(לה-לו) אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח – כי ג׳ נשים היו לו לעשו, עדה ואהליבמה ובשמת, עדה ילדה את אליפז ובשמת ילדה את רעואל, ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח
(בראשית ל״ו:ד׳-ה׳), הרי ה׳ בנים היו לו לעשו וקרח בן עשו הוא, ועוד יש לנו קרח אחר שהוא בן אליפז
(בראשית ל״ו:ט״ז) ובדברי הימים יזכיר אותו תמנע, וגם בתורה כמו כן, ואע״פ שחתומים וסתומים דברי המבטא תמנע בן אליפז הוא איש ולא אשה ובאלופיהם יזכיר אותו קרח. ועכשיו תחכם בבינה, וחשוב בני אליפז שכתב בתורה:
א תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע
(בראשית ל״ו:י״א-י״ב) הרי ו׳ בנים לאליפז, ועוד היתה לו פילגש לאליפז בן עשו. ואם תרצה לומר אחות לוטן תמנע כי היא מבנות שעיר וממורישי בני עשו
(בראשית ל״ו:כ״ב), ותמנע זה הוא אחד מן הדברים שאין להם הכרע בתורה, כמו: וקם כל העם
(דברים ל״א:ט״ז) משקדים
(שמות כ״ה:ל״ד) ארור
(בראשית מ״ט:ז׳) מחר
(שמות י״ז:ט׳) שלכאן ולכאן הם מטים
ב (יומא נ״ב.). ואל תתמה על שנחלק כי ראוי היה להיות סדור אלא שנחלק להבין דעת ומזמה, וזו אחת מל״ב נתיבות שהתורה נדרשת, בסדור שנחלק, כמו: כי מרבית העם [...] ה׳ הטוב יכפר בעד כל לבבו הכין לדרוש האלהים [...] ולא כטהרת הקדש
(דברי הימים ב ל׳:י״ח-י״ט) סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק, כיוצא בו: כי לבם צפנת משכל על כן לא תרומם, למי, לחלק יגיד רעים – למי שהוא חולק על דברי נביאים ורעים
ג, ועיני בניו תכלינה
(איוב י״ז:ד׳-ה׳) סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק. ואעפ״י שנחלק, רמזו חכמים
ד בטעם לגרמיה עומד בתמנע [
העם הבנים] שנ׳: ותמנ֣ע׀ היתה פילגש, והמשכילים יבינו וישכילו תמנע עם הבנים. וכהנה רבות במקרא: ויאמר ה׳ אלהים הן האדם היה כאחד ממנו, ואח״כ ממנו לדעת טוב ורע
(בראשית ג׳:כ״ב)ו, והשוגה קורא כאחד ממנו ביחד. כה אמר ה׳ למשיחו, לכ֣ורש׀
(ישעיהו מ״ה:א׳) ואינו אלא למשיחו, כלומר כה אמר ה׳ למשיחו, ראו מכורש זה שאני אמרתי וגלותי ישלח
(ישעיהו מ״ה:י״ג) לגמרי, והוא לא עשה כן אלא אמר: מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו
(עזרא א׳:ג׳) כמפורש על הענין, ועצמו מספר הכתובים בתורה כמו כן.
והשוגה שנכנס בו השיבוש כאשר אמרו חכמים: שבשתא כיון דעל על
(פסחים קי״ב.), מתרעם ואמר לא כן בדיו, כאשר ראמות לאויל חכמות
(משלי כ״ד:ז׳) אין לו לאויל בחכמה אלא תרעומת, וזה ראמות רעמות הוא, כמו מגאל מגעל
(מלאכי א׳:ז׳) יאר יער
ז, כאור
(בבא קמא ק׳:) כעור, והחכם דן את הדברים לאמיתם ומעמידן על בוריין. ובישעיה כמו כן סדור שנחלק, שכן הוא אומר על אדום הרשעה: וירשוה קאת וקפוד וינשוף ועורב ישכנו בה
(ישעיהו ל״ד:י״א), וכל
ח הכתובים בספר חומש בת היענה ושחף ותחמס חיות כופרים וחולדות הסנאים ואבני השדה הם כמו כן ירבצו שם, לדור ודור ישכנו בה
(ישעיהו ל״ד:י״ז) ואף על פי שיש הפסק במלה זו ונחלק הסידור ומתחיל בפרשה אחרת: ישושום מדבר וציה
(ישעיהו ל״ה:א׳), ואומרים בני אדם שהוא מן ענין: ותגל ערבה, ואינה היא המדה ולא זו היא הדרך, אלא המילה סמוכה למעלה ואל אותן חיות
ט המקובעות לשם הוא אומר ישושום, יהיה להם משוש בהיות אדום מדבר וציה לא תעבור בה רגל אדם המעכבם והמבריחם ממקומם, היינו משושם, כי כשילך אדם בין החיות בורחות לכאן ולכאן, וכאן לא יהיה כן כי לא תעבור בה רגל אדם ורגל בהמה, וישישו בשרתם ובמדבר ובציה שלהם, ואזי תגל ערבה – ארץ ישראל שנקראת ערבה, שנאמר: והערבה והירדן וגבול
(דברים ג׳:י״ז) וכן הוא אומר: והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח
(יהושע י״ב:ג׳), ולכשתחרב אדום ותהיה מדבר שממה אזי תגל ארץ ישראל כמו שנאמר: אמלאה החרבה
(יחזקאל כ״ו:ב׳) אי מלאה זו חרבה זו
(מגילה ו׳.), הדר הכרמל והשרון
(ישעיהו ל״ה:ב׳) זו ירושלים ובית המקדש כמו שנאמר: ירכתי לבנון
י (מלכים ב י״ט:כ״ג), וזהו שער הענין וטעמו של דבר. ואל תתמה על תחלת הפסוק שנסמך למעלה ואם נסמך למה פסקו, וכאן בדברי הימים יש כמו כן פסוקים שנאמר: לבני שלומות יחת, ובני יריהו אמריהו השני
(דברי הימים א כ״ד:כ״ב-כ״ג) ותוכן המלה כך היא: ובני שלומית יחת ובני
יא, ואחר כך יריהו ואמריהו כאשר מיחס למעלה: יריהו הראש אמריה השני
(דברי הימים א כ״ג:י״ט).
כמו כן
יב צפו יג וגעתם וקנז ותמנע, וכמו
יד כן אנו מוצאים באלופים שהן ז׳: אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף געתם
טו אלוף קנז
(בראשית ל״ו:ט״ו-ט״ז) אלוף קרח הוא תמנע, קרח ותמנע פתרון אחד להם, אבל קרח בן אהליבמה אחר היה והוא מצוי ביחוס הבנים וביחוס האלופים.
א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״שכתב בתורה״.
ב. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״משים״.
ג. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״נביאים״.
ד. כך במהדורת קירכהיים, בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״רמזו חכמים״.
ה. נוסף בכ״י מוסקבה 853, חסר במהדורת קירכהיים.
ו. ראו שם בתרגום אונקלוס.
ז. הערת קירכהיים: כנראה שכוונתו לפסוק: ״יכרסמנה חזיר מיער״
(תהלים פ׳:י״ד), שיש נוסחאות שגרסו ״מיאר״, השווה ויקרא רבה י״ג:ה׳; אבות דרבי נתן נוסחא א׳ פרק ל״ד.
ח. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״וגם כל״.
ט. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״המקום״.
י. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״ירכתי לבנון״): ״ובית לבאות״
(יהושע י״ט:ו׳).
יא. עי׳ בפירוש לקמן כ״ג:ה׳.
יב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״כן״.
יג. לפנינו: צפי.
יד. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״כמו״.
טו. לפנינו: ״אלוף קנז אלוף געתם״. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״אלוף געתם״.