במדבר י"ג-י"ד ודברים א'

יחידת לימוד אינטראקטיבית

המרגלים / גוסטב דורה

• For the English version of this module, click here.‏
• סיפור המרגלים מסופר בבמדבר י"ג-י"ד ועוד פעם מפי משה בדברים א'. למרות שקיימות הקבלות רבות בין שני הסיפורים, גרסת משה בספר דברים שונה באופן משמעותי מהסיפור בספר במדבר. איך ניתן להבין את השינויים, הן את ההשמטות והן את ההוספות?
• ניתוח מעמיק של סוגיה זו מופיע בנושא סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים. תוך כדי לימודכם, אתם מוזמנים להשוות את הניתוח שלכם עם מה שנמצא שם.

• נתחיל בהשוואה בין שני הסיפורים על חטא המרגלים. לחצו כאן כדי לגשת אל מעבדת התנ"ך. כלי זה יאפשר לנו לראות בקלות את שתי היחידות זו לצד זו.
• המעבדה מדגישה את כל ההקבלות הלשוניות בין שתי היחידות. אם מעדיפים, ישנה אפשרות גם לחפש באופן עצמאי את ההקבלות וההבדלים.
• כדי לחקור בעצמכם, פשוט מחקו את ההקבלות המודגשות על ידי לחיצה על אייקון פח האשפה בפינה הימנית העליונה של המעבדה. לאחר מכן, הדגישו את הביטוי הרצוי, ומהתפריט הנפתח בחרו באפשרות "סמן כל המופעים" כך שביטויים מקבילים יסומנו, או לחצו על "צבע" כדי לסמן ביטויים ייחודיים בצבע שתבחרו.
• היכן שני הסיפורים סותרים זה את זה? אילו פרטים מנוסחים בצורות שונות? איזה מידע נמצא בספר אחד בלבד אך לא בספר השני? אילו חלקים מהסיפור בולטים בספר במדבר? אילו היבטים מודגשים על ידי משה בספר דברים?

• מההשוואה עולה כי שני הסיפורים נבדלים זה מזה ביחס לנקודות רבות הכוללות: מי יזם את המשימה (ה' או העם), איפה תרו המרגלים (ברחבי הארץ או רק באזור חברון), ומה הייתה המטרה הסופית של משימתם (לרגל או לתור).
• בנוסף, בספר דברים, ממוזער תפקידם של המרגלים עצמם: שמותיהם ומעמדם אינם מוזכרים, ודיווחם השלילי ועונשם מושמטים.
• לתרשים אינטראקטיבי המציע את ההבדלים בין שתי הגרסאות של הסיפור, ראו: סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים.
• כיצד ניתן להסביר את ההבדלים הללו?
• ניגש למקראות גדולות בכדי לראות כיצד פרשנים התייחסו לשאלות הללו.

• נתחיל בפירושו של רד"צ הופמן על דברים כ"ב:א'. נקרא את הקטע האחרון של פירושו, החל מהמילים: "משה רבינו אינו מזכיר את כל הפרטים הללו".
• לפי רד"צ הופמן יש לצפות שהגרסאות של הסיפור בספר במדבר ובספר דברים יהיו שונות זו מזו. מדוע? לאיזה סיפור אחר הוא משווה?
• גללו למטה לפסוק כ"ו. לפי רד"צ הופמן, מהי מטרת משה בנסחו את הסיפור באופן שהוא עושה?

• רד"צ הופמן מציע שמשה רצה להדגיש את אשמת האומה ולא את אשמת המרגלים. למה משה ביקש לעשות כן? איזה מסר רצה משה להעביר לבני ישראל?
• אף כי רד"צ הופמן אינו מרחיב, כיצד גישתו יכולה להסביר את כל השינויים שמשה מכניס לגרסתו של הסיפור?
• למקרים אחרים בהם משה חוזר על אירועי העבר תוך כדי הוספת או השמטת פרטים במגמה להעביר מסר מסוים לאומה, ראו: מלחמות עם סיחון ועוג או הבדלים בעשרת הדברים.

• נעבור לגישה שנייה לשאלתנו, זו ששורשיה טמונים בפירושו של רמב"ן על במדבר י"ג:ב'. מאחר ודבריו ארוכים, נתבונן בהם בתצוגת החלונית הכפולה של המקראות גדולות.
• רמב"ן אינו מנסה להסביר את כל ההבדלים בין שני התיאורים של חטא המרגלים, ומתמקד בסתירה לגבי מי יזם את השליחות: ה' או העם?
• נעיין בקטע שלפני האחרון, מן המילים: "וכן נראה עוד, שהם שאלו ממשה".
• רמב"ן מציין הבדל בלשון המתארת את מטרת השליחות בשני החומשים. איך מנוסחת משימת המרגלים בספר במדבר? איך היא מנוסחת בספר דברים?
• כיצד רמב"ן משתמש בהבחנה הלשונית הזאת כדי להסביר את הסתירה?

• רמב"ן מציע כי בעוד שהאומה ביקשה לשלוח מרגלים למטרות צבאיות ("וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ"), ה' ציווה לשלוח אנשים להעריך את הארץ ולראות את פריה וטובה ("וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן").
• כדי להעריך את הצעתו של רמב"ן, נבדוק כיצד את משמעותם של השורשים "תור" ו"חפר" בתנ"ך כולו. לחצו על המילה "וְיָתֻרוּ" בפסוק ב' כדי לגשת אל הקונקורדנציה בלחיצה אחת.
• רפרפו בפסוקים בהם השורש מופיע. מה פירושו?
• כעת, בשדה החיפוש בראש הקונקורדנציה הקלידו: חפר ובחרו בפועל 1# מהתפריט הנפתח. מה משמעות שורש זה? האם הממצאים שלכם מאשרים את ניתוחו של רמב"ן?

• ר"י מדן ("בכייה לשעה ובכייה לדורות"‎, מגדים י' (תש"ן): 21–37) בונה על פירושו של רמב"ן ומציע שההבחנה בין הפעלים "וְיָתֻרוּ" ו"וְיַחְפְּרוּ" היא המפתח להבנת כל ההבדלים בין שתי הגרסאות.
• לדעתו, משה שלח את המנהיגים למשימה כפולה: גם לקבוע את דרך הכיבוש וגם לסקור את הארץ למטרת ירושה שבטית. עם זאת, כל ספר מתמקד רק בהיבט אחד של ההשליחות – ספר דברים בריגול צבאי וספר במדבר בבדיקת והערכת הארץ.
• ננסה לנתח את התיאוריה הזו. לעתים קרובות, המסר או הנושא העיקרי של יחידה מודגש באמצעות מילים מנחות או ביטויים חוזרים. מהן המילים המנחות בכל אחת מהגרסאות של סיפור המרגלים? האם אלה משקפות את הדגשים השונים על ריגול והערכת הארץ?

• גשו למעבדת התנ"ך על במדבר י"ג–י"ד כאן. לחצו על טור ה"דירוג" שיסדר את המילים המנחות תוך התחשבות, הן במספר הופעות הערך ביחידה, והן בתדירות היחסית שלהן בתנ"ך כולו. איזו מילה מופיעה בראש הרשימה?
• לעומת זאת, מהן המילים המנחות בספר דברים? (בחרו בספר דברים פרק א', פסוקים כ"ב-מ', מהתפריטים הנפתחים בשדה החיפוש בראש המעבדה ולחצו על "הצג", או לחצו כאן.) לחצו על טור ה"דירוג".
• באיזו תדירות מופיע השורש "תור" בניסוחו של משה בספר דברים? אילו שורשים משמשים כמילים מנחות במקומו? לחצו על השורשים "דרך" ו"עלה" בטבלה, כך שכל הופעותיהם ביחידה יודגשו. מה ההקשר של כל אחד מפסוקים אלו?

• אחת מהמילים המנחות המשמעותיות ביותר בסיפור בספר במדבר היא אכן "תור", שורש שמופיע שם שתים עשרה פעמים, אך רק פעם אחת בספר דברים.
• לעומת זאת, בספר דברים, המילים המנחות "דרך" ו"עלה" הן המשמעותיות. הסיפור שם מדגיש כיצד האומה בהתמקדה במציאת הדרך הצבאית המתאימה לכיבוש הארץ, שכחה שה' הוא ההולך לפניהם לנחותם את הדרך אשר ילכו בה.
• המילים המנחות שלנו, אם כן, תומכות בהצעה כי אכן יש הבדל בדגשים של שני החומשים. אילו הבדלים בין שני הסיפורים מוסברים על ידי זה? אילו פסוקים מהווים קושי לגישה זו?

• גישה שלישית לשאלתנו מציעה כי ההבדלים בין שני התיאורים של חטא המרגלים אינם מהותיים, אלא הם פשוט תוצאה של רצון לקצר או לגוון את לשון המקרא.
• ניגש לפירוש ר' יוסף קרא על שופטים י"ג:י"ב. נקודת המוצא שלו אינה הסיפור שלנו, אלא השאלה הכללית יותר כיצד להסביר הבדלים בין סיפורים הנכפלים בתנ"ך. נקרא מהקטע שמתחיל במילים "דע לך שבכל כ״ד ספרים שהכתוב שונה עליו".
• כיצד ר"י קרא מסביר מדוע לעיתים פרטים נמצאים בגרסה אחת של סיפור אך לא בגרסה אחרת?
• האם אתם יכולים לחשוב על דוגמאות אחרות בהן התנ"ך מאריך בסיפור אחד, וכתוצאה מזאת, מקצר בסיפור אחר? האם המקרה שלנו דומה? האם זה משנה אם הסיפור מסופר מחדש על ידי הכתוב עצמו או על ידי אחת מן הדמויות בסיפור?

• ההבדלים הרבים בין סיפור המרגלים בספר במדבר ובספר דברים הוסברו בכמה דרכים.
• רד"צ הופמן מציע שרבים מהשינויים בוצעו במכוון על ידי משה כדי להעביר בצורה הטובה ביותר את המסר שלו לדור החדש של באי הארץ. משה במכוון ניסח את הסיפור באופן שידגיש את אשמתה של האומה כדי שילמדו לקחת אחריות מלאה על מעשיהם. בנוסף, מכיוון שמשה פשוט חזר על סיפור ידוע, הוא לא היה צריך לכלול כל פרט שהיה במקור.
• גישה שניה, לעומת זאת, מציעה ששני הספרים מספרים את אותו הסיפור מנקודות מבט שונות. בהסתמך על רמב"ן הטוען כי שני הסיפורים מצביעים על שתי מטרות שונות בשליחת המרגלים, הערכת טיב הארץ או ריגולה, ר"י מדן מציע כי המנהיגים נשלחו למשימה כפולה, כדי להתכונן גם לכיבוש הארץ וגם לחלוקתה העתידית. ספר במדבר מדגיש את משימת הקודש של הערכת טוב הארץ, ואילו ספר דברים מדגיש את ההיבט הצבאי.
• ר"י קרא מעלה גישה שלישית המציעה כי השינויים אינם מהותיים והם פשוט משקפים מגמה ספרותית נפוצה במקרא. כשהתורה מתארת אירועים, היא לעתים קרובות מקצרת במקום אחד ומאריכה במקום אחר, וסומכת על הקורא למלא את הפערים מהידע של הסיפור המשולב.
• כיצד ניתן ליישם את הגישות האלה למקרים אחרים בתורה שבהם אירועים מסופרים פעמיים?

• לדיון נוסף בנושא זה, כולל תרשים אינטראקטיבי המדגיש את ההבדלים בין שתי הגרסאות של סיפור המרגלים, ראו: סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים.
• לנושאים אחרים הקשורים לפרשת שלח, ראו: פרשת שלח – רשימת נושאים.
• לנושאים אחרים הקשורים לפרשת דברים, ראו: פרשת דברים – רשימת נושאים.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.