×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יחזקאל כ״בתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ב) וְאַתָּ֣ה בֶן⁠־אָדָ֔ם הֲתִשְׁפֹּ֥ט הֲתִשְׁפֹּ֖ט אֶת⁠־עִ֣יר הַדָּמִ֑ים וְה֣וֹדַעְתָּ֔הּ אֵ֖ת כׇּל⁠־תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ׃ (ג) וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם בְּתוֹכָ֖הּ לָב֣וֹא עִתָּ֑הּ וְעָשְׂתָ֧ה גִלּוּלִ֛ים עָלֶ֖יהָ לְטׇמְאָֽה׃ (ד) בְּדָמֵ֨ךְ אֲשֶׁר⁠־שָׁפַ֜כְתְּ אָשַׁ֗מְתְּ וּבְגִלּוּלַ֤יִךְ אֲשֶׁר⁠־עָשִׂית֙ טָמֵ֔את וַתַּקְרִ֣יבִי יָמַ֔יִךְ וַתָּב֖וֹא עַד⁠־שְׁנוֹתָ֑יִךְ עַל⁠־כֵּ֗ן נְתַתִּ֤יךְ חֶרְפָּה֙ לַגּוֹיִ֔ם וְקַלָּסָ֖ה לְכׇל⁠־הָאֲרָצֽוֹת׃ (ה) הַקְּרֹב֛וֹת וְהָרְחֹק֥וֹת מִמֵּ֖ךְ יִתְקַלְּסוּ⁠־בָ֑ךְ טְמֵאַ֣ת הַשֵּׁ֔ם רַבַּ֖ת הַמְּהוּמָֽה׃ (ו) הִנֵּה֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֥ישׁ לִזְרֹע֖וֹ הָ֣יוּ בָ֑ךְ לְמַ֖עַן שְׁפׇךְ⁠־דָּֽם׃ (ז) אָ֤ב וָאֵם֙ הֵקַ֣לּוּ בָ֔ךְ לַגֵּ֛ר עָשׂ֥וּ בַעֹ֖שֶׁק בְּתוֹכֵ֑ךְ יָת֥וֹם וְאַלְמָנָ֖ה ה֥וֹנוּ בָֽךְ׃ (ח) קׇדָשַׁ֖י בָּזִ֑ית וְאֶת⁠־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלָּֽלְתְּ׃ (ט) אַנְשֵׁ֥י רָכִ֛יל הָ֥יוּ בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפׇךְ⁠־דָּ֑ם וְאֶל⁠־הֶֽהָרִים֙ אָ֣כְלוּ בָ֔ךְ זִמָּ֖ה עָשׂ֥וּ בְתוֹכֵֽךְ׃ (י) עֶרְוַת⁠־אָ֖ב גִּלָּה⁠־בָ֑ךְ טְמֵאַ֥ת הַנִּדָּ֖ה עִנּוּ⁠־בָֽךְ׃ (יא) וְאִ֣ישׁ׀ אֶת⁠־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֗הוּ עָשָׂה֙ תּוֹעֵבָ֔ה וְאִ֥ישׁ אֶת⁠־כַּלָּת֖וֹ טִמֵּ֣א בְזִמָּ֑ה וְאִ֛ישׁ אֶת⁠־אֲחֹת֥וֹ בַת⁠־אָבִ֖יו עִנָּה⁠־בָֽךְ׃ (יב) שֹׁ֥חַד לָֽקְחוּ⁠־בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפׇךְ⁠־דָּ֑ם נֶ֧שֶׁךְ וְתַרְבִּ֣ית לָקַ֗חַתְּ וַתְּבַצְּעִ֤י רֵעַ֙יִךְ֙ בַּעֹ֔שֶׁק וְאֹתִ֣י שָׁכַ֔חַתְּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (יג) וְהִנֵּה֙ הִכֵּ֣יתִי כַפִּ֔י אֶל⁠־בִּצְעֵ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית וְעַ֨ל⁠־דָּמֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בְּתוֹכֵֽךְ׃ (יד) הֲיַעֲמֹ֤ד לִבֵּךְ֙ אִם⁠־תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדַ֔יִךְ לַיָּמִ֕ים אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֑ךְ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ (טו) וַהֲפִיצוֹתִ֤י אוֹתָךְ֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֖יךְ בָּאֲרָצ֑וֹת וַהֲתִמֹּתִ֥י טֻמְאָתֵ֖ךְ מִמֵּֽךְ׃ (טז) וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ לְעֵינֵ֣י גוֹיִ֑ם וְיָדַ֖עַתְּ כִּי⁠־אֲנִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יז) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (יח) בֶּן⁠־אָדָ֕ם הָיוּ⁠־לִ֥י בֵֽית⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל [לְסִ֑יג] (לסוג) כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹ֠שֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֙רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃ (יט) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה יַ֛עַן הֱי֥וֹת כֻּלְּכֶ֖ם לְסִגִ֑ים לָכֵן֙ הִנְנִ֣י קֹבֵ֣ץ אֶתְכֶ֔ם אֶל⁠־תּ֖וֹךְ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (כ) קְבֻ֣צַת כֶּ֡סֶף וּ֠נְחֹ֠שֶׁת וּבַרְזֶ֨ל וְעוֹפֶ֤רֶת וּבְדִיל֙ אֶל⁠־תּ֣וֹךְ כּ֔וּר לָפַֽחַת⁠־עָלָ֥יו אֵ֖שׁ לְהַנְתִּ֑יךְ כֵּ֤ן אֶקְבֹּץ֙ בְּאַפִּ֣י וּבַחֲמָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֥י וְהִתַּכְתִּ֖י אֶתְכֶֽם׃ (כא) וְכִנַּסְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם וְנָפַחְתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם בְּאֵ֣שׁ עֶבְרָתִ֑י וְנִתַּכְתֶּ֖ם בְּתוֹכָֽהּ׃ (כב) כְּהִתּ֥וּךְ כֶּ֙סֶף֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר כֵּ֖ן תֻּתְּכ֣וּ בְתוֹכָ֑הּ וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי⁠־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ שָׁפַ֥כְתִּי חֲמָתִ֖י עֲלֵיכֶֽם׃ (כג) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (כד) בֶּן⁠־אָדָ֕ם אֱמׇר⁠־לָ֕הּ אַ֣תְּ אֶ֔רֶץ לֹ֥א מְטֹהָרָ֖ה הִ֑יא לֹ֥א גֻשְׁמָ֖הּ בְּי֥וֹם זָֽעַם׃ (כה) קֶ֤שֶׁר נְבִיאֶ֙יהָ֙ בְּתוֹכָ֔הּ כַּאֲרִ֥י שׁוֹאֵ֖ג טֹ֣רֵֽף טָ֑רֶף נֶ֣פֶשׁ אָכָ֗לוּ חֹ֤סֶן וִיקָר֙ יִקָּ֔חוּ אַלְמְנוֹתֶ֖יהָ הִרְבּ֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃ (כו) כֹּהֲנֶ֜יהָ חָמְס֣וּ תוֹרָתִי֮ וַיְחַלְּל֣וּ קׇדָשַׁי֒ בֵּֽין⁠־קֹ֤דֶשׁ לְחֹל֙ לֹ֣א הִבְדִּ֔ילוּ וּבֵין⁠־הַטָּמֵ֥א לְטָה֖וֹר לֹ֣א הוֹדִ֑יעוּ וּמִשַּׁבְּתוֹתַי֙ הֶעְלִ֣ימוּ עֵינֵיהֶ֔ם וָאֵחַ֖ל בְּתוֹכָֽם׃ (כז) שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ כִּזְאֵבִ֖ים טֹ֣רְפֵי טָ֑רֶף לִשְׁפׇּךְ⁠־דָּם֙ לְאַבֵּ֣ד נְפָשׁ֔וֹת לְמַ֖עַן בְּצֹ֥עַ בָּֽצַע׃ (כח) וּנְבִיאֶ֗יהָ טָח֤וּ לָהֶם֙ תָּפֵ֔ל חֹזִ֣ים שָׁ֔וְא וְקֹסְמִ֥ים לָהֶ֖ם כָּזָ֑ב אֹמְרִ֗ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה וַיהֹוָ֖הי״י֖ לֹ֥א דִבֵּֽר׃ (כט) עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ עָ֣שְׁקוּ עֹ֔שֶׁק וְגָזְל֖וּ גָּזֵ֑ל וְעָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנ֔וּ וְאֶת⁠־הַגֵּ֥ר עָשְׁק֖וּ בְּלֹ֥א מִשְׁפָּֽט׃ (ל) וָאֲבַקֵּ֣שׁ מֵהֶ֡ם אִ֣ישׁ גֹּֽדֵר⁠־גָּדֵר֩ וְעֹמֵ֨ד בַּפֶּ֧רֶץ לְפָנַ֛י בְּעַ֥ד הָאָ֖רֶץ לְבִלְתִּ֣י שַׁחֲתָ֑הּ וְלֹ֖א מָצָֽאתִי׃ (לא) וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י כִּלִּיתִ֑ים דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(ב) התשפט התשפט – יל״פ שהנביא היה שופט ומסתפק בעצמו אם ישפוט ויחקור אחר עונות ירושלים, א״ל ה׳ וכי תשפוט ותחקור ע״ז אם תשפוט את עיר הדמים? אני אומר לך הודע אותה את כל תועבותיה. (ד) ותקריבי ימיך ותבא עד שנותיך – השנים מציינים שנות עולם, שבכל שנה יתחדשו שנויים בנמצאי העולם, והימים (כשאינו בא על ימים אחדים) יצייר ההמשך הזמני המייעד לכל נמצא בכלל, כל הימים אשר אתם חיים על האדמה, וכשאמר כמה ימי שני חייך, היינו ההמשך הכללי משני חייך, ומצאנו הרבה פעמים שמציין בימים הימים הטובים, ובשנים יציין השנוים שיעשו בחיי האדם שרובן רעים, כי כל שנה ישונה ליחותו ומזגו ויותך ויופסד ויתקרב אל הזקנה, ודייק יראת ה׳ תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה, ודברנו ע״ז בכ״מ, ואמר פה תקריבי ימיך שנשלמו ימי הטובה ובא קיצם, ותבא עד השינויים שיתחדשו עליך לרעה.
חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות – קלסה היא יותר מחרפה שהוא המאמר שעושים לצחוק ולגנאי וכבר בארתי למעלה (ו׳ ט׳, י״ב ט״ו) שבכל הספר הזה יציין שגלו בגוים ומשם נתפזרו לארצות רחוקות, ובזה מוסיף שלא לבד שיהיה חרפה, כי יהיה גם קלסה, ולא לבד לגוים הסמוכים, כי גם לארצות רחוקות כמ״ש הקרובות והרחוקות וכו׳.
(ו) איש לזרעו היו – הזרוע מציין ראשית הכח, והנשיא אשר במשפט יעמיד ארץ המשפט היא הזרוע שלו המניעה ידו וכחו, אבל אם יגבר שלא במשפט נקרא איש זרוע (איוב כ״ב ח׳). (יב) ותבצעי – מענין גזלה כמו כן ארחות כל בוצע בצע ויל״פ מענין רווח כמו מה בצע, שתעשוק ותעשיר בזה את רעיך ואנשי בריתך שהם מצרים ואשור. (יג) והנה הכיתי כפי – כמ״ש (כ״א כ״ב) וגם אני אכה כפי. (טו) בגוים, בארצות – עי׳ למעלה (י״ב ט״ו). (טז) ונחלת – מנחלים נחלה ובינינו נפעל, כמו וננחלת, ואין בו דגש מפני הח׳.
בך – פי׳ הענינים שהיו בך מקדם.
(יח) סיגים כסף – לדעת המפ׳ בא היו״ד והמ״ם עם הסמוכות שלא כדת, ולמ״ש ר״ל הסיגים היו כסף. (כ-כא) אקבץ, וכנסתי – יש הבדל בין קבץ אסף, כנס, הקובץ מקבץ הנפזרות, והאוסף אוסף אל מקום אחד, כמ״ש (ישעיהו י״א), והכונס כונס למקום שמור בל יצא משם, כונס כנד מי הים, ועז״א לאסוף ולכנס (קהלת ב׳) ר״ל שיכנס ע״מ שישארו בכור.
באפי, בחמתי, עברתי – כבר בארתי למעלה (ה׳ י״ב) שאף הוא החיצון וחמה היא החמה הפנימית, ושתיהן יהיו על החוטא, וגדר העברה שע״י אפו וחמתו שופך קצפו גם על הבלתי חוטא, שעובר גבול האף לקצוף על הכלל, כמ״ש (ישעיהו י״ג י״ג), ועז״א ונתכתם מעצמכם שכיון שנתן רשות למשחית וכו׳.
(כב) כהתוך כסף – כהתכת כסף, כמו כהנתוך. (כד) לא גשמה – מבנין פועל ונפל הדגש, ומפיק הה״א לתפארת הקריאה, רד״ק רש״י פי׳ לא נתן גשם הראוי לה לטהרה. (כה) חסן ויקר – דברים חזקים ויקרים. (כו) חמסו תורתי – החמס נופל על כל דבר שנעשה שלא כראוי, וחוטאי חומס נפשו, ור׳ יונה כתב שחמס בלשון ערבי הסרת הדבר ממקומו, וכן (צפניה ג׳ ד׳) חמסו תורה. (כט) עשק גזל – עשק המעכב שכר שכיר והוא קל מגזל. (ל) גדר גדר ועמד בפרץ – עי׳ לעיל (י״ג ה׳). (לא) זעמי עברתי – עי׳ לעיל (כ״א ל״ו). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×