(א)לַכֹּ֖לזְמָ֑ןוְעֵ֥תלְכׇל־חֵ֖פֶץתַּ֥חַתהַשָּׁמָֽיִם׃(ב)עֵ֥תלָלֶ֖דֶתוְעֵ֣תלָמ֑וּתעֵ֣תלָטַ֔עַתוְעֵ֖תלַעֲק֥וֹרנָטֽוּעַ׃ (ג)עֵ֤תלַהֲרוֹג֙וְעֵ֣תלִרְפּ֔וֹאעֵ֥תלִפְר֖וֹץוְעֵ֥תלִבְנֽוֹת׃ (ד)עֵ֤תלִבְכּוֹת֙וְעֵ֣תלִשְׂח֔וֹקעֵ֥תסְפ֖וֹדוְעֵ֥תרְקֽוֹד׃ (ה)עֵ֚תלְהַשְׁלִ֣יךְאֲבָנִ֔יםוְעֵ֖תכְּנ֣וֹסאֲבָנִ֑יםעֵ֣תלַחֲב֔וֹקוְעֵ֖תלִרְחֹ֥קמֵחַבֵּֽק׃ (ו)עֵ֤תלְבַקֵּשׁ֙וְעֵ֣תלְאַבֵּ֔דעֵ֥תלִשְׁמ֖וֹרוְעֵ֥תלְהַשְׁלִֽיךְ׃ (ז)עֵ֤תלִקְר֙וֹעַ֙וְעֵ֣תלִתְפּ֔וֹרעֵ֥תלַחֲשׁ֖וֹתוְעֵ֥תלְדַבֵּֽר׃ (ח)עֵ֤תלֶֽאֱהֹב֙וְעֵ֣תלִשְׂנֹ֔אעֵ֥תמִלְחָמָ֖הוְעֵ֥תשָׁלֽוֹם׃(ט)מַה־יִּתְרוֹן֙הָֽעוֹשֶׂ֔הבַּאֲשֶׁ֖רה֥וּאעָמֵֽל׃(י)רָאִ֣יתִיאֶת־הָֽעִנְיָ֗ןאאֲשֶׁ֨רנָתַ֧ןאֱלֹהִ֛יםלִבְנֵ֥יהָאָדָ֖םלַעֲנ֥וֹתבּֽוֹ׃(יא)אֶת־הַכֹּ֥לעָשָׂ֖היָפֶ֣הבְעִתּ֑וֹגַּ֤םאֶת־הָעֹלָם֙נָתַ֣ןבְּלִבָּ֔םמִבְּלִ֞יאֲשֶׁ֧רלֹא־יִמְצָ֣אהָאָדָ֗םאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛האֲשֶׁר־עָשָׂ֥ההָאֱלֹהִ֖יםמֵרֹ֥אשׁוְעַד־סֽוֹף׃(יב)יָדַ֕עְתִּיכִּ֛יאֵ֥יןט֖וֹבבָּ֑םכִּ֣יאִם־לִשְׂמ֔וֹחַוְלַעֲשׂ֥וֹתט֖וֹבבְּחַיָּֽיו׃(יג)וְגַ֤םכׇּל־הָאָדָם֙שֶׁיֹּאכַ֣לוְשָׁתָ֔הוְרָאָ֥הט֖וֹבבְּכׇל־עֲמָל֑וֹמַתַּ֥תאֱלֹהִ֖יםהִֽיא׃(יד)יָדַ֗עְתִּיכִּ֠יכׇּל־אֲשֶׁ֨ריַעֲשֶׂ֤ההָאֱלֹהִים֙ה֚וּאיִהְיֶ֣הלְעוֹלָ֔םעָלָיו֙אֵ֣יןלְהוֹסִ֔יףוּמִמֶּ֖נּוּאֵ֣יןלִגְרֹ֑עַוְהָאֱלֹהִ֣יםעָשָׂ֔השֶׁיִּֽרְא֖וּמִלְּפָנָֽיו׃(טו)מַה־שֶּֽׁהָיָה֙כְּבָ֣רה֔וּאוַאֲשֶׁ֥רלִהְי֖וֹתכְּבָ֣רהָיָ֑הוְהָאֱלֹהִ֖יםיְבַקֵּ֥שׁאֶת־נִרְדָּֽף׃(טז)וְע֥וֹדרָאִ֖יתִיתַּ֣חַתהַשָּׁ֑מֶשׁמְק֤וֹםהַמִּשְׁפָּט֙שָׁ֣מָּההָרֶ֔שַׁעוּמְק֥וֹםהַצֶּ֖דֶקשָׁ֥מָּההָרָֽשַׁע׃(יז)אָמַ֤רְתִּֽיאֲנִי֙בְּלִבִּ֔יאֶת־הַצַּדִּיק֙וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔עיִשְׁפֹּ֖טהָאֱלֹהִ֑יםכִּי־עֵ֣תלְכׇל־חֵ֔פֶץוְעַ֥לכׇּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖השָֽׁם׃(יח)אָמַ֤רְתִּֽיאֲנִי֙בְּלִבִּ֔יעַל־דִּבְרַת֙בְּנֵ֣יהָאָדָ֔םלְבָרָ֖םהָאֱלֹהִ֑יםוְלִרְא֕וֹתשְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ההֵ֖מָּהלָהֶֽם׃(יט)כִּי֩מִקְרֶ֨הבְֽנֵי־הָאָדָ֜םוּמִקְרֶ֣ההַבְּהֵמָ֗הוּמִקְרֶ֤האֶחָד֙לָהֶ֔םכְּמ֥וֹתזֶה֙כֵּ֣ןמ֣וֹתזֶ֔הוְר֥וּחַאֶחָ֖דלַכֹּ֑לוּמוֹתַ֨רהָאָדָ֤םמִן־הַבְּהֵמָה֙אָ֔יִןכִּ֥יהַכֹּ֖להָֽבֶל׃(כ)הַכֹּ֥להוֹלֵ֖ךְאֶל־מָק֣וֹםאֶחָ֑דהַכֹּל֙הָיָ֣המִן־הֶֽעָפָ֔רוְהַכֹּ֖לשָׁ֥באֶל־הֶעָפָֽר׃(כא)מִ֣ייוֹדֵ֗עַר֚וּחַבְּנֵ֣יהָאָדָ֔םהָעֹלָ֥ההִ֖יאלְמָ֑עְלָהוְר֙וּחַ֙הַבְּהֵמָ֔ההַיֹּרֶ֥דֶתהִ֖יאלְמַ֥טָּהלָאָֽרֶץ׃(כב)וְרָאִ֗יתִיכִּ֣יאֵ֥יןטוֹב֙מֵאֲשֶׁ֨ריִשְׂמַ֤חהָאָדָם֙בְּֽמַעֲשָׂ֔יוכִּי־ה֖וּאחֶלְק֑וֹכִּ֣ימִ֤ייְבִיאֶ֙נּוּ֙לִרְא֔וֹתבְּמֶ֖השֶׁיִּהְיֶ֥האַחֲרָֽיו׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
אאֶת־הָֽעִנְיָ֗ן =ק-מ ובדפוסים וקורן (בקמץ) וכן ברויאר ומג״ה • ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן (קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?); ברויאר ציין ספק פתח ביו״ד (ותיקן לקמץ במהדורתו), ומעיון בכתב־היד בהגדלה נראה שהוא אכן פתח (למרות שהכתיבה מטושטשת באות זו). אבל בדותן וב-BHS קראו בקמ״ץ.
E/ע
הערות הרב קאפח על תפסיר רס״ג
הערותNotes
(ה)להשליך – להזניח.
(ו)להשליך – לזרוק,
(ז)לקרוע – לפזר.
לתפור – לחבר ולאחד.
(ט)מה יתרון – ואם כן מה תועלת לעמל במה שיעמול בו.
(י)ראיתי – התבוננתי.
(יא)כל דבר עשה בעתו – גם קיומו שלעולם והטפול בו נתן בלבם ובטבעם. מבלי שירגיש האדם את המעשה אשר עשה ה׳ מתחלה ועד סוף (ר״ל שהאדם עמל בעולם ומדמה שזה לעניניו הפרטיים, ואינו מרגיש שכל זה הטביע בו ה׳ לקיום העולם ואינו אלא פרט בתוך הכלל בשביל הכלל ולמען הכלל).
(יב)בם – מהם (מבני אדם עלי אדמות) כי אם מי שישמח ויעשה טוב בחייו.
(יג)וגם – וכן כל מה שיאכל וישתה ויראה טוב בעמלו, זו מתנה מאת ה׳.
(יד)הוא היה – הוא הקיים לעולם.
והאלהים עשה – והוא כבר צוה לירוא מלפניו,
(טו)
ומשפט העבר הוא משפט ההוה, ומשפט העתיד כבר נחקק בעבר, ובשני הזמנים (העבר והעתיד) האלהים ידרוש הנרדף הנדכה.
(טז)ועוד ראיתי – וחוץ מזה ראיתי בעולם הזה שמקום המשפט הוא מקום הרשע, ומקום הצדק הוא מקום הרשעות.
(יז)
ולכן אמרתי בלבי כי יש לה׳ מעמד שבו ישפוט את הצדיק והרשע, ויש עת מזומן לכל חפץ ולכל הבריאה שם.
(יח)
והייתי אומר בלבי כפי מה שמשוחחים בני אדם לפי שגילה אותם ה׳ ופרסמם וכדי שיראו הם עצמם שהם בהמות.
(יט)
לפי שבני אדם בעולם הזה מקרה, וגם הבהמות בו מקרה, ומקרה אחד להם וכמות זה כן מות זה, וכולם שוים ברוח החיוני, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל.
(כ)הכל – והכל חוזר אל מקום אחד כי הכל היה מן העפר ואליו ילכו.
(כא)
ומי מהם ישכיל וידע שרוח האדם היא העולה מעלה, ורוח הבהמה היא הנשפלת מטה.
(כב)וראיתי – וראיתי כי אין טוב בעולם הזה מאשר.
מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות)