Minchat Shai Bemidbar 17 – מנחת שי במדבר יז‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) ^אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) אֱמֹ֨ר אֶל⁠־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן⁠־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת⁠־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת⁠־הָאֵ֖שׁ זְרֵה⁠־הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ׃ (ג) אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי⁠־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ד) וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתּ֣וֹת הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ׃ (ה) זִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא⁠־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וְלֹֽא⁠־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛הי״י֛ בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֖ה לֽוֹ׃ (ו) ^בוַיִּלֹּ֜נוּ כׇּל⁠־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת עַל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת⁠־עַ֥ם יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ז) וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל⁠־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל⁠־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ח) וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל⁠־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ט) {רביעי} ^גוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (י) הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל⁠־פְּנֵיהֶֽם׃ (יא) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת⁠־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן⁠־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל⁠־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי⁠־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃ (יב) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רׇץ֙ אֶל⁠־תּ֣וֹךְ^ד הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת⁠־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל⁠־הָעָֽם׃ (יג) וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין⁠־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃ (יד) וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל⁠־דְּבַר⁠־קֹֽרַח׃ (טו) וַיָּ֤שׇׁב אַהֲרֹן֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה אֶל⁠־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ (טז) {חמישי} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יז) דַּבֵּ֣ר׀ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כׇּל⁠־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת⁠־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל⁠־מַטֵּֽהוּ׃ (יח) וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל⁠־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ (יט) וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ (כ) וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר⁠־בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת⁠־תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃ (כא) וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו ׀ כׇּֽל⁠־נְשִׂיאֵיהֶ֡ם^ה מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם׃ (כב) וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת⁠־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת׃ (כג) וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה⁠־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃ (כד) וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת⁠־כׇּל⁠־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶֽל⁠־כׇּל⁠־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ (כה) {ששי} ^ווַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶל⁠־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת⁠־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי⁠־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃ (כו) וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ (כז) ^זוַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל⁠־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ^ח׃ (כח) כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל⁠־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖הי״י֖ יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ב ‹פפ› ל=אין פרשה

^ג ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ד אֶל⁠־תּ֣וֹךְ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן.
• ל!=אֶל⁠־תּ֣וֹך (חסר שווא באות כ״ף סופית)
• הערות דותן והמקליד

^ה כׇּֽל⁠־נְשִׂיאֵיהֶ֡ם =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו?; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח
• ל=כָּֽל⁠־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם (שתי געיות בתיבות המוקפות)
• קורן=כׇּל⁠־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם וכך במג״ה.

^ו ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ז ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ח אָבָֽדְנוּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים
• ל?!=אָבָֽדְנּוּ (נקודת דגש באות נו״ן?)

E/ע

הערותNotes

(ב) אהרן הַכֹהֵן: אין בה״א מאריך. [הַכֹּהֵ֗ן]. (ג) בְנַפְשֹתָם: דין לחוד חס׳ וי״ו כתי׳ באורייתא, ובשאר קריא יצפנו לְנַפְשֹתָם, דריש משלי. [בנפשתם].
הִקְרִיבֻם: במקצת ספרי׳ כ״י מסו׳ עליו ל׳ וחס׳, ור״ל חס׳ וא״ו, שכן הוא בהעתק הללי, ובדפוסי׳ קדמונים, ובכל ספרי׳ כ״י מדוייקים. ומל׳ יו״ד. והמדפיס טעה וסבר דאף על היו״ד איתמר, ולא היא. וכ״כ הרמ״ה ז״ל, כי הִקְרִיבֻם לפני ה׳ ויקדשו, מלא יו״ד וחס׳ וי״ו, ומס׳ עלי׳ ל׳ כו׳ וחס׳, כלומ׳ וחס׳ וי״ו. [הקריבם]. (ד) הַשְּרֻפִים: הסי״ן דגושה. [הַשְּׂרֻפִים]. (ה) לְ֠מַעַן: התלשא בראש תיבה. [לְ֠מַעַן].
וְכַ֣עֲדָתוֹ: גלגל בכ״ף. [וְכַ֣עֲדָתוֹ֔]. (ו) מִֽמָחֳרָת: מ״ם שנייה בלא גלגל. [מִֽמָחֳרָ֔ת]. (י) הֵרֹמּוּ: חס׳ וי״ו כתי׳, וקרי מ״ם דידיה בדגש, הרמ״ה ז״ל. [הֵרֹמּוּ]. (יא) הַמַּחְתָה: המ״ם דגושה. [אֶת⁠־הַמַּחְתָּה].
הַנָֽגֶף: קו תחת הנו״ן והוא הסוף פסוק. [הַנָּֽגֶף]. (טו) וְהַמַגֵּפָה: הגימ״ל דגושה. [וְהַמַּגֵּפָה]. (יז) <מאת כל נְשִיאֵהֶם: ב׳, חד חס׳ וחד מל׳, דין חס׳ יו״ד תניין, ויתנו אליו כל נְשִיאֵיהֶם דלקמן מל׳ דמל׳. ועיין מסורת הברית הגדול סי׳ תקצ״ח.> [כל⁠־נשיאהם]. (כ) והיה האיש אשר אבחר בו: חצי הספר בפסוקים. (כב) וינח משה את הַמַטֹת: בהעתק הללי המטת, ירוש׳ המטות, עכ״ל. ובכל הספרי׳ חס׳, וכן במסורת הדפוס ב׳ חס׳ בתורה, ואינון בחד עניינא, ע״כ. ואולם לא ראיתי לשון זה בספרי׳ כ״י, רק מסור על זה ג׳ חס׳ בתורה, ובפירוש נאמרו שלשתן גם במסורת הדפוס פ׳ נשא על הם נשיאי המטֹת. ועל כרחין צריך לפרש מסרה זו כך, דתרתי מילין בחד עניינא נינהו, ועוד איתיה לתליתאה בדוכתא אחריתי. וכ״כ הרמ״ה ז״ל, נשיאי מטות אבותם (דבמדבר) מל׳ וי״ו כתי׳, וכל לישנ׳ באורית׳ דכות׳ מל׳, בר מן ג׳ חסרי׳, כמו שהם במסו׳ שלנו. [את⁠־המטת]. (כג) וַיֹ֤צֵֽא^א פרח וַיָ֣צֵֽץ צִיץ: ברוב ספרי׳ כ״י מדוייקי׳ צד״י ויצץ בצירי, ובכל הספרי׳ מלת ויצא ומלת ויצץ בשני טעמים. ובעל מקנה אברהם בסוף משפטי מלעיל ומלרע כתב זל״ש, ועוד תזכור כי לפעמים בתיבות אשר משפטן מלרע ויסוג אחור טעמן שמו הסופרי׳ בהן שני טעמים, האחד על המקום שהיה ראוי הטעם, והאחר הוא הטעם הנמצא בדלוג כמו ויוצא פרח ויצץ ציץ, ע״כ. כוונתו לומר שקריאת מלות אלו והדומי׳ להן אינם לא מלעיל ולא מלרע לגמרי, רק בהעמדה מועטת בשני הטעמי׳, וכן כתב המכלול דף י״ב בשקל פֹעֵל. ועיין עוד מה שאכתוב בפ׳ ואתחנן סי׳ ד׳ על השמע עם, ובסוף ישעיה על ערף כלב, וביחזקאל סי׳ כ״ב על גֹדֵר גָדֵר. [וַיֹּ֤צֵֽא, וַיָּ֣צֵֽץ]. (כה) ויאמר ה׳ אל משה השב: פתוחה.⁠^ב
תְלוּנֹּתָם: בתיקון ס״ת יש׳, תלנתם, תלונתם מצאתי במדוייק, ובס׳ חד׳ חס׳, ע״כ. ובהעתק הללי תְלוּנֹתָם, ירוש׳ תלנותם, ע״כ. גם בחומש עם תרגום מסביוניטה יש חילוף זה, ובספרי׳ מדוייקים מל׳ וא״ו קדמא׳ וחס׳ וי״ו בתרא׳. וכ״כ הרמ״ה ז״ל. והנו״ן דגושה, ובס״א כ״י מסו׳ עליו ל׳ כתי׳ כן, ומל׳, ודגש, עכ״ל. והוא חד מן חמש מלין דגשין ונח קדמיהון, כמו שכתבתי בפ׳ בראשית על פסוק ויהיו שניהם עֲרוּמִים בשם הרמ״ה ז״ל. [תְּלוּנֹּתָם]. (כח) כל הקרב הקרב אל משכן ה׳ ימות: צריך ליזהר מאד בטעמי׳, והבלתי זהיר בטרחא כשיגיע לפסוק זה יהיה מחרף ח״ו, וכן בפסוק ה׳ מה רבו צרי, ורבים כמוהם. מהדורת ד"ר צבי בצר ז"ל ע"פ כתבי יד אוטוגרפיים של בעל מנחת שי, בעריכת פרופ' יוסף עופר, וברשותם האדיבה של האיגוד העולמי למדעי היהדות וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן (כל הזכויות שמורות). (המהדורה הדיגיטלית עדיין בשלבי הכנה.) כפי שגילה ד"ר בצר, בדיבורי המתחיל של בעל מנחת שי לפעמים טמונים גם הכרעותיו, ועיינו בהרחבה במבוא למהדורתו. המלים בסוגריים המרובעים בצבע אפור הן תוספות של המהדיר.

הערות

^א נורצי כתב בטעות את ׳ויצא׳ מלא וי״ו.

^ב הערה זו נמצאת בכ״י ל ונשמטה מכ״י א.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון