¹ ׳וכן אתה מוצא שירושלים מכוונת למעלה כמו ירושלים של מטה, מרוב אהבתה של מטה עשה אחרת למעלה׳. ובתענית (ה.) ׳אמר הקב״ה, לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה׳.

² ראה פירוש ר״א מנולה שהאריך בעניין.

³ ולזה רמז רבינו בתיבה אחת בפירוש הנדפס, ע״ש. והרד״ק כתב בשם אביו: ׳נוף – חלק משבעת חלקי העולם, כי ידוע הוא כי הישוב נחלק לשבעה חלקים, והחלקים האלה נקראו בלשון הקודש נפות, ובלשון ערבית איקלימים, ואמר כי כל אדם שיצא מנוף אחד לנוף אחר יחלה בהשׁתַּנות האויר, ואויר ארץ ישראל, כל שכן אויר ירושלים, היה יפה נוף והיה משוש כל הארץ, כי אפילו היו באים שם חולים היו מתרפאים, כי אוירה ממוזג וטוב׳.

⁴ לשה״כ בבמדבר (כב כד).

⁵ שם פסוק כ״ב כתוב ׳ולירכתי המשכן׳, והתרגום ורש״י פירשו שהכוונה לסוף המשכן, ויל״ע איך יפרש רבינו את כל הפרשה שם.

⁶ בקו מעוגל כעין צורת קשת.

⁷ כי בקו הקשתיי אין ׳גדר מזה וגדר מזה׳.

⁸ באמצע הצפון שהוא החלק המיושב שבעולם, וכיון שהעולם עגול, נמצא שחציו הצפוני הוא בצורת קשת שהוא חצי עיגול, ומרכז הקשת הוא ארץ ישראל.

⁹ ובמאור עינים (אמרי בינה פי״א) ביאר עניין שבעת האקלימים, כי הקדמונים האמינו שרק רבע מכדור הארץ מיושב, באיזור שמק״פ מעלות באורך מקצה מזרח, ומי״ב מעלות ברוחב מעגולת סרטן הרחוקה ממשוה היום כי״ד מעלות עד העגולה הצפונית, ושטח זה חילקו לשבע רצועות ארוכות שמשתנים זה מזה בהקדמת חצי שעה בזריחת השמש, וציין לדברי בעל יסוד עולם (שער ב פ״ב). אך כותב ע״ז המאור עיניים שאף כי אמת הדבר שעיקר היישוב נמצא בצפון, אך כבר נודע מנוסעים שיש מקומות ישוב גם מחוץ לתחום שבעת האקלימים. ומעלת ארץ ישראל שהיא באמצע היישוב, אף שאין זה מדוייק לפי מדידה במחוגה, אלא שנמצאת באקלים האמצעי משבעת האקלימים שהם מקום עיקר היישוב, שהוא האקלים הרביעי, ואווירה מחכים בגלל שווי המזג. וציין לזוה״ק (ח״ג קסא.) שבית המקדש בעולם הוא כלב האדם הנתון באמצעו, וידוע שאין הלב ממש באמצע הגוף. וראה כן גם במהרש״א קידושין (סט.), אך דעת מהר״ל שמחכים מצד קדושתה המובדלת מגשמיות. [וראה להלן (תהלים פז) שלדעת רבינו אוירא דארץ ישראל מחכים גם בזמן הזה, אך ראה ריטב״א ביומא (נז.) בשם תשובת הרמב״ם שלא נשתבחה תורת ארץ ישראל ביחס לבבל אלא כאשר היו שמדות בבבל ולא בארץ ישראל, ומהר״ם פאדווא (סי׳ כט) כתב בתשובה למהר״ם אלאשקאר שישב בירושלים: ׳אם אתה אומר להרוס אני אומר לבנות, ולא אחוש שמעלתך יושב ברומו של עולם בירושלים תוב״ב, כי אין המקום גורם כעת בעו״ה׳. ובפסחים (נא.) שבני בבל כפופים לבני ארץ ישראל, ולדעת התוספות הטעם כי הם חכמים יותר מחמת אווירא דארץ ישראל, ואילו לרש״י הטעם שאין סמוכין בבבל].

¹⁰ השווה שיעורים לבראשית (מט יד-טו). אך בנדפס פירש ׳מלך רב׳ על ה׳. וראה רד״ק שפירש על דוד או על משיח.

¹¹ הרי שרוח הקדים מזיק ל׳יולדה׳. ופירש נגד טעמי המקרא.

¹² לשה״כ בבמדבר (טז ג).

¹³ ראה מש״כ בשמות (יד ז) ׳כי אמנם כל תוקף הצבא תלוי בשר הצבא וחכמתו ותחבולותיו׳, ובקהלת (ט יח) ׳טובה חכמה מכל קרב – טובה חכמה בתחבולות וסדר המלחמה יותר מכלי קרב, וזה כשיהיו בלתי חכמת הסדר והתחבולה׳.

¹⁴ ראה בישעיה (ל ל) ובביאור שם, וגם ׳צדק׳ הוא רחמים ודין ביחד, רחמים לישראל ודין לאומות.

¹⁵ ראה בנדפס לעיל (תהלים י״ד:ז׳) ולהלן (תהלים נ״ג:ז׳), ובסוף פירוש חבקוק.

¹⁶ כ״כ רש״י.

¹⁷ בנדפס מבואר שהכוונה לימי דוד.

¹⁸ ראה רש״י בשם מנחם ואבע״ז.