×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיְהִ֣י⁠׀ ⁠בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁ⁠בִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֣ה בֶן⁠־אֱלִישָׁמָ֣ע מִזֶּ֣⁠רַע הַ֠מְּ⁠לוּכָ֠ה וְ⁠רַבֵּ֨⁠י הַמֶּ֜⁠לֶךְ וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֥ים אִתּ֛⁠וֹ אֶל⁠־גְּ⁠דַלְיָ֥הוּ בֶן⁠־אֲחִיקָ֖ם הַמִּ⁠צְפָּ֑תָה וַיֹּ֨⁠א⁠כְ⁠לוּ שָׁ֥ם לֶ֛חֶם יַחְדָּ֖ו בַּמִּ⁠צְפָּֽה׃
Now it happened in the seventh month, that Ishmael the son of Nethaniah, the son of Elishama, of the royal seed and one of the chief officers of the king, and ten men with him, came to Gedaliah the son of Ahikam to Mizpah; and there they ate bread together in Mizpah.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַהֲוָה בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה אֲתָא יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה בַּר אֱלִישָׁמָע מִזַרְעָא דְמַלְכוּתָא וְרַבְרְבֵי מַלְכָּא וְעַסְרָא גַבְרִין עִמֵיהּ לְוַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם לְמִצְפְּיָא וַאֲכָלוּ תַמָן לַחְמָא כַּחֲדָא בְּמִצְפְּיָא.
ויהי בחדש השביעי – (כתוב ברמז רנ״ב).
ורבי המלך – ושרי המלך נתקנאו בו שנטל גדולה.
and officers of the king They were jealous of him that he took a high position.
ויהי בחדש השביעי – כמו מחר חדש (שמואל א כ׳:י״ח). ובר״ה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ר״ה מפני שהוא י״ט.
מזרע המלוכה – מלכות בית דוד וקנא בגדליה שהפקידו מלך בבל על הארץ ורז״ל דרשו כי ישמעאל זה בן גרים היה כי ירחמאל לקח אשה ושמה עטרה כמו שכתוב בדברי הימים ואמרו עטרה זו היתה גויה ובת מלכים היתה ולקחה ירחמאל להתעטר בה לפי שהיתה בת מלכים ולפיכך קרא שמה עטרה ואמרו אל תאמן בגר עד כ״ד דורות ומעטרה עד ישמעאל זה כ״ד דורות כמו שכתוב שם והנה הרג גדליה.
ורבי המלך – מקצת שרי המלך צדקיהו כי לא הלכו כולם עמו.
ובחדש השביעי הוא חדש תשרי בא ישמעאל רוצה לומר מארץ בני עמון ועשרה אנשים אתו אל גדליה ויאכלו שם עמו ועל שלחנו לחם.
בן נתניה בן – בית רפה.
ורבי – ענין שררה כמו וכל רבי מלך בבל (ירמיהו ל״ט:י״ג).
לחם – כל סעודה קרויה על שם הלחם.
בא ישמעאל – מארץ בני עמון.
ורבי המלך – המ״ם של מזרע משמשת בשתים כאומ׳ עם רבי המלך ר״ל שגם היה משרי המלך וכאומר בעבור שהיה מזרע מלוכה ושר גדול לפני המלך לזה נתקנא בגדליה על שלקח הגדולה.
בחדש – נראה כדברי רד״ק שהוא ראש חדש, כמו: מחר חדש {שמואל א כ׳:י״ח}, וכהוראת המלה מעיקרה, חדוש הירח.
[בא ישמעאל – כבר נזכר למעלה שבא עם שאר השרים {ירמיהו מ׳:ח׳}, ונראה כי חזר אל בעליס, ואחר כך חזר ובא אל גדליה.]⁠א
ורַבֵּי המלך – ישמעאל היה מזרע המלוכה ומרבי המלך, כלומר מִשָרֵי צדקיה (שמיד וק׳ ב׳ מיכאעליס), כי אחר כך לא נזכר שהיו עמו אלא עשרה אנשים.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע במהדורה קמא (כ״י קולומביה, שוקן). הביאור הושמט בדפוס ראשון.
בא ישמעאל וכו׳ מזרע המלוכה – זה טעם אחד ע״מ שהרגו יען שהיה מזרע המלוכה חשב כי לו מגיע הנשיאות (טעם ב׳).
בחדש – מגזרת חָדָשׁ; ומתחלה היה נקרא בו יום ראשון לחדוש הלבנה, ואחר כך אמרו שנים לחדש שלשה לחדש, כלומר שנים או שלשה ימים אחר חדוש הלבנה, ועל ידי זה נהיה שישמש שם חֹדֶשׁ להוראת כל הירח; וכן קרה גם לשם שבט ומטה, שמתחלה שמשו להוראת נשיא שבידו שבט ומטה לאות נשיאותו ורשות שבידו לרדות היושבים תחת משטרו, ואחר כך הושאלו ליושבים עצמם; ואולי גם שם ״גוי״ (מגזרת גאה) הוראתו מלך (הגוי גם צדיק תהרג, פרשת וירא), ואחר כך הושאל לכל עם המקים עליו מלך; וכאן בודאי ר״ל ביום ראש חדש השביעי, וכן החדש הזה לכם ראש חדשים (פרשת בא) מדבר ביום ראש חדש.
ורבי המלך – ישמעאל היה מזרע המלוכה וגם מכובד מאד מאת המלך.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) וַיָּ֩⁠קׇם֩ יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֜ה וַעֲשֶׂ֥רֶת הָאֲנָשִׁ֣ים⁠׀ ⁠אֲשֶׁר⁠־הָי֣וּ אִתּ֗⁠וֹ וַ֠יַּכּ֠⁠וּ אֶת⁠־גְּ⁠דַלְיָ֨הוּ בֶן⁠־אֲחִיקָ֧ם בֶּן⁠־שָׁפָ֛ן בַּחֶ֖רֶב וַיָּ֣⁠מֶת אֹת֑וֹ אֲשֶׁר⁠־הִפְקִ֥יד מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃
Then arose Ishmael the son of Nethaniah, and the ten men who were with him, and struck Gedaliah the son of Ahikam the son of Shaphan with the sword, and killed him, whom the king of Babylon had made governor over the land.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְקָם יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה וְעַסְרָא גַבְרִין דַהֲווֹ עִמֵיהּ וּמְחוֹ יַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן בְּחַרְבָּא וּקְטַל יָתֵיהּ דְמָנֵי מַלְכָּא דְבָבֶל בְּאַרְעָא.
אשר הפקיד – פירוש שקנא בו בעבור שהפקידו מלך בבל בארץ.
ויקומו עליו ויהרגוהו.
ויכו – כולם הכהו וישמעאל לבדו המיתו.
אשר הפקיד – כמו על אשר הפקיד ר״ל הסבה היה על שהפקידו בארץ ונתקנא בו.
ויכו את גדליה וכו׳ אשר הפקיד מלך בבל בארץ שלכן הרג אותו, כי הוא נשלח ממלך בני עמון שהיה שונא למלך בבל ורצה שתהיה א״י תחת ממשלתו,
ויכו וימת אותו – הם הכוהו וישמעאל גמר מיתתו בידיו.
ויקם – תוך הסעודה.
ויכו – מחצו אותו.
אשר – מוסב אל שם גדליהו.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) וְ⁠אֵ֣ת כׇּל⁠־הַיְּ⁠הוּדִ֗ים אֲשֶׁר⁠־הָי֨וּ אִתּ֤⁠וֹ אֶת⁠־גְּ⁠דַלְיָ֙הוּ֙ בַּמִּ⁠צְפָּ֔ה וְ⁠אֶת⁠־הַכַּ⁠שְׂדִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר נִמְצְ⁠אוּ⁠־שָׁ֑ם אֵ֚ת אַנְשֵׁ֣י הַמִּ⁠לְחָמָ֔ה הִכָּ֖⁠ה יִשְׁמָעֵֽאל׃
Ishmael also killed all the Jews who were with him, with Gedaliah, at Mizpah, and the Chaldeans who were found there, the men of war.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְיַת כָּל יְהוּדָאֵי דַהֲווֹ עִמֵיהּ עִם גְדַלְיָה בְּמִצְפְּיָא וְיַת כַּסְדָאֵי דְאִשְׁתְּכָחוּ תַמָן יַת גַבְרֵי עָבְדִי קְרָבָא קְטַל יִשְׁמָעֵאל.
וגם הרגו את כל היהודים שהיו עמו וגם את הכשדים אשר נמצאו שמה, ואמנם למה הרג ישמעאל את גדליהו בן אחיקם הוא אצלי לשתי סבות. הא׳, לפי שישמעאל היה מזרע המלוכה ממשפחת צדקיהו וחשב שמפני זה שיהיה הוא השליט על הארץ המשביר את כל עם הארץ ולא גדליה שלא היה מזרע המלוכה כמוהו, וכבר נרמזה הסבה הזאת מהקנאה והתאוה והכבוד כמו שאמר בכאן ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה וגומר כי להיותו כן עשה זה לזה, ולא יאמר עליו שהיה מזרע המלוכה כשזכר ראשונה שבא אל גדליה וזכרו כאן בשע׳ המעשה להיותו סבתו. והסבה הב׳, היא שמלך בני עמון להיותו שונא לנבוכד נצר היה רע בעיניו שיהיה גדליה פקיד בארץ יהודה מתחת יד מלך בבל ולכן חשב להרוג את גדליה והכשדיים אשר אתו כדי שילכו ולא יעמדו שמה, ובחר בישמעאל להיותו יהודי שימצא מקום להרגו בערמה בבטחו בו, וכבר גילה הכתוב גם הסבה הזאת באומרו כאן ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב וימת אותו אשר הפקיד מלך בבל בארץ כי זאת היתה הסבה במיתתו, והכתוב הזה מורה שישמעאל ועשרת אנשיו קמו על גדליה ויכו אותו בחרב אבל לא המיתו אלא ישמעאל לבדו כי הוא הכהו מכת נפש, והנה אומרו אחרי שאמר ויכו אותו בחרב וימת אותו שישמעאל בידיו המיתו. והותרה בזה השאלה השלישית:
את אנשי המלחמה – כי יתר העם לקח בשבי כמ״ש בענין.
את אנשי המלחמה – הוא פירוש הקודם, כי לא הרג אלא אנשי המלחמה. והשאר שבה אותם, ככתוב למטה פסוק ט״זא (ק׳ ב׳ מיכאעליס). אולי אחר האכילה הלכו לישון שנת הצהריים, ואז הרג בעשרה אנשים את כל היהודים והכשדים ההם.
א. כן בדפוס ראשון. בכ״י קולומביה, שוקן: ״פסוק י׳⁠ ⁠⁠״.
היו אתו את גדליהו – כמו ותראהו את הילד, ועי׳ בפי׳.
היו אתו את גדליהו - כמו ותראהו את הילד, ועיין בפירוש.
ואת כל היהודים אשר היו אתו – ר״ל היהודים שהיו שם לצורך גדליה בעלי מלחמתו, ועז״א את גדליה – כי היהודים שגרו שם לא הרג, ואת הכשדים אשר נמצאו שם הרג כולם, ומפרש את בעלי המלחמה הכה – והכשדים היו כולם בעלי המלחמה, לכן אמר אשר נמצאו שם, ומהיהודים הרג רק בעלי המלחמה ויתר העם החיה.
את אנשי המלחמה – שהיו אצל גדליה, ובעזרתם הכה ישמעאל את גדליהו ואת היהודים שלא היו אנשי מלחמה, ואת הכשדים.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) וַיְהִ֛י בַּיּ֥⁠וֹם הַשֵּׁ⁠נִ֖י לְ⁠הָמִ֣ית אֶת⁠־גְּ⁠דַלְיָ֑הוּ וְ⁠אִ֖ישׁ לֹ֥א יָדָֽע׃
It happened the second day after he had killed Gedaliah, and no man knew it,
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַהֲוָה בְּיוֹמָא תִנְיָנָא לְמִקְטַל יַת גְדַלְיָה וֶאֱנַשׁ לָא יְדָע.
ויהי ביום השני להמיתו את גדליהו וגומר עד ויהי מקץ עשרת ימים. סיפר הכתוב מרשעת ישמעאל שלא די כל הרעה אשר עשה במיתת גדליהו ועמו אבל גם כיסה הדבר.
ויהי ביום השני – מוסב למקרא של אחריו.
ואיש לא ידע – עדיין לא היה נודע הדבר.
ואיש לא ידע – שעדיין לא נודע הדבר חוץ לעיר.
ויהי ביום השני ישמעאל העלים את מיתת גדליה, ועז״א ואיש לא ידע והיה בדעתו למצוא עלילה שיאמר שהרגו בדין ובמשפט, וזה היה התחבולה שהרג השמונים איש, כמו שיתבאר.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) וַיָּ⁠בֹ֣אוּ אֲ֠נָשִׁ֠ים מִשְּׁ⁠כֶ֞ם מִשִּׁ⁠ל֤וֹ וּמִשֹּֽׁמְ⁠רוֹן֙ שְׁ⁠מֹנִ֣ים אִ֔ישׁ מְ⁠גֻלְּ⁠חֵ֥י זָקָ֛ן וּקְרֻעֵ֥י בְ⁠גָדִ֖ים וּמִתְגֹּֽדְ⁠דִ֑יםא וּמִנְחָ֤ה וּלְבוֹנָה֙ בְּ⁠יָדָ֔ם לְ⁠הָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃
that there came men from Shechem, from Shiloh, and from Samaria, even eighty men, having their beards shaved and their clothes torn, and having cut themselves, with meal offerings and frankincense in their hand, to bring them to the house of Hashem.
א. וּמִתְגֹּֽדְדִ֑ים א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים (חטף)
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲתוֹ גַבְרַיָא מִשְׁכֶם וּמִשִׁילוֹ וּמִשֹׁמְרוֹן תְּמַנָן גַבְרִין כַּד מְגַלְחִין דִקְנֵיהוֹן וּמְבַזְעִין לְבוּשֵׁיהוֹן וּמִתְחַמְמִין וְקוּרְבָּנָא וּלְבוֹנָתָא בִידֵיהוֹן לְאַיְתָאָה לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.
ויבאו אנשים משכם משלו וגו׳ – ערי יהודה בחרבנן מנא לן דבעי קריעה שנאמר ויבאו אנשים משכם משלו ומשומרון ושמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים.
להביא בית י״י – כשנסעו מביתם לא היו יודעים בחורבן הבית ובדרך שמעו וקרעו בגדיהם וגלחו זקנם.
ומתגודדים – לשון שריטה.
to bring to the house of the Lord When they left home, they were unaware of the destruction of the Temple, and en route, they heard of it, and rent their clothing and shaved their beards.
and having cut themselves An expression [denoting] laceration.
מגלחי זקן וקרועי בגדים – על חרבן בית המקדש.
ומתגודדים – ששרטו שריטות בבשרם לאבל.
להביא בית י״י – כי כשנסעו ממקומם לא ידעו בחרבן הבית וכששמעו בדרך גלחו זקנם וקרעו בגדיהם והתגודדו ותימה הוא מן החדש החמישי שחרב הבית עד החדש השביעי איך לא שמעו בשילו ובשכם ובשמרון כי נלכדה ירושלם וחרב הבית וגלו ישראל ממנה ויש לפרש כי שמעו בכבוש ירושלם ובגלות ישראל ממנה אבל חשבו כיון שהשאיר נבוזראדן דלת הארץ השאיר גם בית המקדש שלא נתצו ושרפו כלו או מקצתו שיקריבו הנשארים בארץ קרבנותיהם וכיון ששמעו בדרך שנשרף בית י״י קרעו בגדיהם ושמעו גם כן כי מלך בבל הפקיד גדליה בארץ והיו באים אליו.
וביום השני למיתתו היו באים אנשים משכם משילה ומשמרון מגלחי זקן וקרועי בגדים כדרך האבלים על חרבן ירושלם ושרפת בית קדשנו ותפארתנו ובידם מנחה ולבונה להביא בית ה׳, לא שחשבו שהיה הבית במעמדה כי אי אפשר שבשני חדשים שעברו מתשעה באב עד החדש הז׳ הוא תשרי שבו נהרג גדליה לא נודע בשכם ושמרון חרבן ירושלם, אבל הם שמעו כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם ושהיו נקבצים שמה חיילים מהיהודים ושיעלו עולה ומנחה בבית ה׳ ההרוס ולזה היו באים קרועי בגדים על חרבן ירושלם ושרפת הבית הקדוש וגלות יהודה מעל אדמתם ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה׳ ההרוס.
מגלחי – מלשון גלוח השער.
ומתגודדים – ענין שריטת הבשר וכן ויתגדדו כמשפטם (מלכים א י״ח:כ״ח).
מגולחי זקן וכו׳ – דרך צער ואבל על חורבן ירושלים ובה״מ וגלות יהודה.
להביא בית ה׳ – יתכן שגם אחר החורבן הקריבו על המזבח וכמ״ש רז״ל שמעתי שמקריבין אע״פ שאין בית (בבלי מגילה י).
להביא בית ה׳ – אי אפשר לומר כי מתשעה באב עד תשרי לא ידעו האנשים ההם כי נשרף הבית. אלא חשבו להקריב מנחה ולבונה בבית ה׳ אף על פי שנהרס (דון יצחק),⁠א ונקרא בית ה׳ גם אחרי שנחרב, כטעם: וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג (ישעיהו י״ג:כ״ב). וכן אמרו על בתי הכנסיות שחרבו: שבקדושתם הם עומדים. וכן הביא Grotius בשם Popinianus שכתב: ״Locus in quo ades sacra sùnt ædificatre, etiam diruto ædificio sacer adhue manes״. והנה הם היו הולכים לירושלם, לא למצפה, וישמעאל הביאם המצפתה.
א. במהדורה קמא (כ״י קולומביה, שוקן) נוסף כאן: ״ואולי גדליה הקים מזבח והעמיד כהנים להקריב עליו״.
(ה-ט) השאלות:
יפלא למה הכה השמונים איש שהלכו לדרכם ומה חטאו, ולמה עשה עצמו כבוכה, ולמה החיה האנשים שאמרו שי״ל מטמונים, והלא הוא היה דעתו לצאת מן הארץ, ומה ז״ש אשר הכה ישמעאל ביד גדליה וכי גדליה הרגם הלא ישמעאל הרגם כמו שהתפלאו חז״ל ע״ז.
(ה) ויבאו אנשים – הוא רצה להעביר קול שגדליה הכה את האנשים היינו שצוה להרוג אותם על שהם מתאבלים על שריפת בהמ״ק, כמ״ש שהיו מגולחי זקן וקרועי בגדים – ועל שמוליכים מנחה ולבונה לבית ה׳ ורצה שיחשוב כל השומע שנבוכדנצר צוה לגדליה להרוג את כל המתאבל על בית ה׳ ואת כל ההולך להקטיר שם.
ומתגדדים – נגד מצות לא תתגודדו... למת (פרשת ראה); ועיין מה שכתבתי בביאורי על התורה על פסוק ולא תקיף את פאת זקנך (פרשת קדושים), והיו מתאבלים על גודל מספר ההרוגים ועל רוע מצב האומה.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) וַ֠יֵּ⁠צֵ֠א יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֤ה לִקְרָאתָם֙ מִן⁠־הַמִּ⁠צְפָּ֔ה הֹלֵ֥ךְ הָלֹ֖ךְ וּבֹכֶ֑ה וַֽיְהִי֙ כִּפְגֹ֣שׁ אֹתָ֔ם וַיֹּ֣⁠אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם בֹּ֖אוּ אֶל⁠־גְּ⁠דַלְיָ֥הוּ בֶן⁠־אֲחִיקָֽם׃
Ishmael the son of Nethaniah went forth from Mizpah to meet them, weeping all along as he went, and it happened, as he met them, he said to them, "Come to Gedaliah the son of Ahikam.⁠"
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּנְפַק יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה לָקֳדָמוּתְהוֹן מִן מִצְפַּיָא אֱזֵיל מֵיזַל וּבָכֵי וַהֲוָה כַּד עֲרַע יַתְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן עוּלוּ לְוַת גְדַלְיָהוּ בַּר אֲחִיקָם.
הולך ובכה – היה מראה עצמו בוכה.
וישמעאל ברעתו יצא לקראתם והראה עצמו בוכה באבדן מולדתו.
הלוך ובכה – (אמר הצעיר רפאל חיים באזילה המגיה לא ידעתי מי הכניס בלב מדפיסי מקראו׳ ויניציא״ה חלוף גרסאות כאשר ראיתי על פסוק זה והוא כי בדפוס שנת ועדתי כתוב ובכה ובגליון ס״א ובכה ואילו בדפוס שנת וזה לך האות כתוב בפנים ובכה ובגליון ס״א ובכה ולא ראי זה כראי זה הף צד השוה שבהם נ״ל שכולם משובשים הם שהרי במסורת כאן נמסר בכה ובכה ז׳ ונמנו בפרשת שמות על פסוק והנה בספר בכה זיל פני להי התם ותמצאם מכוונים ונמנה עמהם פ׳ זה ויצא ישמעאל בן נתניה וכן נמסרו במסרא רבתא ז׳ וכן בפ׳ בהעלתך על פסוק העם בכה נמסר ז׳ ואם לא כן ששה הם. ועוד אצלי ראיה גמורה שכתוב ובכה שהרי בשמואל ב׳ ט״ו על פסוק עלה ובוכה נמסר ב׳ חד מלא וחד חסר ולא נמצא בכל המקרא תיבת ובוכה בוא״ו בראשית העלה אלא ההוא דשמואל וזה דירמיה. גם כאן בירמיה במסרה קטנה נמסר ב׳ ואל תקשה ממס״ק שבעזרא י׳ על פסוק בכה ומתנפל דנמסר עליו ד׳ שממה נפשך משובש׳ היא דאם בוכה גרידא קא מסרא אפילו א״ת דהאי ובכה כתיב אפ״ה חמישאה בכה כתיבי וא״ת דבכה ובכה קא מסרה לדידך נמי שיתא הוו ועוד אין לומר דהאי מסרה דעזרא ר״ל ד׳ חסרים וא״ו אחר הבי״ת שהרי כולם חסרים הם בסיפרי דוקני ועל אחד מהם היה לו לבעל המסורת למסור עליו לית מלא אל ודאי כדאמרן. וכן נראה מתרגם יונתן שתרגם ובכי וכן כתבו בעל מאיר נתיב בוא״ו אחר הבי״ת כדי שלא להטעות ע״כ).
כפגש – בס״ס הגימ״ל רפה.
כפגוש – ענין פגיעה.
הולך הלוך ובכה – מראה עצמו כבוכה על אבדן מולדתו למען לרמות אותם.
בואו – הסיבם מללכת לירושלים כי במצפה היה לו מקום נאות להרגם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

(ו-ז) ויצא ישמעאל לקראתם הולך ובכה עשה א״ע כבוכה ומתאונן על הפקודה הזאת שנתן גדליה להרג ההולכים לבית ה׳,
ויאמר אליהם באו אל גדליהו כדי שיחשבו שהם נהרגים בפקודת גדליה, ובבואם תוך העיר שחטם אל תוך הבור, וכ״ז עשה בפקודת גדליה.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) וַיְהִ֕י כְּ⁠בוֹאָ֖ם אֶל⁠־תּ֣וֹךְ הָעִ֑יר וַיִּ⁠שְׁחָטֵ֞ם יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָה֙ אֶל⁠־תּ֣וֹךְ הַבּ֔⁠וֹר ה֖וּא וְ⁠הָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר⁠־אִתּֽ⁠וֹ׃
It was so, when they came into the midst of the city, that Ishmael the son of Nethaniah slew them into the midst of the pit, he, and the men who were with him.
תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַהֲוָה כְּמֵיעַלְהוֹן לְגוֹ קַרְתָּא וּנְכֵיסִינוּן יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה לְגוֹ גוּבָא הוּא וְגַבְרַיָא דִי עִמֵיהּ.
הבור – הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל (ירמיהו מ״א:ט׳). וכן ת״י: הוא דעבד מלכא אסא כד צר עלוהי בעשא מלכא דישראל.
ויקחם וישחטם אל תוך הבור כי עדיין לא רותה חרבו לשפוך דם בני יהודה יותר ממה שעשה רב הטבחים.
ויהי כבואם – יש מחלוקת בספרים אם הוא מלא וא״ו או חסר והמסורות סתומות כי במקצתם כתוב כבאם ב׳ חד חסר וחד מלא ויהי כבאם שמרון. אל תוך העיר. ובמקצתם כתיב כאן לית מלא וחד חסר וגירסא זו נראית שיקר שגם במסרה שלנו במלכים ב׳ ו׳ על ויהי בבאם שמרון נמסר לית וחסר וחד מלא וישחטם שהוא זה דירמיה.
וישחטם – יתכן שהיתה כוונתו לבל יגולה על ידם מהר מהריגת גדליה לבל ירדפו אחריו.
אל תוך הבור – שהיה שם.
הוא והאנשים – הוא שחטם עם אנשיו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְ⁠אוּ⁠־בָ֗ם וַיֹּ⁠א⁠מְ⁠ר֤וּ אֶל⁠־יִשְׁמָעֵאל֙ אַל⁠־תְּ⁠מִתֵ֔נוּ כִּֽי⁠־יֶשׁ⁠־לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂ⁠דֶ֔ה חִטִּ֥⁠ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְ⁠שֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּ⁠חְדַּ֕ל וְ⁠לֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּ⁠ת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃
But ten men were found among them, who said to Ishmael, "Don't kill us; for we have stores hidden in the field, of wheat, and of barley, and of oil, and of honey.⁠" So he stopped, and didn't kill them among their brothers.
תרגום יונתןילקוט שמעונימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְעַסְרָא גַבְרִין אִשְׁתְּכָחוּ בְּהוֹן וַאֲמָרוּ לְיִשְׁמָעֵאל לָא תִקְטְלִינָנָא אֲרֵי אִית לָנָא מַטְמוֹרִין בְּחַקְלָא חִטִין וּסְעָרִין וּמְשַׁח וּדְבַשׁ וְאִתְמְנַע וְלָא קַטְלִינוּן בְּגוֹ אֲחוּהוֹן.

רמז שכח

ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו – זה שאמר הכתוב אם ישמעו ויעבודו יבלו בטוב ימיהם ואם לא ישמעו בשלח יעבורו, אם שומעים ישראל להקב״ה ועובדין אותו אמלא ימיהם בטובה כשם שאמר דוד ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וכשם שאמר משה את מספר ימיך אמלא, יבלו בטוב ימיהם אתה מוצא שתי שנים עשתה הארץ פירות מרובים מה שלא עשתה כל ימות העולם, שנה אחת בכניסתן לארץ ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת, וכתיב ויכרתו משם זמורה ועשרה בני אדם טוענים אותו, ושנה אחת שגלו מן הארץ דכתיב ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה חטים ושעורים שלא היה להם מקום היכן ליתן והיו טומנים אותם בשדה, וכתוב אחד אומר טובים היו חללי חרב מחללי רעב ואילו שמעו שלהם היה, ואם לא ישמעו בשלח יעבורו, שלח מעל פניו ויצאו.
מטמונים – אוצרות ע״ש שדרך לטמנם במחבואה.
נמצאו בם – בהבאים משכם וכו׳.
כי יש לנו וכו׳ – ונגיד לך שתקחם אתה.
ויחדל – חדל מהם ולא המיתום.
מטמונים בשדה – פירות טמונים בחפירות שבקרקע, אולי להסתיר מפני האויבים, ואותם נִתֵן לך לפדיון נפשנו. ובלשון ערבי (כמו בארמי) נקרא מַטְמוּרָה חפירה שעושין קצת מן הערביים, ונותנים שם החטים. וכן נוהגים בקצת מקומות באפריקא, וקוראין להן mattamoren (ראזנמילר).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

(ח) ועשרה אנשים נמצאו בם – והם בחשבם שגדליה צוה להכותם על הלכם לבית ה׳,
אמרו אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה וניתן שוחד אל גדליה אם יחיה אותנו, וע״כ לא המיתם כדי שיחשבו שכ״ז נעשה בפקודת גדליה, והיה כונתו אם להפיל אימה על הנותרים שיחשבו שנבוכדנצר מינה את גדליה לרצוח תמימי דרך המתאבלים על החורבן, ואם כדי שכולם ישמחו ויאשרוהו על שהרג את גדליה שרצח נפשות שלא במשפט, וז״ש
מטמנים – שטמננו בקרקע להסתירם מן הכשדים, וְנִתְּנֵם לך.
תרגום יונתןילקוט שמעונימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) וְ⁠הַבּ֗⁠וֹר אֲשֶׁר֩ הִשְׁלִ֨יךְ שָׁ֤ם יִשְׁמָעֵאל֙ אֵ֣ת⁠׀ ⁠כׇּל⁠־פִּגְרֵ֣י הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִכָּ⁠ה֙ בְּ⁠יַד⁠־גְּ⁠דַלְיָ֔הוּ ה֗וּא אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ הַמֶּ֣⁠לֶךְ אָסָ֔א מִפְּ⁠נֵ֖י בַּעְשָׁ֣א מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל אֹת֗וֹ מִלֵּ֛⁠א יִשְׁמָעֵ֥אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֖הוּ חֲלָלִֽים׃
Now the pit in which Ishmael cast all the dead bodies of the men whom he had killed, by the side of Gedaliah, was the same which Asa the king had made for fear of Baasha king of Israel; Ishmael the son of Nethaniah filled it with those who were killed.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְגוּבָא דִי רְמָא תֵמָן יִשְׁמָעֵאל יַת כָּל פִּגְרֵי גַבְרַיָא דִי קְטַל בְּיַד גְדַלְיָהוּ הוּא דַעֲבַד מַלְכָּא אָסָא כַּד צַר עֲלוֹהִי בַּעֲשָׁא מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל יָתֵיהּ מַלֵי יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה קְטִילִין.
והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו – וכי גדליהו הרגם והלא ישמעאל הרגם, אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאלו הרגם, א״ר אבא האי לישנא בישא אע״ג דלקבולי לא איבעי ליה למיחש ליה מבעי ליה.
אשר הכה ביד גדליהו – מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש העלה עליו כאילו נהרגו על ידו.
through Gedaliah Heb. ביד, [lit. by the hand of Gedaliah]. Since he should have heeded the counsel of Johanan the son of Kareah, and he did not heed, Scripture accounts it for him as though they had been slain by him.
אשר הכה ביד גדליהו – בסבת גדליהו כי הוא היה סבה להריגת כלם כי בעבורו בא למצפה להכותו וכיון שהרג גדליהו הרג גם כן אשר היו עמו והבאים אליו. וכן היד יואב אתך (שמואל ב י״ד:י״ט) – כלומר סבתו, אם הוא סבב את הדבר. ויש לפרש ביד גדליה במקום גדליהו כלומר במקום שהיה בו במצפה וכן ויד תהיה לך (דברים כ״ג:י״ג), איש על ידו (במדבר ב׳:י״ז) – פירושו מקום ורז״ל אמרו וכי גדליהו הרגם והלא ישמעאל הרגם אלא כיון שהיה לו לחוש על עצת יוחנן ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו נהרגו בידו.
אשר עשה המלך אסא מפני בעשא – לא נזכר זה הבור אלא במקום הזה ותרגם יונתן הוא דעבד מלכא אסא כד צר עלוהי בעשא.
ואומרו אשר הכה ביד גדליהו פירשו המפרשים בסבת גדליהו, ויותר נכון לפרש ביד גדליהו מלשון הנה יד ה׳ הויה (שמות ט, ג) רוצה לומר במכת גדליהו, ויש מפרשים ביד גדליהו במקום גדליהו שהיה במצפה וכן ויד תהיה לך (דברים כג, יג), איש על ידו - פירושם מקום. וחכמים ז״ל (נדה סא, א) אמרו וכי גדליהו הרגם והלא ישמעאל הרגם אלא כיון שהיה לו לחוש על עצת יוחנן בן קרח ולא חשש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגם.
ביד גדליה – במקום גדליה כמו יד אבשלום (שמואל ב י״ח:י״ח).
ביד גדליהו – במקום גדליה במצפה.
הוא – זהו הבור אשר עשה וכו׳.
מפני בעשא – לבל יוכל לבא שמה בהלחמו עמו.
אותו – את הבור הזה.
ביד גדליהו – במקומו ובעירו.⁠א וכן: ליד אבי (שמואל א י״ט:ג׳) – אצלו, וכן: חלקת יואב אל ידי (שמואל ב י״ד:ל׳) – אצלי, וכן: והאתונות רֹעות על ידיהם (איוב א׳:י״ד). ומזה: עִמָדִי – עם ידי.
ולודוביקוס די דיו וראזנמילר פירשו: יַחַד עם גדליה, כמו: עגלת בקר תקח בידך {שמואל א ט״ז:ב׳}. ואיננו נכון, כי לא הרגם עמו. וגם מליצת תקח בידך – יש בה הוראת ברשותך, ואין ענינה ממש יַחַד עִם.
א. בכ״י קולומביה נוסף כאן: ״כי אמר להם בֹאו אל גדליהו, ואולי הביאם אל גְוִיָתוֹ. וכן: ידע כי נכון בידו יום חשך (איוב ט״ו:כ״ג)״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

(ט) והבור אשר השליך שם ישמעאל את פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו שבאמת הכה אותם ביד גדליה ובפקודתו, ר״ל שאמר כן שגדליה צוה להכותם,
הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא – מודיע בזה מה החטא גורם, כי כבר התבאר (מלכים א ט״ו:י״ז) שבעשא בנה את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, היינו לעכב עי״כ שלא יעלו ישראל לרגל, ועקר עליתם לרגל היה דרך מצפה כמ״ש (הושע ה׳) כי פח הייתם למצפה ושם עמדו ג״כ צבאות אסא להגן על ההולכים לרגל וללחום נגד גדוד בעשא, ועשה את הבור להספיק מים לצבאותיו, וא״כ הבור הזה שנעשה לעזר להולכים לבית ה׳ עתה בעונות הדור הושלכו שם חללים ההולכים לבית ה׳.
ביד – שמוש תיבה זו כאן זר, ולא נמצא כמוהו במקום אחר; ודעתי שהוראתה בגלל, שאם לא היו נמצאים עם גדליה לא היה הורגם.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) וַיִּ֣⁠שְׁבְּ ׀יִ֠שְׁמָעֵ֠אל אֶת⁠־כׇּל⁠־שְׁ⁠אֵרִ֨ית הָעָ֜ם אֲשֶׁ֣ר בַּמִּ⁠צְפָּ֗ה אֶת⁠־בְּ⁠נ֤וֹת הַמֶּ֙⁠לֶךְ֙ וְ⁠אֶת⁠־כׇּל⁠־הָעָם֙ הַנִּ⁠שְׁאָרִ֣ים בַּמִּ⁠צְפָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִפְקִ֗יד נְ⁠בֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב⁠־טַבָּ⁠חִ֔ים אֶת⁠־גְּ⁠דַלְיָ֖הוּ בֶּן⁠־אֲחִיקָ֑ם וַיִּ⁠שְׁבֵּם֙ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֔ה וַיֵּ֕⁠לֶךְ לַעֲבֹ֖ר אֶל⁠־בְּ⁠נֵ֥י עַמּֽ⁠וֹן׃
Then Ishmael carried away captive all the rest of the people who were in Mizpah, even the king's daughters, and all the people who remained in Mizpah, whom Nebuzaradan the captain of the guard had committed to Gedaliah the son of Ahikam; Ishmael the son of Nethaniah carried them away captive, and departed to go over to the children of Ammon.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וּשְׁבָא יִשְׁמָעֵאל יַת כָּל שְׁאָרָא דְעַמָא דִי בְמִצְפְּיָא יַת בְּנַת מַלְכָּא וְיַת כָּל עַמָא דְאִשְׁתָּאֲרוּ בְּמִצְפְּיָא דְמַנֵי נְבוּזַרְאֲדָן רַב קָטוֹלַיָא עַל גְדַלְיָהוּ בַּר אֲחִיקָם וּשְׁבָנוּן יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָהוּ וַאֲזַל לְמֶעְבַּר לְוַת בְּנֵי עַמוֹן.
את בנות המלך – כי לא הכה ישמעאל אלא אנשי המלחמה שהיו במצפה אבל העם שלא היו אנשי המלחמה והנשים והטף שבה אותם ישמעאל ובנות המלך שנשארו עם גדליה גם כן שבה אותם ולא הגלם נבוזראדן עם הגלות אלא השאירם עם דלת העם ולא ידענו אם היו בנות המלך צדקיהו או יהויכין או יהויקים.
לעבור את בני עמון – כמו אל בני עמון. וכן והראה את הכהן (ויקרא י״ג:מ״ט) – כמו אל הכהן, ואת מי הגדת מלין (איוב כ״ו:ד׳) – כמו אל מי.
וזכר הכתוב שלא די זה אלא שגם הנשארים שלא הרג מהעם ובנות המלך שהיו במצפה נהג אותם בשביה לארץ בני עמון, ומזה תראה שאין רשע כרשעת בני ישראל כי הנה נבוזראדן לא הגלה את דלת העם אבל השאירם עם גדליהו ולא הגלה את בנות המלך אבל לכבודן השאיר אותן ביד גדליהו, וישמעאל שהיה מזרע המלוכה וקרוב אליהן מלבד מה שהרג את אנשי המלחמה שהיו עם גדליהו הנה שאר ההמון ודלת העם והנשים והטף ובנות המלך שנשארו עם גדליהו לא ידענו אם היו בנות יהויקים או בנות צדקיהו את כולן השבה ישמעאל וילך לו לעבור את בני עמון
וילך לעבור – ברי״ש ומאן דכתב לעבד בדלי״ת לא טב עבד.
אל בני עמון – במאיר נתיב כתוב את בני עמון וכן מצאתי במקצת ספרים כ״י קדמונים מספרד וגם בנביאים עם פירוש הרי״א אבל בספרים אחרים כתוב אל.
וישב – מלשון שבי.
הפקיד – מלשון פקדון והנחה.
וישבם – מלשון שבי.
וישב – לקח בשבי את העם הבאים מעצמם למצפה כמ״ש למעלה ואת העם אשר השאיר נבוזראדן והניחם עם גדליה.
וישבם – לפי שארכו הדברים חזר ואמר וישבם.
וילך לעבור – הלך עמהם לעבור אל בני עמון לשבת שמה.
לעבור אל בני עמון – [נראה כי ישמעאל לא המית את גדליה כדי לעמוד תחתיו, כי אם היתה זאת כוונתו, לא היה ממית את היהודים, אבל היה מקרבם אליו.]⁠א ישמעאל לא המית את גדליה אלא בשליחות מלך בני עמון, שהיה שכן רע לישראל ועצֵב בטובתם. והנה הלך להביא אליו כל השביה, כדי לקבל מידו שכר ומתנות.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע רק בכ״י קולומביה, שוקן, והושמט בדפוס ראשון.
וישב את כל שארית העם אשר במצפה מאלה ששבו לא״י (כנ״ל מ״ב י״א) ואת כל העם הנשארים מאלה שהיו בא״י מכבר אשר הפקיד נבוזראדן.
את גדליהו – שֶׁשָֹמָם תחח השגחתו.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) וַיִּ⁠שְׁמַע֙ יוֹחָנָ֣ן בֶּן⁠־קָרֵ֔חַ וְ⁠כׇל⁠־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑⁠וֹ אֵ֤ת כׇּל⁠־הָרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָֽה׃
But when Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces who were with him, heard of all the evil that Ishmael the son of Nethaniah had done,
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודעודהכל
וּשְׁמַע יוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וְכָל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא דִי עִמֵיהּ יַת כָּל בִּישָׁתָא דַעֲבַד יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה.
וסיפר הכתוב שיוחנן בן קרח וכל שרי החיילים לא היו במצפה כשישמעאל הרג את גדליהו בן אחיקם, ואולי שאם היו שמה לא היה ישמעאל מכה אותו כי ירא מהם אבל כאשר ראה שהיה גדליה יחידי מהשרים עשה כרצונו.
וישמע – במקום שהיה כי לא היה אז במצפה.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודהכל
 
(יב) וַיִּ⁠קְחוּ֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וַיֵּ֣לְ⁠כ֔וּ לְ⁠הִלָּ⁠חֵ֖ם עִם⁠־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֑ה וַיִּ⁠מְצְ⁠א֣וּ אֹת֔וֹ אֶל⁠־מַ֥יִם רַבִּ֖⁠ים אֲשֶׁ֥ר בְּ⁠גִבְעֽוֹן׃
then they took all the men, and went to fight with Ishmael the son of Nethaniah, and found him by the great waters that are in Gibeon.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודשד״לעודהכל
וּדְבָרוּ יַת כָּל גַבְרַיָא וַאֲזַלוּ לְאַגָחָא עַל יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה וְאַשְׁכָּחוּ יָתֵיהּ עַל בְּרִיכַת מַיִין סַגִיאִין דִי בְּגִבְעוֹן.
אל מים רבים – על ברכת מיין סגיאין.
by the great waters [By the pool of great waters.]
וימצאו אתו עלא מים רבים – תרגום: על בריכת מיין סגיאין.
א. כן בכ״י פרמא 2994, מינכן 5, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״אל״.
אל מים רבים אשר בגבעון – כמו על וכן אל ההרים לא אכל (יחזקאל י״ח:ו׳) – כמו על, ותרגם יונתן על בריכת מיין סגיאין די בגבעון.
ויורה ע״ז שכאשר שמע כ״ז יוחנן וכל השרים באו להלחם עם ישמעאל וימצאוהו אל מים רבים אשר בגבעון ר״ל על ברכת המים הרבים שבדרך ההוא.
וימצאו אות אל מם רבים – התרגום ורש״י נראה שה ו קוראים על מים רבים ובספרים כתוב אל ובמק״ג כתב המגיה שיש חילוק במסורת והכריע כגירסת אל וכן ראיתי גם אני בספרים כ״י וזו היא הסכמת רד״ק שפירש אל כמו על ודומה לו אל ההרים לא אכל.
את כל האנשים – אשר עמהם.
אל מים רבים – על בריכת המים הרבים.
אל מים רבים – היא ברכה כתרגומו, והיא ברכת גבעון (שמואל ב ב׳:י״ג), והיתה נקראת: מים רבים.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודשד״להכל
 
(יג) וַיְהִ֗י כִּרְא֤וֹת כׇּל⁠־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת⁠־יִשְׁמָעֵ֔אל אֶת⁠־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן⁠־קָרֵ֔חַ וְ⁠אֵ֛ת כׇּל⁠־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑⁠וֹ וַיִּ⁠שְׂמָֽחוּ׃
Now it happened that, when all the people who were with Ishmael saw Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces who were with him, then they were glad.
תרגום יונתןמצודת דודעודהכל
וַהֲוָה כַּד חֲזָא כָּל עַמָא דְעִם יִשְׁמָעֵאל יַת יוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וְיַת כָּל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא דִי עִמֵיהּ וְחַדִיאוּ.
כל העם – שהוליך בשבי.
תרגום יונתןמצודת דודהכל
 
(יד) וַיָּ⁠סֹ֙בּ⁠וּ֙ כׇּל⁠־הָעָ֔ם אֲשֶׁר⁠־שָׁבָ֥ה יִשְׁמָעֵ֖אל מִן⁠־הַמִּ⁠צְפָּ֑ה וַיָּ⁠שֻׁ֙בוּ֙ וַיֵּ֣לְ⁠כ֔וּ אֶל⁠־יוֹחָנָ֖ן בֶּן⁠־קָרֵֽחַ׃
So all the people who Ishmael had carried away captive from Mizpah turned about and came back, and went to Johanan the son of Kareah.
תרגום יונתןמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל
וְאִסְתְּחַרוּ כָּל עַמָא דִשְׁבָא יִשְׁמָעֵאל מִן מִצְפַּיָא וְתָבוּ וַאֲזַלוּ לְוַת יוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ.
ויסובו – מלשון סבוב.
שבה – מלשון שבי.
ויסובו – העם הנשבה סבבו ושבו מישמעאל והלכו אל יוחנן.
ויסבו – מתחלה היו שמחים בחלקם כי לא המיתם גם כי שבם; ועכשו שמחו ביותר כי נעשו חפשים, ועזבו את ישמעאל ונפלו אל יוחנן.
תרגום יונתןמצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל
 
(טו) וְ⁠יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֗ה נִמְלַט֙ בִּשְׁמֹנָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִפְּ⁠נֵ֖י יוֹחָנָ֑ן וַיֵּ֖⁠לֶךְ אֶל⁠־בְּ⁠נֵ֥י עַמּֽ⁠וֹן׃
But Ishmael the son of Nethaniah escaped from Johanan with eight men, and went to the children of Ammon.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל
וְיִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה אִשְׁתֵּיזֵיב בִּתְמַנְיָא גַבְרָא מִן קֳדָם יוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וַאֲזַל לְוַת בְּנֵי עַמוֹן.
ויברח ישמעאל עם שמנה אנשים מפניהם.
נמלט – ענין השמטה והצלה.
בשמנה – הבי״ת היא במקום עם וכן הרק אך במשה דבר ה׳ (במדבר י״ב:ב׳).
נמלט – ברח ומלט נפשו עם שמנה אנשים.
בשמונה אנשים – נראה לי: שהיו הוא והם שמונה (על דרך: וישאוהו במוט בשנים {במדבר י״ג:כ״ג}), וזולתו שבעה. כי אין הבי״ת מוֹרָה הוראת עִם.
מפני יוחנן – מיראתו אותו פן יהרגהו.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משההכל
 
(טז) וַיִּקַּ⁠ח֩ יוֹחָנָ֨ן בֶּן⁠־קָרֵ֜חַ וְ⁠כׇל⁠־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֣ים אֲשֶׁר⁠־אִתּ֗⁠וֹ אֵ֣ת כׇּל⁠־שְׁ⁠אֵרִ֤ית הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר הֵ֠שִׁ֠יב מֵאֵ֨ת יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָה֙ מִן⁠־הַמִּ⁠צְפָּ֔ה אַחַ֣ר הִכָּ֔⁠ה אֶת⁠־גְּ⁠דַלְיָ֖ה בֶּן⁠־אֲחִיקָ֑ם גְּ⁠בָרִ֞ים אַנְשֵׁ֣י הַמִּ⁠לְחָמָ֗ה וְ⁠נָשִׁ֤ים וְ⁠טַף֙ וְ⁠סָ֣רִסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֵשִׁ֖יב מִגִּ⁠בְעֽוֹן׃
Then Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces who were with him, took all the remnant of the people whom he had recovered from Ishmael the son of Nethaniah, from Mizpah, after he had killed Gedaliah the son of Ahikam, the men of war, and the women, and the children, and the eunuchs, whom he had brought back from Gibeon.
תרגום יונתןרד״קמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וּדְבַר יוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וְכָל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא דִי עִמֵיהּ יַת כָּל שְׁאָרָא דְעַמָא דַאֲתִיב מִלְוַת יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה מִן מִצְפַּיָא בָּתַר דִי קְטַל יַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם גַבְרִין גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא וּנְשַׁיָא וְטַפְלָא וְרַבְרְבַיָא דִי אֲתִיב מִגִבְעוֹן.
וסריסים – תרגם יונתן ורברביא.
גברים – אנשים.
וסריסים – מין שררה.
מן המצפה – אשר שבה ישמעאל מן המצפה אחר שהכה את גדליה.
גברים וכו׳ – מוסב על תחלת המקרא ויקח יוחנן וכו׳ אשר השיב מגבעון ברדפו אחר ישמעאל.
השיב – הציל מיד האויב הַשוֹבֶה. כמו: וַיָשֶב את כל הָרְכוּש {בראשית י״ד:ט״ז}.
מן המצפה – ואחר כך אומר: אשר השיב מגבעון. נראה לי פירושו: כי האנשים ההם היו מן המצפה, כי היו יושבים עם גדליה במצפה, ויוחנן הצילם בגבעון, כי שם מצא אותם.
אשר השיב מאת ישמעאל כי בלכת ישמעאל נשארו עוד הרבה אנשים בסביבות מצפה והיה דעתם ללכת גם כן לארץ בני עמון אחרי ישמעאל ויוחנן השיבם מן הדרך, וגברים אנשי המלחמה אשר השיב מגבעון שלקח אתו ישמעאל ומצא אותם אצל גבעון.
השיב – לקח מידו.
אחר הכה – חסרו תיבות ״אשר שבם״ אחר שהכה; ותיבות מן המצפה חוזרות אל שארית העם שלפניהם, מפני שמסיים אשר השיב מגבעון, ור״ל שישמעאל שבם מן המצפה, וגם כאן חסרו תיבות.
תרגום יונתןרד״קמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) וַיֵּלְ⁠כ֗וּ וַיֵּֽשְׁ⁠בוּ֙ בְּ⁠גֵר֣וּת [כִּמְהָ֔ם] (כמוהם) אֲשֶׁר⁠־אֵ֖צֶל בֵּ֣ית לָ֑חֶם לָלֶ֖כֶת לָב֥וֹא מִצְרָֽיִם׃
And they departed, and lived in Geruth Chimham, which is by Bethlehem, to go to enter into Egypt,
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל
וַאֲזַלוּ וִיתִיבוּ בְּגֵרוּת דִיהַב דָוִד לְכִמָהָם בַּר בַּרְזִילֵי גִלְעָדָאָה דִי בִסְטַר בֵּית לֶחֶם לְמֵיזַל לְמֵיעַל לְמִצְרַיִם.
בגרות כמהם – בגרות דיהב דוד לכמהם בר ברזילי גלעדאה, כששב ממלחמת אבשלום כמו שנאמר בספר אתי יעבור כמהם וגו׳ (שמואל ב י״ט:ל״ט).
in Geruth Chimham In the sojourning place that David gave to Chimham the son of Barzilai the Gileadite when he returned from the war of Absalom, as it is stated in the Book of Samuel: "Chimham shall go over with me" (II 19:39).
וישבו בגירות כמהם – ת״י: ויתיבו בגירות דיהב דוד לכמהן בר ברזילי גלעדאה דבסטר בית לחם.
בגרות כמהם – במקום שגר שם כמהם בן ברזילי אולי הוא בנה אותו ובא לגור שם לפיכך נקרא על שמו.
ויונתן תרגם: גרות דיהיב דוד לכמהם בר ברזילי גלעדאה.
והשבויים כלם שבו וילכו לחסות תחת כנפי יוחנן בן קרח והשרים אשר אתו בגרות כמהם והוא מקום שהיה דר שם כמהם בן ברזלי הגלעדי שהוא היה אצל בית לחם, ועשו זה כדי ללכת לבוא מצרים.
כמוהם – כמהם קרי.
בגרות – מלשון גרות ומדור.
בגרות כמהם – במקום אשר גר שם כמהם בן ברזילי הגלעדי המוזכר בש״ב שחזר עם דוד אחר שנהרג אבשלום.
ללכת – בדרך המהלך לבוא למצרים.
בגרות כמהם – הנכון כדברי ראזנמילר, שהיה מקום מלון לעוברי דרך, ועשה אותו איש עשיר ששמו כמהם, אולי בן ברזלי הנזכר בשמואל ב׳:י״ט פסוק ל״ח ול״ט. וכן דרך העשירים בארצות המזרח לבנות בתי מלון לאורחים שילינו שם הלילה, ואין שם מזונות אלא מקום ללון. ונקראים בלשון פרס כארואן שראי (Caravan – Sarai), כארואן – ענינו שיירה, שראי – ענינו בית.
בגרות כמהם – מקום מלון לעוברי דרך שהכינו איש עשיר ושמו כמהם Caravanserai (שד״ל בשם ראָזענמיללער).
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משההכל
 
(יח) מִפְּ⁠נֵי֙ הַכַּ⁠שְׂדִּ֔ים כִּ֥י יָֽרְ⁠א֖וּ מִפְּ⁠נֵיהֶ֑ם כִּֽי⁠־הִכָּ֞⁠ה יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְ⁠תַנְיָ֗ה אֶת⁠־גְּ⁠דַלְיָ֙הוּ֙ בֶּן⁠־אֲחִיקָ֔ם אֲשֶׁר⁠־הִפְקִ֥יד מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃
because of the Chaldeans; for they were afraid of them, because Ishmael the son of Nethaniah had killed Gedaliah the son of Ahikam, whom the king of Babylon made governor over the land.
תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת דודהואיל משהעודהכל
מִן קֳדָם כַּסְדָאֵי אֲרֵי דְחִילוּ מִן קֳדָמֵיהוֹן אֲרֵי קְטַל יִשְׁמָעֵאל בַּר נְתַנְיָה יַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקַם דְמַנֵי מַלְכָּא דְבָבֶל בְּאַרְעָא.
מפני הכשדים כי יראו מפניהם כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהוא בן אחיקם – שנשבע להם למעלה לאמר אל תיראו עבוד את הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל וייטב לכם (מלכים ב כ״ה:כ״ד) ואני יושב במצפה לעמד לפני כשדים אשר יבואו אלינו (ירמיהו מ׳:י׳).
א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י פרמא 2994: ״גדליה״.
כי יראו מפני הכשדים בעבור מה שעשה ישמעאל שהכה את גדליהו אשר הפקיד מלך בבל בארץ ואולי יחשבו הכשדיים שלהיות היהודים הורגים אותם ושהרגו גם כן את הכשדים שהיו שמה שהיו כל היהודים במרד ההוא ולכן יבאו הכשדיים להרגם ומפני זה רצו ללכת מצרים:
מפני הכשדים – רצו ללכת שמה מפני הכשדים.
כי הכה וכו׳ – וחששו פן יעלילו הכשדים לומר שזה היה בהסכמת כולם והריגת פקיד המלך תחשב למרידה.
כי הכה וגו׳ – והכשדים לא היו חוקרים איך נפל הדבר, רק היו שופכים חמתם על כל בני ישראל.
תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת דודהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144