Tehillim 13 – תהלים יג‏ – Mikraot Gedolot

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ^א

For the leader. A Psalm of David.

א. ‹ר4› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל

לְשַׁבָּחָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד.

For praise, a hymn of David.

(א-ב) למנצח מזמור לדוד – עד אנה ה׳ תשכחני נצח. זה שאמר הכתוב (זכריה ז׳:י״ג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו. א״ר יצחק מדה כנגד מדה. אמר הקב״ה לפי שאמרתי לכם ארבעה פעמים עד אנה אף אתם עתידים לומר עד אנה ארבעה פעמים. אני אמרתי (שמות ט״ז:כ״ח) עד אנה מאנתם לשמור. (במדבר י״ד:י״א) עד אנה ינאצוני ועד אנה לא יאמינו בי. (שם כ״ז) עד מתי לעדה הרעה הזאת. כך אני עתיד למסור אתכם ביד ארבע מלכיות ואתם אומרים ארבעה פעמים עד אנה. עד אנה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני עד אנה אשית עצות עד אנה ירום אויבי עלי. עד אנה תשכחני בבבל עד אנה תסתיר במדי עד אנה אשית ביון עד אנה ירום אויבי באדום.

דבר אחר: עד אנה ה׳ – אמרה כנסת ישראל להקב״ה יש מלך בלא כסא יש מלך בלא פלטורין. עד אנה ה׳ תשכחני. אינשית מה דאמרת לשמואל נבייא שאתה נצחונן של ישראל. שנאמר (שמואל א ט״ו:כ״ט) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. ואומר (במדבר כ״ג:י״ט) לא איש אל ויכזב. א״ר שמואל מה הפסוק הזה לא ראשו כסופו ולא סופו כראשו אלא בשעה שהקב״ה גוזר להביא טובה בעולם לא איש אל ויכזב ובשעה שהוא גוזר רעה ההוא אמר ולא יעשה. כך בשעה שאמר הקב״ה לאברהם (בראשית כ״א:י״ב) כי ביצחק יקרא לך זרע. לא איש אל ויכזב. ובשעה שאמר לו (שם כ״ב:ב׳) קח נא את בנך. ההוא אמר ולא יעשה. ובשעה שאמר לו (שם ט״ו:י״ד) וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי. לא איש אל ויכזב. ובשעה שאמר לו (שם י״ג) ועבדום וענו אותם. ההוא אמר ולא יעשה. ובשעה שאמר (שמות ג׳:ט״ז) פקד פקדתי אתכם. לא איש אל ויכזב. ובשעה שאמר לו (דברים ט׳:י״ד) הרף ממני ואשמידם. ההוא אמר ולא יעשה. א״ר ברכיה מעשה היה בחסיד אחד שהיה דורש (שמות כ״ב:כ״א) כל אלמנה ויתום לא תענון. אלמנה אחת שמעה אותו אתיא לגביה. אמר לה זילי השתא ובתר כן אתיא. אמרה ליה אי לאו דשמעית יתך אומר כל אלמנה ויתום לא אתיתי לגבך ואת אמר לי זילי ואתיא. כך אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם לא באנו אצלך אלא סמיכים מה שכתב כי לא לנצח ישכח אביון ואת מנשי יתנא.

עד אנה תשכחני נצח – ר׳ חנינא אמר אמרה כנסת ישראל לשעבר אתה עשית מלחמותינו שנאמר (שמואל ב ה׳:כ״ד) כי אז יצא ה׳ לפניך. ואף לאחרונים את עתיד לעשות כן שנאמר (זכריה י״ד:ג׳) ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם. ואנן דאימצין אנן לית את נפיק לן (תהלים ס׳:י״ב) ולא תצא אלהים בצבאותינו. עד אנה ה׳. אמר להן הקב״ה וכי אני שכחתי אתכם אתם שכחתם אותי שנאמר (שם ק״ו:כ״א) שכחו אל מושיעם. וכי הסתרתי פני מכם אתם הסתרתם פניכם ממני שנאמר (דברי הימים ב כ״ט:ו׳) ויסבו פניהם ממשכן ה׳. ואומר (ירמיהו ל״ב:ל״ג) ויפנו אלי עורף ולא פנים. אמר להן הקב״ה בעולם הזה הסתרתי פני מכם אבל לעתיד לבוא (ישעיהו נ״ב:ח׳) כי עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון.

מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין.

שבח לדוד שבו משבח את המתמידים.

מזמור לדוד, ישירו בו המתמידים במשמרתם.

<למנצח מזמור לדוד>

למנצח מזמור לדוד – זה המזמור אמרו דוד בעת שהיה בצרה מאויביו או נאמר על לשון הגלות. והוא הנכון.

(הקדמה)
התפלל על הגלות הלז¹. ואמר:

1. מלכות אדום שאנחנו בו, ואותו הזכיר בסוף המזמור הקודם.

(א-ג) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, עַד אָנָה ה׳ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח וגו׳. אמר הגאון, מדרש יש (מדרש תהלים) דורש מזמור זה על הארבעה מלכויות¹, כנגד ארבע פעמים הכתובים פה ׳עד אנה׳. ואמת נכון הוא, כי אחר שבמזמור הקודם דיבר על מנשה, ומאז התחיל השעבוד, ואותו הרשע היה נְסִבָּה², כמו שכל הכתובים צווחים על הגלות ומייעדים ׳על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה׳ (מלכים ב׳ כ״ג:כ״ו), וכן כתיב (ירמיה ט״ו:ד׳) ׳ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיה׳ וגו׳, לכך סמך לזה מזמור מדבר על הארבע מלכויות.

ואמר על מלכות ראשון של בבל עַד אָנָה ה׳ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח, ואף אם לא היו בו כי אם שבעים שנה, מ״מ אמר ׳תשכחני נצח׳, לפי שראה גלות השבטים שבעבר הירדן וגלות השבעה שבטים אחרים שגלו בימי הושע בן אלה, שהנחם לחלח וחבור, מקומות אשר לא יזכרו ולא יפקדו (ראה ירמיה ג׳:ט״ז), ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם³, ונשתמדו לא רובם אלא כולם, ולכן אמר עַד אָנָה ה׳ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח, כי אילו ילכו האחרים כמו אלה חס ושלום, תהיה שכחה ל׳נצח׳, וכל שכן לדעת רבי עקיבא שאמר בהגדת חלק (משנה סנהדרין י׳:ג׳) שעשרת השבטים לא יחזרו, כמו היום ההולך ואינו חוזר⁴:

וכנגד מלכות מדי וכשדים אמר עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, שלא היו נידונים ישראל רק בהסתרת פנים לבד⁵, כאילו ה׳ לא ישים עיניו עליהם לנחותם הדרך⁶, אבל לא יתייסרו ישראל מאוד תחת מלכות זאת:

וכנגד מלכות יוון וגם כן תחילת מלכות אדום, שכל מגמת פניהם לא היתה כי אם להסיר ישראל מתחת כנפי השכינה בגזירות קשות שלא יתעסקו בתורה ושלא יקיימו המצוות, כמבואר בתלמוד שלנו⁷, אמר עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, כי כל היום צריך לחדש מחשבות משום קיום התורה והמצוות שלא יתעוללו עליהם מלכות יון הרשעה ומלכות רומי בתחילת מלכותו:

וכנגד אורך גלות ומלכות אדום אמר, עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי, כי הוא המתגדל ומתפאר באורך מלכותו והצלחתו ואורך גלות ישראל:

1. ׳למנצח מזמור לדוד עד אנה ה׳ תשכחני נצח, זהו שאמר הכתוב (זכריה ז׳:י״ג) ׳ויהי כאשר קרא ולא שמעו – כן יקראו ולא אשמע׳, מידה כנגד מידה, אמר הקב״ה, לפי שאמרתי ארבעה פעמים ׳עד אנה׳, כדכתיב ׳עד אנה ינאצוני׳, ו׳עד אנה לא יאמינו בי׳, ׳עד אנה מאנתם׳, ׳עד מתי לעדה הרעה׳, אף אתם עתידין לומר ארבעה פעמים ׳עד אנה׳, ועתיד אני למסור אתכם ביד ארבעה מלכיות, ואתם אומרים בעת צרתכם ארבעה פעמים ׳עד אנה׳, ׳עד אנה ה׳ תשכחני נצח׳ – במלכות בבל, ׳עד אנה תסתיר פניך׳ – במדי ופרס, ׳עד אנה אשית עצות׳ – ביון, ׳עד אנה ירום אויבי עלי׳ – באדום הרשעה׳.

2. לשה״כ בדברי הימים ב׳ (י טו), כלומר הסיבה והגורם.

3. ע״פ להלן (תהלים ק״ו:ל״ה).

4. מתחילה היה כתוב ׳ונשתמדו רובם ולא כולם׳, והוא כרש״י שם (ד״ה ׳אין עתידים לחזור׳) שירמיה החזיר מקצתם, ותוקן ׳לא רובם אלא כולם׳. וראה תוספות יו״ט שם. [ויל״ע, כי מבואר כאן שגלות סנחריב בכלל גלות בבל, ובפרקים הקודמים (י ג-ו, יא ב-ה) ציטט לשונות שנאמרו בנבוכדנצר על סנחריב, אף שנבוכדנצר מלך בבל השמיד את מלכות אשור].

5. ראה חולין (קלט:) ׳אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר׳, ובמהרש״א שם, וראה מגילה (יב.) ׳לא עשה עמהן אלא לפנים׳.

6. אולי מרמז לכך שאילו זכו היו נעשים להם ניסים בימי עזרא כביציאת מצרים (ראה מש״כ מאמר הנדפס בסוף פירוש זכריה), והיו זוכים לענן להראותם הדרך.

7. על מלכות יוון, ראה ראש השנה (יח:), ב״ר (ב ד). ועל ׳מלכות הרשעה׳ – אדום, ראה ברכות (סא:), שבת (מט.), שם (קל.), ראש השנה (יט.), תענית (כח.), ב״ב (ס.), סנהדרין (יד.).

למנצח – תפלה לה׳ בל ישכחהו ובל יסתיר פניו ממנו בשני מיני עזיבות והסתרת פנים אשר יקרה אל החוטאים.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל

(ב) עַד⁠־אָ֣נָה יְ֭הֹוָהי֭״י תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד⁠־אָ֓נָה׀ תַּסְתִּ֖יר אֶת⁠־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃

How long, Hashem? Will You forget me forever? How long will You hide Your face from me?

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עַד אָן יְיָ תַּשְׁלִינַנִי לְעָלְמִין עַד אָן תִּטְמוֹר זִיו אַפָּךְ מִנִי.

How long, O LORD, will you neglect me forever? How long will you hide the splendor of your face from me?

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

למנצח מזמור לדוד עד אנה ה׳ תשכחני נצח – אמר ר׳ יצחק מדה כנגד מדה לפי שאמרתי ארבעה פעמים עד אנה ה׳, כך אני עתיד למסור אתכם ביד ארבע מלכיות ואתם עתידים לומר עד אנה ה׳ ארבעה פעמים, אני אמרתי עד אנה מאנתם, עד אנה ינאצוני, ועד אנה לא יאמינו בי, עד מתי לעדה הרעה הזאת, ואתם אומרים לפני ארבעה פעמים עד אנה, עד אנה תשכחני, עד אנה תסתיר את פניך, עד אנה אשית עצות, עד אנה ירום אויבי, עד אנה ה׳ תשכחני נצח בבבל, עד אנה תסתיר במדי, עד אנה אשית עצות ביון, עד אנה ירום אויבי באדום. ד״א עד אנה ה׳ תשכחני נצח, אנשית מה דאמרת לשמואל וגם נצח ישראל לא ישקר. א״ר ברכיה מעשה בזקן אחד שישב ודרש כל אלמנה ויתום לא תענון, אלמנה אחת שמעה אותו אתיא לגביה אמרה זיל השתא ובתר כן אתיא, א״ל אי לאו דשמעית יתם אומר כל אלמנה ויתום לא תענון לא אתיתי לגביך ואת אמר לי זיל ואתיא, כך אמרו ישראל לפני הקב״ה לא באנו אלא דסמיכין אנן על דכתיב כי לא לנצח ישכח אביון ואת מנשי יתנא.

רמז תרס

עד אנה ה׳ תשכחני – אמר להם הקב״ה ואני שכחתי אתכם הלא אתם שכחתם אותי דכתיב שכחו אל מושיעם, וכי אני הסתרתי פני מכם והלא אתם הסתרתם פניכם ממני שנאמר כי פנו אלי ערף ולא פנים. אמר להם הקב״ה בעולם הזה הסתרתי פנים מכם אבל לעולם הבא כי עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון.

אלי כם יא רב תג׳עלני כאלמנסי גאיה, וכאלמחג׳ובה רחמתך עני.

ה׳! עד כמה תעשה אותי כמו הנשכח לגמרי. או כזה שהרחמים שלך מוסתרים ממנו.

עד, עד מתי ה׳ תשימני כנשכח לנצח וכאלו נסתרים רחמיך ממני.

(ב-ד) עד אנה ייי קו׳ המות פי פן אישן המות ליס בתמייז לאן אלתמייז נכרה והמות מערפה לכנה פי מוצׄע אלגאיה כאנה קאל עד מות כמא קאל היטב חרה לי עד מות (יונה ד:ט).

(2-4) “How long, O Lord.” The word ‘death’ in “lest I sleep the sleep of death” is not a specifier as the specifier is indefinite whereas “ha-Mâwęṯ” is definite.⁠¹ Therefore, it is in place of the object as if it said ‘until death,’ as if it said “so deeply that I want to die” (Jonah 4:9).⁠²

1. As if the verse said, lest I sleep of death.

2. The definite article indicates the missing particle, i.e. until death. Cf. Ibn Ezra.

עד אנה – ארבעה פעמים כנגד ארבע מלכיות. ובשביל כל ישראל נאמר.

How long Four times, corresponding to the four kingdoms [Babylon, Persia, Greece, and Edom] and it is stated concerning all Israel.

למנצח – עד אנה – הטעם אם לא יהיה נושע מאיביו ידמה לעיני בני אדם כי אלהיו שכחו או לא ידע^א אשר קרהו.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י לונדון 24896: ״ראה״. המלה חסרה בכ״י מנטובה 13.

HOW LONG. If David is not saved from his enemies then people will think that God¹ has forgotten him and is not aware of what happened to him.⁠²

1. Lit., “his God.”

2. Lit. “Its meaning is, If he is not saved from his enemies then people will think that his God has forgotten him and is not aware of what happened to him.”

עד אנה י״י תשכחני נצח – כמו עד מתי תשכחני. לפי שתניחני ביד אויבי זה כמה שנים יאמרו האמות כי שכחתני.

עד אנה תסתיר את פניך ממני – או יודע אתה בעניי ותסתיר פניך ממני, שלא תרצה לפנות אלי.

ובדרש (שוחר טוב בשנויים): זה הוא שאמר הכתוב: ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע (זכריה ז׳:י״ג). אמר רבי יצחק: מדה כנגד מדה. אמר הקדוש ברוך הוא לפי שאמרתי ארבע פעמים עד אנה: עד אנה מאנתם (שמות ט״ז:כ״ח), עד אנה ינאצני (במדבר י״ד:י״א), ועד אנה לא יאמינו בי (במדבר י״ד:י״א), עד מתי לעדה הרעה הזאת (במדבר י״ד:כ״ז): כך אני עתיד למסור אתכם ביד ארבע מלכיות, ואתם תצעקו לפני ארבע פעמים: עד אנה י״י תשכחני נצח בבבל. עד אנה תסתיר את פניך ממני במדי. עד אנה אשית עצות בנפשי (למטה ג) ביון. עד אנה ירום איבי עלי (שם), באדום.

עד אנה ה׳ תשכחני [נצח]. בלתי אות תקות גאולה, עד שנתייאשו רוב הדור ממנה¹: [עד אנה] תסתיר את פניך. מעבור תפילה² לרצון לפניך³:

1. אין שכחה לפני כסא כבודו, אלא הכוונה ׳עד מתי תשכחני, לפי שתניחני ביד אויבי זה כמה שנים׳ (רד״ק) מבלי להראות לי כל אות לעורר בי את תקוות הגאולה, ובכך נתייאשו ישראל מן הגאולה.

2. ע״פ לשה״כ באיכה (ג מד).

3. שאין התפילה עוברת ובאה לפניך להיות לרצון. ׳עד אנה תסתיר את פניך ממני, או יודע אתה בעניי ותסתיר פניך ממני, שלא תרצה לפנות אלי׳ (רד״ק). וראה ברכות (לב:) ׳ואמר רבי אלעזר, מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי..., רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנאמר סכותה בענן לך מעבור תפלה׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

עד אנה⁠־ ׀ תסתיר – בגרמי׳ וכן עד אנה ירום.

עד אנה – עד מתי.

נצח – לעולם.

עד אנה – עד מתי אהיה נד ומטולטל וכי תשכחני נצח.

עד אנה – העון יסבב לפעמים שכחה, ולפעמים יסבב הסתרת פנים, השכחה הוא עת הגדיל בחטא כ״כ עד שיסלק ה׳ השגחתו ממנו מכל וכל ואז לא ייטיב לו ולא ירע, אך הוא מסור אל המקרה בכל עניניו, והסתרת פנים הוא בעת ישגיח ה׳ עליו להענישו על עונו שאז אינו שכוח אצל ההשגחה העליונה, רק שהעונש ההשגחיי הזה נעלם ונסתר באמצעים טבעיים, שיענישהו ע״י אויבים ומעיקים וכדומה, עד שנדמה לו שהרעות באו עליו במקרה או בטבע, שאז ידמה ה׳ כמסתר פנים ממנו, שהמסתיר פנים הוא רואה את הדבר ואינו נראה ממנו, וכן ה׳ משגיח אז על האדם רק שאין האדם מכיר שהוא עונש השגחיי, על הראשון התפלל עד אנה ה׳ תשכחני נצח – ועל השני התפלל עד אנה תסתיר את פניך ממני.

תשכחני נצח – תשכחני תמיד, עד אנה יכלו ימי ביגון ואין בהם גם אחד לי יום מנוחה שאוכל לומר שבו אתה נושא פניך לי.

(ג) עַד⁠־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד⁠־אָ֓נָה׀ יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃

How long shall I take counsel in my soul, having sorrow in my heart by day? How long shall my enemy be exalted over me?

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עַד אָן אֲשַׁוֵי מִלְכָּא בְּנַפְשִׁי דְוָנָא בִּלְבָבִי יְמָם עַד אָן יִתְּרָם בְּעֵל דְבָבִי עֲלָי.

How long will I put warnings in my soul, suffering in my heart daily? How long will my enemy vaunt himself over me?

עד אנה אשית עצות – זה שאמר הכתוב (אסתר ג׳:א׳) אחר הדברים האלה גדל המלך. א״ר יעקב עד היכן גידלו עד עץ של חמשים אמה. מעל כל השרים עד דיחמוניה על חמשים אמה. כ״ף עשרים למ״ד שלשים.

עד אנה אשית – אף על פי שאני משועבדת במלכיות תורה ומצוות שנתת לי אני עושה אותן בנפשי. מילה אני עושה. שבת אני עושה ומשמרת.

דבר אחר: עצות בנפשי – לקיים תורתך בנפשי אני עושה מפני הגזירות מפני שאומות העכו״ם גוזרין גזירות עלי לבטל תורתך ואלהותך ואני נותנת נפשי עליהן.

עד אנה אשית עצות בנפשי – אע״פ שאני משועבדת למלכיות תורה ומצות שנתת לי אני עושה אותם בנפש, מילה אני עושה ושבת (חלה) אני עושה ומשמרה.

דבר אחר: עצות בנפשי – לקיים תורתך בנפשי אני עושה מפני הגזרות מפני שעו״א גוזרים גזרות עלי לבטל תורתך ומצותיך ואני נותנת נפשי עליהם לכך נאמר ארבעה פעמים עד אנה כנגד ארבע מלכיות.

ואלי כם אדיר אלמשוראת פי נפסי לילא, ואלחסראת פי קלבי נהארא, אד׳ ארתפע עליי עדווי.

ועד כמה אחזיר עצות בעצמי בלילות. והיגונות בתוך הלב שלי בימים. לפי שהאויב שלי מתנשא עלי.

עד, ועד כמה אשית עצות בנפשי לילה והיגונות בלבבי יומם מחמת שאויבי מתרומם עלי.

הוספתי בתרגום אשית עצות בנפשי לילה, מכיון שסמוך לו יגון בלבבי יומם.

זדת פי אלאכ׳ראג׳ אשית עצות בנפשי לילה למא אתבעה יגון בלבבי יומם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 2]

כשראה ראה דוד שהרשעים מתרוממין על הצדיקים צווח וצועק במזמור שיני ע⁠[ד אנ]⁠ה ירום אובי^א עלי.

א. בכ״י בשיכול אותיות: ״איוב״.

עד אנה – אחשב ואשית עצות בנפשי כל עת בעבור היגון שהוא בלבבי יומם בעבור שירום איבי עלי.

HOW LONG. How long shall I plan and continually take counsel in my soul, due to the sorrow that is in my heart¹ by day, because my enemy is exalted over me.

1. Our verse literally reads: How long shall I take counsel in my soul, sorrow in my heart. Ibn Ezra explains that sorrow in my heart is to be interpreted, due to the sorrow that is in my heart.

עד אנה אשית עד אנה – אצטרך להשית

עצות בנפשי – איך אמלט מהצרה שאני בה?

יגון בלבבי יומם – אפילו היום שאדם מתעסק בצרכי העולם ושוכח יגונו אני לא כן. וכי כל כך הן צרותי רבות, כי לא יסור יגון מלבי יומם.

עד אנה ירום איבי עלי – שהוא מושל בי?

[עד אנה אשית] עצות [בנפשי]. להשיג צרכי חיי שעה: יגון [בלבבי]. ו׳אשית יגון׳ בלבי מעושק וגזל האומות: [עד אנה] ירום אויבי עלי. בגזירות מונעות מעסוק בתורה ובמצוות¹:

1. ׳שכולם מגמת פניהם לא היתה כי אם להסיר ישראל מתחת כנפי השכינה בגזירות קשות שלא יתעסקו בתורה ושלא יקיימו המצוות, כמבואר בתלמוד שלנו׳ (שיעורים), ואכן מצינו שכל גזירותיהם על שמירת תורה ומצוות: על מלכות יוון: בראש השנה (יח:) איתא שגזרה מלכות יון שמד שלא להזכיר שם שמים על פיהם. ובב״ר (ב ד) ׳וחושך - זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל׳. ועל מלכות אדום הנקראת בש״ס ׳מלכות הרשעה׳: בברכות (סא:) ׳פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה׳, ובשבת (מט.) שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו, ושם (קל.) שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ובראש השנה (יט.) שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות, ובתענית (כח.) ׳פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה, ושלא יביאו ביכורים לירושלים, והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל׳. ובב״ב (ס.) ׳מיום שפשטה מלכות הרשעה, שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות, ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן, ואמרי לה לישוע הבן׳, ובסנהדרין (יד.) ׳שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן – יעקרו׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אשית עצות – אשים עצות איך להמלט מן היגון אשר בלבבי כל היום.

עד אנה – נגד מ״ש עד אנה ה׳ תשכחני נצח, מבקש עד אנה אשית עצות בנפשי – כי האיש הבלתי מושגח מה׳ ונעזב אל המקרה, הגם שעניניו מצליחים ע״פ הטבע, נפשו הרוחניית מרגשת כי סר צילה מעליה והיא דואגת ע״ז ומלאה יגון, ועז״א עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי – כי לבבו מלא יגון הגם שהוא יומם – ר״ל ששעתו מצלחת לו שזה מכונה ביום, בכל זאת לבבו מלא יגון ונפשו תשית עצות לה כי מרגשת שהיא נעזבת מה׳, ונגד מ״ש עד אנה תסתיר את פניך ממני אמר עד אנה ירום אויבי עלי – כי אז יקבל עונש ע״י אויבים ומעיקים.

אשית עצות בנפשי – נראה שגם מזמור זה כמו סימן ד׳ וסימן ו׳ אמרו דוד בלילה טרם יישן, כי כן כתוב יגון בלבבי יומם, האירה עיני פן אישן, והיה מתאונן ואומר עד אנה בהניחי ראשי על כר מראשותי אצטרך לחשוב מחשבות לבלתי אפול ביום מחר ביד אויבי.

יגון בלבבי יומם – כל היום אני ביגון וחרדה המטרפת דעתי ורק בלילה שאני שוקט אני יכול להעמיק תחבולה להמלט.

ירום אויבי – מקנאי גדולתי וגבורתי יצליחו בעלילות שוא עלי אל שאול ויקבלו ממנו נכסים וכבוד בעוד שאני מגורש מארצי.

(ד) הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן⁠־אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת׃

Behold, and answer me, Hashem, my God. Lighten my eyes, lest I sleep the sleep of death,

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִסְתַּכֵּל וְקַבֵּל צְלוֹתִי יְיָ אֱלָהִי אַנְהִיר עֵינַי בְּאוֹרַיַתָךְ דִלְמָא אֱחוֹב וְאֶדְמוּךְ עִם חַיָבֵי מוֹתָא.

Pay heed and receive my prayer, O LORD my God; illumine my eyes by your Torah, lest I sin and sleep with those who deserve death.

הביטה ענני ה׳ אלהי האירה עיני פן אישן המות – דלא נעתק בשינתא דעכו״ם.

האירה עיני פן אישן המות – דלא נעתק בשינתא דמיתה אלא קרב תחיית המתים. דבר אחר דלא נעתק בשינתא דמלכוותא.

אללהם יא רב אנט׳ר אליי ואג׳בני, ואצ׳י לי בצרי כלא אנאם נומהֵ אלמות.

ה׳ אלוהים! תסתכל אלי ותענה אותי. ותאיר לי את העינים ראיה שלי כדי שלא אישן שינת מיתה.

פן, פן אישן שנת המות.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 2]

פן אישן המות – שהמיתה נקראת שינה, וישנו שנת עולם (ירמיהו נ״א:ל״ט).

lest I sleep the sleep of death For death is called sleep: "and sleep a perpetual sleep" (Yirmeyahu 51:39).

הביטה – כנגד תסתיר את^א פניך (תהלים י״ג:ב׳).

פן אישן – שנת המות, כי השמות בכח הפעלים.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״את״.

BEHOLD THOU, AND ANSWER ME. This is in contrast to How long wilt Thou hide Thy face from me? (V.1).

LEST I SLEEP. The sleep of death, for verbs imply nouns.⁠¹

1. Our text reads, pen ishan ha-mavet. This literally means, lest I sleep of death. According to Ibn Ezra, the verb ishan implies the noun shenat (sleep of). Thus pen ishan ha-mavet should be rendered, lest I sleep the sleep of death.

הביטה ענני י״י אלהי – כנגד מה שאמר: תסתיר את פניך ממני אמר: הביטה ענני י״י אלהי. אתה י״י והיכלת בידך להושיעני, ואתה אלהי ושופט משפטי מיד איבי.

האירה עיני פן אישן המות – כי אני בחשכה בתרדמת הגלות והצרות, וקודם שאישן שנת המות ענני והאירה עיני.

הביטה. ׳ראה עניי׳ (לעיל ט יד)¹: ענני. ׳אל תסתר פניך׳ (להלן כז ט)²: האירה עיני. בתורה ובמצוות, ולא ימנעוני מזה צרות חיי שעה ו׳יגון׳ הגזל הנזכר³: פן אישן המוות. הנצחי, שהוא אבדון הנפש⁴:

1. כנגד מה שאמר ׳עד אנה תשכחני׳, אמר ׳הביטה׳.

2. כנגד מה שאמר ׳עד אנה תסתיר את פניך ממני׳, אמר ׳ענני׳.

3. עושק וגזל האומות בגלות הלז, שהזכיר בפסוק הקודם.

4. ׳כי אני בחשכה בתרדמת הגלות והצרות, וקודם שאישן שנת המוות - ענני והאירה עיני׳ (רד״ק). לא מות הגוף, כי אם אבדן הנשמה ע״י שנכנע לעבור על דת בגלל הצרות שהגויים עושים.

והתפלל ואמר, הַבִּיטָה עֲנֵנִי ה׳ אֱלֹהָי, הָאִירָה עֵינַי בתורה פֶּן אִישַׁן שנת מָּוֶת¹, כי בעוונותינו לאורך הגלות נשתכחה תורה מישראל, ׳אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׳ (ירמיה מ״ט:ז׳)², כי הזמן שהוא עת לעשות לה׳ ולעסוק בתורתו³, איש את רעהו יעזורו נגד [... ....]⁠⁴ הקמים כל היום להתעולל עלילות עלינו, ותמיד כל היום שמנו מנואץ⁵:

1. בנדפס: ׳פן אישן המוות – הנצחי, שהוא אבדון הנפש׳.

2. מפרש שבגלל אדום ׳אבדה חכמה מבנים׳ – מישראל, ראה חגיגה (ה:).

3. הזמן שהיה ראוי לעסוק בו בתורה, ראה פירושו לאבות (ג׳:ה׳).

4. מחוק בכוונה.

5. ע״פ ישעיה (נב ה).

הביטה – ראה בעניי וענני.

האירה עיני – להתחכם בעצה מועלת להנצל מיד האויב כי פן אהיה נלכד בידו ואישן שינת המות כי יאבד נפשי.

הביטה – נגד העת שהוא שכוח מה׳ מבקש הביטה עלי בעין השגחתך וענני האירה עיני – מציין שאז עיניו הרוחנים הולכים חשכים ונפשו ישינה בתרדמת המות הנפשי והשכלי, כי החיים האמתיים הם החיים הנפשיים השכליים אשר יחיה בהתהלכו לפני ה׳ (כמ״ש ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום) לא כן חיי ההרגש והתנועה שהם חיי הבהמה והם המות האמתי לנפש האלהית, וע״ז בקש האירה עיני פן אישן המות – כי נפשי ישינה אז שובתת מרוחניותה עד שתכרת משרשה ותמות מות הנפש.

הביטה – כל הבטה מרחוק (ומביט בנקלה ילבט); והשתמש כאן בפעל הביט ולא בפעל השקיף, מפני שאמר למעלה תשכחני, א״כ רחוק הוא ממני.

(ה) פֶּן⁠־יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכׇלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט׃

lest my enemy say, "I have prevailed against him"; lest my adversaries rejoice when I am shaken.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

דִלְמָא יֵימַר יִצְרָא בִישָׁא אַשְׁלַטְתֵּיהּ מְעִיקַי יְרַנֵנוּן מְטוּל אֶסְטֵי מֵאָרְחָתָךְ.

Lest the evil impulse¹ should say, “I have taken control of him,” [lest] my oppressors rejoice because I stray² from your paths.

1. Evil impulse: my enemy.

2. Stray: have strayed.

(ה-ו) פן יאמר אויבי יכלתיו – אמר הקב״ה לדוד דוד באיזה טרמוסיא אתה אומר דברים הללו. אמר לו שאני בוטח בך על חסדך שנאמר: ואני בחסדך בטחתי. באותו החסד שנאמר בך (שם קי״ט:ס״ד) חסדך ה׳ מלאה הארץ. (שם צ״ד:י״ח) אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה׳ יסעדני.

פן יאמר אויבי יכלתיו – אמר ליה הקב״ה לדוד באיזה טרמיסא אתה אומר דברים הללו, א״ל שאני בוטח בחסדך שנאמר ואני בחסדך בטחתי, באותו חסד שנאמר בו חסדך ה׳ מלאה הארץ, אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה׳ יסעדני.

וכלא יקול עדווי קד קוית בה, פאנהם יסרון אן מלת.

וכדי שלא יאמר האויב שלי כבר התגברתי עליו. ועוד שאויבי ישמחו אם אסטה מהדרך (הישר).

ויכלתיו יעני בה יכלתי ממנו מתֺל חזקתני ותוכל (ירמיהו כ:ז).

“I have overcome him” the suffix means prevailed over him, as in “You overcame me and You prevailed.” (Jer. 20:7) ¹

1. It is intransitive. So too Ibn Ezra, anonymously.

פן יאמר – יכלתיו – יכול פועל עומד, על כן יכלתי לו, כמו: ויזעקוך (נחמיה ט׳:כ״ח) – ויזעקו אליך או לך.

LEST MINE ENEMY SAY: I HAVE PREVAILED AGAINST HIM. Yakhol (I have prevailed) is intransitive.⁠¹ Hence the meaning of yekholtiv is, I have prevailed against him.⁠² Compare, va-yizakukha³ (Neh. 9:28). The latter means, They cried unto Thee (elekaha) or thy cried to Thee⁴ (lekha).⁠⁵

1. Even though it has the form of a transitive verb. Intransitive verbs are not combined with personal pronouns. However, yekholtiv which is a combination of yakholti (I have prevailed) and oto (him) is. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Rather than I have prevailed him. See previous note.

3. This rather than va-yizaku (and they cried) appears to be the correct reading. Filwarg.

4. Rather than they cried you. The point is va-yizakukha is intransitive even though it has the form of a transitive verb.

5. In Hebrew there is a difference in nuance between elekha and lekha. The difference does not come through in English translation.

פן יאמר איבי יכלתיו צרי יגילו כי אמוט – יכלתיו – יכלתי לו ולא יקום מתחתי עוד.

פן יאמר אויבי יכלתיו. להעבירו על דת¹:

1. ׳יכלתיו׳ - כמו יכולתי לו (אבע״ז, רד״ק).

ועוד אמר, ׳הביטה ענני׳ פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו, כמו שאמר משה (דברים ל״ב:כ״ז) ׳פן יאמרו ידינו רמה ולא ה׳ פעל כל זאת׳¹. ועוד ׳הביטה ענני׳ כי צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט. ולשון ׳מוט׳ – ר״ל לא עומד ולא נופל, רק כמשוגע ההולך אנה ואנה, לא נופל ולא עומד, וכן אמר (ישעיה כ״ד:י״ט) ׳מוט התמוטטה ארץ׳². ואמר כי האויבים ׳יגילו׳ שרואים אותנו מתמוטטים בדעות התורה בעוונותינו שרבו, כי נשכחה תורת אלקינו מאתנו, והיינו כחולמים³:

1. בנדפס פירש ׳פן יאמר אויבי יכלתיו – להעבירו על דת׳. והוא עולה בקנה אחד עם פירוש רבינו לדברים שם: ׳לולי כעס אויב אגור – שמתוך כעס שיכעסו על אותם השרידים יש לחוש פן ינכרו צרימו – פן ימשכו את לב השרידים להיות בני נכר כמותם, פן יאמרו – לאותם השרידים ידנו רמה – להכחיד את ישראל מגוי ונשארתם מתי מספר׳.

2. ע״ד זה להלן (תהלים טו ה, כא ח, נה ד, קיב ו, קכא ג, קכה א). ובכל הנדפס לא מצינו פירוש זה ל׳התמוטטות׳.

3. השווה הקדמת רבינו לפירוש התורה: ׳כי אמנם מקוצר רוח ומעבודת וטרדת בני עמנו בארץ לא להם מפני נוגשים אצים יום יום להומם ולאבדם, המה כאדם שמו פניהם עיניהם ולבם על בצעם, למחסה ולמסתור מזרם זרים ילדי יום סובבים כדבורים, עד אפס מקום וזמן נאות להביט נפלאות מתורתנו, ובכן היו כחולמים בקרב עמים׳.

יכלתיו – מלשון יכולת וכח.

פן יאמר – אם לא למעני תעשה, עשה פן יאמר האויב יכלתיו ורמה ידי וצרי ישמחו כאשר אהיה נוטה ליפול בארץ.

אויביו, צרי – הצר מציר בפועל והאויב דורש רעה ואינו מציר בפועל ויתבאר לקמן (פ״ט כ״ג).

פן – ונגד מ״ש עד אנה ירום אויבי עלי, אמר פן יאמר אויבי יכלתיו – ויש הבדל בין צר ואויב – שהצר הוא המציר בפועל, והאויב דורש רעה ואינו מציר בפועל, ואומר רבותא שע״י שהסתיר ה׳ פניו ממנו הוא ניתן ביד מעיקיו עד שהאויב הגם שאין דרכו ללחום אתו בפועל רק דורש רעתו בסתר, יאמר יכלתיו, כאלו במה שדרש רעתו די להפילו ולא היה צריך ללחום נגדו כלל, והצר שדרכו ללחום יראה שהתמוטט מעצמו ע״י השגחת ה׳.

צרי יגילו – ויתפארו עליך לאמר תחבולתנו הושיעה לנו, רק אני הבוטח בחסדך אם אושע באופן שיגל לבי איחס הישועה לך ולא לגבורתי ואשירה לה׳ הגומל לי חסדים טובים, ומתוך שגם בעולם הזה אדם אוכל פרי מעשיו השתמשו בפעל גמל (בחילוף אות למ״ד ברי״ש גמר על דרך שלם בשתי הוראותיו שׁהשִׁלּום והגמול באים אחר תשלום וגמר הדבר) לא בלבד להוראת נתינת שכר רק ג״כ להוראת הטבה גם אם תהיה חסד גמור; וההפרש בין שלם לגמר נ״ל שהראשון מורה מעשה שלם ומתוקן בלי חסרון, והשני מורה שנגמרה המלאכה הן שלמה הן חסרה, ובכן תתכן הוראת עשות חסד לשרש גמל ולא לשרש שלם.

(ו) וַאֲנִ֤י׀ בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃

But I, in Your kindness I trust.⁠¹ My heart shall rejoice in Your salvation; I will sing² to Hashem for He has dealt well³ with me.

1. But I... trust | וַאֲנִי... בָטַחְתִּי – Alternatively: "I have trusted". The verse includes the pronoun "I" even though this is known through the suffix of "בטחתי". This serves to emphasize the word, and thus to highlight the shift in tone presented by this verse as the psalmist moves from feelings of distress to trust in Hashem..

2. I will sing | אָשִׁירָה – This elongated form of the imperfect, including the ⁠־ָה ending, is known as a cohortative and generally indicates not just an announcement of a future action, but either a request for permission ("let me...⁠") or a strong determination to undergo the action.

3. dealt well | גָמַל – This root can be used for both negative and positive recompense. The translation has inserted "well" based on the context.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲנָא בְּטוּבָךְ אִתְרַחֲצֵית יְרַנֵן לְבָבִי בְּפוּרְקָנָךְ אֲשַׁבַּח קֳדָם יְיָ מְטוּל דִפְרִיעַ עֲלָי טָבְתָא.

But I have placed my trust in your goodness, my heart will rejoice in your redemption; I will give praise in the LORD's presence because he rewards me with good things.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

דבר אחר: ואני בחסדך בטחתי – בתורה. כמה דאת אמר (משלי ל״א:כ״ו) ותורת חסד על לשונה.

יגל לבי בישועתך – א״ר אבהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתו של הקב״ה היא ישועתן של ישראל. יגל לבי – בישועתנו אין כתיב אלא בישועתך – אמר דוד ישועתך הוא ישועתנו.

דבר אחר: ואני בחסדך בטחתי – בבבל. יגל לבי בישועתך – במדי. אשירה לה׳ – ביון. כי גמל עלי – באדום.

דבר אחר: כי גמל עלי – אמר להן הקב״ה לישראל פרעו לי מה שקדמתי לכם בעולם הזה ואני אגמול לכם לעתיד לבוא. אמרתי לכם נסכו לפני בחג מים בעולם הזה וכבר קדמתי לכם (במדבר כ״א:י״ז) עלי באר ענו לה. ואני פורע לכם (יואל ד׳:י״ח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. אמרתי לכם שתטלו לפני לולב ותהללו כבר קדמתי לכם (תהלים קי״ד:ו׳) ההרים תרקדו כאילים. ואני פורע לכם לעתיד לבוא (ישעיהו נ״ה:י״ב) ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה. אני אמרתי לכם תעשו לי סוכה וכבר קדמתי לכם (ויקרא כ״ג:מ״ג) כי בסוכות הושבתי. ואני פורע לכם לעתיד לבוא (ישעיהו ד׳:ו׳) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. (איוב מ״א:ג׳) מי הקדימני ואשלם. הוי אשירה לה׳ כי גמל עלי.

רמז תרסא

דבר אחר: ואני בחסדך בטחתי – בתורתך כמה דאת אמר ותורת חסד על לשונה. יגל לבי בישועתך, אמר ר׳ אבהו זה אחד מן המקראות הקשים שישועתי של הקב״ה ישועתן של ישראל, יגל לבי בישועתנו אין כתיב כאן אלא בישועתך אמר דוד שישועתנו הוא ישועתו. ד״א ואני בחסדך בטחתי בבבל, יגל לבי בישועתך במדי, אשירה לה׳ ביון, כי גמל עלי באדום, אמר הקב״ה לישראל פרעו לי מה שקדמתי לכם בעולם הזה ואני אגמול לעתיד לבא נסכו לפני מים בעולם הזה כי כבר קדמתי לכם עלי באר ענו לה, נסכו לפני יין בעולם הזה ואני אגמול לכם לעולם הבא יטפו ההרים עסיס, תטלו לפני לולב בחג ותהללו וכבר קדמתי לכם ההרים רקדו כאילים, ואני פורע לכם לעתיד לבא ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה, אמרתי שתעשו סוכה וקדמתי לכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ואני פורע לכם לעתיד וסוכה תהיה לצל יומם, הוי אשירה לה׳ כי גמל עלי.

ואנא קד ות׳קת באחסאנך וקלבי יסר בגות׳ך, אסבח ללה שכרא אד׳ תפצ׳ל עליי.

ואני כבר בטחתי בהטבתך. ולבי ישמח בישועה שלך אשבח לה׳ כשאני מודה (נ״א: בתודה) כשתגמול אותי חסד.

אשירה, אשירה לה׳ שיר תודה כאשר יגמלני חסד.

ואני – ואין לי חסד שאבטח בו כי אם בחסדך, ולמען זה הבטחון יגל לבי.

BUT AS FOR ME. There is no mercy for me to trust in but Yours. It is because of this trust that my heart rejoices.

ואני בחסדך בטחתי – הם חושבים כי אין לי מושיע. ואני בחסדך בטחתי שתושיעני.

יגל לבי בישועתך – כנגד צרי יגילו כי אמוט. וכשתושיעני יגל לבי, והם יאבלו.

אשירה לי״י – אז כשיושיעני אשירה לי״י ואומר לו הודאות.

כי גמל עלי – ולא ישנתי שנת המות.

ובדרש (שוחר טוב): כנגד ארבע צעקות ארבע נחמות: ואני בחסדך בטחתי בבבל. יגל לבי בישועתך במדי. אשירה לי״י ביון. כי גמל עלי באדום.

ואני בחסדך בטחתי. ׳ואני׳ אשר ׳בטחתי בחסדך׳ בגלות, יגל לבי בישועתך¹, ואז אשירה שיר חדש²:

1. בזכות שבטחתי בגלות, וראה ישעיה (כה ט) שפירש רבינו שאחת הסיבות שיזכו ישראל לגאולה משום ׳שקִוִּינוּ לוֹ שיראה בעניינו, ׳אשרי כל חוכי לו׳ (שם ל יח)׳.

2. ׳שיר חדש׳ הוא עניין השייך רק לעתיד לבוא, כמבואר בשמות רבה (כג יא) ׳כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות וכו׳, אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו וכו׳, באותה שעה אומרים שיר - לשון זכר, שנאמר שירו לה׳ שיר חדש׳. וראה מש״כ רבינו בישעיה (ל כט).

ואחר כך אמר, מ״מ אֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, ולא מצידנו, רק מצד ׳חסדך׳ בטחתי¹, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אף גילת ורנן², ואז אָשִׁירָה לַה׳ לעתיד לבוא כִּי גָמַל עָלָי:

1. שגם זה שבטחנו בו הוא מחסדי ה׳. ובנדפס פירש בזכות שבטחתי בגלות, וראה בפירושו לישעיה (כה ט) שאחת הסיבות שיזכו ישראל לגאולה היא משום ׳שקיוינו לו שיראה בעניינו׳.

2. לשה״כ בישעיה (לה ב) על העתיד לבוא ׳פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן׳, וראה מש״כ שם.

יגל לבי – במקצת ספרים יגל בטעם אחד לבד בגימ״ל.

ואני – מעולם כאשר בטחתי בחסדך היה לבי שמח בהישועה הבאה ממך.

אשירה – גם עתה אשירה לה׳ כאשר יגמול עלי חסדו.

יגל – גדר הגילה על דבר חדש וזה הבדלו מן שמחה.

ואני בחסדך בטחתי יגל לבי – גדר הגיל ששמח על דבר טוב שלא קוה עליו מעולם ובשורה טובה פתאומית, עפ״ז יאמר שהגם שאני בטחתי בחסדך עד שהתשועה אינה דבר חדש אצלי כי בטחתי ע״ז, מ״מ יגל לבי בישועתך כשמח על דבר שלא קוה עליו, כי אני בטחתי רק בחסדך, שתעשה לי מצד החסד לא מצד הגמול כי איני ראוי לזה, ועתה אשירה לה׳ כי גמל עלי מצד הגמול, בטובו חשב לי כאלו אני ראוי לזה מצד מעשי וזה שמחה חדשה, שלא קויתי עליה.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים יג – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים יג, מדרש תהלים תהלים יג, ילקוט שמעוני תהלים יג, רס"ג תפסיר ערבית תהלים יג, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים יג, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים יג, רס"ג פירוש תהלים יג – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים יג – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים יג – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים יג, ר"י קרא תהלים יג – מהדורת פרופ' מאורו פיראני (כל הזכויות שמורות), אבן עזרא ב׳ תהלים יג, רד"ק תהלים יג, ר"ע ספורנו תהלים יג – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים יג – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים יג, מצודת ציון תהלים יג, מצודת דוד תהלים יג, מלבי"ם ביאור המילות תהלים יג, מלבי"ם ביאור הענין תהלים יג, הואיל משה תהלים יג

Tehillim 13 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 13 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 13, Yalkut Shimoni Tehillim 13, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 13, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 13, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 13, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 13, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 13, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 13 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 13 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), R. Yosef Kara Tehillim 13, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 13 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 13, Sforno Tehillim 13, Shiurei Sforno Tehillim 13, Minchat Shai Tehillim 13, Metzudat Zion Tehillim 13, Metzudat David Tehillim 13, Malbim Beur HaMilot Tehillim 13, Malbim Beur HaInyan Tehillim 13, Hoil Moshe Tehillim 13

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון