ויקרא כ"ו

יחידת לימוד אינטראקטיבית

ייאוש מגיני ירושלים / תנ"ך הולמן, 1890

• For the English version of this module, click here.‏
• נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא אמורים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר מגמולם הראוי מהווים אתגר תיאולוגי.
• מודול זה יבחן מקרה אחד כזה, האיום החוזר של ה' בפרשת בחקתי, שאם האומה ממשיכה לחטוא, ה' יעניש אותם פי שבע על פשעיהם: "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם". כיצד מבוטא כאן צדק א-לוהי?
• ניתן למצוא ניתוח מעמיק של סוגיה זו בנושא: "שבע על חטאתיכם". תוך כדי לימודכם, אתם מוזמנים להשוות את הניתוח שלכם עם מה שמופיע שם.

• לעתים קרובות, המסר או הנושא העיקרי של יחידה מודגש באמצעות מילים מנחות או ביטויים חוזרים. מה הם ביטויי המפתח של יחידת הקללות של ויקרא כ"ו, ומה הם עשויים ללמד על מערכת הגמול של ה'?
• לחצו כאן לגשת אל מעבדת התנ"ך, בה נוכל בקלות רבה למצוא ולהדגיש מילות מפתח אלה.
• התבוננו בטבלת המילים המנחות שנוצרה על ידי המחשב הנמצאת בצד שמאל של המסך. לחצו על הטור "דירוג" שיסדר את המילים המנחות תוך התחשבות, הן במספר הופעות הערך ביחידה, והן בתדירות היחסית שלהן בתנ"ך כולו.
• איזו מילה נמצאת בראש הרשימה? כמה פעמים היא מופיעה כאן? כמה פעמים היא מופיעה במקומות אחרים בתנ"ך?
• לחצו על הערך "קְרִי" בטבלה, כך שיודגשו כל הופעותיו ביחידה. מה ההקשר של כל אחת מהן?

• המילה "קֶרִי" היא אחת מהמילים המנחות המשמעותיות ביותר ביחידה שלנו. היא מופיעה שבע פעמים כאן ולא בשום מקום אחר בתנ"ך.
• שימו לב שהמילה מופיעה בדרך כלל כחלק מביטוי, ומלווה בוריאציות של המילים "הלך עמי".
• הדגישו את הביטוי "תֵּלְכוּ עִמִּי" בפסוק כ"א, ומתוך התפריט הנפתח בחרו "סמן כל המופעים" כך שכולם יודגשו.
• רפרפו בפסוקים. כיצד הם תומכים ברעיון שה' מעניש "מידה כנגד מידה"?
• אולם, מה זה אומר שאדם או ה' מתנהג כלפי השני "בְּקֶרִי"?

• יש ביטוי נוסף שחוזר על עצמו ביחידה שלנו.
• מעל טבלת הממצאים שנוצרו על ידי המחשב, לחצו על הכפתור "שלישיות" להציג ביטויי מפתח של עד שלוש מילים ברציפות.
• שימו לב שהשלישייה שראינו מקודם, "הלך עִם קְרִי", נמצאת בראש הרשימה.
• לחצו גם על הצירוף השלישי ברשימה, "שֶׁבַע עַל חַטָּאָה", כך שגם כל הופעות הביטוי הזה יודגשו.

• הביטוי "שֶׁבַע עַל חַטָּאָה" מופיע בפסוקים י"ח, כ"ד, וכ"ח. איזו וריאציה של הביטוי מופיעה גם בפסוק כ"א? האם ניסוח ייחודי זה נרדף לאחרים או האם יש לו משמעות אחרת?
• מה מלמדים ביטויים חוזרים אלה על תורת הגמול של ה'? האם הוא מעניש על פי מעשיו של אדם או באופן חמור יותר?
• לבסוף, שימו לב לתפוצת שני ביטויי המפתח שלנו, "הלך עִם קְרִי" ו"שֶׁבַע עַל חַטָּאָה", בפרקנו. באיזו תדירות הם מופיעים ביחד? מה מרומז על ידי הסמיכות בין הצירופים?

• הפסוקים שלנו מצביעים על קיום יחסי סיבה ותוצאה בין "הליכה בקרי" לעונש פי שבעה.
• אבל מה פירוש המילה "קֶרִי", וכיצד זה מצדיק מדוע נענשת האומה שבע פעמים יותר ממה שמגיע לה מפשעיה? כיצד ניתן להבין עונש לא פרופורציונאלי כזה?
• שאלה זו הטרידה רבים, ונחזור למקראות גדולות על ויקרא כ"ו כדי לראות כיצד התמודדו פרשנינו עם הנושא.

• נתחיל עם פירושו של כלי יקר על ויקרא כ"ו:י"ח. כדי שפירושו יופיע, לחצו על הכפתור "הצג מפרשים נוספים" בתחתית הפסוק. נתחיל מן המילים: "אמנם אחר כך אמר".
• איך בעל כלי יקר מבין את הביטוי "אִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי"? כאשר ה' אומר "וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי", מה כוונתו? איזה עונש הוא מטיל? למה?
• איך הסרת השגחת ה' מביאה לעונש שבעתיים?
• לדברי כלי יקר, למרות החומרה הבלתי פרופורציונאלית של העונש, איך בכל זאת ניתן לראות בה תגמול "מידה כנגד מידה"?

• לפי כלי יקר, לעיתים ה' אמנם מעניש את האומה בצורה חמורה יותר מכפי שחטאיה דורשים.
• אם העם אינו מכיר בהשגחה א-לוהית, ה' מסיר את ההשגחה המיוחדת והניסית הזו, ומותיר את העם למקריות שאינה מפלה ואין לה רחמים, מה שמוביל בקלות לענישה בלתי-מידתית.
• אפשר להרחיק לכת ולהציע שהמקרה שלנו אינו יוצא דופן ושה' רק לעיתים רחוקות מתערב בסדר הטבעי, ושה' מגדיר את הסדר הטבעי (ולא ההשגחה הא-לוהית הפעילה) כנורמה.

• אם הסדר הטבעי הוא הנורמה (ולא החריג), אפשר שלעתים קרובות האדם יסבול מתהפוכות של המזל. ברגע שה' משחרר את שליחיו להשמדה, הם עלולים לפעול בעצמם, מצב שיכול להוביל לעונש לא מוצדק.
• כיצד יכולים הפסוקים בזכריה א':ט"ו או ישעיהו י':ה'-ז' לתמוך באפשרות זו? [ראו גם את רש"י על שמות י"ב:כ"ב לגבי ציווי ה' לעם שלא לעזוב את בתיהם במהלך מכת בכורות.]
• אם נוקטים בגישה זו, מתי, אם בכלל, אנשים מקבלים את המגיע להם בדין? מה מציע ר' נסים גִירוֹנְדִי (ר"ן)? לחצו כאן כדי לגשת לספר דרשותיו בספריית על-התורה. נתחיל לקראת סוף הדרשה, מהקטע המתחיל, "ועל זה הדרך לא ישאר ספק מתמיה בענין צדיק ורע לו".

• לא כולם מסכימים עם הרעיון שה' מעניש אי פעם יותר ממה שמגיע לאדם, ויש הטוענים כי בניגוד לרושם הראשוני, הפסוקים אינם מרמזים על כך כלל.
• לחצו כאן כדי לחזור למקראות גדולות.
• נתבונן בספרא על ויקרא כ"ו:י"ח. [לחצו על הכפתור "הצג מפרשים נוספים" כדי שמדרש ההלכה יופיע.]
• איך הספרא מבין את הפסוק שלנו?

• לדעת הספרא, כיצד עונש שבעתיים מהווה גמול "מידה כנגד מידה"?
• כיצד הווריאציה הייחודית של פזמון החוזר שלנו בפסוק כ"א, "וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם", יכולה לתמוך בעמדה זו?
• האם אתם יכולים למצוא שבעה חטאים בפסוקים הקודמים?
• ראו את פירושו של ר"י בכור שור על פסוק י"ח המונה את החטאים אליהם מתייחס הספרא.
• כיצד גישה זו עשויה להבין את המילה "קֶרִי"? מה מציע רש"י בפירושו על פסוק כ"א?

• נעבור לגישה שלישית לשאלתנו, המסכימה גם היא כי עונשי ה' לעולם אינם יתר על המידה וכי הקריאה הראשונית שלנו של הפסוק הייתה שגויה.
• עם זאת, במקום להציע, כמו הספרא, כי העם כנראה חטא יותר מכפי שנשמע מקריאה ראשונית, עמדה זו מציעה שהעונש הוא פחות חמור מכפי שנראה במבט ראשון.
• נגלול למעלה לפירושו של רשב"ם על פסוק י"ח. איך הוא מבין את המילה "שבע"? אילו הוכחות הוא מביא לתמוך בקריאתו?
• איך זה יכול לפתור את הקושי התיאולוגי שלנו?

• רשב"ם מציע כי המספר שבע הוא פשוט מספר עגול, המציין כמות גדולה (ולאו דווקא שבע).
• הפסוק שלנו אינו אומר שהעם יקבל שבע פעמים יותר ממה שמגיע לו, אלא פשוט שהוא ייענש בחומרה (ובהתאם לריבוי חטאיו).
• חיפוש מהיר בקונקורדנציה מגלה מספר דוגמאות נוספות בהן מספרים כמו "שבע" או "עשר" באים במשמעות פיגורטיבית של "הרבה".
• לחצו על המילה "שֶׁבַע" בפסוקנו לגשת אל ה"קונקורדנציה בלחיצה אחת". באיזה פסוקים עשוי המספר שבע להצביע על שפע?

• בהרבה מן הפסוקים שבהם מופיעה המילה "שֶׁבַע", יש לה משמעות מילולית, אך גללו למטה ברשימה אל שמואל א ב':ה' (#214), ישעיהו ד':א' (#266), ירמיהו ט"ו:ט' (#269), ותהלים קי"ט:קס"ד (#302), בהם המספר בא כמספר עגול.
• כעת, הקלידו: עשר בשדה החיפוש, ובחרו בצורת שם העצם מהתפריט הנפתח (וודא שמופיע "עֶשֶׂר" ולא "עָשׂר").
• בכמה פסוקים משמש המספר בצורה פיגורטיבית בכדי לציין שפע? ראו, למשל, במדבר י"ד:כ"ב (#46), שמואל א א':ח' (#69), עמוס ו':ט' (#140), ואיוב י"ט:י"ג (#144).

• הפסוקים שלנו אינם היחידים שמשמע מהם שה' לעתים מעניש את האומה יותר ממה שמגיע לה. נעבור לישעיהו מ':ב' (לחצו כאן). אילו מילים בפסוק זה מטרידות באופן דומה?
• אילו מהגישות שנידונו לעיל אפשר ליישם גם בפסוק זה?
• רפרפו בפירושו של רד"ק על הפסוק. עם איזו מהגישות לעיל הוא מזדהה?
• השוו להבנתו של שד"ל בפסוק. כיצד הצעתו הראשונה כאן יכולה להתייחס גם לפסוקים בויקרא?
• לבסוף, כיצד קשור נושא הענישה הבלתי מידתית לבעייה הידועה של "צדיק ורע לו"? כיצד ניתן ליישם את הגישות השונות בנושא שלנו לשאלה הכללית יותר של מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים? לדיון מלא בנושא, ראו: צדיק ורע לו.

• לסיכום, ראינו שהפרשנים חלוקים בדעותיהם אם ה' מעניש אי פעם את האומה יותר ממה שמגיע לה.
• לדעת כלי יקר, לפעמים ה' אמנם עושה זאת. כאשר האומה שוללת את ההשגחה הא-לוהית, ה' מסיר ממנה את ההשגחה הזו, ומשאיר אותה לתעלולי הטבע והפוטנציאל לסבל לא מוצדק.
• אחרים טוענים כי הפסוקים רק נותנים את הרושם שה' מפריז בעונש העם. אולם, במציאות, או שהאנשים חטאו יותר או שהעונש הוא פחות ממה שמשתמע במבט ראשון בפסוקים.
• לפיכך, הספרא מכפילה את פשעי האומה, ומציעה כי עונש השבעתיים הוא למעשה תגמול "מידה כנגד מידה" לשבעה חטאים נפרדים.
• לעומת זאת, רשב"ם מצמצם את היקף העונש ומציע כי "וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם... שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" פשוט אומר שה' יעניש את העם בחומרה, אך לא מעבר לחומרת חטאיו.
• יהי רצון שנזכה ללכת בדרכי ה' ולהנות מברכות הפרשה ולא מקללותיה.

• לדיון נוסף בנושא זה ראו: "שבע על חטאתיכם".
• לנושאים אחרים הקשורים לפרשת בחקתי, ראו: פרשת בחקתי – רשימת נושאים.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.