Tehillim 125 – תהלים קכה‏ – Mikraot Gedolot

(א) ⁠שִׁ֗יר הַֽמַּ֫⁠עֲל֥וֹת⁠ ⁠^אהַבֹּטְ⁠חִ֥ים בַּיהֹוָ֑הי״י֑⁠ כְּֽ⁠הַר⁠־צִיּ֥⁠וֹן לֹא⁠־יִ֝מּ֗⁠וֹט לְ⁠עוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃

A song of ascents.⁠¹ Those who trust in Hashem are like Mount Zion² that will not be shaken, but endures forever.⁠³

1. A song of ascents | שִׁיר הַמַּעֲלוֹת – Regarding the meaning of this title, see the note on Tehillim 120:1.

2. are like Mount Zion | כְּהַר צִיּוֹן – Alternatively, this is a statement or request about the future: (Ibn Ezra, Sforno).

3. endures forever | לְעוֹלָם יֵשֵׁב – See Radak that here the root "ישב" has the connotation "exist", pointing to similar usage in Tehillim 22:4 and Eikhah 5:19. Cf. Meiri that it might alternatively mean: "settled" or "inhabited".

א. ‹ר3› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שִׁירָא דְאִתְאֲמַר עַל מַסוּקִין דִתְהוֹמָא צַדִיקַיָא דְמִתְרַחֲצִין בְּמֵימְרָא דַייָ הֵיךְ טוּרָא דְצִיוֹן לָא יִזְדַעְזַע לַעֲלַם יִתְיְתֵב.

A song that was uttered on the ascents of the abyss. The righteous who trust in the word of the LORD are like Mount Zion; it will not totter, it is inhabited forever.

שיר המעלות הבוטחים בה׳ כהר ציון וגו׳ – אמר רב מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהם של צדיקים ליחרב שנאמר (ישעיהו ה׳:ט׳) באזני ה׳ צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו. אמר רבי יוחנן ועתיד הקב״ה להחזירם לישובן שנאמר שיר המעלות הבוטחים בה׳ כהר ציון לא ימוט לעולם ישב. מה הר ציון עתיד הקב״ה להחזירו אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב״ה להחזירם. כי לא ינוח שבט הרשע. דרש ריש לקיש אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. אמר רבי יוחנן ממה שנאמר ברבקה (בראשית כ״ד:ט״ז) בתולה. איני יודע שאיש לא ידעה. אלא שאפילו אדם לא תבע בה על שם כי לא ינוח שבט הרשע וגו׳. רבי אבא בר כהנא אמר אין לו נייחא בצד חבורה של צדיקים אלא בצד חבורה של רשעים. למה לא ינוח שבט הרשע זה אשתו של פוטיפר. על גורל הצדיקים זה יוסף. הטיבה ה׳ לטובים. יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. יבוא טוב זה משה. שנאמר (שמות ב׳:ב׳) ותרא אותו כי טוב הוא. מטוב זה הקב״ה. שנאמר (תהלים קמ״ה:ט׳) טוב ה׳ לכל. ויקבל טוב זה התורה. שנאמר (משלי ד׳:ב׳) כי לקח טוב נתתי לכם. לטובים אלו ישראל. שנאמר הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם. הטיבה ה׳ לטובים. יכול לכל תלמוד לומר ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם ה׳. אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנאמר והמטים עקלקלותם יוליכם ה׳ את פועלי האון שלום על ישראל. אפילו בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה׳ את פועלי האון. תני רבי ישמעאל אומר אם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה. שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה. אימר דברים שבגופו אבל בדברים שבממונו עד דמהדר ליה למלוה.

שיר המעלות (לדוד) הבוטחים בה׳ כהר ציון לא ימוט לעולם ישב, מה הר ציון עתיד הקב״ה להחזירו אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב״ה להחזירם.

ותסביח ברפע צות, אן אלואת׳קין באללה הם כג׳בל ציון אלד׳י לא ימיל, בל ית׳בת אלי אלדהר.

וגם זה הלל בהרמת קול. הבוטחים בה׳ הם כמו הר ציון שאיננו מתמוטט אלא הוא יציב.

ושיר בקול רם, כי הבוטחים בה׳ הם בהר ציון אשר לא ימוט אלא יתקיים לעולם.

שיר המעלות הבטחים

וקו׳ כהר ציון לא ימוט אסתטראד אלי אלאסתבשאר אן הר ציון לא ימוט לאן אהלה בוטחים בייי לאנה חתי אלאן לם יצח אן הר ציון לא ימוט.

It states, “are like Mount Zion that cannot be moved” that he turned aside to give praise that “Mount Zion that cannot be moved” because it welcomed him “those who trust” as up until now there was uncertainty that would not fall.

הבוטחים בי״י – לא ימוטו כהר ציון אשר לא ימוט.

Those who trust in the Lord will not falter, like Mount Zion, which will not falter, for just as Jerusalem is surrounded by mountains, so is the Holy One, blessed be He, around His people.

שיר המעלות הבטחים בי״י – המה כהר ציון שלא ימוט לעולם ועד.

שיר המעלות הבוטחים – לעתיד.

לעולם ישב – בימי המשיח.

A SONG OF ASCENTS. THEY THAT TRUST IN THE LORD. The verse speaks of the future.

BUT ABIDETH FOREVER. In the days of the Messiah.⁠¹

1. In the era of the Messiah, they that trust in the Lord will be as Mount Zion, which cannot be moved, but abideth forever.

הבוטחים בי״י כהר ציון לא ימוט – כהר ציון שלא ימוט. כי לעולם ישב – בשוב הגלות, לא ימוט ולא יחרב לעולם, אלא לעולם ישב.

ופרש ישב – יעמוד לעולם ויהיה קיים, וכן: ואתה קדוש יושב (תהלים כ״ב:ד׳) – קיים נצח, וכן: אתה י״י לעולם תשב (איכה ה׳:י״ט).

שיר המעלות הבוטחים. גם זו נאמרה על הגלות. ואמר הבוטחים בה׳ ולא יתיאשו מן הגאולה, ישובו להר ציון, והר ציון לא ימוט לעולם עוד אחר הבנותו, אבל לעולם ישב ר״ל יעמוד קיים. או הוא כמו יתישב, והפסוק חסר מלת ישובו. או פי׳ כהר ציון הרי הם כאלו הם כהר ציון. וכירושלם הרים סביב לה.

(הקדמה) בזה המזמור התפלל המשורר על בני קיבוץ גלויות שלא יוסיף האל להגלותם, ויסיר מתוכם את אומות העולם¹, שלא² יסיתו את ההמון ויטו לבבם לדעותם. אמר:

(א) הבוטחים בה׳. יושבים ׳באין חומה׳ בקיבוץ גלויות³, יהי רצון שיהיו כהר ציון - כמו שיהיה ׳הר ציון׳ לימות המשיח⁴: לא ימוט לעולם ישב. אפילו במלחמת גוג, כאמרו (זכריה יד ב) ׳ויתר העם לא יכרת מן העיר׳:

1. שינויים בכת״י. וכן מבואר בשיעורים.

2. חסר בדפו״ר.

3. ראה יחזקאל לח על גוג: וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם, וראה סוף זכריה ואני אהיה לה חומת אש סביב, ובזה פירש רבינו בזכריה לעיל שם ׳פרזות תשב ירושלים׳, שלא יצטרכו לחומות, ולא כמו בבית שישבו בחומות, ראה שם. אך יל״ע כי שם לכאורה הוא אחרי גוג ומגוג. ובסוק ב׳ נראה שכבר תהיה איזו השראת השכינה בקיבוץ גלויות, ועי׳.

4. ראה אבע״ז״ הבוטחים - לעתיד: לעולם ישב - בימי המשיח

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אתם הַבֹּטְחִים בַּה׳ בירושלים, יהי רצון שתהיו כְּהַר צִיּוֹן שלֹא יִמּוֹט אפילו התמוטטות מועט¹, ולְעוֹלָם יֵשֵׁב ויתמיד על זה האופן:

1. ראה לעיל (תהלים י״ג:ה׳).

כהר ציון – בגעיא.

הבוטחים בה׳ – אותם הבוטחים בה׳ המה כהר ציון אשר לא ינטה ממקומו ולעולם ישב על כנו.

שיר המעלות – יבאר שהשכל מחייב כי הבוטח בה׳ חסד יסובבנו, הבוטחים בה׳ בהכרח שימצאו בו מחסה ועז, והם דומים כהר ציון אשר לא ימוט באשר הוא מכונן על הרים וגבעות אשר סביבותיו, וישב לעולם – ובאר כי הדבר הזה הוא ק״ו, כי הלא.

שיר המעלות הבטחים – כבר כתבנו למעלה (סימן ק״ז:ל״ה) ששם ציון נגזר מציה והוא סלע קשה ושרשיו בעמקי ארץ והבטוחים בה׳ גם הם כמהו לא ימוטו.

(ב) יְֽ⁠רוּשָׁלַ֗͏ִם⁠ ⁠הָרִים֮ סָבִ֢יב לָ֥֫הּ^א ⁠וַ֭יהֹוָהי״י סָבִ֣יב לְ⁠עַמּ֑⁠וֹ ⁠מֵ֝עַתָּ֗⁠ה וְ⁠עַד⁠־עוֹלָֽם׃

Jerusalem, mountains surround her, and Hashem surrounds His people from now and forevermore.

א. לָ֥֫הּ א=לָ֥הּ (השמטת סימן העולה)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יְרוּשְׁלֶם טוּרַיָא חֲזוֹר חֲזוֹר דִי לָהּ וּמֵימְרָא דַייָ חֲזוֹר חֲזוֹר לְעַמֵיהּ מִן הַשְׁתָּא וְעַד עָלְמָא.

Mountains are round about Jerusalem, and the word¹ of the LORD is round about his people from this time and forever.

1. Word: presence.

לאן ירושלם כמא אן אלג׳באל תחוט בהא, כד׳לך אללה יחוט בקומה, מן אלאן אלי אלדהר.

לפי שכמו שירושלים הרים מקיפים אותה. כך ה׳ מקיף את העם שלו מעתה ועד עולם.

ירושלם, כי ירושלם כמו שההרים סובבים אותה כך ה׳ סובב את עמו מעתה ועד עולם.

כי כאשר ירושלם הרים סביב לה כן הקב״ה סביב לעמו.

(ב-ג) כיצד: ירושלם הרים סביב לה – לכך לא ימוט לעולם.

וכן הצדיקים – י״י סביב לעולם להם.

ירושלם – ההרים – שהם עומדים סבבוה^א והשם סביב עמו בתוכה, על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלם.

א. כן בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13. בכ״י לונדון 24896: ״סביבה״.

AS THE MOUNTAINS ARE ROUND-ABOUT JERUSALEM. The mountains stand roundabout Jerusalem,⁠¹ and the Lord is roundabout His people who are in it. Therefore, the enemy cannot come and besiege Jerusalem.

1. Literally, “the mountains that stand roundabout Jerusalem.”

ירושלם – אף על פי שהרים סביב לה, אין לה חוזק וישלטו הגוים בה, וילכדו אותה אלה מאלה, ולא יהיה לה חזוק עד שיהיה עם י״י בתוכה, שיהיה הוא סביב לעמו, ושמו יהיה להם חוזק יותר מן ההרים, ולא ישלוט האויב בהם מעתה ועד עולם.

וה׳ יהיה אז סביב לעמו, מעתה ר״ל מאותו זמן, ועד עולם.

כי אמנם ירושלים לשעבר, הרים סביב לה, ובהם היתה נשמרת, אמנם עתה בקיבוץ גלויות, ה׳ יהיה סביב לעמו לשמרם מכל מזיק מעתה ועד עולם¹, גם בבוא מלחמת גוג:

1. ׳ואני אהיה לך חומת אש׳ (זכריה ב ט), ועל זה אמר (שם פסוק ח) ׳פרזות תשב ירושלים׳, ופירש רבינו כמו כאן ׳באין חומה׳.

וזה כי פעמים אחרות חזקת יְרוּשָׁלִַם היתה לפי שהָרִים סָבִיב לָהּ, אבל עתה ירדו ההרים¹, וה׳ סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כדכתיב (זכריה ב׳:ט׳) ׳ואני אהיה לה נאום ה׳ חומת אש סביב׳²:

1. ראה זכריה (יד י) ובביאור שם.

2. אף ש׳פרזות תשב׳ ללא חומה (זכריה שם פסוק ח, ובביאור שם), ואף ללא הרים מסביבה. ובנדפס רמז לכתוב ביחזקאל (לח יא) ׳וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם׳.

ירושלם – בגעיא.

ירושלים – כמו ירושלים שההרים מסבבים לה כן ה׳ סביבות עמו הבוטחים בו להגין עליהם עד עולם.

ירושלם רק הרים סביב לה – כל בטחונה הוא רק טבעי על ההרים שסביבותיה, וכ״ש שלא תתמוטט עדת ה׳ הבוטחת עליו, אחרי שה׳ סביב לעמו שהוא חזק מן הסמיכה של ההרים ובודאי יתקיים מעתה ועד עולם.

הרים וגו׳ – ובשים מצב על ראשיהם או דרך מעברותם יכלאו מן האויב מבא להלחם בה, א״כ ההרים מגן לה.

(ג) כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע⁠ ⁠עַל֮ גּוֹרַ֢ל הַֽצַּדִּ֫⁠יקִ֥ים⁠ לְ⁠מַ֡עַן⁠ ⁠לֹא⁠־יִשְׁלְ⁠ח֖וּ הַצַּדִּ⁠יקִ֨ים בְּ⁠עַוְלָ֬תָה יְ⁠דֵיהֶֽם׃

For the rod of the wicked shall not rest on the lot of the righteous, that the righteous not send¹ forth their hands to injustice.

1. that the righteous not send forth | לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים – See Ibn Ezra and Radak that Hashem will not allow the wicked to rule over the righteous so that they do not learn from them to do evil (and compare Devarim 20:18). Cf. Rashi that "למען" here means "because" and that "יִשְׁלְחוּ" should be understood as a verb in the present tense, rendering the verse: "because the righteous do not send forth….⁠" Hashem protects the righteous because they do not participate in wrongdoing. [See Hoil Moshe that "למען" indicates causality, and though most of the time it refers to the future, meaning "in order that", it can also refer to the past, meaning "because of", pointing to Bereshit 18:19 for another example of this usage.]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרוּם לָא יָנוּחַ שֵׁבֶט רִשְׁעָא עַל פִּצְתָּא דְצַדִיקַיָא מִן בִּגְלַל דְלָא יוֹשִׁיטוּן צַדִיקַיָא בְּשִׁקְרָא אַיְדֵיהוֹן.

For the scepter of wickedness¹ will not rest on the lot of the righteous, so that the righteous will not stretch out their hand to deceit.

1. Wickedness: wicked Esau.

כי לא ינוח שבט הרשע – דרש ריש לקיש אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. אמר ר׳ יוחנן ממה שנאמר ברבקה בתולה איני יודע שאיש לא ידעה אלא שאפילו אדם לא תבע בה ע״ש כי לא ינוח שבט הרשע וגו׳, ר׳ אבא בר כהנא אמר אין לו נייחא בצד חבורה של צדיקים אלא בצד חבורה של רשעים, למה, לא ינוח שבט הרשע זה אשתו של פוטיפר, על גורל הצדיקים זה יוסף. היטיבה ה׳ לטובים (כתוב לעיל ברמז תת״ח).

יחוט בהם אן לא יסתקר אלחזב אלט׳אלם פי חצהֵ אלצאלחין, מן אג׳ל אן לא ימד אלצאלחין אידיהם פי אלג׳ור.

בזה הוא מקיף אותם בכך שלא תהיה מנוחה לקבוצת האנשים הרשעים בחלק הצדיקים כדי שלא יפשטו הצדיקים את ידיהם בדברי רשע.

כי, יסוב אותם למען לא ינוח השבט הרשע בחלק הצדיקים כדי שלא ישלחו הצדיקים ידיהם בעולה.

ומעני קו׳ כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים פאסתבשר באנה לא יסתקר אלפאסקין כילא יגוהם ולא יצֺלהם כמא קאל למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם והו מן קול אלכתאב [115 ב] לא תכרת להם ללאלהים ברית (שמות כג:לב) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי (שמות כג:לג).

The meaning of “The scepter of the wicked shall never rest upon the land allotted to the righteous” is that it he rejoices that the wicked do not remain lest they misguide them and cause them harm as stated; “that the righteous not set their hand to wrongdoing.” This verse is understood from the Pentateuch “You shall make no covenant with them and their gods” (Ex. 23:32) and “They shall not remain in your land, lest they cause you to sin” (Ex. 23:33).

כי לא ינוח שבט הרשע – כי לא יתן הקב״ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים, למען כי הצדיקים נזהרים מלשלוח ידיהם בעולה.

For the rod of wickedness will not rest on the lot of the righteous For the Holy One, blessed be He, will not allow the rule of the wicked to rest on the righteous because the righteous are careful not to stretch out their hand in wrongdoing.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ג) למען לא ישלחו – ומה טעם לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, מפני שאין פושטין ידיהן בגזל, מדה כנגד מדה.

כי – טעם גורל הצדיקים – הם ישראל שנחלו את הארץ, כמו: ובהפילכם את הארץ (יחזקאל מ״ה:א׳) בגורל.

שבט הרשע – הם גויי הארצות.

וטעם למען כטעם אשר לא ילמדו אתכם (דברים כ׳:י״ח).

FOR. The righteous in the lot of the righteous refers to Israel, who inherited the Land of Israel.⁠¹ Goral (lot) here is like goral (lot) in “when ye shall divide by lot the land.”²

THE ROD OF WICKEDNESS. This reference is to the nations of the world.

The meaning of that the righteous put not forth their hands unto iniquity is similar to that they teach you not to do after all their abominations.³

1. Lot refers to the Land of Israel, which was given to the righteous by lot.

2. The reference is probably to Ez. 45:1. However, the verse in Ezekiel reads, When ye shall divide the land for inheritance. Num. 33:54 reads, And ye shall inherit the land by lot. Ibn Ezra probably quoted from memory and erred. On the other hand, he may have consciously combined two verses. – Ha-Keter.

3. In other words, that the righteous put not forth their hands unto iniquity means, “so that the righteous do not learn to do evil.”

כי לא ינוח – כמ״ש בנבואה ישעיה: והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו (ישעיהו ד׳:ג׳), כי הרשעים כלם, בין מישראל ובין משאר אומות העולם, יכלו, וירושלם שהיא גורל הצדיקים, לא ינוח בה שבט הרשע, כלומר חוזק וכח הרשע, כמו שהוא היום הרשע לשבט ולמטה.

למען לא ישלחו הצדיקים – כלומר, שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם הרעים אם ישארו רשעים בארץ. וכן צוה האל בצאת ישראל ממצרים והביאם לארץ, צוה להם לגרש הגוים ולהמיתם. ואמר: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם (דברים כ׳:י״ח), ולא עשו כן, ובזה נכשלו. אבל לעתיד לבא לא יהיה שם מכשול עון, כי כל הרשעים יכלו.

כי לא ינוח עוד שבט הרשע והוא שלטונות האומות. על גורל הצדיקים ר״ל ירושלים שהוא מנת חלק עם ה׳ וגורלו. ולמען מקום סיבה, כלומר, וזה בסיבת שהצדיקים, ר״ל ישראל בכללם, ייטיבו אז מעשיהם ולא ישלחו בעולתה ידיהם.

וזה, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, שכבר אבדו ממשלות האומות ותקפם¹, כאמרו (דניאל ז יב) ׳ושאר חיותא העדיו שלטנהון׳: למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. כמו שעשו בשנים קדמוניות, כאמרו (לעיל קו לה) ׳ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׳:

1. שבט - מלכות של ה׳רשע׳. וכ״כ מצודות: שבט - ענין ממשלה על כי ביד המושל שבט המוסר לייסר המחויב.

ועֲשו אתם העומדים שם שתגרשו מסביבותיכם כל ה⁠[גוים]⁠¹ שלא תלמדו מעשיהם ויהיו לך למוקש², ועֲשו שלֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם בלמדם מהם³:

1. כן נראה שהיה כתוב, ונמחק ונכתב ׳הפילוסופים׳.

2. ראה שמות (גד לג) ׳לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׳, וכן בדברים (כ יז-יח).

3. ראה רד״ק: ׳כי הרשעים כולם בין מישראל בין משאר הגוים יכלו, וירושלם שהיא גורל הצדיקים לא ינוח בה שבט הרשע וכו׳, שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם הרעים אם ישארו רשעים בארץ, וכן ציוה האל בצאת ישראל ממצרים והביאם לארץ, ציוה להם לגרש הגוים ולהמיתם ואמר למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו׳, ולא עשו כן ובזה נכשלו, אבל לעתיד לבוא לא יהיה שם מכשול עון, כי כל הרשעים יכלו׳.

שבט – ענין ממשלה על כי ביד המושל שבט המוסר לייסר המחויב וכן לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳).

גורל – הנחלה שנפל לגורלם לחלקם ועל כי על פי רוב מחלקים נחלה בגורל אמר לשון גורל.

כי לא ינוח – אם הרשעים מושלים זמן מה על הצדיקים אבל לא לזמן מרובה ינוח גדלות הרשעים על נחלת הצדיקים הנתון לגורלם.

למען – בכדי שלא ישלחו הצדיקים גם המה את ידיהם לאחוז בעולה בראותם גדלות הרשעים זמן מרובה.

כי לא ינוח – הנה מה שיצוייר שיסלק ה׳ השגחתו מעל הבוטחים יהיה באחד משני פנים, [א] אם שוט תהלך בארץ מכה מתהלכת, שאז לפעמים ילקו גם הצדיקים, שכיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין, עז״א שהשכל מחייב ששבט הרשע דהיינו השוט והשבט המתהלך בארץ בעבור הרשע ליסר החוטאים, הגם שיעבור מדי לכתו גם בגורל הצדיקים, בכ״ז לא ינוח על גורל הצדיקים – הגם שעובר לא ינוח שם שאינו מתעכב שם עד בואו לגורל הרשעים שם ינוח כי שם מחוז חפצו, למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם – שלא יצאו ע״י לידי עולה להתלונן על ההשגחה בראותם כי מקרה אחד לצדיק ולרשע, ולכן ישגיח ה׳ מן החלונות שהשבט לא יתעכב אצלם, [ב] יצוייר שתסור מהם ההשגחה, אם הגם שבוטחים בלבם אין מעשיהם רצוים לפניו, ואין יכולים להוציא טוב לבבם אל הפועל ע״י אונס או חולשה וכדומה, ע״ז משיב שה׳ ירא ללבב, ועז״א.

לא ינוח – לא תשרה ממשלת הרשעים על הצדיקים, וכי לחזור והוראתו בודאי.

על גודל – על מה שמזומן להם מיד האל להמיר אותו טוב ברע.

למען – מקור המלה משרש ענה, והוראתה עניה ועקב, ולרוב היא לפני דבר העתיד לבא, ד״מ ושמתם את דברי אלה... למען (לעתיד) ירבו ימיכם (פרשת עקב), וכן כאן יש לפרשה, הקב״ה לא יתן שהרשעים ישלטו בצדיקים כדי שהצדיקים לא יאמרו ומה נועיל כי נצדק וישלחו גם הם ידיהם לעשות עולה, רק אולי יש לפרש פעל ישלחו לשון הוה כמו ככה יעשה איוב (איוב א׳:ה׳) ולמען לשון בגלל, בשכר שהצדיקים אינם שולחים ידיהם בעולה לא ינוח שבט הרשע על גורלם, וכן כי ידעתי למען אשר יצוה וגו׳ (פרשת וירא) בשכר אשר הוא מצוה תמיד את בניו וגו׳.

(ד) הֵיטִ֣יבָה יְ֭הֹוָהי֭״י לַטּ⁠וֹבִ֑ים⁠ וְ֝⁠לִישָׁרִ֗ים בְּ⁠לִבּ⁠וֹתָֽם׃

Do good, Hashem, to the good and the upright in their hearts.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אוֹטֵיב יְיָ לְטָבִין וְלִתְרִיצִין בְּלִבְּבֵהוֹן.

Be good, O LORD, to the good, and to those upright in their heart.

היטיבה ה׳ לטובים – יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים, יבא טוב זה משה שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא, מטוב זה הקב״ה שנאמר טוב ה׳ לכל, ויקבל טוב זה התורה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם, לטובים אלו ישראל שנאמר היטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם.

היטיבה ה׳ לטובים – יכול לכל, ת״ל ולישרים בלבותם.

בל יחסן אללה לאלמחסנין ולמסתקימי צ׳מאירהם.

ה׳! אם כך [שאתה מקיף את הצדיקים וכו׳] תטיב למטיבים ולאלה שהלבבות שלהם ישרים.

הטיבה, אלא ייטיב ה׳ למטיבים ולישרי המצפון. תרגם לבותם ״צ׳מאירהם״ מצפונם, תוכיותם, מחשבותם.

הטיבה – יתפלל המשורר.

או על דרך נבואה.

וטעם בלבותם – כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.

DO GOOD, O LORD. This is a prayer offered by the poet. On the other hand, it may be a prophecy.

Scripture reads them that are upright in their hearts because uprightness is found in the heart.⁠¹ The heart is the foundation, and speech and action are the building.⁠²

1. The heart is the source of uprightness.

2. The heart is like the foundation of a building. Speech and action are like the building itself, which stands upon its foundation. In other words, one’s speech and actions are based upon what is in the heart.

היטיבה י״י לטובים – במעשיהם.

ולישרים – בלבותם.

(ד-ה) וסיים דבריו דרך הערה ואמר היטיבה ה׳ לטובים, במעשיהם. ולישרים בלבותם ר״ל לישראל. והמטים עקלקלותם ר״ל המטים דרכיהם ועושים אותם עקלקלות, יוליכם ה׳ את פועלי האון ושלום על ישראל. ואמר כל זה כנגד האומות.

או אפשר, שאחר שייעד הבטחתו לבוטחים והם הם שקרא צדיקים, דיבר כנגד רשעי ישראל המתיאשים מן הגאולה וכופרים בביאת המשיח. ואמר היטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם שהם הקיימים באמונה התלויה בלב. ומטים עקלקלותם ומהרהרים אחר מידות האל, יוליכם ה׳ את פועלי האון, ושלום על ישראל כי הצדיקים הם הנקראים בשם ישראל, ועליהם אמר הנביא (צפניה ג, יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה׳.

היטיבה ה׳ לטובים. בעיון ובמעשה: ולישרים בליבותם. המבקשים ומשתדלים להשיג השלימות בשניהם:

הֵיטִיבָה ה׳ לַטּוֹבִים בעלי דיעה ובינה והשכל, ו׳היטיבה׳ עוד לִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם שהם אנשי מעשה, אף על פי שלא יהיו משכילים¹:

1. רד״ק כתב להיפך: ׳היטיבה ה׳ לטובים – במעשיהם, ולישרים בלבותם׳, וראה נדפס.

ולישרים – היו״ד נחה.

ולישרים בלבותם – לאותם שהם טובים ביושר לבב ולא לרמות.

היטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם – אם הם רק טובים בעצמותם והיושר נמצא בלבם, הגם שבמעשיהם נדמה לנו שהוא בלתי טוב וישר (וזה נקרא עקל שגדרו דבר הישר בעצמו ומתראה בלתי ישר למראה עינים), זה לא יסלק טוב ה׳ מעליו, ולא לבד שה׳ יתמיד להטיב עמהם כי גם את.

הטיבה – גזור אתה שגורל הצדיקים יהיה טוב ובטוחים הם שגזרתך תתקיים.

(ה) וְ⁠הַמַּטִּ֤⁠ים עֲֽקַלְקַלּ⁠וֹתָ֗ם⁠ ⁠יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הֹוָהי֭״י⁠ ⁠אֶת⁠־פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן⁠ ⁠שָׁ֝ל֗וֹם עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

But those who incline to their crookedness,⁠¹ may Hashem lead them away² with the wrongdoers.⁠³ Peace upon Israel.

1. those who incline to their crookedness | וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם – Alternatively, the verb is transitive (takes an object) and the phrase reads: "those who turn their crookedness [onto others] (Rashi), or "who turn [their hearts to] crookedness" (Sforno).

2. May Hashem lead them away | יוֹלִיכֵם י"י – Alternatively, this is a statement rather than a request: "Hashem will lead them away". The word "יוֹלִיכֵם" means simply "lead them"; the translation has added the word "away" for clarity; cf. Sforno that the implication is that "Hashem will lead them [to perish]" and Ibn Ezra, that Hashem will distance them from the righteous.

3. with the wrongdoers | אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן – The word "את" has been translated as "with", but see Hoil Moshe that it might alternatively function as a direct object marker. If so, the verse contains a doubled referent; it states that "Hashem will lead them" and then elaborates that "them" refers to the "wrongdoers" ("Hashem will lead them, the wrongdoers, away").

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וּדְסָטְיָן בָּתַר עוּקְמָנוּתְהוֹן יוֹלִיכִנוּן בִּגְהִנָם חוּלָקְהוֹן עִם עָבְדֵי שְׁקָר שְׁלָמָא עַל יִשְׂרָאֵל.

But those who go astray following their perversity ׀ the LORD will make them go to Gehenna; their portion is with the workers of deceit. Peace be upon Israel!

והמטים עקלקלותם – א״ר יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של ת״ח נופל בגיהנם שנאמר והמטים עקלקלותם יוליכם ה׳ את פועלי האון. תניא ר׳ ישמעאל אומר אם ראית ת״ח עובר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה, שמא ס״ד, אלא ודאי עשה תשובה, ה״מ דברים שבגופו אבל בדברים שבממון עד דמהדר ליה למאריה.

ואמא אלמאילין פי תעקילהם, יסירהם אללה מע פעלה אלגל, ויכון אלסלאם עלי אלאסראיל.

ולאלה ההולכים אחרי ההתנדנדות שלהם (מזגזגים בהתנהגות שלהם) ה׳ נותן להם להתהלך עם פועלי המרמה בזמן שיהיה שלום על ישראל.

והמטיב, והנלוזים בעקשותם יוליכם ה׳ עם פועלי האון ואז יהיה שלום על ישראל.

קו׳ והמטים עקלקלותם מכׄתצר עבר ענה באכׄרה אן אולה לאן חקה והמטים דרכיהם ויהי עקלקלות מתֺל ולעות מאזני מרמה (עמוס ח:ה) והדֺא ידל עלי אנהם כאנוא קבל עלי סראט מסתקים תֺם צארוא אלי גיﹼﹶ וצֺלאל בפסאד פכרה ותכׄיל מחאלי ולדֺלך יקול יוליכם ייי את פעלי האון לאן ארתדאדהם ען אלקואם ואלדיאנה יוגב להם אלחאקהם במן נשא עלי טריק אלפסק בל באשד מנהם.

The phrase “But those who turn aside unto their crookedness” (Ps. 125:5) is abbreviated. He declares at its end its first part. Its correct/true form is is, ‘But those who turn aside unto their ways and are crooked’ like “tilting a dishonest scale” (Amos 8:5). This proves that they were initial on the correct path before they deviated from it into error and harm because of wicked thoughts, drunkenness and deceptive delusions therefore it states; “let the Lord make them go the way of evildoers.” (Ps. 125:5) Their desertion of the righteous way and religion which is incumbent upon them. He inflicted damaged upon anyone who follows the path of sin, but with greater force than them.

והמטים עקלקלותם – על הבריות למצא עלילות רשע יוליכם י״י את פועלי און.

and those who turn their crooked ways on the people to find wicked accusationsmay the Lord lead them away with the workers of iniquity.

יוליכם י״י את פעלי און^א – שהן נעקרין בכל דור, ומוכיח את ישראל בעלותם לרגל.

א. כן בכ״י ס״פ, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: האון.

והמטים – כמו ומטה גר והבי״ת חסרה, כמו: הנמצא בית י״י (מלכים ב ט״ז:ח׳), וככה הוא: והמטים בעקלקלותם יתפלל שירחיקם השם ויהיו עם פועלי און עם הגוים אז יהיה שלום על ישראל.

BUT AS FOR SUCH AS TURN ASIDE. Ve-ha-mattim (but as for such as turn aside) is similar in meaning to u-mate (and that turn aside) in and that turn aside the stranger from his right and fear not Me (Mal. 3:5).⁠¹

The bet that should have been placed before akalkallotam (their crooked ways) is missing.⁠² We find the same with the word bet (house of) in that was found in the house of the Lord (2 Kings 12:11).⁠³ Ve-ha-mattim akalkallotam (but as for such as turn aside their crooked ways) should be read as if it were written ve-ha-mattim be-akalkallotam (but as for such as turn aside unto their crooked ways).

The psalmist prays that God distance such as turn aside unto their crooked ways so that they will be among the workers of iniquity that are found among the nations.⁠⁴ When this occurs, there will be peace upon Israel.

1. Both words come from the same root (nun, tet, heh) and have a similar meaning.

2. Our verse literally reads, But as for such as turn aside their crooked ways (akalkallotam). If we add a bet to akalkallotam, our verse now reads, “But as for such as turn aside unto their crooked ways (be-akalkallotam).”

3. Kings II 12:11 literally reads, that was found house (bet) of the Lord. With a bet, the verse reads that was found in the house of (be-vet) the Lord.

4. The psalmist prays that God will remove the evildoers from Israel and place them among their counterparts in foreign nations.

והמטים עקלקלותם – בישראל, כלומר שמטים דרכיהם בעקלקלותם.

יוליכם י״י את פועלי האון – מן הגוים.

ויש לפרש: והמטים עקלקלותם – בלבותם, שאין תוכם כברם, יוליכם השם את פועלי האון – בגלוי, כנגד מה שאמר: לטובים ולישרים בלבותם (תהלים קכ״ה:ד׳).

שלום על ישראל – כיון שיכלו הרשעים מישראל, שלום על ישראל הנשארים. וכמ״ש בנבואת צפניה: והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם י״י (צפניה ג׳:י״ב). ואמר: שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב (צפניה ג׳:י״ג), כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד (צפניה ג׳:י״ג) הנה שלום על ישראל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

והמטים. את לבבם¹ [למינות ואל דעות האומות]⁠² ומטים לב ההמון בעקלקלותם, על דרך ניצוח³, יוליכם ה׳ לאבדון את פועלי האון - עם רשעי אומות העולם⁴, באופן שיהיה שלום על ישראל, ולא יהיה עוד מחלוקת ביניהם:

1. הנזכרים בפסוק הקודם הם ישרים בלבותם, אך יש שמטים את ישרות לבותם ומעקמים (_הא׳ עשה את האדם ישר וכו׳).

2. אינו בדפו״ר.

3. ראה פירושו לישעיה (כו א) ביום ההוא יהרוג את נחש עקלתון שהוא יצר הניצוח במחלוקת בתורה.

4. לחרפות ולדראון עולם (שיעורים ע״פ ישעיה)

וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, והם הקנטרנים המקפחים בהלכות ומטים עקלקלותם, ר״ל הטעאותיהם¹, בקולות ובקולי קולות², יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן לחרפות ולדראון עולם, ובכן יהיה שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, וכולם יחקרו למצוא האמת וימצא³:

1. ׳עקלקלותם׳ – עקלקלות שלהם.

2. צחות לשון על תיבת ׳עקלקלות׳.

3. ראה מש״כ בישעיה (כז א) על ביטול היצר של ׳נחש עקלתון׳ – יצר הניצוח שגורם לעוות את השכל בויכוח, וראה בביאור מה שצויין בזה.

עקלקלותם – העי״ן בגעיא בס״ס.

והמטים – מלשון נטיה.

עקלקלותם – ענין עקמימות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה׳:ו׳).

והמטים – אבל אותם שהמה מטים עצמם אחר דרך עקלקלות ר״ל שכל טובתם הוא לרמות את הבריות.

יוליכם – אותם יוליך ה׳ לאבדון עם פועלי האון ודומה להם עם שעדיין לא פעלו האון ויהיה א״כ שלום על הישרים כי יאבדו טרם פעלו האון עם רמיית טובתם.

עקלקלותם – הוא דבר המעוקל למראה עינים בחוץ וישר בפנים, וזה המבדיל בינו ובין עקש, וכן (בחבקוק א׳) משפט מעוקל עיי״ש.

המטים עקלקלותם – מי שרוצים לדון אותו לכף חוב ע״י העקלקלות הנראה למראה עינים והם רוצים להטותו לכף חוב, כאילו הוא דבר הנוטה מן היושר גם בעצמותו, יוליכם ה׳ את פועלי האון יענשו ע״ז כאלו הם עצמם פועלי און, עפ״י ההנחה הזאת מסיים שלום על ישראל – ר״ל שהשלום יתמיד תמיד על ישראל אחר שהם בוטחים בה׳ וראוי שברית שלומם לא ימוט לעולם.

והמטים עקלקלותם – לשון קצה ע״ד טחני קמח (ישעיה מ״ז:ב׳) והמטים מארחות יושר לארחות עקלקלות יוליכם ה׳ עם פועלי האון במקום המוכן לפועלי און, או מלת את להוראת הפעול אף על פי שישנו כבר בכנוי יוליכם ע״ד ותראהו את הילד (פרשת שמות).

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון