×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי⁠־קֹֽרַח׃ א
A song. A psalm of the sons of Korach.⁠1
1. sons of Korach | לִבְנֵי קֹרַח – See Rashi that the psalms attributed to the sons of Korach were composed by them as they were saved from the punishment of Korach; they were written with the Holy Spirit and comprise prophecies about the future. Cf. Radak that the verse refers to the later descendants of Korach who were Levite singers or choirmasters and tasked with singing or conducting these psalms; they were composed, though, by David. Hoil Moshe, in his introduction to Tehillim, alternatively suggests that these descendants might have themselves composed the psalms, basing them on ideas inspired by David, or, perhaps, they composed the music while David wrote the words.
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שִׁירְתָא וְתוּשְׁבַּחְתָּא עַל יְדֵיהוֹן דִבְנֵי קֹרַח.
A song and psalm by the sons of Korah.
(א-ב) שיר מזמור לבני קרח – גדול ה׳ ומהולל מאד וגו׳. ואלהינו אינו גדול אלא בעירו בלבד. אלא אמרו בני קרח גדול ה׳ במה שעשה בעירו ובמקדשו. וכן הוא אומר (תהלים צ״ט:ב׳) ה׳ בציון גדול ורם הוא על כל העמים. לומר בעירו עשה כן בעמים לא כל שכן. וכן הוא אומר (ירמיהו כ״ה:כ״ט) כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו. הוי בעיר אלהינו וגו׳.

רמז תשנה

שיר מזמור לבני קרח גדול ה׳ ומהולל מאד (ברמז תרצ״ו).
מג׳ד יסבח בה אלמואט׳בין מן בני קרח אללואניין.
שבח שבו משבח את המתמידים מבני קורח.
מזמור ישירו בו המתמידים במשמרותם מבני קרח הלוים.
שיר מזמור לבני קרח
שיר מזמור – לא יכולנו להפריש בין שיר מזמור למזמור שיר (תהלים ל׳:א׳ ועוד), כמו: מצור החלמיש (דברים ח׳:ט״ו) מחלמיש צור (דברים ל״ב:י״ג).
A SONG; A PSALM. We are not able to distinguish between shir mizmor (a song; a psalm)⁠1 and mizmor shir (a psalm; a song) (Psalms 30:1).⁠2 It is like, mi-tzur ha-challamish (out of the rock of flint) (Deut. 8:15) and me-chalmish tzur (out of the flinty rock) (ibid. 32:13).
1. Which is the way our Psalm opens.
2. Which is the way Psalm 30:1 opens.
שיר מזמור לבני קרח – גם זה המזמור לימות המשיח וזכר בו שבח ירושלים.
(א-ב) שיר מזמור לבני קרח. כוונת המזמור, שאחר התנבאו (בפרק מז) על התחלת הגאולה ומלחמת גוג ומגוג וההשקט ממנה והתהפך כל העמים והמדינות שפה אחת ברורה, אמר שמ״מ עיקר הקדושה ישוב לירושלים והיא תהיה לעולם לראש. ואמר, שעם היות בזמן ההוא ה׳ אחד ושמו אחד, ובכל מקום יהללוהו ויודו מלכותו, בעיר אלהים יהיה גדול ומהולל מאד.
(הקדמה)
הנה במזמור הקודם אמר שגם שהאל יתברך יהיה למלך על כל הארץ בזמן הגאולה, מכל מקום לא יַשרה שכינתו אלא בבית המקדש בקרב ישראל (פסוק ט), ויבחר להם ארץ ישראל לנחלתם (פסוק ה). עתה הורה בזה המזמור שראוי שכל זה יהיה כן. ואמר:
(א-ב) שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח, גָּדוֹל ה׳ וּמְהֻלָּל מְאֹד וגו׳. הואיל ואמר במזמור הקודם (מז ט) ׳אלקים ישב על כסא קדשו׳, במזמור הלז נתן סיבות צודקות למה בחר ה׳ בציון ולא במקום אחר, כאמרם ז״ל (תנחומא פקודי א) ׳ירושלים שלמטה מכוונת׳ וכו׳1. ואמר, גָּדוֹל ה׳ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ שיש שם הַר קָדְשׁוֹ, לפי שהוא יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. ו׳נוף׳ – ר״ל אקלים2, שהוא חלק קטן מן המיושב, כמו הנוף באילן. יאמר אם כן, שירושלים היא באקלים היותר יפה ומשובח, וזה לפי שהַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, וזה, כי השבעה אקלימים המיושבים הם מצד צפון העולם, לדעת אנשי מידות, והאקלים שבו ארץ ישראל הוא האמצעי שבין החלק המיושב, היינו האקלים הרביעי, וזהו אמרם ז״ל (תנחומא קדושים י) שירושלים באמצעו של עולם, היינו המיושב3. וזה יורה מילת ׳ירכתי צפון׳, כי הירכתיים הם המקומות שבין שני מקומות, גדר מזה וגדר מזה4, וזהו ׳ל⁠[מקוצעות ה]⁠משכן בירכתיים׳ (שמות כ״ו:כ״ג)5. ובקו הקשתיי6, הירכתיים יאמרו – אותו החלק והנקודה שהיא באמצע הקו7, שיש ירך נוטה מכאן וירך נוטה מכאן. נמצא אם כן ש׳הר ציון׳ הוא ב׳ירכתי צפון׳ המיושב8, ונמצא שאוויר אותו המקום שהוא באמצע המיושב הוא יותר ממוזג בין הקור והחום. וזהו אמרם (ב״ב קנח:) ׳אווירא דארעא דישראל מחכים׳9: קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. ראוי אם כן שהמלך המנהיג זאת הקריה העליזה והחכמה יהיה ׳מלך רב׳ במושכלות ובמעשיות, יען יש תחת ממשלתו והנהגתו אנשים שלמים הם כולם, וראוי למנהיג המדינה שיהיה פילוסוף וחכם, כמאמר הפילוסוף בספר ׳הנהגת המדינה׳ שלו10:
1. ׳וכן אתה מוצא שירושלים מכוונת למעלה כמו ירושלים של מטה, מרוב אהבתה של מטה עשה אחרת למעלה׳. ובתענית (ה.) ׳אמר הקב״ה, לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה׳.
2. ראה פירוש ר״א מנולה שהאריך בעניין.
3. ולזה רמז רבינו בתיבה אחת בפירוש הנדפס, ע״ש. והרד״ק כתב בשם אביו: ׳נוף – חלק משבעת חלקי העולם, כי ידוע הוא כי הישוב נחלק לשבעה חלקים, והחלקים האלה נקראו בלשון הקודש נפות, ובלשון ערבית איקלימים, ואמר כי כל אדם שיצא מנוף אחד לנוף אחר יחלה בהשׁתַּנות האויר, ואויר ארץ ישראל, כל שכן אויר ירושלים, היה יפה נוף והיה משוש כל הארץ, כי אפילו היו באים שם חולים היו מתרפאים, כי אוירה ממוזג וטוב׳.
4. לשה״כ בבמדבר (כב כד).
5. שם פסוק כ״ב כתוב ׳ולירכתי המשכן׳, והתרגום ורש״י פירשו שהכוונה לסוף המשכן, ויל״ע איך יפרש רבינו את כל הפרשה שם.
6. בקו מעוגל כעין צורת קשת.
7. כי בקו הקשתיי אין ׳גדר מזה וגדר מזה׳.
8. באמצע הצפון שהוא החלק המיושב שבעולם, וכיון שהעולם עגול, נמצא שחציו הצפוני הוא בצורת קשת שהוא חצי עיגול, ומרכז הקשת הוא ארץ ישראל.
9. ובמאור עינים (אמרי בינה פי״א) ביאר עניין שבעת האקלימים, כי הקדמונים האמינו שרק רבע מכדור הארץ מיושב, באיזור שמק״פ מעלות באורך מקצה מזרח, ומי״ב מעלות ברוחב מעגולת סרטן הרחוקה ממשוה היום כי״ד מעלות עד העגולה הצפונית, ושטח זה חילקו לשבע רצועות ארוכות שמשתנים זה מזה בהקדמת חצי שעה בזריחת השמש, וציין לדברי בעל יסוד עולם (שער ב פ״ב). אך כותב ע״ז המאור עיניים שאף כי אמת הדבר שעיקר היישוב נמצא בצפון, אך כבר נודע מנוסעים שיש מקומות ישוב גם מחוץ לתחום שבעת האקלימים. ומעלת ארץ ישראל שהיא באמצע היישוב, אף שאין זה מדוייק לפי מדידה במחוגה, אלא שנמצאת באקלים האמצעי משבעת האקלימים שהם מקום עיקר היישוב, שהוא האקלים הרביעי, ואווירה מחכים בגלל שווי המזג. וציין לזוה״ק (ח״ג קסא.) שבית המקדש בעולם הוא כלב האדם הנתון באמצעו, וידוע שאין הלב ממש באמצע הגוף. וראה כן גם במהרש״א קידושין (סט.), אך דעת מהר״ל שמחכים מצד קדושתה המובדלת מגשמיות. [וראה להלן (תהלים פז) שלדעת רבינו אוירא דארץ ישראל מחכים גם בזמן הזה, אך ראה ריטב״א ביומא (נז.) בשם תשובת הרמב״ם שלא נשתבחה תורת ארץ ישראל ביחס לבבל אלא כאשר היו שמדות בבבל ולא בארץ ישראל, ומהר״ם פאדווא (סי׳ כט) כתב בתשובה למהר״ם אלאשקאר שישב בירושלים: ׳אם אתה אומר להרוס אני אומר לבנות, ולא אחוש שמעלתך יושב ברומו של עולם בירושלים תוב״ב, כי אין המקום גורם כעת בעו״ה׳. ובפסחים (נא.) שבני בבל כפופים לבני ארץ ישראל, ולדעת התוספות הטעם כי הם חכמים יותר מחמת אווירא דארץ ישראל, ואילו לרש״י הטעם שאין סמוכין בבבל].
10. השווה שיעורים לבראשית (מט יד-טו). אך בנדפס פירש ׳מלך רב׳ על ה׳. וראה רד״ק שפירש על דוד או על משיח.
שיר מזמור – מזמור זה נתיסד על סער גדול שהיה בעת ההיא מפוצץ הרים ומשבר סלעים, ובהר ציון ששם ג״כ היה הסער לא הזיק מאומה, כי ה׳ השוכן בהר הזה הגין עליה, והיה הסער הזה להם לטובה כי אז התחברו מלכי ארץ וירדו באניות תרשיש לכבוש את ארץ ישראל, והסער הזה שבר אניותיהם והכה בים חילם, והוא קרוב עם המזמור שלמעלה סי׳ מ״ו.
שיר מזמור – שד״ל בפירושו לישעיה סימן ז׳ משער שנוסד מזמור זה על עלית רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל בימי אחז ירושלימה להלחם עליה וראו כי לא יוכלו ללכדה כי חזקה היא מאד, וחזרו לארצם, והוא הולך ומפרש שם כל המזמור על נכון; וא״כ דומה מזמור זה למזמור הקודם וראוי לבא אחריו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) גָּ֘ד֤וֹל יְהֹוָ֣הי״י֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר⁠־קׇדְשֽׁוֹ׃
Great is Hashem, and highly praised, in the city of our God, His holy mountain,
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
רַב יְיָ וּמְשַׁבַּח לַחֲדָא בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דֶאֱלָהָנָא וּבְטוּר בֵּית מַקְדְשֵׁיהּ.
Great is the LORD and very praiseworthy, in Jerusalem, the city of our God, and on the mount of his sanctuary.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בעיר אלהינו הר קדשו – אמר רבי יהודה אלהינו אינו גדול אלא בעירו בלבד אלא אמרו בני קרח גדול ה׳ (ראה) [ממה] שעשה דין בעירו ועשה דין במקדשו, וכן הוא אומר ה׳ בציון גדול ורם הוא על כל העמים כלומר בעירו עשה כן בגוים אינו עושה, וכן הוא אמר נורא אלהים ממקדשיך ואומר והיה כי ימאנו (לשמוע) לקחת (את) הכוס מידך לשתות וגו׳ כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה וגו׳.
אללה אלכביר אלמסבח ג׳דא פי מדינת אלסלאם קריה קדסה.
ה׳ הגדול המאוד מהולל. בתוך עיר השלום קרית קדשו.
גדול, האל הגדול המהולל מאד בעיר השלום עיר קדשו.
בעיר אלהינו – לעתיד לבא כשיבנה את עירו יהא בשבילה גדול ומהולל.
in the city of our God In the future, when He builds His city, He will be great and praised because of it.
גדול י״י ומהולל מאד – גדול זה המזמור להזכיר שבח ירושלם.
GREAT IS THE LORD, AND HIGHLY TO BE PRAISED. This is a very lofty psalm, for it mentions the praise of Jerusalem.
גדול י״יבעיר אלהינו – כי שם יגדלוהו ויהללוהו כל בשר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

גדול ה׳. הנה ׳גדול ה׳⁠ ⁠׳ בכל עת על אופן אחד, מכל מקום הוא מהולל מאד - יותר ממה שהוא במקום אחר - בעיר אלהינו – בירושלים, ובהר קדשו - שהוא הר הבית:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

גדול ה׳ ומהלל מאד – י״ס ה׳ ומהלל בשני גלגלים.
בעיר אלהינו – ר״ל כשתשרה שכינתו בירושלים הר קדשו אז הוא גדול ומהולל בפי כל.
גדול ה׳ ומהולל מאד – לא כל גדול הוא מהולל, שלפעמים ע״י גדולתו לא ישים לב על השפלים ממנו ולא יהללו בשערים מעשיו אבל ה׳ במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, עד שהוא גדול מצד עצמו, וגם מהולל מצד ענותו להשגיח על כל, וההילול תהיה לרוב רק מרחוק, כי מקרוב יראו שמעלתו יש לה גבול ולא יהללוהו כ״כ, אבל ה׳ הוא מהולל בעיר אלהינו – וביחוד הוא ההילול על השגחתו בעיר אלהינו, וביחוד על הר קדשו – ומפרש דברי התהלה שמהללים לאמר
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֢וֹשׂ כׇּל⁠־הָ֫אָ֥רֶץ הַר⁠־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃
beautiful of the region,⁠1 joy of all the earth, Mount Zion, peak of Tzaphon,⁠2 the city of the great King.⁠3
1. beautiful of the region | יְפֵה נוֹף – The word "נוֹף" appears only once in Tanakh, making it difficult to translate. See Ibn Ezra, Radak, and others who connect it to the nouns "נָּפֶת" (Yehoshua 17:11) and "נפה" (Yehoshua 11:2, 12:23), both understood to mean "region". Cf. the commentary attributed to Rashbam, who suggests: "height", connecting the noun to the word "תנופה", a wave offering. In Arabic "nafa" means "high" or "lofty,⁠" further supporting this possibility. Rashi suggest that "נוֹף" means "boughs" or the tops of trees, as per the word's usage in Rabbinic Hebrew. The verse, then, might be referring literally to the beauty of Jerusalem's trees (see Dunash, who suggests that the verse alludes to the Mount of Olives) or, as above, to Jerusalem's heights, or perhaps regions, for a branch of a place is a region (Hoil Moshe).
2. peak of Tzaphon | יַרְכְּתֵי צָפוֹן – Generally, in Tanakh "צָפוֹן" refers to the north, so that "יַרְכְּתֵי צָפוֹן" could mean the "northern flank" or "the far reaches of the north", but that would not seem to be an appropriate way to describe the location of Zion. As such, see Shadal on Yeshayahu 13:14 (where the phrase also appears), that just as the Greeks viewed Mount Olympus as the mountain of the gods, the nations of Biblical times assumed that the gods resided on a hilltop in the north, (or perhaps on the mountain called Tzaphon, found in the vicinity of Ugarit). If so, the poet is saying that the true abode of God, the real divine mountain ("יַרְכְּתֵי צָפוֹן") is actually Zion.
3. great King | מֶלֶךְ רָב – This assumes that the verse refers to God (see Hoil Moshe and the previous note). Alternatively, the verse refers to a human, King David (Ibn Ezra), or perhaps the Messiah (opinion in Radak). Nowhere else in Tanakh, though, is an Israelite king referred to in this manner.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שַׁפִּיר הֵיךְ חֲתָנָא חֶדְוַת כָּל יָתְבֵי אַרְעָא טוּרָא דְצִיוֹן שִׁידָא דְצִפוּנָא קִרְיְתָא דְמַלְכָּא רַבָּא.
Beautiful as a bridegroom, the joy of all the inhabitants of the earth, Mount Zion, on the north side,1 the city of the great king.
1. On the north side: situated on the north.
יפה נוף משוש כל הארץ – מהו יפה נוף. שהכל מיפין לה היופי שלא היתה כמותה. אף על פי שנאמר (יחזקאל כ״ז:ג׳) בצור את אומרת אני כלילת יופי. היא אמרה לעצמה אבל אחרים לא אמרו לה. וכן הוא אומר את אמרת לעצמך אבל אחרים לא אמרו לך. זהו משל הדיוט לא כמה דאמרת אמך אלא כמה דאמרינן מגיריה. אבל בציון אינו כן הכל אומרים (איכה ב׳:ט״ו) הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי. ולא עוד אלא משוש לכל הארץ. וכן הוא אומר משוש כל הארץ. ובמה היתה משוש. שהיתה משמחת כל הארץ. היה אדם עובר עבירה היה דואג בלבו ולבו שח עליו. אמר שלמה (משלי י״ב:כ״ה) דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה. היה הולך לירושלם ומקריב קרבן ומתכפר לו ולבו שמח עליו. ויוצא משם שמח. לכך משוש לכל הארץ. תדע לך שכן הוא שנאמר הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. וכי בצפון הוא והלא אינו אלא בדרום. אלא שם הוא נשחט. שנאמר (ויקרא א׳:י״א) על ירך המזבח צפונה. מהו קרית מלך רב. רב המלך שעשה כן בעירו. בעולם הזה עשה כן אבל לעתיד לבוא אינו עושה כן.
יפה נוף משוש כל הארץ – מהו נוף אמרו בני קרח אין יפה כמוה והכל מניפין עליה היופי שלא היתה כמותה. צור משבחת עצמה וכן הוא אומר את אמרת אני כלילת יופי, את אמרת לעצמך אבל אחרים לא אמרו עליך, זהו משל הדיוט לא כשאת אומרת אלא דאמרינן בצוותא, אבל בציון הכל אומרים הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ, אמר רבי יצחק שהיתה משמחת כל הארץ אדם עובר עבירה ודואג ולבו שח עליו אמר שלמה דאגה בלב איש ישחנה אמר רב נחמן עלה לירושלים והקריב קרבן ונסלח לו ויצא משם שמח. אמר רב שמואל בר רב יצחק שזה שאמר הכתוב הר ציון ירכתי צפון, וכי בצפון היה והלא בדרום היה, אלא בצפון היה עומד ומקריב חטאתו ונשחט בצפון שנאמר ושחט אותו על ירך המזבח צפונה. קרית מלך רב אמר רב ביבי רב המלך שכן עשה (המלך) בעירו. בעולם הזה עשה כן, אבל בעולם הבא אלהים בארמנותיה נודע למשגב. ד״א יפה נוף היפה בענפיה כתאנה זו ששרשיה בארץ ומתמרת ועולה וענפיה יוצאות מכל צד והיא גאה כך היא עתידה להיות מרחבת ועולה ורחבה ונסבה למעלה. רבי ברכיה אמר היפה בהנפת העומר. ר׳ יצחק אומר היא שעתידה להניף את העו״א. רבי לוי אומר שהכל מיפים אותה בשבחות שנאמר הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי. רבי לוי אומר יפה נופות שלה בהקפת המזבח.
דבר אחר היפה בטל שיוצא ומנפנף את הדגנים וברכה ניתנת ומשמחת כל הארץ. רבי יוחנן אומר כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים ועושין בה חשבונות, ואוכלים ושותים ושמחים בתוך העיר. רבי יונתן של בית גוברין הלך בתוכה ופרקמטיא בידו ולא היה יכול למכרה אמר זו היא משוש כל הארץ, לא הספיק הדבר לומר עד שמכר כל מה שבידו, כל השבח הזה בשביל מה, בשביל שהיתה קרית מלך רב.
אג׳מל אלג׳מאל סרור ג׳מיע אלעאלם ג׳בל ציון רכן אלשאם קרית אלמלך אלכביר.
[שהיא (ירושלים)] העיר היפה ביותר שמחת כל העולם הר ציון פינת (ארצות) השאם [שכוללת כמה ארצות א״י וירדן ולבנון וסוריה]. עיר המלך הגדול.
יפה, היפה שביופי משוש כל העולם הר ציון מרכז ״אלשאם״ קרית המלך הגדול. ותרגם צפון ״אלשאם״ חבל ארץ הכולל ארץ ישראל על שני עברי הירדן סוריה והלבנון.
פירשתי יפה נוף, היפה שביופי, לפי שאני גזרתי נף מן יופי. ואפשר היה לפרשו ענף מלשון המשנה1. או להניחו כמו שהוא שם עיר והיא נף שבמצרים2 ותהיה כוונתו כי ירושלים יפה יותר מנף.
1. כגון מעשרות פ״ג מ״י ועוד. וכן כתב בביאורו ל״שבעים מלים״: פירושו ״פרע״ ענף כמו שאמרו בתלמוד אילן העומד במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהור (קדושין מ, ב) כלומר שארץ ישראל הענף היפה שבעולם.
2. יחזקאל ל טז.
פסרת נף, אג׳מל אלג׳מאל, לאני אשתקקת נף מן יופי, וקד כאן יג׳וז אן אג׳עלה פרעא מן אלפאט׳ אלמשנה, או אדעה אסם קריה בחאלה והי נף אלתי פי מצד פיכון מדאהה אן ירושלם אג׳מל מן נף.
מעני יפה נוף מעקל גמיל נוף אסם לה מן טריק אלאשראף ואלארתפאע וכדֺלך אקול פי נפת דור (יהושע יב:כג) אנהא כאנת מואצֺע משרפה מרתפעה. תֺם בדא פי וצף אצפאק מלוך אלארץׄ עליהא ואתפאקהם עלי גזוהא פלמא וצלוהא בהתוא [..]⁠דה מעניהא ותעדֺר אלחצול עליהא ואנחפזוא [...] אלאנצראן ענהא.
The meaning of “pleasant fortress” is a pleasant fortress. Nôph is a noun (meaning) commanding view or elevated path, likewise I says “district of Dor(Jos. 12:23) is a region which has many places with a commanding view and high up. Then he begins with a description of the kings of the land plotting against it (Jerusalem) and agreeing to an assault against it. But upon arrival they were amazed … It means it was impossible to reach it and they were hastened away (neḥpāzū) […] because of the defenders.
יפה נוף – עיר שהיא נוף יפה לשון נוף של אילן.
דבר אחר: כלת יופי, שכן בכרכי הים קורין לכלה נינפי.
[ומנחם חברו: כמו שלשת הנפת (יהושע י״ז:י״א), קונטריאה בלעז.
אבל דונש פתר אותו: לשון נוף של אילן ונקרא הר ציון יפה נוף כי הוא הר הזתים.]
משוש כל הארץ – ומה הוא משושה? ירכתי צפון – [אנגלאש בלעז,] ירך המזבח צפונה (ויקרא א׳:י״א) ששם שוחטין חטאות ואשמות ומי שהוא עצב על עבירה שבידו מביא חטאתו ואשמו ומתכפר לו והוא יוצא משם שמח ועל ידי הקרבנות טובה באה לכל העולם.
The fairest of branches Heb. יפר נוף, a city that is a fair branch; an expression of the branches (נוף) of a tree. Another explanation: A fair bride, for in the coastal cities they call a bride ninfe (nymphe in Greek) (R. H. 26a). Menachem (p. 124) associated it with "the three regions (הנפת)" (Yehoshua 17:11) (i.e., there [on Yehoshua] he explains that it means regions; as Rashi explains there: contree in French, a region. In this manner, Rashi explains in Yehoshua 11:3,) but Dunash (p. 34) defined it as an expression of a branch of a tree, and Mt. Zion was called "the fairest of branches" because it is (near – Shem Ephraim) the Mount of Olives.
the joy of the entire earth Now what is its joy? The north side, angles in French, angle, corner. Redak (Shorashim) also defines it as corners, and so in Yechezkel (46:21). The northern side of the altar [was] where sin offerings and guilt offerings were slaughtered, and whoever was grieved because of the sins he had committed would bring a sin offering or a guilt offering, and he would be forgiven. He would then emerge happy, and the sacrifices would benefit the entire world.
יפה נוף – גבוה, כמו בגבהו, שהיה הר ציון גבוה.
נוף – לשון תנופה.
וגם זה נעשה על סנחריב.
יפה נוף – מחוז שלשת הנפת (יהושע י״ז:י״א), על משקל אשר זורה ברחת (ישעיהו ל׳:כ״ד). ולהיותו סעיף או מתנופה אין לו טעם.
הר ציון – בצפון ירושלם.
מלך רב – גדול, כמו: על כל רב ביתו (אסתר א׳:ח׳), והוא דוד, קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳).
FAIR IN SITUATION. The word nof (situation) means a region.⁠1 Compare sheloshet ha-nafet (the three regions) (Joshua 17:11). The word ha-nafet2 follows the paradigm of rachat3 (shovel) in Which hath been winnowed with the shovel (Isaiah 30:24). It makes no sense to render nof a branch4 or to connect it to the word tenufah (offering).⁠5
EVEN MOUNT ZION. In northern Jerusalem.⁠6
THE GREAT KING. The word rav means great. Compare rav7 (officers) in to all the officers of his house (Est. 1:8). The reference is to David.⁠8 Compare, the city where David encamped (Psalms 29:1).⁠9
1. According to Ibn Ezra the opening of our Psalm reads: Beautiful region. See Radak.
2. Which comes from the root nun, vav, peh.
3. Which comes from the root resh, vav, chet. However, rachat is vocalized with a pattach because the chet is a vowel letter.
4. As the first interpretation of Rashi does. Rashi renders yefeh nof as, the beautiful branch.
5. See Exodus 29:26; Lev. 7:30. According to this interpretation, our verse opens: Beautiful wave offering. According to Ibn Ezra, it makes no sense to compare Jerusalem to a beautiful branch or a beautiful wave offering.
6. Which is situated in northern Jerusalem.
7. Lit. The great one.
8. Not to God.
9. Our verse reads: kiryat melekh rav. Ps. 29:1 reads: kiryat chanah david. According to Ibn Ezra chanah david is interchangeable with melekh rav and thus explains it.
יפה נוףהר ציון – הוא יפה המחוז כלומר: אין בכל המחוז כמהו.
והוא משוש כל הארץ – כמו שכתוב: הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב׳:ט״ו).
נוף – פירושו מחוז, וכן: שלשת הנפות (יהושע י״ז:י״א) – שלשת מחוזות.
ואדוני אבי ז״לא פירש: נוף – חלק משבעהב חלקי העולם כי ידוע הוא כי היישוב נחלק לשבעה חלקים, הוא שאמרו: שבע ארצות. והחלקים האלה יקראו בלשון הקדש נופות, ובלשון ערבי אקלימים. ואומר כי כל אדם שיבא מנוף אחד לנוף אחר יחלהג בהשתנות לו האויר, ואויר ארץ ישראל, כל שכן אויר ירושלם, היה יפה נוף והוא משוש לכל הארץ – כי אפילו היו באים שם חולים היו מתרפאים כי אוירה ממוזג וטוב. וכן נאמר עליה: וכל יאמר שכן חליתי (ישעיהו ל״ג:כ״ד), כלומר: השוכן בירושלם לא יאמרד חליתי.
הר ציון ירכתי צפון – כי ציון היא בצפון ירושלם, וכן אמר עליו: ואשב בהר מועד בירכתי צפון (ישעיהו י״ד:י״ג), וממעל לכוכבי אל שזכר הוא משל על ישראל.
קרית מלך רב – מלך גדול, כמו על כל רב ביתו (אסתר א׳:ח׳), והוא דוד, כמו שאמר: קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳).
או אמר מלך רב – על המשיח.
ובדרש: יפה נוף – שהכלה מיפין לה שלא היתה כמותה אף על פי שצור אמרה: אני כלילת יפי (יחזקאל כ״ז:ג׳), וכן הוא אומר: צור את אומרתו אני כלילת יופי (יחזקאל כ״ז:ג׳), ולא את אומרת לעצמך אבל אחריםז לא אמרו לך. זהו משל הדיוט, לא כמה דאמך אלא כמה דאמרין מגורייא. אבל בציון אינו כן אלא הכל אומרים הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי (איכה ב׳:ט״ו), ולא עוד אלא משוש לכל הארץ (איכה ב׳:ט״ו). ובמה היתה משמחת כל הארץ, היה אדם עובר עבירה היה דואג בלבו ולבבו שח. וזהו שאמרח שלמה ע״ה: דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה (משלי י״ב:כ״ה), היה הולך לירושלם ומקריב קרבן ומתכפר בו, ולבו שמחט עליו ויוצא משם שמח, לכךי הוא משוש כל הארץ. תדע לך שכן, שנאמר: ירכתי צפון ונאמר: על ירך המזבח צפונה (ויקרא א׳:י״א).
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״ואא״ע״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״משבעתו״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״יחלה״.
ד. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״אמר״.
ה. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שכל״.
ו. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״צור אומר״.
ז. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״לאחרים״.
ח. כן בכ״י פרמא 1872. בכ״י פרמא 3239: ״והוא שאמר״. בכ״י פריס 207 רק: ״שחו״ וחסר ״וזהו שאמר״.
ט. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שמנו״.
י. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״לכל״.
והתחיל בשבח המקום ואמר יפה נוף כלומר, היפה במחוז, ושהוא משוש כל הארץ הוא הר ציון. וקראו ירכתי צפון כי הוא נוטה אל צפון ירושלים, כדכתיב (ישעיה יד, יג) ואשב בהר מועד בירכתי צפון. והיא קרית מלך רב ר״ל מלך גדול ואמר זה על מלך המשיח. וענין משוש כל הארץ, ר״ל, כי כל העולם משבחים אותה. ובדרש (שוחר טוב מח, ב) אמרו, אע״פ שצוֹר אמרה אני כלילת יופי, היא אמרה, אחרים לא אמרו, מתליא אמרין, לא כמה דאמך אמרה אלא כמה דאמרין מגיריא.
(ג-ד) ועם זה1, ארץ ישראל2 היא יפה נוף – ׳יפה׳ מכל ׳נוף׳ וגליל בישוב3, עד שאוירה מחכים4, ובזה היא משוש כל הארץ, כי משם יצאו מורי צדק ודעות אמיתיות לכל המין האנושי כאשר יבקשום5, ועם זה6 הר ציון ירכתי צפון - הוא בין שני חצאי חלק הישוב הצפוני7, ולזה היתה ירושלים קרית מלך רב, שהוא האל יתברך, ועם זה, אלהים בארמנותיה נודע למשגב, לא בבתי מדרשות בלבד, אבל גם בארמנות ראשי העם נודע גדלו8:
1. אף שעיקר השראת השכינה בירושלים ובבית המקדש.
2. כולה.
3. נוף, פירושו מחוז (רד״ק). ובמש״כ רבינו ׳ביישוב׳ רמז למה שהאריך לבאר בשיעורים, ׳⁠ ⁠׳נוף׳ - ר״ל אקלים, שהוא חלק קטן מן המיושב, כמו הנוף באילן. יאמר אם כן, שירושלים היא באקלים היותר יפה ומשובח׳.
4. ראה מש״כ בספר הברית (מאמר ט חוג הארץ) בדברי רבינו אלה. [יש להעתיק, וכיוון בדבריו לרבינו בשיעורים].
5. כפי המבואר (איפה?) שייצאו מירושלים ללמד לאומות.
6. אע״פ שהשפעת החכמה היא בארץ ישראל כולה.
7. ׳לפי שהַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, וזה, כי השבעה אקלימים המיושבים הם מצד צפון העולם, לדעת אנשי מידות, והאקלים שבו ארץ ישראל הוא האמצעי שבין החלק המיושב, היינו האלקים הרביעי, וזהו אמרם ז״ל (תנחומא קדושים י) שירושלים באמצעו של עולם, היינו המיושב. וזה יורה מילת ׳ירכתי צפון׳, כי הירכתיים הם המקומות שבין שני מקומות, גדר מזה וגדר מזה, וזהו ׳ל⁠[מקוצעות ה]⁠משכן בירכתיים׳ (שמות כו כג). ובקו הקשתיי, הירכתיים יאמרו - אותו החלק והנקודה שהיא באמצע הקו, שיש ירך נוטה מכאן וירך נוטה מכאן. נמצא אם כן ש׳הר ציון׳ הוא ב׳ירכתי צפון׳ המיושב, ונמצא שאוויר אותו המקום שהוא באמצע המיושב הוא יותר ממוזג בין הקור והחום. וזהו אמרם (ב״ב קנח:) ׳אווירא דארעא דישראל מחכים׳⁠ ⁠׳ (שיעורים). וכ״כ אבן עזרא להלן (נ ב) ׳מציון - שהוא באמצע היישוב באורך וברוחב׳.
8. ש׳אפילו בארמונות העשירים לא ידברו כי אם בתורת ה׳⁠ ⁠׳ (שיעורים).
נוף – מחוז.
משוש – כולם שמחים בראותם נוי תפארתו.
ירכתי – ענין צד כירך הזה שהוא בצד האדם.
קרית – מלשון קריה ועיר.
רב – גדול.
יפה נוף – מחוז יפה ומשוש לכל הארץ הוא הר ציון העומד בצפון ירושלים והיא קרית מלך רב וגדול הוא דוד וכה״א קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳).
נוף – מחוז, כמו שלשת הנפת.
מלך רב – מלך גדול.
יפה – הגם שהר ציון י״ל כל המעלות, שהוא מצד עצמו יפה נוף – שהאקלים שההר שוכן בו הוא יפה מאד, וגם הוא משוש כל הארץ – וגם הוא קרית מלך רב – ששם עיר הבירה של מלך גדול, בכ״ז כל אלה המעלות אינם המשגב והתוקף של המקום ההוא, רק מה
יפה נוף – מלשון שלשת הנפת (יהושע י״ח:י״א) מחוז, והממלכה תחלק למדינות והמדינות למחוזים, א״כ המחוז הוא כמו ענף או נוף (נוף חסר עי״ן הוא קטן מענף) מאילן גדול.
משוש כל הארץ – כל הארץ בבואם לראות ירושלים יצהבו פניהם מחמת יופיה, וזהו לשון משוש וששון, מלשון שַיש ושֵש הלבנים בצבעם, ולהפך ממליצת קדרות פנים.
ירכתי צפון – שד״ל בביאורו על ישעיה י״ד:י״ג פירש שלפי מחשבת העמים בימים ההם מקום משכן האלילים היה בירכתי צפון בהר גבוה כדרך שהיה לדעת היונים בהר אולימפו שלהם, וכן פירשו גם ראָזענמיללער וגעזעניוס בשם יוהן דוד מיכיליס, וכונת המשורר כאן היא לומר כי מה שהגוים סוברים כי בירכתי צפון הוא מושב האלהים אינו כן, אבל הר ציון הוא באמת מושב האל, ובו באמת המעלה שהם מיחסים לירכתי צפון.
קרית מלך רב – גם האלהים נקראו מלכים כמו המולך ומלכום ואדרמלך וענמלך, וכאן ר״ל קרית אל רב.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃
God, in her castles, is known as a stronghold.⁠1
1. as a stronghold | לְמִשְׂגָּב – The verse might similarly read: "God is in her palaces; He is known as a stronghold". See Radak that the connotation is that the true strength of Jerusalem's palaces is not in their walls and fortresses but the fact that God defends them.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ בְּבוּרְנְיָתָהָא אִתְיְדַע לִתְקוֹף.
The LORD is in its palaces; it is known1 for strength.
1. Known: acknowledged.
אלהים בארמנותיה נודע למשגב – מהו בארמנותיה. אלא כדרך אנשי המדינה עושין מחזרין בלילה לכל פתח ופתח. כך עושה הקב״ה לעתיד לבוא מעמיד משמר. שנאמר (ישעיהו ס״ב:ו׳) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. לכך אלהים בארמנותיה.
אלהים בארמנותיה נודע למשגב – בארמנותיה בביריניות שבה כדרך שומרי המדינה שמחזרין על כל פתח ופתח כך יעשה הקב״ה משמר על כל בירה ובירה כו׳.
אללה ערף למן פי קצורהא נאצרא.
ה׳ נודע שהוא מגן לכל הנמצאים בארמנותיה [המלכים שלה ה׳ שומר אותם].
אלהים, אלהים נודע בכנוי אשר בארמנותיה משגב, כלומר שה׳ נודע ונתפרסם בעמים בתור ״המשגב אשר בארמנות ציון״.
נודע למשגב – כשישכון בה לעתיד יאמרו כן.
He is known as a stronghold When He will dwell therein in the future, they will say this [will call Him thus].
אלהים – הטעם אף על פי שיש להא ארמונות רבות, השם הוא משגבה, וכבר נודע זה בגבורות שהראה.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896: ״לנו״. בכ״י מנטובה 13: ״לו״.
GOD. The meaning of our verse is as follows: Even though Jerusalem has1 many palaces,⁠2 God is her fortress. This has already been known by the mighty acts which God has demonstrated.⁠3
1. Reading lah rather than lo. Ha-Keter.
2. Fortified palaces.
3. Ibn Ezra’s interpretation of hath made himself known.
אלהים בארמנותיה – ארמנות ערים אחרים חזקים בבנין וגבוהים להשגב שם, אבל ארמנות ירושלם החוזק שלהם טוב מזה כי אלהים נודע בהם שהוא למשגב לכל המבקשים להשגב בו, כמו שכתוב: מגדל עוז שם י״י בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי י״ח:י׳).
ולרוב החכמה אשר תמצא שם אמר אלהים בארמנותיה נודע למשגב כלומר, בחוזק והתרוממות. וזולתי פירש, אלהים בארמנותיה, ניכר להיותו משגב ומפלט לאוהביו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. יאמר, אפילו בארמונות העשירים לא ידברו כי אם בתורת ה׳:
בארמנותיה – מלשון ארמון והיכל.
אלהים – כשאלהים שוכן בארמנותיה אז נודע לכל שהוא לה למשגב.
שאלהים בארמנותיה – עי״ז הוא נודע למשגב שעקר החוזק שלה מה שאלהים שוכן בארמנותיה, וזה פירוש על מהולל מאד, שבזה יהללו את ה׳ על ששכן שכינתו בציון והוא משגבה עתה יתחיל ספור המעשה שקרה בעת ההיא.
בארמנותיה – יושבי ירושלים נשארו שלוים בארמנותיהם ובטחו על הבטחת ה׳ ע״י ישעיה (ישעיה ז׳:ד׳) ולא הזמינו עצמם למלחמה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) כִּֽי⁠־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נ֥וֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃
For behold, the kings gathered,⁠1 they passed through together.
1. gathered | נוֹעֲדוּ – The root "יעד" means to designate or appoint, and is often used in the sense of meeting at an appointed place or time. Here many assume that it refers to meeting together to assemble for war, similar to the root's usage in Yehoshua 11:5. It is also possible, however, that the foreign kings were assembling simply to visit the city, without evil intent.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם הָא מַלְכַיָא אִתְחַבְּרוּ עֲבַרוּ כַּחֲדָא.
For behold, the kings have joined forces, they have passed by together.
כי המלכים נועדו – כשהיא חרבה ועברו עליה. שנאמר (ירמיהו כ״ב:ח׳) ועברו גוים רבים על העיר הזאת. עברו עליה ותמהו. לכך נאמר המה ראו כן תמהו. (שם) ואמרו וגו׳ על מה עשה ה׳.
כי הנה המלכים נועדו – כשהיא חרבה, ועברו עליה [שנאמר ועברו גוים רבים על העיר הזאת, עברו עליה] ותמהו שנאמר המה ראו כן תמהו כשם שנאמר על מה עשה ה׳ ככה וגו׳. ברוח קדים (ברמז ש׳).
באן אלמלוך למא אג׳תמעו עליהא מרו ענהא אג׳מעין.
לפי שאם המלכים היו מתאספים נגדה [נגד ירושלים] כולם היו עוברים ממנה [מבלי להזיק לה].
כי, כי המלכים כאשר נתקבצו עליה עברו מעליה יחדו.
והיותר קרוב לפרש כי הנה המלכים על גוג ומגוג.
ואקרב מא תפסר קצהֵ כי הנה המלכים פי גוג ומגוג.
ופסרת פסגו, קלאעא מן ראש הפסגה, אלתי הי אלקלעה.
המלכים נועדו – להלחם עליה במלחמת גוג ומגוג.
עברו יחדיו – למלחמה.
the kings have assembled to wage war against it in the wars of Gog and Magog.
they have passed together to war.
כי הנה המלכים שנועדו ובאו עליה.
FOR, LO, THE KINGS ASSEMBLED. The kings that assembled and came upon her.⁠1
1. This is how our verse should be interpreted, for our verse leads into the next verse. Our verse should be interpreted as follows: The kings that assembled and came upon her... they saw... they were amazed etc.
כי הנהנועדו – העי״ן בשו״א אף על פי שהיא באתנחתא. אמר: תדעו כי אלהים בירושלים למשגב, כי הנה המלכים נועדו עם גוג ומגוג להלחם בירושלםא ועברו בה יחדיו.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״למשגב כי הנה... להלחם בירושלם״.
ואמר כי הנה המלכים נועדו ר״ל מלכי האומות נועדו עם גוג ומגוג. ועברו יחדו דרך שם, ונראו שם נפלאות האל, כאמרו (יחזקאל לח, כ) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש ואש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו.
(ה-ו) ומילת ׳נועדו׳ בחטף פתח אע״פ שהיא באתנח. והנכון לפרש נחפזו, כמו נחפשו, כלומר, נעשו כפתאים לרוב בהלתם.
(ה-ו) כי הנה המלכים. מלכי אומות העולם בעברם דרך ירושלים, המה ראו. רוב החכמה אשר בה: כן תמהו. איך התפשטה1 בכל העיר2:
1. החכמה.
2. אף בארמונותיה, לא רק בבתי מדרשות.
(ה-ח) כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים של יתר האומות נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ בראותם כי כל יושבי הארץ ההיא חכמים כולם ומשכילים, כאמרו במקום אחר (תהלים פ״ז:ה׳) ׳ולציון יאמר איש ואיש יולד בה׳ וגו׳: נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה בְּרוּחַ קָדִים. כמו ה׳יולדה ברוח קדים׳, כאמרם ז״ל (גיטין לא:) שרוח קדים מסריח אפילו טיפה שבמעי האשה1, ועוד הרוח קדים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ. יאמר אם כן, שאלה המלכים ׳רעדה אחזתם׳ בראותם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה׳2, לפי שבחכמתם יכניעו כל יתר האומות וימשלו בהם, כי לא יועיל במלחמת האדם אך עצה ודבר שפתיים3, ובשביל זה רעדה אחזה [במלכ]⁠ים:
1. הרי שרוח הקדים מזיק ל׳יולדה׳. ופירש נגד טעמי המקרא.
2. לשה״כ בבמדבר (טז ג).
3. ראה מש״כ בשמות (יד ז) ׳כי אמנם כל תוקף הצבא תלוי בשר הצבא וחכמתו ותחבולותיו׳, ובקהלת (ט יח) ׳טובה חכמה מכל קרב – טובה חכמה בתחבולות וסדר המלחמה יותר מכלי קרב, וזה כשיהיו בלתי חכמת הסדר והתחבולה׳.
נועדו – ענין הזמנה כמו בלתי אם נועדו (עמוס ג׳:ג׳).
המלכים נועדו – המלכים אשר עשו יום מיועד ויעברו אז לבא על ירושלים למלחמה.
כי הנה המלכים נועדו – שהתועדו ללכת לכבוש את ירושלים, וגם עברו יחדו שעברו באניות על ים תרשיש, אולם (ו-ז) המה ראו השגחת ה׳ בעיניהם,
וכן תמהו ונבהלו עד שנחפזו לברוח,
ואחזתם שם רעדה – ומה ראו?
המלכים – רצין ופקח נועדו, קבעו מקום לאסוף ולחבר צבאותיהם לעבור אח״כ דרך ירושלם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃
They saw, indeed they were astonished, they were terrified, they hastened away.⁠1
1. they hastened away | נֶחְפָּזוּ – See Ibn Ezra on verse 7. The root "חפז" might also have a connotation of trepidation and bewilderment (see Devarim 20:3 where it is parallel to the root "ירא", fear).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל
הִינוּן חֲמוֹן הֵיכְנָא תְּמַהוּ עַל נִיסַיָא וּפְרוּשָׁתָא אִתְבְּהִילוּ אוּף עֲרַקוּ.
They have seen, so they were amazed at the miracles and wonders; they were astonished, yea, they fled.
וכמא ראו ד׳לך כד׳אך בהתו ודהשו וחפזו.
וכאשר הם ראו שזה כך [שלא הצליחו לעשות לה כלום] תמהו נבהלו וגם מיהרו [לברוח].
המה, וכאשר ראו את זאת תמהו נבהלו ונחפזו, כלומר כאשר ראו שהפיצם ה׳ מעל ארצו.
המה ראו – את הקב״ה יוצא ונלחם בגוים ההם1 כן תמהו.
[נחפזו – פורנט אטורדיץ בלעז, כמו ובחפזותם (מלכים ב ז׳:ט״ו).]
1. השוו לשון הפסוק בזכריה י״ד:ג׳.
They saw the Holy One, blessed be He, going forth and waging war against those nations, so they wondered.
they were bewildered Feront etourdis in French, were stunned, as: "and their bewilderment (ובפחזותם)" (Yirmeyahu 23:32).
המה – כאשר ראו גבורות השם נבהלו.
THEY SAW, When they saw the might of God they were affrighted.
המה ראו – כאשר ראו נפלאות האל וגבורותיו.
תמהו נבהלו נחפזו – כמו שאמר: ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטףא ואבני אלגביש אש וגופרית אמטירב עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו (יחזקאל ל״ח:כ״ב).
א. כן בכ״י פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שנ׳⁠ ⁠⁠״.
ב. כן בכ״י פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״אמר״.
ובאמת תמהו ונתפלאו הרבה, ונבהלו, ואז נחפזו ללכת להתגייר ולחסות תחת כנפי אמונתו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

נחפזו – מלשון חפזון ובהלה.
המה ראו – והמה כאשר ראו שאלהים בארמנותיה כן תמהו וכו׳.
ראו – חוזק העיר וידעו כי לא יכבשוה, ואולי יאסף שאר עם יהודה עליהם ותהיה להם המלחמה פנים ואחור, וחזרו אחור מבהלים ודחופים כאילו מלאך ה׳ דוחה אותם ברוח קדים, שברוב כחה תשבר אפילו אניות תרשיש, או מאורע אמתי נתן מקום לפסוק זה, אולי מלך מצרים הבטיחם בעזרתו ובבואו להם עם חילו באניות נשברו אניותיו, והראשון יותר נכון שיהיה הכל דרך משל.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל
 
(ז) רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗ילא כַּיּוֹלֵדָֽה׃
Trembling took hold of them there; pangs like of a birthing mother.
א. חִ֝֗יל א=חִ֝יל (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודעודהכל
זַעֲיָא אֲחַדְתִּינוּן תַּמָן רְתִיתָא הֵיךְ אִתָּא יָלְדָה.
Trembling seized them there, agitation like a woman giving birth.
ורעדה אכ׳ד׳תהם הנאך, וטלק כאלואלדה.
ושם רעדה תפשה אותם. [וגם תפשו אותם] כאבים כמו היולדת.
רעדה – על כן ברחו, וזה טעם נחפזו (תהלים מ״ח:ו׳).
TREMBLING. They therefore fled. This is the meaning of nechpazu (they hasted away)⁠1 (v. 6).
1. They fled, because trembling took hold of them.
רעדה אחזתם שם – באותו המקום שהיו חושבים להרוג הרג רב ולשלול שלל רב שם אחזתם רעדה וחיל כיולדה ולא יהיה בהם כח ויפלו כלם חללים.
כי רעדה אחזתם על מה שהיו רואים, על כן ברחו, וזהו נחפזו ברעדה. וחיל כיולדה בבוא עליהם כל אלו שהזכרנו.
(ז-ח) רעדה אחזתם שם. באמרם שבני זה העיר בחכמתם מוכנים לכבוש את כל העולם, כאמרו (משלי יא כט) ׳ועבד אויל לחכם לב׳1: חיל. ואחזתם ׳חיל׳ וכאב כיולדה ברוח קדים, כמו שיקרה ל׳יולדה׳ באותה ׳רוח קדים׳2 שתשבר אניות תרשיש3:
1. ׳כי היותו עבד לאחיו היה ראוי לו בטבע, כיון שהיה קטן במעלה ובזוי מכולם, כאמרו וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב׳ (ספורנו בראשית ט׳:כ״ה), וכיון שהם חכמי לב, ראוי שכולם יהיו עבדיהם, וכן יה יה לעתיד ׳והיו המלכים אומניך וגו׳. ובשיעורים ביאר שעל ידי חכמתם יכניעו את העולם כולו אליהם, כי עיקר המלחמה תלויה בחכמה ולא בגבורה.
2. כאמרם ז״ל (גיטין לא:) שרוח קדים מסריח אפילו טיפה שבמעי האשה (שיעורים).
3. שמלבד זאת גם משברת אניות תרשיש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

רעדה – פחד.
חיל – חלחלה.
שם – בירושלים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ח) בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃
With an eastern wind, You smashed1 the boats of Tarshish.
1. You smashed | תְּשַׁבֵּר – See Metzudat David that the verse is a second person address to God. Alternatively, the word is a third person feminine construct, referring back to the wind: "an eastern wind that smashes...⁠" See Ibn Ezra and Radak that the clause is connected to the previous verse; the people trembled as if struck by a wind strong enough to break boats. [This reading necessitates reading the "ב" of "בְּרוּחַ" as if written "כרוח", like a wind.]
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּקִידוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא דְמִן קֳדָם יְיָ תְּתַבַּר אִלְפַיָא דְטַרְסִיס.
With an east wind strong as fire from the presence of the LORD, you will shatter the ships of Tarsis.
כמא בריח אלקבול תכסר ספן אלבחר.
[ועוד תפשה אותם] כאילו זה ברוח המזרחית שמשברת את האניות (כך הם נשברו).
ברוח, כמו ברוח דקרים המשכרת אניות הים. בכל מקום מפרש רבינו תרשיש הים ואינו שם חבל ארץ. גם בשמות אבני החשן שמות כח כ תרגם תרשיש ״אזרק״ שהוא גוון הים למראה עין.
ואמא קו׳ ברוח וקדים תשבר אניות תרשיש פלין כאן אגאזוהא מן אלבחאר כסרת אלריאח ספנהם וחיל בינהם ובין פמא ישתחון.
It states, “as the Tarshish fleet was wrecked in an easterly gale.” Their attack by sea was weakened. The wind destroyed their fleet, their strength and when they were scattered.
ברוח קדים – הוא לשון פורענות שהקדוש ברוך הוא נפרע בו מן הרשעים, כמה שנאמר: ויולך י״י את הים ברוח קדים וגו׳ (שמות י״ד:כ״א), וכן בצור: רוח קדים שברך בלב ימים (יחזקאל כ״ז:כ״ו), ברוח קדים אפיצם לפני אויב (ירמיהו י״ח:י״ז).
אנייות תרשיש – הם שכיני צור, היא אפריקיא, ומאדום היא.
With an east wind That is an expression of retribution, with which the Holy One, blessed be He, recompenses the wicked, as it is stated: "and the Lord led the sea with a strong east wind, etc.⁠" (Shemot 14:21). Similarly: "The east wind has broken you in the heart of the seas" (Yechezkel 16:27, 26); "Like an east wind, I will scatter you before the enemy" (Yirmeyahu 18:17).
the ships of Tarshish They are the neighbors of Tyre, which is Africa, and it is of Edom.
ברוח – דמה החיל שאחזם, כמו: רוח קדים בהיותו בים שישבר האניות.
WITH THE EAST WIND. The psalmist compares the trembling, which seized the kings, to an east wind which, when on the sea breaks the ships.
ברוח קדים – כאלו הוכו ברוחא קדים עזה1 שתשברב אניות תרשיש.
ואמר תרשיש – כי היתה מבוא הספינות, כמו שכתוב: וימצא אניה באה תרשיש (יונה א׳:ג׳),⁠ג ואמר: אניות תרשיש שרותיך מערבך (יחזקאל כ״ז:כ״ה).
1. השוו ללשון הפסוק בשמות י״ד:כ״א.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״ברוחה״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שתשביר״.
ג. כן בכ״י פרמא 3239, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״תרשישה״.
ברוח קדים חזקה, משברת אניות תרשיש, והיא עיר גדולה אשר בה היה מבוא גדול לספינות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

אניות – ספינות.
ברוח קדים – אשר היא העזה שברוחות בה תשבר את האניות של חיל הבאים דרך ים תרשיש.
תשבר – נסתר לנקבה, שרוח בא לפעמים בלשון נקבה, ופי׳ ברוח קדים אשר תשבר אניות תרשיש אלהים יכוננה.
(ח-ט) ברוח קדים תשבר אניות תרשיש – איך ע״י רוח קדים נשברו אניותיהם, ושיעור הכתובים ברוח קדים תשבר אניות תרשיש, אלהים יכוננה עד עולם – הם ראו שע״י הרוח ששברה את אניות תרשיש ברוח הזה בעצמו כנן את ירושלים על מכונה בל תחרב ע״י האויבים, ומה שאמר כאשר שמענו וכו׳ הוא מאמר מוסגר,
שכמו ששמענו שמע הרוח הזה,
כן ראינו אותו בעיר ה׳ – שגם שם היה הסער כמו על הים, וברוח הזה אלהים יכוננה עד עולם,
סלה – נשלם הענין.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ׀ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד⁠־עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃
As we heard, so we saw in the city of Hashem of hosts, in the city of our God.⁠1 May God establish it2 forever. Selah.⁠3
1. in the city of our God | בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ – Most commentators assume that the entire verse and subsequent ones constitute the words of Israel (or her prophets), but see Hoil Moshe who suggests that the first half of the verse ("as we have heard, so have we seen") as well as verse 10 is spoken by the foreign kings. He views the phrase "בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ... עַד עוֹלָם" as a parenthetical statement said by the psalmist.
2. May God establish it | אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ – See Sforno. Alternatively, this is a statement, not a request.
3. Selah | סֶלָה – Regarding the meaning of this word, see the note on Tehillim 20:4.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יֵימְרוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵיךְ מַה דִי שְׁמַעֲנָא הֵיכְנָא חַמֵינָא בְּקַרְתָּא דַייָ צְבָאוֹת בְּקַרְתָּא דֶאֱלָהָנָא יְיָ יְשַׁכְלְלִינָהּ עַד עַלְמֵי עַלְמִין.
The children of Israel1 will say, “Just as we have heard, so we have seen; in the city of the LORD Sabaoth, in the city of our God ׀ the LORD will establish it forever and ever.”
1. The children of Israel: all of them together.
כאשר שמענו כן ראינו וגו׳ – רבי אליעזר בן יעקב אומר כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם. נצח דכתיב כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף. סלה דכתיב כאשר שמענו כן ראינו וג׳ עד עולם סלה. ועד דכתיב ה׳ ימלוך לעולם ועד.
ונחן כמא סמענא כד׳אך ראינא פי מדינת רב אלג׳יוש קדס רבנא מן אנה ית׳בתהא אלי אלדהר סרמדא.
וכפי שאנחנו שמענו כך ראינו בעיר אלוהי הצבאות. העיר המקודשת לאלוהינו. לפי שהוא יקיים אותה תמיד לעולם.
כאשר, ואנחנו כאשר שמענו את זאת כך ראינו בעיר אלהי הצבאות מקדש אלהינו שהוא יכונניה עד עולם סלה.
תֺם נטק עלי לסאן אלדֺין וצלוא פאנהם יקולון כאשר שמענו כן ראינו יקולון דֺלך ען עיר ייי צבאות עיר אלהינו פאלמתכלמון אלאולין אלאעדא אלגאזון חכﹶי דֺלך ענהם אל.
Then it stated what they said when they arrive. They said; “The likes of what we heard we have now witnessed.” They said this regard “in the city of our God, in the city of the Lord of hosts.” The first group of speakers are the attackers, which said this about them the …
כאשר שמענו – הנחמות מפי הנביאים כן ראינו.
As we have heard the consolations from the mouth of the prophets, so have we seen [them].
כאשר – אז יאמרו ישראל בדרך נבואה בשובם אל ירושלם.
AS WE HAVE HEARD. Our verse prophesies that when Israel returns to Jerusalem they will say [As we heard, so have we seen ….]
כאשר שמענו – יאמרו ישראל ביום ההוא כאשר שמענו מפי הנביאים שנתנבאו על מפלתא גוג ומגוגב כן ראינו בעיר י״י צבאות.
ואמר: צבאות – כי הואג אדון הצבאות, צבאות מעלה וצבאות מטה, והוא הביא אלה הצבאות לירושלם והוא הפילם שם.
ואמר עוד: בעיר אלהינו – כי הוא אלהינו ושפטינו מן הגוים העצומים, וכמו שהצילה והכינה כן יכוננה עד עולם.⁠ד
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״במלחמת״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872. בכ״י פריס 207, פרמא 3239: ״מגוג״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״הוא״.
ד. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״יכוננה לעולם״.
ואמר כאשר שמענו כלומר, שישראל יאמרו אז כאשר שמענו מפי הנבואות, כן ראינו בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם בלא הפסק.
כאשר שמענו. בתורה באמרה (דברים כח א) ׳ונתנך ה׳ אלהיך עליון על כל גויי הארץ׳, כן ראינו בימינו במלכות דוד בעיר אלהינו - שהיא ירושלים, אלקים יכוננה עד עולם, יהי רצון שתהיה נכונה בזה האופן לעולם:
ויאמרו אותם העוברים שם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ – כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה׳ צְבָאוֹת. והתפלל המשורר ואמר, כן יהי רצון שאֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה, שלא תיפסק מלכותם:
כאשר שמענו – את הדברים מפי הנביאים כן ראינו אותם בעיר ה׳ שהוא אלהינו.
יכוננה – את ירושלים יכונן להיות עומדת על כנה ובסיסה עד עולם ועד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

כאשר שמענו וגו׳ – ובשובם אחור היו אומרים כאשר שמענו שמע חוזק ירושלים ולא האמנו כן ראינו בעינינו.
בעיר אלהינו אלהים יכוננה – מאמר מוסגר ודברי המשורר הוא.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ׃
We envisaged1 your kindness, God, in the midst of Your sanctuary.⁠2
1. envisaged | דִּמִּינוּ – Alternatively: "thought" (Rashi) or "hoped" (commentary attribute to Rashbam, pointing to Tehillim 37:7 where the verb is parallel to the root "חול", to wait expectantly).
2. in the midst of Your temple | בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ – The connotation might be that the people think of Hashem's kindness which is manifest within His temple, or alternatively that the people, while worshipping in the Mikdash, hope for (or reflect upon) Hashem's kindness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַשְׁוִינוּ יְיָ טוּבָךְ בִּמְצִיעוּת הֵיכָלָךְ.
Make us worthy, O LORD,1 of your goodness in the midst of your temple.
1. LORD: God.
ולקד ט׳ננא יא רב אן פצ׳לך אנמא הו עלי מן פי היכלך פקט.
ה׳! ו⁠[אילו] אנחנו כבר חשבנו שהחסד שלך הוא (רק) על מי שבהיכל שלך.
דמינו, וכבר דמינו ה׳ כי חסדך אינו אלא בהיכלך בלבד.
דמינו אלהים חסדך – הנביא חוזר ומתפלל להקב״ה ואומר דמינו וקוינו אל חסדך לראות תשועתך זו בקרב היכלך.
[ומנחם פתר אותו: לשון מחשבה, כמו: אל תדמי בנפשך (אסתר ד׳:י״ג).]
We have hoped, O Lord, for Your kindness The prophet repeatedly prays to the Holy One, blessed be He, and says, "We hoped and waited for Your kindness, to see this Your salvation in the midst of Your Temple. Menachem (p. 65) interpreted it as an expression of thought, as: "Do not think (אל תדמי)" (Esther 4:13).
דמינו – צפינו, לשון: דם לי״י (תהלים ל״ז:ז׳).
בקרב היכלך – שהתפלל חזקיהו לפני הקב״ה מפחד סנחריב, וכן כת׳ בישעיה (ישעיהו ל״ז:י״ד-כ׳).
דמינו – אז יאמרו ישראל היינו מחשבים בלבינו ומדמים חסדך שהוא מלא היכלך.
או בהיותך בקרב היכלך.
WE HAVE THOUGHT. Israel will then say: We used to1 contemplate in our hearts and visualize Your loving-kindness which fills Your temple. Or, its interpretation is as follows: [We used to contemplate in our hearts and think of Your loving-kindness which was manifest] when you were in the midst of Your temple.
1. Before the coming of the Messiah.
דמינו – חשבנו בלבנו בהלחם הגוים עלינו, כי חסדך – שהיא בקרב היכליך יושיענו, ר״ל על הכבוד השוכן בהיכל שהוא חסד גדול לישראל.
או יהיה פרושו: דמינו – יחלנו ושברנו, כמו דמו עד הגיענו אליכם (שמואל א י״ד:ט׳), אף על פי שאינו משרשו.
ואנחנו כשמעינו מפי הנבואות היינו מיחלים להם, והנה היום שקוינוהו מצאנו ראינו. ודמינו כמו קוינו, כמו דמו עד הגיענו אליכם (שמואל א יד, ט). ובקרב היכלך כלומר, המופתים אשר ייעדו הנבואות להיותם שם.
דמינו אלקים חסדך. ציירנו במחשבתינו ׳חסדך׳ שתעשה, שיהיה יותר מזה בימות המשיח:
ואמר המשורר, אנחנו הרואים זה, אמת, דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ, אנחנו שאנו בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ:
דמינו – ענין תוחלת ותקוה כמו דום לה׳ (תהלים ל״ז:ז׳).
דמינו – אתה אלהים הן הוחלנו מאז אל חסדך אשר תראה בקרב היכלך.
דמינו – ענין מחשבה, כמו והוא לא כן ידמה (ישעיהו י׳).
דמינו – עד הנה לא היה לנו שום ציור ודמות מדין ומשפט, רק ציור של חסד, כי בקרב היכלך לא הרגשנו ממך שום דין ורוגז ועונש, אך טוב וחסד, עד כי בקרב היכלך לפי הנהגתך שם,
לא דמינו רק חסדך – לא היה לנו דמות וציור רק ציור החסד, אבל עתה ראינו, כי
דמינו אלהים חסדך – חוזר לדברי האויבים, ממה שראינו הדרת עיר ה׳ שנפל פחדה עלינו, אנו מציירים בלבנו כמה גדול חסד ה׳ שישמע את תפלת יראיו בהיכלו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶקא מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃
Like Your name, O God, so is Your praise, to the ends of the earth;⁠1 righteousness fills Your right hand.
1. to the ends of the earth | עַל קַצְוֵי אֶרֶץ – The verse is slightly elliptical and appears to mean that just as God's name is known throughout the land, so too will He be praised throughout. Alternatively, this clause is attached to the end of the verse, with the poet saying that God's righteousness reaches to the ends of the earth. Malbim suggests that, as such, this verse contrasts with the previous one; Hashem's kindness is manifest to Israel in particular, while His attribute of judgment extends to the rest of the world. Alternatively, the verse is simply expanding on the previous one, moving from narrow to widespread recognition of God.
א. צֶ֝֗דֶק א=צֶ֝דֶק (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵיךְ כִּשְׁמָךְ יְיָ הֵיכְדֵין תּוּשְׁבַּחְתָּךְ עַל סְיָפֵי אַרְעָא צִדְקְתָא מַלְיָא יְמִינָךְ.
As your name, O LORD, so is your praise to the ends of the earth; your right hand is full of generosity.
כשמך אלהים כן תהלתך – מלך בשר ודם נכנס למדינה והם מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש, שהוא נאה ואינו אלא כעור, שהוא רחמן ואינו אלא אכזרי, אבל הקב״ה הוא יותר מקלוסו, מקלסין אותו שהוא גבור והוא גבור שנאמר האל הגדול הגבור, מקלסין אותו שהוא נאה והוא נאה שנאמר דודי צח ואדום דגול מרבבה, שהוא רחום והוא רחום דכתיב כי אל רחום ה׳, הוי כשמך אלהים כן תהלתך.
צדק מלאה ימינך – רבי לוי ורבי יצחק, רבי לוי אומר שני דברים בימין התורה והצדקה, תורה מנין מימינו אש דת למו, צדקה מנין צדק צלאה ימינך, שני דברים ביד נפש ומשפט, נפש מנין שנאמר אשר בידו נפש כל חי, משפט מנין ותאחז במשפט ידי.
פאד׳א בה כמא אנת לה אהל יא רב כד׳אך מדחתך פי אקאצי אלארץ׳, ואלעדל מלא ימינך.
והנה הוא (החסד שלך) כפי שזה ראוי לך שיהיה. וכמו השבחים שלך בקצוות העולם. והימין שלך מלאה צדק.
כשמך, והנה הוא כפי שראוי לך אלהים כך תהלתך בקצוי הארץ וצדק מלאה ימינך. בכל מקום מפרש למען שמך, למענך. לשמך. כשמך, כפי שראוי לך מפאת גדולתך טובך וחסידותך, וראה לעיל כה ז-יא. וראה בפירושו לקמן סט. אף כאן דמינו כי חסדך מצטמצם על חוג קטן של יודעי שמך והנה הוא כראוי לך חופף כל העולם.
כשמך אלהים כן תהלתך – כאשר שמך גדול כן תהלתך בפה כל.
As is Your name, O God, so is Your praise Just as Your name is great, so is Your praise great in everyone's mouth.
כשמך – בהיכלך.
ותהלתך – היא צדק מלאה ימינך.
AS IS THY NAME. In Your temple.
[SO IS THY PRAISE.] Your praise is: Thy right hand is full of righteousness.
כשמך אלהים – כמו שהיה שמך בפי המתנבאים העתידות כן הוא היום על קצוי ארץ, כי אותם שלא היו מאמינים בנבואות, עתה כשראוא שנתקיימו יהיו משבחים ומהללים לשמך ואומריםב צדק מלאה ימינך.
וארץ – בסגול באתנחתא.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״כשייראו״.
ב. כן בכ״י פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״ואומר״.
ואמר כשמך אלהים כן תהלתך כלומר, שמילת אלהים מונחת כענין שופט ומנהיג, ואמר שבזמן ההוא תהיה תהלתו כן בכל קצוי ארץ כי יפורסם אז יושר משפטיך לעין כל. וצדק הנה במקום יושר, כמו צדק צדק תרדוף (דברים טז, כ).
כשמך אלהים. שאתה ׳אלהי האלהים ואדוני האדונים׳ (דברים י יז)1, כן תהילתך על קצוי ארץ. כי אז ייוודע זה בכל הארץ: כי צדק מלאה ימינך. לשפוט כל האומות:
1. אלהי האלהים. הנצחי על כל הנצחיים הנבדלים מחומר וזה שנצחיות כולם הווה מנצחיותו: ואדוני האדונים. מנהיג המנהיגים והם הגלגלים ומניעיהם שהנהגת כולם מכוונת להשיג תכלית כוונתו כענין המלאכות הפרטיות ביחוס אל הראשיות (לשון רבינו שם).
כי כְּשִׁמְךָ ׳אֱלֹהִים׳ – כֵּן תְּהִלָּתְךָ תתפשט עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, לפי שאז יצדק עליך לאמר שצֶדֶק כבר מָלְאָה יְמִינֶךָ, כאמרו (ישעיה ס״ו:ט״ז) ׳כי באש ה׳ נשפט׳ וגו׳1, וזהו המורה שם ׳אלקים׳:
1. ראה בישעיה (ל ל) ובביאור שם, וגם ׳צדק׳ הוא רחמים ודין ביחד, רחמים לישראל ודין לאומות.
כשמך – כמו ששמך מורה שאתה מושל בכל כן מהראוי להלל אותך בזה על קצות הארץ.
צדק – עם כי היכולת בידך לא תבוא בשטף אף כ״א בצדק.
ארץ – בא בסגו״ל, להורות שנמשך גם למטה שעל קצוי ארץ מלאה ימינך צדק.
כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ – שתהלתך היוצא על קצוי ארץ חוץ מן ההיכל, היא מתיחסת אל שמך אלהים שהוא מורה שאתה דיין ושופט צדק להעניש להראוים לעונש, כי שם מהללים אותך שצדק מלאה ימינך – שם נגלית במדת הצדק שהוא תואר אל השופט הבלתי נושא פנים ובלתי עושה חסד לוותר לחייבים, רק שופט בצדק, (ור״ל שהנהגתו בקרב היכלו עם ישראל הוא חסד, אבל הנהגתו עם העולם הוא בדין, כי כן העניש את העמים שבאו באניות תרשיש וישראל נצולו בחסדו).
כשמך אלהים – הם דברי המשורר, ע״י ישועה זו תתפרסם גדולת שמך על קצוי ארץ, עד העמים הרחוקים.
צדק מלאה ימינך – אתה האל חפץ בצדק לא תוכל להביט שיתאסף עם להלחם נגד עם בלתי אויב לו ולא מבקש רעתו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) יִשְׂמַ֤ח׀ הַר⁠־צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
May Mount Zion rejoice,⁠1 may the villages of Yehuda2 exult, because of Your judgments.
1. May... rejoice | יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן – See Sforno. Alternatively this is a statement rather than a request.
2. villages of Yehuda | בְּנוֹת יְהוּדָה – See Rashi and Radak, and compare similar usage in Bemidbar 32:42, Yehoshua 15:45,47, and Shofetim 1:27. Alternatively: "the daughters of Yehuda", with the verse perhaps highlighting the joy of females specifically, as they are often the ones to sing and dance in praise.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יֶחְדֵי טוּר צִיוֹן יְבוּעָן בְּתוּשְׁבְּחָן כְּנִישָׁתָא דְבֵית יְהוּדָה מְטוּל דִינָךְ.
Let Mount Zion rejoice, let the assemblies of the house of Judah rejoice with psalms, because of your judgments.
פבד׳א מא יפרח אהל ג׳בל ציון ותסר עתרהֵ יהודה מן אג׳ל אחכאמך אלט׳אהרה להם.
ואם כך בשניהם (בצדק ובחסד שלך) ישמחו בני הר ציון. וגם ישמחו כפרי [ישובי (שהם עתידים להתפתח לערים)] יהודה בגלל המשפטים שלך.
ישמח, ויש בזה מה שמשמח אנשי הר ציון ויגילו צאצאי יהודה מחמת משפטיך הנגלים להם.
[תגלנה בנות יהודה – כל שאר ערי יהודה הם לציון בנות, כמו: וילכוד את קנת ואת בנותיה (במדבר ל״ב:מ״ב).]
למען משפטיך – שתעשה דין באומות.
the daughters of Judah shall exult All the other cities of Judah are as daughters to Zion, as: "and he captured Kenath and its daughters" (Bemidbar 32:42).
for the sake of Your judgments That You perform judgment upon the nations.
(יב-יג) בנות יהודה – הכפרים שלה.⁠1 מעתה תוכלו לסבבה ולבנות מגדליה.
1. השוו ר״י קרא ישעיהו א׳:ח׳.
ישמח הר ציון – השוכנים בערים סביב ציון כי ירושלם היא כאם.
וטעם למען משפטיך – בעבור שאתה עושה משפט כאשר עשית במלכים שנועדו.⁠א
א. בכ״י מנטובה 13 נוסף כאן: ״נוסח אחר: שנעדרו״.
LET MOUNT ZION BE GLAD. The daughter of Judah refers to those who dwell in the cities around Zion, for Jerusalem is like a mother.
The meaning of because of Thy judgments is; because You do judgments as you did to the kings who gathered.⁠1
1. Verses 6-8.
ישמח הר ציון – ביום הישועה, על דרך משל, כמו ישושום מדבר וציה ותגל ערבה (ישעיהו ל״ה:א׳).
או פירוש ישמחו – שוכני הר ציון.
תגלנה בנות יהודה – הערים אשר סביבות ירושלם שהם כבנותא לה.
למען משפטיך – שעשית בגוים הצובאים על ירושלם.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״שהם כבנות״.
והוא ענין ישמח הר ציון וגו׳ למען משפטיך. וארץ בפסוק הזה בסגול האל״ף אע״פ שהוא באתנח.
ישמח הר ציון. יהי רצון ש׳ישמח הר ציון׳ אז למען משפטיך, שלא יכלו רוב ישראל ב׳משפטיך׳1, כאמרו (זכריה יג ח-ט) ׳פי שנים בה יכרתו [וגו׳], והבאתי את השלישית באש׳:
1. ראה לעיל יד ז, וע״פ זה לבאר כאן. אבל עשֵה שבעשות משפטיך אלה, יהיו באופן שיִשְׂמַח הַר צִיּוֹן ותָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ, כלומר, ש׳משפטיך׳ לא יתפשטו גם על ישראל הראויים ל׳משפטיך׳ (שיעורים).
אבל עשֵֹה שבעשות משפטיך אלה, יהיו באופן שיִשְׂמַח הַר צִיּוֹן ותָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ, כלומר, ש׳משפטיך׳ לא יתפשטו גם על ישראל הראויים ל׳משפטיך׳1. ו׳בנות יהודה׳ – הן עיירות העומדות סביב ירושלים, כמו ׳סדום ובנותיה׳ (יחזקאל מ״ז:ט״ו)2:
1. ראה בנדפס לעיל (תהלים י״ד:ז׳) ולהלן (תהלים נ״ג:ז׳), ובסוף פירוש חבקוק.
2. כ״כ רש״י.
בנות יהודה – ערי יהודה.
למען משפטיך – אשר תעשה בחיל גוג.
ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה – הגיל מורה על דבר חדש (כנ״ל כ״א ב׳), לבנות יהודה יהיה זה דבר חדש, אבל הר ציון שרואה נסי ה׳ תמיד אינם חדשות אצלו רק ישמח בשמחה תמידית.
ישמח, הר ציון ישמח למען משפטיך – כי המשפטים האלה היו לטובתם להצילם מאויביהם.
למען משפטיך – ששפטת כי הדין אתנו והושעתנו מצרינו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃
Go around Zion, and encircle her;⁠1 count her towers.
1. Go around... encircle | סֹבּוּ... וְהַקִּיפוּהָ – Though these words are somewhat synonymous, see Malbim that while the root "נקף" refers to making a complete circuit, the root "סבב" might also be used when someone goes only partially around something. Cf. Hoil Moshe who adds that "סבב" might refer to making one revolution, while "נקף" implies that one walks around several times. It is not clear to whom these words are addressed, to the foreign nations (Ibn Ezra, Hoil Moshe) or to the people of Israel (Sforno, Malbim).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַקִיפוּ צִיוֹן יְבוּעוּן וַחֲזַרוּ עֲלָהּ מְנוּ מִגְדְלָהָא.
Surround Zion, let them rejoice,1 and encircle her, number her towers.
1. Let them rejoice: omitted in some witnesses. Probably a misplaced gloss from the previous verse.
סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה – אמר רב נחמן (קהלת א׳:ט׳) מה שהיה הוא שיהיה. כשם שנטל הקב״ה את ישראל ממצרים בענני כבוד ונשאם שנאמר (שמות י״ט:ד׳) ואשא אתכם על כנפי נשרים. כך הוא עושה להם שנאמר (ישעיהו ס׳:ח׳) מי אלה כעב תעופינה. ספרו מגדליה. כמה גינאות עתיד להיות בירושלים וכמה מגדלים עתידים להיות אלף ותפ״ה. כמה טפאות אלף ותתע״ז. וכמה טטפראות אלף ותצ״ו. אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה. כשם שהיו ישראל אומרים שירה והמים עולין להן כך עתיד (הקב״ה) להיות. שנאמר (תהלים פ״ז:ז׳) ושרים כחוללים כל מעיני בך. וכמה בריכות עתיד להיות אלף ותצ״ו בירניות. כמה שערים קמ״ד. י״ב לכל שבט ושבט. הוי סובו ציון והקיפוה.

רמז תשנו

סבו ציון והקיפוה – א״ר נחמן מה שהיה הוא שיהיה כשם שנטל הקב״ה את ישראל ממצרים בענני כבוד כך הוא עושה להם לעתיד שנאמר מי אלה כעב תעופינה. ספרו מגדליה כמה גינאות עליזות להיות בירושלים אלף קפ״ד גינאות, כמה מגדלים עתידים להיות בירושלים אלף ורנ״ו מגדלים, וכמה טטפראות עתידין להיות בירושלים אלף ותע״ו טטפראות. והיכן המים עולים על תתק״צ בירניות. אר״נ מה שהיה הוא שיהיה כשם שאמרו ישראל שירה במדבר והבאר עולה להם שנאמר ושרים כחוללים, כך באותה שעה כל מעיני בך, כמה בימות עתיד להיות בירושלים א״ר ינאי אלף ושצ״ט, ושערים קמ״ד יב״ב לכל שבט ושבט הוי סבו ציון והקיפוה.
ויקולון טופו ציון וחוטו בהא, ואחצו מג׳אדלהא.
והם יאמרו: תסתובבו בציון ותקיפו אותה וגם תספרו את המגדלים שלה.
סכו, ויאמרו סובו ציון והקיפו סביבה, תרגם סבו ״טופו״ ענינו סבוב של בקורת והשגחה.
סובו ציון – אתם הבונים אותה.
ספרו – לשון מניין, ראו כמה מגדלים ראויים לה.
Encompass Zion You who are building it.
count Heb. ספרו, an expression of counting. You should know how many towers it requires.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

סבו – דברי ירושלם לעמים.
אמר ר׳ משה: זה היה בימי דוד. ורבים אמרו כי זה לימות המשיח.
WALK ABOUT ZION. The aforementioned are words of Jerusalem to the nations. Rabbi Moses says that this1 occurred in the days of David. Many say that this refers to the days of the Messiah.
1. What is described in our verse.
סובו – אמר זה על בנין ציון וירושלם וזכר ציון כי הוא העקר ואומר לעמים לכו סביב ציון והקיפו אותה וראו ביופי בניינהא וספרו המגדלים אשר בחומה סביבותיה.
א. כן בכ״י פרמא 3239. בכ״י פרמא 1872: ״ביופיה ובנינה״. בכ״י פריס 207: ״⁠ ⁠⁠״.
ואמר דרך הפלגה סבו ציון, כלומר, שילכו בסביבה ויקיפוה ויספרו המגדלים שבה,
(יג-טו) סובו ציון. אתם הרואים בכבוד ירושלים וציון היום, בדורו של דוד, ׳סובו והקיפו׳ וספרו מגדליה - מגדלי השרים שבה הגבוהים, פסגו ארמנותיה - התבוננו אל גובה ומעלת ארמנותיה, למען תספרו. בפה, גם במכתב, לדור אחרון - לדורות הבאים אחריכם: כי זה אלהים. שנתן כל זה הכבוד, הוא אלהינו עולם ועד - לא ישתנה, וכשנעשה רצונו, הוא ינהגנו על מות, ינהגנו בזה הכבוד באופן נצחי1 ולעולמי עד2:
1. על מות אולי הכוונה מעל למוות. ויותר נראה ׳עולמות׳, כמו עולמית. לשון עולם וכן פתרונו ינהגנו לעולמים (רש״י בשם מנחם). אבע״ז: עלמות כמו עולמית כי הוא עומד עולם ועד הוא יהיה מנהג לעולם ובעל המסורת אומר כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו ורבי משה אמר שהוא מגזרת עלם ינהגנו תמיד כמנהג הנערו׳ והטע׳ כאשר נהגנו בימי נעורינו ויש אומרים מגזרת ונעלם דבר במנהג טוב נעלם מהנבראים.
2. ואמר המשורר, אתם הרואים ציון בשמחתו, סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ - שהם הבתים הגבוהים, שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ - רוממו ונשאו ארמנותיה, מלשון ׳פסגה׳, כלומר, ראו יופי ירושלים במלואה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן מה רב טובה ויופיה, ושיזהרו שלא לאבד הטוב הרב הזה בחטאותם, וזה כי מפי עליון לא תצא הרעות לולא הם יכעיסוהו בהבליהם, כי טוב ה׳ מצד עצמו נצחי וקיים, ומה שהיה הוא שיהיה ולא ישתנה, וזהו אומרו כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד: הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת. ר״ל לעולם, כי תמיד מצדו ׳ינהגנו׳ וינהלנו על מי מנוחות ונחלי עדן, כאמרו (מלאכי ג ו) ׳ואני ה׳ לא שניתי׳ (שיעורים).
(יג-טו) ואמר המשורר, אתם הרואים ציון בשמחתו1, סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ – שהם הבתים הגבוהים, שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ – רוממו ונשאו ארמנותיה, מלשון ׳פסגה׳, כלומר, ראו יופי ירושלים במלואה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן מה רב טובה ויופיה, ושיזהרו שלא לאבד הטוב הרב הזה בחטאותם, וזה כי מפי עליון לא תצא הרעות לולא הם יכעיסוהו בהבליהם, כי טוב ה׳ מצד עצמו נצחי וקיים, ומה שהיה הוא שיהיה ולא ישתנה, וזהו אומרו כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד: הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת. ר״ל לעולם2, כי תמיד מצדו ׳ינהגנו׳ וינהלנו על מי מנוחות ונחלי עדן, כאמרו (מלאכי ג׳:ו׳) ׳ואני ה׳ לא שניתי׳:
1. בנדפס מבואר שהכוונה לימי דוד.
2. ראה רש״י בשם מנחם ואבע״ז.
ספרו – המסורה עליו ספרו בי״ת רפין וחברו לכו ספרו את ישראל (דברי הימים א כ״א).
סובו ציון – וראו תפארתה.
ספרו מגדליה – ותראו כי רבים המה.
סבו, והקיפוה – יש הבדל בין היקף ובין סבב כמ״ש (התו״ה ויקרא סי׳ מ׳) שמסבב בא גם על הסבוב הבלתי שלם, והיקף בא על ההיקף השלם, לזה מוסיף והקיפוה מכל צד.
סבו – אומר אחרי הסער הזה שהפיל מגדלים והרס מבצרים בכל ערי העמים,
סבו את ציון והקיפוה – סביב, וראו אם נהרס שם איזה בנין,
ספרו מגדליה אם נמצאו כולם ולא נהרס אחד מהם, אולם
סבו ציון וגו׳ – המשורר מהתל באויבים ואומר להם, מאחר שבאתם לפני ירושלים סבו אותה וראוה מבחוץ כדי שתוכלו לפחות להגיד דבר מה ממנה לבני ארצכם, וישאר הדבר למזכרת אצלם לדור אחרון.
סבו – פעם אחת, הקיפוה פעמים הרבה, או סבב ענינו הקפה חסרה, והקיפו הקפה שלימה כתקופת השנה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יד) שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם׀ לְֽחֵילָ֗הֿ פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן׃
Pay attention to her ramparts; go to the tops1 of her castles, that you may recount it to the last generation.⁠2
1. go to the tops | פַּסְּגוּ – See Malbim. This verb occurs only here, making it difficult to define precisely. Others suggest: "look upon the tops...⁠" (Ibn Ezra) or "raise" (Rashi). All these translations assume that the word relates to the noun "פִּסְגָּה", a height or mountaintop. Alternatively: "traverse", assuming that the word is used here as it is in Rabbinic Hebrew (see Bavli Bava Kama 60b).
2. to the last generation | לְדוֹר אַחֲרוֹן – See Radak that the connotation is that they should recount what they see from one generation to the next, until the final one. Cf. Rashi: "to the next generation".
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שַׁווּ לִיבְּכוֹן לְאוֹכְלוּסָהָא דְמִן לְעֵיל בִּרְנְיָתָהָא מְטוּל דְתִשְׁתְּעוּן לְדָר אוֹחֲרָן.
Set your mind on her throngs above, [even on] her citadels, that you may tell it to another generation.
שיתו לבכם לחילה – לחיילותיה דסלקין לה. דבר אחר לאותה החולה שהיא עתידה להיות חולה.
דבר אחר: לחילה – לשיר שלה, כמד״א לחול במחולות (שופטים כ״א:כ״א).
פסגו ארמנותיה – קטעו ברניותיה.

רמז תשנז

שיתו לבכם – לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם הדא אמרה שאין יצר הרע לעתיד לבא, ודכוותה וסעדו לבכם אחר תעבורו הדא אמר שאין יצר הרע שולט במלאכים. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי יוסי בר חנינא אמר עתיד הקב״ה לעשות חולה לצדיקים לעתי לבא והקב״ה חל עמהם שנאמר נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, והם מראים אותו באצבע שנאמר הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות בשני עולמות.
דבר אחר בעולמות בזריזות כאלין עולמתא, כמה דאת אמר בתוך עלמות תופפות תרגם עקילס עולם שאין בו מיתה. בעולם הזה מי שרואה פני שכינה מתמעט והולך שנאמר כי לא יראני האדם וחי. וכן אתה מוצא בשבטו של לוי כשהיו רואים פני שכינה היו מתמעטין באהל מועד, ואף כשעלו ישראל מן הגולה בקשו מהם ולא מצאו שנאמר ואבינה בעם ומבני לוי לא מצאתי שם, אבל לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל ואורין אותי וחיים לעולם שנאמר כי עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון, ולא עוד אלא שהם מראים את כבודי זה לזה באצבע שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו׳ כי זה אלהים אלהינו וגו׳ והכל שומעין בנצחונן של ישראל שהקב״ה עושה להם שנאמר שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד, שיתו לבכם לחילה לחיילותיה דסלקין לה, ד״א לחילה לשורה.
וארדו באלכם פי פצילהא וקלאעהא וקצורהא חתי תקצו ד׳לך עלי אלג׳יל אלאכ׳יר.
ותשימו לבכם לחלוקת צבאותיה (לסוגים שלהם) וגם למבצרים שלה וגם לארמונותיה כדי שתספרו זאת לדור אחרון.
שיתו, שימו לבכם לחומותיה ומגדלותיה וארמנותיה. כדי שתספרו את זאת לדור האחרון. תרגם חילה ״פציל״ והוא בר שורא, חומה נמוכה מבפנים שעליה השומרים עומדים וכן תרגם בישעיה כו א. ובאיכה ב ח ויאבל חל. וראה חמש מגלות מהדורתי ובהערה, וראה לקמן פד ח.
ופירשתי פסגו, מבצריה. מן ראש הפסגה1. שהוא המבצר.
1. במדבר כג יד.
לחילה – לחומותיה, כמו: חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳).
פסגו ארמנותיה – הגביהו בירניותיה, כמו: אשדת הפסגה (דברים ג׳:י״ז) דמתרגמינן רמתא.
למען תספרו – את גובהה ואת יופייה לדור שאחריכם.
to its walls Heb. לחילה, to its walls, as: "rampart (חיל) and wall" (Lam. 2:8).
raise its palaces Heb. פסגו, raise its palaces, as: "beneath the rapids of the elevation" (Devarim 3:17), which is translated רָמָתָא, the high place.
in order that you may tell its height and its beauty to the generation after you.
לחילה – לחומותיה, לשון: חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳).
פסגו – לשון פסגה, הרמה.
שיתולחילה – כמו: חומות וחיל (ישעיהו כ״ו:א׳).⁠א
פסגו – הביטו ארמנותיה שהם פסגה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״וגיל״.
MARK YE WELL HER RAMPARTS. The word chelah (its ramparts) is similar to chel (bulwarks) in Walls and bulwarks (Isaiah 26:1).
TRAVERSE.⁠1 Look upon her palaces which are her peaks.⁠2
1. Hebrew, passegu.
2. Our text reads passegu armenoteha (traverse her palaces). The word passegu is related to the word pisgah (a peak). Thus passegu armenoteha literally means, peak her palaces. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
שיתו לבכם לחילה – והיא החומה הקטנה אשר סביב החומה הגדולה.
פסגו ארמנותיה – כלומר ראו ארמנותיה שהם גבוהים נראים כמו פסגה.
למען תספרו לדורא אחרון – כלומר דור אל דור עד דור אחרון. שלא ראו בנין יפה כאותו בנין שיהיה בציון וירושלם לעתיד, כמו שאמר הכתוב: הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים (ישעיהו נ״ד:י״א), ושמתי כדכוד שמשותיך (ישעיהו נ״ד:י״ב).
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, וכן בפסוק. בכ״י פריס 207: ״דור״.
וישיתו לבם לחילה ר״ל חומותיה. ויפסגו ארמנותיה כלומר, שיעלו בהם דרך המעלות והמדריגות מלשון פסגה. או פירושו, שיגביהו עניינם בלבם, למען יספרו לדור אחרון. ורמז על נפלאות הבנין, כאמרו (ישעיה נד, יב) ושמתי כדכד שמשותיך, ותכלית הכוונה שמן הפעולה הנכבדת יוודע כי הפועל נכבד. או יפרש, כי הוא הערה לאומרים, שיסובו ההר ויראו כמה מגדלים ראויים להיות שם, ושיחשבו על תכונת החומות ויגביהו ארמנותיה וחומותיה.
ובדרך אחרת נראה לי על מה שאמר במקום אחר (תהלים כו, ח) ה׳ אהבתי מעון ביתך, ודרשו בו (תנחומא פקודי ב), למה אהבתי מעון ביתך, מפני שהוא שקול כנגד כל העולם כולו, שמתכונת הבית יתבאר לו סדר המציאות כולו עד שמתוכו יתבאר לו מעלת ממציאו. והוא ענין מה שנאמר בנבואת יחזקאל (מג, י), הגד את בית ישראל את הבית וכו׳ צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתיו ואת כל חקתיו וגו׳ וכל תורתיו הודע אותם. וכבר התעוררנו בקצת חיבורינו על מה שלא אמר ׳הראה׳ את בני ישראל את הבית וכן צורת הבית וכו׳ ׳הראה׳ אותם. אבל לשון ׳הגד׳ ו׳הודע׳, כלומר, שאין הענין תלוי בראיה חושית אבל בהגדתו והודעתו להם המכוון. וכלל במילת צורותיו, דברים שענינם יוודע מאליו, אם מצד השגת חוש אם מצד מושכלות ראשונות. ובמילת תורותיו, כלל הדברים הנודעים במופת מצד הוראה ולימוד בחקירה והיקש עיוני. ובמלת חק, כלל הדברים הנודעים מצד הקבלה. והנה נכללו באלו המילות כל הדברים הצריכים לאמונה עד שלא תשלם האמונה בהעדר אחת מהם כמו שביארנו בקצת חיבורינו.
ולזה אמר הנה, שיתבוננו בענין הר ציון והיכליו וארמנותיו, עד שמצדם יתבאר להם סדר המציאות כולו וחלקיו, עד שישיגו מזה מציאות האל ית׳ כבודו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

לחילה – בגעיא. לחילה. לא מפיק ה״א והוא חד מן י״א זיגין חד מפיק וחד לא מפיק וכ״כ בהגהת שרשים שרש חיל א״א הה״א של לחילה רפה והיא נוספת אבל והכה בים חילה (זכריה ט׳) הה״א במפיק שהיא לכינוי הנקבה הנסתרת ע״כ. ובירושלמ׳ פ׳ ב׳ דמגילה ושילהי מועד קטן עתיד הקב״ה להעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבא. מה טעמא שיתו לבכם לחילה לחולה כתוב והרי איתא בויקרא רבה סוף פרשה י״א ובמדרש חזית פסוק על כן עלמות אהבוך ופסוק שובי שובי השולמית ומדרש קהלת פסוק אין זכרון לראשונים וכן בתיקוני הזוהר בריש תיקונא חד ועשרין. וההוא זימנא שם רמש ואין מספר וגו׳ שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו ויהי חדי עמהון הה״ד שיתו לבכם לחילה וגו׳ לחולה כתוב ע״כ. ובכל ספרים שלנו כתוב וקרי לחילה ביו״ד והכי איתא באגדת תילים. וכן מסכימות כל המסרות.
לחילה – היא החומה הנמוכה שלפני הגבוהה וכן ויאבל חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳).
פסגו – ענין הרמה וחוזק כמו עלה ראש הפסגה (דברים ג׳:כ״ז).
שיתו – שימו לבבכם לבנין החיל ליפותה ולחזקה.
פסגו – הגביהו וחזקו הארמנות.
למען תספרו – מגודל יופי הבנין הנעשה בעזר אלוה.
לחילה – החומה הקטנה, כמו ויאבל חיל וחומה.
פסגו – מענין עלה ראש הפסגה, ראו על פסגת הארמון. זה החיל והארמון.
שיתו לבכם לחילה – ראו נא מי היא החומה המקפת את העיר ולא הניח את הסער ליכנס לתוכה,
פסגו ארמנותיה עלו על ראש הפסגה של ארמנותיה, וראו מי השומר העומד בראש הארמונות לשמרה, למען תספרו לדור אחרון ותודיעו להם.
פסגו – בחילוף אותיות (פלג⁠־פלח) פסחו (ויפסחו על המזבח אשר עשה, מלכים א׳ י״ח:כ״ו) ופסח קרוב לפסע, עברו נגד ארמנותיה מבחוץ לחומתה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טו) כִּ֤י זֶ֨ה׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל⁠־מֽוּת׃
For this is God, our God, forever and ever; He will lead us until death.⁠1
1. until death | עַל מוּת – It is disputed if this constitutes one or two words. See Radak who understands the term as if written "עד מות". Cf. Machberet Menachem and Ibn Ezra who suggest that the word is equivalent in meaning to "לעולם" or "עולמית", forever. Alternatively, the word relates to the noun "עֶלֶם", a youth, and the psalmist is saying either that Hashem will leads us as He did in the days of our youth (R. Saadia) or as He would a young child, slowly and with tender care (Rashi). It is also possible that the word refers to a musical instrument or melody to which this psalm was sung; compare mention of "עֲלָמוֹת" in Tehillim 46:1 and Divrei HaYamim I 15:20.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם דֵין יְיָ הוּא אֱלָהָנָא שְׁכִנְתֵּיהּ בְּגַוָהּ וּמְדוֹרֵיהּ בִּשְׁמַיָא לְעַלְמֵי עַלְמִין הוּא יַדְבְּרִינָנָא כְיוֹמֵי טַלְיוּתָנָא.
For this, the LORD, he is our God; his presence is in her midst and his dwelling is in heaven forever and ever; he will guide us in the days of our youth.
כי זה אלהים אלהינו – רבי חלבו ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר בשם ר׳ יוסי בר חנינא אמר עתיד הקב״ה לעשות חילה לצדיקים לעתיד לבוא והקב״ה חל עמהן והן מראין לו באצבע. שנאמר (ישעיהו כ״ה:ט׳) הנה אלהינו זה קוינו לו. הוי כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות. בשני עולמות. והכל שומעין בנצחונו של הקב״ה מה שעושה עם ישראל. שנאמר שמעו זאת כל העמים.
פאן הד׳א אללה רבנא אלי אלדהר אבדא פיסיידנא וירדנא אלי חאל צבאינא.
שהרי זה ה׳ אלוהינו לעולם ועד וינחה אותנו ויחזיר אותנו למצב ימי הנערות (ימי העלומים) שלנו.
כי, כי זה אלהים אלהינו עד עולם ועד הוא ינהגנו וישיבינו למצב ימי עלומינו.
ופירשתי ינהגנו עלמות ישיבינו למצב עלומינו מן עולם ועלמה, ואמר ישוב לימי עלומיו1, וכבר המשיל ימי צאתנו ממצרים בימי העלומים באמרו זכרתי לך חסד נעוריך2 ואמר כי נער ישראל ואהבהו3.
1. איוב לג כה
2. ירמיה ב ב.
3. הושע יא א.
ופסרת ינהגנו עלמות ירדנא אלי חאל צבאינא משתקא מן עולם ועלמה וקאל ישוב לימי עלומיו, וקד מת׳ל זמאן כ׳רוג׳נא מן מצר באלצבא אד׳ קאל זכרתי לך חסד נעוריך וקאל כי נער ישראל ואהבהו.
עלמות – כאדם המנהיג את בנו קטן לאט.
[ומנחם פתר אותו לשון עולם וכן פתרונו ינהגנו לעולמים.]
as in youth Heb. על-מות, as a man who leads his young son slowly. Menachem (p. 133) interpreted it as an expression of eternity, and so is its interpretation: will lead us to eternity.
עולמית – עולמות.⁠1
1. השוו רש״י בשם מנחם.
כיעלמות – כמו: עולמית כי הוא עומד עולם ועד הוא יהיה מנהגנו לעולם.⁠א
ובעל המסורת אומר: כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו.
ור׳ משה אמר: שהוא מגזרת עלם, ינהגנו תמיד כמנהג הנערות והטעם כאשר נהגנו בימי נעורינו.
ויש אומרים: מגזרת ונעלם דבר במנהג טוב נעלם מהנבראים.
א. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062, לונדון 24896. ״הוא יהיה מנהגנו לעולם״ חסר בכ״י מנטובה 13.
FOR… ETERNALLY. Al-mut means eternally. The poet says this1 because God exists eternally and He will be the eternal Guide. According to the master of the Masorah2 al-mut consists of two words.⁠3 It means, until our death. Rabbi Moses says that the word al-mut is related to the word elem (youth).⁠4 Its meaning is: He will always lead us like young people, that is, He will lead us as He did in our youth.⁠5 Others say that al-mut is related to the word ve-ne’elam (being hid)⁠6 in the thing being hid (Lev. 4:13). Its meaning is: God will lead us in a good manner which is hidden from those who are created.⁠7
1. He will guide us eternally.
2. Those who transmitted the tradition as to how the words in Scripture are to be read.
3. Whereas according to Ibn Ezra, the word is to be read as one word almut (eternally).
4. He too reads al-mut as one word, almut.
5. In the days of old. See Radak.
6. This interpretation reads al-mut as one word, almut.
7. God’s ways are hidden from man.
כי זה אלהים – לפי שהוא אלהינו תהיה לנו את כל הטובה הגדולה הזאת.
והוא ינהגנו על מות – כמו עד מות, כלומר עד מותנו ינהגנו בזה הכבוד.
ויש לפרש: כמו מלה אחת, עלמות – מענין עלם ועלמה, ופירושו: כעלמות חסר כ״ף הדמיון, כמו לב שמח ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב), וענינו, ינהגנו כימיא עלומנו, כלומר:⁠ב כמו שנהגנוג מקדם כשבחרד בנו ולקחנו לחלקו. ומצאנו כמו מלה זאת שתי מלות שענינם מלה אחת, עגלה יפה פיה (ירמיהו מ״ו:כ׳), והבוזה לגאי יונים,⁠ו פקח קוח, שהם שתי מלות וענינם מלה אחת.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״כעלמות חסר כ״ף... ינהגנו כימי״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״כלומר״.
ג. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שנהגו״.
ד. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שבחר״.
ה. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״שענינים מלה אחת... הבוז״, ומופיעה ״יפה פיה״ לאחר ״לגאיונים״.
ו. כן בכ״י פרמא 3239. בכ״י פרמא 1872, פריס 207: ״לגאיונים״.
ואמר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות ר״ל כל ימינו יעמידנו בכוחנו וחזקנו כבזמן הבחרות, על דרך וכימיך דבאך (דברים לג, כה), שפירושו אצלי כזמן מציאותך יהיה תקפך וחזקך, כלומר, שלא תחלש בימי הזקנה. ועלמות הוא מלה אחת. ויש מפרשים אותה כמו שהם שתי מילות, כלומר, שינהגנו בכבוד עד יום המוות או שאחר המוות ינהגנו על מי מנוחות ליהנות מזיו השכינה ית׳, והוא ענין זר לחלוק תיבה אחת לשתים, אלא שמצאנו כמוהו אש דת למו (שם לג, ב). וי״מ עלמות, מלשון עולם, כלומר, בנצחיות, ובלעז דוראבלמינט.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

על מות – שתי מלות כמ״ש בריש מזמור ט׳ וכ״כ רד״ק ביהושע ב׳.
על מות – כמו עולמית.
כי זה אלהים – העושה לנו כל זאת הוא אלהינו עד עולם ובדרך זה ינהגנו עולמית.
עלמות – כמו עולמית, ויש עוד פירושים, ולי נראה שמזמור זה ומזמור שבסי׳ מ״ו נתיסד על ענין אחד או על שני ענינים דומים, איך על ידי סער ושטף מים נצולו, ובני קרח שרו תחלה שיר הזה, ואח״כ שרו שיר שבסי׳ מ״ו שהוסד לאמרו על עלמות, וע״ז ציין במלת עלמות, שהשיר השני יזמרו על עלמות.
כי זה אלהים אלהינו – הוא חילה וחומתה, והוא השומר העומד על פסגת ארמנותיה (כמ״ש אלהים בארמנותיה נודע למשגב) והוא העומד לעולם ועד, והוא ינהגנו עלמות היינו עד עולם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים מח – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים מח, מדרש תהלים תהלים מח, ילקוט שמעוני תהלים מח, רס"ג תפסיר ערבית תהלים מח, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים מח, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים מח, רס"ג פירוש תהלים מח – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים מח – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים מח – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים מח, מיוחס לרשב"ם תהלים מח, אבן עזרא ב׳ תהלים מח, רד"ק תהלים מח, מאירי תהלים מח, ר"ע ספורנו תהלים מח – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים מח – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים מח, מצודת ציון תהלים מח, מצודת דוד תהלים מח, מלבי"ם ביאור המילות תהלים מח, מלבי"ם ביאור הענין תהלים מח, הואיל משה תהלים מח

Tehillim 48 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 48 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 48, Yalkut Shimoni Tehillim 48, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 48, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 48, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 48, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 48, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 48, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 48 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 48 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 48, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 48 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 48, Meiri Tehillim 48, Sforno Tehillim 48, Shiurei Sforno Tehillim 48, Minchat Shai Tehillim 48, Metzudat Zion Tehillim 48, Metzudat David Tehillim 48, Malbim Beur HaMilot Tehillim 48, Malbim Beur HaInyan Tehillim 48, Hoil Moshe Tehillim 48

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×