×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ א
For the leader; with string-music. Maschil of David
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְשַׁבָּחָא עַל מִלֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא שִׂכְלָא טָבָא עַל יַד דָוִד.
For praise, with the words of a hymn; good teaching composed by David.
למנצח בנגינות משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי, אמר רבה בר בר חנה כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר סכל נא עצת אחיתופל לא נתירא דוד אלא הימנו הוי האזינה אלהים תפלתי וכגו׳ הקשיבה לי וגו׳ מני עקב רשע, א״ל הקב״ה לא אמרת אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי לא אירא מרבבות עם, אמר לפניו רבש״ע תן לי מאותם ארדוף אויבי ואשיגם, וכן אמר דוד לפני הקב״ה אין זה מאותם וכן הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא, וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי.
מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין באלחאן.
שבח דוד שבו משבח את המתמידים בלחנים.
מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם בנגינות. כן הוא בכל הנוסחאות, ואם אין כאן טעות כללית הרי ברור שהיה לפני רבינו ״מזמור״ במקום ״משכיל״.
למנצח בנגינות משכיל
למנצח בנגינות משכיל לדוד – זה המזמור אמרו דוד כשברח מירושלם מפני אבשלום ונאמר לו כי אחיתופל בקושרים.
(הקדמה)
זה המזמור נאמר על קצת מעבדי שאול שהיו מראים עצמם אוהבים לדוד, כמו שאמרו לו ׳וכל עבדיו אהבוך׳ (שמואל א׳ יח כב), ובגדו בו, והיו מסיתים את שאול עליו. ואמר:
(א-ג) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד, הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וגו׳. המזמור הזה סובב על מה שמתרעם דוד על שרים רבים שהיו רודפים אותו ומבקשים את נפשו לקחתה. ו׳תפילה׳ – כבר אמרנו (תהלים נד ד-ה) שיאמר על מה שיתפלל האדם לה׳ שיצילהו מרעתו הסובבת אותו. ו׳תחינה׳ – תיאמר על מה שיבקש האדם מה׳ יתברך על צד החסד ומתנת חינם. ו׳שיחה׳ – תיקרא התפילה שבה יספר האדם כל צרותיו אחת לאחת. ומילת ׳המייה׳ – היא הזעקה והשוועה באהה ואבוי. ויאמר אם כן, הַאֲזִינָה אֱלֹהִים וגו׳, הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי וגו׳. שיעורו של כתוב כך הוא, אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, כלומר, ואומר בהמייה ׳הקשיבה לי וענני׳:
למנצח בנגינת – במקצת מדוייקים חסר וא״ו כמ״ש במזמור דלעיל.
למנצח – הוסד על מה שנעשה בברחו מפני אבשלום, וכבר שר ע״ז למעלה סי׳ ג׳ ופה דבר ביחוד ממפלת אחיתופל וסופו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ב) הַאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל⁠־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃
Give ear, O God, to my prayer; and do not hide Yourself from my supplication.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲצֵית אֱלָהָא לִצְלוֹתִי וְלָא תִּתְכַּסֵי מִן צְלוֹתִי.
Hear, O God, my prayer, and do not hide yourself from my prayer.
למנצח בנגינות – האזינה אלהים תפלתי. זה שאמר הכתוב (משלי י׳:ט׳) הולך בתום ילך בטח. זה דוד. שנאמר (תהלים מ״א:י״ג) ואני בתומי תמכת בי. ומעקש דרכיו יודע. זה אחיתופל. אין הקב״ה גובה מן האדם עד שהוא מפרסם מעשיו. שנאמר (משלי כ״ו:כ״ו) מכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל. לא היה דוד אוהב לאדם יותר מלאחיתופל והוא היה בעל מחלוקת שלו. והוא יועצו כל העצות. וכן הוא אומר (דברי הימים א כ״ז:ל״ג) ואחיתופל יועץ למלך. כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר (שמואל ב ט״ו:ל״א) סכל נא את עצת אחיתופל. לא נתיירא דוד מאדם אלא ממנו. והוא שדוד אומר האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. הקשיבה לי וענני. למה מקול אויב מפני עקת רשע. אמר לו הקב״ה לא אמרת אתה (תהלים כ״ז:ג׳) אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. (שם ג׳:ז׳) לא אירא מרבבות עם. אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן שארדוף ושאשיגם ולא אשוב עד כלותם. וכן אמר דוד אין זה מאותן. כיוצא בו הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא. גדול הוא ממני. וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. מהו כערכי כסדרי. שהוא מסדר עלי את ההלכות. אלופי ומיודעי שהיה מאלפני ומלמדני ורבי היה. וכן הוא אומר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו ברגש. כדתנן התמיד בי״ב הפר בעשרים וארבעה. וארבע פייסות היו שם. ולמה א״ר יוחנן כדי להרגיש את כל העזרה. שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש. מיודעי. המודיעני תוצאות בינה. כיון שגמר תפלתו שכן הוא אומר (שמואל ב ט״ו:ל״ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי. כיון שראה אותו דוד אמר לו יש ארוכה למכתי. (שם ל״ג) ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא. (שם ל״ד) ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני. אמר לפניו רבונו של עולם לך אני קורא. שנאמר אל אלהים אקרא וה׳ יושיעני.
אללהם אסמע צלאתי, ולא תחג׳ב רחמתך מן תחנני.
ה׳! תשמע את תפילתי ואל תמנע את רחמיך מהתחנונים שלי.
ואל, ואל תעלים רחמיך מתחנתי.
למנצחהאזינה אלהים תפילתי – הטעם שוה, האזינה כדרך בן אדם באוזן.⁠א
ואל תתעלם – בעין, לראות איך יתחנן לפני השם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״באוזן״.
GIVE EAR, O GOD, TO MY PRAYER. Give ear... and hide not Thyself... have one meaning.⁠1 Listen with an ear2 as people do,⁠3 and do not turn Your eye4 from seeing how I5 supplicate You.⁠6
1. Both parts of the verse say the same. They call upon God not to ignore the prayer of the psalmist.
2. In other words, Ha’azinah (give ear) means, give ear, listen.
3. Ha’azinah is an anthropomorphism.
4. Hebrew, titallam. Ibn Ezra renders this, hide not your eye.
5. Lit., he.
6. Literally, before You.
האזינה אלהים, ואל תתעלם – כפל ענין במלות שונות.
האזינה אלקים תפילתי. שאמלט מרדיפת רודפי: ואל תתעלם מתחינתי. שלא ירדפוני עוד1:
1. לעתיד, ובזה יישב את הכפילות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ואל תתעלם – אל תתעלם עצמך מלשמוע תחינתי.
תפלתי, תחנתי – עי׳ למעלה ו׳.
האזינה – (עת הגיע אליו הבשורה ממרידת אבשלום),
האזינה תפלתי – שהוא שפיכת הנפש לאלהים, והתחנה היא בקשת יתר צרכיו, ועז״א ואל תתעלם גם מתחנתי.
האזינה וגו׳ – תן לבך לשמוע כי אני דן דין בעצמי ומוצא חובה לעצמי (שזה לשון תפלה משרש פלל), רק אני מבקש חנך (שזה לשון תחנה) בדברי, נא אל תתעלם, אל תעש כאלו נעלמים דברי ממך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃
Attend to me, and answer me. I am distraught in my complaint, and will moan
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲצֵית לְמֵימְרִי וְקַבֵּל מִנִי אִתְרַעֵם בְּמִלַי וְאֶרְגוֹשׁ.
Hear my utterance, and accept it from me; I will roar out in my words and be agitated.
אסמע לי ואג׳בני, פאני טאל מא אסתולי שג׳וי פאהים.
ותשמע אותי ותענה לפי שרבות השתלטו עלי צפונות לבי ולא ידעתי מה לעשות.
אריד, כי כל עת שנתגבו צערי ויגוני אני הומה, תרגם אריד ״אסתולי״ וכך תרגם בבראשית כז מ והיה כאשר תריד. שענינן שלטון והתגברות. וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם הע׳ 6.
[67 ב] קו׳ אריד בשיחי יעני אדל ואכצֺע ומנה ועניים מרודים (ישעיהו נח:ז) וקד יגו׳ז אן אקול אצﹺ׳גﹼ׳ וכדֺלך פי ועניים מרודים יעני אלדֺין יצֺגון בשדה אלפאקה.
It states “I am tossed about, complaining.” Meaning ‘I was brought low and humbled’; “the wretched poor” (Is. 58:7). It might mean, ‘I cry out in a loud voice’, so too for “the wretched poor” (ibid.). Meaning, ‘the poor cry out loudly.’
אריד בשיחי – אתאונן בצערי, כמו: זכר עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) וירדתי על ההרים (שופטים י״א:ל״ז).
[ומנחם פתר: לשון ממשלה, כמו: ורדו בדגת הים, ושיחי לשון שיח, למי שיח (משלי כ״ג:כ״ט).]
I lament in my speech Heb. אריד, I will lament of my pain, as: "Remember my affliction and my misery (ומרודי)" (Lam. 3:19). Also: "and wail (וירדתי) upon the mountains" (Shofetim 11:37). Menachem (p. 162) interpreted אריד as an expression of ruling, as: "and rule (ורדו) over the fish of the sea" (Bereshit 1:28). שּׂיחי is an expression of speech: "He who talks too much (שיח)" (Mishlei 23:29).
אריד – לשון אשא נהי {ותרדנה עינינו דמעה}⁠1 (ירמיהו ט׳:י״ז).
1. כן כנראה צריך להשלים שהרי עיקר ההוכחה הוא ממלת: ״ותרדנה״.
הקשיבהאריד – אצעק, וכמוהו: והיה כאשר תריד (בראשית כ״ז:מ׳), נהה על המון מצרים והורידהו (יחזקאל ל״ב:י״ח) – צעק אליו, וירדתי על ההרים (שופטים י״א:ל״ז), אף על פי שהוא שרש אחר, ורבים ככה. ויורה על פירוש אריד, שהוא כמו אזעק, מלת הקשיבה.
ATTEND UNTO ME… I AM DISTRAUGHT. Arid (I am distraught) means, I cry out. The word tarid (thou shalt cry out) in and it shall come to pass when thou shalt cry out.⁠1 (Gen. 27:40) is similar.⁠2 So too horidehu (and cry out at them)⁠3 in neheh al hamon mitzrayim ve-horidehu (wail for the multitude of Egypt, and cry out at them) (Ezek. 32:18); for the meaning of horidehu is, cry out at them. Similarly and ve-yaradti (and wail) in and wail upon the mountains (Judges 11:37).⁠4 This is so5 even though arid6 comes from a different root.⁠7 There are many such cases.⁠8 The fact that Scripture reads hakshivah (attend)⁠9 is proof that the word arid (I am distraught) means, I cry out.
1. Translated according to Ibn Ezra
2. Arid and tarid come from the same root, resh, vav, dalet.
3. Translated according to Ibn Ezra
4. Translated according to Ibn Ezra
5. Arid is similar in meaning to ve-yaradti and horidehu.
6. Literally, it.
7. Arid comes from the root resh vav, dalet. Ve-yaradti and horidehu come from the root yod, resh, dalet.
8. Where words with a similar meaning come from different roots.
9. Lit., listen.
אריד בשיחי – כשאריד בשיחי ואהימה הקשיבה לי.
וענין אריד הוא התנודה והיללה על החולי או על הצרה, וכן והיה כאשר תריד (בראשית כ״ז:מ׳).
(ג-ד) כי אמנם הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה - מקול אויב. ׳בשיחי׳ שאני שופך לפניך, ׳אריד׳ ואזעק1, ׳הקשיבה לי וענני׳, וזה ׳מקול אויב׳ - המסית את שאול עלי, מפני עקת רשע - מפני צרת שאול הצורר אותי2, כי ימיטו - יניעו ויביאו עלי און - פחים ומצודות של חמס: ובאף ישטמוני. לא בשום סיבה ראויה לזה3:
1. כ״כ אבע״ז, והרד״ק כתב ש׳הוא התנודה והיללה על החולי או על הצרה׳.
2. ׳עקת - כתרגומו צרה הבאה אלי מהרשע׳ (אבע״ז).
3. ובאף - בעבור האף שיש להם עלי נוטרים לי שנאה ולא להשיב גמול כי לא עשיתי להם רעה (מצודות).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אריד – ענין גניחה ויללה כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט).
בשיחי – ענין ספור התלאות כמו ולפני ה׳ ישפוך שיחו (תהלים ק״ב:א׳).
אריד – כשאני מיילל בעת ספור התלאות והומה אני עליהם.
האזינה, הקשיבה – הקשבה היא מרחוק וכמ״ש ישעיה (א׳ י׳).
אריד – ענין יללה, זכר עניי ומרודי, ושיח הוא הדבור הנפלט מתוך צער, או שיח הנפש שלא בכונה כמשיח אל עצמו.
הקשיבה – מוסיף שגם בעת שתקשיב קולי מרחוק בהתחלת התפלה תענני ומוסיף שגם בעת אריד בשיחי ובעת אהימה הגם שלא אתפלל עדיין תקשיב ותענני.
הקשיבה – שרש קשב מקורו שב, השב פניו אל הקורא וכן הוראת שרש ענה פנות אל איש לדבר עמו, אם כן וענני מוסיף על הקשיבה.
אריד – ממקור רד הורדת דמעות.
בשיחי – ממקור ושח עינים (איוב כ״ב:כ״ט) ענינו הכנעתי ועניותי.
ואהימה – הים היא הברה טבעית היוצאת מפי הנאנח.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִ֭פְּנֵי עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּֽי⁠־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֝֗וֶןא וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃
because of the voice of the enemy, because of the oppression of the wicked. For they cast mischief upon me, and in anger they persecute me.
א. אָ֝֗וֶן א=אָ֝וֶן (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִקָל בְּעֵל דְבָבָא מִן קֳדָם עָקַת רַשִׁיעָא אֲרוּם יִגְרוּן עֲלָי שִׁקְרָא וּבְרוּגְזָא יִנְטְרוּן לִי לִדְבָבוּ.
From the voice of the enemy, from the trouble of the wicked, for they extend lies against me, and in anger they will hold a grudge towards me.
מן צות אלעדו, ומן קבל עואיק אלט׳אלם, אד׳ יחיפו עליי בגל ובאלגצ׳ב יתהדדוני.
מפני קול האויב ומהצקות הרשע לפי שהם תופרים לי [לרעה] במרמה ויאיימו עלי בכעס שלהם.
ישטמוני, יאיימו עלי ויפחידוני. אבל בבראשית כז מא תרגם וישטום ״חקד״ נטירת איבה.
ועקת רשע יעני אחאטתה בי ותחויקה עלי פלן אגד דון צֺרה מחיצא ומנה הנה אנכי מעיק תחתיכם (עמוס ב:יג) יעני אני אחדק עלי אמכנתכם ואחוק עלי מואצֺעכם חתי לן תגדוא מנהא מנפדֺא כמא קאל ואבד מנוס מקל (עמוס ב:יד) ואמא מעני כאשר תעיק העגלה (עמוס ב:יג) פאנהם כאנוא ידרסון אנאדרהם באלעגל פלאסתדארה אלעגלה חולהא כאנת תחדק פיהא כׄטﹼﹶא מסתדירה לא יכן להא מנה תגאוז מן ספא אלסנבל ומא ינפצל מנהא מן סקט כמא קאל המלאה לה עמיר (עמוס ב:יג) והמלאה מתֺל המלאה הזרע (דברים כב:ט) יעני אדֺא צֺם אנדר אלזרע וקד צאר פיה מן חק גלה אלכרם ובאלעכם.
And “the oppression of the wicked;” meaning he surrounds me and encompassing me, for I find I am never without distress surrounding me. So too “Flight shall fail the swift(Amos 2:14). Meaning ‘I surround your locations and surround your places until it could not find an escape’, as stated; “Flight shall fail the swift(Amos 2:14). The meaning of “as a wagon is slowed(Amos 2:13). Is they were repeatedly passing over their threshing floor with the wagon. Moving the wagon around it, they were surrounding them moving in a circle. However, it was unable to do as a result of the scattering of spikes of grain and because of what had overflowing as in “when it is full of cut grain(Amos 2:13). “full of” as in “else the crop from the seed(Deut. 22:9). He gathered up the seed of threshing-floor. It had grown correctly in it fruit of the vine and its opposite.
[עקת – לשון מצוק.]
כי ימיטו עלי און – דואג ואחיתופל מכריעים עלי עוונות להורות שאני בן מות ומתירים את דמי.
the distress Heb. עקת, an expression of distress.
for they accuse me of iniquity Doeg and Ahithophel accuse me of iniquities that overweigh [the scale] to demonstrate that I am liable to death, and they sanction [the shedding of] my blood.
מקול – הטעם שירים קולו עלי.
עקת – כתרגומו צרה הבאה אלי מהרשע.
ויש אומרים: שהוא מגזרת כאשר תעיק (עמוס ב׳:י״ג).
ימיטו – מגזרת ומטה ידו עמך (ויקרא כ״ה:ל״ה), והוא מהבניין הכבד והפעול הוא און.
BECAUSE OF THE VOICE OF THE ENEMY. Its meaning is, because the enemy raises his voice against me.
OPPRESSION. Mi-pene akat rasha (because of the oppression of the wicked)] is to be understood as rendered by the Targum.⁠1 It means because of the evil that comes upon me from the wicked.⁠2 Others say that akat is related to the word ta’ik (creaketh) in as a cart creaketh3 (Amos 2:13).⁠4
THEY CAST. Yamitu (they cast) is related to the word matah (cast down) in and his hand is cast down with thee5 (Lev. 25:35). Yamitu is in the hifil.⁠6 The word aven (mischief) is the object.⁠7
1. The Targum renders the word tzarah (trouble) by the Aramaic word aka. See Targum on our verse.
2. According to this interpretation mi-pene akat rasha means, from the trouble of the wicked.
3. Ibn Ezra renders this, will press.
4. According to this interpretation mi-pene akat rasha means, from the pressure (oppression) of the wicked.
5. Translated according to Ibn Ezra
6. It is a causative.
7. Yamitu (they cast).
מקול אויב – מהקול שאני שומע מדברי האויב שמבקש לגרשני מהמלוכה ולהמיתני. והאויב הוא אבשלום.
עקת רשע – צרת הרשע הזה.
ולמה אריד ואהימה (תהלים נ״ה:ג׳)? מקולו ומפניו ומפני בני ישראל שנקשרו עמו.
זהו כי ימיטו עלי און – ופירושו: יטו עלי שקר שהם מורדים בי ומשקרים באמונתם שהמליכונו עליהם בלב שלם ועתה ישטמוני באף ובחמה והקימו בני עלי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

מִקּוֹל אוֹיֵב. שהוא הלשנות ועלילות שעושה ומתעלל עלי: מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע. שהוא המעשים הרעים שנוהגים ונעשים עמי. ׳עקת׳ – ר״ל ׳צרת׳, כי תרגומו כך הוא1: כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי. שיש להם בליבם א⁠[ון] ׳משטמת אף׳, שהיא משטמת חינם2. ומילת ׳התמוטטות׳ – כבר ביארנו (תהלים י״ג:ה׳) שתאמר על האדם כשעומד ליפול ואינו נופל, שאינו יכול לעמוד על רגליו3:
1. כ״כ אבע״ז.
2. ׳ובאף ישטמוני – לא בשום סיבה ראויה לזה׳ (נדפס).
3. ׳ימיטו׳ – יגרמו לי להתמוטט, וראה אבע״ז ׳ ימיטו – מגזרת ומטה ידו עמך והוא מהבנין הכבד׳. אבל בנדפס פירש ׳יניעו ויביאו עלי און׳.
עקת – הוא תרגום של צרה וכן שמת מועקה (תהלים ס״ו:י״א).
ישטמונו – ענין נטירת איבה כמו וישטום עשו (בראשית כ״ז:מ״א).
מקול – מפני קול שאגת האויב ומהצרה אשר הרשע מביא עלי.
כי ימיטו – המה מטים עלי און ר״ל עמל ויגיעה.
ובאף – בעבור האף שיש להם עלי נוטרים לי שנאה ולא להשיב גמול כי לא עשיתי להם רעה.
עקת – עי׳ פי׳ עמוס (ב׳ י״ג).
מקול אויב שמדברים עלי דברי איבה ובזיונות,
מפני עקת רשע שמעיק ומציר לי, ומפרש מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ושבר, ומקול אויב כי באף ישטמוני.
מקול אויב – המדבר עלי ל״הר, ומזמור זה או חובר בברוח דוד מפני אבשלום או בברחו מפני שאול, ומפני זה שדוד מתאונן שידברו עליו ל״הר מצא מזמור זה מקומו אחר הקודמים.
עקת – עקה בחילוף אותיות (צר⁠־ער) צוקה רשע מציק אותי, ע״י ל״הר שמדבר ממעיט מספר אוהבי ואנשי בריתי.
כי ימיטו עלי און – אינם יכולים להוכיח וליסד דבריהם כי עשיתי און, רק מכניסים חשד בלב נאמני, וכן עשה שמעי בן גרא בקללו את דוד לאמר השיב עליך ה׳ כל דמי בית שאול (שמואל ב׳ ט״ז:ח׳) בקש להכניס חשד בלב שומעיו שדוד גרם מיתת אבנר ואיש בשת.
ישטמוני – הוראת שטם (הקרוב לשטן) היא שוט בדעתו למצוא דרך להרע עם איש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶתא נָפְל֥וּ עָלָֽי׃
My heart writhes within me and the terrors of death have fallen upon me.
א. מָ֝֗וֶת א=מָ֝וֶת (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לִבִּי יִרְתֵת בְּגַוִי וְדַחְלְתָא דְמוֹתָא נְפַלוּ עֲלָי.
My heart will tremble within me, and the terrors of death have fallen upon me.
פקלבי ירתעד פי ג׳ופי, והיבת אלמות קד וקעת עליי.
וכך לבי רועד בתוכי. ואימות המות כבר נחת עלי.
יחיל – ידאג.
shudders Heb. יחיל, worries.
לבי – רמז לפחד הנפש מקול האויב כאשר יפחד כל השומע קול שאגת אריה.
MY HEART. This alludes to the fear that the soul experiences when it hears the voice of the enemy. It is a fear similar to the terror experienced by all those who hear the roar of a lion.
לבי יחיל בקרבי – מענין חיל כיולדה. ואני מפחד מיתת עצמי שיהרגוני, כי כן יעץ אחיתופל והכיתי את המלך לבדו (שמואל ב י״ז:ב׳).
לבי יחיל בקרבי. גם בזמן שאינם רודפים1: ואימת מות [נפלו עלי]. בעת רדיפתם:
1. ׳יחיל – דואג׳ (רש״י).
לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי. מצד קול האויב והלשנותיו: וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי. מפני עקת רשע ורעותיהם שעושים תמיד להרע לי:
ואימות מות – באיוב ס״ס ט׳ ע״פ ואמתו אל תבעתני אומרת המסורה ואמתו ד׳ חסר יו״ד בלישנא ובמסורה אחריתי מנו ה׳ ומוסיף ואימות מות ובכל ספרים שלנו כתיב ואימות מלא יו״ד וגם בס״א כ״י מסור עליו ל׳ ומלא.
יחיל – מלשון חיל ורעד.
לבי יחיל – לזאת יפחד לבי ואימה של מיתה נפלה עלי.
לבי – ר״ל מקול אויב לבי יחיל בקרבי שהוא הפחד בעת הגיע הבשורה הפתאומית,
ואימות מות נפלו עלי שהיה ירא שימיתו אותו.
לבי יחיל – חלחלה ואימה תוכלנה להולד בלב האדם טרם יעמיק החקירה בסכנתו, ויראה ואעד אחרי אשר ראה וחקר כי זו הוראת ירא, ראה והבין סכנתו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃
Fear and trembling come upon me, and horror has overwhelmed me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְחַלְתָּא וּרְתֵיתָא אַתְיָן לִי וְחָפֵי יָתִי תְּבִירָא.
Fear and trembling come to me, and disaster has covered me.
ואלכ׳וף ואלרעדה קד דאכ׳לאני, וגטאני אלקלק.
והפחד והרעדה שניהם נכנסו בי. והדאגה כסתה אותי.
פלצות – לשון חרדה, כמו: ועמודיה יתפלצון (איוב ט׳:ו׳).
יראה ורעד – היראה בלב, והרעד בגוף.
FEAR AND TREMBLING. Fear in the heart and trembling in the body.
יראה ורעד – מרוב היראה אשר בלבי ירעד גופי ויתפלץ. ורעד ופלצות ענין אחד ומלות שונות.
וענין ותכסני – על רוב הפלצות.
יראה ורעד. כשהשיגוני בסלע המחלוקות1: ותכסני פלצות. כאשר סיבבו אותי ואת אנשי לתפשני2:
1. בשמואל א׳ (כג כו-כח) שהזיפים הלשינו על מקום דוד, ובא שאול לשם ׳וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם׳, ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ, וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות׳.
2. כמו שכתוב שם (כג כו) ׳ושאול ואנשיו עוטרים [כלומר סובבים] אל דוד ואל אנשיו לתפשם׳:
יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וגו׳. אף על פי שאני גיבור, כאמרו (שמואל א׳ י״ז:ל״ו) ׳גם את ארי גם את הדוב׳ וגו׳, וכן אמר (תהלים פ״ט:כ׳) ׳שיויתי עזר על גיבור׳, אפילו הכי, מצד אלו הצרות אבדתי גבורתי, וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת ומורך לבב:
יראה ורעד יבא בי – חד מן י״ד דסבירין יבואו לשון רבים מסורת סוף פרשת שמיני ותרגומי אתיין למאי דסבירין.
פלצות – רעדה כמו פלצות בעתתני (ישעיהו כ״א:ד׳).
ותכסני – הרעד כסה כל גופי לגודל הרבוי והוא ענין מליצה.
פלצות – עי׳ ישעיה כ״א.
יראה – מוסיף עמ״ש לבי יחיל,
שיבא בי יראה ורעד – שהוא יותר מחיל, ועמ״ש אימות מות נפלו עלי מוסיף ותכסני פלצות – הוא הפלץ שאוחז בעת המות.
ורעד – בהבלעת אות הגרון רד, ירידה ונפילה לארץ.
פלצות – פלץ קרוב לפרץ (להצהיל⁠־להצהיר) חלחלה השוברת כח הגוף ועוז הנפש, ומפלצת (מלכים א׳ ט״ו:י״ג) היא תמונת האשירה המציירת הירח שע״י אורה יראו צללי עצי היער כענקים ומכניסים פלצות בלב הפתיים, על כן היו מציירים אותה בתמונות זרות לאיים על רואיה.
ואשכנה – בטח.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) וָאֹמַ֗ר מִֽי⁠־יִתֶּן⁠־לִ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃
And I said, "Oh that I had wings like a dove! Then I would fly away, and be at rest.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וַאֲמַרִית מַה יִתֵּן לִי כַנְפָא הֵיךְ יוֹנְתָא אָטוֹס וְאֶשְׁרֵי.
And I said, “Who will give to me wings like a dove, [that] I may fly and come to rest?”
מי יתן לי אבר כיונה – מדבר באברהם, למה כיונה רבי עזריה בשם רבי יודן בר סימון לפי שכל העופות כשהן יגעין נינוחין על גבי סלע או על גבי אילן, אבל היונה כשהיא יגעה קופצת באחת מאנפיה ופורחת בשניה.
חתי קלת לית אמכן אן יכון לי רישא כאלחמאם אטיר בה אלי מוצ׳ע אסכן.
עד כדי כך שאמרתי הלואי שהיה יכול להיות לי כנפים כמו היונים. אעוף בהם אל מקום שאגור בו.
ואמר, עד שאמרתי מי יתן והיה אפשר שיהא לי כנף כיונים אעוף בהם למקום מסויים ואשכונה.
(ז-ט) וקו׳ הנה ארחיק נדד ואחישה מפלט לי מן תמאם.
קו׳ מי יתן לי אבר כיונה וסועה לפטֺה מפרדה מן סעה יסעה מתֺל כי רועה (בראשית כט:ט) מן רעה ירעה פאמא שן רועה (משלי כט:יט) עמן תרועם בשבט ברזל (תהלים ב:ט) [68 א] הירוע ברזל ברזל (ירמיהו טו:יב) והי צפה דֺאתיה לאנפצֺאצֺהא או מפעולה מתֺל סוגה בשושנים (שיר השירים ז:ג).
(7-9) It states, “surely, I would flee far off” and “I would soon find me a refuge” entirely.
It states, “I said, ‘O that I had the wings of a dove!’” and “sweeping.” ‘Sôʾāh’ - a singular form, from ‘SaʾāH,’ ‘Yisʾēh’ like “for she was a shepherdess(Gen. 29:9) is Rôʾāh, Yirʾēh. Whilst “Like a loose tooth” [Rôʾāh] (Prov. 25:19) is from [the same root R-ʾ-ʾ] as in “You can smash them with an iron mace(Psalm 2:9) and “Can iron break iron(Jer. 15:12). It describes smashing it (the iron) or as a predicate (i.e., the smashed iron) as in “Heged about [Sūghāh] with lilies(Song. 7:3).
ואומר – יש אומרים: אבר – תרגום כנף.
והזכיר יונה – שהיא עם בני אדם, ועמה ישגרו המלכים ספריהם.
AND I SAID. Some say that ever (wings)⁠1 is Aramaic for a wing.⁠2 The poet speaks of a dove, for it dwells among people and kings use it to send their letters.⁠3
1. The word ever means an organ. Hence this interpretation.
2. This interpretation renders our clause: Oh that I had a wing like a dove.
3. Hence the phrase, and fly away.
ואמר מי יתן לי אבר כיונה – כנף כמו היונה, שאוכל לעוף במקום שלא יוכלו להשיגני, ואז אשכנה מהפחד ומהרעד.
כתב החכם ראב״ע: כי זכר יונה משאר העופות לפי שהיא גדלה עם בני אדם ועמה ישגרו המלכים את ספריהם.
ובבראשית רבה אמר: מי יתן לי אבר כיונה – למה כיונה? רבי עזריה בשם רבי ודן ברב סימון אומר: לפי שכל העופות בשעה שיגעין הן נחין על גב סלע או על גב אילן ונתפשין, אבל היונה בשעה שיגעה היא קופצת אחד מאגפיה ופורחת באחד, והיא נצולת ואינה נתפשת.
ואומר [מי יתן לי אבר כיונה] אעופה. ׳מי יתן׳ שאוכל לעוף, שלא יתפשוני: ואשכונה. הנה והנה, דירת עראי1, באופן שלא יוכלו להשיגני עוד:
1. לשון משכן.
וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה. פעם במקום אחד ופעם במקום אחר, כאשר תורֶה מילת ׳שכינה׳1, מפני פחד האויב הרודף אותי תמיד:
1. ראה לעיל (תהלים ל״ז:ג׳).
אבר – כנף כמו המבינתך יאבר נץ (איוב ל״ט:כ״ו).
מי יתן – הלואי היה לי כנפים לעוף בהם כי אז הייתי פורח למרחוק לשכון שם להנצל מאויבי.
ואומר – יספר איך גמר בדעתו לברוח מירושלים אבל עוד לא ברח כי העם עברו ודוד עמד, ועז״א מי יתן לי אבר כיונה – כי היונה יכולה לפרוח בכנף אחד ולשכון בכנף השני, כמ״ש התוס׳ בשם המדרש, וכן אני רוצה שאעופה וגם אשכונה – שאעוף בכנף אחד ואשכון בכנף השני, כאלו רציתי לעוף ושלא לעוף, לשכון ושלא לשכון, פוסח על שתי הסעיפים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) הִ֭נֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶֽלָה׃
Lo, then would I wander far off, I would lodge in the wilderness. Selah.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אַרְחֵיק אֲתַר לְמִנְדַד אֲבִית בְּמַדְבְּרָא לְעָלְמִין.
Behold, I would go to a far place to wander, I would lodge in the wilderness forever.
הנה ארחיק נדוד – נדנוד אחר נדנוד טלטול אחר טלטול.
אלין במדבר סלה – מוטב ללין במדברות של ארץ ישראל ולא בפלטריאות של ארץ העמים דכתיב (וילך) [ויעבור] אברם בארץ וגו׳.
וכאני אבעד בה נפורא, חתי אבית פי אלבדיה סרמדא.
ואני אתרחק אליו בבריחה ואלין במדבר תמיד.
הנה, וכאלו אני מרחיק בו בכנף נדוד כדי שאלון במדבר סלה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 7]

הנה ארחיק נדוד וגומ׳, אחישה מפלט לי – אם היו לי כנפים הייתי מרחיק לנוד וממהר להציל נפשי מהם שהם כרוח סועה סערה עוקרת אילנות, כמו: ויסע כעץ (איוב י״ט:י׳).
[ומנחם חבר סועה כמו: ויסעו בני ישראל (שמות י״ב:ל״ז).]
Behold I would wander far away... and... I would quickly find myself a refuge If I had wings, I would wander far away and hasten to save my soul from their hands, for they are like a sweeping wind, a storm wind, which uproots trees, as: "He has uprooted (ויסע) like a tree" (Iyyov 19:10). But Menachem (p. 127) associated it with (Shemot 12:37): "And the children of Israel traveled (ויסעו).
הנה – היה מרחיק עצמו מן היישוב וילין במדבר אז טוב לו באמת.
LO. The poet would then distance himself from settled places1 and would lodge in the wilderness. It would then be truly well with him.
1. In other words Lo, then would I wander far off means, I would wander far from inhabited places.
הנה – אם יהיה לי כנף, ארחיק נדוד ואצא מהישוב, ואלין במדבר.
ארחיק נדוד [אלין] במדבר. שלא יהיו שם מרגלים1:
1. גם זה מחובר למה שאמר ׳מי יתן אבר כיונה אעופה׳. וכן פירש אבע״ז. אך בשיעורים פירש באופן אחר.
(ח-ט) ואמר, הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד ואָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה כדי לברוח מפניהם, ואפילו הכי, גם שם לא ינוח לי, אך צריך שאָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה ומִסָּעַר. ׳סועה׳ – כמו ׳זועה׳, שאותיות השיניים מתחלפות, ו׳זועה׳ תהיה משורש ׳זעוה׳ והזדעזע1:
1. ראה רד״ק: ׳מילת סועה תתפרש לפי מקומה, כי סועה אין לה חבר במקרא׳.
ארחיק – עצמי לנדוד מהם ואף ללון במדבר לעולם.
הנה – גומר בדעתו לצאת, ושלא יפסח על שתי הסעיפים,
הנה ארחיק נדוד, אלין במדבר – כי היה דעתו ללין בלילה זו במדבר סלה סיום הענין.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר׃
I would hasten to a shelter from the stormy wind and tempest.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַרְחִישׁ שֵׁזְבוּתָא לִי מִן זַעֲפָא נָטְלָא מֵעַלְעוֹלָא.
I would make hasten to me rescue from the tempest, shelter1 from the storm.
1. Shelter: reading ll+m.
פאכון אסרע לי אלפלאת, אסרע מן ריח ראחל או עאצף.
ואני אמהר לי את ההצלה שלי יותר מהר מרוח נוסעת או מרוח סוערת.
אחישה, ואחיש לעצמו מפלט יותר מהר מרוח נושבת בחזקו או סערה. ותיבת סועה כמו נוסעה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 7]

סועה – כמו: נסועה, כמו: סוגה (שיר השירים ז׳:ג׳) – נסוגה.⁠1
1. השוו רשב״ם אסתר ג׳:ט״ו.
אחישה – אז ימלט מהאויב. ומלת אחישה מהפעלים היוצאים, וכמוהו: יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט).
מרוח סועה – כמו: נוסעה, על דרך: אם יעלה לשמים שיאו (איוב כ׳:ו׳).
ור׳ משה אמר: אחישה מפלט לי מהרוח ומן הסער – שימנעוני לעוף.
I WOULD HASTE ME. I would then escape from the enemy.
The word achishah (I would haste) is a transitive verb. Yachishah (let Him make speed) in Let Him make speed, let Him hasten His work (Isaiah 5:19) is similar to it.⁠1
FROM THE STORMY WIND. The word so’ah (stormy)⁠2 means traveling.⁠3 So’ah is used in the same sense that si’o4 (his journey)⁠5 is, in Though his journey goes up to the heavens (Job 20:6).⁠6 Rabbi Moses says that the meaning of our verse is as follows: I would hasten to find a shelter for myself from the wind and from the storm that is preventing me from flying.
1. It too is transitive.
2. Spelled samekh, ayin, heh.
3. Ibn Ezra renders, me-ru’ach so’ah (from the stormy wind), from the traveling wind.
4. Spelled sin, yod, alef.
5. For the sin and samekh interchange.
6. Translated according to Ibn Ezra
אחישה מפלט – אמהר לעצמי הממלט וההצלה. מרוח סועה מסער – ממלחמת אויבי אלה שדומה לרוח סועה ורוח סערה. ומלת סועה תתפרש לפי מקומה כי סועה אין לה חבר במקרא.
ויש מפרשים: כמו נוסעה בחסרון הנו״ן פ״א הפעל, ואמר נוסעה על דרך: ורוח נסע מאת י״י (במדבר י״א:ל״א).
אחישה מפלט לי. כאמרו (שמואל א׳ כג כו) ׳ויהי דוד נחפז ללכת׳: מרוח סועה. מרדיפת שאול עתה: מסער. לעתיד:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

אחישה – אמהר.
מפלט – הצלה.
סועה – ברוח יאמר לשון הסעה שנא׳ ורוח נסע (במדבר י״א:ל״א).
אחישה – ממהר הייתי להציל נפשי מרודפי הדומים לנסיעת הרוח וסערה.
רוח סעה – י״מ כמו נוסעה, בחסרון הנו״ן כמו ורוח נסע מאת ה׳.
אחישה – מבואר (שמואל ב י״ז) שאז יעץ אחיתופל לרדוף אחריו בלילה זו ולהמיתו במדבר, וחושי הארכי הפיר את עצתו ואמר שדוד לא ילין את העם, ובתוך כך הודיע לדוד וברח משם, והיה זה בהשגחת ה׳, שאם היה נעשה כדברי אחיתופל היו משיגים את דוד וממיתים אותו, וכמו שכבר רמז ע״ז למעלה סי׳ ג׳ במ״ש אני שכבתי ואישנה, עפ״ז יספר כי בהגיע ההודעה מחושי הארכי, אמר אחישה מפלט לי לבל אלין במדבר,
מרוח סועה מסער פן יבא עלינו הסער של אבשלום, וברח מן המדבר.
מרוח סועה – להמלט מרוח סועה, או אמהר ואחיש יותר מרוח סועה, ושרש חוש הוא הברה טבעית המורה מהירות התנועה וכן הוראת התיבה גם בלשון אשכנז, וסעה וסער מקורם אחד, סע.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי⁠־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃
Destroy, Adonai, and divide their tongue; for I have seen violence and strife in the city.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סַלְעֵם יְיָ עֲצַתְהוֹן פַּלַג לִישָׁנְהוֹן אֲרוּם חֲמִית חֲטוֹף וּמַצוּ בְקַרְתָּא.
Destroy, O LORD, their counsel, divide their tongue, for I have seen violence and strife in the city.
אללהם פאהלכהם ואקטע אלסנתהם, פאנה ראית אלט׳לם ואלכ׳צומה פי קראהם.
ה׳! אם כך [מצבם] תחסל אותם ותחתוך את לשונותיהם לפי שאני רואה את העושק ואת המריבות בערים שלהם.
בלע, ה׳ השמידם וכרות לשונותיהם כי הנה ראיתי את החמס והמריבות בעריהם.
ופלג לשונם בפתח אללאם מתֺל כתר לי זעיר (איוב לו:ב).
confound their speech,” with a Pattāḥ under the Lāmęḏ, as in “Wait a little(Job 36:2)
[בלע – דפאיי בלעז, כמו השיב ידו מבלע (איכה ב׳:ח׳), כן פתר מנחם.]
פלג לשונם – הבדילהו שלא ישמע אדם להם.
[ומנחם פתר פלג לשון חילוק.]
כי ראיתי חמס וריב בעיר – על ידם.
Destroy (Defey or defay in Old French, destroy, defais in modern French,) like: "He did not restrain his hand from destroying (מבלע)" (Lam. 2:8). So did Menachem interpret it [p. 46].
divide their tongue Divide it so that no one should pay them heed. And Menachem (p. 142) interpreted פלג as an expression of division.
for I have seen violence and strife in the city through them.
בלע – נפתח הלמ״ד בעבור אות הגרון.
פלג לשונם – דרך צחות.
וטעם פלג – שיקרם מה שקרה לדור הפלגה, שכולם התחברו בעיר לעשות לי חמס.
DESTROY. The lamed of balla (destroy) has a dagesh because of the guttural.⁠1
AND DIVIDE THEIR TONGUE. This is a case of paronomasía.⁠2 The meaning of divide (pallag) is, may what happened to the generation that was divided3 happen to them, for they all gathered in the city to do violence to me.
1. The ayin that follows the lamed.
2. The peh of pallag (divide) has a pattach in order to parallel balla at the beginning of the verse.
3. Hebrew, dor haflagah. The generation that built the tower of Babel. See Gen. 11:1-9.
בלע י״י – התפלל גם לאל שישחית לשון אחיתופל וחבריו היועצים ויפלג לשונם שלא תהיה להם הסכמה אחת ומתוך כך יתבלבל קשרם ועצתם, וכן מצאנו שהתפלל דוד ואמר סכל נא את עצת אחיתופל י״י (שמואל ב ט״ו:ל״א).
כי ראיתי – בלבי.
בעיר – ירושלם.
חמס וריב – שנקשרו עלי, והוא חמס גדול שמריבים עלי.
בלע ה׳ פלג לשונם. השחת לשונם1 שלא ילשינו עלי עוד, ו׳פלג׳ - וחלק אותו, שלא יהיו לאחדים בזה, אבל יהיה מחלוקת ביניהם2: כי ראיתי חמס וריב בעיר. כי אמנם אין אחדותם להיטיב, כי ׳בעיר׳ הם עושים ׳חמס׳ באחדותם, ויש ׳ריב׳ ביניהם לחלק שלל:
1. בלע השחתה ראה לעיל
2. זו כוונת אבע״ז ׳וטעם פלג שיקרם מה שקרם לדור הפלגה שכולם התחברו בעיר לעשו׳ לי חמס׳, ומפורש יותר בשיעורים ׳⁠ ⁠׳פלג לשונם׳ שלא יהיו לאגודה אחת, רק הפץ ובלבל מחשבותיהם כמשפט דור הפלגה׳. וכ״כ הרד״ק: ׳התפלל גם לאל שישחית לשון אחיתופל וחבריו היועצים ויפלג לשונם, שלא תהיה להם הסכמה אחת, ומתוך כך יתבלבל קשרם ועצתם׳.
(י-יב) והתפלל ואמר, בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם. יאמר, אתה ׳אדוני האדונים׳ ומושל על צבא השמים1, ׳בלע׳ – היינו השחת ׳לשונם׳2, שלא יוכלו וידעו להלשין אותי אל המלך עוד, ועוד ׳פלג לשונם׳ שלא יהיו לאגודה אחת, רק הפץ ובלבל מחשבותיהם, כמשפט דור הפלגה3. ואם תאמר, היה לו לדוד להתפלל לה׳ שיצילהו מידם, ומה לו אם ה׳ יפלג לשונם או לא, די לא שיצילהו מרעתו. לכך נתן הסיבה, ואמר שפיזור לאותם רשעים – הנייה להם והנייה לעולם (משנה סנהדרין ח׳:ה׳), יען השלושה דברים הצריכים לקיום הנהגת המדינה, שהם חלק השכירים המושכרים לשמור את העיר על חומותיה מפני פחד האויב, וחלק היישרת חיות המדינה ומזונותיה על צד היותר טוב שלא בצער, וחלק הדיינים לשפוט משפט אמת בין איש ובין אחיו ובין גרו4, כל אלה השלושה חלקים מעוותים מאלה השרים, ואת הישרה יעקשו5. ועל החלק הראשון אמר, כִּי רָאִיתִי בחָמָס וְרִיב שהוא בָּעִיר, יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ אותה העיר עַל חוֹמֹתֶיהָ6. ועל החלק השני אמר, וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ. ועל החלק השלישי אמר, הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ, ולא די זה, אלא שלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה, שאפילו בחצי7 הרחוב יעשקו ויחמוסו אלה הדיינים, ובאמצעותו של עיר ובשוקה:
1. ראה הגדרת ׳אדון׳ לעיל (תהלים ח א-ב).
2. ראה לעיל (תהלים כא י, נ״ב:ו׳).
3. ׳פלג׳ – ׳הפלגה׳. וראה מש״כ שם (יא ו) ׳כי אמנם הביטול המפר עצות ומניא מחשבות הוא המחלוקת וכו׳, והנה אלה היו עם אחד וכו׳, ועתה לא יבצר מהם – אם כן אין מונע להם מהשלים כוונתם׳.
4. ראה פירוש ר״א מנולה בהקדמת מזמור ב׳ שהאריך בג׳ חלקים אלה ׳העבודות המוטלות על המלך לעשותם שהן שלוש, המלחמה, המשפט וההשגחה׳.
5. ע״פ מיכה (ג ט).
6. אולי הכוונה כרש״י ׳יסובבוה – החמס והריב׳, וכ״כ רד״ק. ובנדפס פירש שאותה האחדות שעליה ביקש ׳פלג׳ אותם, אין האחדות אלא לתועלת רעה ולא לטובה, שבעיר עושים חמס על ידי אחדותם, ויש ביניהם ׳ריב׳ בחלוקת השלל.
7. באמצע, ומפרש ׳תוך׳ – אמצע וחצי, וכ״כ בבראשית (ב יז) על מש״כ ׳בתוך הגן׳, וכתרגומו שם.
בלע – השחת.
פלג – חלוק.
חמס – גזל.
בלע – השחת אויבי ופלג לשונם לבל ישמע איש שפת רעהו ויבוטל עצתם הרעה.
כי ראיתי – רואה אני מה שמרבים לעשות חמס וריב בתוך העיר אשר המה בה.
בלע – ויען שזה היה תלוי אם ישמע לעצת אחיתופל או לעצת חושי הארכי, ודוד בקש אז סכל נא את עצת אחיתופל (שמואל ב ט״ז) וע״ז בקש בלע ה׳ ופלג לשונם שיופלגו לשתי כתות, ועי״כ תבלע עצתם, ולא יעשה כעצת אחיתופל, וכמש״ש וה׳ הפיר את עצת אחיתופל הטובה,
כי ראיתי – ר״ל עתה (ע״י המבשר שהגיע אליו), נודע לי שחמס וריב בעיר – שהקושרים והמורדים שרבו על מלכות ב״ד כבר הגיעו אל העיר.
בלע – דברי עצתם ישארו בלועם ולא יצליחו להוציאם בשפתותיהם.
פלג לשונם – שלא יתאחדו בעצתם.
כי ראיתי וגו׳ – בעיר ירושלים שאני דר בה (או ג״כ בגבעת בנימין מושב שאול), ואני חקרתי נפשי באמונה לדעת אם באמת עשיתי הרעות שהם יאשימוני ומצאתי כי שקר וחמס דבריהם, ומגמתם היא למצוא תואנה לריב עמי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסוֹבְבֻ֥הָא עַל⁠־חוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ׃
Day and night they go around upon her walls; iniquity and mischief are in her midst.
א. יְסוֹבְבֻ֥הָ א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יֵימָם וְלֵילֵי יַחְזְרוּנָהּ עֲלַוֵי שׁוּרָהָא וְלֵאוּת וּשְׁקַר בִּמְצָעָהּ.
Day and night they encircle it, around her walls, and misery and lies are in her midst.
נהארא ולילא יחיטאן בהא עלי אסוארהא, ואלגל ואלדגל פי ג׳ופהא.
ויום ולילה יקיפו את אותה על החומות שלה [את העיר שלהם] והעושק והמרמה בתוך העיר שלהם.
יומם, יומם ולילה יסובבו בהם על חומותיה, יסובבו בהם הכוונה בחמס וריב.
יסובבוה – החמס והאון.
they surround it i.e., the violence and the strife.
יומם – דמה המדינה לעגול. ואמר כי חמס ועירא סביבותיו הוא הקו הסובבב ואון ועמל כנקודה, וזה טעם בקרבה.
א. כן בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י פרמא 2062: ״וריב״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״הוא הקו הסובב״.
DAY. The psalmist compares the city to a circle.⁠1 He says that violence surrounds him in the city. Violence forms the line that goes round about the circle.⁠2 Iniquity and mischief form the dot of the circle. This is the meaning of in the midst of it.
1. Ibn Ezra explains that in their midst refers to the center of a circle.
2. The circumference of the circle.
יומם ולילה – החמס והריב יסובבוה על חומותיה כאלו העיר מוקפת בחמס ובריב, כן מלאה כלה חמס וריב שעצת כלם עלי לרעה, וביום ובלילה עצתם עלי.
ואון ועמל בקרבה – כלומר לשוכנים בתוכה שהם חושבים רע עלי.
יסובבוה על חומותיה. כי הם לאחדים בזה לשמור את העיר מן האויבים: ואון ועמל בקרבה. ו׳בקרבה׳ הם עושים ׳און׳ וחמס ושררת ׳עמל׳, להכביד עול על הציבור:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

יסובבוה – בכל עת יסובב החמס והריב על חומות העיר והוא מענין מליצה לומר כ״כ נתרבה עד שצר להם המקום ויסובבו על החומות.
יומם ולילה יסובבה על חומתיה – מצייר שהחמס והריב הם שומרי החומות בחוץ,
והאון והעמל הם בקרבה המושלים בעיר, וגם
על חומותיה – חומות העיר הם מקום טיול לבטלנים הממלאים שעותיהם בדברי ל״הר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא⁠־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃
Wickedness is in her midst; Oppression and guile do not depart from her squares.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִתְרִגוּשַׁיָא בִמְצָעָהּ וְלָא עֲדֵי מִן פְלָטָיוּתָהּ שְׁקַר וּנְכִילוּ.
Tumult is in her midst, and lies and deceit do not depart from her squares.
ואלאד׳א דאכ׳להא, ולא יברח מן רחאבהא אלאפך ואלמכר.
והנזקים בתוך העיר שלהם. ולא יסור ממנה השקר והמרמה.
הוות – שברים.
תוך ומרמה – לשון מכה.
Destruction Heb. הוות.
blows Heb. תוֹךְ.
הוותא בקרבה – הטעם כפול.
מרחובה – הוא הקו הרחב הוא הסובב והוסיף טעם לא ימיש.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״הות״.
WICKEDNESS IS IN THE MIDST THEREOF. Scripture repeats itself.⁠1
FROM HER BROAD PLACE. Me-rechovah (her bread place) refers to the broad line. It is the line that goes round about the circle. Our verse adds [oppression and guile] depart not [from her broad place].⁠2
1. The first half of verse 12 repeats in different words the last clause of verse 11.
2. To that which is stated in verse 11.
הוות בקרבה – שבר וענין רע.
ולא ימיש – כי תמיד הם מתעסקים בתוך ומרמה עלי.
ויאמר מרחבה – כי ברחוב העיר מתקבצים לדבר זה עם זה. וענין תוך כמו מרמה, ונאמר בזה הלשון לפי שמראה בפיו מה שאין בתוך לבו, והנה פיו דבר אחד ותוך לבו דבר אחד. ומה היה ענין תוך ומרמה בזה המקום? והלא היו מראים הרע לדוד בפיהם ובלבם. אלא אמר עתה אני רואה כי בהיותי עמהם היו מראים לי אהבה במרמה, כי לא היו נקשרים עם אבשלום אם היו אוהבים אותי באמת.
ועם כל זה, הנה הוות בקרבה - דברי ריבות בין אדם לחברו: ולא ימיש מרחובה תוך ומרמה. ואינם עושים באופן הגזל והעוול שום תיקון שלום בין ההמון, באופן שלא יסור ׳תוך ומרמה׳ אפילו ב׳רחובה׳1:
1. ׳וענין תוך כמו מרמה, ונאמר בזה הלשון לפי שמראה בפיו מה שאין בתוך לבו, והנה פיו דבר אחד ותוך לבו דבר אחד׳ (רד״ק).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

ולא ימיש – בגעיא.
ימיש – יסיר כמו לא משו מקרב המחנה (במדבר י״ד:מ״ד).
תוך – מרמה הצפון תוך הלב.
ולא ימיש – לא הוסר מרחוב העיר תוך ומרמה ועושים אפילו בפרהסיא.
תוך ומרמה – עי׳ הבדלם (ירמיהו ט׳ ה׳).
הוות בקרבה הוא השבר, וגם מרחובה לא ימיש תוך ומרמה – והם אומרים לאמר
תוך – כמקורו מורה הונאה בעוד שהיא בתוך טוחות האדם (תוך⁠־טוח) ומרמה כשיוצאה מן הכח אל הפעל, ומקור מרמה היא רמה המסתתרת בין עשבי השדה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) כִּ֤י לֹֽא⁠־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹא⁠־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃
For it was not an enemy that taunted me, then I could have borne it. It was not my adversary that raised himself against me, then I would have hidden myself from him.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם לָא בְעֵיל דְבָבָא יַקֵל יָתִי וֶאֱסוֹבַר לָא מְסַנְאַי עֲלַי אִתְרַבְרַב וְאִטַמַר מִן קָדָמוֹי.
For an enemy will not belittle me, else I would bear it; my foe has not vaunted himself against me, else I would hide from his presence.
ואלד׳י יעיירני ליס הו עדו ט׳אהר פאחתמלה, ולא הו שאני ט׳הר עלי פאחתג׳ב ענה ואתוקה.
[לפי] שהמחרף אותי איננו אויב בולט כדי שאני אסבול אותו [אלא הוא צבוע]. ואיננו שונא בולט כדי שאשמר ממנו או כדי שאהיה במנע ממנו.
כי, ואותו רשע המחרפני איננו אויב גלוי ואסבלנו וגם איננו שונא שמתנבר נגדי שאסתר ממנו ואגן על עצמי.
וקו׳ כי לא אויב יחרפני אעתדֺאר מן דעאיה עליהם באלסו למא לם יטיק אחתמאלה ולא לה מחיץ ענה לאטלאעה עלי אסרארה ועלמה בוגוה אצֺרארהא בה.
It is not an enemy who reviles me,” a prayer, asking for an imprecation against the wicked. He cannot bear it, nor is there an escape in secret from it. He knows he faces danger. (verse 11).
כי לא אויב יחרפני – מימי שאשא חרפתי אלא קמתי עליהם והרגתים.
ולא משנאי עלי הגדיל – ואני ברחתי ונסתרתי ממנו אבל עתה על כרחי אני נושא חרפתך שאתה מחרפני לפי שאתה אדם גדול בתורה.
For no enemy reviled me all my life that I should bear my vilification, but I rose up against him and slew him.
my enemy did not open his mouth that I should flee and hide from him, but now I bear the abuse with which you reviled me because you are a man who is great in Torah.
כי לא אויב יחרפני – למה כיא ארחיקב נדוד (תהלים נ״ה:ח׳), מפני שהמחרפני אינו נוהג לעצמי כשאר אויב, שאם היה נוהג כאויב ומחרפני הייתי נושא וסובל.
א. אפשר שמלה זו מיותרת.
ב. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: ״ארחים״.
כי – עתה יזכיר אנשים היו אוהביו ואויבוהו.
ואשא – חרפתו כי אויבי הוא.
הגדיל – פועל.
או הגדיל לדבר. והטעם כי יוכל אדם להסתר מהאויב, על כן רק מהאויב היודע סודו.
FOR. The psalmist now mentions men who were his friends and are now his enemies.
THEN I COULD HAVE BORNE. His taunt, for he was my enemy.
THAT DID MAGNIFY HIMSELF.⁠1 Higdil (that did magnify) is an intransitive verb.⁠2 Or its meaning is; he spoke arrogantly.⁠3
A person can hid himself from an enemy. [However, he cannot do so from] an enemy4 who knows his secret.⁠5
1. Hebrew, higdil. Literally, that did magnify. The word himself is not in the text.
2. So Ha-Keter and Filwarg. According to this interpretation higdil means magnify himself.
3. Literally, he magnified to speak. In other words higdil is transitive, with the object missing. Higdil is short for higdil le-dabber. According to this interpretation our text reads: Neither was it mine adversary that spoke arrogantly against me.
4. A friend who turns into an enemy. See verse 16.
5. Hence David says: Neither was it mine adversary that did magnify himself against me, then I would have hid myself from him.
כי לא אויב יחרפני – עתה שב לדבר על אחיתופל לבדו כי הוא היה ראש היועצים והיה אוהב את דוד ויועצו כל הימים עד עתה שבגד בו. ואמר: זה לא היה אויבי בנראה, כי אם אויבי יחרפני אשא ואסבל, אבל זה שהיה אוהבי בנראה ולא הייתי נשמר ונסתר ממנו, והיה איש שלומי, איך אוכל לסבל שהוא יחרפני.
גם כן לא משנאי עלי הגדיל שאסתר ממנו – שלא ירע לי.
ופירוש הגדיל – הגדיל פיהו לדבר עלי רע.
כי לא אויב יחרפני ואשא. ובהיות כי אין זדונם עלי כמו אויבים באופן שאוכל לסבלו: לא משנאי עלי הגדיל. לא היה משנאי בגלוי שהגדיל עלי עקב לבעוט בי ואסתר ממנו - באופן שאסתר ואשמר ממנו1:
1. מחובר לפסוק ט״ז, שבהיות שלא אוכל לשאת את מה שעושים לי וגם לא אוכל להישמר מהם, לכן ׳ישיא מוות עלימו׳. וכעין זה כתב רש״י בשם דונש: ׳כי לא אויב יחרפני ואשא חרפתו ולא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו כי אם אלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, והדבר הזה ידוע כי האדם קשה עליו חרפת האוהב מחרפת האויב וגם יוכל להסתר מאויבו ולא יוכל להסתר מאוהבו בהגידו לו את כל לבו, כן מוכיח הענין׳. ורד״ק: ׳זה לא היה אויבי בנראה, כי אם אויבי יחרפני אשא ואסבול, אבל זה שהיה אוהבי בנראה ולא הייתי נשמר ונסתר ממנו והיה איש שלומי איך אוכל לסבול שהוא יחרפני? גם כן לא משנאי עלי הגדיל, שאסתר ממנו שלא ירע לי. ופירוש הגדיל, הגדיל פיהו לדבר עלי רע׳.
ואם תאמר, הנוקם נקמת ה׳ אני, כן, ועוד, שאֵלֶה – מעשים אשר לא יעשו עשו עמדי, ראשונה, כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא, כי אילו היה לי לאויב – החרשתי, כמשפט רעת האויב, והייתי נושא אותה ומבקש להנקם ממנו, אבל לא היה אויב1. ורעה עוד מזאת, כי לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל באופן שאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ, רק ׳בקרבו ישים ארבו׳, ולא הגדיל עלי ולא נגלה לי לאויב ושונא בתחילה:
1. לא הראה את עצמו כאויב, אלא הסתיר שנאתו.
כי לא-אויב – כ״כ.
ואשא – ואסבול.
כי לא אויב – המחרף אותי אין מראה עצמו לי לאויב לשאוכל לסבול חרפתי אף המגדיל פיו לדבר בי רע אין מראה עצמו לי לשונא לשאוכל להסתיר עצמי ממנו כי בקל יוכל האדם לסבול חרפת האויב ולהסתיר עצמו מרעת השונא מאותם הידועים לו.
אויב, משנאי – השונא קל מאויב כנ״ל (י״ח י״ח), ומוסיף שגם לא משנאי היה, כי אחיתופל היה אוהבי ויועצי יודע כל סודותי, ואבשלום הגם שהיה שונא לו לא היה אויב שידרוש רעתו כי היה בנו.
כי לא אויב יחרפני ואשא – שהגם שעד עתה נצחתי את אויבי ורודפי ונשאתי כל הצרות, עתה החירוף יצא מבני ולא אוכל שאתו, ור״ל שהיו אז שני עצות מאחיתופל,
א. שיבא אבשלום על פלגשי אביו לחרפו ולבזותו, כי יען שהוא בנו צריך לגלות שהוא אויב לו שבזה ידעו הכל שנבאש בעיני אביו, כי לא ישא לחירוף הזה שחרפו לא אויבו רק בנו, והעצה השניה היה שירדוף אחרי דוד בלילה, שדעת אחיתופל היה שדוד לא יסתר א״ע באחד הפחתים או הבורות כמ״ש חושי,
כי לא משנאי עלי הגדיל שאסתר ממנו ובודאי ילין את העם ויהרגוהו בלילה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אַ֝לּוּפִ֗י וּמְיֻדָּעִֽי׃
But it was you, a man my equal, my companion, and my friend.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאַנְתְּ אֲחִיתוֹפֶל גַבְרָא דְדָמֵי לִי רַב דַאֲלֵיפְתָּ לִי וּמְהוֹדַע חוּכְמָתָא לִי.
But you, O Achitophel, a man1 who is like me; a leader who taught me, and who tells me wisdom.
1. Man: son of man.
ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי – אמר רבי יוחנן בתחלה קראו לאחיתופל רבו, והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או אפילו דבור אחד עאכ״ו, ואחר כך קראו חברו שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד ואחר כך קראו תלמידו שנאמר גם איש שלומי אשר בטחתי בו. מהו ואתה אנוש כערכי אמר רב יהודה אמר רב כסדרי הזה שהיה מסדר עלי את ההלכות, אלופי שהיה מלמדני רבי היה שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו בבית אלהים נהלך ברגש כדתנן תמיד קרב בי״ב, הפר בכ״ד, ארבע פייסות היו שם למה כדי להרגיש כל העזרה כלה שנאמר אשר יחזו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, כיון שגמר תפלתו (וכן) הוא אומר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושב הארכי, כיון שראה אותו אמר יש ארוכה למכתי, ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני, א״ל רבש״ע לך אני קורא שנאמר אני אל אלהים אקרא וה׳ יושיעני.
בל הם קום נט׳ראי פי אלצדאקה, ומנהם אלופי ומערפתי.
אלא הם אנשים שהם עמיתי [שרימו אותי] בחברותם אלי ומהם חברי ומיודעי.
ואתה, אלא הם אנשים כמוני חברים ויש מהם אלופי ומיודעי.
אנוש כערכי – איש חשוב כמוני.
ומיודעי – כמו אלופי, לשון ואדעך בשם (שמות ל״ג:י״ז), דמתרגמינן ורביתך.
[ומנחם פירש כי לא אויב יחרפני ואשא יש עליו מן הענין מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה אילו יכולתי להעלות אבר הייתי טס ונודד מפני עקת רשע כי בצאתי מקרב מערת פריצים ללון במדבר סלה אז לא אויב יחרפני ולא הייתי נושא כלמתי ובשתי ולא נסתרתי מפניו כאשר הייתי נסתר מפניהם כשהייתי בתוכם ופתרון זה לא יתכן מפני הפסוקים הכתובים אחריהם והם ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, לכן פותר אותו דונש בענין אחר וזה פתרונו כי לא אויב יחרפני ואשא חרפתו ולא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו כי אם אלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, והדבר הזה ידוע כי האדם קשה עליו חרפת האוהב מחרפת האויב וגם יוכל להסתר מאויבו ולא יוכל להסתר מאוהבו בהגידו לו את כל לבו, כן מוכיח הענין.]
a man of my equal A man as important as I.
and my esteemed one Heb. ומידעי, like אלוּפי, my prince, an expression of: "and I recognized you (ואדעך)" (Shemot 33:17), which is translated וְרַבִּיתָךְ "and I made you great.⁠" Menachem (p. 94), however, explained that "For no enemy would revile me that I should bear" is connected to: "If only I had wings like a dove! I would fly away and be at rest" (verse 7). If I could raise my wings, I would fly away and wander on account of the distress of the wicked [inflicted upon me], for when I would leave the midst of the assembly of the profligate to lodge in the desert forever, then no enemy would revile me; I would not [have to] bear my disgrace and my shame, and I would not hide from him as I hid from them when I was among them. However, this interpretation is impossible, because of the verses following it, namely: And you are a man of my equal, my prince, and my esteemed one (verse 14); that together we would devise counsel; in the house of God we would walk with a multitude (verse 15). Therefore, Dunash (p. 94) interprets it in another manner, and this is its interpretation: For it is not an enemy who reviles me that I should bear my abuse, and it is not my enemy who opens his mouth wide against me, but my prince and my esteemed one, that together we would take counsel; in the house of God we would walk with a multitude. This thing is known, that the abuse of a friend is harder for a person [to bear] than the abuse of an enemy. Moreover, one can hide from his enemy, but one cannot hide from his friend when he tells him all that is in his heart. The context corroborates this [interpretation].
כי אתה אנוש שהיית כערכי – שאינו חשוב ממניא כל כך שאירא ממך ולא אענך, ולכך איני יכול לשתק כשמעי את חרפתי.
א. כן כנראה צ״ל. בכ״י ס״פ: ״ממנו״.
ואתה – ידבר עם אחד מהם.
כערכי – נחשב בעיני כמוני.
BUT IT WAS THOU. David speaks with one of his enemies.⁠1
A MAN MINE EQUAL. You are considered in my eyes as my equal.⁠2
1. Our verse is in the singular. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. I consider you my equal. David’s enemies were obviously not his equals. Hence Ibn Ezra’s comment.
ואתה אנוש כערכי – דבר כנגד אחיתופל: אבל אתה שהיית אנוש כערכי – כלומר שהייתי חושב אותך כאלו היית כמוני בגדולה כן הייתי מכבד אותך. וכאלו היית אלופי – כלומר גדול עלי ושר. גם כן היית מיודעי – כלומר רעי, כמו ומיודעיו, ורעיו, שהייתי מודיע אותך דעתי וסודי כבן אדם לרעהו.
או פירוש אלופי – האלוף והשר שלי, כלומר אחד מאלופי ומשרי היית, כי במספר השרים אשר למלך הוא וראש יועציו, כמו שכתוב: ואחיתופל יועץ למלך (דברי הימים א כ״ז:ל״ג), ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר.
ורז״ל פרשו: אלופי – שהיה רבו ומלמדו.
ואתה אנוש כערכי. קצת מאלה היה שר אלף כמוני1: [אלופי]. וקצתם שרי מאות באלף2 שלי כשהייתי שר אלף במצות שאול3: ומיודעי. וקצתו היה קרובי בסיבת מיכל אשתי4:
1. ׳אנוש כערכי - איש חשוב כמוני׳ (רש״י). כלומר, בין רודפי ואויבי ישנו אחד שהוא ׳כערכי׳, שהיה במדריגתי כשהייתי שר אלף לשאול, שגם הוא היה שר אלף. וידבר אל אחד מהם, לכן אמר ׳אתה׳ (ע״פ אבע״ז). אך בשיעורים פירש ׳ואתה ה׳ בלע אותם שהם כערכי וכו׳.
2. דפו״ר: ואלף.
3. ׳אלופי - האלוף והשר שלי, כלומר, אחד מאלופי ומשרי היית׳ (רד״ק, ע״ש), שהיה שר מאות תחת דוד שהיה שר אלף.
4. ע״פ ׳מודע לאישה׳. ואולי הכוונה לשאול עצמו, אבי מיכל. אך נראה ע״פ מש״כ בשיעורים על כוש בן ימיני, שרוב שרי שאול היו משבטו, א״כ היו קרובי שאול ובתו מיכל אשת דוד.
(יד-טו) ונהפך עוד לנגד ה׳ ואמר, וְאַתָּה ה׳, ׳בלע׳ עוד זה זה האֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי, אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד כאוהבים, ועוד שבְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ יחדיו כשני אוהבים, ואחר כך נגלה לי לאויב ומ⁠[שנא]. ומילת ׳ואתה׳ חוזר על ה׳ יתברך, ועל מה שאמר ׳בלע׳ ו׳פלג׳, כי היה שואל מה׳ יתברך שיבלע וישחית השרים והאנשים החשובים הרודפים אותו, ולא כל ההמון, [ונתן] סיבה במה שאמר ׳אלופי ומיודעי׳, כלומר, שהרי אני שמתיהו ל׳אלופי ומיודעי׳, ואפילו הכי נהפך לאויב לי:
כערכי – מלשון ערך ושיווי.
אלופי – שר שלי כמו אל תבטחו באלוף (מיכה ז׳:ה׳).
ואתה – אמר זה נגד אחיתופל הלא אתה כערכי ר״ל יודע אתה כל מסתרי המדינה כמוני.
אלופי ומיודעי – ואתה שר מהשרים שלי והייתי מודיע לך מצפון לבבי כי אמרתי שאוהב אתה לי וא״כ מאוד קשה עלי חרפתך ולהיות נשמר מרעתך.
כערכי – ענין השווי והדימוי.
ומיודעי – שהודעתי לו סודותי.
(יד-טו) ואתה – יאמר אל אחיתופל, ואתה הלא היית אנוש כערכי ואלופי ומיודעי אשר יחדו נמתיק סוד – ר״ל שאחיתופל דבר עם דוד על אודות מרידה שיוכל לקום נגד דוד וא״ל שאין לו לירא משום מרידה, שאם יתהוה רגש ומרידה נהלך בבית אלהים להתפלל ובזה נשקיט את המרד, כאומר לא נצטרך לשום מלחמה נגד רגש ומהומה של העם, כי כאשר נלך אל בית אלהים יכנעו מפנינו וישקוט הרגש והמרד - ועל צד המליצה, זה מוסב על מ״ש בפסוק שאח״ז ישיא מות עלימו – כי אחיתופל צוה אל ביתו ויחנק שהמית את עצמו, ועשה בעצמו מעשה של מלאך המות, מצייר במליצתו שהוא ריעו ומיודעו של המות,
והמות ישיא עלימו כשבא לקחת חובו ממנו שהוא לקחת נשמתו, ומצא שהמית את עצמו, אמר המות אליו הלא אתה אנוש כערכי – אתה מלאך המות כמוני, ואתה אלופי ומיודעי שמסרת בידי רבים למיתה, ולא לבד שהרגת על ידי נפשות בשוק וברחוב, כי המתקת סוד עמי שאלך עמך גם אל בית אלהים בעת הרגש והמרד, שבעת המרד של אבשלום נתן עצה שגם אם ינוס דוד או אנשיו לבית אלהים ששם לא היו הורגים שום אדם (כמ״ש ויחזק בקרנות המזבח) אמרת ויעצת שאלך עמך גם אל בית אלהים, ר״ל שנתת רשות אל המות שיהרוג אנשים גם בבית אלהים, וא״כ אתה אלוף ומודע של המות.
כערבי – שמצאתי ראוי לרע לי כי ערכו שוה לערכי.
אלופי – ששאלתי מה בפיו למען יאלפני, ואחר עצתו הלכתי ועתה הוא מאשים אותי על מה שעשיתי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃
We took sweet counsel together, in the house of God we walked with the crowd.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דִי כַחֲדָא נְתָרֵץ רָזָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דֶאֱלָהָא נַלֵךְ בְּסַרְהוֹבְיָא.
For together we will explain mysteries in the sanctuary of God, we will walk in haste.
מן ג׳מיעא נלאזם עצבה, ופי בית אללה נמשי בצ׳ג׳ה.
ומהאגודה [של חברה שלנו] אנחנו מתחברים לאגודה. ובבית ה׳ אנחנו מתהלכים בתוך רעש [כמו מרגישים את העזרה].
אשר, אנשים אשר יחדו אנחנו מאוחדים אגודה. ותיבת סוד–אגודה וכמו שפירש לעיל ב ב.
פירשתי נמתיק סוד, דבקות, כמו מתקו לו רגבי נחל1, וכן מתקו רמה2. שכל אלה דבקות.
1. איוב כא לג.
2. שם כד כ.
פסרת נמתיק נלאזם מת׳ל מתקו לו רגבי נחל, ואיצ׳א מתקו רמה, אלד׳ין המא מלאזמה.
לפטֺה ברגש יעני בהא אלתאהב ואלתסעד.
ומעני נמתיק סוד נתסאר פיגד לדֺלך חלאוה אלטמאנינה ואלאסתרסאל כאנה קאל נדבר סוד וימתק לנו.
The word “at a moment” means ‘ready and prepared.’
The meaning of “sweet was our fellowship;” ‘we spoke in secret and found it sweet tasting and leisurely,’ as if it said; ‘we speak secrets and it sweetness out [fellowship].’
אשר יחדיו – היינו רגילים להמתיק סוד – בתורה, ובבית אלהים היינו מהלכים ברגש – ברוב עם.
בבית אלהים – בבתי מדרשות.
That together we used to devise counsel in the Torah and in the house of God we would walk בְרָגֶשּׁ, with a multitude.
in the house of God In the study-halls.
ברגש – כפל לשון הוא, כמו: רגשו1 (תהלים ב׳:א׳).
1. ההוכחה היא מהמשך המזמור בתהלים ב׳:ב׳ ״נוסדו יחד״. בשני המזמורים יש תקבולת בין ״רגש ו״סוד״. והשוו גם לראב״ע בפירושו השני.
אשר יחדו – היינו מדברים סודנו והיה מתוק לנו.
ברגש – בחבורה אחת.
WE TOOK SWEET COUNSEL TOGETHER. We spoke of our secrets and found the experience pleasant.⁠1
WITH THE THRONG. Be-regesh (with the throng) means, in one group.⁠2
1. Literally, and it was sweet for us.
2. Regesh means a group. See Ibn Ezra on Ps. 2:1. Ibn Ezra renders our clause, we walked in one group.
אשר יחדיו – אני ואתה, היינו ממתיקים הסוד – כלומר שהייתי מתיעץ עמך בדברי סודי ועמך הייתי ממתיק הסוד, כלומר כי לא היה סודי מתוק וכשר בעיני עד שהייתי נושא ונותן בו עמך.
ברגש – בחבורה, כמו מרגשת פועלי און (תהלים ס״ד:ג׳), למה רגשו גוים (תהלים ב׳:א׳). ואמר: אף כשהיינו הולכים לבית אלהים להתפלל, היינו הולכים יחד בחבורה אחת, כל כך הייתי נקשר עמך, ואתה בגדת בי.
ובית אלהים – הוא המקום שהיה בו הארון.
אשר יחדו נמתיק סוד. באופן שהיינו ׳יחדיו׳ ב׳סוד׳ מתוק1, בלי ריב וקנטורין: בבית אלקים נהלך ברגש. והיינו הולכים בקיבוץ2 אל ׳בית אלקים׳3. ועכשיו כל אלה נהפכו אל הרודף4, נגד הראוי:
1. ׳נמתיק -׳אשר יחדיו היינו מדברים סודנו והיה מתוק לנו׳ (אבע״ז).
2. ברגש - ברוב עם (רש״י) או בחבורה אחת (אבע״ז).
3. ׳ אף כשהיינו הולכים לבית אלהים להתפלל היינו הולכים יחד בחבורה אחת, כל כך הייתי נקשר עמך, ואתה בגדת בי׳ (רד״ק).
4. הצטרפו אל הרודפים אותי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

ברגש – ענין הקבוץ כמו למה רגשו (תהלים ב׳:א׳).
נמתיק סוד – שנינו יחד היינו מתחכמים בדבר העצה להוציאה לאור במיטב הענין.
ברגש – בקיבוץ ובחבורה אחת.
ברגש – בעת רגש ומרד, כמו למה רגשו גוים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

נמתיק סוד – נועצנו יחדו לתת יסוד ובסיס נכון לדבר, והודינו זה לזה באופן שֶׁהִוָּסְדֵנוּ יחד היה לנו מתוק.
ברגש – מלשון למה רגשו גוים (למעלה ב׳:א׳) לשון חיבור וריעות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טז) [יַשִּׁ֤י מָ֨וֶת׀] (ישימות) עָלֵ֗ימוֹ יֵרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים כִּֽי⁠־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃
May He incite death against them. Let them go down alive into the nether-world; for evil is in their dwelling, and within them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְחַיְבִנוּן דִין קְטוֹל וְיִגְזוֹר עֲלֵיהוֹן בִּישָׁן לְדוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל יֵחֲתוּן לְשֵׁיוֹל כַּד הִנוּן חַיִין אֲרוּם בִּישָׁן בִּמְדוֹרֵיהוֹן בְּגוּפֵיהוֹן.
He will condemn them to the judgement of death, and he will decree for them evil things, for Doeg and Achitophel; they will descend to Sheol while alive, for evil things are in their dwellings, in their bodies.
פלינסא אלמות אלטביעי ענהם בל ירדו אלי אלת׳רי אחיא, פאן אלשר פי ג׳וארהם בל פי אג׳ואפהם.
ואם כך שהמוות הטבעי ישכח. אלא שירדו אל השאול בעודם חיים. לפי שהרוע נמצא גם בשכנותם וגם בתוכם.
ישימות, ישכח המות הטבעי מהם אלא ירדו לשאול חיים כי הרעות במגורם ואף בקרבם.
וענין ישימות, היא לשון תרגום ישכח מות, ורצה בכך אל תמיתם אלא הורידם לשאול חיים כקרח וחבריו. וכבר אמר כדבר זה במה שאחריו אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך.
ומעני ישימות הי תרגום ישכח מות, ויריד בד׳לך לא תמיתהם בל אורדהם אלי אלת׳רי והם אחיא מת׳ל קרח ואצחאבה, וקד קאל מת׳ל הד׳א פי מא בעדה אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך.
ומעני ישי מות עלימו יכון להא גרי מא יוٴדון ענה ארואחהם.
וקו׳ כי רעות במגורם בקרבם יעני פי מכנון צֺמאירהם ומגתמע ניאתהם ומנה העוד הזרע במגורה (חגי ב:יט) על דגן ועל תירוש יתגוררו יסורו בי (הושע ז:יד).
The meaning of “Let Him incite death for them,” as in ‘for [laha].’ He should demand (death) for their spirit.
The phrase “for where they gather, there is evil in them” intending [yaʿnî] something hidden within their consciences [ḍâmaʾîr] and combined with their intentions. From “while the seed is still in the granary(Hag. 2:19) and “they gather over new grain and new wine. They are faithless to me.(Hos. 7:14).
ישי מות עלימו – ישיא הקב״ה עליהם את מלאך המות, ישי – יסכסך ויסית, לשון השיאני ואוכל (בראשית ג׳:י״ג).
[ומנחם פתר: ישי – לשון יש, כמו: אם ישכם עושים (בראשית כ״ד:מ״ט), אשר ישנו פה (דברים כ״ט:י״ד).]
במגורם – במלונם.
May He incite Death upon them May the Holy One, blessed be He, incite the Angel of Death upon them. Heb. יַשִּׁיא, incite and entice, an expression of: "The serpent enticed me and I ate" (Bereshit 3:13). Menachem (p. 101) interpreted יַשִּׁיא, as an expression of יש, there is, as: "If you wish (ישכם) to do kindness" (Bereshit 24:49); "who is (ישנו) here" (Devarim 29:14).
in their dwelling במגורם, in their lodging.
ישי מלאך המות עצמוא – גברו.
ירדו שאול חיים – כלומר: פתאום.
כי רעות במגורם – לכן לא יבא עליהם פרעון שלא ידעו קודם, כשם שהם עושים לאדם שאינו משמר בפיהם,⁠1 בפיהו ידבר שלום ובקרבו ישים ארבו (ירמיהו ט׳:ז׳), ולכך באים על אדם פתאום.
1. כלומר: נשמר מפיהם. והשוו לפסוק בירמיהו ט׳:ג׳.
א. נראה שלפני הפרשן עמד נוסח אחר בפסוק: ״עצמו״ במקום ״עלימו״.
ישי – אמר ר׳ משה: הטעם ישי מות. וטעם ישי – שיהיה המות נושה להם שיקח את נפשם.
ואחרים אמרו: מגזרת נשני אלהים (בראשית מ״א:נ״א), שישכחו המות ולא יעלוה על לבם עד שירדו חיים שאול. אם כן תהיה דרך ישי, כדרך: אל תמחי (ירמיהו י״ח:כ״ג), צור ילדך תשי (דברים ל״ב:י״ח), אף על פי שהמלה מלרע.
ויש אומרים: שהוא חסר אל״ף מן השיאני, והוא קרוב. והטעם ישיאם עד שלא ירגישו וירדו חיים שאול.
אמר ר׳ משה: במגורם – בחבורתם, כמו: העוד הזרע במגורה (חגי ב׳:י״ט).
והנכון בעיני: בארץ מגוריהם, כנגד בעיר.
MAY HE INCITE. Rabbi Moses says that death is the subject in yashi mavet (may He incite death). The meaning of yashi [mavet] (may He incite death against them) is, may death demand them,⁠1 that is, may death take their lives.
Others say that yashi is related to the word nashani (hath made me forget)⁠2 in hath made me forget (Gen. 41:51).⁠3 The meaning [of our verse is] is, may they forget death and may the thought of death not enter their minds, so that they go down living into the grave. In this case4 the word yashi is similar to temchi in (blot out) in Neither blot out (Jer. 18:23) and to the word teshi (thou wast unmindful) in Of the Rock that begot thee thou wast unmindful (Deut. 32:18).⁠5 The aforementioned is so even though6 yashi7 is ultimately accented.⁠8
Others say that the word yashi is missing an alef.⁠9 It is related to hishi’ani10 (beguiled me) (Gen. 2:13). This interpretation is close to the correct meaning.
The meaning of our verse is; may death beguile them, so that they are not aware of it, and they go down living into the grave.⁠11
Rabbi Moses says that the word be-meguram (in their dwelling) means, in their gathering. Compare the word ba-megurah (in the barn) in is the seed yet in the barn (Haggai 2:19).⁠12 However, in my opinion be-meguram means in the land of their sojourning.⁠13 The latter is parallel to in the city (Psalms 55:10).
1. The root nun, shin, heh means to lend or to demand payment.
2. The root nun, shin, heh also has the meaning of, to forget.
3. In this case mavet (death) is the object in yasahi mavet.
4. If the root of yashi is nun, shin, heh.
5. Where the yod takes the place of the heh.
6. So Ha-Keter.
7. Literally, the word.
8. Temchi and teshi are penultimately accented. Yashi is ultimately accented. Nevertheless, yashi is similar to temchi and teshi. See Filwarg.
9. It comes from the root nun, shin, alef. Yashi is spelled yod, shin, yod. It should be noted that the kere spells yashi with an alef.
10. From the root nun, shin, alef.
11. This interpretation, like the first one believes mavet (death) to be the subject in yashi mavet.
12. Megurah is a place where seed is gathered.
13. The root of meguram is gimel, vav, resh. The word gur means, dwell.
ישימות – כן כתוב, בלא אל״ף וקרי באל״ף. אלהים שזכר ישיא המות עלימו – על אחיתופל ועל היועצים על דוד לרעה.
ופירוש ישי – יחייב המות לבוא עליהם, כמו ונשא בו אלה (מלכים א ח׳:ל״א), וכן לא ישיא אויב בו (תהלים פ״ט:כ״ג), שיחזיק בו כמו הנושה בלוה.
ירדו שאול חיים – שימותו מיתת פתאם, זהו חיים שלא ירגישו בחולי עד שימותו, וכן נבלעם כשאול חיים (משלי א׳:י״ב).
כי רעות במגורם בקרבם – הרעות שחושבים בקרבם אומרים במגורם – ופירושו: במקום אספתם, כלומר בירושלם שנאספו שם להתיעץ על דוד, וכן יגורהו בחרמו (חבקוק א׳:ט״ו), ובית זונה יתגודדו (ירמיהו ה׳:ז׳), והדומים להם, ענין אספה.
ישי מות עלימו. אלקים הוא יעשה שהמוות ישיא וישמים ויבהיל1 את הכל ׳עלימו׳, במיתה משונה: ירדו שאול חיים. בהיותם בתקפם2: כי רעות במגורם בקרבם. כי בזדונם עלי עתה, נודע כי ׳במגורם׳ ובהאספם עמי בסוד3, ובלכתנו אל בית אלקים, היו ׳רעות בקרבם׳, והיו אחד בפה ואחד בלב:
1. מפרש ׳ישיא׳, שיביא עליהם ׳שואה׳, שהכוונה שהכל משתאים ונבהלים מן המכה.
2. ׳ירדו שאול חיים, שימותו מיתת פתאום, זהו חיים שלא ירגישו בחולי עד שימותו, וכן (משלי א יב) נבלעם כשאול חיים׳ (רד״ק).
3. ׳מגור׳ מלשון לאגור ולאסוף. כ״כ אבע״ז בשם רבי משה ׳⁠ ⁠׳במגורם בחבורתם כמו העוד הזרע במגורה׳. במקום אסיפתם (רד״ק).
יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ. אותו האלהים שאמר עתה, ׳ישיא מוות׳. ׳ישי׳ – מלשון ׳זדון לבך השיאך׳ (עובדיה א׳:ג׳), ׳והשיאו (עליו) [אותם] עוון אשמה׳ (ויקרא כ״ב:ט״ז)1: יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים. בעולם הזה, שעתה ידעתי כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם, ובלבם היו חושבים עלי רעה:
1. ׳עשו שיהיו אשמים׳ (לשונו שם), אך שם נכתב בשי״ן שמאלית. ובנדפס פירש ׳ישי׳ – יביא עליהם שואה.
ישימות – יש מות קרי והוא חד מן ט״ו מלין דכתיב מלה אחת וקריין תרתי וסימנהון בד״ה א׳ כ״ז במ״ג. ולשון רד״ק בפי׳ כתוב בלא אל״ף וקרי באל״ף כמו לא ישיא אויב בו סימן פ״ט וכן כתוב בשרשים שהיא בחסרון אל״ף כמו אל יני ראשי וע׳ ע״ש במלכים ב׳ י״ח על אל ישיא לכם.
ישי – ענין חוב כמו לא ישיא אויב בו (תהלים פ״ט:כ״ג).
חיים – בריאים כמו עד חיותם (יהושע ה׳:ח׳).
במגורם – ענין מדור.
ישי מות – ה׳ יחייב עליהם את המות ר״ל על אחיתופל וריעיו.
חיים – פתאום כשהם בריאים לא מתוך חולי למען יכירו הכל שבא בגמול.
כי רעות – ראוים הם למיתה פתאומית כי רעות במגורם ולתוס׳ ביאור אמר בקרבם.
ישיא – שרשו נשה, המות יתבע חובו מהם.
במגורם – בדירתם.
ישיא מות עלימו – כן יתבע חובו מהם בעת שירדו לשאול חיים – כי הם ירדו לשאול שלא על ידי המות רק בחיים, כי המיתו א״ע, כי הם דומים אל המלאך המות לעשות כמעשהו, וזה יהיה להם עונש על כי רעות במגורם ובקרבם.
ישיא – האל מות עלימו, ימותו פתאום בלא עתם, ולפי הכתיב יְשִׁימוֹת לשון שממה, תבאנה עלינו, ורחוק.
כי רעות במגורם – לשון גרות הוא תמיד ברבוי, מגורים, אולי מפני שרוב הגֵרים הולכים ונדים ממקום למקום ומשנים מקום גרותם, רק כאן לשון מושאל הוא על הגוף שהנשמה בו בגרות כל ימי חייה על האדמה, ע״כ בא זה לבדו בלשון יחיד, וענינו אף על פי שיודעים כי גרים הם עלי ארץ ומחר יתבע האל חשבון מהם עכ״ז ירשיעו, א״כ ראוים הם למיתה פתאומית.
במגורם בקרבם – בקרבם או גופם שהוא מקום גרותם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) אֲ֭נִי אֶל⁠־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ יוֹשִׁיעֵֽנִי׃
As for me, I will call upon God; and Hashem shall save me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲנָא קֳדָם אֱלָהָא אֲצַלֵי וּמֵימְרָא דַייָ יִפְרוֹק יָתִי.
I will pray in the presence of God, and the word of the LORD will redeem me.
ואנא אלי אללה אדעו בד׳לך, והוא יגית׳ני.
ו⁠[אילו] אני מתפלל אל ה׳ הדבר הזה [מה שבקש בפסוק הקודם] והוא יושיע אותי.
אניאקרא אל אל עד רדתם שאול חיים (תהלים נ״ה:ט״ז).
AS FOR ME. I will call upon God, until He brings them down alive into the grave.
אני אל אלהים אקרא וי״י יושיעני – הם רבים נאספים עלי ואני יחיד אקרא אל אלהים והוא יושיעני מידם.
(יז-יט) והנה אז, אני אל אלקים אקרא. הייתי מתפלל: וה׳ יושיעני. היה מושיע אותי מן האומות, באופן שערב ובקר וצהרים, בכל עת שהייתי נלחם עם האויבים, הייתי מתפלל, ויקבל תפילתי, עד כי פדה בשלום נפשי מקרב לי, שלא יכלו האומות לקרוב אלי להזיק1, ובכן נמלטו גם הם2: כי ברבים היו עמדי. ׳כי ברבים׳ מאלה הזמנים, אלה הרודפים אותי עתה ׳היו עמדי׳ במלחמה, ונמלטו בתפילתי:
1. מקרב לי - מן המלחמה הבאה עלי (רש״י).
2. האלופים וכו׳ שהיו אתי, גם הם ניצלו בזכות תפילתי.
(יז-יט) ואמר דוד, כשהייתי הולך למלחמה, אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא וַה׳ יוֹשִׁיעֵנִי, עֶרֶב וָבֹקֶר וגו׳, ועתה ידעתי שבאמת פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי – מאלה שהיו לי אויבים בלבם ונראים כאוהבים, וזה כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, כלומר שאלה אנשי בליעל ׳היו עמדי ברבים׳ דברים שהייתי עושה1:
1. בנדפס פירש ׳כי ברבים מאלה הזמנים, אלה הרודפים אותי עתה היו עמדי במלחמה, ונמלטו בתפילתי׳.
(יז-יח) אני – אחר שנהרג אחיתופל אומר שעתה בטוח שישמע ה׳ תפלתו להצילו מן המלחמה שילחם אבשלום עמו,
שאני אל ה׳ אקרא וה׳ יושיעני – ותפלתי תתמיד ערב ובקר וצהרים וה׳ ישמע קולי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צׇהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃
Evening, and morning, and at noon, I would complain and moan; and He heard my voice.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּרַמְשָׁא וּבְצַפְרָא וּבְטִהֲרָא אֲצַלֵי וְאַרְגִישׁ וּשְׁמַע קָלִי.
In the evening, and in the morning, and at noon I will pray, and I will tremble; and he heard my voice.
ערב ובקר וצהרים אשיחה – מכאן שצריך אדם להתפלל שלש תפלות ביום. ומי תיקן אותם אבות העולם. אברהם תיקן תפלת השחר שנאמר (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר וגו׳. ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים ק״ו:ל׳) ויעמד פנחס ויפלל. יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כ״ד:ס״ג) ויצא יצחק לשוח בשדה וגו׳. ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה׳ ישפוך שיחו. יעקב תיקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כ״ח:י״א) ויפגע במקום וילן שם. אין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז׳:ט״ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו׳ ואל תפגע בי. אמר דוד הואיל ואבות תקנום ערב ובקר וצהרים אשיחה. פדה בשלום נפשי. אמר ר׳ יהושע בן לוי מהו פדה בשלום נפשי. איקונים של מלאכים מהלכת לפני האדם הזה ומכריזין לפניו ואומרים תנו מקום לאיקונין של מקום. למה א״ר יודן בשם רבי לוי לפי שאין בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעת קבין של מזיקין וכל אחד ואחד נתון פראמא בפניהם. כשם שיש לחמורים הללו של טחנים. ולמה שלא יזיקו לבריות. ובשעה שעונותיו של אדם גורמים אותה הפראמא נגלית מעל פניו של מזיק והוא מביט באדם ומזיקו. לפיכך מכריזין לפני האדם שלא יזיקהו. הוי פדה בשלום נפשי מקרב לי. שלא יקרבו לי המזיקין. הוי כי ברבים היו עמדי. אלו המלכים המסורין לו. שנאמר (תהלים צ״א:ז׳) יפול מצדך אלף. דבר אחר מהו מקרב לי. אמר דוד רואה אני דניאל שעומד משבטי היאך נשלך לגוב אריות ואין נוגעין בו. התחיל אומר פדה בשלום נפשי שלא יקרבו אליו האריות. ומי גרם לו להנצל כי ברבים היו עמדי. ואף חנניה מישאל ועזריה סדר עליהן תפלה. לפיכך ישמע אל ויענם. דבר אחר על רחל נאמר הפסוק הזה. מקרב לי. שלא תקרב עצתו של עשו ברחל. למה שכך היו התנאים שיעקב נוטל את לאה ועשו לרחל. ומי גרם ליעקב (צ״ל לרחל. וכן הוא בילקוט) להנצל מידו כי ברבים היו עמדי. לפיכך פדה בשלום נפשי. כי ברבים היו עמדי. אלו סנהדרין שהיו עמדי.
ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה – יכול יתפלל אדם כל היום, כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהיה, יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה, כבר מפורש על ידי דניאל וכיון פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם, יכול משבא לגולה הוחלה, תלמוד לומר כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא, יכול יהא כולל שלשתן בבת אחת, לכך נאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה, יכול ישמיע קולו בתפלתו, כבר מפורש על ידי חנה וקולה לא ישמע, יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל, כבר מפורש על ידי שלמה לשמוע אל הרנה ואל התפלה, רנה זו תפלה, תפלה זו בקשה. א״ר יהושע ב״ח האבות תקנו שלש תפלות, אברהם תקן תפלת השחר שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו׳, יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. אמר רבי שמואל בר נחמני כנגד ג״פ שהיום משתנה, בערבית יאמר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתוציאנו מאפלה לאורה, במנחה יאמר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי כשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכה אותי לראותה בשקיעתה, בשחרית צריך לומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהוצאתני מאפלה לאורה. רבנן אמרין כנגד תמידין תקנו אותם, תפלת השחר כנגד תמיד של שחר, תפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים, תפלת ערבית לא מצאו לה קבע, א״ר תנחומא אף תפלת ערבית יש לה קבע כנגד אברים ופדרים. תניא כוותיה דריב״ל דאמר תפלות כנגד תמידין תקנום, מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות, שהרי תמיד של שחר היה קרב עד חצות, ר׳ יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר היה קרב עד ארבע שעות, ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע, שהרי אברים ופדרים הולכים וקרבים כל הלילה, ומפני מה אמרו תפלת המוספין כל היום, שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום, ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב, שהרי תמיד של בין הערבים היה קרב והולך עד הערב, ר׳ יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב עד שבע שעות. ורבי יוסי בר חנינא שפיר קאמר ריב״ל דאי לא תימא הכי של מוספין מאן תקנן, רבי יוסי בר חנינא אמר תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אתמידין.
מסאא וצבאחא וט׳הירא אשכו שג׳וי ואהים מנה, חתי סמע צותי.
ערב ובוקר וצהרים אתלונן על נסתרות לבי ואינני יודע מה לעשות עם זה עד ששמע את קולי.
אשיחה, אשיחה יגוני ודאגותי ואהימה מהם עד אשר שמע קולי.
ערב ובקר וצהרים – שחרית וערבית ומנחה שלש תפלות.
Evening, morning, and noontime The evening prayer, the morning prayer, and the afternoon prayer, three prayers.
וישמע קוליא – כמה פעמים.
א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: קולו.
ערב – תחלת הלילה.
ובקר – תחלת היום.
וצהרים – חצי היום. וכל אדם יוכל לדעת אלה העיתים במראה עיניו. רק בחצי היום לא יוכל להתבונן בצל, רק כשיעבור קרוב מחצי שעה.
EVENING. Erev (evening) refers to the beginning of the night. Boker (morning) refers to the beginning of the day. Tzohorayim (noonday) refers to the midpoint of the day. A person can determine these times by using his eyes.⁠1 However, one cannot see the sun’s shadow at the midpoint of the day.⁠2 He can do so only after close to half an hour has past [from the day’s midpoint].
1. Morning, afternoon, and evening are times of prayer. Hence Ibn Ezra points out that each and every person can determine these times. Filwarg.
2. There is no shadow at noontime.
ערב ובקרערב – סוף היום שעבר ותחלת הלילה. ובקר – תחלת היום. וצהרים – חצי היום. ואלה הם עתי התפלה שצריך אדם להודות לאל כשהיום משתנה. וכן אמרו רז״ל: צריך אדם להתפלל שלוש פעמים ביום כנגד שלוש פעמים שהיום משתנה. אמר: כל עתות התפלה אשיחה ואהמה – לאל והוא ישמע קולי.
ואמר: וישמע – לשון עבר בפתח, הו״ו דרך נבואה, וכן פדה בשלום נפשי (תהלים נ״ה:י״ט).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

ערב וגו׳ – בכל שלש התפלות אספר התלאות ואהמה אליהם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרׇב⁠־לִ֑י כִּֽי⁠־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃
He has redeemed my soul in peace so that none came near to me; for they were many that strove with me.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
פְּרַק בִּשְׁלָם נַפְשִׁי דְלָא לְמִקְרַב בִּישׁ לִי אֲרוּם בְּסַגִיעָן עָקָן הֲוָה מֵימְרֵיהּ בְּסַעֲדִי.
He redeemed my soul in peace, so that no evil came near to me, for his word was my help in many troubles.

רמז תשעב

פדה בשלום נפשי – אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא עם הצבור שנא׳ ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. תניא נמי הכי מנין שאין הקב״ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, אמר הקב״ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת כאלו פדאני לי ולבני מבין אוה״ע. אריב״ל מהו פדה בשלום נפשי איקוניא מהלכת בפני האדם הזה והבריות מכריזין ואומרים תנו מקום לאיקונין של הקב״ה, למה, אמר רבי יודן בשם רבי לוי אין בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעה קבין של מזיקין וכל אחד יש לו פרמא בעיניו כשם שיש לחמורים של טוחנין, למה שלא יזיקו הבריות, ובשעה שעונותיו של אדם גורמין, אותה הפרמא נטלת מעל פניו של מזיק והוא מביט לאדם ומזיקו לכך מכריזים לפני האדם שלא יזיקו אותו המזיקין, פדה בשלום נפשי מקרב לי שלא יקרבו לי המזיקין, ומי גרם לי כי ברבים היו עמדו – אלו המלאכים המסורים לו שנאמר יפול מצדך אלף, ד״א פדה בשלום נפשי, דוד ראה את דניאל עומד ממנו היאך הוא נשלך לגוב האריות ואין נוגעים בו התחיל אומר פדה בשלום נפשי מקרב לי שלא יקרבו לי האריות, ומי גרם לו לינצל כי ברבים היו עמדי שאף חנניה מישאל ועזריה היו סודרים עליו תפלה לכך ישמע אל ויענם. ד״א פדה בשלום נפשי על רחל נאמר, מהו מקרב לי שלא תקרב עצתו של עשו הרשע ברחל. אמר ר׳ יעקב בר אידי שכך היו התנאים שיעקב נוטל ללאה ועשו לרחל, מי גרם לרחל להנצל ממנו כי ברבים היו עמדי שאף יעקב ולאה היו סודרין עליה תפלה הה״ד ויזכור אלהים את רחל, רחל בזכותה, את רחל בזכות האבות והאמהות (בשמואל ברמז קי״א ובפסוק אלכה נא ואשלמה ברמז ק״ו הראשון).
ופדא נפסי בסלאמה מן אן יקרב אלי ג׳מאעה כאנו מעי בהד׳א אלחאל.
וגם פדה את נפשי בבטחה מכך שיתקרבו אלי אנשים כאלה שהיו אתי באותו מצב.
פדה, ופדה נפשי בשלום שלא יקרבו אלי קבוצה שהיו עמדי במצב שכזה אויבי בנפש ומראים תומה וידידות.
ויעני בקו׳ מקרב לי מן אן ידנו לי.
ובא כי ברבים היו עמדי מתֺל בא והוא באחד ומי ישיבנו (איוב כג:יג) וקד כאן יסתגני ענהא. וקד ימכן אן יעני בקו׳ כי ברבים קומא כאנוא פי כתֺרה מן אשגאעהם ואעואנהם עלי אלאצֺראר בה.
ויגוז פי קו׳ והוא באחד (איוב כג:יג) יכון אחד אסם אלוחדניה עלי וזן שכר [68 ב] וצלע כמא אן מלך חיתֺ מא וקעﹶ מלך ויקע עלי אסם אלמﹸלך וּמָלַך מֶלֶך והשכיל (ירמיהו כג:ה)1 יעני וימלך מﹸלכא וכדֺלך למלך ייי צבאות (זכריה יד:טז) אי למלכות ייי צבאות נדמה שומרון מלכה (הושע י:ז) לאנה לו אראד מﹶלכﹶהא אדאﹰ כאן בתקדיר נדמה מלך שומרון או מלך שומרון נדמה לם יכון גלטא ולא סהוא כמא קלת לכאן קול שומרון גלטא או סהוא פאסתדרך דֺכר אלמלך ומתֺל הדֺא לא יכון פי כלאם אלוחי לכנה אראד מﹸלכהא והו בדל אלמצדר אלמשתמל עלי אלאסם מנה אי אנקראץׄ מﹸלך שמרון כאנקראץׄ אלזבד אלקאים עלי אלמא. אנמא ילגי אלי הדֺה אלמצֺאיק אדֺא לם ינגד מנדוחה ען אלשי2
1. Ms. Heb. e. 99 42r-43v
2. Ms. Heb. e. 42r-43v
The meaning of the phrase “from the battle against me” is ‘come close to me.’
The Beṯ of “it is as though many are on my side” is like “he is one; who can dissuade Him?(Job 23:13). It can manage without it. It is possible the meaning of the phrase “it is as though many(Ps. 55:19), men who were many of their champions and supportive who in intended to harm him.
It is possible that the ‘one’ of the phrase “He is one(Job 23:13) is a collective noun following the morphological forms of ‘Shekhar’ and ‘Ṣelaʾ’ just like ‘Melekh,’ whenever it appears as ‘Melekh,’ it appears as kingdom (i.e., מלכות): “he shall reign as king (malakh melekh) and prosper(Jer. 23:5), meaning and the kingship rules, and also (melekh) in “to the king, Lord of Hosts(Zech. 14:16); as in “to the kingdom of the Lord of Hosts .” “Samaria’s kingdom is vanishing(Hos. 10:7); since if it meant to say, its king then it would have been either ‘Samaria’s king is vanishing’ or ‘king of Samaria is vanishing.’ It is not a mistake or error as it it would require amending it to mention the king, something like this is not possible for prophetic words because (Hosea) has in mind their kingdom and (malkāh) is in place of the infinitive absolute which includes the noun (melekh) of that same root, as in the kingdom of Samaria shall vanish just as the dross found on the water. Therefore, it avoids these troubles except where unavoidable.
מקרב לי – מן המלחמה הבאה עלי.
כי ברבים היו עמדי וגו׳ – כי זאת עשה לי בשביל הרבים שהיו בעזרתי להתפלל עלי, שנאמר: וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד.
from the battle that came upon me from the war that came upon me.
because of the many [people who] were with me For He did this because of the many people who came to my aid to pray on my behalf, as it is stated: "And all Israel and Judah loved David" (I Sam. 18:16).
מקרב לי – מלקרב לי הרשעים.
כי ברבים היו עומדים – כי בתפילת רבים, שהיו מתפללים שירחם הקב״ה עלי.
פדהמקרב לי – שלא נגעו בי.
ובי״ת ברבים היו עמדי – כמו: לחמו בלחמי (משלי ט׳:ה׳). והטעם עלא המלאכים כי רבים אשר אתנו.⁠1
1. השוו ללשון הפסוק במלכים ב ו׳:ט״ז.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״כל״.
Mi-kerav li (so that none came neigh unto me) means, so that they did not touch me.⁠1
The bet of ve-rabbim (for they were many) in ve-rabbim hayu immadi (for were many that strove with me) is similar to the bet of ve-lachmi (my bread)⁠2 in eat my bread (Prov. 9:5). The word many refers to the angels. The meaning of ki ve-rabbim hayu immadi is, because of the many angels3 that were4 with us.⁠5
1. That is, they did not hurt me.
2. Translated according to Ibn Ezra The bet usually means in. However, it has no translatable meaning in Prov. 9:5. Similarly ve-rabbim is to be rendered “many” not “in many.”
3. According to Ibn Ezra ki ve-rabbim should be interpreted as if written ki rabbim.
4. Lit., are.
5. Ibn Ezra’s paraphrase. The Biblical text reads, with me. According to Ibn Ezra ki ve-rabbim hayu immadi should be interpreted as if written ki rabbim hayu immadi.
פדה בשלום נפשי מקרב לי – נפשי ואני בשלום. ופירוש מקרב – ממלחמה, כמו ביום קרב (תהלים ע״ח:ט׳) – מכל קרב, ותרגום מלחמה קרבא. ורי״ש מקרב בקמץ חטף לתפארת הקריאה או הוא משקל אחר קרוב בחולם, ומפני המקף הוסב לקמץ חטף.
כי ברבים היו עמדי – כי הם עם רבים היו נלחמים עמדי ואני במתי מעט והאל פדה נפשי מהם.
ויש מפרשים: הבי״ת נוספת כבי״ת לחמו בלחמי, ר״ל אף על פי שהם רבים, רבים היו עמדי, כלומר מלאכי האל שהיו עמדי, כמו רבים אשר אתנו מאשר אותם (מלכים ב ו׳:ט״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

מקרב לי – בקמץ חטוף.
מקרב – מלחמה כמו מכלי קרב (קהלת ט׳:י״ח).
פדה בשלום – מעולם פדה נפשי להשיבה בשלום מהמלחמות הבאות עלי עם כי הנלחמים עמדי היו בעם רב ואני במתי מספר.
מקרב לי – מגשת אלי אשר אין חליפות למו.
ברבים – ישמע קולי ברבים אשר היו עמדי, והב׳ כמלת עם, שהתפללתי עם רבים.
(יט-כ) פדה – אחר שה׳ פדה נפשי – שלא נעשה כעצת אחיתפול שרצה לרדוף אחריו ולהרגו בלילה, ושיעור הכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי אשר אין חליפות למו – (ומ״ש כי ברבים היו עמדי עד מלת סלה – הוא מאמר מוסגר, ומלת סלה מורה ע״ז שהוא מאמר מוסגר באמצע) ור״ל ה׳ פדה נפשי בל יקרבו אלי אנשים אשר אין חליפות למו, ר״ל שאין להם חלק לעולם הבא שהם החיים האחרים הבאים חליפות החיים של זה העולם, והם לא יהיה להם חיים אחרים ותחיית המתים חליפות חייהם, והם לא יראו אלהים – וה׳ פדה נפשי ע״י תפלתי בל יקרבו אנשים אלה אלי, ומ״ש כי ברבים היו עמדי ר״ל שמה ששמע ה׳ תפלתי היה בזכות הרבים אשר היו עמדי, שגם הם התפללו בעדי ונעשה זה בזכותם, כי ישמע אל ויושב קדם ויענם – כי אין ה׳ מואס בתפלתם של רבים.
כי ברבים היו עמדי – היו נגדי – כך פרישוהו, והחכם פ׳יליפפזאָן עשה לו סמוכות ממליצת להרע עמדי (פרשת ויצא) רק יש הפרש בין הרע עם ובין היה עם לכן נ״ל לפרש ברבים כמו בלשון חכמים מקדש שמו ברבים שר״ל לפני קהל ועדה, ודומה לו יצע לרבים (אסתר ד׳:ג׳) ומצאנו והוא באחד (איוב כ״ג:י״ג), האל פדה נפשי ממלחמת שונאי כי להצליח בקשרם עלי היו מכחשים לי ומדברים עמי אחת בפה ואחת בלב, ולפני קהל ועדה היו מראים עצמם כאלו הם עמדי, כלומר מנאמני.
מקרב לי – קרב בלשון ארמי מלחמה, ומצאנו ותקרב המלחמה (מלכים א׳ כ׳:כ״ט) שבני אדם המתינו שבעת ימים עד שהיו מוכנים ואחר כך נגשו להלחם, גם כאן המתינו עד כי אמץ קשרם ואח״כ גלו דעתם עלי לרעה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כ) יִשְׁמַ֤ע׀ אֵ֨ל׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָהא אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָרְא֣וּ אֱלֹהִֽים׃
God shall hear and humble them, He that is enthroned of old, Selah. They have no change and do not fear God.
א. סֶ֥֫לָה א=סֶ֥לָה (המשטת סימן העולה)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יִשְׁמַע אֵל וִיקַבֵּל מִנְהוֹן וְיָתֵיב שְׁמַיָא מִלְקַדְמִין לְעַלְמִין וְרַשִׁיעֵי (דְלָא מִלְקַדְמִין) דְלָא מְהַשְׁנִין אוֹרְחַתְהוֹן בִּישַׁיָא וְלָא דְחַלוּן מִן קֳדָם אֱלָהָא.
God will hear and receive from them [their prayer], and the one who dwells in heaven from of old forever; but the wicked who are not from of old, who do not change their ways, are evil, and are not afraid in the presence of God.
אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים – ר׳ יוחנן וריב״ל חד אמר כל שאינו מניח בן דאמר רבי יוחנן משום רשב״י כל מי שאין מניח בן ליורשו הקב״ה מלא עליו עברה, כתיב הכא והעברתם את נחלתו לבתו וכתיב התם יום עברה היום ההוא, וחד אמר כל שאינו מניח תלמיד.
יסמע אללה ד׳לך וישהד עליהם, ואלאזלי אלקדים סרמדא, קום לא מרווה להם, ולא יכ׳אפון אללה.
ושמע ה׳ את זאת ויעיד עליהם הנצחי הקדמון תמיד [שהם] אנשים שאין להם לא אומץ ואינם יראים את ה׳.
ישמע, ישמע ה׳ את זאת ויעיד עליהם הוא הנצחי הקדמון סלה, אנשים שאינם מחזיקים טובה ואינם יראים את ה׳.
ופירשתי ויענם. ויעיד עליהם כעין אמרו שקר ענה באחיו1, וכן לענות בו סרה2. ופירשתי חליפות טובה לפי סדר הענין.
1. דברים יט יח.
2. שם יט טז.
ופסרת ויענם, וישהד עליהם מת׳ל קולה שקר ענה באחיו ואיצ׳א לענות בו סרה. ופסרת חליפות מרווה לאנתט׳אם אלמעני.
וקו׳ ישמע אל ויענם יעני ידֺלהם מתֺל זמיר עריצים יענה (ישעיהו כה:ה).
וקו׳ אשר אין חליפות למו יעני לא יבאדלון סו מדֺהבהם ולא יתואלונה בשי מן אלכׄיר.
The verse “God who has reigned from the first” means he humbles them exactly as in “The singing of the tyrants was vanquished.” (Is. 25:5).
The phrase “who will have not successor” means they have not changed their belief and follow anything good.
ישמע אל – תפלתם של אותם רבים.
ויענם – המלך שהוא יושב קדם.
אשר אין חליפות למו – לאותם הרשעים הרודפים אותי אין נותנין לבם אל יום חליפתם אין חרידים מיום המיתה.
May God hear the prayer of those many people.
and answer them the King, Who dwells from time immemorial.
for there is no passing for them For those wicked men who pursue me. They do not pay heed to the day of their passing, and they do not quake from the day of death.
ישמע הקב״ה ויענם ויושב קדם סלה – לעולם. בעזר׳.⁠א
אין חליפות – שלא יחזרו בתשובה.
א. קיצור של ״בעזרם״ או ״בעזרי״. ואולי הוא שיבוש של מלה ״אשר״ בהמשך הפסוק.
ישמע אל – שב לדבר על אויביו שרעות במגורם.
ויענם – מגזרת עני ידלדלם.
והנכון בעיני: יענה בם, כמו: לא נגענוך (בראשית כ״ו:כ״ט) שהוא נגענו בך.
יושב קדם – כמו: שוכן הוא יענם באמת.
אשר אין חליפות – שיתחלף מזלם מטוב לרע.
ולא יראו אלהים – שיש בידו להחליפני.
GOD SHALL HEAR. David goes back to speak about his enemies that have evil in their dwelling (16).
AND HUMBLE THEM. Ve-ya’anem (and humble them) is related to the word oni (poor). It means, and make them poor. However, it appears to me that the meaning of ve-ya’anem is; He shall bear witness against them. Ve-ya’anem is similar to nega’anukha (touched thee) in we have not touched thee (Gen. 26:29), for the meaning of nega’anukha is we touched you.⁠1
EVEN HE THAT IS ENTHONED OF OLD. Yoshev (enthroned) means dwells. He that dwells of old2 will truly bear witness against them.
SUCH AS HAVE NO CHANGES. Their star shall change from good to bad.⁠3
GOD. Who has the power to change their luck.
1. The mem suffix usually has the meaning of otam. Now in Hebrew one says, ya’aneh bam, not ya’aneh otam. We find the same with the word nega’anukha wherein the suffix kha has the meaning of bekhah rather than otakh, for the usual for touched you is naga bekha rather than naga otekha.
2. See Isaiah 57:19.
3. Their luck shall change from good to bad and remain that way.
ישמע אל ויענם – כמו ישמע האל קולי ויכניעם, מענין לענות מפני.
ויושב קדם סלה – האל שהוא קדמון לכל בריותיו ובידו הם להרים ולהשפיל הוא יכניעם.
אשר אין חליפות למו – כמו לו, וכן יסכון עלימו משכיל (איוב כ״ב:ב׳), כמו עליו, יחזו פנימו, כמו פניו. ר״ל, האל שהוא יושב קדם ואין לו חליפות כי לא ישתנה מענין לענין ומרצון לרצון, ומה שיעדני יקיים לי ולא ישלטו אויבי בי.
ולא יראו אלהים – הוא בעזרתי, והם לא יראו ממנו שיוכל להכניעם.
ויש מפרשים: על האויבים שהם חושבים שלא יהיו חליפות להם ויהיו כל ימיהם בשלוה, ולא כן כי האל יכניעם שלא יראו ממנו.
לכן אני אומר עתה1, ישמע אל תפילתי ויענם – ויכניעם2, עם היותם עתה שרי שאול וגדוליו: ויושב קדם סלה. וזה יעשה האל באופן מעולה, באשר הוא ׳יושב קדם׳ - קדמון בלתי משתנה, וישמע תפילתי עתה כמו ששמע לשעבר, כי אין חליפות למו - אינם מוכנים להשתנות ולעשות תשובה לעתיד: ולא יראו אלקים. במה שעשו לשעבר נגדי:
1. ׳ישוב לדבר על אויביו שרעות במגורם׳ (אבע״ז).
2. יענם – הכנעה חיפוש. ויענם - מגזרת עני, ידלדלם (אבע״ז). ׳ישמע אל ויענם, כמו: ישמע האל קולי ויכניעם, מענין (שמות י, ג) לֵעָנוֹת מפני׳ (רד״ק).
יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם – היינו ויכניעם1וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה, כלומר, מצד שהוא ׳אל׳ ותקיף ומצד שהוא ׳יושב קדם׳, יש לו להכניעם, וזה לפי שאלה הרעים אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, כלומר שאינם חוזרים לעולם בתשובה מרעתם. אם כן, מצד שהוא ׳יושב קדם׳ בל⁠[ת]⁠י משתנה מטובתו, ואלה בלתי משתנים מרעתם, ראוי אם כן מצד מה שהוא נצחי וקדמון וטוב – להכניע אלה שהם תמיד רעים ובלתי משתנים. ועוד ראוי מצד שהוא ׳אל׳ – להיפרע מאלה שלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים:
1. כ״כ רד״ק.
ויענם – בגעיא.
ויענם – ויכניעם כמו לענות מפני (שמות י׳:ג׳).
למו – להם.
ישמע – כן עתה ישמע אל חרפתי ויכניע את מחרפי.
ויושב קדם – ה׳ היושב בשמים אשר ברא מזמן קדם הוא יכניעם עד עולם.
אשר – על אשר שאינם נותנים אל לבם שיוחלפו ויעברו מהעולם ולא יראו מהאלהים.
סלה – מלת זאת מורה על ההפסק, וכשבא באמצע הפסוק יורה על מאמר מוסגר, שדינו שיבא בסופו סימן הפסק, עי׳ דוגמתו חבקוק (ג׳ ט׳) ולקמן (נ״ז ד׳).
חליפות – החיים האחרים הנצחיים חלופי החיים האלה, וכן עד בא חליפתי (איוב י״ד).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

ויענם – פירשוהו לשון עינוי, רק לפי הנקדנים שנקדוהו בנין הקל (או הפעיל) הוא מלשון עניה ויהיה לשון לעג נגדם, כי מצאנו דואג נעצר לפני ה׳ בתחנה ואבשלום קורא לאחיתפל בזבחו את הזבחים (שמואל ב׳ ט״ו:י״ב), הם מבקשים מאת האל שישמע קולם ויצליח עצתם, ישמע האל קולם ויענה להם כפי מעשיהם, או היתה דעת הנקדנים שיענם הוא כמו ויעשה בם ע״ד וה׳ ענה בי (רות א׳:כ״א) רק בבנין הקל אין ברור משום מקרא שישמש שרש ענה להוראת עינוי.
וישב קדם סלה – מי שמימי קדם קדמוניות יושב על כסאו לדון דין ישמע ויענם, ומכאן ראיה ברורה שאין לתיבת סלה הוראת פיסוק דברים כמו שפירשוהו הרבה מן המבארים.
אין חליפות למו – ישמע האל שלא יתחלפו לעולם מרעה לטובה, והחליף הוא רע בטוב, והמיר הוא טוב ברע (עיין במשתדל פרשת בחקתי).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כא) שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃
He has put forth his hands against those that were at peace with him. He has profaned his covenant.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אוֹשִׁיט יְדוֹי בֶּאֱנָשֵׁיהּ שְׁלָמֵיהּ אַפֵּס קְיָמֵיהּ.
He stretched out his hands against the men of his peace; he desecrated his covenant.

רמז תשעג

שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו – אמר רבי לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מישראל שהוא מהול לירד לתוכה, ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר הערלה מעל גבי התינוקות שמתו ולא מלו ונותנה להם ומורידן לגיהנם דכתיב שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, והוא יושב פתח האהל כחום היו, כשיבא אותו היום שכתוב בו הנה יום בא בבוער כתנור.
תג׳ד אחדהם אד׳א מד ידה אליי מסאלמה פפסך עהדה.
אתה יכול למצוא אחד מהם שהושיט ידו אלי ב⁠[נתינת] שלום [בכך] הוא הפר בריתו שהיתה לו אתם.
שלח, תמצא אחד מהם אם שלח ידו אלי לשלום חוזר ומפר בריתו.
שלח ידיו – זה הרשע אחיתופל.
[שלח – טאנדיט בלעז.]
בשלומיו – במי שהיה שלם ושלום עמו.
He stretched forth his hands This refers to Ahithophel the wicked.
He stretched forth Heb. שלח, tandit or tondet in Old French, stretched forth, tendait in modern French.
against him who was at peace with him Heb. בשלמיו, against him who was tranquil and at peace with him.
שלח הרשע ידיו.
שלח – כל אחד ידיו בשלומיו – פירוש באנשי שלומיו, כדרך: ואני תפלהא (תהלים ק״ט:ד׳).
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 (חסר ״ואני״): ״תכלה״.
HE HATH PUT FORTH. Each one of them sent forth his hands. Shelomov (at peace with him) should be interpreted as if written be-anshe shelomov (against the men that were at peace with him).⁠1 Compare va-ani tefilah (But I am all prayer)⁠2 (Psalms 109:4).
1. Our verse literally reads: He hath put forth his hands against peace with him. Ibn Ezra says that this should be interpreted: He hath put forth his hands against the men who are at peace with him.
2. Lit. But I am prayer. According to Ibn Ezra “But I am prayer” is short for “But I am a man of prayer.”
שלח ידיו – אחיתופל שלח ידיו באיש שלמיו – דוד שהיה בשלום עמו, וכן ואני תפלה (תהלים ק״ט:ד׳) – ואני איש תפלה.
או יהיה שלמיו תאר לדוד וסיעתו שהיו שלמים עמו. וכמוהו תאר בזה השקל יעבר שלום, כמו בשלום.
חלל בריתו – שהיה לו עם דוד.
(כא-כג) שלח ידיו בשלומיו. כי אמנם קצת מהם ׳שלח ידיו׳ בי להדפני בהיותי בשלום עמו1, וקצתו חלל בריתו - שהיה בעל ברית ושבועה עמי, וקצתו חלקו מחמאות פיו וקרב לבו, היה מדבר עמי בשפת חלקות2, ובקרבו ישים ארבו: רכו דבריו משמן והמה פתיחות. חרבות וסכינים להרגני3, באמרו אלי השלך על ה׳ יהבך - אל תסור מבית שאול, כי ה׳ יעזרך, וזה היה מייעץ כדי שיוכל שאול להמיתני:
1. רש״י פירש: ׳בשלומיו - במה שהי׳ שקט ושלם עמו׳. ׳באיש שלומיו׳ (רד״ק).
2. רש״י: ׳חלקו - לשון חלקלקות׳. ופירש מחמאות - לשון חמאה.
3. רש״י פירש בשם מלשון שהוא מלשון חרבות. ׳פתיחות - חרבות לטושו׳ או שלופו׳ כמו חרב פתחו רשעים׳ (אבע״ז).
(כא-כג) ואמר שאויביו אלה נחלקו לשלושה חלקים: קצתם היו בשלום אתו, וקצתם חיללו הברית הכרותה, וקצתם היו אחד בפה ואחד בלב. על החלק הראשון אמר, שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו1. ועל השני אמר, חִלֵּל בְּרִיתוֹ2. ועל השלישי אמר, חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, ובלבו היה קֲרָב ומלחמה3: רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. היינו חרבות. ואלה החנפים היו אומרים לי, אל תירא, שאתה עבד ה׳ ומושגח ממנו, ולכן הַשְׁלֵךְ עַל ה׳ יְהָבְךָ וגו׳, וכל זה היו אומרים כדי שלא אברח מפני שאול וירדוף וישג:
1. ׳שלח ידיו בי להדפני בהיותי בשלום עמו׳ (נדפס).
2. ׳שהיה בעל ברית ושבועה עמי׳ (נדפס).
3. כן פירשו רש״י ואבע״ז, אך בנדפס פירש ׳ובקרבו ישים ארבו׳.
בשלומיו – בס״ס מלא וא״ו וס״א חסר.
שלח ידיו – על אחיתופל יאמר הנה בי שלח ידו אשר אני איש שלומו וחלל הברית אשר כרת עמי.
שלח – שב לענין אחיתופל, הנה הוא שלח ידיו בשלומיו – כי רצה לרדוף אחרי דוד ולהרגו בידיו בעצמו, ובזה חלל בריתו – שהיה בעל ברית של דוד ואיש שלומו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) חָלְק֤וּ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקְרָב⁠־לִ֫בּ֥וֹא רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃
Smoother than cream were the speeches of his mouth, but his heart was war. His words were softer than oil, yet were they keen-edged swords.
א. וּֽקְרָב⁠־לִ֫בּ֥וֹ א=וּֽקֲרָב⁠־לִ֫בּ֥וֹ (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שְׁעִיְעָן יַתִּיר מִן שְׁמַן דְגוּבְנִין מִילֵי פּוּמֵיהּ וְהֵיךְ זְיָנֵי קְרָבָא לִבֵּיהּ רְכִיכָן מִלוֹי יַתִּיר מִן מְשַׁח וְאִינוּן מוּרְנְיָן דִקְטוֹל.
Smoother than oil of curds are the words of his mouth; and like weapons of war his heart. Softer are his words than tallow,1 but they are deadly lances.
1. Oil: +of fatlings.
חלקו מחמאות פיו – כשדבריו של אחיתופל פתוחין הכל שומעין לו. וכן הוא אומר (שמואל ב יז א-ב) ויאמר אחיתופל אל אבשלום אבחרה שנים עשר אלף איש וארדפה אחרי דוד הלילה. והוא יגע ורפה ידים. (שם ד׳) וישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל ישראל. כיון שראה דוד שהכל עמו והכל שומעין לו נתיירא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תתיירא אני עמך. השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך. בשר ודם יש לו אוהב והולך אליו. פעם אחת מקבלו ושניה ושלישית נראה לו רביעית אינו נפנה לו. והקדוש ברוך הוא אינו כן כל זמן שאתה מטריח עליו הוא מקבל יהבך. לכך השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך.
חלקו מחמאות פיו – כשדבריו של אחיתופל פתוחים הכל שומעין לו, וכה״א ויאמר אחיתופל אל אבשלום, וכתיב ויישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל זקני ישראל. אמר הקב״ה הכל עמו ואני עמך השלך על ה׳ יהבך, ב״ו עושה לו פטרון והולך אצלו פעם אחת והוא מקבלו, שניה והוא מקבלו, שלישי נראה לו, רביעי אינו נפנה לו, אבל הקב״ה אינו כן אלא כל מה שאתה מטריח עליו הוא מקבל, לכך נאמר השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך (כתוב ברמז תי״ט). לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה׳ יהבך, אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזילנא בהדי ההוא טייעא והוה דרינא טונא א״ל שדי יהבך ושדי אגמלא. לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה במטאטא השמד, יומא חד שמעין לאמתיה דרבי דהוה קאמר לההוא גברא שקיל טאטא וטאטי ביתא. לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך, יומא חד שמעין לאמתיה דרבי דקאמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך במזייה א״ל עד מתי אתה מסלסל בשערך.
וקד לאן נטקה אכת׳ר מן אלסמן ואלחרב פי קלבה, וכלאמה אלין מן אלדהן והיא מנחלה.
וכבר החליק את הדבור שלו יותר מהחמאה. ואילו בלבו מחפש מלחמה [נגד דוד]. ודבוריו יותר רכים מהשמן כשהשמן מותך.
חלקו, וכבר רך דבורו יותר מחמאה והמלחמה בלבו ודבריו יותר רבים משמן והם דברי שוא. תרגם פתחות ״מנחלה״ וכן תרגם בבראשית כד לב ויפתח הגמלים ״וחל״ והכוונה כל הסכם שתעשה עמו הרי הוא מותר בטל ומבוטל מראש מפני שהוא שקרן.
וקו׳ חלקו מחמאות פיו יעני אכתֺר מן אלסמן ויעני בפיו דברי פיו והו אלמגמוע פי חלקו.
וקרב לבו מן אלחרב ומנה המלמד ידי לקרב (תהלים קמד:א)
ופתיחות חדאד מנה חרב פתחו רשעים (תהלים לז:יד). ווגדת הדֺא אלפסוק פי שרח חפץׄ בן אלבר אלקוטי [69 א] אלין מן אלסמן כלאם פיה ואלקלב מנה כאלחרב פיה אלפאטֺה תפות לﹺין אלזית והי חדאד מתֺל סהאם אלמות.
The phrase “his talk was smoother than butter” means more than butter. The meaning of “his mouth” is “words of his mouth.” It is plural concerning “plural”.
yet his mind was on war” meaning war as “who trains my hand for battle(Ps. 144:1).
And “were drawn swords;” a sharp (edge of a sword.) “the wicked draw their swords(Ps. 37:14). I found this verse in the translations of Ḥafṣ bin al-Bar al-Qûṭî. “Softer than butter are his words and his heart is like a sword. His words pass like smooth olive oil. They are sharp like the arrows of death.
חלקו – לשון חלקלקות (תהלים ל״ה:ו׳).
מחמאות פיו – לשון חמאה והמ״ם הראשונה יסוד נופל היא בתיבה כמ״ם של מעשה ומ״ם של מאמר.
וקרב לבו – ולבו למלחמה.
והמה פתיחות – מנחם פתר לשון חרבות. [כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה׳:ה׳) כפיות חרב].
ואני אומר: לשון קללה הוא בלשון ארמי כדאמר כתב אמימר פתיחא עילוה והוא שטר שמתא.
Smooth were Heb. חלקו, an expression of: "and slippery (וחלקלקות)" (Tehillim 35:6).
the buttery words of his mouth Heb. מחמאת, an expression of חמאה butter. The first "mem" is a defective radical in the word, like the "mem" of מעשה and the "mem" of מאמר.
but his heart was set on war Heb. וקרב, to war.
but they are curses Heb. פתחות. Menachem (p. 147) interpreted it as an expression of swords, as: "and the land of Nimrod with its swords (בפתחיה)" (Mikhah 5:5), with the edges of the sword. I say, however, that it is an expression of curse in Aramaic, as the Talmud (R"H 31b) states: Amemar wrote a pethicha on her, which is a warrant decreeing excommunication.
חלקו – לשון חלק.
מחמאות – לשון חמאה.
רכו דבריו משמן – אבל אינם כשמן, שהשמן כשסכין בו המכה, וסוגרהא ומחליקה,
אבל דבריו: פתיחות – בחרבות, שנאמר: חרב פתחו רשעים (תהלים ל״ז:י״ד).
א. אולי צ״ל: סוגרה.
חלקו – אחר שחלקו.
מחמאות – נפתח המ״ם בעבור אות הגרון.
וטעם פיו – כמו: דברי פיו.
וקרב – כמו: המלמד ידיי לקרב (תהלים קמ״ד:א׳).
והמה פתיחות – חרבות לטושות או שלופות, כמו: חרב פתחו רשעים (תהלים ל״ז:י״ד).
SMOOTHER. After his words were smoother then cream [his heart was war].
THAN CREAM. The mem1 of machama’ot is vocalized with a pattach because of the guttural2 that follows it.
[HIS MOUTH.] Piv (his mouth) should be interpreted as if written divre piv (the word of his mouth).⁠3
BUT... WAR. Karav (war) is similar to the word kerav (war) in Who traineth my hands for war (Psalms 144:1).⁠4
YET WERE THEY KEEN-EDGED SWORDS. Petichot means keen-edged swords or drawn swords. Compare, patehcu (have drawn out) in the wicked have drawn out the sword (Psalms 37:14).
1. A prepositional mem prefix is usually vocalized with a chirik. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. The chet.
3. Our clause literally reads, Smother than cream [was] his mouth. Hence Ibn Ezra’s comment.
4. In other words kerav means war.
חלקו מחמאות פיו – מ״ם מחמאות פתוחה ודינה בצירי שהיא לשמוש. ופירושו, יותר מחמאות חלקו אמרי פיו. אמר: עתה אני רואה כי הטובות שהיה מדבר עמי, מחליק היה לשונו לי, אבל לבו לא היה עמי.
או תהיה המ״ם כמשפטה והיא נוספת כמו אותיות אמתי״ן, ומחמאות סמוך אל פיו, ודמה דברי פיו לחמאה, ואמר: חלקו מחמאות פיו. ואף על פי שהיה המ״ם השניה במחמאות ראויה להיות בשוא מפני הסמיכות, נשארה בקמץ שלא לחטף על האל״ף.
וקרב לבו – דבריו חלקים ולבו למלחמה. ורי״ש וקרב חטופה כמו מקרב לי (תהלים נ״ה:י״ט), כמו שפרשנו.
רכו דבריו – כפל ענין במלות שונות.
והמה פתיחות – פירושו: חרבות, וכן ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה׳:ה׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

מחמאת – בס״ס החי״ת בשו״א לבד וכן נקוד במכלול דף מ״ז ובבעל הלשון וספרים אחרים בח״פ.
וקרב לבו – במקצת ספרים אין בו מקף והטעם במלת וקרב ואם כן קריאתו בקמץ רחב ורד״ק כתב שהוא חטוף כמו מקרב לי דלעיל ולפי דבריו צריך לומר שבמלת וקרב אין בו טעם זולת המאריך דאינו נחשב טעם דהטעם ומקף הם תרתי דסתרן אהדדי כמ״ש במאמר המאריך וכן מצאתי בספר מדוייק מטוליטולא ומה שכתב ר׳ אלייא המדקדק בפרקי שירה שיר י״ב נראה שהיה קורא וקרב לבו כמו וזהב הארץ ההיא. ובעשרים וארבע של החכם לונזאנו מצאתי כתוב כלשון הזה אצל פסוק דלעיל פדה בשלום נפשי מקרב לי התרגום וראב״ע מפרשים מקרב לי לשון קירבה ורד״ק ורש״י פירשו ענין מלחמה ודעת התרגום נ״ל עקר שאילו היה ענין מלחמה מה ת״ל לי אבל וקרב לבו לכ״ע ענין מלחמה ולענין קריאתם מקרב לי ודאי בקמץ חטוף כיון שהוא במקף אבל וקרב לבו בספרי הדפוס אין בו מקף ולפי זה אפשר שקריאתו בקמ״ץ רחב אך בס״ס הוא במקף ועכ״ז נ״ל שקריאתו בקמץ רחב ואין כן דעת רד״ק עכ״ל.
וקרב – ומלחמה.
פתחות – חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה׳:ה׳).
חלקו – דברי פיו המה רכים וחלקים יותר מחמאה אבל בלבו חושב להלחם בי.
רכו וגו׳ – כפל הדבר במילות שונות.
והמה פתיחות – כי בהם מרמה אותי להיות לו הכנה להצר לי.
פיו – דברי פיו.
פתיחות – כפשוטו שהדבר אינו נעלם ונסתר, כי נפתחה כונתו ונגלה לכל.
(כב-כג) חלקו – מזכיר איך דבר עם דוד בלשון רמיה, שדוד הרגיש קצת מן המרד שיש איזה תלונה בין העם, והתיעץ עם אחיתופל ע״ז, וא״ל בדברי חלקות, בל ישגיח ע״ז, רק יבטח על ה׳, וז״ש שחלקו מחמאות פיו ובלבו היה מלא קרב – כי א״ל אל תתירא מאיזה מרד, ואל תעשה שום דבר, רק השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכל ויסבול אותך כי ה׳ לא יתן מוט לצדיק – ובזה השיא את לבבו שיהיה נכון לבו בטוח ולא יחקור על המרד ולא ידרוש אחריו,
ודבריו היה רכו משמן והמה פתיחות – ר״ל שהדבר פתוח עתה וגלוי לכל, שבזה הכין לי מוקש, שע״י שסמכתי על דבריו לא חקרתי עוד ועי״כ נעלם ממני כל עניני הקשר והמרד שנעשה בסוד.
חלקו מחמאות – גם כאן לפי הנקדנים המ״ם היא מאותיות האמנתיו הנוספות על השרש לעשות ממנו שם, והנפרד מַחֲמאה ור״ל דבר חלק כחמאה על משקל עַזּוֹת, רַכּוֹת, קָשּׁוֹת, וחלקו בלשון רבים חצי ראיה לזה רק יש ג״כ להניח שהמ״ם ראויה לצרי והיא מהוראת מן וחסרה תיבת דברי, דברי פיו חלקו מֵחמאות, מ״מ הראשון נכון יותר, והוא לפי הטעמים, והוא דעת שד״ל (כרם חמד חלק ה׳ כ״ו).
פתיחות – חרבות, וכן בפתחיה (מיכה ה׳:ה׳).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כג) הַשְׁלֵ֤ךְ עַל⁠־יְהֹוָ֨הי״י֨׀ יְהָבְךָ֮ וְה֢וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ לֹא⁠־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃
Cast your burden upon Hashem, and He will sustain you. He will never allow the righteous to be shaken.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טְלוֹק עַל יְיָ סִבְרָךְ וְהוּא יְזוּן יָתָךְ לָא יִתֵּן לְעַלְמָא חוּסְרָנָא לְצַדִיקַיָא.
Cast your confidence on the LORD,1 and he will feed you; he will never allow privation to the righteous.
1. Lord: +O David.
פיא ואג׳דה כד׳אך אלקי אלי אללה ת׳קלך פהו ימונך, ולא יד׳ר אלצאלח אן ימיל אלי אלדהר.
כך תשליך על ה׳ הוא הנותן לך אז הוא יפרנס אותך. ולעולם לא יניח לצדיק שיסור [מהדרך הנכונה].
השלך כאשר תמצא שהדבר כך השלך אל ה׳ משאי והוא יכלכלך. יהבך–משאך כדאיתא בראש השנה כו ב.
וקו׳ השלך על ייי יהבך בחדֺף מפעול דרכך או דברך עלי מעני אלקי אליה רגבאתך ופוﹶץׄ אליה אמרך ויהבך פעל מאץׄ עלי מעני אסתדל ברﹶזקה איאך פי מאצֺי זמאנך עלי אנה יפעל מתֺל דֺלך אלמסתאנף.
The verse “Cast your burdens one Lord and He will sustain you” omits the object ‘your ways’ or ‘your words.’ The meaning of the verse is: cast upon Him your longings and pour forth your problem (‘your words). ‘yahovkhā’ is a perfect verb, meaning he sought nourishment from You in Your past, and He will do so as in the past.
יהבך – משאך, רוח הקדש משיבה לו כן.
יכלכלך – יסבול משאך, [כמו השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א ח׳:כ״ז),] לשון כילכול מתורגם מסובר כתרגום יונתן בן עוזיאל.
מוט – מעידת רגל.
your burden Heb. יהבך, your burden. The Holy Spirit answers him thus.
and He will bear you Heb. יכלכלך. He will bear your burden, as (Melakhim I 8:27): "the heaven and the heaven of heavens cannot contain You (יכלכלוך). The expression of כלכול is rendered מסובר, bearing, in Targum Jonathan ben Uzziel.
to falter Heb. מוט, the faltering of the foot.
יהבך – משאך.⁠1
והוא יכלכלך – המשאוי, יסבלך.⁠2
לשון אחר:⁠א יכלכלך – לשון מזון, וכן: ויכלכל יוסף (בראשית מ״ז:י״ב), מפני שהמזון סועד לב האדם.
1. כן ברש״י.
2. כן ברש״י.
א. בכ״י ס״פ: ״לא״. והשוו לפירוש לתהלים פ״ב:ו׳.
השלך – אומר לנפשו או לצדיק השלך על השם משאךא
והוא יכלכלך – יסבלך, כמו: השמים לא יכלכלוך (דברי הימים ב ו׳:י״ח), ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג׳:ב׳).
ויש אומרים: שמלת יהבך – כמו: נתנך. והטעם המשא שנתן השם עליך.
ור׳ משה אמר: נתנך, טעמו שנתן לך לחם עד עתה, והוא יכלכלך לעתיד, כמו: ויכלכל יוסף (בראשית מ״ז:י״ב). ואין זה מטעם המזמור.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יהבך״.
CAST. David says the following to himself or to the righteous: Cast thy burden (masakha)⁠1 upon the Lord.
AND HE WILL SUSTAIN THEE. Yekhalkelekha (sustain thee) means, He will bear you. Compare, yekhalkelukha (contain Thee) in the heavens cannot contain Thee (Kings I 8:27)2 and mekhalkel (abide) in But who may abide the day of his coming3 (Mal. 3:2).
Some say that yehavekha (thy burden) is similar to netanekha (hath given upon you) (Jer. 29:26).⁠4 It means, that which He placed upon you. Its meaning is, to the burden that God placed upon you.
Rabbi Moses says that netanekha5 refers to the food which has been given to you up till now. God will similarly sustain you in the future.⁠6 Yekhalkelekha is similar to va-yekhalkel (sustained) in And Joseph sustained (Gen. 47:12). However, this interpretation is not in keeping with the meaning of this psalm.
1. Ibn Ezra paraphrases the clause. Scripture employs the word yehavekha for burden. Ibn Ezra employs the more common word, masakha. This is Ibn Ezra’s way of saying that yehavekha means, your burden.
2. Ibn Ezra renders this: The heavens cannot bear You.
3. Ibn Ezra renders this: “But who may bear the day of his coming.”
4. Translated according to Ibn Ezra. Ibn Ezra renders Jer. 29:26: The Lord hath given (placed) upon you [the duties] of being a priest.
5. Rabbi Moses, like the previous interpretation, believes that yehavekha (thy burden) is similar to netanekha.
6. Rabbi Moses explains out clause as follows: Ascribe “what has been given to you up till now” to God. The Lord will likewise sustain you in the future.
השלך – אמר דוד כנגד עצמו וכנגד כל צדיק: השלך על י״י משאך והוא יסבל אותך, ואל תירא מבני אדם. כי אם תבטח בו הוא יסעדך, כי לא יתן לעולם מוט לצדיק – לא יניחנו לעולם שימוט.
ופירוש יהבך – משאך, מדברי רז״ל: לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על י״י יהבך, שמעו לההוא טייעא דקאמר לההוא גברא: שקול יהביך ושדי אגמלאי.
ופירוש יכלכלך – יסבלך, כמו הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א ח׳:כ״ז).
ויש מפרשים: יהבך – כמו נתנך, כלומר השלך עצמך על האל אשר נתן לך עד היום הזה והוא יכלכלך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

יהבך – במקצת ספרים במאריך.
יהבך – ענין משא כן פי׳ רז״ל (בבלי ר״ה כ״ו:).
יכלכלך – יסבלך כמו ומי יכילנו (יואל ב׳:י״א).
השלך – אמר דוד לנפשו השלך משאך על ה׳ וכן יהיה כי הוא יסבול משאך ר״ל בטח עליו שהוא יקל משאך מעליך וכן יהיה כי לא לעולם יעזוב את הצדיק להיות נוטה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

יהבך – לדעת געזעניוס חסרה מלת אשר, השלך על ה׳ מה שהוא יהב עליך, כלומר נטל עליך משא.
יכלכלך – ישא אותך ואת משאך מלשון לא יכלכלוך (מלכים א׳ ח׳:כ״ז).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כד) וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים׀ תּוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא⁠־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח⁠־בָּֽךְ׃
But You, O God, will bring them down into the pit of destruction. Men of blood and deceit shall not live out half their days; but as for me, I will trust in You.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאַנְתְּ אֱלָהָא בְּמֵימְרָךְ תּוֹחֵית יַתְהוֹן לְגֵהִנָם עֲמִיקָא גַבְרֵי מָרֵי קְטוֹל וּנְכִילוּ לָא יֶחֱמוּן פַּלְגוּת יוֹמֵיהוֹן וַאֲנָא אִתְרְחֵיץ בְמֵימְרָךְ.
But you, O God, by your word will bring them down to deep Gehenna; murderous and deceitful men will not see half of their days; but I will trust in your word.
אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם – א״ל ההוא אפיקורוס לרבי חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה שני הוי, א״ל מיכתב לא כתיב אלא מדכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם או בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וד׳, א״ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסא דבלעם והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת הוה בלעם חגירא כד קטל יתיה פנחס ליסטאה.

רמז תשעד

שנו רבותינו כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה תלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה תלמידיו של בלעם הרשע, מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין העולם הבא שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שחת. תניא כל שנותיו של דואג אינם אלא שלשים וארבע, ושל אחיתופל אינם אלא שלשים ושלשה דכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם (כתוב ברמז קמ״ז).
ואנת יא רב תורדהם אלי ביר אלהלאך. אהל אלמעאצי ואלמכר לא ינצפון אעמארהם, ואנא את׳ק בך עלי ד׳לך.
ואתה ה׳! תוריד אותם אל בור. אנשי הרשע והמרמה אינם מגיעים לחצי חייהם ואני בטוח בך בענין הזה [שלא תאריך את ימיהם].
אבטח בך, אבטח בך על כך.
ואתה – מ״ם תורידם שבה לאשר רכו דבריהם (תהלים נ״ה:כ״ב).
לא יחצו ימיהם – שלא תמלא מספר ימיהם.
ואני אבטח בך – שתמלא מספר ימיי כי אני עבדך כאשר הבטחתני בתורתך.
או: ואני אבטח בך – שתורידם בחצי ימיהם לשחת.
BUT THOU. The mem of toridem (wilt thou bring down) refers to those whose words are softer than oil (v. 22).⁠1
SHALL NOT LIVE OUT HALF OF THEIR DAYS. You will not complete the number of their days.⁠2
BUT AS FOR ME, I WILL TRUST IN THEE. That You will complete the number of my days as You promised me in Your Torah,⁠3 for I am Your servant. Or its meaning is, I will trust in You. I trust that You will bring them down [in the pit] at the midpoint of their days.
1. The mem of toridem (wilt thou bring down) is a pronominal suffix meaning, them. According to Ibn Ezra the meaning of our verse is, You will bring down to the pit those whose words are softer than oil (v. 22).
2. The days that they were destined to live. They will die prematurely.
3. See Exodus 23:26: The number of Thy days will I fulfill.
ואתה אלהים תורידם – לאלה הבוגדים.
לבאר שחת – כלומר לגיהנם, שתאבד נפשם במות גופם, וגם מיתת גופם תהיה כרת שלא יגיעו לחצי ימיהם, כי הם לא יראו ממך.
אבל אני אבטח בך – שתצילני מידם ותמלא ימי ותקים מלכותי.
ואתה אלקים. שידעת כל זה: תורידם לבאר שחת. במידת הדין1: אנשי דמים ומרמה. כי זה ראוי2, שהם ׳אנשי דמים׳ - שמבקשים להמיתני, ו׳אנשי מרמה׳ - בדברם אחד בפה ואחד בלב: ואני אבטח בך. שלא אפול בידם:
1. ׳אלקים׳.
2. שתורידם לבאר שחת.
וְאַתָּה אֱלֹהִים ובעל דין, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וכן אמרו ז״ל (סנהדרין סט:) זה דואג ואחיתופל שלא חצו ימיהם, אבל אֲנִי אֶבְטַח בָּךְ תמיד:
שחת – קבר.
תורידם – את אחיתופל וריעיו כי הם אנשי דמים ולכן לא יגיעו לחיות חצי ימיהם הקצובים להם.
אבטח בך – להנצל מידם.
ואתה – ר״ל הגם שאתה לא תמיתם כי הם המיתו א״ע,
אתה תהיה המוריד אותם לבאר שחת לגיהנום לבל יזכו לעוה״ב,
אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם שע״י שנטל נפשו נדמה כי רצה לחצות ימיו לחצאין חציו בעוה״ז וחציו לעוה״ב, וזה לא יהיה, כי ירדו לבאר שחת ולגיהנם, אבל אני אבטח בך.
ואתה וגו׳ – סיום זה מכריע ששונאים אלה שדוד מבקש מיתתם אינם אבשלום ובני בריתו, כי בודאי לא היה דוד מתפלל לרעת בנו אהיבו, א״כ יש לקיים שאויביו אלה הם דואג וחבריו, אף על פי שפסוקים הרבה במזמור נראים כסומכים דעת רד״ק שמדבר באבשלום וסיעתו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים נה – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים נה, מדרש תהלים תהלים נה, ילקוט שמעוני תהלים נה, רס"ג תפסיר ערבית תהלים נה, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים נה, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים נה, רס"ג פירוש תהלים נה – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים נה – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים נה – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים נה, מיוחס לרשב"ם תהלים נה, אבן עזרא ב׳ תהלים נה, רד"ק תהלים נה, ר"ע ספורנו תהלים נה – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים נה – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים נה, מצודת ציון תהלים נה, מצודת דוד תהלים נה, מלבי"ם ביאור המילות תהלים נה, מלבי"ם ביאור הענין תהלים נה, הואיל משה תהלים נה

Tehillim 55 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 55 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 55, Yalkut Shimoni Tehillim 55, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 55, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 55, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 55, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 55, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 55, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 55 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 55 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 55, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 55 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 55, Sforno Tehillim 55, Shiurei Sforno Tehillim 55, Minchat Shai Tehillim 55, Metzudat Zion Tehillim 55, Metzudat David Tehillim 55, Malbim Beur HaMilot Tehillim 55, Malbim Beur HaInyan Tehillim 55, Hoil Moshe Tehillim 55

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×