He who sits1 in the shelter2 of the Most High, in the shadow of Shaddai3 he shall lodge.4
1. He who sits | יֹשֵׁב – This psalm revolves around the theme of trust in God and its benefits. Though the message is clear, the psalm is somewhat confusing as it contains many changes in speaker, speaking of each God and man at times in first person, at times in second person and at other times in third person. Many commentators solve the issue by positing that several verses are elliptical, missing the second person address which should be assumed by the reader. According to them, most of the psalm is addressed to the pious one, with the psalmist speaking about Hashem in third person. Thus, Ibn Ezra, Radak and Sforno suggest that this verse should read: "You who sit...". Alternatively, the psalm might be read as a drama with several different speakers (the psalmist, the pious one, and God), or perhaps there is but one speaker who alternates between addressing his audience and God.
2. shelter | בְּסֵתֶר – The word "ּסֵתֶר" can refer to secrecy, and thus also to a hiding place or covering.
3. Shaddai | שַׁדַּי – The name might mean "Almighty" (Ibn Ezra on Bereshit 17:1) or "Who is Sufficient" (R. Saadia, Rashi on Bereshit 17:1).
4. sits... lodge | יֹשֵׁב... יִתְלוֹנָן – See Rashi that the psalmist is saying that one who trusts in and turns to Hashem for shelter will merit true protection, not only to sit but also to dwell under the wings of the Divine presence.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
He who makes his presence abide in secret is the Most High; he will lodge in the shadow of the clouds of the glory of Shaddai.
יושב בסתר עליון – זה שאמר הכתוב (מלכים א ח׳:כ״ז) כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. ר׳ הונא בשם ר׳ אידי פתח (תהלים צ״ב:י״א) ותרם כראם קרני. בשעה שהיה רועה דוד מצא את הראם ישן במזמור כ״ב. המזמור הזה סבירן לומר ששלמה אמרו ולא אמרו אלא משה על בית קדש הקדשים שעתיד שלמה לעשות עשרים אמה על עשרים אמה ובית קדש הקדשים שעשה משה עשר על עשר. ואימתי אמרו בשעה שראה כל המלאכה שנאמר (שמות ל״ט:מ״ג) וירא משה את כל המלאכה וגו׳ ויברך אותם. ומה ברכה בירכן. אמר להן תשרה שכינה על מעשה ידיכם. והן אומרים (תהלים צ׳:י״ז) ויהי נועם ה׳ אלהינו עלינו ומעשה ידינו. ואף על פי שאין כתוב בתורה מפורש הוא בכתובים. יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. פתח משה ואמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אמר רבי יהודה ברבי סימון שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה והרתיע לאחוריו. כיון שאמר לו (שמות ל׳:י״ב) ונתנו איש כופר נפשו. אמר משה (משלי י״ג:ח׳) כופר נפש איש עשרו. מי יוכל תת כופר נפשו. אמר רבי מאיר הראה לו הקב״ה למשה כמין מטבע של אש. אמר לו (שמות ל׳:י״ג) זה יתנו. וכן כשאמר לו הקב״ה (במדבר כ״ח:ב׳) צו את בני ישראל את קרבני לחמי. אמר לו משה (ישעיהו מ׳:ט״ז) ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה. ומי יוכל לספק אילים וקרבנות. אמר לו הקב״ה חייך לא כשאתה סבור אני מבקש מהם. אלא (במדבר כ״ח:ד׳) את הכבש אחד תעשה בבקר. וכן בשעה שאמר לו (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש. אמר מי יכול לעשות מקדש שישרה שכינתו בתוכו. (מלכים א ח׳:כ״ז) הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. א״ל הקב״ה כשאני מבקש כל העולם אינו מחזיק כבודי וכשאני מבקש במועט אני מחזיק ואיני מבקש ממך אלא י׳ אמות בצפון וי׳ אמות בדרום וי׳ אמות במערב. הוי יושב בסתר עליון. ר״י ברבי סימון אמר יושב בסתר עליון. שרואה ואינו נראה. ובצל שעשה בצלאל יתלונן שדי. שיר של פגעים היה אומר משה בשעה שהיה עולה לרקיע ואומר יושב בסתר עליון.
רמז תתמב
יושב בסתר עליון – אמר רב הונא בשם רבי אידי מי אמר המזמור הזה אנו סבורים ששלמה אמרו ולא אמרו אלא משה, בית קדש הקדשים שעשה משה עשר על עשר ובית קדש הקדשים שעשה שלמה עשרים על עשרים, אמר כי האמנם ישב אלהים על הארץ (כי) [הנה] השמים ושמי השמים לא יכלכלוך מי יוכל לעשות מקדש שישרה בתוכו שהוא אומר ועשו לי מקדש, א״ל הקב״ה כשאני מבקש כל העולם אינו יכול להחזיק כבודי אינו מבקש ממך אלא עשר אמות בצפון ועשר אמות בדרום ועשר במערב הוי יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן שנתלונן בצלו.
דבר אחר מי אמר המזמור הזה מי שהוא יושב בצלו של הקב״ה. מי שנתלונן בצלו של הקב״ה. מי שהוא יושב בסתרו של עולם זה משה שישב בסתרו של עליון.
דבר אחר בצל שדי בצלו של בצלאל, א״ר פרוזדיקי ברבי נחשא בשם רבי יהודה בר סימון יושב בסתר עליון על כל המעשים רואה ואינו נראה, ובצל שעשה לו בצלאל נתלונן שדי. שיר של פגעים היה משה אומר בשעה שהיה עולה לרקיע. יושב בסתר עליון – שישב בסתרו של הקב״ה בצל שדי יתלונן שלן שם מאה ועשרים לינות.
יא איהא אלג׳אלס פי סתר אלעאלי, ואלמסתנד פי ט׳ל אלכאפי.
היושב בסתר העליון! (אדם שחוסה בצל הקב״ה) והמסתתר בתוך צל שדי [המספיק לכל חי את צרכיו].
יושב, אתה היושב בסתר העליון והנשען בצל שדי. תרגם יתלונן ״יסתנד״ וכן תרגם באיוב לט כח.
(הקדמה) דבור זה הוא בעבד הצדיק.
(א) אמרו יושב בסתר עליון הוא דבר הנביא לעבד הצדיק, אומר לו אומר לה׳ מחסי, אני אומר לך על ה׳ שהוא יהיה מחסך, ואמרו אומר לה׳ שהוא אומר על ה׳, והוא כמו שאמר הכתוב ואמר פרעה לבני ישראל1 שענינו ואמר פרעה על בני ישראל.
1. שמות יד ג.
(הקדמה) והד׳א קול פי אלעבד אלצאלח.
(א) קולה יושב בסתר עליון הו מן אלנבי לאלעבד אלצאלח, יקול לה אומר לה׳ מחסי, אקול לך ען אללה אנה סיכ׳לצך, וקולה אומר לה׳ אומר ען אללה, והד׳א מת׳ל קול אלכתאב ואמר פרעה לבני ישראל מענאה ואמר פרעה ען בני ישראל.
(א-ג)יושב בסתר עליון וגו׳ – מי שהוא חוסה בסתר כנפי השכינה הוא יתלונן בצלו שהקב״ה מגין עליו. הרי משה רבינו משיא את בני האדם לחסות בכנפי השכינה.
אומר לי״י מחסי ומצודתי – והכל ילמדו ממני. למה? כי הוא יצילך וגו׳ – לכל אחד ואחד אומר.
אומר לי״י שהוא מחסי. ולמה אני אומר כן? כי יצילך – כל האדם מפח יקוש.
(1-3)He who dwells in the covert of the Most High He who takes shelter in the covert of the wings of the Shechinah.
he will lodge in His shadow, for the Holy One, blessed be He, protects him. Moshe, our teacher, hereby persuades people to take shelter in the wings of the Shechinah.
the Almighty Heb. שדי, an expression of strength. "He who dwells in the covert of the Most High" is like: "in His shadow I desired and sat" (Shir HaShirim 2:3).
I shall say of the Lord [that He is] my shelter and my fortress and all will learn from me. Now why do I say this?
For He will save you from the snare that traps, etc. To everyone he says, "He who dwells in the covert of the Most High."
יושב בסתר עליון – מוכיח לאחרים ואומר: מי יחפץ לשכון במחיצתן של מקום שהוא סתר עליון.
ובצל שדי – רוצה להתלונן.
יושב בסתר עליון – יתכן שגם זה המזמור למשה או לאחד מהמשוררים והוא אומר לעבד השם שמעני אתה יושב בסתר עליון שהוא השם.
O, THOU THAT DWELLEST IN THE COVERT OF THE MOST HIGH. It is possible that Moses also composed this psalm.1 On the other hand, it is also possible that it was composed by one of the poets.2 The poet said to God’s servant, “You who dwell in the covert of the Almighty – that is, in the covert of the Lord – listen to me.”
The word be-seter (in the covert of) is in the construct [with Elyon (the Most High)].3Be-seter (in the covert of) is similar to the word be-tzel (in the shadow of)4 in be-tzel Shaddai yitlonan (and abidest in the shadow of the Almighty). For, as is the rule,5 both parts of the verse have one meaning.6
1. Moses not only composed Ps. 90, he also composed this psalm. This is the opinion of the midrash. The midrash believes that Moses composed psalms 90–101. See Radak on this verse. Also see Rashi on Ps. 90:1.
2. One of the poets aside from David whose works were included in the Book of Psalms. See Ibn Ezra’s introduction to Psalms.
3. Seter can be an absolute (Judg. 3:19) or a construct. Hence Ibn Ezra’s comment.
4. Be-tzel is in the construct with Shaddai. Tzel can be an absolute or a construct form. However, there is no doubt that be-tzel is in the construct with Shaddai.
5. In biblical poetry, the second part of the verse often repeats the first part.
6. Be-seter is parallel to be-tzel.
(א-ג)יושב בסתר עליון – לא נזכר בזה המזמור שם המשורר, לפיכך אמר בדרש כי משה רבינו חבר כל אלה המזמורים שהם אחד עשר מזמורים שלא נזכר בם שם המשורר עד לדוד מזמור, וכלםא סמוכים אל תפלה למשה, כנגד אחד עשר שבטים שבירך: תפלה למשה (תהלים צ׳:א׳) – כנגד ראובן, כאן כתוב תשב אנוש עד דכא (תהלים צ׳:ג׳) וכאן כתובב יחי ראובן ואל ימות (דברים ל״ג:ו׳). יושב בסתר עליון – כנגד שבט לוי שהיה מתלונן בעזרות. מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לי״י (תהלים צ״ב) – כנגד שבט יהודה: הפעם אודה את י״י (בראשית כ״ט:ל״ה). י״י מלך גאות לבשג(תהלים צ״ג) – כנגד שבט בנימן שהוא בא בצלו של מלכו של עולם, שנאמר: חופף עליו כל היום (דברים ל״ג:י״ב). אל נקמות (תהלים צ״ד) – כנגד שבט גדד שיצא ממנו אליהו ז״ל שעתיד לגדורה משתיהן של אמות העולם.ו לכו נרננה לי״י (תהלים צ״ה) – כנגד שבט יששכר שהיה עוסק ברנונה של תורה. אמר ר׳ יהושע בן לוי: עד כאן שמעתי, מכאן ואילך צא כנגד עצמך.
אמר דרך הקריאה כנגד החסיד מי שהוא יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן – שמע אמרי, אני אומר לך בעבור י״י שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו – אני אומרז לך ואבטיחך בעבורו, כי הוא יצילך מפח יקוש – אם תבטח בו יצילך כמו שהצילני שבטחתי בו. ולמ״ד לי״י כמו: בעבור, כלמ״ד: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג).
יושב בסתר עליון וכו׳, נראה לי זה המזמור משה רבינו אמרו כדעת הדרש שהזכרנו (במזמור הקודם). ואמרו מתנבא על גאולת זה הגלות הארוך ושלא יתיאשו ממנו לרוב אריכותו, אבל שיבטחו באל והוא יצילם מצרת הגלות, ובסוף יגאלם ויראם בישועתו. ואמר דרך קריאה, אתה העם הנבחר היושב בגלות בסתר עליון, והמתלונן בצל שדי, כלומר, שאין לך גואל זולתו לחסות תחת כנפיו.
(הקדמה) באשר המזמור קודם זה התפלל על בני הגלות וצרותיהם1, אמר לצדיקי הדורות, שכל אחד מהם שיכין לבבו לעבודת האל בגלות, הוא ישמרהו מכל מונע, מן הרשעים וממקרי הזמן, ויראהו בישועתו. ואמר:
(א)יושב בסתר עליון. אתה ה׳יושב בסתר עליון׳ מן צרות הגלות, בהתפלל אליו2: בצל שדי יתלונן. בלילה3 בבתי כנסיות ומדרשות, להבין ולהורות:
1. ׳כי כלינו באפך׳ (פסוק ז-ח).
2. שיושב בצל סתרו של ה׳ להתגונן מן הצרות בגלות. וכן כתב הרד״ק: אֹמַר. דרך הקריאה כנגד החסיד, מי שהוא יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן, שְׁמַע אֲמָרַי, אני אומר לך בעבור ה׳ שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו, אומר לך ואבטיחך בעבורו.
3. ׳יתלונן׳ מלשון לינה.
יתלונן – ענין התמדה וכן צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א).
יושב וגו׳ – אמר בל׳ קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר״ל המתבודד בעבודת ה׳ ובעיון סתרי תורתו.
בצל וגו׳ – אתה המתלונן וכו׳ וכפל הדבר במ״ש.
יושב – מצייר כאלו אחד מן הקדושים בני עליון מלאכי ה׳ ידבר אל המתפלל ויענהו מענה על שאלתו, אומר אליו, דע כי אתה היושב בסתר עליון מצד נפשך, שיושבת בקביעות בסתר ה׳ דבוקה בשרשה העליון, ומצד גופך אתה האיש אשר בצל שדי יתלונן – שה׳ ישגיח עליך בהשגחה פרטיית ויכך בצל כנפיו.
יושב בסתר עליון – המשך מזמור הקודם, ואולי הם דברי משה ליהושע לאמץ את לבו כמו שצווה, ורצונו אתה יהושע שכבר בטחת בה׳ ולא ניסת לחבריך להוציא דבה על הארץ ואמרת אך בה׳ אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ וגו׳ (פרשת שלח), יתלונן, מבנין התפעל, יכריח עצמו ללון ולחסות בצל שדי, כלומר מושל על יצרו וכף אותו לבלתי יסיתנו להטיל ספק בהבטחות ה׳ וביכלתו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I say of Hashem,1 my refuge and my fortress, my God in whom I trust,
1. of Hashem | לַי"י – See Ibn Ezra that though ""ל is usually rendered "to", here it means "about". Similar usage can be found in Bereshit 20:13, Shemot 14:3, and Shofetim 9:54. Alternatively, this is a second person address to God Himself.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
David said: “I will say to the LORD, װMy confidence and my strong fortress'; my God, I will trust in his word.”
אומר לה׳ מחסי ומצודתי – מחסי אגנתי. מצודתי קסטרי דידי. אלהי אבטח בו. ולא אמרת לי (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש ושכנתי. אם עשית כן אלהי אבטח בו. שבשמו אני צד את הרשעים ומורידן לגיהנם. משיבה רוח הקדש ואומרת לו כי הוא יצילך מפח. מצודתא דציידא. מדבר הוות. שמביא הווה לעולם. באברתו יסך לך. אמר רבי שמעון בן לקיש זיין אני עושה לכל מי שסוחר באמתתה של תורה. צנה וסוחרה אמתו. אמר רשב״י כלי זיין היא אמתה של תורה לבעליה. וזיין שנתן הקב״ה לישראל בסיני היה שם מפורש כתוב עליו. לא תירא מפחד לילה. אמר ר׳ ברכיה יש מי שהוא פורח כעוף הזה וקושט כחץ. ומי יצילך ממנו שלוח הקן. כי הוא יצילך מפח יקוש. כענין שנאמר (עמוס ג׳:ה׳) היעלה פח מן האדמה התפול צפור אל פח. וכתיב (דברים כ״ב:ו׳-ז׳) כי יקרא קן צפור לפניך שלח תשלח.
אומר לה׳ מחסי ומצודתי – שהוא מחסי ועשוי לי כמין חומה.
אלהי אבטח בו – אמר הקב״ה שהוא מחסי ועשוי לי כמין חומה.
אלהי אבטח בו – אמר הקב״ה בשמי בטחת חייך שהוא עומד לך.
אומר לה׳ מחסי ומצודתי – כל זמן שצרה באה עלי אני בורח למצודתו של הקב״ה שכן הוא אומר נפלה נא ביד ה׳.
דבר אחר ומצודתי שהוא מכניס אויבי לתוך המצודה ומוסרן לי, וכן אתה מוצא בשובך ובגלית.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]
(ב-ד)הוא – הקב״ה.
יצילהו מפח יקוש – מבני אדם שלא יכשל בו.
ובאברתו יסך לך – שאני אומר להקב״ה שהוא מחסי ומצודתי כי אבטח בו.
יקוש – לשון שבר הוות.
אומר לי״י – בעבור י״י, כמו: ואמר פרעה לבני ישראל (שמות י״ד:ג׳).
וזה פירושו אומר לי״י – בעבור י״י שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו והטעם דבק כי הוא כאומר אני ניסיתי זה ואני אהיה לך ערב.
I WILL SAY OF THE LORD. Omar la-Adonai means “I will say of the Lord.”1
Compare this to And Pharaoh will say of the children of Israel (li-vene Yisrael) (Exodus 14:3).2
The following is the meaning of our text: “I, on behalf of the Lord – Who is my refuge and my fortress, and is the3 God in Whom I trust – say to you [That He (God) will deliver thee from the snare of the fowler… (verse 3)]. Our verse is connected to the verse that follows, for the psalmist is, as it were, saying, “I tested this and I can assure you that it is so.”
1. The lamed is usually rendered as “to.” Thus, omar la-Adonai would ordinarily be translated, “I will say to the Lord.” Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Here, too, the lamed is to be rendered “of” rather than “to.”
(ב-ו) אני אומר לה׳ שהוא מחסי ומצודתי ושהוא אלהי שאבטח בו שיצילך מפח יקוש ר״ל מצרת הגלות. ו׳אומר׳ כמו אתפלל. או ׳אומר׳ פירושו אגדיל, מענין את ה׳ האמרת (דברים כו, יז). ואם איננו מאותו בנין כמו שפירשנו ג״כ בענין יומרוך למזמה (תהלים קלט, כ). כלומר, אני מודה ומגדיל כבודו על מה שנגלה לי בנבואה שהוא יצילך מפח יקוש המוכן לך ללכדך. וי״מ שאות הלמ״ד שבמילת לה׳ הוא במקום בעבור. כלומר, אני אומר לך בעבור האל ובמצותו ובשליחותו, שהוא יצילך מפח יקוש והמשל על צרת הגלות. וכן דבר הוות דברים ההוים ומתחדשים. וכלל באמרו לילה ויומם, אופל, צהרים, ד׳ מינים מהמכות, והם פחד וחץ ודבר [וקטב]. והמשיל הפגע שיבא פתאום על החץ שיעוף, ודבר וקטב הפסד האויר. ויתכן כי המשילו אל החץ מפני שיגיע לכלי הנשימה כרגע בלא התמהמה. וענין באפל יהלוך שלא יוכל להשמר ממנו עד שיקרהו פתאום. ודבר הוות ר״ל צער המשברים והמכאובות.
(ב-ד)אומר לה׳. ׳אומר׳ אני ומבטיח אותך לכבוד האל יתברך שהוא מחסי - מפגעי הזמן, ומצודתי - מן האויבים, אלהי - מקבל תפילתי, אבטח בו כי הוא יצילך - אני בוטח בו שיעשה את כל אלה1, שהוא ׳יצילך׳ מפח יקוש - מתחבולות האויבים, מדבר הוות - וממקרי הזמן, כי אמנם באברתו יסך לך - מן האויבים2, ותחת כנפיו תחסה - ממקרי הזמן: צינה וסוחרה אמיתו. וזה, כי ׳אמיתו׳, שהיא אמיתה של תורה3, היא ׳צינה׳ - להציל מן המכה, ׳וסוחרה׳ - שלא יקרבו לך מקרי הזמן4:
(ה ו) באופן שלא תירא מפחד לילה - שהם מקרי הזמן שלא ירגיש האדם בהם עד בואם5, כי לא ידע האדם את עתו6: מחץ. של אויבים: יעוף יומם. הקורה פתאום, עד שיצילך מדבר באופל יהלוך - אף על פי שיזיק לזולתך7: מקטב. מכריתת האויב8: ישודצהרים. שישודד ויגזול זולתך ב׳צהרים׳ לעין כל:
1. שיהיה מחסי מפגעי הזמן וכגו׳. כן פירש אבע״ז: אומר לה׳ - בעבור ה׳ כמו ואמר פרעה לבני ישראל וזה פירושו אומר לך בעבור ה׳ שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו.
4. סחרה - הוא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו, סוחרה לשון סחור סחור (רש״י). ׳צנה וסוחרה, כלי מגן הם, והסוחרה היא עגולה בתכונתה׳ (רד״ק). תורה מגנא ומצלא.
5. אולי לכן נקראו ׳לילה׳ שלא ניתן לראות בו, כך לא יראה את המקרים לפני שיבואו. רד״ק: קורות הזמן ופגעיו הם כחיצים יעופו ויבואו פִּתְאוֹם על האדם יבואו ביום ובלילה. ואמר מפחד לילה, כי מפני בדידות הלילה אדם ההולך יחידי או שוכן בלילה יחידי מתפחד.
6. לשה״כ בקהלת (ט יב) וראה פרוש רבינו שם ׳ש׳לא ידע האדם את עתו׳ של מקרה שיוכל להישמר ממנו׳. הרי ש׳עתו׳ הוא מקרי הזמן.
7. כי הדבר היא מגיפה המתפשת ומהלכת, שאף שיהלוך, לא ינזק הוא. וכ״כ במצודות ׳אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומ״מ אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך׳.
8. מקטב - נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג) [רד״ק, מצודות].
ומצודתי – ענין מבצר חזק.
אומר לה׳ – אומר אני לך בעבור ה׳ אשר הוא מחסי וכו׳.
לה׳ – בעבור ה׳ כמו אמרי לי אחי הוא.
אומר – אני אומר לה׳ – היינו בשביל ה׳ ובשליחותו, אני אומר לך בשם ה׳ אשר הוא מחסי ומצודתי – אומר אני לך בשם אלהי אשר אבטח בו.
אמר – לך, ואבטיחך על ה׳ צורי וגו׳ ובעבורו שהוא יצילך מפח יקוש.
אבטח בו – שאני בוטח בו, ונמשך לכתוב אחריו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
that He will save you from an ensnaring trap1 and from devastating2 plague.
1. ensnaring trap | מִפַּח יָקוּשׁ – The root "יקש" means to lay a trap, or perhaps to lure one to a trap. Alternatively, "יָקוּשׁ" is a noun meaning "hunter" or "fowler", as in Mishlei 6:5, and like the similar "יָקוֹשׁ" in Hoshea 9:8. If so, the phrase reads: "from the fowler's trap".
2. devastating | הַוּוֹת – See Radak that the noun "הַוָּה" refers to ruin, destruction, or calamity. Cf. Ibn Ezra who connects it to the verb "היה" (to be), understanding the phrase to refer to sudden plague (plague that comes into being instantly.)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
THAT HE WILL DELIVER THEE FROM THE SNARE OF THE FOWLER. The word yakush (fowler) is a pa’ul.1 Compare this to yakosheti (I have laid a snare) in yakosheti lakh (I have laid a snare for thee) (Jer. 50:24).2 On the other hand, yakush might be an adjective.3 Compare this to atzum (numerous) (Psalms 35:18).4
The word dever (pestilence) is connected to the word havvot (noisome) because the pestilence comes suddenly.5
1. Ibn Ezra renders mi-pach yakush (from the snare of the fowler) as “from a snare (pach) that is set.” According to this interpretation, yakush is a verb.
2. Yakosheti is a verb in the kal.
3. Describing pach (snare). According to this interpretation, pach yakush (the snare of the fowler) means the ensnaring trap.
4. Atzum is an adjective.
5. Ibn Ezra renders mi-dever havot (from the noisome pestilence) as “from the pestilence which suddenly comes into being.”
כי הוא יצילך – אשר הוא יצילך מפח הלוכד ומדבר המשבר.
כי הוא יצילך מכל רעות המתרגשות בעולם, בין מרעות בעלי הבחירה שעז״א מפח יקוש – בין מרעות הבאות ע״י הטבע שעז״א מדבר הוות.
מפח יקוש – מפח הלוכד בני אדם הנוקשים בו, כלומר שהוא יעזרך על יצרך שלא יתפתה אחר דברי חברך.
מדבר הוות – הממית חבריך, וכן הוא אומר (שם) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה׳, והוות קבוץ הֹוָה מגזרת ווי הברה טבעית לצער, וגם ממקור היה, כי צרות נהיות הרבה בעולם ובן אדם מעותד להן.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
With His pinions He shall cover you and beneath His wings you shall find refuge; shield1 and armor2 are His truth.3
1. shield | צִנָּה – From usage of the word in Shemuel I 17:7, where someone carries a "צִנָּה" in front of David, it would appear that this refers to a full body shield.
2. and armor | וְסֹחֵרָה – The noun appears only once in Tanakh, but is related to the verb "סחר", to go around. As such, it might refer to a shield which surrounds the body, like armor. Alternatively: "buckler", a small, round shield.
3. His truth | אֲמִתּוֹ – In other words, Hashem's promise of protection is like full body armor, sure to guard those who trust in Him.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
With the shelter of his presence he will shelter you, and you will be confident under the shelter of his glory; his faithfulness is a shield and buckler.
צנה וסוחרה אמתו – אמר רבי שמעון בן לקיש אני נעשה צנה לכל מי שוהא סוחר בתורה.
והסתיר אותך כמו העוף שמסתיר בכנפיו. והוא נותן מחסה בכנפים שלו והאמיתות שלו במגן ותריס.
באברתו, ויסך עליך כעוף המיסך באברתו ומחסה בכנפיו, ואמתתו לך כצנה והרים. בכ״י א תרגם צנה ״גרז״ ובכ״י כ,מ,ד,ו, ״מג׳ן״ ושתיהן אינן נכונות, וגם לעיל לה ב תרגם צנה ״תרס״.
באברתו – כנף.
יסך – יסוכך.
תחסה – תתכסה.
סחרה – היא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו. סחרה – לשון סחור סחור.
With His wing He will cover...you will take refuge You will be covered.
an encompassing shield Heb. צנה וסחרה. This is a shield that encompasses a man closely on his four sides. וסֹחֵרָה is an expression of סְחוֹר סְחוֹר, around.
באברתו – והטעם כנשר יעיר קנו (דברים ל״ב:י״א) והטעם שימלט מהפח ומהדבר. ויתכן היות הפח החרב, על כן מלת סוחרה וצנה כמו סחרו אל ארץ (ירמיהו י״ד:י״ח) תרגום סביב. והנה הטעם כי אמונת השם תסובבהו ותצרהו.
HE WILL COVER THEE WITH HIS PINIONS. Compare1 this to, As an eagle that stirreth up her nest, [hovereth over her young, spreadeth abroad her wings, taketh them, beareth them on her pinions] (Deut. 32:11). The meaning of this is, “You2 will escape from the snare and the pestilence.”
It is possible that pach (snare) (verse 3) refers to “the sword.” Scripture therefore reads shield.3
AND A BUCKLER4 The word socherah (buckler) is similar to sacharu (gone about) in are gone about to a land(Jer. 14:18). This is how the Targum renders the word saviv (round about).5 The meaning of tzinnah ve-socherah amitto (His truth is a shield and a buckler) is, “God’s truth will surround him and protect him.”6
1. Literally, “its meaning is.”
2. Literally, “he.”
3. This is so according to Ha-Keter. Mikra’ot Gedolot reads, “buckler and shield.”
4. This is again according to Ha-Keter. See above note.
5. The Targum renders saviv (round about) as sechor. See Targum to Gen. 23:17.
6. According to Ibn Ezra, tzinnah ve-socherah amitto reads, “His truth is a shield, and that which goes round about him [to protect him].”
באברתו יסך לך – מפגעי הזמן שלא יגעו בך.
צנה וסוחרה – כלי מגן הם, והסוחרה היא עגולה בתכונתה.
ואמתו – שהבטיח כל הבוטח בו תהיה לך כצנה וסוחרה שתגן עליך.
באברתו יסך לך ר״ל בכנפו יגן לך. ותחת כנפיו תחסה, צנה וסוחרה אמתו, ר״ל כי אמתו והוא הבטחתו תהיה לך צנה וסוחרה, והם כלים שאדם מגין בהם עצמו מן החרבות ומן החצים. וסוחרה, המקפת פני גוף וצדדיו. והצנה, מגינה בפני הגוף לבד.
באברתו – מצייר שיגין עליו כמו שהעוף מגין בכנפיו על גוזליו, ויש הבדל בין אבר ובין כנף, שהכנף הם הנוצות הארוכות המחוברות בקצה האבר המעופף שנקרא אבר, והעוף יסך ויגן ע״י האבר בצדדי אפרוחיו ויפרוש הכנפים שהם הנוצות למעלה למחסה עליהם, והוא למשל שיסך לך מפני רעת בני אדם הבא מן הצד, ויהי לך מחסה מפני רעות טבעיות הבאים מלמעלה,
צנה – שיעור הכתוב תחת כנפיו תחסה תחת צנה וסחרה של אמתו – קיום דבריו והבטחתו שהוא אמתו (מה שהבטיח להגן עליך) יהיה לך כצנה וסוחרה, הצנה מגנת לפני האיש בעת המלחמה מרעת בני אדם, והסוחרה מגנת מכל הצדדים גם נגד רעות טבעיות הבאים מלמעלה, ועי״כ
צנה וסחרה – שתיהן מגן המקיף האדם משלוש רוחותיו, כצנה רצון תעטרנו (למעלה סוף סימן ה׳) וסחרה מלשון ארמי סחור סחור תרגומו של סביב.
אמתו – אמתת דברו שמבטיח ועושה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Be not afraid of the terror of demons who walk at night, of the arrow of the angel of death that he looses during the day;
לא תירא מפחד לילה – מכאן שהיה מתירא.
מחץ יעוף יומם – אמר רבי ברכיה הכהן יש מזיק שהוא פורח כעוף וקושט כחץ.
מחץ יעוף יומם – יש מזיק שהוא פורח באויר ומי יצילך ממנו שלוח הקן שנאמר כי הוא יצילך מפח יקוש כענין שנאמר היעלה פח מן האדמה, ואומר התפול צפור על פח, וכתיב כי יקרא קן צפור וכתיב שלח תשלח. אמר רבי הונא בשם רבי יוסי קטב מרירי עשוי קליפין קליפין של שערות ועינו בתוך לבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין צל לחמה ומתגלגל ככדור ושולט מארבע שעות עד תשע שעות ושולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, וכל מי שהוא רואה אותו נופל על פניו, חזקיה ברבי ראה אותו ונפל על פניו. רבי שמואל בר רב יצחק הוה מפקד בספריא דיהוון מפנין לטליין מארבע שעין עד תשעה שעין. רבי יוחנן הוה מפקד לספריא דלא יהוון מחיין לטלייא משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב.
the arrow that flies by day the demon that flies like an arrow.
לא – מפחד לילה – מקורות לילה ולא מקורות היום שיעופו כחצים כאשר יפרש.
THOU SHALT NOT BE AFRAID OF THE TERROR BY NIGHT. Thou shalt not be afraid of the occurrences1 of the night, nor of the occurrences of the day that fly like arrows. The psalm goes on to delineate these occurrences.2
1. Evil occurrences.
2. In other words, the arrow that flieth by day refers to evil occurrences that take place during the day.
לא תירא – קורות זמן ופגעיו הם החצים יעופו ויבאו פתאום על האדם, יבאו ביום ובלילה.
ואמר בלילה, מפחד – כי מפני בדידות הלילה אדם ההולך יחידי או שוכן בבית יחידי מתפחד. ותאר תעופה לחץ מפני מהירות מרוצתו, גם מפני האברה שנותנין בראשו.
והמשיך במשל שלא יירא משום דבר אף מן המקרים הרגילים והמצויים כפחד הלילה כמי שעומד בבדידות, או אף למחנה המפחד מאורב שלא יבא עליהם בלאט. ומחץ יעוף יומם, ר״ל המושלך בפתע ומרוצה ולהיות הנוצח בראש. ייחסו בלשון מרוצתו לעוף כאלו יעוף.
לא תירא – על כי יסוך עליך לא תירא מפחד.
לא תירא מפחד לילה – ר״ל ע״י שיצילך מפח יקוש של בני אדם לא תירא מהם בין משודדי לילה בצנעה, ובין ביום – גם אם יעוף החץ מן הלוחם כנגדך, יהיה לך כצנה להצילך מחץ יעוף יומם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאירימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
of plague that comes in the darkness, of scourge1 that ravages at noon.
1. of scourge | מִקֶּטֶב – The word appears only a handful of times, always in the context of destruction. Cf. the commentary attributed to Rashbam (and Rashbam on Devarim 32:24) that it refers to robbers, and Rashi that this is the name of a demonic being which attacks at noon.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאירימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Of the death that walks in darkness, of the band of demons that attacks at noon.
מדבר באפל יהלוך – רבנן אמרי שד הוא. רבי יהודה ברבי יוסי אמר דהוה קץ לה לשון שודד. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר קטב מרירי עשוי כמין קליפין קליפין שערות שערות עינים עינים ובעין אחת הוא רואה ועינו לתוך לבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין חמה לצל ומתגלגל ככדור ושולט מארבע שעות ועד תשע ושולט מי״ז בתמוז עד תשעה באב וכל מי שרואה אותו נופל על פניו. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו. אמר רבי פנחס בר חמא מעשה היה באחד שראה אותו ונפל על פניו ונכפה. רבי שילא בר רבי יצחק מפקיד לספרייא דיהון מפנין לטלייא מארבע שעין ועד תשע. רבי יוחנן היה מפקיד לספרייא דלא ליהוון מחין לטליא מן שבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. הוי מקטב ישוד צהרים.
מקטב ישוד צהרים – מהו קטב מרירי שכל מי שרואהו אינו חי, ואם ראהו אדם אי אפשר לו לחיות, וכיצד הוא עשוי ראשו דומה לעגל וקראן אחת יוצאה מתחת מצחו והוא עשוי אפוטיין אפוטיין (ומכדי) [ומתגלגל ככדור] ושולט מי״ז בתמוז לתשעה באב.
ומן ובא יסיר פי אלאפל, ומן חתף ינהב פי אלט׳הירה.
[ולא תפחד] ממגיפה שמתהלכת בחושך. וגם לא ממיתה ששודדת בצהרים.
מקטב, וממות השודד בצהרים. תרגם קטב ״חתף״ מות. וכן תרגם קטב מרירי בדברים לב כד. והוא כמו קטבך שאול, ביהושע יג יד. וכאן תרגם ישוד ״ינהב״ עניו שוד ובזה, ובפירושו לעיל לב ד כתב שענינו ״אלם״ צער.
מדבר, ומקטב – שמות שדים הם, זה מזיק בלילה וזה בצהרים.
ישוד – ישדד.
Pestilence, etc., destruction These are names of demons; one destroys at night, and one destroys at noon.
OF THE PESTILENCE THAT WALKETH IN DARKNESS. If the pestilence is caused by cold, then it most often strikes at night. If its cause is heat, the pestilence falls during the day, at noon.
The word ketev (destruction) has the same meaning as the word dever (pestilence). Its meaning is “destruction.” Compare this to katavkha (thy destruction) in Ho, thy destruction, O netherworld(Hos. 13:14).
The meaning of yashud (that wasteth) is “that wastes the winds.”1Yashud is vocalized with a shuruk.2 Compare this to yarun (doth sing)3 in doth sing and rejoice(Prov. 29:6).
There are those who say that yashud is related to the word shedim (demons) (Psalms 106:37).4
1. The Hebrew reads mi-ketev yashud tzahorayim. This literally means of the destruction that wasteth noonday. “Noonday” cannot be “wasted.” It is not an entity. Hence, Ibn Ezra interprets our text as saying, “… of the destruction that wasteth the winds at noonday.” The point is that ketev destroys the noonday winds. The result is destructive heat.
2. Rather than a cholam.
3. Yarun is vocalized with a shuruk rather than with a cholam.
4. The Targum renders mi-ketev yashud tzarharayim (of the destruction that wasteth at noonday) “from the demons that kill during the noon.” Also see Rashi on this verse.
ישוד – בשרק, כמו בחלם, וכן: ירוןא ושמח (משלי כ״ט:ו׳).
ובעלי הדרש מפרשים: דבר האופל וקטב הצהרים – דבר השדים, וכן: יפול מצדך אלף ורבבה (תהלים צ״א:ז׳) – על השדים הוא אומר. וחכמי המחקר אינם מודים בדבר השדים ומבטלים אותו במופת כי אינם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״ירום״.
מדבר באופל יהלוך בחורף לרוב הקרירות. ומקטב ישוד צהרים בקיץ לרוב החמימות. ובדרש פירשו, דבר באופל וקטב הצהרים כענין שדים, וגם יש לועזים ישוד מענין שד וקטב. והעקר כי קטב לשון כריתה, וישוד לשון שודד.
באפל – בחשך.
מקטב – נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד).
ישוד – מלשון שדידה וגזלה.
מדבר – מן המזיק דבר ההולך באופל.
מקטב – מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים.
מקטב – כמו קטב מרירי, אהי קטבך שאול (הושע י״ג) אויר ארסי הממית.
ישוד – שרשו שדד.
מדבר – ונגד מ״ש מדבר הוות, מפרש שג״כ לא תירא בין מדבר המהלך באפל – ובין מן הקטב מרירי אשר ישוד בצהרים.
מדבר וגו׳ – יש חולים המתגברים בקור הלילה, ויש מתגברים ושודדים בחום הצהרים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאירימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You will invoke the holy name; a thousand will fall at your left side, and ten thousand at your right; they will not come near you to do harm.
יפול מצדך אלף – רבי יצחק אמר היד שהיא שולטת על מצוה אחת וזאת תפילין של זרוע מסרו לה אלף מלאכים. אבל הימין שהיא שולטת על מצוות הרבה רבבה מימינך. ריבוא של מלאכים נמסרו לה. אמר רבי חנינא בר אבהו אינו אומר נמסרו אלא יפול שאם באים אלף מזיקין לפני היד שמאל הן נופלים לפניה ואם ריבוא לפני הימין הן נופלין לפניה שהיא שולטת במצוות הרבה. בנוהג שבעולם אם נמסר לאדם אלף איש עליו לזון אותם שהן מסורים לטובתו ולשמרו. אבל הקב״ה מסר לאדם הזה אלף מלאכים משמאלו ורבוא לימינו לשמרו ואינו מפרנסן ואף על פי כן אליך לא יגש. רק בעיניך תביט. כי אתה ה׳ מחסי. אמר רבי חנינא נפשי מן תכלתא ועיינא מן קדחתא. נתת תורה בתחתונים ועליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה. אמר רבי יוחנן עד שלא היה המשכן היו המזיקין מתגרין לבריות. משהוקם המשכן ונגע לא יקרב באהלך. זה המשכן. דבר אחר אמר ריש לקיש ממי נלמוד מספר תהלים. נלמוד ממקומו (במדבר ו׳:כ״ד) יברכך ה׳ וישמרך. ישמרך מכל דבר רע. אימתי ביום שהוקם המשכן. (ריש לקיש אמר זה ספר תהלים. יברכך ה׳ מן המזיקים אימתי (שם ז׳:א׳) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן).
יפול מצדך אלף – אבא בנימן אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקים. אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לעוגיא. אמר רב יהודה כל חד מינן אלפא מימיניה ורבוותא משמאליה שנאמר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, ההוא דוחקא דהוה בכלה מנייהו הוא, הני ברכי דשילהי מנייהו, הני כרעי דמנקבי מנייהו. הני מאני דרבנן דבלו מנייהו. משום רבי שמעון אמרו המתפלל נותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר מימינו אש דת למו ואומר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך. רבה חזייה לאביי דיהיב לימינא שלמא ברישא, א״ל מי סברת לימין דידך לא לשמאלא דידך ולימינו של הקב״ה יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, ולמה משל ימין יותר משל שמאל, אלא מפני שהימין שולטת בכל המצות לכך נאמר רבבה מימינך אבל שמאל שאינה שולטת אלא במצוה אחת לכך נמסרו לשמאל אלף. מהו אומר אליך לא יגש אמר הקב״ה בנוהג שבעולם מלך יוצא לכרך וכל הלגיונות יוצאין עמו לשמרו והוא זקוק להם ליתן לכל אחד פרנסתו ומזונותיו, אבל אני מסרתי לך אלף משמאלך ורבבה מימינך שיהו שומרים אותך ואין אחד מהם נגש אליך ואומר לך זן אותי, אמר ר׳ חנינא והלא כבר נאמר יפול מצדך שאם יבואו מזיקין עליך אותם מלאכים מפילין אותם לפניך, ד״א מהו יפול שהקב״ה משלימן לך כענין שנאמר ממנשה נפלו על דוד.
ויקע מן ג׳אנבך אלף, וען ימינך רבוה, ואליך לא יתקדמון.
ויפלו מהצד שלך אלף ומהימין שלך יפלו רבבה [עשרת אלפים] ואליך אינם מתקדמים.
לא יגש, לא יגשון. הפחד החץ הדבר והקטב.
יפל מצדך אלף – לשון חנייה, כמו: על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח).
מצדך – משמאלך יחנו אלף שדים ואליך לא יגשו להזיק.
A thousand will be stationed at your side Heb. יפל, an expression of encamping, as: "before the face of all his brothers did he settle (נפל)" (Bereshit 25:18).
at your side At your left a thousand demons will be stationed, and they will not approach you to harm [you].
יפל מצדך אלף – בשמאלי במלחמה.
ורבבה מימינך – שהיא חזקה יותר מהשמאל, מכה ביותר והורג, וכדכתיב: הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו (שמואל א י״ח:ז׳).
(ז-ח)רק בעיניך תביט – כלומר: אליך לא יגע להלחם בך, שלא תהיה צריך להלחם בהם רק להביט נקמתך מהם, שנאמר: לי נקם ושלם (דברים ל״ב:ל״ה).
יפול – הזכיר כי צל השם יסתירהו והוא יראה שיפלו לימינו ושמאלו רבים בבא הדבר. וזה טעם אליך לא יגש.
A THOUSAND MAY FALL AT THY SIDE. The psalmist notes that God’s shadow1 will protect him, and that he will see many fall2 at his right and left when the pestilence comes. This is the meaning of it shall not come nigh thee.
1. See verse. 1.
2. Literally, “that many shall fall.”
יפול מצדך אלף – במלחמה שילחמו בני אדם אלה עם אלה, ויהיה לך דרך ביניהם, ותראה שיפלו במלחמה משמאלך ומימינך, ואתה תעבור ביניהם בשלום ולא יגש אליך רע.
או פירושו על הדבר, שיפלו בני אדם בעת הדבר מימינך ומשמאלך ואליך לא יגש הדבר.
ואמר אח״כ יפול מצדך וכו׳ פי׳ אילו הזדמן שתעבור במערכת מלחמה מתפשטים ואתה הולך לדרכך, אפי׳ נהרגו אלף משמאלך ועשרת אלפים מימינך לא יגע בך רע, אלא תראה משפט האלוה ותגמולו לאותם הרשעים שנהרגו ואתה שלם. וביאר קצת ההצלה, והבחין בין אלף ורבבה כיתרון הימין על השמאל. ויפול מצדך וכו׳, נראה לי שהבטיחו עוד הבטחה יתירה.
יפול מצדך אלף. כמו במלחמת גוג ומגוג1:
1. א״כ הכוונה שיפלו במכת הדבר הנזכרת, וכן פירש הרד״ק בפירושו השני. ויל״ע רבינו דברים ז טו.
יפול – אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומ״מ אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך.
יפול – והגם שיפול אלף מצדך השמאלית,
ורבבה מימינך – ע״י החץ או הדבר, בכ״ז אליך לא יגש ולא יגע בך רע.
אלף ורבבה – מבני ישראל שנגזר עליהם למות כולם במדבר.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
With your eyes you shall but glance, and the recompense1 of the wicked you shall see.
1. and the recompense | וְשִׁלֻּמַת – See Ibn Ezra, understanding the noun to be related to the verb "לשלם", to requite or repay, and compare Yeshayahu 35:8 and Hoshea 9:7. Cf. Rashi, who renders the word as: "total destruction", connecting the noun to the adjective "שָׁלֵם", complete.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
Only with your eyes you will watch, and you will see the wicked as they are destroyed.
עדא אן תנט׳רהם בעיניך, ופנא אלט׳אלמין תרי.
רק שאתה תראה אותם בעינים שלך. ותראה את חיסול הרשעים.
רק, רק תראה אותם בעיניך וכליון הרשעים תראה.
ופירשתי ושלומת, כליון, תרגום תם1 כאמרו עד תם כל הדור2. ואחר כך אומר לו על ה׳ כי בי חשק ואפלטהו.
1. כן תרגם אונקלוס כי אם תם הכסף בבראשית מז יח ארי שלים כםפא. וכן עד תם שנת ממכרו בויקרא כה כט עד משלם שתא דזבינוהי.
2. במדבר לב יג. דברים ב יד. ודוקא שתי אלה תרגם אונקלוס עד דסף כל דרא. וכן תרגם גם היונתן. ושמא אין כוונת רבינו לתרגום פסוק זה אלא הביאו לדוגמת כליון הרשעים.
ופסרת ושלומת, פנא, תרגום תם כקולה עד תם כל הדור. ת׳ם יקול לה ען אללה כי בי חשק ואפלטהו.
ושלומת – כליון, ולמה.
and...the annihilation Heb. ושלמת, complete destruction. And why?
רק – טעם שלומת רשעים – כי השם הביא עליהם דבר לשלם להם כפעלם.
ONLY WITH THINE EYES SHALT THOU BEHOLD. The meaning of and see the recompense of the wicked is that God will bring1 pestilence upon the wicked in recompense for their deeds.
1. Literally, “brought.”
רק בעיניך – אתה תראה מות הרשעים שלא ישבו בסתר עליון כמוך, ואתה תהיה בשלום.
סוף דבר שלא יבאו עליו הצרות בפרט, אלא שבבא הגזרה כללית, והנך רואה בעיניך, ואליך לא יגש, רק שתביט בעיניך רעתם וענשם. ושלומת רשעים ר״ל העונש שהאל משלם להם תראה.
1. ׳שילומת׳ – תשלום שלהם. רד״ק: מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרעה.
רק וגו׳ – מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרעה.
תביט – תראה ההבטה מציין שימת לב על הדבר כמ״ש (ישעיהו ה׳).
רק, מה שתביט בעיניך ותראה את הנופלים סביב לך ותעיין בזה, ואז תראה כי הוא שלומת רשעים – שה׳ משלם להם את ענשם בהשגחה, וע״כ לא יגע רע בצדיקים המושגחים לטובה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
For you have made Hashem, who is my refuge,1 the Most High, your dwelling place.
1. my refuge | מַחְסִי – This translation follows Radak and Sforno who understand the verse to be continuing the second person address to the one who trusts in Hashem. This necessitates rearranging the order of the words in the verse. Cf. Rashi who suggests that the verse is elliptical, missing the word "say", having it read: "For you [say], 'Hashem is my refuge'. You have made the Most High your dwelling place." It is also possible that the entire verse is a break from the psalmist's original address, with him instead turning to Hashem to proclaim his own faith: "For you, Hashem, are my refuge. You have made Your dwelling place on high." [According to this reading " עֶלְיוֹן" (on high) is not an epithet for Hashem, but a location.]
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Solomon answered and said: “For you are my confidence, O LORD; in the highest dwelling place you have placed the house of your presence.”
כי אתה ה׳ מחסי עליון שמת מעונך – אמר ר׳ חנינא נפשי מן תכלתא ועיינא לי מן קודחתא נתת את התורה בתחתונים אצלנו ועליון שמת מעונך.
אד׳ קלת ללה אנת מכני, וג׳עלת אלעאלי מאואך.
ואם תאתר לה׳ אתה הוא נותן לי את הכח. ועשית את העליון [הקב״ה] מעון (מקלט) שלך.
כי, כיון שאמרת לה׳ אתה מחסי ושמת את העליון מעונך.
כי אמרת אתה י״י מחסי – והרי זה מקרא קצר.
ועליון שמת מעונך – את הקב״ה שמת מעון מבטחך.
For you You said, "The Lord is my refuge." This is an elliptical verse.
the Most High you made your dwelling You made the Holy One, blessed be He, the seat of your trust.
כי – דברי המשורר לעבד י״י: כי אתה העבד, י״יא שהוא מחסי עליון שמת מעונך, והוא לעולם למעלה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״י״י״.
FOR THOU HAST MADE THE LORD … THY HABITATION. The poet tells the servant of the Lord: “You, the servant of the Lord – Who is my refuge – made the Most High – Who is always above1 – your covering.
1. See above note.
כי אתה י״י מחסי – דברי המשורר לחסיד, כל זה השלום יהיה לך לפי שאתה שמת מעונך י״י עליון שהוא מחסי גם כן.
ובמה אתה זוכה לזאת ההצלה מצד בטחונך באל ית׳. כי אתה שמת מחסך וסתרך ה׳ שהוא מחסי, ועליון על הכל, לעשות חפצו. ומצד היות בטחונך בו ית׳ לבד, הוא ישמרך מכל היזק.
כי אתה ה׳ מחסי עליון שמת מעונך. ותזכה לכל זה מפני ש׳אתהשמת מעונך׳ - האל יתברך, שהוא ׳מחסי׳ - שאני מתגונן בו1, והוא ׳עליון׳:
1. עשית את ה׳ שאני מתגונן בו למעון ומחסה. ורש״י פירש ׳ כי אתה – אמרת ה׳ מחסי - והרי זה מקרא קצר׳, ולפירוש רבינו לא חסר כלום, כי ׳שמת׳ ממלא אותו.
מעונך – מלשון מעון ומדור.
כי אתה – כאשר תאמר אתה ה׳ מחסי ועל אל עליון תשים מעונך ר״ל תבטח בו כאדם הבוטח במדורו לחסות בו מזרם וממטר.
כי אתה – סדרו כי אתה שמת מעונך ה׳ עליון מחסי.
כי אתה – מבאר מדוע אליך לא יגש, מפני שאתה שמת מעונך את ה׳ עליון אשר הוא מחסי, כאילו אינך שוכן בין התחתונים ואין מגורתך בעוה״ז רק בעולם העליון אצל ה׳ שהוא מחסי, (ר״ל מחסה של המלאכים בני עליון שבהם לא יגעו רעת העולם השפל), וע״כ לא יגעו בו רעת העולם הזה כמו שלא יגעו בבני מרום המלאכים החוסים בה׳.
כי אתה – אמרת ה׳ מחסי, ופעל אמר חסר בהרבה פסוקים כאלה אף שלא בלשון השיר, מנשה כי (אמר) נשני אלהים וגו׳ (פרשת מקץ) ורבים כמהו.
The lord of the world responded and thus he said: “No harm shall happen to you; and no plague or demon shall come near to your tents.”
ונגע לא יקרב באהלך – עד יום שהוקם המשכן היו המזיקין מצויין, משהוקם המשכן כלו המזיקין שנאמר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן [וסמיך ליה יברכך ה׳ וישמרך ישמרך מן המזיקין], ביום שכלו המזיקין מן העולם.
לא תאונה אליך רעה – אמר רב הונא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, לאדם רע אין מראין לו חלום רע, תניא נמי הכי כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב, כל ימיו של אחיתופל לא ראה חלום רע, ולא חזא דוד חלמא טבא והכתיב לא תאונה אליך רעה, שלא יבהלוך חלומות רעים והרהורים רעים, ונגע לא יקרב באהלך, שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך, לא קשיא הא דחזא הוא הא דחזו ליה אחריני, וכי לא חזא הוא מעליותא היא והא אמר ר׳ ינאי א״ר זירא כל הלם שבעה ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר שבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע, הני מילי היכא דלא חזא כלל אבל חזא ולא ידע מאי חזא שפיר דמי.
לא תאונה אליך רעה – א״ר חסדא א״ר ירמיה בר אבא שלא ישלוט בך יצה״ר, ונגע לא יקרב באהלך שלא תמצא אשתך ספק נדה כו׳. ד״א לא תאונה וגו׳ שלא יבעתוך חלומות רעים וכו׳, ונגע לא יקרב באהלך שלא יהא לך בן או תלמיד מקדיח תבשילו ברבים, עד כאן ברכו אביו מכאן ואילך ברכתו אמו.
פליס יצל אליך אלשר, ואלבלא לא יקרב כ׳באך.
לא תגיע אליך הרעה. והמגפה לא תתקרב לאוהלים שלך.
לא, לכן לא תגיע אליך הרעה. תרגם תאנה ״יצל״ הגעה, וכן תרגם והאלהים אנה לידו בשמות כא יג. וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם כי נפלא הוא. וכן תרגם גם במשלי יב כא.
No...will befall Heb. לא תאנה, will not happen. Similarly: "and God allowed it to happen (אנה) to his hand" (Shemot 21:13).
לא תאונה אליך רעה – לא תזדמן, כמו: והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג).
על כן: לא תאונה – סבוב, כדרך: אנה לידו (שמות כ״א:י״ג).
רעה – הם התחלואים.
באהלך – דרך משל, כמו: ופסח י״י על הפתח (שמות י״ב:כ״ג).
THERE SHALL NO EVIL BEFALL THEE. Te’unneh means “befall.” It is similar to the word innah (cause it to come) in cause it to come to hand(Exodus 21:13).1
EVIL. The reference is to illnesses.
THY TENT. This is a metaphor.2 It is like the Lord will pass over the door(Exodus 12:23).3
1. Both words come from the same root: alef, nun, heh.
2. It means, “no plague shall befall you or your family.” – Radak.
3. This means, “no one in your house shall die.”
לא תאנה – לא תזדמן באהלך בך ובאשתך ובבניך.
לא תאונה אליך רעה ר״ל תזדמן, מענין אנה לידו (שמות כא, יג). או ענינם גרמה וסיבה, בענין לא תסבב, כלומר, אפי׳ ע״י סיבה וגלגול וכו׳. לא יקרב באהלך שום פגע,
לא תאונה אליך רעה. בפרטות מן האויבים: ונגע. ממקרי הזמן:
תאונה – ענין הזדמנות כמו והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג).
לא תאונה – אז לא תזדמן לך רעה.
ונגע וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.
תאונה – תסובב אליו, ועיין ההבדל בין אנה ובין קרה (ירמיהו ב׳ כ״ד).
יקרב באהלך – פעל קרב נקשר עם אל בכ״מ, וע״כ פרשתי שמלת אליך נמשך לשנים ונגע לא יקרב אליך באהלך.
לא תאונה אליך רעה – מוסיף לאמר שאם ירצה איש להפגיע בך איזה רעה, הרעה עצמה לא תרצה להיות מאונה אליך, וכן ברעות טבעיות נגע לא יקרב (אליך) באהלך – הגם שהנגע תהיה באהלך לא תקרב אליך, כאילו הרעה והנגע עצמם לא ירצו לפגוע בך ולהרע לך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
For he will command his angels concerning you to guard you in all your ways.
כי מלאכיו יצוה לך – רבי יהודה אומר מי גדול הפוטר או הנפטר. הוי אומר הפוטר גדול מן הנפטר. אם כן גדול היה יעקב אבינו (מתפרש) מן המלאך. מה המלאך אומר לו (בראשית ל״ב:כ״ו) שלחני כי עלה השחר. הרי יעקב פוטר למלאך. רבי יוסי אומר מי גדול הנושא או הנישא. הוי אומר הנישא גדול. הדא הוא דכתיב על כפים ישאונך. רבי יהודה אומר בשעה שהיה יעקב מהרהר ואומר שנים עשר שבטים אני מעמיד. מה עשה נטל שנים עשר אבנים ונתן תחת מראשותיו ואמר אם נעשו כולן אחת יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים. ולבו היה מתכוין לבוראו שנאמר (שם כ״ח:י״א) ויקח מאבני המקום וישם. שנעשו אבן אחת. רבי נחמיה אמר שלשה אבנים היו ואמר אם מיחד השם שמו עלי כשם שיחד שמו על אבותי יעשו כולן אחת. עמד ומצאן כולן אחת שנאמר (שם י״ח) ויקח את האבן. מלמד שנעשו כולן אחת. ורבנן אמרי אבנים שנים. והשכים יעקב ומצאן אחת והיה בפחד גדול ואמר ביתו של הקב״ה במקום הזה ולא ידעתי שכינתו שנאמר (שם י״ז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים. מכאן אמרו כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה שנאמר וזה שער השמים. חזר יעקב ללקט את האבנים ומצאן אחת לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה שנאמר ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקב״ה נטל רגל ימינו וטבע אותה עד עומק תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא נותן סניף לכיפה. לפיכך נקראת אבן שתיה ששם טבור הארץ ומשם נפתחה כל הארץ ועליה היכל ה׳ שנאמר (שם כ״ב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. נפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה והיה מתפלל לפני השם ואומר רבונו של עולם אם תשיבני במקום הזה בשלום אז אזבחה לפניך זבחי תודה ועולה שנאמר (שם כ׳) וידר יעקב נדר לאמר. ונדר ושלם ומשם נשא רגליו ושם הניח את הבאר שהיתה הבאר מהלכת לפניו. ובהריפת עין בא לחרן שנאמר (שם י׳) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ועליו הכתוב אומר (משלי ד׳:י״ב) בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל. א״ר חנינא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן המלאכים טענו אותו שנאמר על כפים ישאונך. ולא צרו צעדיו של יעקב ולא נכשל כחו וכגבור גלל את האבן מעל פי הבאר. והיתה הבאר עולה ושופעת מים חוצה לה וראו הרועים ותמהו שכולם לא היו יכולין לגלול את האבן והוא לבדו גלל אותה שנאמר (בראשית כ״ט:י׳) ויגש יעקב (לבדו) ויגל את האבן.
כי מלאכיו יצוה לך וגו׳ – עד על שחל ופתן תדרוך ע״כ ברכתו אמו מכאן ואילך ברכתו שכינה. כי בי חשק וגו׳ כי מלאכיו יצוה לך, שני מלאכים המלוין לו לאדם מעידין עליו (כתוב בישעיה ברמז תכ״ג).
רמז תתמג
רבי אלעזר בר׳ יוסי הגלילי אומר אם ראית צדיק יוצא לדרך ואתה מבקש לצאת לאותה הדרך הקדם (על ימיו) [עליו] שלשה ימים או אחר (על ימיו) [עליו] שלשה ימים כדי שתצא עמו לדרך מפני שמלאכי שלום מלוין אותו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, ואם ראית רשע יוצא לדרך הקדם עליו או אחר עליו שלשה ימים כדי שלא תצא עמו לדרך מפני שמלאכי שטן מלוין אותו שנאמר הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו. ר׳ מאיר אומר מי גדול המושר או הנשמר, מן מה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך הוי הנשמר גדול מן השומר. ר׳ יהודה אומר מי גדול הנושא או הנשא, מן מה דכתיב על כפים ישאונך הוי הנשא גדול מן הנושא. ר״ש אומר מי גדול המשלח או המשתלח, לא תאונה אליך רעה, א״ר יוחנן עד שלא הוקם המשכן היו המזיקין מתגרין לבריות, משהוקם ונגע לא יקרב באהלך, א״ל ריש לקיש למה נלמד מספר תהלים נלמד ממקומו דכתיב יברכך ה׳ וישמרך מן המזיקין, אימתי ויהיה ביום כלות משה גו׳.
אד׳ יאמר לך במלאיכתה, יחפט׳ונך פי ג׳מיע טרקך.
לפי שהוא יצוה על המלאכים שלו שישמרו אותך בכל דרכיך.
כי – לך – בעבורך, כמו: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג).
FOR HE WILL GIVE HIS ANGELS CHARGE OVER THEE. The word lakh (over thee) means “on your behalf.” Compare this to li (of me)1 in say of me: He is my brother(Gen. 20:13).
1. Literally, to me. See Ibn Ezra on verse 2 and the notes thereto.
כי מלאכיו יצוה לך – בַעֲבוּרְך, כמו: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג). יצוה מלאכיו בעבורך שישמרוך בכל אשר תלך, כמו שאמר בתורה: הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך (שמות כ״ג:כ׳).
כי האל ית׳ בבטחך בו יצוה מלאכיו לך, ר״ל בעבורך, כענין אמרי לי אחי הוא (בראשית כ, יג). לשמרך בכל דרכיך ר״ל שיסבב בהשגחתו סיבות להצילך מן המקרים והפגעים.
(יא-יג)כי מלאכיו יצוה לך - עליך, לשמרך, באופן כי על כפיים ישאונך, על שחל ופתן תדרוך, אפילו מהיזק הרגיל להיות בטבע1:
1. ׳המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ רגלי כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ והוא משל על גודל השמירה וההשגחה׳ (מצודות).
(יא-יב)כי – יאמר הגם שמלאכיו אשר יצוה ה׳ לך ויזהירם לשמרך בכל דרכיך הם על כפים ישאונך ולא יניחו אותך לעבור על הארץ ברגליך, כי ייראו פן תגוף באבן רגלך אף נגיפה קלה, והם מוזהרים על שמירתך ולכן ישאו אותך על כפים בל תקרב אל דבר מזיק כלל.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
They shall carry you on their palms, lest your foot stumble1 on a stone.
1. lest your foot stumble | פֶּן תִּגֹּף... רַגְלֶךָ – For this usage of "נגף", see Yeshayahu 8:14, where it is parallel to "מכשול", a stumbling block. Alternatively: "lest you strike your foot..."
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
They will lift you up by their strength, lest you stumble on the evil impulse, which is likened to the stones at your feet.
על כפים ישאונך – אמר ר׳ אבהו בשם ר׳ יוחנן כתיב כי הנה ה׳ יוצא ממקומו ונמסו ההרים תחתיו, ומה אם בשעה שהקב״ה יוצא נמסו ההרים תחתיו כאן שכתוב והנה ה׳ נצב עליו על אחת כמה וכמה, היכן היה יעקב באותה שעה, המלאכים טענו אותן שנאמר על כפים ישאונך.
יחמלונך עלי אלכפין, כלא תצדם רג׳לך בחג׳ר.
ועל שתי כפות הידים ירימו אותך. כדי שלא תנגף הרגל שלך באבן.
פן תגף – פן תכשל וכן כל לשון נגיפה אצופיר בלעז.
lest...stumble Heb. תגף, lest it [your foot] stumble, and so every expression of נְגִפָה, acupir, azoper, to hit, strike against.
על – כאילו ישאונך על כפים.
ות״ואתגוף – בעבור הרגל, על דרך: כי עם אבני השדה בריתך (איוב ה׳:כ״ג).
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״ו״ו״.
THEY SHALL BEAR THEE UPON THEIR HANDS. They shall, so to speak, bear you upon their hands.1
[LEST THOU DASH] The tav of tiggof (thou dash)2 refers to the foot. Our verse is similar to For thou shalt be in league with the stones of the field(Job 5:23).3
1. They shall bear thee upon their hands is not to be taken literally.
2. The tav of tiggof can be either a second-person masculine or a third-person feminine imperfect prefix. Thus, tiggof can mean “you will dash” or “it will dash.” According to Ibn Ezra, it means “it will dash.” Therefore, Ibn Ezra renders our clause “lest thy foot dash against a stone.”
3. That is, the stones of the field will not harm you.
על כפים – פן תגוף – פועל עומד, כמו: תנגוף. או התי״ו לנגד האדם והוא פעל יוצא. אמרא כאלו המלאכים ישאוך שלא תנגףבבאבן, כמו: עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך (איוב ה׳:כ״ג).
א. כן בכ״י פריס 207, פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בדפוסים נוסף כאן: ״תהיה כל כך מוצלח שיראה בעיניך״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 2063, ברלין 547. בכ״י פריס 207: ״תנגוף״.
ולהפלגת עילוי השמירה אמר דרך משל שאותם המלאכים ישאוך על כפים מיראתם שמא תגוף באבן רגלך, הכל משל שישימך רחוק מן המקרים ולא יביאך לידי נסיון.
On the lion and viper you shall tread;1 you shall trample young lion and serpent.
1. you shall tread | תִּדְרֹךְ – The implication is that even if you tread upon dangerous animals and snakes you shall not be harmed (Ibn Ezra, Radak).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
You will trample on1 the lions' whelp and the adder; you will tread down the lion and the viper.
1. Trample on: kick.
על שחל ופתן תדרוך – כל י״ב חדש שהיה נח בתיבה היה מהלכו על נחשים ולא היו מזיקין אותו שנאמר על שחל ופתן תדרוך. כי בי חשק. אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין. על ידי שאינן יודעין בשם המפורש. אבל לעתיד לבוא הקב״ה מודיען כמו שנאמר (ישעיהו נ״ב:ו׳) לכן ידע עמי שמי. באותה שעה הם מתפללין ונענין שנאמר יקראני ואענהו. א״ר יצחק בשם ר׳ אחא אם מבקשים הם אותי בשעה שמגיע להם הצרה מיד אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו. אמר אסף לישראל כל מי שהוא מציל אותך תכבדהו בתפלה והוא מציל אותך ומוציאך מן הצרה והוא נותן לך כבוד (יציאה ויוציאך מן הצרה). הוי אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב״ה.
על שחל ופתן תדרוך – אמר ר׳ לוי כל שנים עשר חדש היה נח מדייש על הנחשים ועל העקרבים ולא היו מזיקים אותו שנאמר על שחל ופתן תדרוך.
ותטא אלשבל ואלשג׳אע ותדוס אלצ׳רגאם ואלתנין.
ואתה תדרוך על השחל (אחד משמות האריה) ועל האמיץ. ותרמוס את הכפיר (אחד משמות האריה) והתנין.
ופתן, ״אלשג׳אע״ על שלשה אופני תרגום רבינו למלת ״פתן״ ראה לעיל נח ה.
על – כדרך וחית השדה השלמה לך (איוב ה׳:כ״ג) אפילו תדרוך עליהם ותרמסם לא ירעו לך.
THOU SHALT TREAD UPON THE LION AND ASP. This is similar to and the beasts of the field shall be at peace with thee(Job 5:23).1
[THE YOUNG LION AND THE SERPENT SHALT THOU TRAMPLE UNDER FEET.] They will not harm you even if you step upon them and trample them.
1. The point of both verses is that you will not fear the beasts.
וכן אמר: הנה על שחל ופתן תדרוך ותרמוס עליהם ולא יזיקוך.
ואמר על שחל ופתן ר״ל שתמשול בחכמתך ובשכלך על האויבים החזקים והתקיפים.
(יג-יד)על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין – הדורך הוא כדרכו, והרומס משחית הדבר, (כמ״ש ישעיה ס״ג ג׳), והכפיר הוא הצעיר מן השחל, והתנין קטן מן הפתן, על שחל הגדול תדרוך ברגליך, ואת כפיר הקטן תרמוס בדרכך עליו, נגד תדרוך אמר ואפלטהו, ונגד תרמוס אמר אשגבהו, שהוא יותר מן ההפלטה שעוד יתגבר על המזיק לרמסו בכחו.
וידע שמי – הוא יותר מן החושק, שחושק אל הדבר ולא השיגו עדיין.
(יג-יד)על – אבל ה׳ יאמר, לא אעזוב את שמירתו אל מלאכים, שהם ישמרוהו בדרך הטבע שיתרחק מן המזיק ושינצל בדרך הקרוב אל הטבע, כי רק בעצמו אשמרהו בענין נעלה מדרך הטבע, ואין אומר שלא תנשא עוד על כפים להתרחק מן המזיק, רק תלך על הארץ גם על סכנה היותר גדולה, ובכל זה לא יגע בך רע ע״פ הנס והפלא, ואני אומר שעל שחל ופתן תדרוך ולא יזיק אותך, וגם תרמוס כפיר ותנין תרמסם ותכלם בדרכך עליהם, כי אין שמירתך ע״י ממלאכים ושלוחים בענין קרוב אל הטבע רק ע״י ה׳ בעצמו, כי אחר שבי חשק אפלטהו בעצמי מן הצרה, הגם שיהיה במקום סכנה, וע״י שידע שמי שהיא מדרגה יותר גדולה מן החשק, שזה כבר השיג את חשקו וידע שמי,
אשגבהו שעוד יתגבר על המזיקין.
שחל – בחילוף למ״ד ברי״ש (להצהיל־להצהיר) שחר, אריה ששער צוארו נוטה לשחור והוא הנמצא בארץ ערב וחזק ועז מאד, בעוד שחברו האריה מגזרת אור שערו צהוב, וכפיר אולי הוא בחילוף אותיות גיכ״ק ובומ״ף (ויסגרו־ויסכרו, גכ־גף) גביר, האריה ביתר כחו וגבורתו.
פתן – בחילוף אותיות פתל, נחש הנפתל על טרפו וחונקו; תנין הוא הרמש הגדול הנקרא קראקאדיל החי בנילוס הנהר ומשמיע קול יללה כבכית עולל ויונק ומזה שמו מגזרת לתנות לבת יפתח הגלעדי (שופטים י״א:מ׳) וכן כתוב (איוב ל׳:כ״ח־כ״ט) קמתי בקהל אשוע אח הייתי לתנים, ואע״פי שתנים במ״ם היא מן חיה תרגמה שד״ל כלב הבר, מ״מ גם היא שמה מגזרת תאניה ואניה, מחמת קול יללה שמשמעת.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Because he has desired Me,1 I will rescue him; I will raise him high2 for he has known My name.
1. Because he has desired Me | כִּי בִי חָשַׁק – From this verse until the end of the hymn, the speaker is Hashem.
2. raise him high | אֲשַׂגְּבֵהוּ – The implication might be that Hashem will exalt him (parallel to: "I will glorify him" in the next verse), or that Hashem will fortify him and be for him a stronghold, a "משגב", a secure height (Radak);
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Because he has taken pleasure in my word, and I will deliver him; I will exalt him because he knows my name.
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי – א״ר יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר מפני מה ישראל מתפללין בעולם הזה ואינן נענין, על ידי שאינם יודעין שם המפורש, אבל לעתיד הקב״ה מודיעם שנאמר לכן ידע עמי שמי וגו׳, באותה שעה הם מתפללין ונענין שנאמר יקראני ואענהו.
והוא [הקב״ה] יאמר עליך: אני אציל אותו לפי שהוא חשק ביראה שלי. ואתן לי נצחון לפי שידע את השם שלי.
כי, ויאמר הוא הקב״ה עלין כיון שחשק במשמעתי ועבודתי אפלטהו.
כי בי חשק – הנביא מדבר במקום הקב״ה, כי הוא שלוחו.
כי – אלה דברי השם למלאכים. וזאת היא המצוה שצום בעבורך שאמר להם כי זה עבדי.
בי חשק ואפלטהו אשגבהו – שלא יוכל האויב להרע לו בעבור שהוא יודע סוד שמי.
BECAUSE HE HATH SET HIS LOVE UPON ME, THEREFORE WILL I DELIVER HIM; I WILL SET HIM ON HIGH. God tells this to the angels.
The following is the charge which God, on your behalf, charged the angels. God told the angels, “For this is My servant. He hath set his love upon Me; therefore will I deliver him. I will set him on high so that no enemy will be able to harm him. I will set him on high because he knows the secret of My name.”
כי בי חשק – האל אמר עליך: כי בי חשק ואפלטהו – זהו סבת ההצלה, כי אהבני אהבה גדולה עד שחשקת בי.
אפלטהו ואשגבהו בעבור שידע שמי – אהיה לו מפלט ומשגב שלא יגע בו שום מזיק. וידיעת השם המפורש שהוא בן ארבע אותיות היא אהבת האל, והיא ההשגה השלימה שיוכל כל אדם להשיג בעודנו גוף.
ודרך הנבואות לדבר פעם על דרך נמצא ופעם לנוכח ועל דרך נסתר. והוא אמרו עתה כי בי חשק ואפלטהו, ר״ל בדין עלי שאשגיח עליו בכל מיני השגחה הנזכרת, כי נפלאה אהבתו לי לדבקה בי ויגעל בכל זולתי, וזהו ענין החשק. ואשגבהו ר״ל אחזקהו ואאמצהו. כי ידע שמי, כלומר, לא שכחו עם התאחרו והשתקעו בין האומות.
כי בי חשק. וכש׳יצווה למלאכיו לשמרך׳, יאמר, מצותי זאת היא מפני שבי חשק ואפלטהו - מן הרע בגלות, אשגבהו - בקיבוץ גלויות לתת לו מעלה1: [אשגבהו כי ידע שמי]2:
1. אבע״ז: אלה דברי ה׳ למלאכים, וזאת היא המצוה שצום בעבורך שאמר להם כי זה עבדי בי חשק ואפלטהו אשגבהו שלא יוכל האויב להרע לו בעבור שהוא יודע סוד שמי.
2. ראה איוב (יא יג-טו) לכך אני אומר, אם אתה הכנות לבך לעיין באלוהיות, ופרשת אליו כפיך כאמרו (תהלים צא יד-טו) ׳כי ידע שמי, יקראני ואענהו׳, כי אז תשא פניך ממום. ׳ושב ורפא לך׳ (ישעיה ו י)׳.
אשגבהו – ענין התחזקות.
כי בי חשק – כה יאמר ה׳ הואיל וחשק בי לכן אצילהו מן החיות הממיתים.
כי ידע שמי – הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני.
He will pray in my presence and I will answer him; I am with him in distress, I will save him and glorify1 him.
1. Glorify: exalt.
עמו אנכי בצרה – אפר מקלה היו נותנין על גבי התבה משום עמו אנכי בצרה. עמו אנכי בצרה, א״ר יודן משל למה הדבר דומה לאשה עוברת שהיה לה כעם עם אמה ועלתה אמה למעלה, ובשעת לידתה היתה צווחת מלמטה והיתה אמה שומעת קולה מלמעלה והיתה אף היא צוחת כנגדה, והיו שכנותיה אומרות לה מה טיבך וכי את יולדת עמה, א״ל בתי יולדת בצער אע״פ שהכעיסתני איני יכולה לסבול צווחתה אלא הריני צווחת עמה, כך אמר הקב״ה ביתי חרב ובני שלולין בקולרין ואיני מצר, וכה״א ועתה מה לי פה נאם ה׳ כי לקח עמי חנם. וכן אתה מוצא למה נגלה הקב״ה למשה מתוך הסנה ולא מתוך אילן אחר, אמר הקב״ה הם נתונים בשעבוד ואני נגלה מתוך אילן אחר לפיכך מתוך הסנה שכלו מלא קוצים.
ואד׳א ידעוני אג׳יבה, ואנא מעה פי כל שדה אכ׳לצה ואכרמה.
ואם הוא יקרא לי אני אענה לו. ואני עמו בכל צרה שאני אציל אותו ואכבד אותו.
יקראני, וכאשר יקראני אענהו, ואני עמו בכל צרה אחלצהו ואכבדהו. כלומר בכל צרה שתבוא עליו אהיה עמו לחלצו.
עמו אנכי בצרה – לעזרו כשהוא בצרה.
אחלצהו – ממנה, ולא עוד אלא שאכבדהו.
יקראניא – ובעת שיקראניב בשמי ובבא הצרה על אנשי דורו כפי גזירותי אני אהיה עם עבדי.
ואחלצהו ואכבדהו – שלא יצטרך לזולתי.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יקראנני״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שיקראנני״.
HE SHALL CALL UPON ME AND I WILL ANSWER HIM. When, in accordance with My decrees, trouble comes on the people of my servant’s generation, I will be with him when he calls upon Me by My name. I will rescue him and bestow honor upon him, so that he will not have any need for anyone but Me.
יקראני – בכל עת שיקראני אענהו, ואם יזדמן במקום צרה לא יפחד כי אנכי עמו ואחלצהו מצרה שלא יגיע לו שום נזק.
ואכבדהו – אתן לו חן וכבוד בעיני בני אדם.
ובדרש: אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר: מפני מהא יש מתפללין בעולם הזה ואינן נענין? על שאינם יודעים שם המפורש. אבל לעתיד לבא מודיעו, שנאמר: לכן ידע עמי שמי (ישעיהו נ״ב:ו׳). באותה שעה יהיו מתפללין ונענין, כי בי חשק וגו׳ (תהלים צ״א:י״ד)כי ידע שמי יקראני ואענהו.
אחלצהו ואכבדהו – אמר ר׳ אבהו בשם ר׳ לוי: אסף אמר: אחלצך ותכבדני (תהלים נ׳:ט״ו) – מי שהואב מצילך מן הצרה אתה צריך לכבדו, אבל משה אמר: אחלצהו ואכבדהוג – הוא מוציא מן הצרה והוא נותן לו כבוד והוא נותן לו יציאה: ויוציאך בכחו להוריש גוים גדולים (דברים ד׳:ל״ז-ל״ח) – מוציאו מן הצרה ונותן לו יציאה, הוי: אחלצהו ואכבדהו.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207 הושמט: ״אתן לו חן... מפני מה״ וחלק נוסף בגיליון.
ב. כן בכ״י פרמא 3239, מינכן 363. בכ״י פריס 207: ״הוא״.
והוא לדעתי עמו אנכי בצרה, כלומר, שעם תוקף צרותיו לא עזב אמונתו ולא נטה מני ארח, אבל אנכי בקרבו, ור״ל עיניו ולבו תמיד אלי. או נפרש עמו אנכי בצרותיו להושיעו מהם. או רמז לענין בכל צרתם לו צר (ישעיה סג, ט) כמו שביארנו.
עמו אנכי בצרה. במלחמת גוג ומגוג: אחלצהו. ׳וממנה יוושע׳1(ירמיהו ל ז): ואכבדהו. כאמרו (ישעיה כד כג) ׳ונגד זקיניו כבוד׳:
1. בירמיה (ל ז) ׳הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׳, וזה יהיה במלחמת גוג ומגוג שתהיה לפי שעה צרה לישראל (רד״ק שם), הרי שזוהי ׳צרה׳ הנזכרת כאן.
ואענהו – הוא״ו בגעיא והעי״ן בחטף סגול.
עִמוֹ אָנֹכִי בצרה – הבי״ת רפויה.
אחלצהו – ענין הוצאה ושליפה.
יקראני – לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו.
עמו אנכי בצרה – בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנו.
אחלצהו – אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו.
יקראני – שיעורו יקראני בצרה ואענהו ״עמו אנכי״ מבאר למה לא ישאהו על כפים בל יקרב במקום סכנה, ולמה יניחהו במקום שחל ופתן ומזיקין, שזה יהיה שעי״ז יקראני בצרה, ויתפלל לפני, זאת שנית שאענהו שעמו אנכי, וישיג שאני עמו לשמרו, משא״כ אם לא יהיה במקום סכנה כלל, לא יקרא אלי, וגם לא ישיג בחוש שה׳ עמו כי יתלה הכל בטבע,
ואחלצהו ואכבדהו שעי״ז ישיג כבוד, אחר שיראו כולם שאני עושה לו נסים, וגם ר״ל שיענהו בצרה שהיא עמו, ושהצרה היא לטובתו, ואינה מחמת הסתרת פנים רק בהשגחה, ושאחלצהו ועוד יהיה לו כבוד, ועי״ז
ואכבדהו – לעיני בני ישראל וכן כתוב (יהושע ו׳:כ״ז) ויהי שמעו בכל הארץ.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will satisfy him with length of days; I will show him my redemption.
אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי – א״ר אבהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב״ה.
טול אלעמר אשבעה, ואוריה מגות׳תי.
אריכות הימים אני אשביע אותו. ואני אראה לו את ישועתי.
ארך – מספר ימיו אמלא והפרד כבודו מעל גופו.
אראהו בישועתי – הטעם שיהנה מזיו שכינה. וזאת היא ישועת השם באמת.
או רמז לימות המשיח.
WITH LONG LIFE WILL I SATISFY HIM. I will fulfill the number of his days. When the glory1 will separate from his body, I will make him behold My salvation; that is, he will enjoy the splendor of God’s presence. The latter is the true salvation of the Lord. On the other hand, our verse might be alluding to the days of the Messiah.
1. The soul.
אורך ימיםאשביעהו – בעולם הזה אשביעהו ארך ימים, ובעולם הבא.
אראהו בישועתי – שתהיה נפשו נושעת לפניו. או כלו לעולם הבא.
או פירוש: בישועתי – ימי הישועה בבא המלך המשיח, כלומר אם ימות בגלות זה החסיד, אראהו בישועתי כשאושיע ישראל מהגלות, כי אחייהו בתחית המתים שתהיה בעת הישועה.
וראה והבן כי כל זה המזמור שהוא הבטחת החסיד אינו כלו אלא בהצלת הנזקים, וכן קראהו רבותינו ז״ל שיר של פגעים, כלומר שמירת הפגעים, וזה סוד גדול למבינים.
ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי בזמן הגאולה, או רמז על הישועה הנצחית לעולם.
אורך ימים [אשביעהו]. בימות המשיח: ואראהו בישועתי. לעולם הבא1:
1. רד״ק: בעולם הזה אשביעהו אורך ימים, ובעולם הבא אראהו בישועתי, שתהיה נפשו נוֹשַׁעַת לפני, או כולו לעולם הבא. או פירושו: בישועתי, ימי הישועה בבוא מלך המשיח. כלומר, אם ימות בגלות הזה החסיד, אראהו בישועתי, כשאושיע ישראל מהגלות, כי אֲחַיֵּהוּ בתחיית המתים שתהיה בעת הישועה.
אשביעהו – יהיה שבע מהם לגודל הריבוי.
ואראהו – בעיניו יראה בימיו תשועת ה׳.
ארך ימים אשביעהו – כמו שהיה באיוב שע״י יסוריו האריך ימים, וגם אראהו בישועתי שעי״כ יראה ישועה השגחיית.
ואראהו בישועתי – מלחמת ל״א מלכים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
דבור זה הוא בעבד הצדיק.