×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
איוב כ״חתנ״ך
א֣
אָ
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) כי יש לכסף מוצא – גם זה טעם אחר לדברו הראשון שאמר: בצדקתי החזקתי כי למה אהיה רשע אם בשביל כסף וזהב לכל יש מוצא וסוף אבל החכמה מאין תבוא זה סוף הפרשה היא יקרה מכל, על כן כל ימי נתתי לבי עליה ללמוד.
ומקום – יש לזהב שמשם יזוקו ויתכו אותו.
(ב) ואבן יצוק נחושה – מן ההר יצק האומן את הנחושה הרי תחילה וסוף יש לכל דבר שכל העולם יכלה וכל אשר בו. (ג) קץ שם – המקום מתי תהיה החושך שהשמים נמלחו והארץ תבלה ולכל תכלית דבר הוא חוקר לו.
אבן – אשר משם יצא לו חשך וצלמות אבן מקום מוצא פורענות לכן נקרא אבן במקום פורענות כאדם הנוגף את רגליו באבן שיש לו צער, כ״ש, כמו: קו תוהו ואבני בוהו (ישעיהו ל״ד:י״א), דמן טורא אתגזרת אבן וגו׳ (דניאל ד׳).
(ד) פרץ נחל – על סדום ועמורה נחלי אש וגפרית.
מעם גר – ממקום שהוא נובע ונוגר.
הנשכחים מני רגל – אלו אנשי סדום ששיכחו תורת רגלי אורחים מארצם שהיו משכיבים האורח במטה אם היה ארוך יותר מקטעין רגליו ואם היה קצר מאריכין אותו כך מפורש באגדה.
דלו – ע״י פריצת נחל זה ומאנוש נעו.
(ה) ארץ – אשר ממנה יצא לחם נהפך מקומה כמו אש. (ו) מקום ספיר – היו אבניה. (ז) לא ידעו עיט – לא עבר עליהן חיל של ליסטין.
ולא שזפתו עין איה – לפי שהיא רואה יותר משאר עופות ולכך נקראה ראה שהיא עומדת בבבל ורואה נבילות בארץ ישראל כך מפורש באגדת (חולין סג ע״א) כלומר לא חפרוה מרגלים.
(ח) לא עדה עליו – עבר כדמתרגמינן אשר עבר בין הבתרים (בראשית ט״ו:י״ז) דעדא.
שחץ ושחל – משבעה שמות האריה הם (סנהדרין צ״ה) ששה שמות יש לאריה, והקב״ה מה עשה.
(ט) בחלמיש שלח ידו – והפך שרשי ההרים מלמעלה למטה. (י) בצורות יאורים בקע – חוזר לתחילת ענינו שאמר: כי לכל דבר יש מוצא, ובצורות בקע למוצא היאורים וכן.
כל יקר ראתה עינו – מהיכן יצא לבריות (כמו שעשה לישראל הך סלע ויזובו מימיו).
(יא) מבכי נהרות חבש – בבריאת העולם כשבכו מים התחתונים, בכי, כמו: נבכי ים (איוב ל״ח:ט״ז).
חבש – כמו ויחבש את חמורו (בראשית כ״ב:ג׳), כ״ש,
[מבכי וגו׳ מפני בכייתן של ישראל שהיו בוכין לאמר מה נשתה (שמות ט״ו:כ״ד) חבש ותיקן להם נהרי מים מן הסלע ויחבש להם מתרגם ואתקין.]
ותעלומה יוציא אור – חלון יש ברקיע ושמו תעלומה משם תולדות השמש לתקופתו (פרקי ר׳ אליעזר) כלומר לכל דבר יש מוצא וסוף רק לחכמה לא מוצא לה אלא מפיו ולא סוף עולמות.
(יב) והחכמה – התורה. (יג) ולא תמצא בארץ החיים – במי שמחיה אלא במי שממית עצמו עליה ביגיעה וברעבון. (יד) תהום אמר לא בי היא – אם תשאלנה ליורדי תהום העוסקים במוצא מרגליות ובמוצא זהב וכסף ממקום תהומות הארץ יאמרו לך לא בי היא, איני בקי בהוראה.
וים אמר – ויורדי הים לסחורה יאמרו לך לא עמדי חכמה למה לפי שאינם יכולים לקנותה כשאר פרקמטיא לתת מעושרם בדמיה, ובאגדה (בבלי שבת פ״ט.) הוא אומר שבשעת מתן תורה בא השטן לפני הקב״ה ואמר לו היכן תורה א״ל אצל בן עמרם, בא לו אצל משה אמר לו היכן תורה אצל ים בא לו אצל ים אמר לו היכן תורה לא בי היא לך אצל בן עמרם בא לו אצל בן עמרם אמר לו היכן תורה אצל תהום בא לו אצל תהום אמר לו היכן תורה א״ל אין עמדי לך אצל בן עמרם בא לו אצל בן עמרם אמר לו היכן תורה אצל הקב״ה וזהו שאמר: תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי.
(טו) לא יותן סגור – זהב סגור זהו זהב טוב שבשעה שנפתח כל חנויות של זהב נסגרות. (טז) לא תסולה – לא תשתבח, לשון סולו לרוכב בערבות (תהלים ס״ח:ה׳). המשבחה לומר חשובה היא ככתם אופיר וכשוהם יקר לא שבח הוא לה, וכן: המסולאים בפז (איכה ד׳:ב׳). (יז) ותמורתה לא בכלי פז – זהב טהור מנהיר כמרגלית. (יח) ראמות וגביש – שמות אבנים טובות שבים הם.
לא יזכר – אצלה.
(יט) פטדת כוש – אבן טובה היא, כמו: אודם פטדה (שמות כ״ח:י״ז), כתם היא קבוצת עדי לתכשיטי נשים ונקראת הקבוצה כתם בלשון עברי ובלשון ערבי אלחלו והוא נזם זהב וחלי כתם (משלי כ״ה:י״ב) וכן ותעד נזמה וחלייתה (הושע ב׳:ט״ו) ויש פותרים כתם כתר ולא נכון כי לא מצינו פעולה בלשון זה כאשר מצינו בלשון כתר מכתיר כותרות. (כא) ומעוף השמים – מלאכים המעופפים. (כב) אבדון ומות אמרו – המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו באזנינו שמענו שמעה שהמיגע בה מתקיימת בו, וי״א כאשר באגדה אשר פירשתי למעלה שבא השטן לפני המקום אמר לו היכן תורה א״ל וכו׳ והיינו דכתיב: אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה כשנתנה לישראל, אבל. (כג) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה – שיודע הוא היכן שורה וגם ישבחוה ויאמרו לה כי אלהים הבין דרכה נסתכל בה וברא את העולם באותיותי׳ כסדרם ומשקלן יצר כל היצורים כאשר כתוב בסוד ספר יצירה. (כד) כי הוא לקצות הארץ יביט – בה היאך יבנם ויבראם ותחת כל השמים צרכי ברייתן ראה בה. (כה) לעשות וגו׳ – בה משקל לרוח, לכל ארץ לפי כחה וכן המים לפי המדה לפי מה שהיתה ארץ צריכה להשקותה יש ארץ נגובה וצריכה הרבה גשמים ויש ארץ שאינה צריכה כל כך. (כו) חק – גזירה קצובה לפי כל ארצות, ומעיין ופלג להשקות כל ארץ וארץ, ובעשותו דרך לכל החזיזים שלא יצאו שני קולות דרך נקב אחד פן יחריב את העולם (בבלי ב״ב ט״ז.). (כז) אז ראה – ראה אותה נסתכל בה ובעצתה יעשה הכל.
ויספרה – ספר אותיותיה כפולות ופשוטות ראשונה ואמצעית ואחרונית היא אמת חותמו של הקב״ה וכן בשאר סדרים ברא כל דבר ודבר באותיות הללו והכל מפורש בסוד ספר יצירה.
הכינה – זימנה ליצירה.
(כח) הן יראת אד׳ היא חכמה – זו צריכה לזו ואין חכמה יפה בלא יראה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×