י״: ״הָיֹה״, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ; ״הָיָה״, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ חוּצָה לָאָרֶץ. ״הָיָה״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר: ״הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״קוּם, צֵא אֶל הַבִּקְעָה״ (יחזקאל ג׳:כ״ב), מַגִּיד שֶׁהַבִּקְעָה כְּשֵׁרָה. תֵּדַע שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי י״י״ (יונה א׳:ג׳) וְכִי מִלִּפְנֵי י״י הוּא בּוֹרֵחַ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח? אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל, הִנֶּךָ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ״ (תהלים קל״ט:ז׳-י׳). וּכְתִיב: ״עֵינֵי י״י הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ״ (זכריה ד׳:י׳), וּכְתִיב: ״בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי י״י צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים״ (משלי ט״ו:ג׳). ״אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל, מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם, וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם אוֹרִידֵם. וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים, וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם, מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם. וְאִם יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיבֵיהֶם, מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם, וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה״ (עמוס ט׳:ב׳-ד׳). וְאוֹמֵר: ״אֵין חשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן״ (איוב ל״ד:כ״ב). אֶלָּא אָמַר יוֹנָה, אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵן, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְעֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח מֵרַבּוֹ. אָמַר, אֵלֵךְ לִי לְבֵית הַקְּבָרוֹת, מָקוֹם שֶׁאֵין רַבִּי יָכֹל לָבֹא אַחֲרַי. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: ״יֵשׁ לִי כְּנָיוֹת כַּיּוֹצֵא בָּךְ!⁠״ כָּךְ אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית, שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵן, שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הקב״ה: יֵשׁ לִי שְׁלוּחִין כַּיּוֹצֵא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַי״י הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם״ (יונה א׳:ד׳), נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר: ״שְׁלֹשָׁה בָנִים הֵם: אֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וּכְבוֹד הַבֵּן, וְאֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וְלֹא כְבוֹד הַבֵּן, וְאֶחָד תָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן וְלֹא כְבוֹד הָאָב. יִרְמְיָה תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וּכְבוֹד הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ״ (איכה ג׳:מ״ב). לְכָךְ נִכְפְּלָה נְבוּאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים״ (ירמיהו ל״ו:ל״ב). אֵלִיָּהוּ תָּבַע כְּבוֹד הָאָב וְלֹא כְבוֹד הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קַנֹּא קִנֵּאתִי לַי״י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ״ (מלכים א י״ט:י״ד). וּמַה נֶּאֱמַר שָׁם? ״וַיֹּאמֶר י״י אֵלָיו: לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ״ (מלכים א י״ט:ט״ו-ט״ז). שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ״, אֶלָּא שֶׁאֵי אֶפְשִׁי בִנְבוּאָתָךְ. יוֹנָה תָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן וְלֹא כְבוֹד הָאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי י״י, וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ, לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי י״י״ (יונה א׳:ג׳). מָה כתִיב? ״וַיְהִי דְבַר י״י אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר״ (יונה ג׳:א׳). שֵׁנִית נִדְבַּר עִמּוֹ, לֹא שְׁלִישִׁית. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא הָלַךְ יוֹנָה אֶלָּא לְאַבֵּד עַצְמוֹ בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם״ (יונה א׳:י״ב). וְכֵן תִּמְצָא, הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹתְנִים עַצְמָם עַל יִשְׂרָאֵל. בְּמֹשֶׁה מַה הוּא אוֹמֵר? ״וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״ (שמות ל״ב:ל״ב). ״וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי״ (במדבר י״א:ט״ו). בְּדָוִד מַהוּ אוֹמֵר: ״הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן, מֶה עָשׂוּ? תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי!⁠״ (שמואל ב כ״ד:י״ז) הָא בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא, הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים נָתְנוּ נַפְשָׁם עַל יִשְׂרָאֵל. לֵאמֹר – צֵא וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָצָא וְדִבֶּר״ (שמות ל״ד:ל״ד). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: צֵא וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם וַהֲשִׁיבֵנִי דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל י״י״ (שמות י״ט:ח׳), וְאוֹמֵר: ״וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו, מֵשִׁיב דָּבָר״ (יחזקאל ט׳:י״א), וְאוֹמֵר: ״הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ״ (איוב ל״ח:ל״ה). שְׁלוּחֵי הקב״ה לֹא כִשְׁלוּחֵי בָשָׂר וָדָם, שֶׁשְּׁלוּחֵי בָשָׂר וָדָם צְרִיכִין לַחְזֹר אֵצֶל שׁוֹלְחֵיהֶם, אֲבָל לְפָנֶיךָ אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ״, וְיָשׁוּבוּ לֹא נֶאֱמַר כֵּן אֶלָּא ״וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ״, הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן מְהַלְּכִין נִמְצָאִים לְפָנֶיךָ, וְאוֹמְרִים ״עָשִׂינוּ שְׁלִיחוּתָךְ.⁠״ לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם י״י״ (ירמיהו כ״ג:כ״ד). רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כְּשֶׁהקב״ה גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת וְרָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, עַל הַטּוֹבָה, מַחְזִירִים לְפָנָיו, וְעַל הָרָעָה, אֵין מַחְזִירִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים, בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה, וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ, וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו, וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת״ (יחזקאל ט׳:ב׳). וּכְתִיב: ״וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב״ (יחזקאל ט׳:ג׳), וְאוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר י״י אֵלָו: עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ. וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי״ (יחזקאל ט:ד׳-ה׳) וְנֶאֱמַר: ״זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו, אַל תִּגַּשׁוּ, וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ, וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: טַמְּאוּ אֶת הַבַּיִת וּמַלְאוּ אֶת הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים, צֵאוּ! וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר״ (יחזקאל ט:ו׳-ז׳). יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן, אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל הָרָעָה, לֹא לָמַדְנוּ שֶׁהֶחְזִירוּ שְׁלִיחוּתָן, וְזֶה שֶׁנִּצְטַוָּה עַל הַטּוֹבָה, לָמַדְנוּ שֶׁהֶחְזִיר שְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר: עָשִׂיתִי כַאֲשֶׁר צִוִּיתָנִי״ (יחזקאל ט׳:י״א). שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: לֵאמֹר – בַּקּוֹל שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בּוֹ, בּוֹ אַתְּ לָמֵד. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לֵאמֹר – צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, שֶׁבִּזְכוּתָם הוּא מְדַבֵּר עִמִּי, שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיָה כוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם. וַיְדַבֵּר י״י אֵלַי לֵאמֹר״ (דברים ב:ט״ז-י״ז). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי: אֵינִי כְמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. וְלֹא עִם מֹשֶׁה בִּלְבַד הָיָה מְדַבֵּר בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עִם הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא דִבֵּר אֶלָּא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם״ (יחזקאל ג׳:ט״ו). וּכְתִיב: ״וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר י״י אֵלַי לֵאמֹר״ (יחזקאל ג׳:ט״ז). וּכְתִיב: ״וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים וַיְהִי דְבַר י״י אֶל יִרְמְיָהוּ״ (ירמיהו מ״ב:ז׳). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, שֶׁהָיָה מִתְרָעֵם לִפְנֵי הַמָּקוֹם: ״אָמַרְתָּ אוֹי נָא לִי כִּי יָסַף י״י יָגוֹן עַל מַכְאֹבִי״ (ירמיהו מ״ה:ג׳). מַה נִּשְׁתַּנֵּיתִי אֲנִי מִכָּל תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים? יְהוֹשֻׁעַ שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה, וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ אֵלִיָּהוּ, וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מַה נִּשְׁתַּנֵּיתִי אֲנִי מִכָּל תַּלְמִידֵי הַנְּבִיאִים? ״יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.⁠״ וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ״ (במדבר י״א:כ״ו) וְאוֹמֵר: ״נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע״ (מלכים ב ב׳:ט״ו), וְאוֹמֵר: ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ י״י״ (ישעיהו י״א:ב׳). בֹּא וּרְאֵה מָה הַמָּקוֹם מְשִׁיבוֹ: ״כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו: כֹּה אָמַר י״י: הִנֵּה, אֲשֶׁר בָּנִיתִי, אֲנִי הֹרֵס, וְאֵת אֲשֶׁר נָטַעְתִּי, אֲנִי נֹתֵשׁ, וְאֶת כָּל הָאָרֶץ הִיא. וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ״ (ירמיהו מ״ה:ד׳-ה׳), וְאֵין גְּדוֹלוֹת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע״ (מלכים ב ח׳:ד׳). וְאוֹמֵר: ״קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ, וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יְדַעְתָּם״ (ירמיהו ל״ג:ג׳). אָמַר בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה: אִם אֵין כֶּרֶם, אֵין סְיָג, אִם אֵין צֹאן, אֵין רוֹעֶה. מִפְּנֵי מָה? כִּי: ״וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ! כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל כָּל בָּשָׂר, נְאֻם י״י, וְנָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, עַל כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ שָׁם״ (ירמיהו מ״ה:ה׳). הָא בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַנְּבִיאִים מִתְנַּבְּאִים אֶלָּא בִּזְכוּתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. (ב) [מסכתא דפסחא בא פרשה א] הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהֶן מֹשֶׁה, וְהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם אֶת כֻּלָּן בָּאֶצְבַּע. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״ (ויקרא י״א:כ״ט) כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר: ״וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה״ (במדבר ח׳:ד׳) וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בַּשְּׁחִיטָה נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (שמות כ״ט:ל״ח). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּדְבַּר עִם מֹשֶׁה, לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַיּוֹם, וְהַחֹדֶשׁ הראהו בַּלַּיְלָה, וְכֵיצַד? הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בַּיּוֹם, וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה, וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּחֲשֵׁכָה. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה – זֶה נִיסָן. אַתָּה אוֹמֵר זֶה נִיסָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה״ (שמות כ״ג:ט״ז), ״וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה״ (שמות ל״ד:כ״ב). אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵי זֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָסִיף וּתְקוּפָה וְשָׁנָה יוֹצְאָה בוֹ וְקָרוּי שְׁבִיעִי? אֵי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא תִּשְׁרִי. לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתָּ שֶׁשְּׁבִיעִי זֶה תִּשְׁרִי, רִאשׁוֹן זֶה נִיסָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן״ (אסתר ג׳:ז׳). רֹאשׁ חֳדָשִׁים – מַגִּיד שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים. וּמְנַיִן אַף לַמְּלָכִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״: ״הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל״ (מלכים א ו׳:א׳). וּמְנַיִן אַף לָרְגָלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״חַג״: ״בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת״ (דברים ט״ז:ט״ז) נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים, לַמְּלָכִים, וְלָרְגָלִים. רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. אֲבָל לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִטִּין וְלֹא לַיּוֹבְלוֹת, וְלֹא לַנְּטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת״ (דברים ל״א:י׳). ״בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי י״י אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם״ (דברים ל״א:י׳-י״א). וְאוֹמֵר: ״וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה״ (שמות כ״ג:ט״ז) ״וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה״ (שמות ל״ד:כ״ב). זֶה הוּא הָאָמוּר לָךְ לַשָּׁנִים, לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם – וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אַתָּה אוֹמֵר ״לָכֶם, וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן״, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָכֶם, וְלֹא לַגּוֹיִם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם״, הֲרֵי לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם אָמוּר. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״? לָכֶם וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְהַגּוֹיִם לַחַמָּה. לֹא דַּיָּם לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, מַגְבִּיהִים אֶת עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה, סִימָן רַע לַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מוֹנִים לַחַמָּה. וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה, סִימָן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוֹנִים לַלְּבָנָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַּמִּזְרָח, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח; בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִים בַּמִּזְרָח, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח; בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר י״י: אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ״ (ירמיהו י׳:ב׳). [מסכתא דפסחא בא פרשה ב] רֹאשׁ חֳדָשִׁים – שׁוֹמְעֵנִי, מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם, מְנַיִן לִשְׁאָר חֳדָשִׁים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח״ (דברים ט״ז:א׳) שָׁמוֹר אֶת הַפֶּסַח לָאָבִיב וְאָבִיב לַפֶּסַח, שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ. הָא כֵּיצַד? עַבֵַּר אֶת אֲדָר, שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ. הֲרֵי שֶׁעִבְּרוּ אֶת אֲדָר וְלֹא בָא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ, שׁוֹמְעֵנִי, יְעַבְּרוּ אֶת נִיסָן! הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ אַתָּה עוֹשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי, וְאָמְרָה תּוֹרָה ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם״! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב אַתָּה מְעַבֵּר, וְאֵי זֶה זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה אֲדָר. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה מְעַבֵּר. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ״, חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר וְשָׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו, אַף שָׁנָה, אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ אִי מַה חֹדֶשׁ, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בּוֹ, אַף שָׁנָה, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר, ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ״, חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר, וְאֵי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ. אִי מַה שָּׁנָה אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בָּהּ, אַף חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַי״י, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״ (ויקרא כ״ג:ו׳). יוֹם לְחֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר, וְאֵי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ. וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, כְּבַר הַלְּבָנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. הוֹאִיל וְהַחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר, וְהַשָּׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו, אַף הַשָּׁנָה אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ. מַה חֹדֶשׁ, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרוֹ אֶלָּא ַסּוֹף, אַף שָׁנָה, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרָהּ אֶלָּא בַסּוֹף. רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְטֻמְאָה מְעַכֶּבֶת וְאָבִיב מְעַכֵּב מַה טֻּמְאָה, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אַף אָבִיב, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אוֹ אֲפִלּוּ כִּי חָל אָבִיב וּבָא? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ״ (שמות י״ג:י׳), בְּמוֹעֲדָהּ אַתָּה מוֹסִיף וְאֵי אַתָּה מוֹנֵעַ. רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה נִיסָן אַחֵר. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מְנַיִן שֶׁאֵין מְעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״. (ג) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. [מסכתא דפסחא בא פרשה ג] דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר״ (שמות ל״א:י״ג)? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״דַּבְּרוּ״? אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מַרְכִּין אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הקב״ה. רַבִּי אֲחִי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ל״א:י״ג)? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״דַּבְּרוּ״? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מִימִינוֹ וְאֶלְעָזָר מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאִיתָמָר מִימִינוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: ״מֹשֶׁה הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְאוֹמֵר לוֹ ״לַמְּדֵנִי!⁠״ וְאַהֲרֹן הָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ ״לַמְּדֵנִי!⁠״ וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ – הַדִּבֵּר הַזֶּה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אַתָּה אוֹמֵר הַדִּבֵּר הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם דַּבְּרוּ״, אֵמָּתַי הָיָה הַדִּבֵּר? בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר וּלְקִיחָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר״, שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, אֶלָּא לְהַפְסִיק הָעִנְיָן. הָא אֵין לָךְ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כָּרִאשׁוֹן: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה וּשְׁחִיטָה בֶּעָשׂוֹר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם״. אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָקַרְתָּ אֶת כָּל הַכָּתוּב! הָא אֵין לָךְ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כָּרִאשׁוֹן: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ – אֵין לִי אֶלָּא עֲשִׂירִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה; אַרְבָּעָה עָשָׂר, מְנַיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֲשִׂירִי, שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה? שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מְנַיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם עֲשִׂירִי, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שֶׁהוּא קָרוֹב לִשְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר לִלְקִיחָה? וְהוּא הַדִּין לְאַחַד עָשָׂר, לִשְׁנֵים עָשָׂר. בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה – לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם מַקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר, וּפֶסַח דּוֹרוֹת מַקָּחוֹ כָּל זְמַן. וְיִקְחוּ לָהֶם – וְכִי כֻלָּן הָיוּ לוֹקְחִין? אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת – בִּכְלַל שֶׂה, גְּדִי וְטָלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים״ (דברים י״ד:ד׳). ״לְבֵית אָבֹת״ אֵין ״לְבֵית אָבֹת״ אֶלָּא לְמִשְׁפָּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״ (במדבר א׳:ב׳) וַהֲרֵי שֶׁהָיוּ עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת לְבֵית אָב אֶחָד! שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּם. תִּלְמֹד לוֹמַר ״שֶׂה לַבָּיִת״. (ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה – בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁלְּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם אֶחָד מֵחֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת עִקָּר טְפֵלָה וּטְפֵלָה עִקָּר. וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ – רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם רוֹצֶה אָדָם לַעֲשׁוֹת פִּסְחוֹ יְחִידִי, שֶׁהוּא רַשַּׁי? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ ״ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לְמַנּוֹת אֲחֵרִים עַל פִּסְחוֹ, שֶׁהוּא רַשַּׁי? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ ״ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שְׁכֵנוֹ שֶׁבְּגַגּוֹ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּשָּׂדֶה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ״, דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: ״שְׁכֵנוֹ״, מִכָּל מָקוֹם. בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת – אֵין ׳מִכְסַת׳ אֶלָּא מִנְיָן, שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ לִמְנוּיָיו וְאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו עָבַר עַל מִצְוָה שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ״, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. דָּבָר אַחֵר: בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ״, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה, טוּמְטוּם, אַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת״, רִבָּה. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ, וּמֵבִיא אֶת הַחוֹלֶה וְאֶת הַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ״, יָצְאוּ הַחוֹלֶה וְהַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה – רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: ״לָשׁוֹן סֻרְסִי הוּא זֶה, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״כּוֹס לִי טָלֶה זֶה!⁠״ ״עַל הַשֶּׂה״. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁנִּמְנִים עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בְּחַי. (ה) [מסכתא דפסחא בא פרשה ד] שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ – ״שֶׂה״, בִּכְלַל שֶׂה, גְּדִי וְטָלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים״ (דברים י״ד:ד׳). ״תָמִים״, לְהוֹצִיא בַּעַל מוּם. ״זָכָר״, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה. ״בֶּן שָׁנָה״, אֵין לִי אֶלָּא בֶּן שָׁנָה; כָּל שְׁנָתוֹ מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם עוֹלָה חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא כָּל שְׁנָתָהּ כְּבַת שְׁנָתָהּ, פֶּסַח, שֶׁהוּא קַל, אֵינוֹ דִין שֶׁיֻּכְשַׁר לָבֹא כָּל שְׁנָתוֹ כְּבֶן שְׁנָתוֹ? רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וּמָה אַיִל, שֶׁתְּחִלָּתוֹ פָסוּל, סוֹפוֹ כָּשֵׁר, שֶׂה, שֶׁתְּחִלָּתוֹ כָּשֵׁר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא סוֹפוֹ כָּשֵׁר? מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁיָּבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאַחַת? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ״ (ויקרא א׳:י׳) מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם עוֹלָה חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לְהָבִיא מין אֶחָד, פֶּסַח, שֶׁהוּא קַל, אֵינוֹ דִין שֶׁיֻּכְשַׁר לָבֹא מִמִּין אֶחָד? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים״? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. (ו) וְהָיָה לָכֶם – לְהָבִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: ״תִּקָּחוּ״ לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַי״י אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר״ (דברים ט״ז:ב׳), צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בַּפֶּסַח? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״שֶׂה תָמִים זָכָר״ פֶּסַח מִצְרָיִם, אֲבָל פֶּסַח דּוֹרוֹת, יָבִיא מִזֶּה וּמִזֶּה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ״ שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּקָּחוּ״, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּקָּחוּ״? שֶׁלֹּא יָבִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בַּפֶּסַח? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״שֶׂה תָמִים זָכָר״ פֶּסַח מִצְרָיִם, אֲבָל פֶּסַח דּוֹרוֹת, יָבִיא מִזֶּה וּמִזֶּה! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה״ (שמות י״ג:ה׳), כָּעֲבֹדָה שֶׁעָבַדְתָּ בְּמִצְרַיִם, כָּךְ עֲשֵׂה לַדּוֹרוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בַּפֶּסַח? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם״, פֶּסַח מִצְרָיִם, אֲבָל פֶּסַח דּוֹרוֹת, יָבִיא מִזֶּה וּמִזֶּה! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ״ (שמות י״ב:כ״ד) הֲרֵי פֶּסַח דּוֹרוֹת אָמוּר. אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַי״י אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״? צֹאן לַפֶּסַח, וּבָקָר לַחֲגִיגָה. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַי״י אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ״ כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? אָמַרְתָּ זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְסוֹתְרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה, מִתְקַיְּמִין בִּמְקוֹמָן, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב שְׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן. תִּלְמֹד לוֹמַר: ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח״ (שמות י״ב:כ״א), צֹאן לַפֶּסַח וְלֹא בָקָר לַפֶּסַח. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה בַּפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּפֶּסַח עַצְמוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה תָמִים זָכָר״, הֲרֵי פֶּסַח עַצְמוֹ אָמוּר. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַי״י אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״? בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה בַּפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי אוֹמֵר: בַּזֶּבַח הַבָּא מִן הַבָּקָר כְּמִן הַצֹּאן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה שְׁלָמִים. מִכָּן אָמְרוּ: מוֹתַר שְׁלָמִים לִשְׁלָמִים, וּמוֹתַר פֶּסַח לִשְׁלָמִים. [מסכתא דפסחא בא פרשה ה] וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם – מִפְּנֵי מָה הִקְדִּים הַכָּתוּב לְקִיחָתוֹ שֶׁלַּפֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים? הָיָה רַבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ, וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים״ (יחזקאל ט״ז:ח׳), הִגִּיעַ שְׁבוּעָתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע הקב״ה לְאַבְרָהָם שֶׁיִּגְאַל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיָה בְּיָדָם מִצְווֹת שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה״ (יחזקאל ט״ז:ז׳). עֵרֹם מִכָּל מִצְווֹת. נָתַן לָהֶם הקב״ה שְׁתֵּי מִצְווֹת, דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָם כְּדֵי שֶׁיִּגָאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ, וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי! וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי!⁠״ (יחזקאל ט״ז:ו׳) וְאוֹמֵר: ״גַּם אַתְּ, בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ״ (זכריה ט׳:י״א). לְכָךְ הִקְדִּים הַכָּתוּב לְקִיחָתוֹ שֶׁלַּפֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, שֶׁאֵין נוֹטְלִין שָׁכָר אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מִצְווֹת שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַי בָּהֶם? שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְלֹא עַל לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם. וּמְנַיִן שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית״ (ויקרא כ״ד:י׳), לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶם אֶלָּא זֶה, וּפִרְסְמוֹ וּפֵרְטוֹ הַכָּתוּב. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם״ (שיר השירים ד׳:י״ב). גַּן נָעוּל״, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, ״גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם״, אֵלּוּ הַנְּקֵבוֹת. וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״גַּן נָעוּל״, אֵלּוּ הַנְּשׂוּאוֹת, ״גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם״, אֵלּוּ הָאֲרוּסוֹת. דָּבָר אַחֵר. ״גַּן נָעוּל״, ״גַּל נָעוּל״, אֵלּוּ שְׁתֵּי בִיאוֹת. וּמְנַיִן שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל לָשׁוֹן הָרָע, וְהָיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ״ (שמות ג׳:כ״ב). כְּבַר הָיָה בְּיָדָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאֵי אַתָּה מוֹצֵא אֶחָד מֵהֶם שֶׁהִלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ. וּמְנַיִן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ שְׁמָם? כַּשֵּׁם שֶׁמְּיַחֲסָן בִּירִידָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה״ (שמות א׳:ב׳), כָּךְ מְיַחֲסָן בַּעֲלִיָּתָן ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי״. וְאוֹמֵר: ״וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם״ (במדבר א׳:י״ח). וְאוֹמֵר: ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״ (בראשית מ״ח:ט״ז). וּמְנַיִן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם״ (בראשית מ״ה:י״ב). וְאוֹמֵר: ״וַיֹּאמְרוּ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַי״י אֱלֹהֵינוּ, פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב״ (שמות ה׳:י״ג). וְאוֹמֵר: ״וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי״ (בראשית י״ד:י״ג). וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ שֶׁלַּפֶּסַח לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים? לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁטוּפִין בָּעֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם, וַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״ (במדבר ט״ו:כ״ד), יִחֵד הַכָּתוּב הַמִּצְוָה הַזֹּאת וַאֲמָרָהּ עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאֵי זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה. אַתָּה אוֹמֵר עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר דִּבֶּר י״י אֶל מֹשֶׁה״ (במדבר ט״ו:כ״ב). בָּאוּ כָּל הַמִּצְווֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת שֶׁשְּׁקוּלָה בְּכֻלָּן: מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְווֹת, פּוֹרֵק עוֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה, אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עוֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר לַעֲבֹר בְּרִיתִי, וּמְנַיִן לָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא פּוֹרֵק עוֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְעָבְרְךָ בִּבְרִית י״י אֱלֹהֶיךָ״ (דברים כ״ט:י״א), וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית, אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב״ (דברים כ״ח:ס״ט). אָמַר לָהֶם: מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְהִדָּבְקוּ בַּמִּצְווֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה״ (שמות ו׳:ט׳). וְכִי יֵשׁ לָךְ אָדָם שֶׁהוּא מִתְבַּשֵּׂר בַּשּׁוּרָה טוֹבָה וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ? נוֹלַד לָךְ בֶּן זָכָר, רַבָּךְ מוֹצִיאָךְ לְחֵרוּת, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ? אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה״? אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֹמַר אֲלֵהֶם: אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ״ (יחזקאל כ:ז׳-ט׳). וְאוֹמֵר: ״וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ, וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ, וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם, לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם. ״וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם, אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.⁠״ הָדָא הִיא דִכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ו׳:י״ג), צִוָּם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.⁠״ אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ: ״הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ!⁠״ (שמות ח׳:כ״ב) אָמַר לָהֶן: מִן הַנֵּס שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לָכֶם בִּמְשִׁיכָתוֹ, אַתֶּם יוֹדְעִים מָה בִּשְׁחִיטָתוֹ. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת – שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אַתָּה אוֹמֵר שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמָשְׁכֵהוּ וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם״, קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה. הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְשָׁחְטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לִשְׁחִיטָה. מִכָּן אַתָּה דָּן עַל הַתָּמִיד: נֶאֶמְרָה שְׁמִירָה בַּפֶּסַח וְנֶאֶמְרָה שְׁמִירָה בַתָּמִיד. מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה, אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בַּתָּמִיד, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. מִכָּן אָמְרוּ: אֵין פּוֹחֲתִים מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְּבֻקָּרִין מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים, כְּדַי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמוֹסִיפִין לְעוֹלָם. ״וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת״, לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם מַקָּחוֹ בֶּעָשׂוֹר, וּפֶסַח דּוֹרוֹת מַקָּחוֹ כָּל זְמַן. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ – וְכִי כֻּלָּן שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ? אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ״, בֵּין בַּחֹל, בֵּין בַּשַּׁבָּת. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ (שמות ל״א:י״ד)? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח, אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת פֶּסַח? הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ״? בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים חוּץ מִן הַשַּׁבָּת, אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ״ (במדבר ט׳:ב׳), וַאֲפִלּוּ בַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמָע הַזֶּה, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ. נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״ (במדבר כ״ח:ב׳). אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה״ (במדבר כ״ח:ט׳), וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּמוֹעֲדוֹ״? אֶלָּא לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוֶה: נֶאֱמַר כָּאן ״בְּמוֹעֲדוֹ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּמוֹעֲדוֹ״; מָה לְהַלָּן דּוֹחֶה שַׁבָּת, אַף כָּאן דּוֹחֶה שַׁבָּת. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא פֶּסַח אֶחָד, שֶׁכֻּלָּן יוֹצְאִין בּוֹ יְדֵי חוֹבָתָן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.⁠״ ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״, מִכָּן אָמְרוּ: הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלוֹשׁ כִּתּוֹת: קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל. בֵּין הָעַרְבָּיִם – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עִם דִמְדוּמֵי חַמָּה, תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּעָרֶב״ ״שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב״ (דברים ט״ז:ו׳) אִי ״בָּעָרֶב״, יָכֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ חַמָּה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״. אִי ״כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״, ״וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ״, תִּלְמֹד לוֹמַר ״מוֹעֵד צֵאתְךָ״, הִפְסִיק הָעִנְיָן. הָא כֵּיצַד ״וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ״? מִשֶּׁחֲשֵׁכָה. רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (דברים ט״ז:ו׳), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.⁠״ אֵימָתַי יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת י״י מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות י״ב:מ״א). רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מְנַיִן רְאָיָה לְבֵין הָעַרְבָּיִם, שֶׁהוּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה? אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה, קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם, אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב״ (ירמיהו ו׳:ד׳). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְהָשִׁית רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן רִאשׁוֹן: ״מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם״, לִשְׁחִיטָתוֹ; ״כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״, לִצְלִיָּתוֹ; ״בָּעָרֶב״, לַאֲכִילָתוֹ. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בֵּין הָעַרְבַּיִם שָׁחְטֵהוּ, תֵּן עֶרֶב לִשְׁחִיטָתוֹ, תֵּן עֶרֶב לַאֲכִילָתוֹ. (ז) [מסכתא דפסחא בא פרשה ו] וְלָקְחוּ מִן הַדָּם – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין בַּיָּד בֵּין בכלי! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר בַּסַּף״, מַגִּיד הַכָּתוּב שעוקה חוקק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָהּ. וְאֵין סַף אֶלָּא אַסְקֻפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם, וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי״ (יחזקאל מ״ג:ח׳). וּכְתִיב: ״וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים״ (ישעיהו ו׳:ד׳). דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: ״אֵין סַף אֶלָּא כְּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר, וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל, זָהָב״ (מלכים א ז׳:נ׳). וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף – מִבִּפְנִים. אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם״, הַנִּרְאֶה לִי, וְלֹא הַנִּרְאֶה לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִבִּפְנִים. אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת״, לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: לְעוֹלָם מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַמִּצְרִיִּים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶן מִתְחַתְּכִין. וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, לֹא יָצָא! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת״, הָא אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, יָצָא. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם: הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה הָיוּ: הַסַּף וְהַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם – אֵין לִי אֶלָּא ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.⁠״ בָּתִּים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בָּהֶם, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם״, מִכָּל מָקוֹם. (ח) וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר – בָּשָׂר, לֹא גִידִים וְלֹא עֲצָמוֹת וְלֹא קַרְנַיִם וְלֹא טְלָפִים. בַּלַּיְלָה הַזֶּה – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַלַּיְלָה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״, אֲנִי אֶקְרָא ״וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.⁠״ לָמָּה נֶאֱמַר? לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר, וְאֵי זֶה? זֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מִכָּן אָמְרוּ: אֲכִילַת פְּסָחִים וַאֲכִילַת זְבָחִים וְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִין, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ ״עַד חֲצוֹת״? כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה, וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה, וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: ״הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה!⁠״ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ׳לַיְלָה׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳לַיְלָה׳, מַה לְּהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּאן עַד חֲצוֹת. צְלִי אֵשׁ – וְלֹא צְלִי שְׁפוּד, וְלֹא צְלִי אַסְכְּלָה, וְלֹא צְלִי חַרְסוֹ שֶׁלַּתַּנּוּר, אֶלָּא צְלִי אֵשׁ. צְלִי אֵשׁ הַצָּלוּי מִן הַחַי. אַתָּה אוֹמֵר הַצָּלוּי מִן הַחַי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַצָּלוּי מִן הַמְבֻשָּׁל? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״, הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״צְלִי אֵשׁ״? הַצָּלוּי מִן הַחַי. ״צְלִי אֵשׁ״. ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״ (במדבר ט׳:י״א). הוֹסִיף לוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְווֹת, חוּץ מִן הַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ. וְאֵי זֶה זֶה? זֶה ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.⁠״ צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּצְוַת הַפֶּסַח צְלִי אֵשׁ מַצָּה וּמָרוֹר. וּמְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח? תִּלְמֹד לוֹמַר ״יֹאכְלֻהוּ.⁠״ אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, יָכֹל כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח, יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְהַפֶּסַח מִצְוַת עֲשֵׂה, וּמַצָּה וּמָרוֹר מִצְוַת עֲשֵׂה, הָא לָמַדְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח, יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר. דָּבָר אַחֵר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ – מִכָּן אָמְרוּ: הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֲכִילַת שֹׂבַע, וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר נֶאֱכָלִים אֲכִילַת שֹׂבַע. (ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא – אֵין נָא אֶלָּא חַי ״וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״, לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל. אַתָּה אוֹמֵר לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל בְּיוֹתֵר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי אִם צְלִי אֵשׁ״. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״? לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל. וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם – אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מַיִם, שֶׁאֵינָן מְפִיגִין טַעְמָן, הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל, שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, שֶׁהֵן מְפִיגִין טַעְמָן, דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאָר כָּל מַשְׁקִין מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״, לְהָבִיא שְׁאָר הַמַּשְׁקִין. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אֶקְרָא ׳אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ׳, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם״? שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא בֶּאֱכֹל, צְלִי, שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא וּמְבֻשָּׁל. מִבְּעוֹד יוֹם מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״, לְחַיֵּב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם. ״וּבָשֵׁל״, אֵין ׳בָּשֵׁל׳ אֶלָּא צְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ״ (דברים ט״ז:ז׳). וְאוֹמֵר: ״וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט, וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ לְכָל בְּנֵי הָעָם״ (דברי הימים ב ל״ה:י״ג). מִכָּן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל אָסוּר בַּצְּלִי. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? הָיִיתִי אוֹמֵר, הָרָאוּי לִשְׁלֹק, יִשְׁלֹק, הָרָאוּי לִצְלוֹת, יִצְלֶה. תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ.⁠״ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ תּוֹךְ וּבַר. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי אוֹמֵר: מְקֻלָּס. (י) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר – הָא אִם הוֹתִיר, עָבַר עַל מִצְוָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵא כָּשֵׁר! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.⁠״ אֲנִי אֶקְרָא ׳וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ׳, ״עַד בֹּקֶר״ לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר. דָּבָר אַחֵר: מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״? מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף עַד אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם״ שְׂרֵפָה, מֵעֵין מְלָאכָה הִיא. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״? אֶלָּא אִם חָל אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא עַד אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, אֵין שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה יוֹם טוֹב, מָקוֹם שֶׁאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה אוֹתוֹ? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״? בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: ״אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמָה אִם חָמֵץ, שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, אֵין שְׂרֵפָתוֹ דּוֹחָה יוֹם טוֹב, נוֹתָר, שֶׁאֵינוֹ בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִדָּחֶה יוֹם טוֹב לְשָׂרְפוֹ? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״? לָעִנְיָן שֶׁאֲמַרְנוּ. (יא) [מסכתא דפסחא בא פרשה ז] וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ – כְּיוֹצְאֵי דְּרָכִים. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַתּוֹרָה, עַל יוֹצְאֵי דְּרָכִים, שֶׁיִּהְיוּ מְזֹרָזִין. ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״, זֶה חֶפְזוֹן מִצְרָיִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ״ (שמות י״א:ז׳) הֲרֵי חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״? זֶה חֶפְזוֹן מִצְרָיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״, זֶה חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֶפְזוֹן מִצְרָיִם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם״, הֲרֵי חֶפְזוֹן מִצְרָיִם אָמוּר, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּחִפָּזוֹן״? זֶה חֶפְזוֹן יִשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה חֶפְזוֹן שְׁכִינָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת״ (שיר השירים ב׳:ח׳). וְאוֹמֵר: ״הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ״ (שיר השירים ב׳:ט׳). יָכֹל אַף לֶעָתִיד לָבֹא יְהֵא בְּחִפָּזוֹן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם י״י, וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (ישעיהו נ״ב:י״ב). פֶּסַח הוּא לַי״י – שֶׁיִּהְיוּ כָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. (יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּמֶלֶךְ שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם דָּבָר אַחֵר: נוֹתֵן אֲנִי עֶבְרָתִי וְיִרְאָתִי בְמִצְרַיִם. אֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה״ (תהלים ע״ח:מ״ט), וְאוֹמֵר: ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל״ (צפניה א׳:ט״ו). וְאוֹמֵר: ״הִנֵּה יוֹם י״י בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף, לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה״ (ישעיהו י״ג:ט׳). וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עַל יְדֵי מַלְאָךְ אוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַי״י הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֲפִלּוּ מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְהֵם בְּמִצְרַיִם. וּבְכוֹרֵי מִצְרָיִם, אֲפִלּוּ הֵם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ (תהלים קל״ו:י׳). בִּכּוּרֵי חָם כּוּשׁ פּוּט וְלוּד, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם״ (תהלים ע״ח:נ״א). מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה – מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ״ (בראשית ז׳:כ״ג). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים״ (בראשית י״ט:י״א). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ״ (שמות י״ד:ד׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב, הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ, וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב״ (דברים י״ג:ט״ו). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ״ (במדבר ה׳:כ״ו), אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה. אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: ״וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר״, מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה לוֹקֶה תְּחִלָּה, קַל וָחֹמֶר לְמִדָּה טוֹבָה, שֶׁמְּרֻבָּה. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי י״י – שְׁפָטִים מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה: שֶׁלָּאֶבֶן הָיְתָה נְמַסֵּית, וְשֶׁלָּעֵץ הָיְתָה נִרְקֶבֶת, וְשֶׁלַּמַּתֶּכֶת נֶעְשֵׂית חֲרָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא״ (במדבר ל״ג:ד׳). וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה י״י בָּהֶם כָּל בְּכוֹר, וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה י״י שְׁפָטִים.⁠״ וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁלָּאֶבֶן נִרְקֶבֶת, וְשֶׁלָּעֵץ נְמַסֵּית. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁפָטִים שָׁפוֹט שׁוֹפְטֵי שְׁפָטִים, נִרְקָבִים, נִבְקָקִים, נִגְדָּעִים, נִשְׂרָפִים. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה לוֹקָה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים, וְעוֹבְדֶיהָ בִּשְׁלֹשָׁה: בְּמַכָּה, בְּהַשְׁחָתָה וּבְמַגֵּפָה. ״אֲנִי י״י״, מַה שֶּׁאֵי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לוֹמַר כֵּן. ״אֲנִי י״י״, בִּשְׁבוּעָה אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, אָמַר הקב״ה לַעֲשׁוֹת וְעָשָׂה, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת – לָכֶם לְאוֹת, וְלֹא לִי לְאוֹת; לָכֶם לְאוֹת, וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם״, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם״? אֵין לִי אֶלָּא בָּתִּים שֶׁיֹּאכְלוּ בָהֶם, בָּתִּים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּהֶם, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם״, מִכָּל מָקוֹם. וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם – הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (דניאל ב׳:כ״ב) וְאוֹמֵר: ״גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ״ (תהלים קל״ט:י״ב) וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם״? אֶלָּא בִּשְׂכַר מִצְוָה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, אֲנִי נִגְלָה וְחָס עֲלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם״ אֵין פְּסִיחָה אֶלָּא חַיִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, כֵּן יָגֵן י״י צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט״ (ישעיהו ל״א:ה׳). דָּבָר אַחֵר: וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם – רוֹאֶה אֲנִי דָּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא י״י יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר י״י יֵרָאֶה״ (בראשית כ״ב:י״ד). וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ, וּכְהַשְׁחִית רָאָה י״י וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה, וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית: רַב! עַתָּה, הֶרֶף יָדֶךָ! וּמַלְאַךְ י״י עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי״ (דברי הימים א כ״א:ט״ו). מָה רָאָה? רָאָה דַּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״. וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם – רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: ״אַל תִּקְרֵי ״וּפָסַחְתִּי״, אֶלָּא ׳וּפָסַעְתִּי׳, שֶׁהקב״ה מְדַלֵּג עַל בָּתֵּי בָנָיו בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים״ (שיר השירים ב׳:ח׳), וְאוֹמֵר: ״דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים״ (שיר השירים ב׳:ט׳). רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם – עֲלֵיכֶם אֲנִי חַס, וַאֲנִי אֵינִי חַס עַל הַמִּצְרִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְרִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִנָּצֵל בְּגִינוֹ. תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם״⁠ ⁠׳ עֲלֵיכֶם אֲנִי חַס, וְלֹא עַל הַמִּצְרִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל בְּבֵית הַמִּצְרִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִלְקֶה בִּגְלָלוֹ, תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.⁠״ בָּכֶם אֵינוֹ הוֹוֶה, אֲבָל הוֹוֶה הוּא בְּמִצְרַיִם. דָּבָר אַחֵר: בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם – בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֵינוֹ הוֹוֶה, אֲבָל הוֹוֶה הוּא לְאַחַר זְמַן. (יד) וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם – יוֹם שֶׁהוּא לָךְ לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגְגוֹ, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זֶהוּ! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא י״י אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״ (שמות י״ג:ג׳). עֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה״ (במדבר ל״ג:ג׳), אֵימָתַי אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח? בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב, וְהֵם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַי״י – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁהוּא טָעוּן חֲגִיגָה, יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַי״י״ (שמות י״ג:ו׳). אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁהֵם טְעוּנִים חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן קְרוּיִין ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד קָרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁהֵן קְרוּאִים ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין, הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא טָעוּן חֲגִיגָה. דָּבָר אַחֵר: אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם טְעוּנִים חֲגִיגָה, הֲרֵי הֵן טְעוּנִים חֲגִיגָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁלְּפָנָיו וְאַחֲרָיו טָעוּן חֲגִיגָה, דִּין הוּא שֶׁיִּטְעֹן חֲגִיגָה רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַי״י אֱלֹהֶיךָ״ (דברים ט״ז:ט״ו), לְהָבִיא שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁיִּטְעֲנוּ חֲגִיגָה. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בֶּחַג? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַי״י״ (ויקרא כ״ג:מ״א), הֲרֵי חַג אָמוּר; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַי״י״? לְהָבִיא שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁיִּטְעֲנוּ חֲגִיגָה. לְדֹרֹתֵיכֶם – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לַדּוֹרוֹת. אוֹ ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מִעוּט דּוֹרוֹת שְׁנַיִם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ״. (טו) [מסכתא דפסחא בא פרשה ח] שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל מַצּוֹת בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״ (דברים ט״ז:ג׳), לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, וְאֵי זֶה זֶה? אֵלּוּ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, וְאֵלּוּ הֵם: הַחִטִּים, וְהַשְּׂעוֹרִים, וְהַכֻּסְּמִים, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַקִּטְנִיּוֹת וְהַשַּׁמְשְׁמִין, שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חָמֵץ וּמַצָּה, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בְמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֶחֶם״. שִׁבְעַת יָמִים – עִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים״. אִי ״עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים״, אוֹצִיא סָמוּךְ לְעֶשְׂרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת, וּשְׁאָר הַיָּמִים חוֹבָה? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בָּרִאשֹׁן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת״ (שמות י״ב:י״ח). הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן, לַעֲשׁוֹת הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים רְשׁוּת. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״ (שמות י״ב:ט״ו), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״ (דברים ט״ז:ח׳). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, בַּכְּלָל הָיָה וְיָצָא. מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת, אוֹ מַה הַשְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ״, הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. הַשְּׁבִיעִי הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא. מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּן רְשׁוּת. דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ׳שִׁשָּׁה׳, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ׳שִׁבְעָה׳. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? אֶלָּא שִׁשָּׁה מִן הֶחָדָשׁ שִׁבְעָה מִן הַיָּשָׁן. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי – מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אַתָּה אוֹמֵר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי״ (שמות ל״ד:כ״ה), לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. הֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר ״כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם״, שְׂרֵפָה מֵעֵין מְלָאכָה הִיא. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר״? מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ״בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם״ מִבְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ בַּיּוֹם״, חִלֵּק. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: ״תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם״, בִּשְׂרִיפָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׂרִיפָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכָל דָּבָר? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה. אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יְהֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה! הֲרֵי נְבֵלָה תּוֹכִיחַ, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה וְאֵינָהּ בִּשְׂרִיפָה, הִיא תּוֹכִיחַ עַל חָמֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, לֹא יְהֵא בִּשְׂרִיפָה. אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ נוֹתָר אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה, אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יְהֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה! וַהֲרֵי שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה וְאֵינוֹ בִשְׂרִיפָה! הוּא יוֹכִיחַ עַל חָמֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, לֹא יְהֵא בִשְׂרִיפָה. אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ נוֹתָר, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְחָמֵץ, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יְהֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה! וַהֲרֵי חֵלֶב שֶׁלַּשּׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְאֵינוֹ בִּשְׂרִיפָה! הוּא יוֹכִיחַ עַל חָמֵץ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, לֹא יְהֵא בִּשְׂרִיפָה. אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ, אָדוּן אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת כְּאַחַת מֵאַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת כְּאַחַת. נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וְאָסוּר בַּהֲנָאָה, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְהַזְּמַן גָּרַם, וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וְאָסוּר בַּהֲנָאָה, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְהַזְּמַן גָּרַם. וְאַל תֹּאמַר נְבֵלָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, וְלֹא שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, אֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. וְלֹא חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, אֵין הַזְּמַן גּוֹרֵם, אֶלָּא אֶלְמֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר: אֶלְמֹד דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמֹד דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּאַרְבָּעָה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה בַּדֶּרֶךְ אֶחָד, אוֹ בִשְׁנַיִם, אוֹ בִשְׁלֹשָׁה. אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה, אַף חָמֵץ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה: סָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַחְמִיר עָלָיו, וְאֵינָךְ אֶלָּא מֵקֵל עָלָיו! הָא אִם לֹא מָצָא אוּר, יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יִשְׂרֹף? אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הֱוֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ שָׁעַת הַבִּעוּר, מִצְוַת כּלּוּיוֹ בִּשְׂרִיפָה. מִשֶּׁהִגִּיעָה שָׁעַת הַבִּעוּר, מִצְוַת כּלּוּיוֹ בְּכָל דָּבָר. רַבִּי אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁהוּא בְּ׳בַל יֵרָאֶה׳ וּ׳בַל יִמָּצֵא׳. וְאֵי זֶה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בִּשְׂרִיפָה. כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל חָמֵץ בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי חָמֵץ וּמַצָּה. וְאֵי זֶה הוּא? זֶהוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, הַחִטִּין וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים, שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, שִׁיפוֹן. יָצְאוּ הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשַּׁמְשְׁמִין וְהַקִּטְנִיּוֹת, שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. ״וְנִכְרְתָה״. אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. הַנֶּפֶשׁ הַהִוא – מְזִידָה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. ״מִיִּשְׂרָאֵל״. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, תִּכָּרֵת מִיִּשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ לְעַם אַחֵר? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״מִלְּפָנַי, אֲנִי י״י״ (ויקרא כ״ב:ג׳), בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּתִי. מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי – עָנְשׁוֹ שִׁבְעָה וְאַזְהָרָתוֹ לְעוֹלָם. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וְהַחֵלֶב חַיָּב עָלָיו כָּרֵת, וְחָמֵץ, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, אִם לָמַדְתָּ עַל הַחֵלֶב שֶׁעָשָׂה עָנְשׁוֹ כְאַזְהָרָתוֹ, יָכֹל אַף עַל הֶחָמֵץ, יַעֲשֶׂה עָנְשׁוֹ כְאַזְהָרָתוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי״, שֶׁעָנְשׁוֹ שִׁבְעָה וְאַזְהָרָתוֹ לְעוֹלָם. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ״. (טז) [מסכתא דפסחא בא פרשה ט] וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ – אֶרְעֵם בְּמַאֲכַל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁהֵם קְרוּיִין ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳. חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי י״י, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ״ (ויקרא כ״ג:ב׳). כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ״ אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁהֵם אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר״ (שמות כ״ג:ט״ו), מִכָּל מָקוֹם. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, הֲרֵי הֵם אֲסוּרִים בִּמְלָאכָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, אֵינוֹ דִין שֶׁיֵּאָסֵר בִּמְלָאכָה? שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה. הֵם יוֹכִיחוּ עַל חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְדֻשָּׁה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, מֻתָּר בִּמְלָאכָה. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁאֵין בָּהֶם קָרְבַּן מוּסָף, לְכָךְ מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה, תֹּאמַר בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף, לְכָךְ יְהֵא אָסוּר בִּמְלָאכָה! וַהֲרֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קָרְבַּן מוּסָף, וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה. הֵם יוֹכִיחוּ עַל חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף, יְהֵא מֻתָּר בִּמְלָאכָה. לֹא! אִם אָמַרְתָּ ברָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שֶׁאֵין קְרוּיִין ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳, לְכָךְ מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה, תֹּאמַר בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳, לְפִיכָךְ יְהֵא אָסוּר בִּמְלָאכָה. הָא לָמַדְנוּ עַל חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא אָסוּר בִּמְלָאכָה. כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם – לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרָךְ, וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתָּךְ. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרָךְ, וְיַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתָּךְ? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַי״י, כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת״ (שמות ל״ה:ב׳). הָא לָמַדְתָּ ״כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם״ לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה חֲבֵרָךְ, וְלֹא יַעֲשֶׂה גּוֹי מְלַאכְתָּךְ. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״ (שמות כ׳:ז׳). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם שַׁבָּת חֲמוּרָה, אֵין אַתָּה מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת הַגּוֹי בִּמְלַאכְתָּךְ, יוֹם טוֹב הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת הַגּוֹי בִּמְלַאכְתָּךְ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם״ אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב שֶׁאַתָּה מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת חֲבֵרָךְ, בִּמְלַאכְתָּךְ שַׁבָּת מְנַיִן? קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם יוֹם טוֹב הַקַּל, אַתָּה מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת חֲבֵרָךְ בִּמְלַאכְתָּךְ, שַׁבָּת חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מֻזְהָר עַל מְלֶאכֶת חֲבֵרָךְ בִּמְלַאכְתָּךְ. אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ – כָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, וְאֵין כָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת, מִקְצָת עֲבוֹדָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, מָקוֹם שֶׁכָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, אֵינוֹ דִין שֶׁכָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ״, כָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, וְאֵין כָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב. וִיהֵא מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כָּל עֲבוֹדָה דּוֹחָה יוֹם טוֹב, כָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב, בְּמָקוֹם שֶׁמִקְצָת עֲבוֹדָה דּוֹחָה שַׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.⁠״ מִקְצָת עֲבוֹדָה דּוֹחָה שַׁבָּת, וְאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. ״וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.⁠״ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה וְנַפְשׁוֹת אֲחֵרִים בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״, לָכֶם, וְלֹא לַבְּהֵמָה, לָכֶם, וְלֹא לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ״אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ״, אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע! מַשְׁמָע מֵבִיא נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה וּמֵבִיא נַפְשׁוֹת אֲחֵרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַךְ״, חָלַק. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: ״אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ״, אַף נֶפֶשׁ בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע! מַשְׁמָע מֵבִיא נֶפֶשׁ בְּהֵמָה וּמֵבִיא נַפְשׁוֹת אֲחֵרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָכֶם״, לָכֶם, וְלֹא לַאֲחֵרִים. מָה רָאִיתָ לַחְלֹק? שֶׁאַתָּה מֻזְהָר עַל הַבְּהֵמָה, וְאֵי אַתָּה מֻזְהָר עַל הַגּוֹי. (יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת – שָׁמְרֵם עַד שֶׁלֹּא תְבִיאֵם לִידֵי פְסוּל מִכָּן אָמְרוּ: תָּפַח, תִּלְטֹשׂ בְּצוֹנִין. שֵׂאוּר יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ פָטוּר. סִדּוּק יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב מִיתָה. אֵיזֶהוּ שֵׂאוּר? כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. סִדּוּק? שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו זֶה בָזֶה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה, הָאוֹכְלוֹ חַיָּב מִיתָה. אֵיזֶהוּ שֵׂאוּר? כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו, כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שְׂעָרוֹתָיו. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת – רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תִּקְרָא כֵן, אֶלָּא ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְווֹת׳. כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמַּצָּה, כָּךְ אֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה מִצְוָה לְיָדָךְ, עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד! וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם – מַגִּיד שֶׁלֹּא יָצְאוּ אֶלָּא בַיּוֹם. הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם – אֵלּוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא צִבְאוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת י״י״ (שמות י״ב:מ״א), הֲרֵי צִבְאוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמוּר, הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם״? אֵלּוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר ״כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם״? אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵם מִשּׁוּם מְלָאכָה, דְּבָרִים שֶׁהֵם מִשּׁוּם שְׁבוּת מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה״, לְהָבִיא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת. וְאַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת! וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְיוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הָאַחֲרוֹן קְרוּיִין ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳, וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד קָרוּי ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳, אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁהֵן קְרוּאִים ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳, הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת, אַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁהוּא קָרוּי ׳מִקְרָא קֹדֶשׁ׳, יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן״ (ויקרא כ״ג:ל״ט). (יח) [מסכתא דפסחא בא פרשה י] בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת – הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. ״עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.⁠״ מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״, אֵין לִי אֶלָּא יָמִים. לֵילוֹת מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב״, לְרַבּוֹת אֶת הַלֵּילוֹת. (יט) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא – אֵין לִי אֶלָּא ׳בַּל יִמָּצֵא׳. ׳בַּל יֵרָאֶה׳ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ״ (שמות י״ג:ז׳). אֵין לִי אֶלָּא שְׂאוֹר שֶׁהוּא בְּ׳בַל יֵרָאֶה׳ וּבְ׳בַל יִמָּצֵא׳. חָמֵץ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר״ (שמות י״ג:ז׳) הִקִּישׁ שְׂאוֹר לֶחָמֵץ וְחָמֵץ לַשְּׂאוֹר. מָה זֶה בְּ׳בַל יֵרָאֶה׳ וּבְ׳בַל יִמָּצֵא׳, אַף זֶה בְּ׳בַל יֵרָאֶה׳ וּבְ׳בַל יִמָּצֵא׳. מָה זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. בְּבָתֵּיכֶם – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכָל גְּבֻלֶךָ״ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כְּמַשְׁמָעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּבָתֵּיכֶם״. מַה בָּתֵּיכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אַף גְּבוּלָךְ בִּרְשׁוּתָךְ. יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת נָכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכֹל לְבַעֲרוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁלַּנָּכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, וְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יָכֹל לְבַעֲרוֹ. אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ בָּא, אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ ׳בַּבָּתִּים שִׁבְעָה וּבַגְּבוּלִין לְעוֹלָם׳? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ.⁠״ מַה בָּתִּים שִׁבְעָה, אַף בַּגְּבוּלִים שִׁבְעָה. כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ״ אֵין לִי אֶלָּא חָמֵץ שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. שְׂאוֹר מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה״. עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: מָה, אִם חָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, שְׂאוֹר, שֶׁהוּא מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, אֵינוֹ דִין שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת? לֹא, אִם אָמַרְתָּ בֶּחָמֵץ, שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה, לְפִיכָךְ יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תֹּאמַר בַּשְּׂאוֹר, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, לְפִיכָךְ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה״. אֶקְרָא אֲנִי אֶת הַשְּׁאוֹר קַל וָחֹמֶר לֶחָמֵץ: מָה, אִם הַשְּׁאוֹר, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, חָמֵץ, שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה, דִּין הוּא שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַשְּׂאוֹר, שֶׁהוּא מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, לְכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תֹּאמַר בֶּחָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים, לְפִיכָךְ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה״. ״שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.⁠״ עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי כְתוּבִין, וְאִם לֹא, לֹא שָׁמַעְנוּ. וְנִכְרְתָה – אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. ״הַנֶּפֶשׁ הַהִוא״, מְזִידָה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. ״מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, תִּכָּרֵת מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ לְעַם אַחֵר! תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִלְּפָנַי, אֲנִי י״י״, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּתִי. ״בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ״ לְפִי שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. אַף בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. (כ) כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה״, ״כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה״, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תַּעֲרָבְתָּן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ״. בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי י״י אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״ (דברים י״ד:כ״ג), הֲרֵי שֶׁהֶעֱלָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִירוּשָׁלַיִם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יָצָא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִשּׁוּם מַצָּה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״, יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בְּכָל מָקוֹם. וּמְנַיִן שֶׁלֹּא יָצָא לֹא בְלֶחֶם הַפָּנִים וְלֹא בְשִׁירֵי מְנָחוֹת וְלֹא בְחַלּוֹת תּוֹדָה וְלֹא בִרְקִיקֵי נָזִיר וְלֹא בְבִכּוּרִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת״, יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמֵבִיא הַסִּפְגָּנִין וְהַדִּבְשָׁנִים, וְהָאִסְקָרִיטִין וְחַלּוֹת מַשְׂרֵת וַאֲשִׁישָׁה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֶחֶם עֹנִי״, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן לֶחֶם עֹנִי. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצֵא בָם וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֶחֶם עֹנִי״? שֶׁלֹּא יָלוּשׁ לֹא בַיַּיִן וְלֹא בַשֶּׁמֶן, וְלֹא בִשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִים, אֲבָל מְקַטֵּף הוּא מִכֻּלָּן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹצֵא בָם וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֶחֶם עֹנִי״? אֶלָּא מַה לַּחְמוֹ שֶׁלֶּעָנִי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, אִשְׁתּוֹ לָשָׁה, וְהוּא מַסִּיק בַּתַּנּוּר, אַף כָּאן הִיא לָשָׁה וְהוּא מַסִּיק בַּתַּנּוּר. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת״ (דברים ט״ז:ג׳) שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֶחֶם עֹנִי״, יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בְשִׂמְחָה. (כא) [מסכתא דפסחא בא פרשה יא] וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל – מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם – הַדִּבֵּר מִפִּי מֹשֶׁה, לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הַדִּבֵּר מִפִּי מֹשֶׁה, לֵאמֹר לַזְּקֵנִים, וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה. מָה נִשְׁתַּנָּה הַדִּבֵּר הַזֶּה מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? שֶׁכֻּלָּן הָיוּ מִפִּי מֹשֶׁה לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן הַדִּבֵּר מִפִּי מֹשֶׁה לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם״? אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. וְכֵן הקב״ה אָמַר לְמֹשֶׁה: ״מֹשֶׁה! חֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: י״י אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי״ (שמות ג׳:ט״ז). וּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ד׳:כ״ט). מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן – ״מִשְׁכוּ״, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, ״וּקְחוּ״, מִי שֶׁאֵין לוֹ. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְהִדָּבְקוּ בַּמִּצְוָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁלָּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל בְּהֵמָה דַּקָּה, שֶׁהִיא נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח – מִצְוָה שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ לִשְׁמוֹ, אֲבָל שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, עָבַר עַל מִצְוָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יֻכְשַׁר, תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם״, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. מִכָּן אָמְרוּ: כָּל הַזְּבָחִים שֶׁלֹּא נִזְבְּחוּ לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לְשׁוּם חוֹבָה לַבְּעָלִים, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. ״וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב״, מִכָּן אַתָּה לָמֵד כָּל הַלְּקִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ לְקִיחוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לָךְ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אֲגֻדָּה, כָּךְ פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל הַלְּקִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָם אֶלָּא אֲגֻדּוֹת אֵזוֹב. וְלֹא אֵזוֹב יָוָן וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא אֵזוֹב כַּחְלִית וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שֵׁם לְוַי. (כב) וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם – שֶׁיְּהֵא בַדָּם כְּדֵי טְבִילָה. ״אֲשֶׁר בַּסַּף״. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁעוּקָה חוֹקֵק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה, וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָהּ, אֵין סַף אֶלָּא אַסְקֻפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם״ (יחזקאל מ״ג:ח׳), וְכָתוּב: ״וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים״ (ישעיהו ו׳:ד׳). דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין סַף אֶלָּא כֶּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת״ (מלכים א ז׳:נ׳). וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף – מִבִּפְנִים. אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם״, הַנִּרְאֶה לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִבִּפְנִים. אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת״, לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַמִּצְרִים רוֹאִים, וּמְעֵיהֶם מִתְחַתְּכִים. ״וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת״. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, לֹא יָצָא! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף״, הָא אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, יָצָא. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, שְׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם: הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה הָיוּ: הַסַּף, וְהַמַּשְׁקוֹף, וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף – עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר ״וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף״? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף״? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, טְבִילָה אַחַת לְכֻלָּם! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף״, עַל כָּל הַגָּעָה, טְבִילָה. ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.⁠״ מַגִּיד, מִשֶּׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ, חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר-זָעַם״ (ישעיהו כ״ו:כ׳). וְאוֹמֵר: ״הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ, וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע״ (יחזקאל כ״א:ח׳). וְאוֹמֵר: ״וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי״ (שמות ל״ג:כ״ב). עַד בֹּקֶר – לְלַמְּדָךְ, כְּשֶׁתֵּצֵא לַדֶּרֶךְ, הִכָּנֵס בְּכִי טוֹב וְצֵא בְכִי טוֹב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים נָהֲגוּ בְדֶרֶךְ אֶרֶץ: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״ ״וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר״ (בראשית כ״ב:ג׳) ״וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר״ (בראשית כ״ח:י״ח) ״וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר״ (שמות ל״ד:ד׳) ״וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר״ (יהושע ג׳:א׳) ״תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה״ (שמואל א ט״ו:י״ב) וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וַהֲלֹא הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים, שֶׁהָלְכוּ לַעֲשׁוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, נָהֲגוּ בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהלים ק״ד:כ׳), וְאוֹמֵר: ״הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף״, וְאוֹמֵר: ״תִּתֵּן לָהֶם, יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ, יִשְׂבְּעוּן טוֹב.⁠״ וְאוֹמֵר: ״תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן.⁠״ מִכָּן וְאֵילָךְ, ״יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.⁠״ וְאוֹמֵר: ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ י״י, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.⁠״ (כג) וְעָבַר י״י לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח י״י עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. דָּבָר אַחֵר: וְעָבַר י״י – נוֹתֵן הוּא עֶבְרָתוֹ וְיִרְאָתוֹ בְמִצְרַיִם. אֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים״ (תהלים ע״ח:מ״ט). וּכְתִיב: ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״ (צפניה א׳:ט״ו). וּכְתִיב: ״הִנֵּה יוֹם י״י בָּא, אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן, אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה״ (ישעיהו י״ג:ט׳). וּכְתִיב: ״וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד, כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ, אָמַר י״י״ (עמוס ה׳:י״ז). וְרָאָה אֶת הַדָּם – הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו? שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא״ (דניאל ב׳:כ״ב). וְאוֹמֵר: ״גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ״ (תהלים קל״ט:י״ב) וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאָה אֶת הַדָּם״? אֶלָּא בִּשְׂכַר מִצְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, הוּא נִגְלָה עֲלֵיהֶם וְחָס עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָסַח י״י עַל הַפֶּתַח״, וְאֵין פְּסִיחָה אֶלָּא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, כֵּן יָגֵן י״י צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט״ (ישעיהו ל״א:ה׳). דָּבָר אַחֵר: וְרָאָה אֶת הַדָּם – רוֹאֶה הוּא דַּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא י״י יִרְאֶה״ (בראשית כ״ב:י״ד). וּכְתִיב: ״וּכְהַשְׁחִית רָאָה י״י וַיִּנָּחֶם״ (דברי הימים א כ״א:ט״ו). מָה רָאָה רָאָה? דַּם עֲקֵדָתוֹ שֶׁלְּיִצְחָק. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה״ (בראשית כ״ב:ח׳). וּפָסַח י״י עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן – וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם דַּם פֶּסַח מִצְרָיִם הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְשָׁעָה, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת, נֶאֱמַר בּוֹ ״וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית״, מְזוּזָה, שֶׁהִיא חֲמוּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת מְיֻחָדִין, וְנוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְנוֹהֶגֶת לַדּוֹרוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית! אֶלָּא מִי גָּרַם? עֲוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה, וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם״ (ירמיהו ה׳:כ״ה). וּכְתִיב: ״כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ״ (ישעיהו נ״ט:ב׳). (כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – לְהָבִיא פֶסַח דּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. ״לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלָקְחוּ מִן הַדָּם״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָעוֹ, תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ״, הָאֲנָשִׁים וְלֹא הַנָּשִׁים. (כה) [מסכתא דפסחא בא פרשה יב] וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ – תָּלָה הַכָּתוּב לַעֲבוֹדָה זוֹ מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ, וּלְהַלָּן: ״כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״. וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי י״י״ (שמות ו׳:ח׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י״י, שַׁבָּתוֹן״ (שמות ט״ז:כ״ג). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם״ (שמות ט״ז:ה׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י״י לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד, וַיִּדֹּם אַהֲרֹן״ (ויקרא י׳:ג׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי״ (שמות ט׳:מ״ג). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן י״י אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר״ (דברים י״א:כ״ה). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם, וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף״ (שמות כ״ג:כ״ז). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״כִּי יַרְחִיב י״י אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְאָמַרְתָּ, אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר״ (דברים י״ב:כ׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ״ (שמות ל״ד:כ״ד) וְאוֹמֵר: ״וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר, כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ״ (שמות כ״ג:ל״א). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״כִּי י״י אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ״ (דברים ט״ו:ו׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים״ (דברים ז׳:י״ד). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַי״י הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״ (דברים כ״ו:י״ח). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ (שמות י״ט:ה׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַי״י אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״ (דברים כ״ו:י״ט). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וּנְתָנְךָ י״י לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב״ (דברים כ״ח:י״ג). ״וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַי״י אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״ (דברים כ״ו:י״ט). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי י״י, וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי״ (ויקרא כ׳:כ״ו). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״כֹּה אָמַר י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ״ (שמות ל״ֵב:כ״ז). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם״ (שמות כ״ב:י״ט). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי י״י דִּבֵּר״ (ישעיהו א׳:ב׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה״ (דברים ל״ב:א׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְנִגְלָה כְּבוֹד י״י, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי י״י דִּבֵּר״ (ישעיהו מ׳:ה׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא״ (דברים ל״ב:ל״ט). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי י״י דִּבֵּר״ (ישעיהו א:י״ט-כ׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם, וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב״ (ויקרא כ״ו:כ״ה). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי י״י דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי י״י דִּבֵּר״ (ישעיהו כ״ה:ח׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל״ (דברים ל״ב:ל״ט). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אָז תִּתְעַנַּג עַל י״י וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי י״י דִּבֵּר״ (ישעיהו נ״ח:י״ד). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר״ (דברים ל״ב:י״ג). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״בָאָה וְנִהְיָתָה, נְאֻם אֲדֹנָי י״י. הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי״ (יחזקאל ל״ט:ח׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם״ (דברים ל״ב:מ״ב). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי י״י צְבָאוֹת דִּבֵּר״ (מיכה ד׳:ד׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ״ (ויקרא כ״ו:ו׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי י״י דִּבֵּר״ (עבדיה א׳:י״ח). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר״ (במדבר כ״ד:י״ט). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַי״י פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ י״י לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״ (בראשית כ״א:א׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק, וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו״ (בראשית י״ז:י״ט). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַי״י פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ י״י לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״ (בראשית כ״א:א׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת י״י אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת״ (בראשית ט״ו:י״ח). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וּמָכַרְתִּי אֶת בְּנֵיכֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה, וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם, אֶל גּוֹי רָחוֹק, כִּי י״י דִּבֵּר״ (יואל ד׳:ח׳). וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וַיֹּאמֶר: אָרוּר כְּנָעַן! עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו״ (בראשית ט׳:כ״ה). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וַי״י אָמַר לָכֶם: לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד״ (דברים י״ז:ט״ו). וְהֵיכָן אָמַר? ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת י״י אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם! כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם״ (שמות י״ד:י״ג). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, אָמַר י״י״ (ישעיהו ס״ה:כ״ה). וְהֵיכָן אָמַר? ״וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ״ (ויקרא כ״ו:ו׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר י״י״ (מלכים א י״א:ב׳) וְהֵיכָן אָמַר? ״וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם״ (דברים ז׳:ג׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: י״י אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל״ (מלכים א ח׳:י״ב). וְהֵיכָן אָמַר? ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת״ (ויקרא ט״ז:ב׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְהָיוּ לִי, אָמַר י״י צְבָאוֹת, לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה״ (מלאכי ג יז). וְהֵיכָן אָמַר? ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ (שמות י״ט:ה׳). כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם י״י יִמָּלֵט, כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר י״י, וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר י״י קֹרֵא״ (יואל ג׳:ה׳). וְהֵיכָן אָמַר? ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם י״י נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ ״ (דברים כ״ח:י׳). כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר י״י״ (ישעיהו ס״ו:כ״א). וְהֵיכָן אָמַר? ״הַנִּסְתָּרֹת לַי״י אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת״ (דברים כ״ט:כ״ח). אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: ״וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִתֵּן י״י לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת״ (שמות י״ב:כ״ה). תָּלָה הַכָּתוּב לָעֲבוֹדָה הַזֹּאת מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וּלְהַלָּן. (כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם – בְּשׂוֹרָה רָעָה נִתְבַּשְּׂרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁסּוֹף הַתּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה נִתְבַּשְּׂרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהֵן עֲתִידִים לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַי״י, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ״ (שמות י״ב:כ״ז). לָמָּה הִשְׁתַּחֲווּ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות י״ג:י״ח), אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ. רַבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר: ״הָעֲבוֹדָה! וְלֹא אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה״ (יחזקאל ט״ז:ז׳). וּכְתִיב: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ״ (שמות א׳:ז׳), שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה אַחַת יוֹלֶדֶת שִׁשָּׁה בָּנִים בְּכֶרֶס אֶחָד, וְאַתָּה אוֹמֵר ׳אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת עָלוּ׳! וְאֵימָתַי מֵתוּ? בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו״ (שמות י׳:כ״ג), שֶׁהָיוּ קוֹבְרִין מֵתֵיהֶן, וְהוֹדוּ וְשִׁבְּחוּ שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹיְבִים וְשָׂמְחוּ בְמַפָּלָתָם. (כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַי״י – רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: רְאוּיִין הָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל כְּלָיָה בְּמִצְרַיִם, עַד שֶׁגָּמַר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם אֶת פִּסְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲמַרְתֶּם: זֶבַח פֶּסַח הוּא לַי״י, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל. וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ״ (שמות י״ב:כ״ז). לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ הַנִּסִּים הָאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה הקב״ה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, צָרִיךְ לְשַׁבֵּחַ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה י״י לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל. אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם י״י. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה י״י לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ י״י אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם!⁠״ (שמות יח ח-י). (כח) וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לִתֵּן שָׁכָר לַהֲלִיכָה, וְשָׁכָר לָעֲשִׂיָּה. ״וַיַּעֲשׂוּ״. וְכִי כְּבַר עָשׂוּ? אֶלָּא מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׁוֹת, מַעְלָה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ. ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כֵּן עָשׂוּ.⁠״ לְהוֹדִיעָךְ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁאָמְרוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ. דָּבָר אַחֵר: מַה תִּלְמֹד לוֹמַר כֵּן עָשׂוּ? אֶלָּא אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ כֵן. (כט) [מסכתא דפסחא בא פרשה יג] וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: כֹּה אָמַר י״י: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם״ (שמות י״א:ד׳). שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַעֲמֹד עַל חֶצְיוֹ שֶׁלַּלַּיְלָה, אֲבָל כָּאן, יוֹצְרוֹ חִלְּקוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הַיּוֹדֵעַ שְׁעוֹתָיו וְעוֹנוֹתָיו, הוּא חִלְּקוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ׳לַיְלָה׳, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳לַיְלָה׳, מַה לְּהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּאן עַד חֲצוֹת. וַי״י הִכָּה כָל בְּכוֹר – שׁוֹמְעֵנִי, עַל יְדֵי מַלְאָךְ אוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר״ (שמות י״ב:י״ב), לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וַי״י הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֲפִלּוּ מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וּבְכוֹרֵי מִצְרָיִם שֶׁהֵן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם״ (תהלים קל״ו:י׳). בְּכוֹרֵי חַם כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם״ (תהלים ע״ח:נ״א). מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ – בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל פַּרְעֹה, שֶׁהוּא בְּכוֹר. אַתָּה אוֹמֵר לְלַמְּדָךְ עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר, אוֹ לֹא בָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ״, הֲרֵי בְּנוֹ אָמוּר. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִבְּכֹר פַּרְעֹה״? בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְהוּא נִשְׁתַּיַּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ״ (שמות ט׳:ט״ו) בַּעַל צָפוֹן נִשְׁתַּיַּר מִכָּל הַיִּרְאוֹת, בִּשְׁבִיל לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁלְּמִצְרָיִם. עָלָיו הוּא אוֹמֵר: ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם״ (איוב י״ב:כ״ג). עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי – וְכִי שְׁבוּיִין, מַה חָטְאוּ? אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהוּ הַשְּׁבוּיִין אוֹמְרִים: ״יִרְאָתֵנוּ הֵבִיאָה עֲלֵיהֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת! קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁעָמְדָה עַל עַצְמָהּ! קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָנוּ הַפֻּרְעָנוּת!⁠״ דָּבָר אַחֵר: לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל גְּזֵרוֹת שֶׁהָיָה פַּרְעֹה גּוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, הָיוּ הַשְּׁבוּיִין שְׂמֵחִין בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה״ (משלי י״ז:ה׳). וּכְתִיב: ״בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח״ (משלי כ״ד:י״ז) וּכְתִיב: ״בֶּן אָדָם! יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם: הֶאָח! נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים, נָסֵבָּה אֵלָי, אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה״ (יחזקאל כ״ו:ב׳). וּכְתִיב: ״לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי י״י: הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר! וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים, כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו״ (יחזקאל כ״ו:ג׳). וְלֹא שְׁבוּיִים בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם, וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה״ (שמות י״א:ה׳). וְכִי בְּהֵמָה, מַה חָטָאת? אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַמִּצְרִים: ״יִרְאָתֵנוּ הֵבִיאָה עָלֵינוּ אֶת הַפֻּרְעָנוּת! קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁהֵבִיאָה עָלֵינוּ אֶת הַפֻּרְעָנוּת! קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁעָמְדָה לְעַצְמָהּ! קָשָׁה יִרְאָתֵנוּ, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּהּ פֻּרְעָנוּת!⁠״ (ל) וַיָּקָם פַּרְעֹה – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״לַיְלָה״. אִי לַיְלָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, עַל יְדֵי שָׁרִים וְשָׁרוֹת! תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״. הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם – מַגִּיד שֶׁפַּרְעֹה מְחַזֵּר עַל כָּל בָּתֵּי עֲבָדָיו, וְעַל כָּל בָּתֵּי מִצְרָיִם, וּמַעֲמִידָן אֶחָד אֶחָד מִמְּקוֹמוֹ. וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף״ (שמות י״א:ו׳). כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת – רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי לֹא הָיוּ שָׁם בָּתִּים אֲשֶׁר אֵין שָׁם בְּכוֹרוֹת? אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַבְּכוֹר מֵת לְאֶחָד מֵהֶן, הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ אִיקוֹנִין, וּמַעֲמִידָהּ בְּבֵיתוֹ. וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, נִשְׁחֶקֶת וְנִדֶּקֶת וְנִזֶּרֶת, וְהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם קָשֶׁה לָהֶן כְּיוֹם הַקְּבוּרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים מְקֻבָּרִים בְּבָתֵּיהֶם, וְהָיוּ הַכְּלָבִים נִכְנָסִין דֶּרֶךְ הַכּוּכִין וּמְחַטְּטִין, וּמוֹצִיאִין אֶת הַבְּכוֹרוֹת מִתּוֹךְ כּוּכֵיהֶן וּמְתַעְתְּעִין בָּהֶם, וְהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם קָשֶׁה לָהֶם כְּיוֹם הַקְּבוּרָה. (לא) וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן – מַגִּיד שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְחַזֵּר וְשׁוֹאֵל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: ״הֵיכָן מֹשֶׁה שָׁרוּי? הֵיכָן אַהֲרֹן שָׁרוּי?⁠״ וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי – אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: מֻזְהָרִין אָנוּ שֶׁלֹּא לָצֵאת אֶלָּא בְּפַרְהֶסְיָא,⁠1 שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״ (שמות י״ב:כ״ב). דָּבָר אַחֵר: וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: לֵךְ מֵעָלָי! הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי, כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ״ (שמות י:כ״א-כ״ב). יָפֶה דִּבַּרְתָּ, וּבִזְמַנּוֹ דִּבַּרְתָּ! ״לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ.⁠״ אֶלָּא ״וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי״, ״וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה״ (שמות י״א:ח׳) שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵלֶּה״, אֶלָּא שֶׁסּוֹפָךְ עָתִיד לִהְיוֹת בְּרֹאשָׁם וְלֵירֵד בָּרִאשׁוֹנָה. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמֹּשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן הקב״ה אָמַר לוֹ: ״חֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת״, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ו׳:י״ג), צִוָּם לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף, שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּלְעָדָי! אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה״ (בראשית מ״א:ט״ז) וְכֵן יַעֲקֹב חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה״ (בראשית מ״ח:ב׳) וְכֵן אֵלִיָּהוּ חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַד י״י הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו, וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב״ (מלכים א י״ח:מ״ו). וְכֵן חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חָלְקוּ כָבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא, עָנֵה וְאָמַר: שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה, פֻּקוּ וֶאֱתוֹ!⁠״ (דניאל ג׳:כ״ו) וְכֵן דָּנִיֵּאל חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא, לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: דָּנִיֵּאל, עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא, אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא, הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא?⁠״ (דניאל ו׳:כ״א). וַיֹּאמֶר: קוּמוּ צְּאוּ! – אֲנִי אָמַרְתִּי ״מִי וָמִי הַהֹלְכִים?⁠״ וְאַתֶּם אֲמַרְתֶּם ״בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ״. ״קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי!⁠״ אֲנִי אָמַרְתִּי ״רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג״, וְאַתֶּם אֲמַרְתֶּם ״וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ״. ״גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ!⁠״ ״כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה. יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן, מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים״ (שמות י״ב:ל״ב). אַתֶּם אֲמַרְתֶּם ״גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת״ ״גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ!⁠״ (לב) וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי – הִתְפַּלְּלוּ עָלַי, כְּדֵי שֶּתִּכְלֶה מִמֶּנִּי הַפֻּרְעָנוּת. (לג) וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם – מַגִּיד שֶׁהָיוּ טוֹרְדִין אוֹתָם לָצֵאת בִּבְהָלָה, ״כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.⁠״ אָמְרוּ: לֹא כִגְזֵרַת מֹשֶׁה. מֹשֶׁה אָמַר ״וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים, אֵין מֵת אֶלָּא הַבְּכוֹר שֶׁבָּהֶם. וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁנְּשׁוֹתֵיהֶן חֲשׁוּדוֹת בָּעֲרָיוֹת, וְכֻלָּן בְּכוֹרִים מֵרַוָּקִים אֲחֵרִים. הֵן עָשׂוּ בַּסֵּתֶר, וְהקב״ה פִּרְסֵם אוֹתָם. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַסֵּתֶר, הקב״ה מְפַרְסְמוֹ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (לד) וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ – מַגִּיד שֶׁלָּשׁוּ אֶת הָעִסָּה, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְחַמְּצָהּ עַד שֶׁנִּגְאֲלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבֹא, דִכְתִיב: (הושע ז׳:ד׳-ה׳) ״מִשְׁאֲרֹתָם״, אֵלּוּ שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שִׁירֵי פְסָחִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״, הֲרֵי שִׁירֵי פְסָחִים אָמוּר; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם״? אֵלּוּ שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר. צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם – רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״וְכִי לֹא הָיְתָה שָׁם בְּהֵמָה? וַהֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר: ״וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר״ (שמות י״ב:ל״ח). וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל שִׁכְמָם״? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְווֹת. (לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה – וְכִי מָה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב״ (שמות י״א:ב׳). וְכֵן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ״וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.⁠״ שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּשְׂמָלֹת״, אֶלָּא הַכְּסוּת הָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם, יוֹתֵר מִכֶּסֶף וְזָהָב. (לו) וַי״י נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם – ״וַיַּשְׁאִלוּם״, כְּמַשְׁמָעוֹ: לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הַשְׁאִילֵנִי!⁠״ עַד שֶׁהוּא מוֹצִיא וְנוֹתֵן לוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הֶאֱמִינוּ בָם מִשְּׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ בַאֲפֵלָה וְהֵם בְּאוֹרָה, לֹא נֶחְשְׁדוּ, וְעַכְשָׁו הֵן נֶחְשָׁדִין? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי כַּלָּךְ2 הַמֻּנָּח בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהַלָּה מוֹצִיא וְנוֹתֵן לוֹ. וְאֵין חֵן אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים״ (זכריה י״ב:י׳). רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיַּשְׁאִלוּם״, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁאֲלוּ הָיוּ מַשְׁאִילִים אוֹתָם. הָיָה אוֹמֵר לוֹ: ״תֵּן לִי חֵפֶץ פְּלוֹנִי!⁠״ וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: ״טֹל לָךְ, וְאַחֵר כַּיּוֹצֵא בוֹ!⁠״ וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם – מְלַמֵּד שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֵם נִתֶּכֶת וּבְטֵלָה, וְחָזְרָה לַתְּחִלָּה. וּמְנַיִן שֶׁבִּזַּת הַיָּם גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרָיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים״ (יחזקאל ט״ז:ז׳). ״בַּעֲדִי״, זוֹ בִזַּת מִצְרָיִם; ״עֲדָיִים״, זוֹ בִזַּת הַיָּם. וְאוֹמֵר: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף״ (תהלים ס״ח:י״ד), זוֹ בִזַּת מִצְרָיִם; ״וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״, זוֹ בִזַּת הַיָּם. ״תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ״ (שיר השירים א׳:י״א) זוֹ בִזַּת הַיָּם; ״עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף.⁠״ זוֹ בִזַּת מִצְרָיִם. (לז) [מסכתא דפסחא בא פרשה יד] וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה – מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת מֵאָה וְשִׁשִּׁים מִיל, מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים פַּרְסָה, הוֹלֵךְ קוֹלוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: ״וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן, וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה. וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות ט:ח׳-ט׳) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם אָבָק, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, קַל וָחֹמֶר לַקּוֹל, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ. כְּהֶרֶף עַיִן נָסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי״ (שמות י״ט:ד׳). ״סֻכֹּתָה״, סֻכּוֹת מַמָּשׁ הָיוּ, דִכְתִיב: ״וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה״ (בראשית ל״ג:י״ז). דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ״סֻכּוֹת״ אֶלָּא מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם״ (במדבר ל״ג:ו׳). מָה ׳אֵתָם׳ מָקוֹם, אַף ׳סֻכּוֹת׳ מָקוֹם. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין סֻכּוֹת אֶלָּא עֲנָנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָרָא י״י עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה, כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה״ (ישעיהו ד׳:ה׳). אֵין לִי אֶלָּא לְשֶׁעָבַר, לֶעָתִיד לָבֹא מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב, וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר״ (ישעיהו ד׳:ו׳). וְאוֹמֵר: ״וּפְדוּיֵי י״י יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם״ (ישעיהו לָהּ,י). רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: ״סֻכֹּתָה״, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לָמֵ״ד מִתְּחִלָּתוֹ, נוֹתֵן לוֹ הֵ״א בְסוֹפוֹ. כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי – כּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל״ (שיר השירים ג:ז׳-ח׳), הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא גִּבּוֹרִים מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, ״כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.⁠״ ״עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת י״י״ (במדבר כ״א:י״ד) ״לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים״ וּכְתִיב: ״יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם״ וְאוֹמֵר: ״לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו״ (תהלים קמ״ט:ה׳-ט׳). לְבַד מִטָּף – לְבַד מִנָּשִׁים וּקְטַנִּים. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״לְבַד מִטָּף״, לְבַד מִנָּשִׁים, טַף וּזְקֵנִים. (לח) וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד – מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים רִבּוֹא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד – עֲלֵיהֶם אָמַר הקב״ה לְאַבְרָהָם: ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל״ (בראשית ט״ו:י״ד), עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם אֲנִי מְמַלְּאָן כֶּסֶף וְזָהָב. (לט) וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק – מַגִּיד שֶׁלָּשׁוּ אֶת הָעִסָּה, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְחַמְּצָהּ, עַד שֶׁנִּגְאֲלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, לֶעָתִיד לָבֹא מַהוּ אוֹמֵר? ״יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ. יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים״ (הושע ז׳:ד׳-ה׳). עֻגֹת – אֵין עוּגוֹת אֶלָּא חֲרָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכְלֶנָּה״ (יחזקאל ד׳:י״ב), וּכְתִיב: ״עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה״ (מלכים א י״ז:י״ג). נֵס גָּדוֹל נֶעֱשָׂה לָהֶם בַּחֲרָרָה זוֹ, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיָּרַד לָהֶם הַמָּן. כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מֵאֲלֵיהֶם! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ״, עַל שֶׁנִּגְאֲלוּ. וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם – לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה: ״הֵיאָךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, וְאֵין לָנוּ צֵדָה לַדֶּרֶךְ?⁠״ אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחַר מֹשֶׁה. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר י״י: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה״ (ירמיהו ב׳:ב׳). מַה שָּׁכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַי״י, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם, נְאֻם י״י״ (ירמיהו ב׳:ג׳). (מ) וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה – כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״ (בראשית ט״ו:י״ג). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? שְׁלֹשִׁים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד יִצְחָק נִגְזְרָה גְּזֵרָה בֵּין הַבְּתָרִים. רַבִּי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״ (בראשית ט״ו:ט״ז). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִין אֵלּוּ? אָמַר הקב״ה: אִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, אֲנִי גּוֹאֲלָם לַדּוֹרוֹת, וְאִם לָאו, אֲנִי גּוֹאֲלָם לַשָּׁנִים. ׳וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, וּבְאֶרֶץ גֹּשֶׁן, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה׳. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁכָּתְבוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. כַּיּוֹצֵא בוֹ כָּתְבוּ אֵלָיו: ׳אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית׳ (בראשית א׳:א׳), ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר״ (שמות כ״ד:י׳). ׳אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת׳ (בראשית א׳:כ״ו), ׳זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאוֹ׳ (בראשית א׳:כ״ז), ׳וַיְכַל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב׳:ב׳), ׳הָבָה אֵרְדָה וְאָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם׳ (בראשית י״א:ז׳), ׳וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ לֵאמֹר׳ (בראשית י״ח:י״ב), ׳כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ אָבוּס׳ (בראשית מ״ט:ו׳), ׳וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל נוֹשֵׂא אָדָם׳ (שמות ד׳:כ׳), ׳לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי׳ (בְּמִדְבָּר ט״ז:ט״ו), ׳אֲשֶׁר חָלַק י״י אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְהָאִיר לְכָל הָעַמִּים׳ (דברים ד׳:י״ט), וְכָתְבוּ לוֹ: (דברים י״ז:ג׳) ׳אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לָאֻמּוֹת לְעָבְדָם׳ וְכָתְבוּ לוֹ: (ויקרא י״א:ו׳) ׳וְאֶת שְׂעִירַת הָרַגְלַיִם׳3 ׳וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה׳. (מא) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה – מַגִּיד שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָן הַמָּקוֹם כְּהֶרֶף עַיִן. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִדְבַּר הַמָּקוֹם עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבַשְּׂרוֹ. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק. וּמְנַיִן שֶׁבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְזְרָה גְזֵרָה בֵּין הַבְּתָרִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ״, קֵץ אֶחָד לְכֻלָּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת י״י״, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין, כִּבְיָכֹל שְׁכִינָה מְשֻׁעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר״ (שמות כ״ד:י׳). וּכְשֶׁנִּגְאֲלוּ מַה הוּא אוֹמֵר? ״וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״ (שמות כ״ד:י׳) וְנֶאֱמַר: ״בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר״ (ישעיהו ס״ג:ט׳), אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר, צָרַת יָחִיד מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״ (תהלים צ״א:ט״ו). וְאוֹמֵר: ״וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ״ (בראשית ל״ט:כ׳). וְאוֹמֵר: ״וַיְהִי י״י אֶת יוֹסֵף״ (בראשית לט, כא) וְאוֹמֵר: ״מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו״ (שמואל ב ז׳:כ״ג). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים״ (זכריה י׳:י״א), וְאֵי זֶה זֶה? זֶה צַלְמוֹ שֶׁלְּמִיכָה. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב, אֵי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ: כִּבְיָכֹל אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב״ה: ״עַצְמָךְ פָּדִיתָ!⁠״ וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכֹל גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם: גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם״ (שמואל א ב׳:כ״ז). גָּלוּ לְבָבֶל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה״ (ישעיהו מ״ג:י״ד). גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם״ (ירמיהו מ״ט:ל״ח). גָּלוּ לֶאֱדוֹם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה״ (ישעיהו ס״ג:א׳). וּכְשֶׁעֲתִידִין לַחְזֹר, כִּבְיָכֹל שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁב י״י אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ״ (דברים ל׳:ג׳). אֵינוֹ אוֹמֵר ׳וְהֵשִׁיב׳, אֶלָּא ״וְשָׁב״, וְאוֹמֵר: ״אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה״ (שיר השירים ד׳:ח׳). וְכִי מִלְּבָנוֹן הִיא בָּאָה? וַהֲלֹא לִלְבָנוֹן הִיא עוֹלָה! וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה״? כִּבְיָכֹל אֲנִי וְאַתְּ מִלְּבָנוֹן גָּלִינוּ, אֲנִי וְאַתְּ לִלְבָנוֹן עוֹלִים. (מב) לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַי״י – בּוֹ נִגְאֲלוּ, וּבוֹ עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַי״י״ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בּוֹ נִגְאֲלוּ, לֶעָתִיד לָבֹא, אֵין נִגְאָלִים אֶלָּא בְּתִשְׁרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״ (תהלים פ״א:ד׳). מִפְּנֵי מָה? ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.⁠״ וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַי״י״? אֶלָּא הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר הקב״ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: ״אַבְרָהָם! בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ!⁠״ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָן הקב״ה כְּהֶרֶף עַיִן. שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם – מַגִּיד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּר בּוֹ. (מג) [מסכתא דפסחא בא פרשה טו] וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח – יֵשׁ פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁהוּא כּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף: ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות י״ט:ו׳), פְּרָט; ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כְּלָל. ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ (במדבר י״ט:ב׳), כְּלָל; ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה״, פְּרָט. ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ (שמות י״ב:מ״ג), כְּלָל; ״כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״, פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח – בְּפֶסַח מִצְרָיִם וּבְפֶסַח דּוֹרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּפֶסַח מִצְרָיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵין לִי אֶלָּא פֶסַח מִצְרָיִם, פֶּסַח דּוֹרוֹת מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ״ (במדבר ט׳:ג׳). נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, בְּפֶסַח מִצְרָיִם וּבְפֶסַח דּוֹרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו״? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד בּוֹ דְּבָרִים הַמְחֻסָּרִים כָּן. אִיסֵי בֶּן עֲקִיבָה אוֹמֵר: חֻקָּה הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפוֹ. כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ – אֶחָד יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד וְאֶחָד גּוֹי בְּמַשְׁמָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב״ (יחזקאל מ״ד:ט׳). (מד) וְכָל עֶבֶד אִישׁ – אֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד אִישׁ, עֶבֶד אִשָּׁה וְקָטָן מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִקְנַת כָּסֶף״, מִכָּל מָקוֹם. וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ – ״אָז יֹאכַל בּוֹ״, רַבּוֹ. מַגִּיד שֶׁמִּילַת עֲבָדָיו מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. אֵין לִי אֶלָּא מִילַת עֲבָדָיו, מִילַת זְכָרָיו מְנַיִן? הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן ״אָז״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָז״; מַה לְּהַלָּן מִילַת זְכָרִים, אַף כָּאן מִילַת זְכָרִים. וּמָה כָּאן מִילַת עֲבָדָיו, אַף לְהַלָּן מִילַת עֲבָדָיו. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין מִילַת עֲבָדָיו מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ״? הֲרֵי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו עֲבָדִים עֲרֵלִים, מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם רָצָה לְמוּלָן וּלְהַאֲכִילָן בַּפֶּסַח, שֶׁהוּא רַשַּׁי? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ״. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהוּא רַשַּׁי לְקַיֵּם לוֹ עֲבָדִים עֲרֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר״ (שמות כ״ג:י״ב). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַיֵּם לוֹ עֲבָדִים עֲרֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַלְתָּה אֹתוֹ״. אִם כֵּן, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר״? לוֹמַר לָךְ, הֲרֵי שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא הִסְפִּיק לְמוּלוֹ עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר״. דָּבָר אַחֵר: וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְקַיְּמָה בּוֹ מִצְוַת מִילָה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, אֲפִלּוּ שֶׁחָזַר הַבָּשָׂר וְחִפָּה אֶת הָעֲטָרָה, אֵינוֹ מְעַכְּבוֹ מִלֹּאכַל לֹא בַּפֶּסַח וְלֹא לֹאכַל בִּתְרוּמָה, עַל זֶה נִמְנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּלוֹד וְאָמְרוּ: אֵין חוֹצֵץ לַטֻּמְאָה. (מה) תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ – ״תּוֹשָׁב״, זֶה גֵּר תּוֹשָׁב; ״שָׂכִיר״, זֶה הַגּוֹי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ״, לָמָּה נֶאֱמַר? לָדוּן מִן הַפֶּסַח עַל הַתְּרוּמָה, לִפְסֹל בָּהּ אֶת הֶעָרֵל. עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמָה, פֶּסַח הַקַּל, פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל בָּהּ אֶת הֶעָרֵל? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּפֶּסַח, שֶׁמִּעֵט בּוֹ הַכָּתוּב זְמַן אֲכִילָתוֹ לְאוֹכְלָיו, לְכָךְ פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, תֹּאמַר בִּתְרוּמַה, שֶּׁרִבָּה הַכָּתוּב זְמַן אֲכִילָתָהּ לְאוֹכְלֶיהָ, אֵינוֹ דִין שֶׁנִּפְסֹל בָּהּ אֶת הֶעָרֵל? תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״ בַּפֶּסַח, ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״ בִּתְרוּמָה. מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״ בַּפֶּסַח, וְנֶאֱמַר ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״ בִּתְרוּמָה. מַה כָּאן פּוֹסֵל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, אַף לְהַלָּן, פּוֹסֵל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר ״כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״? אֲבָל אִם הָיָה עֲרָבִי מָהוּל וְגִבְעוֹנִי מָהוּל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יֻכְשַׁר לֹאכַל בַּפֶּסַח! תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ״. (מו) בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל – בַּחֲבוֹרָה אַחַת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּחֲבוֹרָה אַחַת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַיִת אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם״ (שמות י״ב:ז׳), הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא נֶאֱכָל בְּבָתִּים הַרְבֵּה. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל״? בַּחֲבוֹרָה אַחַת. מִכָּן אָמְרוּ: הַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְאֵין נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, כֵּיצַד? הָיוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת, וּבָקְעָה עֲלֵיהֶם הַקּוֹרָה וְיוֹצְאִים לַחוּץ; הָיוּ בֶּחָצֵר וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים עֲלֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת, נִמְצְאוּ אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ – חוּץ לַחֲבוֹרָה. אַתָּה אוֹמֵר ״חוּצָה״, חוּץ לַחֲבוֹרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לַבַּיִת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״חוּצָה״, חוּץ לַאֲכִילָתוֹ. הָא אִם הוֹצִיא, עָבַר עַל מִצְוָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵא כָשֵׁר! וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּשְׁלָמִים קֳדָשִׁים קַלִּים, וְהַפֶּסַח קֳדָשִׁים קַלִּים, אִם לָמַדְתָּ עַל שְׁלָמִים אִם הוֹצִיאָן לַחוּץ, פְּסָלָן, אַף הַפֶּסַח, אִם הוֹצִיאוֹ לַחוּץ, פְּסָלוֹ! הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה״? חוּץ לַחֲבוֹרָה. לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה – בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּבָּשָׂר, אוֹ אֶחָד בָּשָׂר וְאֶחָד עֶצֶם פָּסַל? תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה, וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״, בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה״ (שמות י״ב:ח׳)? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר״, הַבָּשָׂר שֶׁחוּצָה לָעֶצֶם. אַתָּה אוֹמֵר הַבָּשָׂר שֶׁחוּצָה לָעֶצֶם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַבָּשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם? הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״? עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ בָשָׂר, אוֹ עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָשָׂר בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ בָשָׂר. בוֹ – וְלֹא בִשְׁאָר קֳדָשִׁים. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם פֶּסַח הַקַּל, הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״, קֳדָשִׁים חֲמוּרִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא עוֹבֵר עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם ׳בַּל תִּשְׁבְּרוּ בוֹ׳? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״בוֹ״? ״בּוֹ״, וְלֹא בִשְׁאָר קֳדָשִׁים. (מז) כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח״ (שמות י״ב:כ״א), יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם אֵינוֹ כָשֵׁר אֶלָּא לְמִשְׁפָּחָה, אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת אֵינוֹ כָשֵׁר אֶלָּא לְמִשְׁפָּחָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״, מַגִּיד שֶׁפֶּסַח דּוֹרוֹת בָּא בְּעִרְבּוּבְיָה. (מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַי״י – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיַּר, יַעֲשֶׂה פֶסַח מִיָּד! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ״. מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף גֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיַּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ״, מָה אֶזְרַח הָאָרֶץ, עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי, כָּךְ גֵּר, כָּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ – מַגִּיד שֶׁמִּילַת זְכָרִים מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. אֵין לִי אֶלָּא מִילַת זְכָרִים, מִילַת עֲבָדִים מְנַיִן? הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן ״אָז״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָז״; מַה לְּהַלָּן מִילַת עֲבָדִים, אַף כָּאן מִילַת עֲבָדִים. וּמָה כָּאן מִילַת זְכָרִים, אַף לְהַלָּן מִילַת זְכָרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין מִילַת זְכָרִים מְעַכְּבַתּוּ מִלֹּאכַל בַּפֶּסַח. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ״? אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִצְוַת פֶּסַח וּמִצְוַת מִילָה, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶם תַּקְדִּים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ״ תַּקְדִּים מִצְוַת מִילָה לְמִצְוַת הַפֶּסַח. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״הִמּוֹל לוֹ״, אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הָעֶבֶד שֶׁטָּבַל לִפְנֵי רַבּוֹ, וְיָצָא לְבֶן חוֹרִין. מַעֲשֶׂה בִּבְלוּרְיָא, שֶׁטָּבְלוּ מִקְצָת שִׁפְחוֹתֶיהָ לְפָנֶיהָ, וּמִקְצָתָן לְאַחֲרֶיהָ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ אֶת שֶׁטָּבְלוּ לְפָנֶיהָ, בָּנוֹת חוֹרִין, לְאַחֲרֶיהָ, מְשֻׁעְבָּדוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן, שִׁמְּשׁוּהָ עַד יוֹם מוֹתָהּ. וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״ (שמות י״ב:מ״ג)? אֲבָל יִשְׂרָאֵל עָרֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵא כָשֵׁר לֹאכַל בַּפֶּסַח! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ״. (מט) תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ״ (שמות י״ב:מ״ח)? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח״? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח״, אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח שֶׁהִשְׁוָה בּוֹ אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח! שְׁאָר כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר״, בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י אוקספורד ועדי נוסח נוספים
הערות
1 parrhēsía: חופש דיבור; בגלוי
2 משי גס
3 kai ton dasupoda; dasúpous: שם של סוג ארנבת, lepus timidus
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144