ויקרא ט"ז

יחידת לימוד אינטראקטיבית

השעיר לעזאזל / מכון המקדש

• For the English version of this module, click here.‎
• ויקרא ט"ז מתאר באריכות את טקסי יום הכיפורים. בין הטקסים והקרבנות השונים שמכפרים על חטאי העם ומטהרים אותו, בולט קרבן אחד, השעיר לעזאזל. מודול זה יבחן את המטרה של טקס זה ומשמעותו.
• ניתן למצוא ניתוח מעמיק של סוגיה זו בנושא מדוע נשלח השעיר לעזאזל. תוך כדי לימודכם, אתם מוזמנים להשוות את הניתוח שלכם עם מה שמופיע שם.
• ניגש למקראות גדולות על ויקרא ט"ז:ה'-י' כדי לחקור את הפסוקים בפנים.

• ויקרא ט"ז:ה'-י' מתאר גורל בו שעיר אחד ניתן לה' ואחד משולח לעזאזל, אך הפסוקים אינם מזהים את עזאזל ואינם מסבירים מדוע שולחים לו שעיר.
• מה בקטע יכול להעיד כי עזאזל הוא סוג של יישות על-טבעית? מה עשוי לרמוז שהוא מתייחס למיקום גיאוגרפי?
• אם מאמצים את האפשרות הראשונה, איך ומדוע ניתן להביא קרבן ליישות שאינה ה'? וגם אם נוקטים באפשרות השנייה, מה מיוחד בקרבן זה שמאפשר לנו להוציא אותו מחוץ לתחום המקדש?

• בעזרת כפתורי הפסוקים הנמצאים בטור מימין, גשו לפסוקים כ"א-כ"ב המתארים את המחצית השנייה של הטקס.
• מה מציעים פסוקים אלה לגבי תפקידו של השעיר בכפרת חטאי האומה? האם החטאים מועברים ממש, או שמדובר בהעברה סמלית?
• כיצד משתלב טקס זה עם הטקס הקודם של השעיר הראשון שנתייחד לה' (המתואר בפסוקים ט"ו-כ')?
• האם יש להם מטרות זהות או שונות? אם המטרות זהות, מה הצורך בשני השעירים וטקסים נפרדים? ואם המטרות שונות, מה היחס ביניהן?
• לבסוף, האם יש משמעות לבחירת דווקא שעיר מכל בעל חי אחר?

• נחקור כיצד פרשנים שונים עונים על שאלות אלה.
• ניגש לפרקי דרבי אליעזר בספריית על-התורה על ידי לחיצה כאן. קראו את המדרש החל מהמילים "אמר סמאל לפני הקב"ה".
• עם מי מזהה המדרש את עזאזל? מדוע שולחים לו שעיר? לפי המדרש, האם יש העברה ממשית של חטא? לאיזו מטרה?

• כעת, נחזור למקראות גדולות על ויקרא ט"ז:ח' על ידי לחיצה כאן.
• השוו את מה שראינו בפרקי דרבי אליעזר לגישתו של רמב"ן כאן. רמב"ן מסכים כי עזאזל הוא סוג כלשהו של יישות דמונית, אך הוא מנסה למתן את הבעיה התיאולוגית הכרוכה בהקרבת קרבן ליישות שאינה ה'. מה הוא אומר?
• לדעת רמב"ן, מדוע נבחר דווקא "שעיר"?
• לדעת כל אחד מפרקי דרבי אליעזר ורמב"ן, כיצד טקס זה מסייע לישראל בחיפושם אחר מחילה וכפרה?

• באופן לא מפתיע, לא כולם מסכימים עם הרעיון שקיימים כוחות דמוניים על-טבעיים ושאפשר להביא להם קרבן. לפיכך, מספר פרשנים מציעים הסברים חלופיים לטקס.
• ראו בתפסיר של ר' סעדיה גאון על פסוק ח'. עם מה הוא מזהה את עזאזל?
• רס"ג אינו מסביר כאן את האטימולוגיה של המלה, אך הוא מבאר אותה יותר בספרו האמונות והדעות, הנגיש בספריית על-התורה כאן.
• ר' סעדיה משווה את השם עזאזל לשמותיהם של הרים אחרים המסתיימים באופן דומה בסופרלטיב "אֵל", המציין חוזקה או גדלות. האם אתם חושבים שההשוואה שלו תקפה? למה או למה לא?

• לפי ר' סעדיה בהאמונות והדעות, מה הקשר בין שני קרבנות החטאת – השעיר לה' והשעיר לעזאזל? מדוע מקריבים אחד במקדש ואחד בחוץ?
• ר' סעדיה טוען כי השעיר הראשון מכפר על חטאי הכהנים ולכן מקריבים אותו במקום המקדש בו עובדים הכהנים, ואילו השעיר השני מכפר על האומה בכללותה ולכן מקריבים אותו מחוץ למקדש במקום שבו העם נמצא.
• באיזה קושי נתקל הסבר זה לאור פסוקים ט"ו-ט"ז? [כדי לחזור למקראות גדולות, לחצו כאן.]

• מכיוון שמשתמע בבירור מן הפסוקים כי גם השעיר הראשון קשור לחטאי האומה, קריאתו של ר' סעדיה קשה במקצת, וייתכן שעדיף הסבר חלופי.
• גללו למעלה לויקרא ט"ז:ה' ובאמצעות אייקון גלגל השיניים בסרגל האדום העליון סמנו וי ליד "ספורנו" כך שפירושו יופיע (לחצו מחוץ לשכבת-העל או על "אישור" כדי לחזור למקראות גדולות).
• איך ספורנו מסביר מדוע השעיר מוקרב מחוץ למקדש?

• נפנה כעת לגישה שלישית בהבנת השעיר המשתלח.
• גללו למטה במקראות גדולות לפסוק י' (או השתמשו בטור כפתורי הפסוקים בצד הימין של המסך כדי לנווט) וקראו את פירושו של רשב"ם.
• איך הוא מבין את המילה "עזאזל"?
• לאיזה טקס פולחני אחר הוא משווה את שליחת השעיר? מהי מטרת השליחות לדעתו? האם הוא סבור שהשעיר נהרג או נשאר בחיים?

• נפנה כעת לפירושו של ר' יוסף בכור שור. לפי דבריו, מה גורלו של השעיר? מה הריגתו אמורה להשיג? [ראו את הבנתו של רמב"ן במטרת הקרבנות שם הוא מאמץ ומיישם נימוק זה לקרבנות בכללותם.]
• לבסוף, גללו למטה אל פסוק כ"ב. לחצו על "הצג מפרשים נוספים" כדי שפירושו של רלב"ג יופיע.
• מדוע רלב"ג חושב שהעברה סמלית של חטא היא חיונית לתשובת האומה? מה היה קורה אילולא הונהג טקס זה? [ראו מטרת הקרבנות שרלב"ג עקבי בהבנתו לגבי הצורך בקרבנות בכלל.]

• לסיכום, ראינו שלוש גישות לטקס:
• מיסטיקנים, כמו רמב"ן, מזהים את עזאזל כיישות דמונית שצריך לפייס אותה לפני יום הכיפורים כדי שלא תפגע בישראל בשעת עמידתם בדין.
• רציונליסטים, כמו ר' סעדיה וספורנו, סולדים מאפשרות זו. הם מנסים לראות בשעיר לעזאזל קורבן רגיל המוקרב לה', אלא שהוא קרב במרחק מן המקדש בגלל עוצם החטאים שהוא נושא עליו.
• אחרים רואים את הטקס בצורה סמלית יותר. רשב"ם, משווה לטיהורו של המצורע, ורואה בשילוח השעיר סילוק של זיהום. ר' יוסף בכור שור ורלב"ג מציעים שהוא משמש כחלופה לעם עצמו (scapegoat) וכך מאפשר לאומה להתחיל מחדש עם דף חלק.

• לדיון נוסף בנושא זה ראו: מדוע נשלח השעיר לעזאזל.
• לנושאים אחרים הקשורים לפרשת אחרי מות, ראו: רשימת נושאים – אחרי מות.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.