¹ לשה״כ בדברים (לב ו). ורבינו שם פירש ׳נבל. בזוי בהיותך כפוי טובה ומשלם גמול רע למיטיב על היפך הנדיב הנכבד בהיטיבו למי שלא היטיב עמו מעולם: ולא חכם. במדיניות להבין אחרית דבר מה יהיה המושג:׳. וכן פירש בשיעורים כאן. וראה תרגום שם ׳עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו׳.

² בדפו״ר: ׳אלא מן רק השפה׳, והגהתי ע״פ כת״י פאריז.

³ אלקים - שופט. אך הנדפס פירש ׳משגיח׳.

⁴ זו טענתו של הנבל להוכיח שח״ו אין שכר ועונש.

⁵ ׳התעיבו עוול׳ – עשו עוול מתועב.

⁶ כלו סג - לשון סיגים (רש״י).

⁷ ע״פ לשה״כ במיכה (ג יא) ושם כתוב: שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו: בנה ציון בדמים וירושלם בעולה: ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ידוד ישענו לאמר הלוא ידוד בקרבנו לא תבוא עלינו רעה: לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער:

⁸ משמעות כפולה, קריאה בתפילה אל ה׳, וקריאה בשמו להודיע מציאותו.

⁹ להבין ולהורות.

¹⁰ כן פירש רש״י לשון ׳חונך׳.

¹¹ בדפו״ר: אלא.

¹² מלשון ׳הובישו מסברו׳. ע״פ לשה״כ בתהלים (קיט קטז) ׳ואל תבישני משברי׳, ופירשו שם המפרשים שאל תביישני בזה שלא יתקיים מה שקיויתי. ורד״ק פירש ׳הבישות אותם ושַׂמְתָּ גאותם לחרפה ולבושה להם׳.

¹³ בדפו״ר: ה׳.

¹⁴ שתהיה ׳מציון׳? יל״ע לעיל יד.

¹⁵ ראה סוף חבקוק כיוצ״ב.