^א כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, והשוו רש״י בראשית א׳:כ״ח, שמואל א כ׳:ל׳, ישעיהו א׳:י״ז, רש״י סוטה י״ב. ״ששיבב״. בדפוס רומא: ״יצאנית״.

^ב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5 נוסף כאן: ״כאמה כמה שנאמר״. בדפוס רומא נוסף: ״שנ׳⁠ ⁠״.

^ג כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1, ויימר 651, פריס 155. בכ״י מינכן 5, ברלין 1221: ״גדרו״.

^ד בבראשית ל״ד:י״ד מופיע ״הִוא״.

^ה כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165 נוסף: ״היא״. בכ״י מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו נוסף: ״הוא״. בדפוס סביונטה נוסף: ״פסול הוא״.

^ו בכ״י ויימר 651 מופיע כאן: ״פיוס, והרבה בפרשה דיהוידע דכתיב ויאותו הכהנים״, ובכ״י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, פריס 157, במקום המלה ״לשון״, מופיע: ״לכם, והרבה יש בפרשה וביהוידע ויאותו״. כ״י פריס 155 דומה לכ״י לייפציג 1.

^ז כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף: ״במקום״.

^ח הפירוש על ״שלמים״ מופיע פעמיים בכ״י לייפציג 1, כאן עם סימני מחיקה לפני הפירוש על ״ואת בנותי⁠(ה)[כ]⁠ם נקח לנו״ ושוב לאחר ד״ה זה, ומיקומו הנכון תלוי באם גורסים ״בנותיהם״ או ״בנותיכם״. בשלב א׳ כתב הסופר ״בנותיהם״ שהוא פרפרזה של הפסוק בפסוק כ״א (בו כתוב ״את בנתם נקח לנו״), ולכן ד״ה ״שלמים״ קדם לפירוש זה. אולם, בעת כתיבת הפירוש על ״ואת בנותיהם נקח לנו״ (ולפני שהמשיך הלאה), נוכח הסופר שאין פסוק שבו כתוב ״בנותיהם״. מסיבה זו, החליף הסופר (בגיליון) את ה״ה״ ב״כ״, שינוי שהפך את הד״ה לפירוש על ״ואת בנותיכם נקח לנו״ בפסוק ט״ז שהוא לשון דברי בני יעקב. לאחר שינוי זה, ״שלמים״ היה צריך לבוא אחריו, ולכן סימן הסופר למחוק את ד״ה ״שלמים״ המקורי ואז כתב אותו שוב לאחר ד״ה ״ואת בנותי⁠[כ]⁠ם נקח לנו״. בכ״י משתקפים שלבים שונים:
1. כ״י פרמא 3204, פריס 159 מייצגים את השלב הקדום (לפני המחיקות והתיקונים של כ״י לייפציג 1) בו מופיע ד״ה ״שלמים״ ואז ד״ה ״ואת בנותיהם נקח לנו״.
2. כ״י ליידן 1, ברלין 1221 מייצגים את השלב המאוחר (לאחר המחיקות והתיקונים של כ״י לייפציג 1) ובהם מופיע ד״ה ״ואת בנותיכם נקח לנו״ ולאחריו ד״ה ״שלמים״.
3. כ״י פריס 155, פריס 157, וינה 24, פריס 158 מייצגים את השלב הקדום עם תיקון הפוך מהתיקון של סופר כ״י לייפציג 1. בכ״י אלו תוקן ״בנותיהם״ ל״בנתם״ כדי להתאימו ללשון הפסוק המופיע בפסוק כ״א והד״ה הפך להיות ״ואת בנותם נקח לנו״. תיקון זה (בניגוד לתיקון של סופר כ״י לייפציג 1) לא חייב החלפת הסדר. [בכ״י פריס 155 גם מופיעות המלים בפסוק כ״א ״והארץ הנה רחבת ידים״ לפני ״ואת בנותם נקח לנו״, אלא שמלים אלה נמחקו בגלל שהן נתפרשו רק לאחר הפירוש ל״ואת בנותם״. והשוו כ״י מינכן 5 שבו מופיע: ״והארץ הנה רחבת ידים לפניכם ואת בנותי⁠(כ)[ה]⁠ם נקח לנו״, אלא ששם נמחק חלק מהאות כ׳ כדי להופכה לאות ה׳.]
4. אפשר שהשלב הקדום ביותר משתקף בכ״י ויימר 651, וינה 23. בכ״י וינה 23, מופיע כל הפירוש המשווה בין דברי שכם וחמור השונים רק לאחר פסוק כ״ג, ובנוסח שונה ממה שמופיע בכ״י האחרים (בד״ה ״ואת בנותיה/כם נקח לנו״). הנוסח הוא: בני שכם אמרו תחלה בנותיכם תתנו לנו לרצונכם ולדעתכם, ואת בנותינו תקחו לכם בכח יד אפי׳ {צ״ל: שלא} מדעתנו, וכמו כן קבלו התנאי בני יעקב, בהמול לכם כל זכר ונתנו את בנותינו וגו׳, וכשבאו בני שכם לדבר את זה התנאי לבני עירם חלפו ושינו התנאי בני יעקב ואמרו בנותם נקח על פניה {אולי צ״ל: כרחם} ובנותינו ניתן להם לרצונינו וכדי להפי {אולי צ״ל: להפיס} דעת אנשי עירם מיעטו את התנאי והותירו להנאתם״. בכ״י ויימר 651, מאידך, לפני ד״ה ״ונתנו את בנותינו״ מופיע: ״תוס׳: לפני ״בני שכם אמרו תחילה בנותיכ׳ תתנו לנו לרצונכם, לדעתכם, ואת בנותינו תקחו לכם, אפי׳ שלא מדעתנו, וכמו כן קבלו התנאי׳ בני יעקב, בהמול לכם כל זכר ע״כ״, ולאחר ד״ה ״ונתנו״ מופיע: ״ואת בנותיכ׳ נקח לכם – אתה מוצא בתנאי שאמר חמור ליעק׳ ובתשובות בני יעקב לחמור שתלו החשיבות בבני יעקב ליקח בנות שכם את שיבחרו להם ובנותיהם יתנו להם לפי דעתם, ונתננו בנתינו לפי דעתנו, ואת בנותיכ׳ נקח ככל אשר נחפץ, וכשדיברנו חמור ושכם בנו אל יושבי עירם הפכו הדברים את בנותם נקח ואת בנותינו נתן, וכדי לרצותם אנשי עירם שיאותו להמול. תוס׳: מעטו התנאי והותירו להנאתם ע״כ.⁠״, ואז מופיע ד״ה ״שלימים״. ייתכן על פי זה, שכל הפירוש הוא תוספת לפירוש רש״י (אולי על פי רשב״ם; השוו פירוש רשב״ם בראשית ל״ד:ט׳) ולכן מופיע בנוסחאות שונים ובמקומות שונים במגוון כתבי היד.

^ט עיין בהערה הקודמת להשתלשלות הנוסח בדברי רש״י.

^י כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, לונדון 26917 נוסף: ״כלום בדבר שהארץ רחבת ידים״.

^יא כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34. בכ״י המבורג 13, דפוס שונצינו: ״לדבר״. בכ״י ליידן 1, לונדון 26917, דפוס רומא: ״בדבר״.

^יב כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, וכן בהרבה כ״י של המקרא, ועיינו בחזקוני. בכ״י אוקספורד 165, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״אחותנו״.

^יג כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 34, דפוס רומא, וכן בהרבה כ״י של המקרא, ועיינו בהערה הקודמת ובחזקוני. בכ״י אוקספורד 165, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״אחותנו״.