Iyyov 14 – איוב יד‏ – Mikraot Gedolot

אֲזַלוּ מוֹי מִן יַמָא דְסוּף וַהֲדַרוּ לְבֵית כְּנִשְׁתְּהוֹן וְיוּרְדְנָא אִתְנְגִיב וְיִתְיַבֵּשׁ קֳדָם אֲרוֹנָא דַייָ וַהֲדַרוּ עַל בֵּית פַּרְצִידֵיהוֹן.

וכמא יד׳הב אלמא מן אלבחר, ואלנהר יג׳ף וייבס.

אזלו, כמו שאוזלים הולכים המים מן הים והנהר יחרב וייבש, והמלה אזלו ארמית, תרגום הלך אזל.

אלא המשילו למי שמשתמש מים מן הים כך הוא כאמרו אזלו מים מני ים. ולא נתכוון איוב בזה חוסר יכולת הבורא ישתבח מלהחיות המתים, אלא נתכוון לאי יכולת האדם וחולשתו מלהתרומם ממפלתו. ולא הניח איוב דבריו אלה ללא פירוש, אלא כבר באר כי ה׳ יתרומם ויתהדר יכול להחיות את המתים, וכבר הבטיח שיקרא להם ויחיה אותם ויטיב להם, כאמרו

ולכן מת׳לה מת׳ל מתצרף למא מן אלבחר כד׳אך הו לקולה אזלו מים מני ים. ולם יקצד איוב בהדא תעג׳ז אלבארי סבחאנה ען אחיא אלמותי, לכנה קצד תעג׳ז אלאנסאן וצ׳עפה ען אלנהוץ׳ מן צרעתה. ולם ידע איוב קולה הד׳א (מתלה) [מהמלא] בל קד שרח אן אללה ג׳ל ועז קאדרא עלי אחיא אלמותי, וקד ועד באן ידעו בהם ויחייהם וינעם עליהם, לקולה

אזלו מים מני ים – ממקום שנהר בא ויוצא ממקורו הבא מאליו מן הים.

והנהר – הבא משם יחרב ויבש לעולם, כן איש שכב ולא יקום (איוב י״ד:י״ב).

As the waters fail from the sea From the place where the river comes and emerges, from its source that comes to it from the sea. [Alternative explanation of Rashi: From the place where the river comes, and they went away from its source (from) which (the water) comes to it.]

and the river that comes from there is drained dry forever. So does a man lie down and not rise.

וכן: אזלו מים מני ים – הים מתפשט בכל יום ויוצא ממקומו, ולערב הוא שב למקומו, וגם נהר אם יחרב ויבש, מחר מטר יורד והנהר חוזר ומתמלא.

אזלו מים מני ים – גלי הים נתלשים ויוצאים למרחוק, ואחר כך חוזרים אלי הים ושוב אינן שבים.

ונהר יחרב ויבש – שנסתם מקורו ומעיינו שלא יצאו ולא יזובו עוד מים משם.

אזלו מים – כן דמה האדם.

אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש – אחר שימות בן אדם אם היו באים להשקותו כל מימי הים ונהרות אדם שמת.

אזלו מים מני ים – המים הנגרים מן הים לחרבה אשר לא יאספו.⁠¹

ונהר יחרב ויבש – כי יכזב מקורו, כן איש שוכב ולא יקום (איוב י״ד:י״ב) לעולם.

1. השוו ללשון הפסוק בשמואל ב י״ד:י״ד.

אזלו מים – במאריך האל״ף.

אזלו – הלכו כמו ואוזל לו אז יתהלל (משלי כ׳:י״ד).

יחרב – גם הוא ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח׳:י״ג).

אזלו – כמו כאשר ילכו להם המים מן הים והנהר הנמשך ממנו הלא יחרב ויבש ולא ישובו בו המים מעצמו בזולת מי הים.

ונהר יחרב ויבש – כי כל הנחלים הולכים אל הים ומשם הם שבים ללכת אל הנחלים, ואם אזלו מים מן הים יחרבו הנהרות, ויבוש מוסיף על חרב שהוא היבושת לגמרי, כמ״ש בכ״מ.

אזלו – וגם לא ישוב לצמוח ולחיות ע״י עזר המים, כמו העץ שנחלש מזוקן, כי לא לבד שלא יפרח מריח מים, כי גם אם אזלו מים מני ים. וגם נהר יחרב ויבש, אם ישפכו על גוף המת כל מי הים וכל מי הנהרות עד שיחרבו הנהרות מרוב שפיכת המים על גוף המת, כ״ז לא יועיל:

אזלו מים מני ים – ואיזה שטח בקרקעיתו ישאר חרב לשעות או גם לימים, רק אח״כ ישובו המים למקומם, וכן נהר יחרב, ישאר בלי מים, ויבש מכל וכל, רק בימי הגשמים יחזרו לו מים, ויש ימים כמו ימה של Zirknitz לא רחוק מעירנו שבימי הקציר ילכו להם מימיהם בתעלות טבעיות מתחת לארץ, ובקרקעית הים יזרעו ויקצורו, ובימי החורף ישובו המים למקומם מדי שנה בשנה, ואולי לימים כאלה כיון הכותב, ואמת הוא שהעיקר חסר מן הספר רצוני שוב המים, רק פירוש זה נ״ל עיקר שכן כתוב אח״כ (פסוק י״ד) אם ימות גבר היחיה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון