×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מיכה ו׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  אשִׁמְעוּ⁠־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת⁠־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃ (ב) שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת⁠־רִ֣יב יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵיב אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ עִם⁠־עַמּ֔וֹ וְעִם⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃ (ג) עַמִּ֛י מֶה⁠־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽיג׃ (ד) כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת⁠־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃ (ה) עַמִּ֗י זְכׇר⁠־נָא֙ מַה⁠־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה⁠־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן⁠־בְּע֑וֹר מִן⁠־הַשִּׁטִּים֙ עַד⁠־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַןד דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ו) בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ (ז) הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹתה נַחֲלֵי⁠־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃ (ח) הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה⁠־טּ֑וֹב וּמָֽה⁠־יְהֹוָ֞היְ⁠־⁠הֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם⁠־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם⁠־אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ט)  ק֤וֹל יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃ (י) ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃ (יא) הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃ (יב) אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ⁠־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃ (יג) וְגַם⁠־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל⁠־חַטֹּאתֶֽךָ׃ (יד) אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃ (טו) אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ⁠־זַ֙יִת֙ וְלֹא⁠־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה⁠־יָּֽיִן׃ (טז) וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עׇמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית⁠־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַ֩עַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ב מ֣וֹסְדֵי =א,ש1,ש2 (כתיב מלא וי"ו), וכמו כן בתנ"ך ליסבון.
• ל,ק,ב1=מֹ֣סְדֵי (כתיב חסר וי"ו) ובמסורת-ק (ל' חס'), וכמו כן בכת"י פריז 25; מ"ש: "במקצת ספרים חסר וא"ו וכן מסורת עליו לית חסר.⁠"
ג עֲנֵ֥ה בִֽי =א,ל (מרכא ובי"ת רפה)
• חלק מהדפוסים וקורן=עֲנֵ֖ה בִּֽי (טפחא ובי"ת דגושה)
ד לְמַ֕עַן =א,ל
• דפוסים=לְמַ֥עַן
ה בְּרִֽבְב֖וֹת א=בְּרִֽבֲב֖וֹת (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) שמעו – ידבר עםא ישראל בעד השם. וככה אמר לי: קום ריב – עם ישראל בהרים. (ב) שמעו – הטעם: כמו, האזינו (דברים ל״ב:א׳), בעבור היותם עומדים. וככה: כי היא שמעה (יהושע כ״ד:כ״ז). (ג) עמימה הרעותי לך ומהב הלאיתיך. הטעם: מה דבר בקשתי מאתך שתלאהג לעשותו. ענה בי – העד בי.⁠ד (ד) כי – רק טובה רבה עשיתי לך, אשר העליתיך והוצאתיך על ידי אדם, שתוכל לדבר עמו ולומר לו כל צרכיך, שיודיעך דרכי. והם: משה – שבא אל פרעה, ואהרן – שהתנבא על ישראל לפני בא משה, ומרים – שהתנבאה לנשים. גם התורה נתנה על יד משה ואהרן שהיה לו לפה. ושניהם למדו המצות לאנשים, ומרים לנשים. אשר דבר השם עמו פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו (שמות ל״ג:י״א), פה אל פה (במדבר י״ב:ח׳) ולא בחלום, במראה, ובחידות.⁠ה והיא טובה גדולה ונפלאה,⁠ו כי הדברים ברורים כאב לבנו ורב לתלמידו. (ה) עמי – הזכיר החסד שעשה השם עם ישראל על דבר עצת בלעם, שיעץ להשמיד הכל. וטעם: ומה ענה אותו – שלא הנחתי בלעם לקללכם, וציויתיו והתנבא, כי נתתי עליו רוחי בעבור כבודכם. וכתוב: הוא וכל אשר ענה אותו, שבירך אתכם. ויהושע אמר בדבר בלעם: ואציל אתכם מידו (יהושע כ״ד:י׳). וטעם: מן השיטים – כי לא היה בין השטים שחטאו שם ישראל, ובין הגלגל, רק מעט דרך, ומעבר הירדן. והזכיר הגלגל – כי הוא תחלת ארץ ישראל. והנה הטעם: כאשר הייתם קרובים להכנס אל הארץ, אז חטאתם חטאה שהייתםז כולכם בני מות, וחמלתי עליכם, ובאתם אל הארץ, ועזרתי אתכם. וכל זה עשיתי, אולי תכירו הטוב שעשיתי לכםח וזהו: למען דעת צדקות י״י. (ו) במה – ואם כל אחד מכםט יאמר במה אתרצה אל אלהי שעשה עם אבותי זה החסד. וזהו הטעם: אקדם. ומלת אכף – מפעלי הכפל. כדרך: אשתחוה, כמנהג המביא מנחהי לאדוניו. (ז) הירצה – אם אוכל להקריב לו פרים רבים, כי רצונו באלפים רבים ושמן לקרבן רבבותיא נחלים, או אם ארצה, אתן לו בכורי, בעבור פשעי, שיסלח לי. והטעם: שאקריבנו לפניו, שאין לי במה אתרצה, כי אם בבהמות או בבני. פרי בטני – הטעם כפול, ובי״ת ברבבות ישרתיב בעבוריג שנים אחריו. וככה הוא: האתן בכורי בפשעי פרי בטני, בעבור חטאת נפשי. כמו: ויעבד ישראל באשה (הושע י״ב:י״ג). (ח) הגיד – זאת היא תשובת הנביא ככה. הגיד לך – אתה האדם האומר, במה אקדם י״י (מיכה ו׳:ו׳), מה טוב בעיניו שתעשה. והוא איננו מבקש אילים ולא בנך, רק עשות משפט, שלא תעשה עול בעמיתך ולא תוננו בדיבור או בהון, רק תעשה חסד עמו בכל יכולתך. והצנע לכתך עם השם לבדו, שתלך בדרכיו בתם לבב, הפך קשי עורף. (ט) קול – בעבור שהזכיר שתעשה משפט, החל להוכיח ישראל על שאינם עושים משפט ומשקל במדה. וטעם לעיר – שומרון או לירושלם. ותושיה – חסר איש. כמו: ואני תפלה (תהלים ק״ט:ד׳). ויראה – בלב, זה השם הקורא. וכן הוא: ואיש תושיה יראה, וידע השם הנזכר. ויפת אמר: כי ה״א תחת יו״ד, והטעם: כי תושיה ילמדו יראי השם, וזהו הבל. שמעו מטה – שיביא השם לייסר את המעותים, ודעו מי יעדה ולא יאחר. ומטה לשון נקבה, גם זכר, כשמות רבות ככה. (י-יא) עוד האשיד – הנכבד בעיר עודהו מחזיק ברשעתו, אחר ששמע קול הקריאה. יש בביתו כבית רשע, איפת אוצרות רשע, ממון שקבץ ברשע ובאיפת רזון חסרה, שהיא זעומה לשם. ולא יאמר בלבו, איננו ירא מלפני השם שיאמר בלבו, האזכה. (יב) אשרעשירי העיר הנזכרת, לעיר יקרא. (יג) וגם – הטעם: מדבר אל האיש הנזכר, עוד האיש לכל אחד מעשירי העיר. אם אתה עשית חמס והחלית לבב עשוקים, גם אני החליתיך עת הכיתיך והשממתיך. (יד) אתהוישחך – שם דבר, כמו: וישעך תתן לנו (תהלים פ״ה:ח׳). והטעם: הפך גאותך. ותסג – אשתך. הסמ״ך כשי״ן, תשיג להריון ולא תלד. את כל זה, בעבור החמס שעשיתם איש לרעהו, העשיר לעני. (טז) וישתמר – כל אחת מחוקות עמרי. וכל מעשה בית אחאב – הם המשתמרים, וחוקותי לא ישתמרו. וטעם: וחרפת – מה שהייתם מחרפים עובדי השם, תשאו הגמול. או הטעם: חרפת עמי תשאו – עליכם, כדרך: וחרפה לא נשא עלטו קרובו (תהלים ט״ו:ג׳).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י וטיקן 75, רומא 80, מונטיפיורי 34. בכ״י לונדון 24896: על.
ב כן בדפוס לובלין. בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75, מונטיפיורי 34: ואם. בכ״י רומא 80: אם.
ג כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: שתלאת.
ד כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 הושמטו המילים: העד בי.
ה כן בכ״י לונדון 24896, מונטיפיורי 34. בכ״י וטיקן 75, רומא 80: במראה ולא בחידות.
ו כן בדפוס לובלין. בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75, מונטיפיורי 34: ונפלאת. בכ״י רומא 80: ונפלאות.
ז כן תוקן בין השיטין בכ״י לונדון 24896.
ח כן בכ״י וטיקן 75, רומא 80. בכ״י לונדון 24896, מונטיפיורי 34: תכנסו הטוב שעשיתי לך.
ט כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: מהם.
י כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 הושמטה מילת: מנחה.
יא כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: רבבים.
יב כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896: שרית.
יג כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 הושמטה מילת: בעבור.
יד כן בדפוס לובלין. בכ״י לונדון 24896, וטיקן 75, רומא 80, מונטיפיורי 34: האיש.
טו כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 הושמטה מילת: על.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144