×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ויקרא ז׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ (ב) בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת⁠־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת⁠־הָאָשָׁ֑ם וְאֶת⁠־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (ג) וְאֵ֥ת כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹא יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת⁠־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת⁠־הַקֶּֽרֶב׃ (ד) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת⁠־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת⁠־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל⁠־הַכָּבֵ֔ד עַל⁠־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ (ה) וְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑הי״י֑ אָשָׁ֖ם הֽוּא׃ (ו) כׇּל⁠־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ (ז) כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר⁠־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (ח) וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת⁠־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (ט) וְכׇל⁠־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכׇל⁠־נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל⁠־מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה׃ (י) וְכׇל⁠־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה⁠־בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכׇל⁠־בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃ (יא) {שלישי} וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יב) אִ֣ם עַל⁠־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶ֒נּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב׀ עַל⁠־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶןב׃ (יג) עַל⁠־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קׇרְבָּנ֑וֹ עַל⁠־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃ (יד) וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכׇּל⁠־קׇרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לַיהֹוָ֑הי״י֑ לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת⁠־דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (טו) וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קׇרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא⁠־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד⁠־בֹּֽקֶר׃ (טז) וְאִם⁠־נֶ֣דֶר׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קׇרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת⁠־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃ (יז) וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ (יח) וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵ֠ל מִבְּשַׂר⁠־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃ (יט) וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר⁠־יִגַּ֤ע בְּכׇל⁠־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל⁠־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ (כ) וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר⁠־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֔הי״י֔ וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ (כא) וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי⁠־תִגַּ֣ע בְּכׇל⁠־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכׇל⁠־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר⁠־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ (כב) ג וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כג) דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כׇּל⁠־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ (כד) וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכׇל⁠־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃ (כה) כִּ֚י כׇּל⁠־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִ֨ן⁠־הַבְּהֵמָ֔הד אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ (כו) וְכׇל⁠־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃ (כז) כׇּל⁠־נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר⁠־תֹּאכַ֣ל כׇּל⁠־דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ (כח) ה וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כט) דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת⁠־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהֹוָ֔הי״י֔ יָבִ֧יא אֶת⁠־קׇרְבָּנ֛וֹ לַיהֹוָ֖הי״י֖ מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃ (ל) יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אֶת⁠־הַחֵ֤לֶב עַל⁠־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לא) וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת⁠־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ (לב) וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃ (לג) הַמַּקְרִ֞יב אֶת⁠־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת⁠־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃ (לד) כִּי֩ אֶת⁠־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָ֠ם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחׇק⁠־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (לה) זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑הי״י֑ בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (לו) אֲשֶׁר֩ו צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜הי״י֜ לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מׇשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ (לז) זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ (לח) אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֺּת֜וֹ אֶת⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת⁠־קׇרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיהֹוָ֖הי״י֖ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וְאֵ֥ת כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹ =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (״ואת״ בטעם מרכא)
• דפוסים וקורן=וְאֶת⁠־כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹ (״ואת״ מוקפת בלי טעם)
• ב?!=וְאֵֽת⁠־כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹ (״ואת״ בצירה וגעיה ומוקפת)
ב בַּשָּֽׁמֶן =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו? ובדפוסים
• ל!=בַשָּֽׁמֶן (חסר דגש באות בי״ת)
ג ‹פפ› =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו; בכולם יש רווח של פרשה פתוחה, גם כאן וגם להלן בפסוק כ״ז (״וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת⁠־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙...⁠״). בספרי תימן יש רווח של פרשה פתוחה כאן, אבל לא בספרי אשכנז וספרד. הרמב״ם ציין רק פרשה במילים ״וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל״, אבל רק פעם אחת, למרות שיש שני פסוקים מהסוג הזה! לגבי הכתר עצמו ראו עופר, קאסוטו, עמ׳ 328-330; ובאריכות אצל פנקובר, עדות חדשה, 76-90. לפי רוב העדויות הייתה פרשה פתוחה בכתר בשני המקומות. אך ייתכן שהרווח כאן היה קטן והרמב״ם לא החשיב אותו לפרשה (פנקובר), או שהרמב״ם רשם את ״וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל״ וספר אותו רק פעם אחת בחישוב הסופי שלו (עופר).
ד מִ֨ן⁠־הַבְּהֵמָ֔ה =ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל,ל1=מִן⁠־הַ֨בְּהֵמָ֔ה (מקום המתיגה)
• ש=מִן⁠־הַבְּהֵמָ֔ה (אין מתיגה)
ה ‹פפ› =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו. בספרי אשכנז וספרד יש רווח של פרשה פתוחה כאן, אך לא בספרי תימן; וראו בהערה לעיל בפסוק כ״ב.
ו אֲשֶׁר֩ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בתלישא קטנה)
• דפוסים וקורן=אֲ֠שֶׁר (בתלישא גדולה או <אֲ֠שֶׁ֠ר> בטעם כפול)
E/ע
הערותNotes
(א)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה ד]
[א]
״זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״ – לְבֵית הָעוֹלָמִין.
״זֹאת״ – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה.
״תּוֹרַת הָאָשָׁם״ – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָאֲשָׁמוֹת, שֶׁיְּהֵא דָּמָן נִתַּן לְמַטָּן.
[ב]
וְכִי מְנַיִן בָּא?
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן״ (ויקרא י״ד:י״ג), מַה חַטָּאת דָּמָהּ נִתַּן לְמַעְלָן, אַף אָשָׁם יְהֵא דָמוֹ נִתַּן לְמַעְלָן!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים... וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק״, (ויקרא ז׳:ב׳)
לְרַבּוֹת כָּל הָאֲשָׁמוֹת וַאֲשַׁם מְצֹרָע, שֶׁיְּהֵא דָּמָן נִתַּן לְמַטָּן.
וּמְנַיִן לְדַם הָאָשָׁם שֶׁנִּתְעָרַב בְּדַם שְׁלָמִים, יִזְרֹק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים... וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק״, (ויקרא ז׳:ב׳)
יָכֹל אֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ חַיִּים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הֵם״.
מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם?
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא כִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וְכִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁלָמִים, שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן.
זֶה יִקְרַב לְשֵׁם מַשֶּׁהוּא וְזֶה יִקְרַב לְשֵׁם מַשֶּׁהוּא.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שְׁלָמִים טְעוּנִים תְּנוּפָה, וְאֵין הָאָשָׁם טָעוּן תְּנוּפָה!
אָמַר לָהֶם: מַה בְּכָךְ? יֵנֹף אָשָׁם!
אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִים קֳדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל.
״הוּא״ – הוּא קָרֵב, אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה.
(ב)
[ג]
״יִשְׁחֲטוּ״ – רִבָּה כָּן שׁוֹחֲטִין הַרְבֵּה: אַף הַגֵּרִים, אַף הַנָּשִׁים, אַף הָעֲבָדִים.
וְאֵין לְשׁוֹן שְׁחִיטָה אֶלָּא מְשִׁיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״זָהָב שָׁחוּט״ (מלכים א י׳:ט״ז).
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִכָּן לְעוֹלַת צִבּוּר, שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁחִיטָתָהּ אֶלָּא בַצָּפוֹן.
״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״ (ויקרא ז׳:א׳), לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁחִיטַתָן אֶלָּא בַצָּפוֹן.
״הוּא״ (ויקרא ז׳:א׳), פְּרָט לְתוֹדָה וּלְאֵיל נָזִיר.
(ג-ה)
[ד]
״וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה, אִשֶּׁה לַיי, אָשָׁם הוּא.⁠״״אִשֶּׁה״ – אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ.
״אָשָׁם״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ עָלָיו.
אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שְׁחָטוֹ בַצָּפוֹן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״.
[ד]
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״אִשֶּׁה״, לְשֵׁם אִשִּׁים.
״אָשָׁם״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ עָלָיו.
אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״.
[ו]
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא;
מַה חַטָּאת פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף אָשָׁם פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ.
[ז]
אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁדָּמָהּ נִתָּן לְמַעְלָן, תֹּאמַר בָּאָשָׁם, שֶׁדָּמוֹ נִתָּן לְמַטָּן!
אָמַר לָהֶם: פֶּסַח יוֹכִיחַ, שֶׁדָּמוֹ נִתָּן לְמַטָּן, וְאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, פָּסוּל.
[ח]
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר ״פֶּסַח הוּא״ (שמות י״ב:י״א)?
אָמַר לָהֶן: וַהֲלֹא נֶאֱמַר ״אָשָׁם הוּא״?
(ו)
[ט]
״כָּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין.
וְלָמָּה? אִם לַאֲכִילָה, כְּבַר אֲמוּרִין, אִם לְמַחְלֹקֶת, כְּבַר אֲמוּרִין.
אִם לְבַעֲלֵי מוּמִים קְבוּעִים, כְּבַר אֲמוּרִים, אִם לְבַעֲלֵי מוּמִים עוֹבְרִים, כְּבַר אֲמוּרִים.
וְאִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״כָּל זָכָר״?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנּוֹלַד תָּמִים וְנֶעֱשָׂה בַעַל מוּם;
נוֹלַד בַּעַל מוּם מִמְּעֵי אִמּוֹ, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל זָכָר״.
[י]
״יֹאכְלֶנּוּ״ – הַכָּשֵׁר, לֹא הַפָּסוּל.
״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״ – לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁלֹּא יֵאָכְלוּ אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהֻנָּה.
״הוּא״ – פְּרָט לְתוֹדָה וּלְאֵיל נָזִיר.
(ז)
[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק ט]
[א]
״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״ – מַה חַטָּאת מִן הַחֻלִּין, בַּיּוֹם, וּבְיָד יְמָנִית, אַף אָשָׁם מִן הַחֻלִּין בַּיּוֹם, וּבְיָד יְמָנִית.
״תּוֹרָה אַחַת לָהֶם״ – לִסְמִיכָה.
״הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ, לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וְלִמְחֻסַּר כִּפּוּרִין וְלָאוֹנֵן.
(ח)
״וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ״ – פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וְרַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עוֹלַת הַגֵּר.
״עֹלַת אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלַת אִישׁ;
עוֹלַת נָשִׁים, גֵּרִים וַעֲבָדִים מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עוֹר הָעֹלָה״, רִבָּה.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״עֹלַת אִישׁ״?
עוֹלָה שֶׁעָלַת לְאִישׁ, פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ.
[ב]
יָכֹל אַף שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ?
הוֹאִיל וְלֹא עָלַת לַבְּעָלִים, לֹא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּיִין בְּעוֹרָהּ!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עוֹר הָעֹלָה״, רִבָּה.
״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹר הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר הִקְרִיב״.
אוֹ יָכֹל שָׁנִיא מְרַבֶּה אַף עוֹרוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עֹלָה״, מָה עוֹלָה מְיֻחֶדֶת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, יָצְאוּ קֳדָשִׁים קַלִּים.
[ג]
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״, אֵין לִי אֶלָּא עוֹר הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים מְנַיִן?
וְדִין הוּא: מָה, אִם עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ, זָכוּ בְעוֹרָהּ, קָדְשֵׁי קֳדָשִׁין, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָן, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּזְכּוּ בָּעוֹרָן?
הַמִּזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁזָּכָה בַּבָּשָׂר וְלֹא זָכָה בָּעוֹרוֹת.
[ד]
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא זָכָה בְמִקְצָתָן, תֹּאמַר בַּכֹּהֲנִים שֶׁזָּכוּ בְמִקְצָתָן, הוֹאִיל וְזָכוּ בְמִקְצָתָן, יִזְכּוּ בְּכֻלָּן!
רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עַצְמֵנוּ לֹא צָרַכְנוּ אֶלָּא לְעוֹר הָעוֹלָה בִּלְבַד, שֶׁבְּכָל מָקוֹם, הָעוֹר מְהַלֵּךְ אַחַר הַבָּשָׂר: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִין הַנִּשְׂרָפִין, עוֹרוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפִין עִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם.⁠״ (ויקרא ט״ז:כ״ז)
[ה]
חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר נִתָּנִים מַתָּנָה לַכֹּהֲנִים לְעוֹלָם.
צָרְכוּ לְהַפְשִׁיט, מַפְשִׁיטִים, צָרְכוּ לֶאֱכֹל, אוֹכְלִים אוֹתָם וְאֶת עוֹרוֹתֵיהֶם.
אֲבָל עוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: ״וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ״ (ויקרא א׳:ו׳), צָרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב, לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״.
״לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וְלִמְחֻסַּר כִּפּוּרִין וְלָאוֹנֵן.

יָכֹל לֹא יַחְלְקוּ בַבָּשָׂר, שֶׁהוּא לַאֲכִילָה, אֲבָל יַחְלְקוּ בָעוֹרוֹת, שֶׁאֵינָן לַאֲכִילָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב, לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״.
״לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וְלִמְחֻסַּר כִּפּוּרִין וְלָאוֹנֵן.
(ט)
[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק י]
[א]
״וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר״ – אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי יְהוּדָה: וּמְנַיִן לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה״, לֹא יָבִיא מַחְצָה חַלּוֹת וּמַחְצָה רְקִיקִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר, וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת״.
מַה ״כָּל״ ״לְכָל״ אֲמוּרִין לְמַטָּן, שְׁנֵי מִינִין, אַף ״כָּל״ ״לְכָל״ אֲמוּרִין כָּן שְׁנֵי מִינִין, לְשֵׁם כִּלְיָה נִקְרְאוּ, לֹא נִקְרְאוּ לְשֵׁם מַעֲשֶׂה.
״בַּתַּנּוּר״ – מַה תַּנּוּר כֶּלִי, אַף מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כֶּלִי.
[ב]
״לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה״ – יָכֹל לוֹ לְבַדּוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״ (ויקרא ז׳:י׳).
אוֹ ״לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״, יָכֹל לְכֻלָּם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה״.
הָא כֵיצַד? לְזֶה בֵית אָב הַמַּקְרִיבִין אוֹתָהּ.
[ג]
וּמְנַיִן שֶׁאֵין חוֹלְקִין מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר... לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״ (ויקרא ז׳:י׳).
[ד]
יָכֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִין, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת... לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״ (ויקרא ז׳:י׳).
[ה]
יָכֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, אֲבָל יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְעַל מַחֲבַת... לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״ (ויקרא ז׳:י׳).
(י)
[ו]
יָכֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה, לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה, אִישׁ כְּאָחִיו״.
[ז]
יָכֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת, וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת, אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת, וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַחֲרֵבָה, לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״.
[ח]
יָכֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, אֲבָל יַחְלְקוּ בָּקֳדָשִׁים קַלִּים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִישׁ כְּאָחִיו... תּוֹדָה״, (ויקרא ז׳:י״ב)
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, כָּךְ לֹא יַחְלְקוּ בָּקֳדָשִׁים קַלִּים.
[ט]
״אִישׁ כְּאָחִיו״ – הָאִישׁ חוֹלֵק, אַף עַל פִּי בַּעַל מוּם, וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַף עַל פִּי תָּמִים.
(יא)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה ה]
[א]
וּמְנַיִן לַעֲשׁוֹת זְמַן בַּבָּמָה כִּזְמַן אֹהֶל מוֹעֵד?
הוֹאִיל וְאָמְרָה הַתוֹרָה הַלָּן יִשָּׂרֵף וְהַיּוֹצֵא יִשָּׂרֵף, מַה הַיּוֹצֵא אֵינוֹ נוֹהֵג בַּבָּמָה, אַף הַלָּן לֹא יִנְהֹג בַּבָּמָה.
[ב]
הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם הָעוֹף, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בּוֹ, זְמַן פּוֹסֵל בּוֹ, קָדְשֵׁי בָמָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא זְמַן פּוֹסֵל בָּהֶן?
לָאו! מַה לָּעוֹף, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בּוֹ, הַזְּמַן פּוֹסֵל בּוֹ, שֶׁכֵּן הַזָּר פּוֹסֵל בּוֹ, תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי בָמָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, יְהֵא הַזְּמַן פּוֹסֵל בָּהֶן, שֶׁכֵּן אֵין הַזָּר פּוֹסֵל בָּהֶן?
הוֹאִיל וְאֵין הַזָּר פּוֹסֵל בָּהֶן, לֹא יְהֵא זְמַן פּוֹסֵל בָּהֶן!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״, לַעֲשׁוֹת זְמַן בַּבָּמָה כִּזְמַן אֹהֶל מוֹעֵד.
[ג]
״תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים... אִם עַל תּוֹדָה״, (ויקרא ז׳:י״ב)
מְלַמֵּד שֶׁהַתּוֹדָה נִשְׁחֶטֶת לְשֵׁם תּוֹדָה וּלְשֵׁם שְׁלָמִים.
יָכֹל אַף שְׁלָמִין יִשָּׁחֲטוּ לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם תּוֹדָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת״.
[ד]
״תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים... עַל תּוֹדָה״, (ויקרא ז׳:י״ב)
מַה שְּׁלָמִין טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, אַף תּוֹדָה תִּטָּעַן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק.
[ה]
מִשֵּׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמָרוּ: לְפִי שֶׁיָּצַאת לִדּוֹן בֶּחָדָשׁ, יָכֹל אֵין לָהּ אֶלָּא חִדּוּשָׁהּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים... אִם עַל תּוֹדָה״, (ויקרא ז׳:י״ב)
מַה שְּׁלָמִין טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, אַף תּוֹדָה תִּטָּעַן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק.
[ו]
״תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים... עַל תּוֹדָה״, (ויקרא ז׳:י״ב)
מַה שְּׁלָמִים בָּאִים מִן הַמַּעֲשֵׁר, אַף תּוֹדָה תָּבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר.
[ז]
אָמַר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה!⁠״ סְתָם, יָכֹל יָבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים... עַל תּוֹדָה״, (ויקרא ז׳:י״ב)
מַה שְּׁלָמִין, פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, מֵבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר, לֹא פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף תּוֹדָה, פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, מֵבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר, לֹא פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
[ח]
וּמְנַיִן לַלֶּחֶם שֶׁיָּבֹא מִן הַמַּעֲשֵׁר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב״, מַה שְּׁלָמִים בָּאִים מִן הַמַּעֲשֵׁר, אַף הַלֶּחֶם יָבֹא מִן הַמַּעֲשֵׁר.
[ט]
אָמַר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׁר״, וְלֹא פֵרַשׁ ״לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׁר״, יָכֹל יָבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב״, מַה שְּׁלָמִים, פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, מֵבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר, לֹא פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף הַלֶּחֶם, פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, מֵבִיא מִן הַמַּעֲשֵׁר, לֹא פֵּרַשׁ ״מִן הַמַּעֲשֵׁר״, אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.

אָמַר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין, וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׁר״, פֵּרַשׁ זֶה, יָכֹל יָבִיא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב״, בִּזְמַן שֶׁאָמַר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׁר״, יָבִיא.
״תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׁר וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין״, יָבִיא.
״תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין״, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ ״לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׁר״, לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
[י]
יָכֹל יָבִיא מִחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב״, מַה שְּׁלָמִים, מִן הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, אַף לֶחֶם מִן הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
[יא]
וּמְנַיִן לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה״, לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין?
שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיי אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר״ (דברים ט״ז:ב׳).
וַהֲלֹא אֵין הַפֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּשָׂבִים וּמִן הָעִזִּים?
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״צֹאן וּבָקָר״?
אֶלָּא לְהַקִּישׁ אֶת כָּל הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר לַפֶּסַח: מַה פֶּסַח, שֶׁהוּא בְחוֹבָה, אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, וְאַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחוֹבָה, לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה״, ״הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים״, הוֹאִיל וְהֵן בָּאִין בְּחוֹבָה, לֹא יָבִיאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם, לֹא יָבִיאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
(יב)
[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק יא]
[א]
מַה הוּא אוֹמֵר ׳תּוֹדָה יַקְרִיב׳, מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבָדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת, וּמְנַיִן שֶׁיָּבִיא אֶת אֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, וְיָבִיא עִמָּהּ לֶחֶם, וְהַשְּׁנִיָּה תָבֹא שֶׁלֹּא בְלֶחֶם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳תּוֹדָה יַקְרִיב׳.
יָכֹל יְהוּ שְׁתֵּיהֶן טְעוּנוֹת לֶחֶם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יַקְרִיבֶנּוּ״, אַחַת טְעוּנָה לֶחֶם, אֵין שְׁתַּיִם טְעוּנוֹת לֶחֶם.
[ב]
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַוְּלָדוֹת וְאֶת הַתְּמוּרוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִם עַל תּוֹדָה״.
יָכֹל יְהוּ כֻלָּן טְעוּנִין לֶחֶם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַתּוֹדָה״, הַתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם, לֹא וַלְדָהּ, וְלֹא חֲלִיפָהּ, וְלֹא תְּמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם.
[ג]
״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח״ – לְחַיֵּב עַל כָּל זֶבַח וְזֶבַח.
וַהֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁמֵּעֵט בַּלֶּחֶם, רִבָּה בִכְבָשִׂים, כָּן שֶׁרִבָּה בַּלֶּחֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּרַבֶּה בִכְבָשִׂים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח״, לְחַיֵּב עַל כָּל זֶבַח וְזֶבַח.
[ד]
״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן״ – מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״בַּשֶּׁמֶן״, ״בַּשָּׁמֶן״ שְׁנֵי פְעָמִים?
לְהַכְשִׁיר בַּשֶּׁמֶן הַשֵּׁנִי, וְלִפְסֹל בַּשֶּׁמֶן הַשְּׁלִישִׁי.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: אִלּוּ נֶאֱמַר ״בַּשֶּׁמֶן״ אֶחָד, הָיִיתִי אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת לַלּוֹג;
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״בַּשֶּׁמֶן״, ״בַּשָּׁמֶן״ שְׁנֵי פְעָמִים, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעֵט, [ה]
מִעֲטָהּ לַחֲצִי לֹג.
יָכֹל יִשְׁתַּלֵּשׁ חֲצִי לֹג זֶה לִשְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ, לַחַלּוֹת וְלִרְקִיקִין וְלִרְבוּכָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת, חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן״, רִבָּה;
וְאֵין רִבּוּי אַחַר מֵעוּט בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְרַבּוֹת.
[ו]
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?
נוֹתֵן רְבִיעִית לִרְבוּכָה, וּרְבִיעִית לִשְׁנֵי מִינִים.
וּרְבִיעִית שֶׁהוּא נוֹתֵן לִשְׁנֵי מִינִים, נוֹתֵן מַחְצָה לַחַלּוֹת וּמַחְצָה לִרְקִיקִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן: מוֹשֵׁחַ אֶת הָרְקִיקִים כְּמִין כִי1, וּמַחְזִיר אֶת הַשְּׁאָר לַחַלּוֹת.

אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְרַבִּי עֲקִיבָה: אֲפִלּוּ אַתְּ מְרַבֶּה כָל הַיּוֹם ״בַּשֶּׁמֶן״ לְמַעֵט, ״בַּשֶּׁמֶן״ לְרַבּוֹת, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָךְ.
אֶלָּא חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה, וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לַנָּזִיר, וְאַחַד עָשָׂר שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
[ז]
״וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת״ – לָמַדְנוּ לִרְבוּכָה שֶׁהִיא סֹלֶת, וּמְנַיִן לְכֻלָּם שֶׁיְּהוּ סֹלֶת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״חַלּוֹת״, ״חַלֹּת״: מַה חַלּוֹת אֲמוּרוֹת בִּרְבוּכָה, סֹלֶת, אַף חַלּוֹת אֲמוּרוֹת בְּכֻלָּם סֹלֶת.
[ח]
וַהֲלֹא רְקִיקִין לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן ׳חַלּוֹת׳, וּמְנַיִן שֶׁיְּהוּ סֹלֶת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מַצּוֹת״, ״מַצּוֹת״: מַה מַצּוֹת אֲמוּרוֹת בְּכֻלָּם, סֹלֶת, אַף מַצּוֹת אֲמוּרוֹת בִּרְקִיקִים סֹלֶת.
[ט]
אִם נַפְשָׁךְ לוֹמַר ״סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת״, הֲרֵי אַתְּ מוֹסִיף עַל רְבוּכָה: מָה רְבוּכָה, סֹלֶת, אַף כֻּלָּם סֹלֶת.
(יג)
[י]
״עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ״ – כְּנֶגֶד חָמֵץ מֵבִיא מַצָּה.
מַה חָמֵץ עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת, אַף מַצָּה עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת.
״עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם מִתְקַדֵּשׁ, עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנָיו בַּתַּנּוּר.
״יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם מִתְקַדֵּשׁ אֶלָּא בִזְבִיחָה.
״עַל זֶבַח תּוֹדַת״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם מִתְקַדֵּשׁ, עַד שֶׁתְּהֵא זְבִיחָתוֹ לְשֵׁם תּוֹדָה.
מִכָּן אָמְרוּ: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, וְזָרַק אֶת דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, הַלֶּחֶם מְקֻדָּשׁ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ מְקֻדָּשׁ.
[יא]
״שְׁלָמָיו״ – לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר לַעֲשֶׂרֶת קַבִּים יְרוּשַׁלְמִיִּים וּרְבִיעִית שֶׁמֶן.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״שְׁלָמָיו״ אֶלָּא לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר
לְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר בּוֹ ״מַצּוֹת״, מַצּוֹת הוּא בָּא, אֵינוֹ בָא חָמֵץ, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״שְׁלָמָיו״?
לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר לַעֲשֶׂרֶת קַבִּים יְרוּשַׁלְמִיִּים וּרְבִיעִית שֶׁמֶן.
(יד)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה ז]
[א]
״וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ״ – מִן הַמְחֻבָּר.
״אֶחָד״ – שֶׁלֹּא יִטֹּל פָּרוּס.
״מִכָּל קָרְבָּן״ – שֶׁיְּהוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִים, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִקָּרְבָּן לַחֲבֵרוֹ, ״תְּרוּמָה לַיי״, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה.
הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֱמַר כָּן ״תְּרוּמָה״, וְנֶאֱמַר ״תְּרוּמָה״ בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, אַף זוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה.
[ב]
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: נֶאֱמַר כָּן ״תְּרוּמָה״, וְנֶאֱמַר ״תְּרוּמָה״ בַּבִּכּוּרִים.
מַה תְּרוּמַת בִּכּוּרִים, אֵין לָהּ שֵׁעוּר, אַף זוֹ אֵין לָהּ שֵׁעוּר.
נִרְאֶה לְמִי דָמָה: דָּנִים תְּרוּמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה מִתְּרוּמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה.
אַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת הַבִּכּוּרִין, שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה!
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: דָּנִים תְּרוּמָה שֶׁהִיא נֶאֱכֶלֶת בַּמָּקוֹם מִתְּרוּמָה שֶׁהִיא נֶאֱכֶלֶת בַּמָּקוֹם.
אַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת בַּמָּקוֹם.
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תְּרוּמָה לַיי״ (במדבר י״ח:כ״ו), ״תְּרוּמָה לַיי״, לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה ״תְּרוּמָה לַיי״ אָמוּר לְהַלָּן, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, אַף ״תְּרוּמָה לַיי״ אָמוּר כָּן אֶחָד מֵעֲשָׂרָה.
[ד]
לָמַדְנוּ לִתְרוּמָה שֶׁהִיא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הִיא חַלָּה.
הֲרֵינִי דָן: נֶאֶמְרוּ כָּן חַלּוֹת, וְנֶאֶמְרוּ חַלּוֹת בְּלֶחֶם הַפָּנִים.
מַה חַלּוֹת אֲמוּרוֹת בְּלֶחֶם הַפָּנִים, שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְחַלָּה, אַף חַלּוֹת אֲמוּרוֹת כָּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְחַלָּה.
[ה]
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: נֶאֱמַר כָּן לֶחֶם חָמֵץ, וְנֶאֱמַר לֶחֶם חָמֵץ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה לֶּחֶם חָמֵץ אָמוּר בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, עִשָּׂרוֹן לַחַלָּה, אַף לֶחֶם חָמֵץ אָמוּר כָּן עִשָּׂרוֹן לַחַלָּה.
[ו]
נִרְאֶה לְמִי דָמָה: דָּנִין מִנְחָה שֶׁהִיא בָאָה חָמֵץ וּבָאָה עִם זֶבַח, מִמִּנְחָה שֶׁהִיא בָאָה חָמֵץ וּבָאָה עִם זֶבַח.
אַל יוֹכִיחַ לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵינוֹ בָא חָמֵץ וְאֵינוֹ בָא עִם זֶבַח.
[ז]
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: דָּנִים מִנְחָה שֶׁהִיא בָּאָה מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, מִמִּנְחָה שֶׁהִיא בָּאָה מִן הָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן.
אַל יוֹכִיחוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ!
תִּלְמֹד לוֹמַר: ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם״ (ויקרא כ״ג:י״ז), שֶׁאֵין תַּלְמוּד ״תָּבִיאּוּ״ (לוֹמַר)
אֶלָּא מַה שֶּׁאַתְּ מֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר, הֲרֵי הוּא כַזֶּה.
מַה זֶּה עִשָּׂרוֹן לַחַלָּה, אַף מַה שֶּׁאַתְּ מֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר עִשָּׂרוֹן לַחַלָּה.
[ח]
אוֹ מָה אֵלּוּ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, אַף הַלָּלוּ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּהְיֵנָה״ (ויקרא כ״ג:י״ז), אֵלּוּ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, אֵין הַלָּלוּ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת.
[ט]
לָמַדְנוּ לֶחָמֵץ שֶׁהִיא עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת.
וּמְנַיִן לַמַּצָּה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ״ (ויקרא ז׳:י״ג), כְּנֶגֶד חָמֵץ מֵבִיא מַצָּה, מָה חָמֵץ, עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת, אַף מַצָּה עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת.
יָכֹל עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנוֹת שֶׁבַּמַּצָּה לֹא יְהוּ כֻלָּן אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד?
תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא ז׳:י״ב) ״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן״.
וְאוֹמֵר: ״וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן, תְּרוּמָה לַיי״.
נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ קָרְבָּן אֶחָד.
נִמְצָא שְׁלִישׁ עִשָּׂרוֹן חַלָּה, נִמְצָא לַחְמָהּ שֶׁלְּתוֹדָה אַרְבָּעִים חַלּוֹת.
נוֹטֵל מֵהֶן אַרְבַּע וְנוֹתֵן לַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר:
״לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים, לוֹ יִהְיֶה״ – וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים.
(טו)
[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק יב]
[א]
״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל״ – הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁיְּהוּ נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.
אֵין לִי אֶלָּא תּוֹדָה, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַלֶּחֶם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״קָרְבָּנוֹ״, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַוְּלָדוֹת וְאֶת הַתְּמוּרוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבְשַׂר״.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֶבַח״.
מְנַיִן לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר, וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַפֶּסַח?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁלָמָיו״.
[ב]
״בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל״ – אֵין לִי אֶלָּא אֲכִילָתוֹ לְיוֹם אֶחָד, וּמְנַיִן אַף תְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לְיוֹם אֶחָד?
[ג]
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיי, לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ, בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל״ (ויקרא כ״ב:כ״ט-ל׳), שֶׁאֵין תַּלְמוּד, אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִזְבִיחָה, שֶׁאַף תְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לְיוֹם אֶחָד.
[ד]
אֵין לִי אֶלָּא תּוֹדָה, וּמְנַיִן לְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא תְהֵא זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לְיוֹם אֶחָד?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִי תִזְבְּחוּ... תּוֹדָה״ (ויקרא כ״ב:כ״ט), ״וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח״, לְרַבּוֹת כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא תְהֵא זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לְיוֹם אֶחָד.
[ה]
״לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ – אוֹכֵל הוּא כָּל הַלַּיְלָה.
אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים ׳עַד חֲצוֹת׳?
לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה, אֲבָל אֵין חַיָּבִין עָלֵיהֶם מִשֵּׁם נוֹתָר, וְאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם מִשֵּׁם פִּגּוּל, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
(טז)
[ו]
״וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ, בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת״ – הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, שֶׁיְּהוּ נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים.
אֵין לִי אֶלָּא שְׁלָמִים, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחֲגִיגָה?
אֲרַבֶּה אֶת הַחֲגִיגָה שֶׁבָּאָה בִּזְמַנָּהּ.
מְנַיִן חֲגִיגָה בָּאָה עִם הַפֶּסַח, חֲגִיגָה בָּאָה עִם תַּשְׁלוּמִין, שְׁלָמִים בָּאִים בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד, שְׁלָמִים בָּאִים לְאַחַר הַמּוֹעֵד?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶדֶר״ – עִם נֶדֶר, ״נְדָבָה״ – עִם נְדָבָה.
[ז]
מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן״ (דברים ט״ז:ד׳), בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה עִם הַפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁתֵּאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים.
יָכֹל לְיוֹם אֶחָד?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לַבֹּקֶר״ (דברים ט״ז:ד׳), לְבָקְרוֹ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁי.
יָכֹל לְבָקְרוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי?
מָה אֲנִי מְקַיֵּם חֲגִיגָה נֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים חוּץ מִזּוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶדֶר״ – עִם נֶדֶר, ״נְדָבָה״ – עִם נְדָבָה.
[ח]
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַוְּלָדוֹת וְאֶת הַתְּמוּרוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶדֶר״ – עִם נֶדֶר, ״נְדָבָה״ – עִם נְדָבָה.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׁר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ... זֶבַח״.
[ט]
״בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת״ – אֵין לִי אֶלָּא אֲכִילָתָן לִשְׁנֵי יָמִים וּמְנַיִן אַף תְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ
לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיי, לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ. בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת״ (ויקרא י״ט:ה׳-ו׳).
שֶׁאֵין תַּלְמוּד אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִזְבִיחָה, שֶׁתְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים.
[י]
אֵין לִי אֶלָּא שְׁלָמִים, וּמְנַיִן לְכָל הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים שֶׁלֹּא תְהֵא זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִי תִזְבְּחוּ... שְׁלָמִים״ (ויקרא י״ט:ה׳), ״וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח״, לְרַבּוֹת זְבָחִין הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, שֶׁלֹּא תְהֵא תְּחִלַּת זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנַת לֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים.
[יא]
״בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל״ – מִצְוָה לֹאכַל מִמֶּנּוּ יוֹם הָרִאשׁוֹן.
יָכֹל כֻּלּוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּמִמָּחֳרָת״.
אוֹ ״וּמִמָּחֳרָת״, יָכֹל מִצְוָה לְאָכְלוֹ לִשְׁנֵי יָמִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַנּוֹתָר״, אִם הוֹתִיר הוֹתִיר.
[יב]
אוֹ ״וְהַנּוֹתָר״, יָכֹל אִם הוֹתִיר כֻּלּוֹ לִשְׁנֵי יָמִים, יְהֵא כֻלּוֹ פָּסוּל?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יֵאָכֵל״, אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ.
[יג]
יָכֹל יֵאָכֵל לְאוֹר הַשְּׁלִישִׁי?
וְדִין הוּא: זְבָחִים נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וּזְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים.
מַה הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, לֵילוֹ אַחֲרָיו, אַף הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, יְהֵא לֵילוֹ אַחֲרָיו!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַד יוֹם״ (ויקרא י״ט:ו׳), עַד יוֹם הוּא נֶאֱכָל, אֵינוֹ נֶאֱכָל לְאוֹר הַשְּׁלִישִׁי.
(יז)
[יד]
יָכֹל יַתְחִיל שׂוֹרֵף?
וְדִין הוּא: זְבָחִים נֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, וּזְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים.
מַה נֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, תֵּכֶף זְמַן אֲכִילָתָן לִשְׂרִיפָתָן, אַף הַנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, תֵּכֶף זְמַן אֲכִילָתָן שְׂרִיפָתָן!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּיּוֹם״, בַּיּוֹם הוּא נִשְׂרָף, אֵינוֹ נִשְׂרָף בַּלַּיְלָה.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא בַּשְּׁלִישִׁי יִשָּׂרֵף, עָבַר שְׁלִישִׁי, לֹא יִשָּׂרֵף?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִשָּׂרֵף״, אֲפִלּוּ לְעוֹלָם.
[טו]
״מִבְּשַׂר״ – לֹא מִן הָעֲצָמוֹת וְלֹא מִן הַגִּידִים, וְלֹא מִן הַקְּרָנַיִם וְלֹא מִן הַטְּלָפַיִם, ״הַזָּבַח״, פְּרָט לָעוֹבֵר וְלַשִּׁלְיָה, ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף״, בִּנְיַן אָב לְכָל הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁלֹּא יְהוּ נִשְׂרָפִין אֶלָּא בַיּוֹם.
(יח)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה ח]
[א]
״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לֹא יֵרָצֶה״ – אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כוֹף אָזְנָךְ לִשְׁמֹעַ, שֶׁהַשּׁוֹחֵט אֶת זִבְחוֹ עַל מְנַת לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בַּשְּׁלִישִׁי, הֲרֵי זֶה בְּ׳לֹא יֵרָצֶה׳.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: שׁוֹמֵעַ אֲנִי, ״אִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לֹא יֵרָצֶה״, אִם אָכַל מִמֶּנּוּ בַּשְּׁלִישִׁי, יְהֵא פָּסוּל.
וְאֵיפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהֻכְשַׁר, יַחְזֹר וְיִפָּסֵל!
הִן, אִם מָצִינוּ בַזָּב וּבַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, שֶׁיְּהוּ בְּחֶזְקַת טַהֲרָה, וּכְשֶׁרָאוּ (הֻתָּרוּ) סָתָרוּ, אַף זֶה, הוֹאִיל וְהָיָה בְּחֶזְקַת הֶתֵּר, אִם אָכַל מִמֶּנּוּ בַּשְּׁלִישִׁי, יְהֵא פָּסוּל!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַמַּקְרִיב״, בְּשָׁעַת הַקְרָבָה הוּא נִפְסָל, אֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי.
[ב]
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״הַמַּקְרִיב״ אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתוֹ״, בַּזֶּבַח הוּא מְדַבֵּר, אֵינוֹ מְדַבֵּר בַּזּוֹבֵחַ.
[ג]
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״אֹתוֹ״?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיי אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ (דברים כ״ג:כ״ב), יָכֹל הַמְאַחֵר אֶת נִדְרוֹ יְהֵא בְ׳לֹא יֵרָצֶה׳?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתוֹ״, אוֹתוֹ בְ׳לֹא יֵרָצֶה׳, אֵין הַמְאַחֵר אֶת נִדְרוֹ בְ׳לֹא יֵרָצֶה׳.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״לֹא יֵחָשֵׁב״, בְּמַחֲשָׁבָה הוּא נִפְסָל, אֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי.
[ד]
יָכֹל אֵין לִי מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה?
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקִבּוּל הַדָּם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״, לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקִבּוּל הַדָּם.
אוֹ יָכֹל שָׁנִיב מְרַבֶּה שִׁירֵי הַדָּם, וְהֶקְטֵר חֲלָבִים וַאֲכִילַת בָּשָׂר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַמַּקְרִיב״.
זְרִיקָה בַּכְּלָל הָיַת, וְלָמָּה יָצַאת?
לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ: אֶלָּא מַה זְּרִיקָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַכַּפָּרָה, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה שְׁחִיטָה וְקִבּוּל דָּם, שֶׁהֵן מְעַכְּבִים אֶת הַכַּפָּרָה, וּמוֹצִיא שִׁירֵי הַדָּם וְהֶקְטֵר חֲלָבִים וַאֲכִילַת בָּשָׂר, שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.
[ה]
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּהִלּוּךְ, שֶׁאֵיפְשָׁר לָעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא בְהִלּוּךְ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּהִלּוּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר לָעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא בְהִלּוּךְ, אֲבָל אֵיפְשָׁר לָעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא בִשְׁחִיטָה, וְשֶׁלֹּא בְקַבָּלָה, וְשֶׁלֹּא בִזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בְּהִלּוּךְ: שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ, הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, וּבִמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַלֵּךְ, אֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בְדָבָר כָּשֵׁר, וּבְמִי שֶׁהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וּבִמְקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה.
[ו]
יָכֹל אֵין לִי מַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת אֶלָּא בַאֲכִילַת בָּשָׂר?
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שִׁירֵי הַדָּם וְהֶקְטֵר חֲלָבִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״, אֲכִילָה לָאָדָם וַאֲכִילָה לַמִּזְבֵּחַ.
[ז]
לָמַדְנוּ לִזְבָחִים הַנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, שֶׁמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בָּהֶן בַּשְּׁלִישִׁי.
וּמְנַיִן לְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, תְּהֶא הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בָּהֶן בַּשֵּׁנִי?
וְדִין הוּא: זְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, וּזִבְחִים נֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד;
מַה הַנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בָּהֶן בַּשְּׁלִישִׁי, אַף הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, תְּהֶא הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בָּהֶן בַּשֵּׁנִי.
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנָּדוֹן: מָה אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה, אַף אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה.
[ח]
אֲנִי אֲדִינֶנּוּ דִּין אַחֵר: זְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, וּזִבְחִים נֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד;
מַה הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, אַחַר זְמַן אֲכִילָתָן הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בַּשְּׁלִישִׁי, אַף הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, אַחַר זְמַן אֲכִילָתָן הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בַּשֵּׁנִי.
[ט]
הִין אִם פָּסְלָה הַמַּחֲשָׁבָה בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לַאֲכִילַת כָּל זֶבַח, תִּפְסֹל הַמַּחֲשָׁבָה בַּשֵּׁנִי, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לַאֲכִילַת קֳדָשִׁים קַלִּים!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל... בַּיּוֹם״, לְרַבּוֹת זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, שֶׁתְּהֵא הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם בַּשֵּׁנִי.


[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק יג]
[א]
יָכֹל אֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ?
חוּץ לִמְקוֹמוֹ מְנַיִן?
וְדִין הוּא: הַזְּמַן פּוֹסֵל וְהַמְּחִיצָה פּוֹסֶלֶת;
מַה הַזְּמַן, הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בּוֹ, אַף הַמְּחִיצָה תְּהֵא הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ!
[ב]
הִין אִם פָּסְלָה הַמַּחֲשָׁבָה בִּזְמַן שֶׁהַזְּמַן נוֹהֵג בַּבָּמָה, תִּפְסֹל הַמַּחֲשָׁבָה בִמְחִיצָה, שֶׁאֵין הַמְּחִיצָה נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה״ (ויקרא י״ט:ז׳), שֶׁאֵין תַּלְמוּד אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן חוּץ לִזְמַנּוֹ, תְּנֵהוּ עִנְיָן חוּץ לִמְקוֹמוֹ.
יָכֹל יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת?
תִּלְמֹד לוֹמַר בַּשְּׁלִישִׁי, ״עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״, חוּץ לִזְמַנּוֹ בְּהִכָּרֵת, וְאֵין חוּץ לִמְקוֹמוֹ בְּהִכָּרֵת.

יָכֹל הַשּׁוֹחֵט לַעֲרֵלִים וְלִטְמֵאִים יְהֵא בְ׳לֹא יֵרָצֶה׳?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתוֹ״, אוֹתוֹ בְ׳לֹא יֵרָצֶה׳, וְאֵין הַשּׁוֹחֵט לַעֲרֵלִים וְלִטְמֵאִים בְּ׳לֹא יֵרָצֶה׳.
[ג]
יָכֹל אֵין לִי בְ׳לֹא יֵרָצֶה׳
אֶלָּא שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ.
מְנַיִן לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה בַלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, הַנִּתָּנִין לְמַטָּן שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָן, הַנִּתָּנִין לְמַעְלָן שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּן, הַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, הַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יֵרָצֶה״, וְ״לֹא יֵחָשֵׁב״, (ויקרא ז׳:י״ט) וְ״לֹא יֵאָכֵל״.
יָכֹל יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתוֹ״, הוּא וְאוֹכְלָיו, הוּא בְהִכָּרֵת, אֵין הַלָּלוּ בְּהִכָּרֵת.
[ד]
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ נֶאֶמְרוּ הַמִּעוּטִים הָאֵלּוּ, ״לֹא יֵרָצֶה״, וְ״לֹא יֵחָשֵׁב״, (ויקרא ז׳:י״ט) וְ״לֹא יֵאָכֵל״, אוֹ לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָּא עַל הַשְּׁלָמִין בִּלְבַד?
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת כָּל הַקֳּדָשִׁים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא כ״ב:ב׳).
אוֹ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא כַיּוֹצֵא בִּשְׁלָמִים: מַה הַשְּׁלָמִים מְיֻחָדִין הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּשָׂר״.
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשִּׁירָיו נֶאֱכָלִין, עוֹלָה, שֶׁאֵין שִׁירֶיהָ נֶאֱכָלִין מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר זֶבַח, מִינֵי זְבָחִים.
הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת שֶׁאֵינָן מִינֵי זְבָחִים, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה לְהָבִיא לֹג שֶׁמֶן שֶׁלַּמְּצֹרָע מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי יי״ (ויקרא כ״ב:ב׳), לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם.
[ה]
אַחַר שֶׁרִבִּינוּ דְבָרִים שֶׁהֵן כִּשְׁלָמִים, וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן כִּשְׁלָמִין, וְלָמָּה נֶאֶמְרוּ שְׁלָמִים מֵעַתָּה?
אֶלָּא מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, אַף אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַתִּירִים לָאָדָם וְאֵין לָהּ מַתִּירִים לַמִּזְבֵּחַ, וּכְגוֹן עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַתִּירִין לַמִּזְבֵּחַ וְאֵין לָהּ מַתִּירִין לְאָדָם, וּכְגוֹן פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, אֶת מָה אֲנִי מוֹצִיא?
אֶת הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים וְהַדָּם, שֶׁאֵין לָהֶם מַתִּירִים לֹא לָאָדָם וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִין, שֶׁהֵן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, יָצְאוּ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁאֵינָן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
[ו]
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסֵה: פִּגֵּל בַּנֶּעֱשָׂה מֵהֶם בַּחוּץ, פִּגֵּל, בַּנֶּעֱשָׂה מֵהֶם בִּפְנִים, לֹא פִגֵּל, שָׁחַט וְקִבֵּל עַל מְנַת לִזְרֹק אֶת הַדָּם לְמָחָר, לֹא פִגֵּל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנֶּעֱשָׂה בִפְנִים.
[ז]
זָרַק אֶת הַדָּם עַל מְנַת לִשְׁפֹּךְ שִׁירֵי הַדָּם וּלְהַקְטִיר אֵמוּרָיו לְמָחָר, לֹא פִגֵּל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בִּפְנִים בְּדָבָר הַנֶּעֱשָׂה בַּחוּץ.
[ח]
אֲבָל שָׁחַט וְקִבֵּל עַל מְנַת לִשְׁפֹּךְ שִׁירֵי הַדָּם וּלְהַקְטִיר אֵמוּרָיו לְמָחָר, פִּגֵּל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנֶּעֱשָׂה בַחוּץ.
[ט]
״הַנֶּפֶשׁ״ – לֹא הַצִּבּוּר.
״הָאֹכֶלֶת״ – לֹא הַמַּאֲכֶלֶת.
״עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא״ – ״עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ (ויקרא י״ט:ח׳), לִגְזֵרָה שָׁוָה, מָה ״עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ אָמוּר לְהַלָּן, כָּרֵת2, אַף כָּן כָּרֵת.
(יט)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה ט]
[א]
יָכֹל יְהֵא טָמֵא מְטַמֵּא אֶת בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ בְּמַשָּׂא?
וְדִין הוּא: מָה, אִם אֵפֶר חַטָּאת, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם מְטַמֵּא בְמַגָּע, הַטָּמֵא מְטַמֵּא בְמַשָּׂא, בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא בְמַגָּע, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַטָּמֵא מְטַמֵּא בְמַשָּׂא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִגַּע״, בְּמַגָּע הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא בְמַשָּׂא.
[ב]
אֵין לִי אֶלָּא טְמָאוֹת הַקַּלּוֹת; טְמָאוֹת הַחֲמוּרוֹת, טְמֵא מֵת, וּבוֹעֵל נִדָּה, וְכָל הַמְּטַמִּים אֶת הָאָדָם, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּכָל טָמֵא״, ״בְּכָל טָמֵא״ (ויקרא ז׳:כ״א), אֲפִלּוּ מְחֻסַּר כִּפּוּרִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: וּמְנַיִן לִרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא פָּסוּל?
וְדִין הוּא: מָה, אִם מְחֻסַּר כִּפּוּרִין, שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל בִּתְרוּמָה, פּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ, שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא פוֹסֵל בִּתְרוּמָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל בַּקֹּדֶשׁ?
לָמַדְנוּ לַשְּׁלִישִׁי מִן הַכָּתוּב, וְלָרְבִיעִי מִקּוֹל וָחֹמֶר.
[ג]
״לֹא יֵאָכֵל, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף״ – שֶׁיָּכֹל אֵין לִי טָעוּן שְׂרִיפָה אֶלָּא הַטָּמֵא וְהַנּוֹתָר שֶׁלַּשְּׁלָמִים, וְחַטָּאת שֶׁנִּכְנַס מִדָּמָהּ לִפְנִים, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת כָּל הַנּוֹתָרִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן הַלֶּחֶם עַד הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ״ (שמות כ״ט:ל״ד), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת הַנּוֹתָר״, אֶלָּא זֶה בִּנְיַן אָב: כָּל שֶׁהוּא נוֹתָר טָעוּן שְׂרִיפָה.
[ד]
אֵין לִי אֶלָּא נוֹתָר, מְנַיִן שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּהוּ פְסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, הַנִּתָּנִין לְמַטָּן שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָן, הַנִּתָּנִין לְמַעְלָן שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּן, הַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, הַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל, כִּי קֹדֶשׁ״ (שמות כ״ט:ל״ד).
כָּל שֶׁהוּא קֹדֶשׁ טָעוּן שְׂרִיפָה.
[ה]
יָכֹל אַף שֶׁמֵּתוּ, וְשֶׁהִפִּילוּ, וְנִטְמְאוּ בַּחוּץ יִשָּׂרֵפוּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כ״ט:ל״ד) ״הוּא״.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכֹל אַף חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל סָפֵק, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה יִשָּׂרֵפוּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כ״ט:ל״ד) ״הוּא״.
[ו]
״וְהַבָּשָׂר״ – לְרַבּוֹת בָּשָׂר הַפְּנִימִי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר.
הֲלֹא דִין הוּא: הוֹאִיל וְהַטָּמֵא פָּסוּל, וְהַיּוֹצֵא פָּסוּל, מַה הַטָּמֵא, אִם נִטְמָא מִקְצָתוֹ, כֻּלּוֹ פָסוּל, אַף הַיּוֹצֵא, הוֹאִיל וְנִטְמָא מִקְצָתוֹ, יְהֵא כֻלּוֹ פָּסוּל!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַבָּשָׂר״, לְרַבּוֹת בָּשָׂר הַפְּנִימִי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר.
[ז]
מִכָּן אָמְרוּ: אֵבֶר שֶׁיָּצָא חוּץ לַחוֹמָה בַּפְּסָחִים, חוֹתֵךְ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַפֶּרֶק, וּמַתִּירוֹ מִן הַפֶּרֶק וְחוֹתֵךְ.
וּבַמֻּקְדָּשִׁין, גּוֹרֵר כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא יוֹצֵא, שֶׁאֵין בּוֹ שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

״כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר״ – מַה תַּלְמוּד?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יי אֱלֹהֶיךָ, וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל״ (דברים י״ב:כ״ז), שֶׁיָּכֹל לֹא יֹאכְלוּ זֶבַח אֶלָּא בְּעָלָיו?
וַהֲלֹא קוֹל וָחֹמֶר הוּא בַפֶּסַח?
לְכָךְ נֶאֱמַר ״כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר״.
[ח]
יָכֹל יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקוּת דָּמִים, בֵּין לְאַחַר זְרִיקוּת דָּמִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר״.
(כ)
״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר״ – בָּשָׂר הַמֻּתָּר לִטְהוֹרִין, חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה, וְלִפְנֵי זְרִיקוּת דָּמִים, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מֻתָּר לִטְהוֹרִין, לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה.
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא
הַנֶּאֱכָל לִטְהוֹרִין, חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה?
יָצָא אוֹ לָן לִפְנֵי זְרִיקוּת דָּמִים, הוֹאִיל וְאֵינוֹ נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין, לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה.
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר לַיי״, לְרַבּוֹת הַיּוֹצֵא וְהַלָּן.
[ט]
אוֹ יָכֹל שָׁנִיג מְרַבֶּה אֶת הַפִּגּוּל וְאֶת בַּעַל מוּם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים״, מֵעֵט.
מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹצֵא וְאֶת הַלָּן, וּלְהוֹצִיא אֶת הַפִּגּוּל וְאֶת בַּעַל מוּם?
אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב, מֵעֵט.
מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַיּוֹצֵא וְאֶת הַלָּן, שֶׁהָיָה לָהֶם שָׁעַת כֹּשֶׁר, וּמוֹצִיא אֶת הַפִּגּוּל וְאֶת בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שָׁעַת כֹּשֶׁר.
[י]
אִם תֹּאמַר בְּשֶׁנִּטְמָא בֵּין לִפְנֵי זְרִיקוּת דָּמִים, בֵּין לְאַחַר זְרִיקוּת דָּמִים, מִפְּנֵי מָה חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה?
מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עָלָיו.


[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק יד]
[א]
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הַפֶּסַח שֶׁנִּשְׁחַט בְּטֻמְאָה, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, יָכֹל יְהוּ חַיָּבִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל טָהוֹר יֵאָכֵל בָּשָׂר.
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר״ (ויקרא ז׳:י״ט) – הַנִּשְׁחָט לִטְהוֹרִין, חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה, וְהַנִּשְׁחָט לִטְמֵאִים, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה.
[ב]
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: דָּחֲקוּ וְנִכְנְסוּ לָעֲזָרָה, יָכֹל יְהוּ חַיָּבִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב, וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ״ (במדבר ה׳:ב׳).
בְּשָׁעָה שֶׁטְּמֵא נֶפֶשׁ חַיָּב, זָבִים וּמְצֹרָעִין חַיָּבִין, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין טְמֵא נֶפֶשׁ חַיָּב, אֵין זָבִין וּמְצֹרָעִין חַיָּבִין.
[ג]
״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ – טֻמְאַת הַגּוּף.
יָכֹל טֻמְאַת הַבָּשָׂר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״, ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ (ויקרא כ״ב:ג׳), לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה ״טֻמְאָתוֹ עָלָיו״ אָמוּר לְהַלָּן, בְּטֻמְאַת הַגּוּף דִּבֵּר,⁠3 לֹא דִבֶּר בְּטֻמְאַת הַבָּשָׂר, אַף ״טֻמְאָתוֹ עָלָיו״ אָמוּר כָּן, בְּטֻמְאַת הַגּוּף דִבֶּר, לֹא דִבֶּר בְּטֻמְאַת הַבָּשָׂר.
[ד]
רַבִּי אוֹמֵר: ׳וְאָכַל4׳ ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״, בְּטֻמְאַת הַגּוּף דִבֶּר, לֹא דִבֶּר בְּטֻמְאַת הַבָּשָׂר.
[ה]
רַבִּי חִיָּה אוֹמֵר: נֶאֶמְרוּ קֳדָשִׁים לְשֵׁם רַבִּים, וְנֶאֶמְרָה טֻמְאָה לְשֵׁם יָחִיד, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״?
בְּטֻמְאַת הַגּוּף דִבֶּר, לֹא דִבֶּר בְּטֻמְאַת הַבָּשָׂר.
[ו]
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לֹא דִבֵּר אֶלָּא בְמִי שֶׁהַטֻּמְאָה פּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, יָצָא בָּשָׂר, שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה פּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ.
[ז]
״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ״ – לֹא הַצִּבּוּר.
״הַהִוא״ – לֹא אֲנוּסָה וְלֹא שׁוֹגֶגֶת וְלֹא הַמֻּטְעֶה.
״מֵעַמֶּיהָ״ – וְעַמָּהּ שָׁלֵם.
(כא)
[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק טו]
[א]
יָכֹל יְהֵא הַטָּמֵא מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר לְקֹדֶשׁ בְּמַשָּׂא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי תִגַּע״, בְּמַגָּע מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמָּא בְמַשָּׂא.
[ב]
״בְּכָל טָמֵא״ – וַאֲפִלּוּ טֻמְאַת מֵת, ״בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא״, אִם נֶאֶמְרוּ הַקַּלּוֹת, לָמָּה נֶאֶמְרוּ הַחֲמוּרוֹת?
שֶׁאִלּוּ נֶאֶמְרוּ הַקַּלּוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ הַחֲמוּרוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר, עַל הַקַּלּוֹת חַיָּב עַל טֻמְאַת הַגּוּף, אֲבָל לֹא עַל טֻמְאַת הַבָּשָׂר, וְעַל הַחֲמוּרוֹת, יְהֵא
יְהֵא חַיָּב עַל טֻמְאַת הַגּוּף וְעַל טֻמְאַת הַבָּשָׂר!
צָרַךְ לוֹמַר הַחֲמוּרוֹת, אוֹ אִלּוּ נֶאֶמְרוּ הַחֲמוּרוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ הַקַּלּוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר, עַל הַחֲמוּרוֹת יְהֵא חַיָּב, וְעַל הַקַּלּוֹת יְהֵא פָטוּר!
צָרַךְ לוֹמַר הַקַּלּוֹת וְצָרַךְ לוֹמַר הַחֲמוּרוֹת.
[ג]
״וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיי״ – ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ (ויקרא ז׳:כ׳), ״וְנִכְרְתָה״, מַה תַּלְמוּד?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים, וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״ (ויקרא ז׳:כ׳), וַהֲלֹא שְׁלָמִים בִּכְלַל כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ, שֶׁיָּכֹל אֵין לִי חַיָּבִין כָּרֵת מִשֵּׁם טֻמְאָה אֶלָּא עַל הַשְּׁלָמִים בִּלְבַד, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת כָּל הַקֳּדָשִׁים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֱמֹר אֲלֵהֶם: לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים״ (ויקרא כ״ב:ג׳), אוֹ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא כַיּוֹצֵא בִשְׁלָמִין?
מַה שְּׁלָמִין מְיֻחָדִין הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּשַׂר״, שֶׁשִּׁירָיו נֶאֱכָלִין.
עוֹלָה, שֶׁאֵין שִׁירֶיהָ נֶאֱכָלִין, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֶבַח״, מִינֵי זְבָחִים.
הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת, שֶׁאֵינָן מִינֵי זְבָחִים, עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה לְהָבִיא לֹג שֶׁמֶן שֶׁלַּמְּצֹרָע, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֱמֹר אֲלֵהֶם: לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים״ (ויקרא כ״ב:ג׳).
[ד]
יָכֹל כָּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם פִּגּוּל, יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם טֻמְאָה?
וְדִין הוּא: מָה, אִם פִּגּוּל, שֶׁהוּא בִקְבוּעָה וּבִידִיעָה אַחַת, וְלֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, טֻמְאָה, שֶׁהִיא בִשְׁתֵּי יְדִיעוֹת, וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִנְהֹג אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין?
מְנַיִן הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ״ (ויקרא כ״ב:ג׳), לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם.
[ה]
יָכֹל יְהוּ חַיָּבִים עָלָיו מִיָּד?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִקְרַב״ (ויקרא כ״ב:ג׳), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ חַיָּב?
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר יִקְרַב״ (ויקרא כ״ב:ג׳)?
עַד שֶׁיִּכְשֹׁר לִקְרַב.
אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירָיו, וְאֶת שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, עַד שֶׁיִּקְדַּשׁ בְּכֶלִי.
[ו]
אַחַר שֶׁרִבִּינוּ דְּבָרִים שֶׁהֵן כִּשְׁלָמִים, וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם כִּשְׁלָמִים, וְלָמָּה נֶאֶמְרוּ שְׁלָמִים מֵעַתָּה?
פְּרָט לַדָּם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִין שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, יָצְאוּ הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.
[ז]
אַתָּה אוֹמֵר, לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב לַחְלֹק בֵּין טְמָאוֹת לִטְמָאוֹת, אוֹ לֹא בָא אֶלָּא לַחְלֹק בֵּין קֳדָשִׁים לָקֳדָשִׁים, לוֹמַר, עַל קֳדָשִׁים קַלִּים חַיָּבִין לִפְנֵי זְרִיקוּת דָּמִים, וְעַל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים חַיָּבִין בֵּין לִפְנֵי זְרִיקוּת דָּמִים וּבֵין לְאַחַר זְרִיקוּת דָּמִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳וְאָכַל בָּשָׂר׳, ׳וְאָכַל זֶבַח׳, ׳וְאָכַל שְׁלָמִים׳.
״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ״ – לֹא הַצִּבּוּר.
״הַהִוא״ – לֹא אֲנוּסָה וְלֹא שׁוֹגֶגֶת וְלֹא מֻטְעָה.
״מֵעַמֶּיהָ״ – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם.
(כב-כג)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה י]
[א]
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין עַל הַחֵלֶב, וְאֵין הַגּוֹיִם מֻזְהָרִין עַל הַחֵלֶב.
הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאֵין חַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת, אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל, חֵלֶב, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ כְּיִשְׂרָאֵל?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין עַל הַחֵלֶב, אֵין הַגּוֹיִם מֻזְהָרִין עַל הַחֵלֶב.
[ב]
אוֹ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי כָּל אוֹכֵל חֵלֶב״ (ויקרא ז׳:כ״ה).
״כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ״ – פְּרָט לִבְהֵמָה טְמֵאָה וְלַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת.
[ג]
וַהֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם הַדָּם, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, נוֹהֵג בַּבְּהֵמָה טְמֵאָה וּבַחַיָּה וּבָעוֹפוֹת, חֵלֶב, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשֵּׁם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהֹג בַּבְּהֵמָה טְמֵאָה וּבַחַיָּה וּבָעוֹפוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ״, פְּרָט לַבְּהֵמָה טְמֵאָה וְלַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת.
[ד]
אֵין לִי אֶלָּא חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז הַמְּיֻחָדִין, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כֶשֶׂב וָעֵז״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.
אִם נַפְשָׁךְ לוֹמַר, ״מִן הַבְּהֵמָה״ (ויקרא ז׳:כ״ה), לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם, שֶׁיָּכֹל כָּל שֶׁהָיָה בִּכְלַל עֹנֶשׁ יְהֵא בִכְלַל אַזְהָרָה, כּוֹי וּפָחוּת מִכַּזַּיִת, שֶׁלֹּא הָיוּ בִכְלַל עֹנֶשׁ, לֹא יְהוּ בִכְלַל אַזְהָרָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל חֵלֶב״.
(כד)
[ה]
״וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה״ – בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אוֹ יָכֹל נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְמַשְׁמָע?
וְדִין הוּא: טֵהַר מִכְּלָל חֵלֶב וְטֵהַר מִכְּלַל שְׁחוּטָה;
בִּשְׁחוּטָה מַה מָּצִינוּ, שֶׁטֵּהַר מִכְּלַל שְׁחוּטָה בִטְהוֹרָה, כָּךְ לֹא טֵהַר מִכְּלַל חֵלֶב אֶלָּא בִטְהוֹרָה.
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: טֵהַר מִכְּלַל חֵלֶב, וְטֵהַר מִכְּלַל נְבֵלָה;
מַה מָּצִינוּ שֶׁטֵּהַר מִכְּלַל נְבֵלָה בִטְמֵאָה, כָּךְ לֹא טֵהַר מִכְּלַל חֵלֶב אֶלָּא בִטְמֵאָה.
כְּשֶׁאַתְּ בָּא לַדֶּרֶךְ הָזוֹ, אֵין כָּן אֶלָּא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּכְשֶׁאַתְּ בָּא לַדֶּרֶךְ הָזוֹ, אֵין כָּן אֶלָּא בְּהֵמָה טְמֵאָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טְרֵפָה״, יָצַאת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְרֵפָה.
[ו]
הָא מַשְׁמָע, אוֹצִיא אֶת הַבְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְרֵפָה, וְאָבִיא חָיָה טְהוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טְרֵפָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא תֹאכְלֻהוּ״, חֵלֶב, שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, טֵהַרְתִּי, יָצָא חֵלֶב חָיָה טְהוֹרָה, שֶׁהוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה.
[ח]⁠5
״יֵעָשֶׂה... מְלָאכָה״ – מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״לְכָל מְלָאכָה״?
רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: יָכֹל לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ יְהֵא מֻתָּר, לִמְלֶאכֶת הַחֻלִּין לֹא יְהֵא מֻתָּר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְכָל מְלָאכָה״.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: יָכֹל לִמְלֶאכֶת הַחֻלִּין יְהֵא טָהוֹר, לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ לֹא יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְכָל מְלָאכָה״.
[ז]
״לֹא תֹאכְלֻהוּ״ – יָכֹל לֹא יַאֲכִילוּהוּ לַאֲחֵרִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאָכֹל״, מַאֲכִילוֹ אַתָּה לַאֲחֵרִים, אוֹ ״וְאָכֹל״, יָכֹל חֵלֶב, שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, יְהֵא טָהוֹר, חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, יָכֹל לֹא יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל חֵלֶב״ (ויקרא ז׳:כ״ג).
(כה)
[ט]
״כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיי״ – אֵין לִי אֶלָּא חֵלֶב תְּמִימִים, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים לִקְרַב, חֵלֶב בַּעֲלֵי מוּמִים מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַבְּהֵמָה״.
חֵלֶב הַחֻלִּין מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה״.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיי״?
חֵלֶב שֶׁכְּמוֹתוֹ כָּשֵׁר לִקְרַב אָמַרְתִּי, יָצָא חֵלֶב דְּפָנוֹת, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לִקְרַב.
[י]
״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ״ – לֹא הַצִּבּוּר.
״הַנֶּפֶשׁ״ – לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹתֶה.
״הָאֹכֶלֶת״ – לֹא הַמַּאֲכֶלֶת.
״הָאֹכֶלֶת״ – אֲכִילָה כַזַּיִת.
״מֵעַמֶּיהָ״ – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם.
(כו)
[יא]
״וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ״ – יָכֹל דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם שְׁרָצִים דַּם בֵּיצִים דַּם דָּגִין דַּם חֲגָבִין, הַכֹּל בַּכְּלָל?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״, מָה עוֹף וּבְהֵמָה מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טֻמְאָה קַלָּה וְיֵשׁ בָּהֶם טֻמְאָה חֲמוּרָה, יֵשׁ בָּהֶן אִסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֶתֵּר, וְהֵן מִין בָּשָׂר, יָצָא דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, שֶׁאֵין בּוֹ טֻמְאָה קַלָּה, דַּם שְׁרָצִים, שֶׁאֵין בּוֹ טֻמְאָה חֲמוּרָה, דַּם בֵּיצִים, שֶׁאֵינוֹ מִין בָּשָׂר, דַּם דָּגִין, דַּם חֲגָבִים, שֶׁכֻּלּוֹ הֶתֵּר.
״לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״ – מָה עוֹף, שֶׁאֵין בּוֹ כִּלְאַיִם, אַף בְּהֵמָה שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְאַיִם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלַבְּהֵמָה״.
מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּ׳אֵם עַל הַבֵּן׳, אַף עוֹף, שֶׁאֵינוֹ בְ׳אֵם עַל הַבֵּן׳?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָעוֹף״.
(כח-כט)
[דִּבּוּרָא דְצַו פָּרָשָׁה יא]
[א]
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין, אֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין.
וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת תְּנוּפָה אוֹ מִדַּת סְמִיכָה?
מְרֻבָּה מִדַּת סְמִיכָה מִמִּדַּת תְּנוּפָה, שֶׁהַסְּמִיכָה נוֹהֶגֶת בְּכָל הַחוֹבְרִין, וְאֵין הַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּכָל הַחוֹבְרִין.
אִם מֵעַטְתִּים מִסְּמִיכָה מְרֻבָּה, לֹא אֲמַעֲטֵם מִתְּנוּפָה מְעוּטָה?
אַתָּה אוֹמֵר כֵּיצַד זֶה נִתְרַבַּת סְמִיכָה וְנִתְמַעֲטַת תְּנוּפָה, אוֹ כֵיצַד זֶה נִתְרַבַּת תְּנוּפָה וְנִתְמַעֲטַת סְמִיכָה?
שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְהַסְּמִיכָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
אִם מֵעַטְתִּים מִסְּמִיכָה מְעוּטָה, אֲמַעֲטֵם מִתְּנוּפָה מְרֻבָּה!
הָא לְפִי שֶׁיֵּשׁ בִּסְמִיכָה מַה שֶּׁאֵין בַּתְּנוּפָה, וּבִתְנוּפָה מַה שֶּׁאֵין בַּסְּמִיכָה, צָרַךְ לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין, אֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין.
[ב]
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִים, וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: אִם מָצִינוּ שֶׁלֹּא חָלַק הַכָּתוּב בֵּין קָרְבְּנוֹת גּוֹיִם לְקָרְבְּנוֹת נָשִׁים לִסְמִיכָה, כָּךְ לֹא נַחְלֹק בֵּין קָרְבְּנוֹת גּוֹיִם לְקָרְבְּנוֹת נָשִׁים לִתְנוּפָה!
מַה לּוֹ לֹא חָלַק בֵּין קָרְבְּנוֹת גּוֹיִם לְקָרְבְּנוֹת נָשִׁים לִסְמִיכָה, שֶׁאֵין סְמִיכָה אֶלָּא בַּבְּעָלִים, נַחְלֹק בֵּין קָרְבְּנוֹת גּוֹיִם לְקָרְבְּנוֹת נָשִׁים לִתְנוּפָה, שֶׁהֲרֵי הַתְּנוּפָה בְּכֹהֵן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין, אֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת.
[ג]
אוֹ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַמַּקְרִיב״.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״הַמַּקְרִיב״אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה״ (ויקרא ז׳:ל׳), לְרַבּוֹת יְדֵי הַבְּעָלִים.
הָא כֵיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ אֶת יָדָיו תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים.
[ד]
יָכֹל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן יִטָּעֲנוּ תְּנוּפָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֶבַח״, יָצְאוּ עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת, שֶׁאֵינָן זְבָחִים.
[ה]
אוֹצִיא אֶת הָעוֹפוֹת וְאֶת הַמְּנָחוֹת, שֶׁאֵינָן זְבָחִים, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁהֵן זְבָחִים!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִזֶּבַח״, לֹא כָל זְבָחִים.
[ו]
אוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁאֵינָן טְעוּנִין תְּנוּפָה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָאָשָׁם, שֶׁהֵן טְעוּנִין תְּנוּפָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁלָמָיו״.
אוֹצִיא אֶת הַחַטָּאת, שֶׁאֵין לְמִינָהּ תְּנוּפָה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָאָשָׁם, שֶׁאֵין לְמִינוֹ תְּנוּפָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁלָמָיו״.
אוֹצִיא אֶת כָּל הָאֲשָׁמוֹת, וְלֹא אוֹצִיא אֲשַׁם מְצֹרָע.
וְדִין הוּא: מָה, אִם שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵינָן טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּין, טְעוּנִים תְּנוּפָה שְׁחוּטִין, אֲשַׁם מְצֹרָע, שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה חַי, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטָּעַן תְּנוּפָה שָׁחוּט?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁלָמָיו״, וְלֹא אֲשַׁם מְצֹרָע.
[ז]
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שְׁלָמָיו״, לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר, וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַפֶּסַח.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם״ (ויקרא ז׳:ל״ב), לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁיִּטָּעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין.
[ח]
הֲלֹא דִין הוּא: מַה שַּׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵינָן טְעוּנִים תְּנוּפָה חַיִּים, טְעוּנִים תְּנוּפָה שְׁחוּטִין, זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁהֵן טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטָּעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין?
אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה חַי, וְאֵינוֹ טָעוּן תְּנוּפָה שָׁחוּט.
[ט]
אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּין, לֹא יִטָּעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם״ (ויקרא ז׳:ל״ב), לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁיִּטָּעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין.
(ל)
[י]
יָכֹל כָּל הַזֶּבַח כֻּלּוֹ יִטָּעַן תְּנוּפָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַחֵלֶב״, אֵין לִי אֶלָּא חֵלֶב.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הֶחָזֶה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״חֵלֶב... הֶחָזֶה״, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ׳יָבִיא׳, לְרַבּוֹת אֶת הָאַלְיָה.
״אִשֵּׁי יי״ – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי כְלָיוֹת.
״יְבִיאֶנּוּ״ – לְרַבּוֹת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד.
(לא-לב)
[יא]
לָמַדְנוּ שֶׁהֵן טְעוּנִין תְּנוּפָה כֻּלָּם, וּמְנַיִן שֶׁיִּטָּעֲנוּ הֲרָמָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שׁוֹק״.
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹק, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״ (שמות כ״ט:כ״ז).
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַאֲשֶׁר הוּרָם״, אֶלָּא זֶה בִּנְיַן אָב: כָּל שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה טָעוּן הֲרָמָה.


[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק טז]
[א]
אוֹ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא כַיּוֹצֵא בָזֶה: מַה זֶּה מְיֻחָד אַיִל קָשֶׁה, בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְטָעוּן לֶחֶם, אַף אֵין לִי אֶלָּא קָשֶׁה, בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְטָעוּן לֶחֶם.
וּמְנַיִן לְקָשֶׁה וְאֵינוֹ טָעוּן לֶחֶם, רַךְ וְטָעוּן לֶחֶם, רַךְ וְאֵינוֹ טָעוּן לֶחֶם?
עַד שֶׁאַתָּה מְרַבֶּה לְהָבִיא ״בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים״ (ויקרא כ״ב:י״ט), תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי תְרוּמָה הוּא, וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם, תְּרוּמָתָם לַיי״ (שמות כ״ט:כ״ח), לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן.
[ב]
נִטַּמּוּ כֻלָּן וְנִשְׁתַּיַּר אֶחָד מֵהֶן, וּמְנַיִן שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ״ (ויקרא ז׳:ל׳), אֲפִלּוּ כֻּלְיָה אַחַת.
״תְּנוּפָה״ (ויקרא ז׳:ל׳), לֹא תְּנוּפוֹת.
[ג]
״לִפְנֵי יי״ (ויקרא ז׳:ל׳), בַּמִּזְרָח.
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?
יָבִיא אֶת הַחֲלָבִים עַל יְדֵי הַבְּעָלִים, וְהֶחָזֶה וָשׁוֹק לְמַעְלָה מֵהֶן, וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לְמַעְלָה מֵהֶן, אִם יֵשׁ שָׁם לֶחֶם, מַנִּיחַ אֶת הַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָן, וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״ (שמות כ״ט:כ״ז).
וּתְנוּפָה הָיְתָה בַמִּזְרָח וְהַגָּשָׁה בַמַּעֲרָב, וּתנוּפוֹת קוֹדְמוֹת לַהַגָּשׁוֹת.
[ד]
וּמְנַיִן שֶׁאֵין אַהֲרֹן וּבָנָיו זַכָּיִין בֶּחָזֶה וָשׁוֹק אֶלָּא לְאַחַר הֶקְטֵר חֲלָבִים?
שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִקְטִיר... אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה״, וְאַחַר כָּךְ ״וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו״.
[ה]
נִטַּמּוּ אֵמוּרִין אוֹ אָבָדוּ, יָכֹל יְהוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו זַכָּיִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה״.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּבְנֵי עֵלִי: (שמואל א ב׳:ט״ו-ט״ז) ״גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ: תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן, וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל, כִּי אִם חָי.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ: קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ!
וְאָמַר: לֹא, כִּי עַתָּה תִתֵּן, וְאִם לֹא, לָקַחְתִּי בְחָזְקָה.⁠״
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? ״וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יי, כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יי.⁠״ (שמואל א ב׳:י״ז)
[ו]
״שׁוֹק״ – לָמַדְנוּ לַשּׁוֹק שֶׁיִּנְהֹג בִּשְׁלָמִין, זְרוֹעַ הַחֻלִּין מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּתְּנוּ״.
זְרוֹעַ הַמֻּקְדָּשִׁין מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תְרוּמָה... מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם״.
זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ, לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁיִּטָּעֲנוּ תְנוּפָה שְׁחוּטִין.
(לג)
[ז]
וּמְנַיִן לְטָמֵא בְּשָׁעַת זְרִיקוּת דָּמִים וְטָהוֹר בְּשָׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים, אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן, לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.⁠״
[ח]
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מְנַיִן לְטָהוֹר בְּשָׁעַת זְרִיקוּת דָּמִין וְטָמֵא בְּשָׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים, אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן, לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.⁠״
[ט]
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה, אֵין לוֹ בִכְהֻנָּה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, מְנַיִן הַיְצִיקוֹת, הַבְּלִילוֹת, הַתְּנוּפוֹת, הַהַגָּשׁוֹת, הַקְּמִיצוֹת, הַהַקְטָרוֹת, הַמְּלִיקוֹת, הַקַּבָּלוֹת, הַהַזָּיוֹת, וְהַשְׁקָיַת סוֹטָה, וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, וְטַהֲרַת הַמְצֹרָע, וּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, בֵּין בִּפְנִים, בֵּין בַּחוּץ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא מְסוּרָה לִבְנֵי אַהֲרֹן, ״לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.⁠״
[י]
וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״מִי גַם בָּכֶם, וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם, וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם, אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר יי צְבָאוֹת, וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.⁠״ (מלאכי א׳:י׳)
שְׁנֵי דְבָרִים מְשַׁמְּשֵׁין אֶת הַגּוּף, אֵין נִמְנָעִין מִלַּעֲשׂוֹתָן וְאֵין נוֹטְלִין עֲלֵיהֶן שָׁכָר: אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״הַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר הַזֶּה!⁠״ וְ״הַגִּיף אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיךָ!⁠״ אֵין נִמְנָעִין מִלַּעֲשׂוֹתָן וְאֵין נוֹטְלִין עֲלֵיהֶן שָׁכָר.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם דְּבָרִים שֶׁאֵין נוֹטְלִין עֲלֵיהֶן שָׁכָר, לֹא עֲשִׂיתֶם עִמִּי חִנָּם, עַל אַחַת כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁנּוֹטְלִין עֲלֵיהֶם שָׁכָר!


[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק יז]
[א]
רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בָּא טְבוּל יוֹם וְאָמַר לַכֹּהֵן: תֵּן לִי מִן הַמִּנְחָה, שֶׁאוֹכַל!
אָמַר לוֹ: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹחָךְ בְּחַטָּאתָךְ, דְּחִיתִיךָ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל, מְקוֹם שֶׁהוּרַע כֹּחָךְ בְּמִנְחָתָךְ, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶדְחָךְ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל?
אָמַר לוֹ: מָה, לֹא דְחִתָנִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי יִפָּה כֹּחָךְ בְּחַטָּאתָךְ, תִּדְחֵנִי מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הוּרַע כֹּחָךְ בְּמִנְחָתָךְ!
אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: ״הַמַּקְרִיב אֹתָהּ, לוֹ תִהְיֶה״ (ויקרא ז׳:ט׳), בֹּא, הַקְרֵב וֶאֱכֹל!
[ב]
אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, תֵּן לִי מִן הַחַטָּאת!
אָמַר לוֹ: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁהוּרַע כֹּחִי בְּמִנְחָתִי, דְּחִיתִיךָ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל, מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹחִי בְחַטָּאתִי, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶדְחָךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל?
אָמַר לוֹ: מָה6, אִם דְחִתָנִי מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הוּרַע כֹּחִי בְּמִנְחָתִי, תִּדְחֵנִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל,
שֶׁהֲרֵי יִפָּה כֹּחִי בְחַטָּאתִי!
אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: ״הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ (ויקרא ו׳:י״ט), בֹּא וְחַטֵּא וֶאֱכֹל!
[ג]
אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, תֵּן לִי מִן הֶחָזֶה וּמִן הַשּׁוֹק שֶׁלַּשְּׁלָמִים!
אָמַר לוֹ: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹחָךְ בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁכֻּלָּן שֶׁלָּךְ, דְּחִיתִיךָ מֵהֶם, מְקוֹם שֶׁהוּרַע כֹּחָךְ בָּקֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶם אֶלָּא חָזֶה וָשׁוֹק בִּלְבַד, אֵינוֹ דִין שֶׁאֶדְחָךְ מֵהֶם?
אָמַר לוֹ: מָה, לֹא דְחִתָנִי מִקָּדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁכֻּלָּם שֶׁלִּי, שֶׁהֲרֵי הוּרַע כֹּחִי בָּהֶם לַאֲכִילַת נָשַׁי וַעֲבָדַי, תִּדְחֵנִי מִקֳּדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהֲרֵי יִפָּה כֹחִי בָּהֶם לַאֲכִילַת נָשַׁי וַעֲבָדַי!
אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: ״הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים, לוֹ יִהְיֶה.⁠״ (ויקרא ז׳:י״ד)
בֹּא זְרֹק וֶאֱכֹל!
[ד]
יָצָא טְבוּל יוֹם בְּקוֹלָיו וְחָמְרָיו עַל רֹאשׁוֹ, אוֹנֵן לִימִינוֹ, מְחֻסַּר כִּפּוּרִין לִשְׂמֹאלוֹ.
(לד)
[ה]

״חֲזֵה״ – זֶה חֲזֵה תְנוּפָה, זוֹ תְּנוּפַת הַסַּל.
״שׁוֹק״ – זֶה הַשּׁוֹק.
״הַתְּרוּמָה״ – זוֹ תְּרוּמַת תּוֹדָה.
״לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – רְאוּיִים הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁנִּתְחַיָּבוּ, נֻטְּלוּ מֵהֶם וְנֻתְּנוּ לַכֹּהֲנֵים.
יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְחַיָּבוּ וְנֻטְּלוּ מֵהֶם, כָּךְ אִם יִזְכּוּ, יֻחְזְרוּ לָהֶם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם״, נְתוּנִים הֵם מַתָּנָה לַכֹּהֲנִים לְעוֹלָם.
״מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – מֵרְצוֹן יִשְׂרָאֵל.
[ו]
יָכֹל יְהוּ חַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת?
וְדִין הוּא: מָה אִם הַחוֹלִין, שֶׁאֵינָן חַיָּבִין בֶּחָזֶה וּבַשּׁוֹק, חַיָּבִין בְּמַתָּנוֹת, קֳדָשִׁים, שֶׁהֵן חַיָּבִין בֶּחָזֶה וּבַשּׁוֹק, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו״, אֵין לָךְ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן.
(לה)
[דִּבּוּרָא דְצַו פֶּרֶק יח]
[א]
״זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו״ – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: יָכֹל עַד שֶׁנִּצְטָרְפָה זְכוּת אַהֲרֹן וּבָנָיו כְּאַחַת, לֹא זָכוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו״, ״זֹאת״, כְּדַי אַהֲרֹן לְעַצְמוֹ וּכְדַי בָּנָיו לְעַצְמָן.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: יָכֹל יְהוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו צְרִיכִין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לֶעָתִיד לָבֹא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳מִשְׁחַת אַהֲרֹן זֹאת וּמִשְׁחַת בָּנָיו זֹאת׳ – כְּדַי אַהֲרֹן לְעַצְמוֹ וּכְדַי בָּנָיו לְעַצְמָן.
מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר, הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ״ (זכריה ד׳:י״ד)?
זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד.
״מֵאִשֵּׁי יי״ – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָאִשִּׁים סִיְּעוּ.
״בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיי״ – מְלַמֵּד שֶׁאַף הַיּוֹם סִיֵּעַ.
(לו)
[ב]
״אֲשֶׁר צִוָּה יי לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם״ – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מְנַיִן מַפְרִישִׁין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה?
מֵהַר סִינַי.
וְלֹא זָכוּ בָהֶן אַהֲרֹן וּבָנָיו עַד שֶׁזָּכוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר צִוָּה יי לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם״, ״מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מֵרְצוֹן יִשְׂרָאֵל.
״לְדֹרֹתָם״ – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לַדּוֹרוֹת.
(לז)
[ג]
״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה, לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.⁠״ – מַה מִּלּוּאִים נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי, אַף כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי.
[ד]
אוֹ מַה מִּלּוּאִין קָרְבַּן צִבּוּר, אַף אֵין לִי אֶלָּא קָרְבַּן צִבּוּר.
קָרְבַּן יָחִיד מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלָאָשָׁם״.
מָה אָשָׁם קָרְבַּן יָחִיד, אַף אֵין לִי אֶלָּא קָרְבַּן יָחִיד, קָרְבַּן צִבּוּר מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלַמִּלּוּאִים״.
שֶׁתִּמָּצֵא אוֹמֵר ״לָעֹלָה״, לְעוֹלַת יָחִיד וּלְעוֹלַת צִבּוּר, ״לַמִּנְחָה״, לְמִנְחַת יָחִיד וּלְמִנְחַת צִבּוּר, ״וְלַחַטָּאת״, לְחַטַּאת יָחִיד וּלְחַטַּאת צִבּוּר, ״וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים״, לְזִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, וּלְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר.
(לח)
[ו-ז]
״אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי, בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַיי, בְּמִדְבַּר סִינָי.⁠״ זֶה הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח.
״לַיי״ – לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם, שֶׁכֻּלָּם נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי.
״אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ״ – לָמַדְנוּ לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים אֶלָּא בַיּוֹם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת״ (שמות כ״ד:ו׳), לָמַדְנוּ לְעוֹלַת סִינַי שֶׁהִיא טְעוּנָה כֶּלִי.
[ח]
וּמְנַיִן לְעוֹלַת הַדּוֹרוֹת שֶׁתִּטָּעַן כֶּלִי?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם״ (שמות כ״ט:מ״ב), (במדבר כ״ח:ו׳) וְ״עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי״, הִקִּישׁ עוֹלַת הַר סִינַי לְעוֹלַת הַדּוֹרוֹת: מָה עוֹלַת הַר סִינַי טְעוּנָה כֶּלִי, אַף עוֹלַת הַדּוֹרוֹת תִּטָּעַן כֶּלִי.
[ט]
אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה, לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי, בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַיי, בְּמִדְבַּר סִינָי.⁠״ (ויקרא ז׳:ל״ז-ל״ח)
לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן, שֶׁכֻּלָּן טְעוּנִין כֶּלִי.
[י]
״אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ״ – לָמַדְנוּ לְדִבְּרוֹת מִדְבַּר סִינַי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא בַיּוֹם, וּמְנַיִן לְדִבְּרוֹת הַר סִינַי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא בַיּוֹם?
שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר יי אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי.⁠״ (במדבר ג׳:א׳)
וּמְנַיִן לְדִבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא בַיּוֹם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה, בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ (במדבר א׳:א׳), הִקִּישׁ דִּבְּרוֹת מִדְבַּר סִינַי לְדִבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד: מַה דִּבְּרוֹת מִדְבַּר סִינַי, בַּיּוֹם, אַף דִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד בַּיּוֹם.
(סיום)
סְלִיק דִּבּוּרָא דְצַו.
מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י וטיקן 66 ועדי נוסח נוספים
הערות
1 כִי. האות היוונית כי, X.
2 ויקרא יט,ח. ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ יי חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.⁠״
3 ויקרא כב,ג ״אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יי.⁠״
4 ויקרא ז,כ. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל.
5 [ח], [ז]. זהו הסדר בכתב יד וטיקן 66.
6 מָה, אִם דְחִתָנִי. הנקדן תיקן: לֹא, אִם דְחִתָנִי
א שָׁנִי = שאני. האל״ף לא נהגתה פה בניב העברי הגלילי.
ב שָׁנִי = שאני. האל״ף לא נהגתה פה בניב העברי הגלילי.
ג שָׁנִי = שאני. האל״ף לא נהגתה פה בניב העברי הגלילי.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×