Tehillim 134 – תהלים קלד‏ – Mikraot Gedolot

Loading text...

(א) ⁠שִׁ֗יר הַֽמַּ֫⁠עֲל֥וֹת⁠ ⁠‹ר3› פרשה פתוחההִנֵּ֤⁠ה⁠׀ ⁠בָּרְ⁠כ֣וּבָּרְכ֣וּ א=בָּרֲכ֣וּ (חטף) אֶת⁠־יְ֭הֹוָהי֭״י⁠ ⁠כׇּל⁠־עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑⁠ ⁠הָעֹמְ⁠דִ֥ים בְּ⁠בֵית⁠־יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗⁠ ⁠בַּלֵּ⁠ילֽוֹת׃

A song of ascents.⁠A song of ascents | שִׁיר הַמַּעֲלוֹת – Regarding the meaning of this title, see the note on Tehillim 120:1. Behold, bless Hashem, all you servants of Hashemservants of Hashem… by night | כׇּל עַבְדֵי י"י הָעֹמְדִים בְּבֵית י"י בַּלֵּילוֹת – This might refer to the priests, who had some tasks to do even at night (commentary attributed to Rashbam and others), the Levites who stood guard at night (Shadal cited by Hoil Moshe), or to the righteous and learned of Israel who would rise (עומדים) from their beds to pray at night (Radak). Cf. Ibn Ezra that the word "בַּלֵּילוֹת" does not modify the clause "those who serve Hashem", but the phrase "bless Hashem", with the speaker telling the priests that they should bless Hashem also at night (and not just through the sacrificial service of the day). who stand in the house of Hashem by night.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה

שִׁירָא דְאִתְאֲמַר עַל מַסוּקִין דִתְהוֹמָא הָא בָּרִיכוּ יַת יְיָ כָּל עַבְדַיָא דַייָ דְקָיְמִין עַל בֵּית מַטְרַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וּמְשַׁבְּחִין בְּלֵילְוָן.

A song that was uttered on the ascents of the abyss. Behold, bless the LORD, all servants of the LORD who stand on watch in the sanctuary of the LORD and sing praise at night.

שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳ העומדים בבית ה׳ בלילות – מאי בלילות. אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה אני עליהם כאלו עוסקים בעבודה. (דברי הימים ב ב׳:ג׳) לעולם זאת על ישראל. אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם. שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳. עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה מגביהו מן הקרקע טפח. אמר רבי חנינא בר פפא מאי מקרא שאו ידיכם קדש. אמר ר׳ שמעון בן פזי כל כהן שלא נטל ידיו אסור לישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳. שלש תכיפות הן. תכף לסמיכה שחיטה (ויקרא א ד-ה) וסמך ושחט. תכף לנטילת ידים ברכה שנאמר שאו ידיכם קדש. תכף לגאולה תפלה (תהלים י״ט:ט״ו) יהיו לרצון אמרי פי וגו׳. מה כתיב בתריה (שם כ׳:ב׳) יענך ה׳ ביום צרה. אמר רבי יוסי בר בון כל מי שתוכף לסמיכה שחיטה אין הפיגול נוגע באותו קרבן. כל מי שתוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה. וכל מי שתוכף לגאולה תפלה אין השטן מקטרגו באותו היום.

שיר המעלות הנה ברכו את י״י כל עבדי העומדים בבית י״י בלילות – מאי בלילות, אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקין בתורה בלילה מעלה אני עליהם כאלו עוסקין בעבודה. לעולם זאת על ישראל, אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, ור׳ יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם.

ותסביח ברפע צות, בארכוא אללה יא מעשר עבאדה, ואלוקוף פי ביתה פי אלליל.

ועוד הלל בהרמת קול. קבוצות עבדי ה׳! אלה שעומדים בבית ה׳ ברכו את ה׳..

ושיר בקול רם, ברכו את ה׳ כל קהלות עבדיו והעומדים בביתו בלילות.

שיר המעלות העמדים בבית י״י בלילות – אילו הכהנים העומדים שם אף בלילות.

שיר המעלות הנה ברכו – הנה כאשר תהיו כטל חרמון מבורכים הנה אתם חייבים לברך את השם.

וטעם בלילות – שתברכוהו גם בלילות על הטובות שעשה עמכם והוא מדבר לכהנים.

A SONG OF ASCENTS. BEHOLD, BLESS YE THE LORD. Since you will be blessed like the dew of Hermon,⁠

See Ps. 133:3.

you are obligated to bless the Lord.

The meaning of in the night seasons is, “Bless the Lord also at night for the good that He has done for you.”

According to Ibn Ezra, the meaning of our verse is, “Do not only bless God during the day, but also do so at night.”

The psalmist speaks to the Kohanim. He therefore goes on to say:

שיר – לאחר שהציגו ארון י״י במקומו והעלו עולות ושלמים אמר שיר זה. והיה אומר לכהנים לישא כפיהם כמו שעשו במשכן, דכתיב: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם (ויקרא ט׳:כ״ב). כמו כן, כאן דימה הכל לאותה עבודה והיה אומר על ידי שיר זה לכהנים, הנה ברכו.

העומדים בבית י״י בלילות – הכהנים שהיו עבדים את {י״י} אף בלילות.⁠

בדומה במיוחס לרשב״ם.

הרבה עבודות שנשארו מן היום כגון הקטר חלבים ואמורים.

שיר המעלות – הנה כשיצוה י״י לכם את הברכה, ברכוהו גם אתם בתהילתכם כל אחד כפי שכלו.

לפיכך זכר: כל עבדי י״י – הם החכמים והחסידים העומדים ממטתם בלילות ובאים להתפלל בבית י״י ולהודות על שמו.

שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳, כשהיו במעלה הגבוהה ונכנסים לעזרה, היו מעוררים ואומרים הנה. כלומר, עתה הגיע העת שתברכו את ה׳ כל עבדי ה׳. העומדים בבית ה׳ בלילות ר״ל קמים ממיטתם בלילות לעמוד בבית ה׳ להתפלל.

(הקדמה) בזה המזמור מזהיר המשורר את בני קיבוץ גלויות שיתפללו שתשוב השכינה לבית המקדש. ואמר:

(א-ב) הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳. ׳הנה׳ אתם עתה ׳עבדי ה׳⁠ ⁠׳ - ולא עבדי האומות, ׳ברכו את ה׳⁠ ⁠׳ על שהוציא אתכם משעבוד מלכויות: העומדים בבית ה׳ בלילות. אתם תופשי התורה ׳העומדים׳ בבית המקדש

יש לבדוק כת״י לכאורה צ״ל מדרש.

גם ׳בלילות׳ לעסוק בתורה

לכאורה מדבר במקדש מעט, כי בית המקדש היה סגור בלילות, ולא היו לומדים שם, ועוד שמדבר לאנשי קיבוץ גלויות שטרם נבנה בית המקדש, ומעוררם להתפלל שייבנה. ׳עבדי ה׳, והם החכמים והחסידים העומדים ממיטתם בלילות, ובאים להתפלל בבית ה׳ ולהודות לשמו׳ (רד״ק).

, שאו ידיכם קודש – ׳שאו ידיכם׳ בתפילה אל מקום המקדש

׳ולפי דעתי כי פירושו נשיאות ידים לאל בתפלה, על דרך (איכה ג, מא) נִשָּׂא לבבנו אל כפים, שפירושו עם כפיים, וכן (מזמור כח, ב): בנשאי ידי אל דביר קדשך, וכן (שם פח, י): שטחתי אליך כפי. ויתכן לפרש קֹדשׁ, כמו: אל מקום הקודש, כמו שאמר: אל דביר קדשך׳ (רד״ק).

, וברכו את ה׳ על שהיטיב:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרֲכוּ אֶת ה׳ כָּל עַבְדֵי ה׳, אתם הָעֹמְדִים בְּבֵית ה׳ בַּלֵּילוֹת, אתם שאתם עתה בזמן הגאולה ׳עבדי ה׳⁠ ⁠׳ ולא עבדי האומות

ראה לעיל (תהלים קי״ג:א׳) ׳עַבְדֵי ה׳ ולא עבדי האומות, וכן אמרו ז״ל (מגילה יד.) ׳עבדי ה׳ – ולא עבדי פרעה׳.

, הזוכים לעמוד בבית ה׳ ואתם מזומנים לה

ע״פ ב״ב (עה:) ׳לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה׳.

, בָרֲכוּ אֶת ה׳ אפילו בַּלֵּילוֹת

׳בלילות׳ מוסב על ׳ברכו׳, שתברכו גם בלילות, ולא כפירושו בנדפס שפונה אל אלה שעומדים בבית ה׳ בלילות.

העומדים וגו׳ – להלל את ה׳ בבית המקדש.

שיר המעלות – בשיר הזה יסד פינה נפלאה על יסודי האמונה, והוא שהמקור העליון אשר לא יכזבו מימיו, יתברך ויתרבה ע״י מעשה התחתונים, כי ה׳ ישפיע הטוב לטובים והשפע למוכנים, ובעת שהדור בלתי ראוים לקבלו אז מעין נרפש ומקור משחת וצינורי השפע לא יריקו ברכתם וזה ענין הברכה שישראל מברכים את ה׳, שהוא שבמעשיהם הטובים ובתפלותיהם ימלא את הברכה העליונה פלג אלהים מלא מי החסד הטובה ורחמים, ועל הארץ יריקוה, וכשירעו מעשיהם יבשו אפיקי מים ונהר יחרב ויבש, וכמ״ש חז״ל שישראל מוסיפים כח בגבורה של מעלה, והברכה צורך גבוה, וכמ״ש בספר ארצות החיים (בארץ יהודה סי׳ ה׳) בפי׳ מלת ברוך בכמה ראיות, וז״ש הנה ברכו את ה׳ – ר״ל תנו לו ברכה את גולות עלית ואת גולות תחתית על ידי מעשיכם הטובים, אתם כל עבדי ה׳ העומדים בבית ה׳ בלילות – כעבדים נאמנים העובדים ביום ובלילה ולא ימושו ממשמרתם רגע, אתם תברכו את ה׳ ותתנו עז לאלהים.

הנה ברכו וגו׳ – הלוים השומרים במקדש בלילה היו קוראים זה את זה בזמרם שבחי ה׳ בקול רם כדרך שעושים עד היום הצופים בארץ תוגרמה ערב ומצרים, שד״ל, ואולי הסגן בסלקו משמרות הלוים היה אומר להם הנה (במקום הבה!) ברכו את ה׳, והם בהפטרם ממנו היו משיבים לו יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ, דומה למה שכתוב למעלה קי״ח:כ״ו ברוך הבא בשם ה׳ והוא משיב להם ברכנוכם מבית ה׳.

(ב) שְׂ⁠אֽוּ⁠־יְ⁠דֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ ⁠וּ֝בָרְ⁠כ֗וּוּ֝בָרְכ֗וּ א=וּ֝בָרֲכ֗וּ (חטף) אֶת⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃

Lift your handslift your hands… and bless | שְׂאוּ יְדֵכֶם... וּבָרְכוּ – This language recalls that found in Vayikra 9:22 when Aharon blesses the nation, leading the anonymous Northern French commentary to suggest that the verse refers to the priestly blessing and that the words "וּבָרְכוּ אֶת י"י" are not a call to bless Hashem, but rather to bless Israel with the blessing of Hashem. Cf. Radak who notes that "raising of the hands" is simply a gesture of prayer, not limited to the blessing of the priests, pointing to Eikhah 3:41, Tehillim 28:2 and 88:10 as evidence. in holiness,⁠in holiness | קֹדֶשׁ – See Meiri and Malbim. Alternatively: "in the sanctuary" (Radak) or "towards the sanctuary" (Sforno). and bless Hashem.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה

טוּלוּ יְדֵיכוֹן קוּדְשָׁא כַּהֲנַיָא עַל דוּכַן קוּדְשָׁא וּבָרִיכוּ יַת יְיָ.

Lift up your hands, O priests, on the holy dais, and bless the LORD.

שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳ – שלשה תכיפות הן, תכף לסמיכה שחיטה שנאמר וסמך ושחט. תכל לנטילת ידים ברכה שנאמר שאו ידידכם קדש וברכו את י״י, תכף לגאולה תפלה יהיו לרצון אמרי פי וגו׳, מה כתיב בתריה יענך ה׳ ביום צרה. א״ר יוסי בר בון כל מי שתוכף לסמיכה שחיטה אין הפגול נוגע באותו קרבן, וכל מי שתוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה, וכל מי שתוכף לגאולה תפלה אין השטן מקטרג (באותו היום) [באותה תפלה].

וארפעוא ידיכם אלי קדסה ובארכוה.

ותשאו ידיכם אל הקודש שלו וברכו אותו.

שאו, ושאו ידיכם אל קדשו וברכוהו. נראה שהכוונה גם להצביע כלפי מעלה לשם המחשת רכוז המחשבה. ויתכן שהכוונה כלפי המקום המקודש לשמו ולמקום עבודתו.

וברכו את י״י – כל עיקר הברכה כתב בשביל ברכת ישראל שכתוב אחריו.

על כן: שאו ידיכם – ביום, וזהו וישא אהרן את ידיו (ויקרא ט׳:כ״ב).

וברכו את י״י – ביום, זה הוא ברכת כהנים.

LIFT UP YOUR HANDS. During the day.⁠

Verse 1 speaks of the night. Our verse speaks of the day.

This is what scripture means by, And Aaron lifted up his hands (Lev. 9:22).⁠

Aaron is to bless Israel by employing the priestly benediction. Our verse refers to this blessing. Our verse reads se’u yedekhem. Lev. 9:22 reads, va-yissa aharon et yadav. According to Ibn Ezra, both verses refer to the same blessing – that is, the priestly benediction.

AND BLESS YE THE LORD. During the day. The reference is to the priestly blessing.⁠

See Num. 6:22–27. Ibn Ezra renders And bless ye the Lord as, “and bless ye in the Name of the Lord.”

שאו ידיכם וברכו את ישראל בברכת י״י.

שאו ידיכם קדש – במקום הקודש.

ופירוש שאו ידיכם – נשיאות כפים, שהיו הכהנים נושאים כפיהם ומברכים את ישראל.

ולפי דעתי כי פירושו: נשיאות ידים לאל בתפלה, על דרך: נשא לבבינו אל כפים (איכה ג׳:מ״א) – שפירושו עם כפים. וכן: בנשאי ידי אל דביר קדשך (תהלים כ״ח:ב׳), וכן: שטחתי אליך כפי (תהלים פ״ח:י׳).

ויתכן לפרש: קדש – כמו: אל מקום הקודש, כמ״ש: אל דביר קדשך (תהלים כ״ח:ב׳).

ושאו ידיכם ר״ל בתפילה, כאמרו בנשאי ידי אל דביר קדשך (תהלים כח, ב), וכן שטחתי אליך כפי (שם פח, י). קדש ר״ל בקדש, ופירושו, בקדושה ובטהרה ובכוונה מעולה. או פירושו, שתשאו ידיכם במקום קדוש ותברכו את ה׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ב-ג) שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ. ׳שאו ידיכם׳ לקרוא כל העמים לבוא אל ה׳קודש׳

נשיאות יד לקריאה להתאסף מצינו לרבינו בשמות (י יב) ועוד.

וּבָרֲכוּ אֶת ה׳, כי יְבָרֶכְךָ ה׳ מִצִּיּוֹן, ושפע ברכתו יחול עליך ׳מציון׳ הואיל שעֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כי ימלוך ה׳ בשמים ובארץ, שכבר פקד על צבא במרום ועל מלכי האדמה באדמה

ע״פ ישעיה (כד כא), וראה מש״כ לעיל (תהלים קי״ג:ד׳) ובמצויין שם.

שאו ידכם – לית חסר יו״ד הרבים.

שאו – הרימו ידכם לה׳ בקדושה לברך אותו כי כן דרך המברכים להרים ידיהם למעלה.

שאו ידיכם קדש – המשורר מצייר כדרך בני אדם המברכים שנושאים את ידיהם ומניחים אותם על ראש המתברך, (כמ״ש וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם), אולם באר שלא ידים הגשמיים תשאו, רק ידי קדש – מצייר הקדושה כעצם מופשט, והיא הנושאת ידיה למעלה ומברכת את ה׳ בקדש אל קדוש קדשי קדשים, ר״ל שע״י הנהגתם בקדושה, שגדר הקדושה היא שיתגבר ויתקדש על החומר וטבעיו ויתנהג בהנהגה שכליית נפשיית בקדושה, בזה נושאים ידים לברך בעליונים להריק משם שופע שובע רצון ברכה ונדבה.

שאו ידכם – כן עושים היום כהני הישמעאלים, נושאים כפיהם בתפלתם על מגדלי בית מסגדם כדרך שנושאים כפיהם כהני ישראל בברכתם את העם.

קדש – עיין מה שכתבתי למעלה קל״ב:ט׳ על ילבשו צדק.

(ג) יְ⁠בָרֶכְ⁠ךָ֣ יְ֭הֹוָהי֭״י מִצִּיּ֑⁠וֹן⁠ ⁠עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

May Hashem bless you from Zion,⁠May Hashem bless you | יְבָרֶכְךָ י"י – Commentators debate who is the speaker of these words. The psalmist might be telling the servants of Hashem that if they bless Hashem, He will in turn bless them (Radak), or the servants might be responding to the psalmist that he himself should be blessed (anonymous Northern French commentator). According to those who suggest that verse 2 is a call to say the priestly blessing, these words might comprise the content of that blessing. He who makes heaven and earth.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םפירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור הענין

יְבָרְכִנָךְ יְיָ מִצִיוֹן דַעֲבַד שְׁמַיָא וְאַרְעָא.

The LORD will bless you from Zion, he who made heaven and earth.

כד׳לך יבארך אללה עליכם מן ציון, צאנע אלסמואת ואלארץ׳.

ובאותו אופן ה׳ עושה השמים (לשון רבים = רקיעים) והארץ יברך אתכם מציון.

יברכך, כך יברככם ה׳.

יברכך י״י מציון – שכך היו מברכים את ישראל, וזו היא ברכת כהנים.

והכהנים ענו לדוד, יברכך.

יברכך – לדעת המפרשים יהיה פירושו: שהכהנים יאמרו לישראל בברכתם: יברכך.

ולפי דעתי: הם דברי המשורר שאמר: ברכו את י״י (תהלים קל״ד:א׳), אמר: אם תברכוהו, הוא יברך אתכם.

ופירש: מציון – כי שם הכבוד, ומשם תבוא הברכה לכל הארץ.

ואמר עושה שמים וארץ – כלומר עושה השמים שנותנין הברכה בעולם, והוא עשה הארץ שתתן יבולה לברכה כאשר יצוה הוא יתברך.

ואמר דרך כלל לעם יברכך ה׳. או רמז שיברכו את המלך, ויאמרו לו יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ.

ו׳ברכו׳ כמו כן ואִמרו, יברכך ה׳ מציון בהיגלות משיחו שם

בציון.

: עושה שמים וארץ. בהראותו כבוד מלכותו ׳לפקוד על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה׳

שבזה מוכח שהוא עושה שמים וארץ וכמבואר באורך שזה נפלאותיו ודוק

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

יברכך וגו׳ – סרס המקרא יברכך ה׳ עושה וגו׳.

מציון – ר״ל אם תברכו את ה׳ אזי גם הוא יברך אתכם מציון כי משם נשפעים כל הברכות והטובות כי הוא מקום השראת השכינה.

יברכך – מפרש במה תברכו את ה׳, היינו שתתנו לו כח ועז שיוכל לברכך, שזה תלוי במעשיך, ואתה תברכהו תמלא אותו ברכה שיוכל להשפיעו אליך בענין שיברכך ה׳ מציון – שברכתך לא תהיה ע״י המערכת וסדרי תהלוכות השמים רק מציון – עפ״י האדים הדקים ורסיסי טל העולה ממטה ממעשי ציון ועבודתם, מאת עושה שמים וארץ – שהיא הברכה הבלתי נמשך מן השמים אל הארץ, רק מאת ה׳ למעלה אשר הוא העושה שניהם ומשפיע עליהם ברכה השגחיית נסיית.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון