×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מלכים א י״גתנ״ך
א֣
אָ
(א)  וְהִנֵּ֣ה׀ אִ֣ישׁ אֱלֹהִ֗ים בָּ֧א מִיהוּדָ֛ה בִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶל⁠־בֵּֽית⁠־אֵ֑ל וְיָרׇבְעָ֛ם עֹמֵ֥ד עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר׃ (ב) וַיִּקְרָ֤א עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיֹּ֙אמֶר֙ מִזְבֵּ֣חַ מִזְבֵּ֔חַ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה הִנֵּה⁠־בֵ֞ן נוֹלָ֤ד לְבֵית⁠־דָּוִד֙ יֹאשִׁיָּ֣הֽוּ שְׁמ֔וֹ וְזָבַ֣ח עָלֶ֗יךָ אֶת⁠־כֹּהֲנֵ֤י הַבָּמוֹת֙ הַמַּקְטִרִ֣ים עָלֶ֔יךָ וְעַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם יִשְׂרְפ֥וּ עָלֶֽיךָ׃ (ג) וְנָתַן֩ בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא מוֹפֵת֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֣ה הַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה הִנֵּ֤ה הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ נִקְרָ֔ע וְנִשְׁפַּ֖ךְ הַדֶּ֥שֶׁן אֲשֶׁר⁠־עָלָֽיו׃ (ד) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת⁠־דְּבַ֣ר אִישׁ⁠־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בְּבֵֽית⁠־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרׇבְעָ֧ם אֶת⁠־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר ׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃ (ה) וְהַמִּזְבֵּ֣חַ נִקְרָ֔ע וַיִּשָּׁפֵ֥ךְ הַדֶּ֖שֶׁן מִן⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ כַּמּוֹפֵ֗ת אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ו) וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר׀ אֶל⁠־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל⁠־נָ֞א אֶת⁠־פְּנֵ֨י יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ⁠־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת⁠־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַתָּ֤שׇׁב יַד⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִאשֹׁנָֽה׃ (ז) וַיְדַבֵּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל⁠־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים בֹּֽאָה⁠־אִתִּ֥י הַבַּ֖יְתָה וּֽסְעָ֑דָהא וְאֶתְּנָ֥ה לְךָ֖ מַתָּֽת׃ (ח) וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ⁠־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ אִם⁠־תִּתֶּן⁠־לִי֙ אֶת⁠־חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹא⁠־אֹ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה⁠־מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ (ט) כִּי⁠־כֵ֣ן׀ צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא⁠־תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה⁠־מָּ֑יִם וְלֹ֣א תָשׁ֔וּב בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתָּ׃ (י) וַיֵּ֖לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ אַחֵ֑ר וְלֹא⁠־שָׁ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֛ר בָּ֥א בָ֖הּ אֶל⁠־בֵּֽית⁠־אֵֽל׃ (יא)  וְנָבִ֤יא אֶחָד֙ זָקֵ֔ן יֹשֵׁ֖ב בְּבֵֽית⁠־אֵ֑ל וַיָּב֣וֹא בְנ֡וֹ וַיְסַפֶּר⁠־ל֣וֹ אֶת⁠־כׇּל⁠־הַמַּעֲשֶׂ֣ה אֲשֶׁר⁠־עָשָׂה֩ אִישׁ⁠־הָאֱלֹהִ֨ים ׀ הַיּ֜וֹם בְּבֵֽית⁠־אֵ֗ל אֶת⁠־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְסַפְּר֖וּם לַאֲבִיהֶֽם׃ (יב) וַיְדַבֵּ֤ר אֲלֵהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם אֵי⁠־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ הָלָ֑ךְ וַיִּרְא֣וּ בָנָ֗יו אֶת⁠־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר⁠־בָּ֖א מִיהוּדָֽה׃ (יג) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־בָּנָ֔יו חִבְשׁוּ⁠־לִ֖י הַחֲמ֑וֹר וַיַּחְבְּשׁוּ⁠־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר וַיִּרְכַּ֖ב עָלָֽיו׃ (יד) וַיֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּ֨מְצָאֵ֔הוּ יֹשֵׁ֖ב תַּ֣חַת הָאֵלָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הַאַתָּ֧ה אִישׁ⁠־הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אתָ מִיהוּדָ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃ (טו) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לֵ֥ךְ אִתִּ֖י הַבָּ֑יְתָה וֶאֱכֹ֖ל לָֽחֶם׃ (טז) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֥א אוּכַ֛ל לָשׁ֥וּב אִתָּ֖ךְ וְלָב֣וֹא אִתָּ֑ךְ וְלֹא⁠־אֹ֣כַל לֶ֗חֶם וְלֹֽא⁠־אֶשְׁתֶּ֤ה אִתְּךָ֙ מַ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ (יז) כִּֽי⁠־דָבָ֤ר אֵלַי֙ בִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לֹא⁠־תֹאכַ֣ל לֶ֔חֶם וְלֹא⁠־תִשְׁתֶּ֥ה שָׁ֖ם מָ֑יִם לֹא⁠־תָשׁ֣וּב לָלֶ֔כֶת בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר⁠־הָלַ֥כְתָּ בָּֽהּ׃ (יח) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם⁠־אֲנִ֣י נָבִיא֮ כָּמ֒וֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל⁠־בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ׃ (יט) וַיָּ֣שׇׁב אִתּ֗וֹ וַיֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם בְּבֵית֖וֹ וַיֵּ֥שְׁתְּ מָֽיִם׃ (כ) וַיְהִ֕י הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים אֶל⁠־הַשֻּׁלְחָ֑ן בוַֽיְהִי֙ דְּבַר⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֶל⁠־הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃ (כא) וַיִּקְרָ֞א אֶל⁠־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר⁠־בָּ֤א מִֽיהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֙יתָ֙ פִּ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְלֹ֤א שָׁמַ֙רְתָּ֙ אֶת⁠־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (כב) וַתָּ֗שׇׁב וַתֹּ֤אכַל לֶ֙חֶם֙ וַתֵּ֣שְׁתְּ מַ֔יִם בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל⁠־תֹּ֥אכַל לֶ֖חֶם וְאַל⁠־תֵּ֣שְׁתְּ מָ֑יִם לֹא⁠־תָב֥וֹא נִבְלָתְךָ֖ אֶל⁠־קֶ֥בֶר אֲבֹתֶֽיךָ׃ (כג) וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אׇכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבׇשׁ⁠־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃ (כד) וַיֵּ֕לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֧הוּ אַרְיֵ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ וַיְמִיתֵ֑הוּ וַתְּהִ֤י נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְהַֽחֲמוֹר֙ עֹמֵ֣ד אֶצְלָ֔הּ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֥צֶל הַנְּבֵלָֽה׃ (כה) וְהִנֵּ֧ה אֲנָשִׁ֣ים עֹבְרִ֗ים וַיִּרְא֤וּ אֶת⁠־הַנְּבֵלָה֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְאֶת⁠־הָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיְדַבְּר֣וּ בָעִ֔יר אֲשֶׁ֛ר הַנָּבִ֥יא הַזָּקֵ֖ן יֹשֵׁ֥ב בָּֽהּ׃ (כו) וַיִּשְׁמַ֣ע הַנָּבִיא֮ אֲשֶׁ֣ר הֱשִׁיב֣וֹ מִן⁠־הַדֶּ֒רֶךְ֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֣ים ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר מָרָ֖ה אֶת⁠־פִּ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֨הוּ יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה לָאַרְיֵ֗ה וַֽיִּשְׁבְּרֵ֙הוּ֙ וַיְמִתֵ֔הוּ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר⁠־לֽוֹ׃ (כז) וַיְדַבֵּ֤ר אֶל⁠־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר חִבְשׁוּ⁠־לִ֖י אֶֽת⁠־הַחֲמ֑וֹר וַֽיַּחֲבֹֽשׁוּ׃ (כח) וַיֵּ֗לֶךְ וַיִּמְצָ֤א אֶת⁠־נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וַֽחֲמוֹר֙ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמְדִ֖ים אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה לֹֽא⁠־אָכַ֤ל הָֽאַרְיֵה֙ אֶת⁠־הַנְּבֵלָ֔ה וְלֹ֥א שָׁבַ֖ר אֶֽת⁠־הַחֲמֽוֹר׃ (כט) וַיִּשָּׂ֨א הַנָּבִ֜יא אֶת⁠־נִבְלַ֧ת אִישׁ⁠־הָאֱלֹהִ֛ים וַיַּנִּחֵ֥הוּ אֶֽל⁠־הַחֲמ֖וֹר וַיְשִׁיבֵ֑הוּ וַיָּבֹ֗א אֶל⁠־עִיר֙ הַנָּבִ֣יא הַזָּקֵ֔ן לִסְפֹּ֖ד וּלְקׇבְרֽוֹ׃ (ל) וַיַּנַּ֥ח אֶת⁠־נִבְלָת֖וֹ בְּקִבְר֑וֹ וַיִּסְפְּד֥וּ עָלָ֖יו ה֥וֹי אָחִֽי׃ (לא) וַיְהִי֮ אַחֲרֵ֣י קׇבְר֣וֹ אֹתוֹ֒ וַיֹּ֤אמֶר אֶל⁠־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר בְּמוֹתִי֙ וּקְבַרְתֶּ֣ם אֹתִ֔י בַּקֶּ֕בֶר אֲשֶׁ֛ר אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים קָב֣וּר בּ֑וֹ אֵ֚צֶל עַצְמֹתָ֔יו הַנִּ֖יחוּ אֶת⁠־עַצְמֹתָֽי׃ (לב) כִּי֩ הָיֹ֨ה יִֽהְיֶ֜ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ בִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית⁠־אֵ֑ל וְעַל֙ כׇּל⁠־בָּתֵּ֣י הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י שֹׁמְרֽוֹן׃ (לג)  אַחַר֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹא⁠־שָׁ֥ב יָרׇבְעָ֖ם מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וַ֠יָּ֠שׇׁב וַיַּ֜עַשׂ מִקְצ֤וֹת הָעָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת הֶֽחָפֵץ֙ יְמַלֵּ֣א אֶת⁠־יָד֔וֹ וִיהִ֖י כֹּהֲנֵ֥י בָמֽוֹת׃ (לד) וַֽיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לְחַטַּ֖את בֵּ֣ית יָרׇבְעָ֑ם וּלְהַכְחִיד֙ וּלְהַשְׁמִ֔יד מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וּֽסְעָ֑דָה א=וּֽסֳעָ֑דָה (חטף קמץ)
ב ‹פפפ› הפרשה הקודמת מסתיימת לפני סוף השורה בסוף הטור הראשון, והפרשה הבאה מתחילה בראש הטור השני; בכתי"ל הפרשה הראשונה מסתיימת לפני סוף השורה באמצע הטור הראשון והבאה מתחילה בשורה הבאה בלי רווח של שורה ריקה.
E/ע
הערותNotes
(א) והנה איש אלהים בא מיהודה – כן תארו בכל הספור הזה ר״ל איש אלהים כדי שנכיר בינו ובין האחר שזכר שתארו נביא, כ״ש שזה התאר יותר נכבד, והעד שמשה תאר את עצמו כן (דברים ל״ב:א׳). (ב) מזבח מזבח – מבואר שזה לשון קריאה, כי כבר קדם ויקרא. וזבח עליך – זה כמו שמבואר עוד ביאשיהו וגם את המזבח אשר בבית אל וגו׳ (מלכים ב כ״ג:ט״ו), כי אע״פ שנחרבו עשרת השבטים ונשא מלך אשור את העגלים כי היו מזהב, הנה נשאר המזבח והבמה, וגם בארץ ההוא נשארו רבים ורבים מעמנו אף אחר חרבן בית ראשון. (ג) ונתן ביום – זה דברי כותב הספר, כאלו אמר דע כי זה האיש נתן ביום ההוא מופת ואמר זה המופת וגו׳. ובאור זה אוצר י״י יבוא. אמנם ביום ההוא מדקדוק, כי היה זה תכף, ולא כן תמיד למאות, ולכך מדעתי אמרו ביום אכלך ממנו וגו׳ (בראשית ב׳:י״ז), הוא כמו זה. זה המופת – כבר קדם לנו שהמלמדים טועים בלעז שם מופת שיתרגמהו מראוליי כמו פלא, וחלילה, אבל לעזו דימושטראציאו, וכבר באר המורה שזה המופת היה מהאפשר בטבע וכדי הוא ז״ל לסמוך עליו, ומי יתננו מצע תחתיו לעולם הבא. וגם זה אוצר י״י יבוא. (ד) ותיבש – זה היה יותר נפלא, וגם זה אוצר י״י יבוא. (ו) ותשב ידי אלי וגו׳, ותשב יד המלך אליו וגו׳ – אין הענין בזה כי נכרתה ידו והלכה והיתה במקום אחר, אבל הכונה בזה שוב פעולות היד. (ח) אם תתן לי חצי ביתך – זה במוחלט כי מה להם לשלֵמים לחצי בית מלכות או לכלו, כ״ש עם שֶבת בחברת הרָעים. אבל {ו}⁠לא אוכל לחם – הוא יחזור צווי מהשם לו עתה, אף בכלל המקום הזה שהוא מקום כולל. (ט) כי כן צוה אותי – לא באר מי היה זה. לא תאכל לחם ולא תשתה מים – אע״פ שזה כתיב בסתם, וכן עוד פעם אחרת (פסוק י״ז), הנה ענינו במקום הזה, והעד מה שמפורש תחלה, והמשיל ע״ז, כי על הכל האירנו המאיר לעולם כלו, ומן הענינים הקלים יומשל בענינים החמורים. (יא) את הדברים – הטעם כמו ואת הדברים וגו׳. וזה רומז ביחוד על מה שאמר לו אם תתן לי וגו׳ (מלכים א י״ג:ח׳). ובאור כל אלה הענינים אוצר י״י יבוא. (טז) ויאמר לא אוכל – טעם לא אוכל בכל העברי או כל מה שהוא ממינו ומענינו וגם ללעוזות, מונח לפעמים על האפשר בטבע, אבל הוא נמנע במקרה אם מצד הדת ואם מצד אחר, והעד כי זה שב ואכל ושבע. אמנם בזה הפסוק עם הפסוק הבא אחריו יש דיוקים רבים, וזה תחלת אמרו אתך ג׳ פעמים על ג׳ ענינים שאין דבר רע בלי ספק בחברת זה מצד עצמה כמו שהיה זה בירבעם. ושנית אנה מנעו השם עד שאמר לא אוכל לשוב, כ״ש עם היותו מעיד כי דבר אלי בדבר י״י וגו׳ לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה (מלכים א י״ג:י״ז), שאותו הצווי היה ענינו שבצאתו מבית אל לא ישוב לארצו ארץ יהודה בדרך אשר בא בה אל בית אל, וכבר נתקיים זה כמו שקדם. והתשובה בקצרה לפי הראוי בספרנו זה אם על הראשונה כי אתך אינו מונח בכאן בעצם ובכונה ראשונה כמו שיש לאלפים ולמאות. ואם על השנית כבר מנעו השם גם מזה, כי מילותיו יתעלה משותפות וסובלות הכל יחד, ולא הוסיף זה מדעתו, וגם מה שהוא מובן מכח המלות או המאמרים הוא ראוי, כמו מה שהוא בפעל ויצדק עליו לומר הוספה ויצדק לא הוספה, אבל מצדדים מתחלפים כי מצד אחד לא וחלילה. כ״ש שזאת השיבה המבוקשת בכאן תהיה כנגד כונת השם הכוללת, ר״ל שרצונו ית׳ שלא יתעכב בבית אל כלל, כי לזה התכלית בפרט צוהו שלא יאכל שמה, ואלה הענינים עמוקים והערות נפלאות ואין זה מקום באורם, כ״ש שלא יוכל להבין זה דרך עיקר ויסוד אלא מי שנתפלסף וידע חלק מה מן המצות שלנו הראשונות שהן יסודות תורתינו הקדושה שהיא מן השמים. ובאור זה אוצר י״י יבוא. (יז) כי דבר אלי בדבר י״י – הנה גם היה נכון אם אמר ודבר אלי בדבר י״י, או וכן צוה אותי בדבר י״י, כמו שאמר כמו אלה איש האלהים. כחש לו – זה לשון כותב ספר מלכים, ולפי דעתי אין בכל ספרי הקדש שלנו ספור שיהיה בו כחש וכזב משום נביא, כ״ש וכ״ש שיאמרהו בשם י״י כמו זה, ולכן באר זה כותב הספר, וכבר כתבתי השאלות האלו העמוקות בספר כסף סיגים, ואולם ההתרה אוצר י״י יבוא. (כ) ויהי הם יושבים על השלחן – בזה הפסקה נפלאה וכבר העירותי עליה בספר כסף סיגים בכלל האחרות הרבות אשר לא מצאו הקודמים את לבם באחת מהנה, ובפרט העיר זה החכם הגדול אבן עזרא על עצמו יעוין שם. ובאור הכל אוצר י״י יבוא. אל הנביא אשר השיבו – כבר זכרתי שבעבור שהיו אלה השני אנשים נביאים ונזכרו תמיד בסיפור זה יחד, נקרא הראשון לעולם איש האלהים והשני נביא, עם היות שם איש האלהים תאר יותר מסוגל משם נביא, ואם יצדק על הכל נביא בשתוף השם, וכן ימשך הענין גם בסיפור ליאשיהו, ועדים על כל זה שכתב משה בתורתו אשר ברך איש האלהים וגו׳ (דברים ל״ג:א׳), וכתיב ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא (ירמיהו כ״ח:ה׳). אולם אמרו השיבו, הנה המשיב הוא הנביא והכנוי הוא לאיש האלהים, ואולם ויקרא רומז אל קורא לא פורש, ואין ספק שהיה השם ית׳ אבל הרחוק, ואמנם הקרוב היה מלאך, וכבר האיר עינינו המאיר לארץ בשתוף שם מלאך, ובכלל אין לעזו בכל כתבי ספרינו אצל הבקיאים בעברי רק אנבריד. ואולם מה שייחס אל המובן לשניהם עם שיחוד לנביא דבור ולאיש האלהים קריאה, הוא מופלג מאד ודע זה ג״כ. (כג) ויהי אחרי אשר אכלו לחם – אין ספק שאחרי הדבור הרמוז לא אכל ושתה כלל אבל קודם זה כבר אכל ושתה מה שהיה ואולי כלה לאכול. ויחבש לו החמור לנביא – הטעם אשר לנביא, כאלו אמר חמור הנביא, וזה כי איש האלהים בא ברגליו והיו לנביא חמור וחמורים והשאיל אחד מהם לאיש האלהים ללכת לו לדרכו ואליו רומז כנוי לו, ר״ל אמרו ויחבש לו, ולכן אין תֵמה מאמרו אח״כ חבשו לי את החמור (מלכים א י״ג:כ״ז) שאין בעולם רק חמור [אחד], אבל כמו שאמרנו, גם נכון שהיו לנביא בביתו חמורים ואם לא היו בביתו היו בעירו, וכן ושמת משענתי על פני הנער (מלכים ב ד׳:כ״ט). (לב) ועל כל בתי הבמות וגו׳ – ראה כי זה נכון מכמה פנים ואם כלם יחד, וזה תחלה שהוא מובן מכח מה שקדם, ואחר כי אולי אמר זה ואם לא נכתב, ואחרי כי אע״פ שלא אמר זה במעמד הראשון אולי אמרו לנביא בהיותם אוכלים ושותים, ואחרי כי יתכן שזה המובן נבא זה הנביא מעצמו ביחוד. וזכור זה והמשיל ע״ז ותבין כמה הערות יקרות מיסודות בנינים אני מורישך בזה הספר, ולא לחנם קראתיו אדני כסף. ובאור הכל יותר אוצר י״י יבוא. (לג) ויהי כהני במות – נכון כמו ויהיו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144