Yirmeyahu 42 – ירמיהו מב‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כׇּל⁠־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן⁠־קָרֵ֔חַ וִיזַנְיָ֖ה בֶּן⁠־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכׇל⁠־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד⁠־גָּדֽוֹל׃

Then all the captains of the forces, and Johanan the son of Kareah, and Jezaniah the son of Hoshaiah, and all the people from the least even to the greatest, came near,

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת ציוןעודהכל

וּקְרִיבוּ כָּל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא וְיוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וִיזַנְיָה בַּר הוֹשַׁעְיָא וְכָל עַמָא מִזְעֵירָא וְעַד רַבָּא.

האמנם רצו להתיעץ בנבואה וידברו כל השרים וכל העם מקצה אל ירמיהו.

הושעיה – בספרים כ״י ודפוסים ישנים בשו״א לבדו והם שלשה במסורת.

ויגשו – הקריבו.

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת ציוןהכל

(ב) וַיֹּאמְר֞וּ אֶל⁠־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפׇּל⁠־נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כׇּל⁠־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי⁠־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙^א מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃

and said to Jeremiah the prophet, "Let, we pray you, our supplication be presented before you, and pray for us to Hashem your God, even for all this remnant; for we are left but a few of many, as your eyes see us,

א. כִּֽי⁠־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ ברויאר סימן ספק מקף שני (א=כִּֽי⁠־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ⁠־מְעַט֙? מקף בתיבת משרת) אולם מעיון בכתר ברור שהוא לא קיים.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל

וַאֲמָרוּ לְיִרְמְיָה נְבִייָא תִּתְקַבֵּיל כְּעַן בָּעוּתָנָא קָדָמָךְ וְצַלֵי עֲלָנָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ עַל כָּל שְׁאָרָא הָדֵין אֲרֵי אִשְׁתְּאַרְנָא זְעִיר מִסְגֵי כְּמָא דְעֵינָךְ חֶזְיָן יָתָנָא.

שיתפלל בעדם לה׳ כי נשארו מעט מהרבה שהיו.

תפל – ענין נטיה.

נא – עתה.

תפל נא – בקשו ממנו להתפלל בעדם אל ה׳.

כאשר עיניך ראות אותנו – שאנחנו מתי מספר.

בעד וגו׳ – שלא יגרע עוד ממספרנו המועט.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל

(ג) וְיַגֶּד⁠־לָ֙נוּ֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת⁠־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ⁠־בָּ֑הּ וְאֶת⁠־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃

that Hashem your God may show us the way in which we should walk, and the thing that we should do.⁠"

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וִיחַוֵי לָנָא יְיָ אֱלָהָךְ יַת אוֹרְחָא דִנְהָךְ בָּהּ וְיַת פִּתְגָמָא דְנַעְבֵּיד.

ויורם את הדרך ילכו בה והדבר אשר יעשון.

ויגד לנו – ר״ל התפלה תהיה שיגיד לנו את הדרך וכו׳ אם ללכת למצרים או להשאר כאן.

ואת הדבר וכו׳ – כפל הדבר במ״ש.

את הדרך אשר נלך בה – דרך משל, כמו: והלכת בדרכיו {דברים כ״ח:ט׳}, לא כמשמעו.

ויגד לנו – הם לא שאלו אם ילכו לארץ מצרים אם לא, כי כבר הסכימו ללכת למצרים (כנ״ל מ״א י״ז) רק בקשו שה׳ יגיד להם את הדרך באיזה דרך ילכו למצרים,

ואת הדבר אשר נעשה אחר שיבואו לשם, ואיך ינצלו בדרך מחרב מלך בבל.

את הדרך וגו׳ – מה שנעשה גם אנו לבעבור נתקיים.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ד) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כׇּֽל⁠־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר⁠־יַעֲנֶ֨ה יְהֹוָ֤הי״י֤ אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹא⁠־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃

Then Jeremiah the prophet said to them, "I have heard you; behold, I will pray to Hashem your God according to your words; and it shall happen that whatever thing Hashem shall answer you, I will declare it to you; I will keep nothing back from you.⁠"

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲמַר לְהוֹן יִרְמְיָה נְבִיָא שַׁמֵעֵית הָא אֲנָא מְצַלֵי קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן כְּפִתְגְמֵכוֹן וִיהֵי כָּל פִּתְגָם דִיתִב יְיָ יַתְכוֹן אֲחַוֵי לְכוֹן לָא אֶמְנַע מִנְכוֹן פִּתְגָם.

וירמיהו קבל תחנתם להתפלל בעדם, והם חייבו עצמם לפניו לקיים דברי השם ולעשות מה שיצוה עליהם והוא אומרם יהי ה׳ בנו לעד אמת ונאמן רוצה לומר והוא יהיה עד אמת והוא יהיה נאמן רוצה לומר ערב שנקבל מצותו, והוא אמרם אם לא ככל הדבר אשר ישלחך אליך רוצה לומר אשר ישלחהו אליך בנבואתו כן נעשה.

והיה כל הדבר – הוא״ו בגעיא בס״ס.

כל הדבר – במאריך הכ״ף ועיין סוף פרשת ראה.

יענה – מלשון עניה ותשובה.

שמעתי – קבלתי אמריכם והנני מתפלל.

אתכם – ר״ל על שאלתכם.

לא אמנע – מבלי להגידה.

דבר – שום דבר.

ה׳ אלהיכם – הם אמרו לו: ה׳ אלהיך {ירמיהו מ״ב:ב׳-ג׳}, דרך כבוד לנביא. והוא אמר: אלהיכם לפי האמת, וגם לחזק את לבם לשוב אל ה׳.

השאלות:

מז״ש והיה כל הדבר אשר יענה ה׳ אגיד לכם, שזה דבר שא״צ לאמרו.

ויאמר ירמיהו הנני מתפלל כדבריכם ר״ל כפי שבקשתם שיראה לכם הדרך היותר טוב ללכת מצרים, ובכ״ז והיה כל הדבר אשר יענה ה׳ אתכם – היינו שאם יענה שלא תלכו בדרך זה כלל רק תשארו בא״י ג״כ אגיד לכם.

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל⁠־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם⁠־לֹ֡א כְּֽכׇל⁠־הַ֠דָּבָ֠ר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהֹוָ֧הי״י֧ אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

Then they said to Jeremiah, "Hashem be a true and faithful witness among us, if we don't do according to all the word with which Hashem your God shall send you to us.

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְאִינוּן אֲמַרוּ לְיִרְמְיָה יְהִי מֵימְרָא דַייָ בָּנָא לְסָהִיד קְשׁוֹט וּמְהֵימָן אִם לָא כְּכָל פִּתְגָמַיָא דִי שַׁלְחִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְוָתָנָא כֵּן נַעֲבֵיד.

ככל הדבר – בגעיא.

והמה – השרים והעם.

לעד אמת ונאמן – ר״ל המקום יהיה בנו לעד אמת שקבלנו על עצמנו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו ויהיה נאמן עלינו להפרע מאתנו אם לא ככל הדבר וכו׳ כן נעשה.

(ה-ו) השאלות:

ומז״ש שיעשו ככל אשר ישלחהו ה׳, הלא זה פשוט שלכן שאלו דבר ה׳ ועצתו ומהו אם טוב ואם רע, ומז״ש למען אשר ייטב.

והמה אמרו אל ירמיהו וכו׳ ככל הדבר אשר ישלחך ה׳ אלינו כן נעשה אף אם יצוה שנשאר בא״י.

אלהיך – ירמיה אמר להם ״אלהיכם״, שעליכם מוטל לעבדו, או המשגיח תמיד עליכם, והם השיבוהו אין אנו ראוים לקראו ״אלהינו״ מאחר שעזבנוהו, אתה שעבדתו תמיד, אתה ראוי לקראו אלהיך; ונראים הדברים כדברי דרש, ולפי דעתי הם פשט פשוט.

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ו) אִם⁠־ט֣וֹב וְאִם⁠־רָ֔ע בְּק֣וֹל׀ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר [אֲנַ֜חְנוּ] (אנו) שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב⁠־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵֽינוּ׃

Whether it be good, or whether it be evil, we will obey the voice of Hashem our God, to whom we send you; that it may be well with us, when we obey the voice of Hashem our God.⁠"

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִם טָב וְאִם בִּישׁ לְמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא דִי אֲנַחְנָא שָׁלְחִין יָתָךְ לָקֳדָמוֹהִי נְקַבֵּל בְּדִיל דְיִיטַב לָנָא אֲרֵי נְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא.

אשר אנו שולחים – אנו כתיב וקרי אנחנו והענין אחד אלא שמלת אנו לא נמצא במקרא עוד אלא זה אבל הוא נהוג בלשון משנה ובתלמוד.

בין שיהיה טוב רצה לומר בעינינו ואם שיהיה רע לפנינו על כל פנים בקול ה׳ אלהינו כיון שאנחנו שולחים אותך אליו לבקש דברו נשמע כל שכן שלסוף ייטב לנו כאשר נשמע בקול ה׳ אלהינו ואין רע יורד מלמעלה:

אנו – אנחנו קרי.

אם טוב – בין שיהיה הדבר טוב בעינינו בין שיהיה רע בעינינו נשמע בקול ה׳.

למען – בעבור זה ייטב לנו כאשר נשמע בקולו.

אם טוב ואם רע – בעינינו.

ה׳ אלהינו – אמרו אלהינו בבחינת השמיעה בקולו, שאם לא כן היה נראה כאלו אינם מקבלים אותו עליהם לאדון. אבל באמרם: אלהיך {ירמיהו מ״ב:ב׳-ג׳} לירמיה, הכוונה: שאתה עבדו, והוא דרך כבוד. וכן אמר שאול לשמואל: למען זבוח לה׳ אלהיך {שמואל א ט״ו:ט״ו}, והשתחויתי לה׳ אלהיך {שמואל א ט״ו:ל׳}, ורבים כן. וכן חזקיה לישעיה: והוכיח בדברים אשר שמע ה׳ אלהיך {מלכים ב י״ט:ד׳}, וכן האלמנה (מלכים א י״ז:י״ב) ועובדיה (שם י״ח:י׳) לאליהו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

אם טוב ואם רע הגם שאם יצוה שישארו בא״י זה רע לפי דעתם, בכל זה בקול ה׳ נשמע, למען ר״ל שגם אם תשיג אותנו רעה ע״י ציווי ה׳ עכ״פ זה עצמו דבר טוב מה שנשמע בקול ה׳, וז״ש למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול ה׳ אלהינו – שהשמיעה בקול ה׳ הוא הטוב האמתי, וגם ר״ל שעי״כ ישגיח ה׳ שייטיב לנו ע״י שאנו שומעים בקולו.

אם טוב ואם רע – בעינינו, ובזה נתחיל שנית לעבדו ונהיה ראוים שנית לקראו ״אלהינו״.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ז) וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶֽל⁠־יִרְמְיָֽהוּ׃

It happened after ten days, that the word of Hashem came to Jeremiah.

תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וַהֲוָה מִסוֹף עַסְרָא יוֹמִין וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם יִרְמְיָה.

רמז שכט

ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו – רבי עקיבא אומר וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר צא ואמור להם בזכותם היה מדבר עמו, שכל ל״ח שנה שהיה כעס על ישראל לא היה מדבר עם משה שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה ויהי דבר ה׳ אלי לאמר אלי היה הדבור, א״ר שמעון בן עזאי איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו, ולא עם משה בלבד נדבר בזכותם של ישראל אלא אף עם שאר כל הנביאים לא נדבר עמהם אלא בזכותם של ישראל שנאמר ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר ה׳ אלי לאמר, ואומר ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה׳ אל ירמיה. וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני המקום ואמר אוי נא לי כי יסף ה׳ על מכאובי נשתניתי מכל תלמידי הנביאים, יהושע שמש את משה ושרתה עליו רוח הקדש, אלישע שמש את אליהו ושרתה עליו רוח הקדש ואני מה נשתניתי מכל תלמידי הנביאים יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי, ואין מנוחה אלא נבואה שנאמר ותנח עליהם הרוח, ואומר ונחה עליו רוח ה׳, ואומר נחה רוח אליהו על אלישע, בוא וראה מה המקום משיבו כה אמר ה׳ הנה אשר בניתי אני הורס ואתה תבקש לך גדולות ואין גדולות אלא נבואות שנאמר ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע, קרא לי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות. בן נריה, כרם אין סייג למה, צאן אין רועה למה. מפני מה כי הנני מביא רעה אל כל בשר ונתתי לך את נפשך לשלל, הא בכל מקום אתה מוצא שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכותם של ישראל.

ויהי מקץ וגו׳ – בין זה הלשון עם מה שיבוא אחריו ויהי דבר י״י וגו׳ יש הפסקה והוא מקום נפלא, ובאורה עם כל האחרת ימצא בגביע.

ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו וגומר עד ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו בתחפנחס. ראוי לתת לב למה זכר הכתוב לכמה ימים באה לנביא דבר ה׳ להשיב אל העם, והנה לא נמצא כזה בשאר הנבואות גם לא נאמר כאן ויהי אחרי עשרת ימים אלא ויהי מקץ עשרת ימים, ואני אחשוב שגדליה בן אחיקם מת בחודש הז׳ ביום השני ממנו כי ביום הראשון היה יום תרועה וביום השני נהרג, ובא יוחנן באותם עשרת ימי תשובה להלחם עם ישמעאל והציל את השביה מידו, ומיד דיברו אל ירמיהו שיתפלל אל ה׳ מה יעשו כי היו יראים מאד מהכשדיים שיהרגום כולם בעבור הריגת גדליהו והכשדים שהיו אתו בחשבם שהיו כל השרים והעם במרד עם ישמעאל, והתפלל ירמיהו באותם עשרת ימי תשובה שבין ר״ה לי״ה עליהם ונתרצה השם לו ביום הצום, ולכן אמר מקץ עשרת ימים רוצה לומר בסוף עשרת ימי תשובה שהסוף הוא ביום הכפורים, אז בא דבר ה׳ אל ירמיהו לא שיאמר שנתאחרה תשובתו עשרה ימים אלא שניתנה לו בסוף עשרת הימים הנזכרים והנעשים בשנה ההיא ותהיה התשובה אחרי התפלה יום או יומים לא זמן עשרת ימים.

מקץ – מסוף.

ויהי מקץ – מעת ששאלו ממנו לחלות פני ה׳.

תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהכל

(ח) וַיִּקְרָ֗א אֶל⁠־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן⁠־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כׇּל⁠־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּ֨לְכׇל⁠־הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֖ן וְעַד⁠־גָּדֽוֹל׃

Then called he Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces who were with him, and all the people from the least even to the greatest,

תרגום יונתןאברבנאלעודהכל

וּקְרָא לְיוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וּלְכָל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא דְעִמֵיהּ וּלְכָל עַמָא לְמִזְעֵירָא וְעַד רַבָּא.

ולכן קרא הנביא אל יוחנן בן קרח שהיה השר הגדול העומד על בני עמו ולשאר השרים ולכל העם מגדול ועד קטן.

תרגום יונתןאברבנאלהכל

(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּה⁠־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃

and said to them, "Thus says Hashem, the God of Israel, to whom you sent me to present your supplication before him,

תרגום יונתןאברבנאלמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲמַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָנָא דְיִשְׂרָאֵל דִשְׁלַחְתּוּן יָתִי לָקֳדָמוֹהִי לְמִבְעֵי בָּעוּתְכוֹן קֳדָמוֹהִי.

ודיבר אליהם תשובת השם ודברו.

השאלות:

מ״ש אשר שלחתם אותי מיותר.

כה אמר ה׳ אשר שלחתם אותי אמר להם שתשובת ה׳ לא היתה כפי שאלתם שיראם הדרך למצרים כי אינו מסכים שיצאו מא״י, רק תשובתו היא מצד מה ששלחתם אותי להפיל תחנתכם לפניו – שמצד זה רחם עליכם לתת לכם שארית בארץ, ועי״כ

תרגום יונתןאברבנאלמלבי״ם ביאור העניןהכל

(י) אִם⁠־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל⁠־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃

'If you will still abide in this land, then I will build you, and not pull you down, and I will plant you, and not pluck you up; for I grieve over the distress that I have brought on you.

תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִם מִתַּב תֵּיתְבוּן בְּאַרְעָא הָדָא וְאָבְנֵי יַתְכוֹן וְלָא אֶפַגֵר וַאֲקַיֵם יַתְכוֹן וְלָא אֶטַלְטֵל אֲרֵי תָבִית מִן בִּישָׁתָא דַעֲבָדֵית לְכוֹן.

אם שוב תשבו בארץ הזאת – ראוי להיות ״אם ישוב״, כי הוא <צורת> מקור של ״ישב״,⁠¹ וכבר הזכרתיו בעבר.⁠²

1. רוצה לומר שנשמטה פה״פ יו״ד מ״שוב״; וכך מסביר גם ראב״ע, מאזנים, כ ע״ב, שפה ברורה, כח ע״א, צחות, ע ע״א; והשווה רד״ק. חיוג׳, ערך ׳ישב׳, אומר: ״וקיל אן כי אם שוב תשבו מקלוב ואלסאכן אללין אלד׳י בעד אלתא פי תשבו פא אנקלב פי שוב עינא״. ובעברית: ״וי״א, כי ׳כי אם שוב תשבו׳ הפוך: הנח הנעלם אשר אחרי הת״ו ב׳תשבו׳ – פה״פ, נהפכה ב׳שוב׳ לעה״פ״. וכך הוא אומר גם בפירושו על הפסוק הזה, בכתאב אלנתף (עמ׳ 33), אך קודם לכן הוא אומר: ״וכאן אלאצל פיה אם שב תשבו ויכון שב אמרא ומצדרא מת׳ל רד מן ירד וצא מן יצא״. ובעברית: ״וצורתו היסודית היתה: ׳אם שב תשבו׳, ויהיה ׳שב׳ – ציווי ומקור, כמו ׳רד׳ מן ׳ירד׳ ו׳צא׳ מן ׳יצא׳. בדרך שיכול הגזרות פ״ו וע״ו הסביר גם ריב״ג, אללמע, עמ׳ 339 (רקמה, עמ׳ שנה), ואצול, ערך ׳ירע׳ וערך ׳שוב׳.

2. נראה שהוא מתכוון לפירושו שבכ״י לשמואל ב טו, ח, שם הוא אומר: ״אם ישוב ישיבני חק הד׳א אלמצדר אן יכון שוב מת׳ל שוב אשוב אליך לאן מת׳לה לא יכון אלא מן אלמעתלה אלפאאת וקד עכסוא אלקצ׳יה פקאלוא אם שב תשבו גיר אן ישוב אלאול מן אלמצאדר כ׳אלפת אפעאלה אד׳ ישיבני מן אלפעל אלת׳קיל פכאן חקה אם השיב ישיבני וקד ד׳כרת מת׳לה פי קטר יקטירון כיום״. ובעברית: ״⁠ ⁠׳אם ישוב ישיבני׳. < צורת > המקור הזאת ראויה להיות ׳שוב׳, כמו ׳שוב אשוב אליך׳ (בראשית י״ח:י׳), כי כמוה אינה כי אם מנחי פה״פ, והפכו את המקרה ואמרו ׳אם שב תשבו׳, אלא ש׳ישוב׳ הראשון מ<צורות> המקור השונות מ<צורות> הפעלים שלהן, כי ׳ישיבני׳ מפועל כבד (=הפעיל), והיה ראוי להיות ׳אם השיב ישיבני׳, וכבר הזכרתי כמוהו לגבי ׳קטר יקטירון כיום׳ (שמואל א ב׳:ט״ז)״.

אם שוב תשבו – שוב מקור בחסרון פ״א הפעל ומשפטו בתשלומו ישוב ואף על פי שאין המנהג במקור שהוא בזה המשקל בנחי הפ״א לבא חסר. הנה כמוהו ידעתי כי כל תוכל (איוב מ״ב:ב׳) – כמו יכול.

שאם ישבו בארץ יהודה יבנה אותם ולא יהרוס רוצה לומר יעשה מהם בנין גדול להרבות אותם ולנטוע אותם בארץ כימי קדם ושלא יבאו לידי הריסה שיהרגום או יגלו אותם אויביהם כי נחם ה׳ על הרעה ולא יוסיף עוד עליה.

כי נחמתי אל הרעה – בספר אחד כתיבת יד על הרעה ולא יתכן כי זה הוא חד מן ז׳ שכתוב נחמה סמוך למלת אל בלישנא כמו שנמסר במסרה גדולה שמואל ב׳.

ובניתי – מלשון בנין.

אהרוס – ענין שבירה ונתיצה.

אתוש – ענין עקירה.

נחמתי – ענין הפוך מחשבה.

ובניתי אתכם – ר״ל יפרו וירבו בה ולא יגלו עוד ממנה.

ונטעתי – הוא כפל ענין במ״ש.

כי נחמתי – חשבתי מחשבה אחרת על הרעה שעשיתי להם כי לא אוסיף עוד להרע להם.

אם שוב תשבו – שרש שוב נמצא לפעמים להוראת שרש ישב, כמו: ושבתי בבית ה׳ {תהלים כ״ג:ו׳}, ושביה בצדקה {ישעיהו א׳:כ״ז}, וכן: טוב ויטב, ואחרים.

כי נחמתי וגו׳ – אני מצטער כביכול על שהוכרחתי להרע לכם.

אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם במלכות והנהגה,

ונטעתי אתכם בריבוי עם,

כי נחמתי על הרעה ורוצה אני שיהיה שארית בארץ ואחרית ותקוה.

אם שוב תשבו – האחד משרש שוב והשני משרש ישב, אם תשובו שנית לשבת; ומכל מקום עיקר שני השרשים הוא ״שב״, והיושב באיזה מקום שב אליו תדיר (ושבתי בבית ה׳ סוף מזמור כ״ג, במקום וישבתי).

תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יא) אַל⁠־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר⁠־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל⁠־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ כִּֽי⁠־אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

Don't be afraid of the king of Babylon, of whom you are afraid; don't be afraid of him,' says Hashem, 'for I am with you to save you, and to deliver you from his hand.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לָא תִדַחֲלוּן מִן קֳדָם מַלְכָּא דְבָבֶל דִי אַתּוּן דַחֲלִין מִן קֳדָמוֹהִי לָא תִדַחֲלוּן מִנֵיהּ אֲמַר יְיָ אֲרֵי בְסַעְדְכוֹן מֵימְרִי לְמִפְרַק יַתְכוֹן וּלְשֵׁיזָבָא יַתְכוֹן מִן יְדֵיהּ.

ושלא ייראו מפני מלך בבל ואומרו אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו אינו כפל לשון, אבל ענינו והענין שבעבורו אתם עתה יראים מפניו והוא הריגת גדליהו והכשדים שהיו עמו אל תיראו ממנו רוצה לומר מאותו ענין כי אתכם אני להושיע אתכם.

אשר אתם יראים מפניו – ר״ל הדבר אשר אתם יראים מפניו והוא מהריגת גדליה כמ״ש למעלה.

ממנו – מן הדבר ההוא לא תיראו כי נ״נ לא ירע עמכם בעבור זה.

ולהציל אתכם – לבל יוכל להרע עמכם.

(יא-יב) השאלות:

למה אמר שתי פעמים אל תיראו, ותחלה אמר אתכם אני להציל, שמשמע שירצה לעשות רע, ואח״כ ואתן לכם רחמים.

אל תיראו – לא תיראו מצד מה שאתם יראים מפניו עתה שהוא שינקום מכם על הריגת גדליה וכן אל תיראו ממנו בעתיד משאר רעות ומעבודה קשה כי על מה שיחרה אפו על הריגת גדליה אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו בל יעניש אתכם ע״ז, וכן על העתיד

להושיע – שלא יוסיף רעות אחרות על מה שסבלתם כבר.

ולהציל – שתחדלנה הרעות שעתה אתם סובלים על ידו.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יב) וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל⁠־אַדְמַתְכֶֽם׃

I will grant you mercy, that he may have mercy on you, and cause you to return to your own land.'

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְאֶתֵּן לְכוֹן רַחֲמִין וִירַחֵם עֲלֵיכוֹן וִיתֵיב יַתְכוֹן לְאַרְעֵכוֹן.

והשיב אתכם אל אדמתכם – על הגולים אמר ואמר אתכם כי הרוב גלו והמעט נכלל ברוב.

ולב מלך ביד ה׳ אבל יהיה בהפך שאתן לכם רחמים לפניו ונבוכדנצר עצמו ירחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם רמז אל היושבים בבבל שישיב אותם ירושלם ברצון השם.

ואתן – ועוד אתן אתכם לרחמים לפניו וירחם אתכם.

והשיב אתכם – ר״ל הגולה מעמכם לבבל ישיבם מרצונו אל ארצם.

והשיב אתכם וגו׳ – שלא יַגְלֶה אתכם לבבל, אלא יניח לכם שתשובו להיות נאחזים באדמתכם כקדם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

ואתן לכם רחמים ורחם אתכם להקל המסים והעבודה,

והשיב אתכם אל אדמתכם שתהיה האדמה שלכם וקניניכם כמקדם.

והשיב – הוא עצמו יעזרכם לשוב ולשבת.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יג) וְאִם⁠־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

But if you say, 'We will not dwell in this land; so that you don't obey the voice of Hashem your God,'

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וְאִם אָמְרִין אַתּוּן לָא נִתֵּיב בְּאַרְעָא הַדָא בְּדִיל דְלָא לְקַבָּלָא לְמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָכוֹן.

ואומרו ואם אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת נראה לי שגזירת הפסוק הוא אומרו מיד לבלתי שמוע בקול ה׳ אלהיכם רוצה לומר ואם אתם אומרים לא נשב בארץ הזאת יודע אני באמת שאינכם רוצים ללכת ממנה אלא לבלתי שמוע בקול ה׳ אלהיכם כי הם היו יודעים שארץ ישראל היה ה׳ דורש אותה תמיד עיניו בה, ושאם היו עובדים ע״ז בתוכה לא יתקיימו בה כיון שאינם עושים משפט אלהי הארץ ולכן היו חפצים לרדת לארץ מצרים כדי שיעבדו שמה עבודה זרה לרצונם בחשבם שלא יענשו שמה עליה כאשר הם נענשים בהיותם בארץ הקדושה, וזהו מה שכיון באומרו ואם אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת אין זה אלא לבלתי שמוע בקול ה׳ אלהיכם בהיותכם במצרים ולא תתחייבו במצוות כבהיותם בארץ הקדושה זהו האמת מכוונתכם.

לבלתי שמוע – ר״ל ואם גם עתה אחר ששמעתם דבר ה׳ לא תשבו פה ותמאנו לשמוע דבר ה׳.

(יג-יד) השאלות:

מ״ש ואם אומרים אתם, וחזר מלת לאמר, והיל״ל לא נשב בארץ הזאת כי ארץ מצרים נבא?

ואם אומרים אתם – אמנם אם לא תרצו לשמוע בקול ה׳ להשאר בא״י שבזה יש שני אופנים, אם מפני שאין רוצים לשבת בארץ, והיא ההליכה ממה שממנו, או מפני שרוצים בארץ מצרים שהיא הנסיעה אל מה שאליו, אומר על הצד הראשון אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמוע בקול ה׳ שהבטיח לכם שייטיב אתכם, ותרצו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אל שאר מקומות חוץ ממצרים, ועל הצד השני אמר

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יד) לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא⁠־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא⁠־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃

saying, 'No; but we will go into the land of Egypt, where we shall see no war, nor hear the sound of the trumpet, nor have hunger of bread; and there will we dwell,

תרגום יונתןרש״יאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

לְמֵימָר לָא אֱלָהֵין לְאַרְעָא דְמִצְרָיִם נֵיעוּל דְלָא נֶחֱזֵי עָבְדֵי קְרָבָא וְקַל שׁוֹפְרָא לָא נִשְׁמַע וּלְלַחְמָא לָא נִיכְפָן וְתַמָן נִתֵּיב.

וקול שופר – שתוקעין הצופים להזהיר את העם.

the sound of the horn which the lookouts sound to warn the people.

עם היות שבדבריכם אתם נותנים בדבר סבה אחרת לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא לא נראה מלחמה ושופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב כאילו המלחמה והרעב תמיד תהיה בארץ יהודה ולא תבאו ולא תהיה במצרים בשום צד בעולם.

לא נרעב – בספר אחר קמץ.

לאמר – כי תאמרו נבא למצרים אשר שם לא נראה מלחמה כי בהיותכם פה תפחדו ממלחמת הכשדים.

וקול שופר – הדרך לתקוע במלחמה בשופרות.

לא נרעב – לא כמו בכאן שהרעב מתמיד.

ושם נשב – ולא נהיה גולים משם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

לאמר – או שתאמרו לא כי ארץ מצרים נבא אשר לא נראה מלחמה – כי בשאר ארצות חוץ ממצרים היה להם אז מלחמה עם נבוכדנצר שכבש כל ארצות סוריא אחר החורבן, לא כן מצרים שאין שם מלחמה ורעב.

תרגום יונתןרש״יאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(טו) וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה⁠־אָמַר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם⁠־אַ֠תֶּ֠ם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃

now therefore hear the word of Hashem, O remnant of Judah. Thus says Hashem of Hosts, the God of Israel, 'If you indeed set your faces to enter into Egypt, and go to sojourn there;

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וּכְעַן בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ שְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אִם אַתּוּן שַׁוָאָה תְשַׁווּן אַפֵּיכוֹן לְמֵיעַל לְמִצְרַיִם וְתַעֲלוּן לְאִתּוֹתָבָא תַמָן.

ואין הדבר כן כי הנני מודיעכם בשם ה׳ שאם אתם תשימו פניכם לבוא מצרים ובפועל תבואו לגור שם בדרך גירות.

ועתה – הואיל וכן תאמרו לכן שמעו וכו׳.

שום תשימון – אם תחשובו לבוא שמה מדעת ומרצון.

ובאתם – ר״ל וכן תעשו בפועל לבא שמה ולגור בה.

ועתה לכן שמעו דבר ה׳ – ר״ל על הצד שיצאו מא״י לשכון בשאר ארצות חוץ ממצרים ע״ז לא דבר ה׳ עונש רק מה שאמר למעלה לבלתי שמוע בקול ה׳ שבזה לא תבא להם הטוב שהבטיח אם ישארו בא״י, אבל אם אתם שום תשימון פניכם לבא מצרים שע״ז הזהירם ביחוד (וכבר הוזהרו מן התורה שלא ישובו מצרים ויש סברא שהאיסור הוא רק בדרך הזה מא״י למצרים כמ״ש הקדמונים, ועז״א אם שום תשימון פניכם לבא מצרים שהוא המוזהר ויש סברא שאינו אסור רק היוצא לגור לא ההולך לסחורה ואם הלך לסחורה והשתקע שם לא עבר על הלאו במעשה, עמ״ש באה״ח באר״י סי׳ ח׳ סק״ב, ועז״א ובאתם לגור שם).

לגור – אפילו לשעה, גם כי דעתכם לשוב אחר זמן לארצכם.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(טז) וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר⁠־אַתֶּ֣ם׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃

then it shall happen, that the sword, which you fear, shall overtake you there in the land of Egypt; and the famine, about which you are afraid, shall follow hard after you there in Egypt; and there you shall die.

תרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וּתְהֵי חַרְבָּא דִי אַתּוּן דַחֲלִין מִנֵיהּ תַּמָן תַּדְבֵּיק יַתְכוֹן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְכַפְנָא דִי אַתּוּן יָצְפִין מִנֵיהּ תַּמָן יַדְבֵּיק בַּתְרֵיכוֹן לְמִצְרַיִם וְתַמָן תְמוּתוּן.

והיתה החרב אשר אתם יראים – ממנו, כתיב כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד, וה׳ אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד, הא בשלשתם חזרו ובשלשתם נפלו, הראשונה בימי סנחריב שנאמר הוי היורדים מצרים לעזרה, והשני בימי יוחנן בן קרח והיתה החרב אשר אתם יראים ממנו שם תשיג אתכם וגו׳. והשלישי בימי (סריגיסוס) [טרכינוס] הא בשלשתם חזרו ובשלשתם נפלו.

החרב והרעב אשר אתם יראים מהם פה, ואמר דואגים רוצה לומר שיש לכם דאגה מכל מה שעברה מהם עליכם שם תדבק אחריכם במצרים כי אף על פי שאינם מטבע הארץ יהיה זה בה חולי מתדבק שיתדבק בה מכם.

תמתו – במקצת ספרים תמותו מלא וא״ו ועפ״ה ראוי להיות חסר כי לא בא במספר המלאים בס׳ ויהי מקץ אבל ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו שבסמוך הוא אחד מהמלאים.

דאגים – מלשון דאגה ופחד.

ידבק – ענין חבור.

אשר אתם יראים – הוא חרב הכשדים.

שם ידבק אחריכם – יהיה דבוק בכם ללכת אחריכם שם ולתוספת ביאור אמר מצרים.

ושם תמותו – בחרב וברעב.

ושם תמותו – נראה שלא היה בדעתם לרדת מצרימה להשתקע אלא לגור שם זמן מה, אולי עד שימות נבוכדנאצר. וכן אמר בכתוב הקודם: ובאתם לגור שם {ירמיהו מ״ב:ט״ו}, וכן במקרא שאחר זה {ירמיהו מ״ב:י״ז}.⁠^א וכן למטה (ירמיהו מ״ד:י״ד) מפורש שהיה בדעתם לשוב אל ארץ יהודה.

א. בכ״י קולומביה מופיע כאן ביאור שהועבר עליו קולמוס: ״אבל קשה מה שאמר למטה (ירמיהו מ״ג:ה׳): לגור בארץ יהודה, כי שם הכוונה בלא ספק להשתקע״.

והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה – שמטעם זה בחרתם בארץ מצרים כמ״ש אשר לא נראה מלחמה,

שם תשיג אתכם – יען שתהיה החרב בארץ מצרים שנבוכדנצר יכבוש אחר כך את ארץ מצרים.

החרב – נבוכדראצר יכעוס עליכם על כי עשיתם נגד רצונו, וגם על המצרים יכעוס על כי נתנו לכם אושפיזא בארצם, ויבוא וילחם על מצרים באופן שלא יוכלו לעבוד את אדמתם, ויהרוג מהם וְאֶתְכֶם, ובכן תסבלו מחמת החרב ומחמת הרעב.

תרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יז) וְיִֽהְי֣וּ כׇל⁠־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר⁠־שָׂ֨מוּ אֶת⁠־פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא⁠־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃

So shall it be with all the men who set their faces to go into Egypt to sojourn there. They shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence; and none of them shall remain or escape from the evil that I will bring on them.'

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וַהֲווֹ כָּל גַבְרַיָא דְשַׁוִיאוּ יַת אַפֵּיהוֹן לְמֵיעַל לְמִצְרַיִם לְאַתּוֹתָבָא תַמָן יִתְקַטְלוּן בְּחַרְבָּא בְּכַפְנָא וּבְמוֹתָא וְלָא יְהֵי לְהוֹן שְׁאָר וּמְשֵׁיזֵיב מִן קֳדָם בִּישָׁתָא דִי אֲנָא מַייְתֵי עֲלֵיהוֹן.

והאנשים שהם יותר חפצים לבוא שמה שם יתמו וימותו ולא יהיה מהם שם שריד ופליט לפי שכך גזר השם.

שריד ופליט – שארית והצלה וכן ולא היה ביום אף ה׳ פליט ושריד (איכה ב׳:כ״ב).

ויהיו כל האנשים – כל החפצים ללכת שמה כולם ימותו איש לא נעדר ולא ישאר שארית מה לפי גודל הרעה שאביא עליהם.

השאלות:

מ״ש ויהיו הוא כפל לשון?

ויהיו – וחוץ ממה שישיג אתכם שם חרב ורעב מעצמו, חוץ מזה ימות בחרב וברעב עד שלא יהיה להם שריד ופליט,

מפני הרעה אשר אני מביא עליהם – רעה השגחיית מיוחדת עליהם מצד העונש חוץ מן החרב הכולל שישיג גם את מצרים.

ובדבר – בהשאר כמה פגרים בלי קבורה יתעפש האויר ומזה יולדו תחלואים.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יח) כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל⁠־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹא⁠־תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת⁠־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

For thus says Hashem of Hosts, the God of Israel. 'As My anger and My wrath has been poured forth on the inhabitants of Jerusalem, so shall My wrath be poured forth on you, when you shall enter into Egypt; and you shall be an object of horror, and an astonishment, and a curse, and a reproach; and you shall not see this place again.'

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל כְּמָא דְחַל רוּגְזִי וְחֵימְתִי עַל יַתְבֵי יְרוּשָׁלַםִ כֵּן יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלֵיכוֹן בְמֵיעַלְכוֹן לְמִצְרָיִם וּתְהוֹן לְמוֹמֵי וּלְצָדוּ וּלְלוֹטָא וּלְחִסוּדִין וְלָא תֶחֱזוּן עוֹד יַת אַתְרָא הָדֵין.

לאלה ולשמה ולקללה – פי׳ אלה לקללה, כפל הענין במלות שונות.

או פירוש לאלה – לשבועה וכן תרגם יונתן למומי והוא על דרך והנחתם שמיכם לשבועה לבחירי (ישעיהו ס״ה:ט״ו).

שכמו ששפכה חמתו על יושבי ירושלם כך תתך עליכם בבואכם אל מצרים, ומלבד זה בעבור ענין אבותיכ׳ שהיה במצרי׳ תהיו ביניהם שמה לאלה ולשמה לקללה ולחרפה ולא תחשבו שאז תשובו אל הארץ הזאת כי אם תלכו מצרים לא תראו עוד את המקום הזה רומז אל ירושלם.

תתך – ענין הרקה ושפיכה כמו ומטר לא נתך ארצה (שמות ט׳:ל״ג).

לאלה – ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳).

ולשמה – ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כ״א:ה׳).

כאשר נתך – כמו שנשפך אפי וכו׳.

לאלה – כולם יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת אהיה כמו אלה הבאים למצרים.

ולשמה – כולם יתמהו על גודל מפלתכם.

ולקללה – המקלל את מי יתלה הקללה בכם לומר שיהיה מקולל כמותכם.

ולחרפה – כולם יחרפו אתכם.

ולא תראו – כאשר תלכו מפה לא תשובו עוד לראות את המקום הזה.

נִתַּךְ – נפעל משרש נתך. כמו: ומטר לא נִתַּךְ ארצה {שמות ט׳:ל״ג}, ענינו יציקה, והוא כמו: נָסַךְ.

ונראה כי נתך לשון ארמית, כדרך לשון ארמית לשמש תי״ו במקום שי״ן. וכן בלשון הקודש: מַסֵּכָה, ובלשון חכמים: מַתֶּכֶת.

כי כה אמר ה׳ כאשר נתך אפי וחמתי – ר״ל כמו שבירושלים היה עונש השגחיי כן יהיה בבואכם מצרים.

נתך – לשון יציקה בכח, וכמהו ומטר לא נתך ארצה (סוף פרשת וארא).

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יט) דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤הי״י֤ עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל⁠־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֙עַ֙ תֵּדְע֔וּ כִּֽי⁠־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

Hashem has spoken concerning you, remnant of Judah, 'Don't you go into Egypt'. Know certainly that I have testified to you this day.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

גְזֵירַת פִּתְגָמָא דַייָ עֲלֵיכוֹן שְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה לָא תַעֲלוּן לְמִצְרָיִם מֵידַע תֵּידְעוּן אֲרֵי אַסְהֵידִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין.

והנה האשימם על אשר שאלו את פי ה׳ אם לא היה בדעתם לשומעו ולעשותו, כי היה מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין וזה שאמר דבר ה׳ עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרימה ידוע תדעו שהעידותי בכם היום ומכאן ואילך תהיו מזידין אם תעשו דבר אחר ולא שוגגין כיון שכבר התריתי בכם והודעתי לכם דבר ה׳ ומצותו.

העידותי – ענין התראה כי ע״פ רוב מתרין בעדים לבל יכחש.

דבר וכו׳ – אמר שוב להתרות בהם.

ידוע תדעו – בבוא עליכם הצרה תדעו שאני התריתי בכם היום ואמרתי שכן יהיה.

השאלות:

מ״ש דבר ה׳ עליכם אין לו פירוש וכל הענין כפול ומכופל ומיותר.

דבר ה׳ עליכם עד הנה הודיע להם את דבר ה׳, מעתה יאמר הנביא דברי עצמו,

הלא ה׳ דבר עליכם אל תבאו מצרים – ואני העידותי בכם היום והתריתי בכם בשם ה׳, וא״כ מזה נודע.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(כ) כִּ֣י [הִתְעֵיתֶם֮] (התעתים) בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי⁠־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל⁠־יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהֹוָ֧הי״י֧ אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד⁠־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

For you have dealt deceitfully against your own souls; for you sent me to Hashem your God, saying, 'Pray for us to Hashem our God; and according to all that Hashem our God shall say, so declare to us, and we will do it,'

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרֵי אַטְעִיתוּן בְּנַפְשָׁתֵיכוֹן אֲרֵי אַתּוּן שְׁלַחְתּוּן יָתִי לִקָדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן לְמֵימַר צַלֵי עֲלָנָא קָדָם יְיָ אֶלְהָנָא וּכְכָל דְיֵימַר יְיָ אֱלָהָנָא כֵּן חַוֵי לָנָא וַעֲבֵיד.

כי התעיתם בנפשותיכם – בצר״י העי״ן ופירוש הראיתם אותו ברצונכם כלומר במה שהיה בנפשותיכם כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ״ג:ח׳). כלומר לא התעיתם לי בפיכם מה שהיה בלבכם כי הכיר מהם ירמיהו כי דעתם ללכת למצרים לפיכך אמר להם.

כי אתם התעיתם בנפשותיכם כי אתם שלחתם אותי אל ה׳ ר״ל אתם עשיתם טעות גדול בנפשותיכם בששלחתם אותי אל ה׳ להתפלל ונשבעתם שכאשר אגיד לכם כן תעשו.

התעתים – התעיתם קרי ובס״א כ״י העי״ן בחירק ורד״ק כתב בצירי העי״ן וכן הוא בכל הספרים.

בנפשותיכם – במקצת ספרים חסר וא״ו ואולם כפי המסורת הם שנים מלאים וחברו השמרו בנפשותיכם ירמיה י״ח.

התעיתם – מלשון תועה וטעות.

בנפשותיכם – בעצמיכם.

כי התעיתם – בדברו עמהם ראה בפניהם שלא היו חפצים להשאר במקומם ולכן אמר באמת עשיתם טעות גדול בנפשותיכם אשר אתם שלחתם אותי וכו׳ כי אילו לא שלחתם הייתם שוגגין ועכשיו אתם מזידין.

כי התעיתם בנפשותיכם – נראה לי כדעת ק׳ ב׳ מיכאעליס: מענין והייתי בעיניו כמתעתע {בראשית כ״ז:י״ב}, והכוונה אתם מתעתעים בה׳ ובנביאו, כי אמרתם לשמוע בקולו, ועתה לא תשמעו לו. אך התעתוע הזה יהיה לרעתכם, כטעם: בנפשו דִבֶּר אדניהו {מלכים א ב׳:כ״ג}, בנפשנו נביא לחמנו {איכה ה׳:ט׳}. מְתַעְתֵּעַ הוא בנין פִּעֵל, והתעיתם הפעיל, ושניהם נכונים. ותחלת הוראתם על אדם אשר דרך צחוק יגרום לחברו להיות תועה.

כי התעיתם בנפשותיכם ר״ל שמזה נודע שאתם גמרתם בדעתיכם לבא מצרים, ומה ששלחתם אותי אל ה׳ לאמר התפלל וכו׳ וככל אשר יאמר ועשינו בזה אתם התעיתם את עצמכם, כי ה׳ יודע האמת שאין דעתכם לשמוע לקולו, ומזה ידעתי כי מה.

התעתם בנפשותיכם – אתם מטעים את עצמכם וּלְאָבְדַן נפשותיכם, שנראה לכם עתה שתשקיטו פחדכם ותשבו בארצכם, אבל יודע אני שלמחר תשובו מדעתכם היום.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כא) וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר⁠־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃

and I have this day declared it to you; but you have not obeyed the voice of Hashem your God in anything for which he has sent me to you.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְחַוֵיתִי לְכוֹן יוֹמָא דִין וְלָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָכוֹן וּלְכֹל דִי שַׁלְחַנִי לְוַתְכוֹן.

ואגיד לכם היום ולא שמעתם – כי עדין לא כלה דבריו ולא ענו אותו אלא הכיר בהם כי דעתם היה ללכת למצרים על כל פנים.

ואגיד לכם דברו היום הזה ועם היות שעדיין לא השיבו לו דבר הנה הנביא ראה בפניהם שלא היו חפצים במאמרו ושלא יקיימוהו ושעכ״פ ילכו למצרים ולכן אמר ולא שמעתם בקול ה׳ אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם ר״ל וכן עשיתם בכל אשר שלחני אליכם שלא שמעתם בקולו אשר דברתי.

ולכל – ר״ל וכמו שלא שמעתם מאז לכל אשר שלחני אליכם.

ולא שמעתם וגו׳ – עדיין לא ענו אותו דבר, אבל הבין בפניהם ובתנועותיהם שאין בדעתם לשמוע.

שהגדתי לכם היום ולא שמעתם הסכלתם עשו מאד, כי לא הרוחתם מזה, רק מה.

ולא שמעתם – מוכנים אתם לבלתי שמוע. וכמה פעמים יארע שאדם שואל עצה לא לדעת אם דעתו מוטעית ואז יסור ממנה, רק מתקותו שאיש עצתו יקיימה בראיות ברורות; וכן כאן שְׁאֵלָתָם דבר ה׳ היה מתקותם שיאמר להם רדו מצרימה; ותכף ששמעו מפי הנביא להפך, הראו מיד כי לא יקיימו דבר ה׳.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כב) וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃

Now therefore know certainly that you shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence, in the place where you desire to go to sojourn there.'"

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וּכְעַן מִידַע תֵּדְעוּן אֲרֵי בְּחַרְבָּא בְּכַפְנָא וּבְמוֹתָא תְּמוּתוּן בְּאַתְרָא דְאִתְרְעֵיתוּן לְמֵיעַל לְאִתּוֹתָבָא תַמָן.

ועתה ידוע תדעו כלומר עתה אחר ששאלתי את פי ה׳ והתריתי בכם ואתם אינכם רוצים לשמוע בקולו ידוע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שמה שהוא מצרים. הנה התבאר מזה ששרי יהודה וכל העם הנשארים בהיותם נבהלים וחרדים בהריגת גדליה בן אחיקם ולהיות בעשי״ת שבין ר״ה ליוה״כ נתישרו נפשותם לעבוד את ה׳, ולכן שאלו לנביא שיתפלל בעדם אל ה׳ ואמרו שיעשו כמצותו, אבל אחרי שעבר יוה״כ שבו לכסלותם ונכנסה טינא בנפשותם מפחד הכשדיים שיבאו עליהם ויהרגום על מיתת גדליהו והכשדיים שהיו אתו, וגם נכשל רוחם שהיה סכנה לשבת בא״י שתמיד עיני ה׳ בה ובעברם על מצותיו היו נענשים בעונשים רבים ובחרו ללכת מצרים להיותם מרוחקים מההשגחה ולשבת בטח:

ועתה וכו׳ – חזר להתרות בהם שוב למען ידעו בבוא הרעה.

שעתה ידע תדעו כי בחרב וברעב תמותו שאם לא הייתם שואלים ממני לא הייתם יודעים מה יהיה בסופכם ועתה ששאלתם תדעו שאחריתכם למות.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

Yirmeyahu 42, Targum Yonatan Yirmeyahu 42, Yalkut Shimoni Yirmeyahu 42, R. Yehuda ibn Balaam Yirmeyahu 42, Rashi Yirmeyahu 42 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Radak Yirmeyahu 42, R. Yosef ibn Kaspi Yirmeyahu 42, Abarbanel Yirmeyahu 42, Minchat Shai Yirmeyahu 42, Metzudat Zion Yirmeyahu 42, Metzudat David Yirmeyahu 42, Shadal Yirmeyahu 42, Malbim Beur HaInyan Yirmeyahu 42, Hoil Moshe Yirmeyahu 42

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון