Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 14 – מכילתא דרבי ישמעאל שמות שמות יד‏ – Mikraot Gedolot

E/ע

הערותNotes

(א-ב) [מסכתא דויהי בשלח פרשה א]
וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֵאמֹר״, ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״, הֲרֵי זֶה לַדּוֹרוֹת, וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר ״לֵאמֹר״, ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״, הֲרֵי זֶה לְשָׁעָה. רַבִּי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר ״לֵאמֹר״, ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״, הֲרֵי זֶה לַדּוֹרוֹת, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת. (ב) וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת – מָה הָיוּ חִירוֹת הַלָּלוּ? לֹא הָיוּ מְשֻׁפָּעוֹת, אֶלָּא גְּדוּדִיּוֹת, וְלֹא הָיוּ תְּרוּטוֹת, אֶלָּא מֻקָּפוֹת, וְלֹא הָיוּ עֲגֻלּוֹת, אֶלָּא מְרֻבָּעוֹת, וְלֹא הָיוּ מַעֲשֵׂה אָדָם, אֶלָּא מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם. וְעֵינַיִם הָיוּ לָהֶם פְּתוּחוֹת, כְּמִין זָכָר וּכְמִין נְקֵבָה הָיוּ. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הַחִירֹת מִצַּד זֶה, וּמִגְדֹּל מִצַּד זֶה, הַיָּם לִפְנֵיהֶם, וּמִצְרִיִּים לְאַחֲרֵיהֶם.
דָּבָר אַחֵר: פִּי הַחִירֹת – אֵין חִירוֹת אֶלָּא מְקוֹם חֵרוּתָן שֶׁלַּמִּצְרִיִּים, מְקוֹם אִטְלִיז,⁠¹ מְקוֹם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֵם. לְשֶׁעָבַר הָיְתָה נִקְרֵאת ״פִּתֹם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס״ (שמות א׳:י״א). חָזְרוּ לָהֶם לְהִקָרֹאת ״פִּי הַחִירֹת״, שֶׁהִיא מְאַחֶרֶת לְעוֹבְדֶיהָ.
נָסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, וּמִסֻּכּוֹת לְאֵתָם, וּמֵאֵתָם לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת. יוֹם חֲמִישִׁי נָסְעוּ מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ עַד רַעַמְסֵס, וּבְיוֹם שִׁשִּׁי מֵרַעַמְסֵס לְסֻכּוֹת, וּבַשַּׁבָּת שָׁבְתוּ שָׁם, וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לִנְסִיעָתָן, הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִין כְּלֵיהֶם וּמַצִּיעִין בְּהֶמְתָּם לָצֵאת. אָמְרוּ לָהֶם הָאַקְטוֹרִין:⁠² ״הִגִּיעָה פְּרוֹתֶסְמִיָה שֶׁלָּכֶם³ לַחְזֹר לְמִצְרַיִם!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״ (שמות ג׳:י״ח). אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: ״וּכְשֶׁיָּצָאנוּ, בִּרְשׁוּת פַּרְעֹה יָצָאנוּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה״ (במדבר ל״ג:ג׳). אָמְרוּ לָהֶם הָאַקְטוֹרִין: ״רוֹצִין וְלֹא רוֹצִין, סוֹפְכֶם לְקַיֵּם דִּבְרֵי מַלְכוּת!⁠״ עָמְדוּ עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, הִכּוּ מֵהֶם, פָּצְעוּ מֵהֶם, הָרְגוּ מֵהֶם. הָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ״חִזְרוּ לְאַחֲרֵיכֶם!⁠״ כֵּיוָן שֶׁתָּקְעָה קֶרֶן לַחְזֹר, הִתְחִילוּ מְחֻסְּרֵי אֱמוּנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל תּוֹלְשִׁין שְׂעָרֵיהֶן וּמְקָרְעִין בִּגְדֵיהֶם, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ״מִפִּי הַגְּבוּרָה נֶאֱמַר לִי שֶׁאַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין.⁠״ לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: ״וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת״ (שמות י״ד:ב׳).
בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם – שָׁם הָיְתָה גְּדֻלָּתָן שֶׁלַּמִּצְרִיִּים, שָׁם הָיְתָה תִפְאַרְתָּם, שָׁם הָיְתָה מַיוּמָס⁴ שֶׁלָּהֵם, שָׁם כָּנַס יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה״ (בראשית מ״ז:י״ד).
לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן – בַּעַל צְפוֹן נִשְׁתַּיַּר מִכָּל הַיִּרְאוֹת שֶׁלָּהֶן, בִּשְׁבִיל לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁלַּמִּצְרִיִּים, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם, שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם״ (איוב י״ב:כ״ג).
נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם – בִּשְׁבִיל לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁלַּמִּצְרִיִּים. (ג) וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ! – אֵין ״נְבֻכִים״ אֶלָּא מְטֹרָפִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה, נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר״ (יואל א׳:י״ח).
דָּבָר אַחֵר: נְבֻכִים – אֵין נְבוּכִין אֶלָּא מְעֻרְבָּבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה״ (אסתר ג׳:ט״ו).
דָּבָר אַחֵר: וְאָמַר פַּרְעֹה – לֹא יָדַע מָה אָמַר. אָמַר, מֹשֶׁה הִטְעָן, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן מוֹלִיכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְבֻכִים״ (שמות י״ד:ג׳), אֵין נְבוּכִים אֶלָּא מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, הַר נְבוֹ״ (דברים ל״ב:מ״ט).
דָּבָר אַחֵר: וְאָמַר פַּרְעֹה – לֹא יָדַע מָה אָמַר. אָמַר, עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ״ (במדבר י״ד:א׳).
דָּבָר אַחֵר: וְאָמַר פַּרְעֹה – לֹא יָדַע מָה אָמַר. אָמַר, עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִנְפֹּל בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״ (במדבר י״ד:כ״ט)
סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם סוֹעֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף, הָפְכוּ פְנֵיהֶם לַמִּדְבָּר, וְהקב״ה זִמֵּן לָהֶם חַיּוֹת רָעוֹת, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחוֹת אוֹתָם לַעֲבֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר״ (שמות י״ד:ג׳). וְאֵין סְגִירָה אֶלָּא חָיָה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי, כָּל קֳבֵל דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי, וְאַף קָדָמָךְ מַלְכָּא, חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת״ (דניאל ו׳:כ״ג). (ד) וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה – שֶׁהָיָה לִבּוֹ חָלוּק, אִם לִרְדֹּף אִם לֹא לִרְדֹּף.
וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ – פַּרְעֹה הִתְחִיל בָּעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד״ (שמות א׳:כ״ב). מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. טָבַע הוּא וְכָל חֵילוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם״ (בראשית ז׳:כ״ג). מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת״ (בראשית י״ט:י״א), מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: ״וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי י״י, וַיַּעֲשׂוּ כֵן.⁠״ מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה, מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, לֹא כָל שֶׁכֵּן?
דָּבָר אַחֵר: וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֶׁהַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ מִן הָאֻמּוֹת, שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם, תַּרְשִׁישׁ, פּוּל וְלוּד, מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת״ (ישעיהו ס״ו:י״ט). וּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר י״י: יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים, אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ, בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ, וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים״ (ישעיהו מ״ה:י״ד). וְאַחֲרָיו מַה הוּא אוֹמֵר? ״אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ״ (ישעיהו מה, טו). וְאוֹמֵר: ״וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי, וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי י״י״ (יחזקאל ל״ח:כ״ב). וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו, וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ.⁠״ וְאַחַר כָּךְ: (יחזקאל ל״ח:כ״ג) וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן״ (תהלים ע״ו:ג׳). וְאוֹמֵר: ״שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה״ (תהלים ע״ו:ד׳). מַהוּ אוֹמֵר: ״נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ״ (תהלים ע״ו:ב׳).
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי י״י – לְשֶׁעָבַר לֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֶת י״י, אֲבָל כָּאן ״וְיָדְעוּ מִצְרָיִם כִּי אֲנִי י״י״.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן – לְהוֹדִיעַ חָכְמָתָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״הֵיאָךְ נַחְזֹר לַאֲחוֹרֵינוּ?⁠״ שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר לֵב טַף וְנָשִׁים שֶׁעִמָּם.
דָּבָר אַחֵר: וַיַּעֲשׂוּ כֵן – אָמְרוּ: ״רוֹצִים אוֹ לֹא רוֹצִים, אֵין לָנוּ לַעֲשׁוֹת אֶלָּא דִבְרֵי בֶן עַמְרָם!⁠״ (ה) וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם – מִי הַגִּיד לוֹ? הָאַקְטוֹרִין⁵ שֶׁלּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: דְּיָדוֹכָיוֹת⁶ הָיוּ לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עֲמָלֵק הַגִּיד לוֹ.
כִּי בָרַח הָעָם – וְכִי בּוֹרְחִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה״ (במדבר ל״ג:ג׳)? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי בָרַח הָעָם״? אֶלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁהִכּוּ אֶת הָאַקְטוֹרִין שֶׁלּוֹ, הָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה, אָמְרוּ לוֹ: ״רְאֵה! יִשְׂרָאֵל הִכּוּ מִמֶּנּוּ, פָּצְעוּ מִמֶּנּוּ, הָרְגוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא מִחָה אָדָם בְּיָדָם! אֵין לָהֶם לֹא מוֹשֵׁל וְלֹא שָׂר.⁠״ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ״ (משלי ל׳:כ״ז).
וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ? – לְשֶׁעָבַר: ״וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו: עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?⁠״ (שמות י׳:ז׳) וְעַכְשָׁו: ״וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ?⁠״ (שמות י״ד:ה׳) אָמְרוּ: ״אִלּוּ לָקִינוּ וְלֹא שִׁלַּחְנוּ, כְּדַי הוּא לָנוּ, אֶלָּא לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ! אוֹ אִלּוּ לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ, וְלֹא הָיוּ נוֹטְלִין מָמוֹנֵנוּ, כְּדֵי הוּא לָנוּ, אֶלָּא לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ וְנָטְלוּ מָמוֹנֵנוּ!⁠״
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: ״צֵא וְהָבֵא לִי דָּג מִן הַשּׁוּק!⁠״ יָצָא וְהֵבִיא לוֹ דָּג מִן הַשּׁוּק, מַבְאִישׁ. אָמַר לוֹ: ״בִּגְזֵרָה! אוֹ תֹּאכַל הַדָּג, אוֹ תִּלְקֶה מֵאָה מַכּוֹת, אוֹ תִּתֵּן לִי מֵאָה מָנֶה!⁠״ אָמַר לוֹ: ״הֲרֵינִי אוֹכֵל.⁠״ הִתְחִיל לֹאכַל. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר עַד שֶׁאָמַר: ״הֲרֵינִי לוֹקֶה.⁠״ לָקָה שִׁשִּׁים. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר עַד שֶׁאָמַר: ״הֲרֵינִי נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה.⁠״ נִמְצָא אוֹכֵל אֶת הַדָּג, וְלוֹקֶה, וְנוֹתֵן מֵאָה מָנֶה. כָּךְ נֶעֱשָׂה לְמִצְרַיִם: לָקוּ, וְשִׁלְּחוּ, וְנִטַּל מָמוֹנָם.
דָּבָר אַחֵר: וַיֵּהָפֵךְ – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בָּטְלָה מַלְכוּתָם שֶׁלְּמִצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִמִּי נָעָמְתָּ? רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים״ (יחזקאל ל״ב:י״ט).
וַיֹּאמְרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ? – אָמְרוּ, עַכְשָׁו יְהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַקִּישׁוֹת עָלֵינוּ כַּזּוֹג, לוֹמַר, מָה, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בִרְשׁוּתָם, הִנִּיחוּם וְהָלְכוּ לָהֶם! עַכְשָׁו, הֵיךְ אָנוּ שׁוֹלְחִים לַאֲרַם נַהֲרָיִם וְלַאֲרַם צוֹבָא לְהַעֲלוֹת לָנוּ מַס וּלְהָבִיא לָנוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת? לְכָךְ, ״וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה״. לְלַמְּדָךְ שֶׁהָיָה פַרְעֹה שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְהָיוּ לוֹ שִׁלְטוֹנִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹדָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. עָלָיו הוּא אוֹמֵר: ״שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ. שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ״ (תהלים ק״ה:כ׳-כ״א). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁשָּׁלְטָה עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלְטָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל: בְּמַלְכֵי אַשּׁוּר, מַהוּ אוֹמֵר? ״וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת, כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי, וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף״ (ישעיהו י׳:י״ד). בְּמַלְכוּת בָּבֶל, מַהוּ אוֹמֵר? ״וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל״ (ירמיהו כ״ז:י׳). בְּמַלְכוּת מָדַי, מַהוּ אוֹמֵר? ״בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא, שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא!⁠״ (דניאל ו׳:כ״ו) בְּמַלְכוּת יָוָן, מַה הוּא אוֹמֵר? ״חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא, וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא. וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא. קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ, חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּהּ, וּנְטִילַת מִן אַרְעָא, וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת, וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ. וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה, דָּמְיָה לְדֹב, וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת, וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ, וְכֵן אָמְרִין לַהּ: קוּמִי, אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא! בָּאתַר דְּנָה, חָזֵה הֲוֵית, וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר, וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל גַּבַּהּ, וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ״ (דניאל ז:ב׳-ו׳). בְּמַלְכוּת רְבִיעִית, מַהוּ אוֹמֵר? ״כֵּן אֲמַר חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ רְבִיעָאָה, תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן כָּל מַלְכְוָתָא, וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ״ (דניאל ז׳:כ״ג). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁשִּׁעְבְּדָה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שָׁלְטָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל.
דָּבָר אַחֵר: וַיֵּהָפֵךְ – אָמְרוּ, לֹא בִּשְׁבִילָן הָיְתָה הַטּוֹבָה בָּאָה עָלֵינוּ? רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּפַל לוֹ בֵּית כּוֹר בִּירוּשָׁה, וּמְכָרָהּ בְּדָבָר מוּעָט. הָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וּפָתַח בָּהּ מַעְיָנוֹת, וְנָטַע בָּהּ גַנּוֹת וְאִילָנוֹת וּפַרְדְּסִין. וְהִתְחִיל הַמּוֹכֵר לֵחָנֵק עַל שֶׁנָּתַן יְרֻשָּׁתוֹ בְּדָבָר מוּעָט. כָּךְ נֶעֱשָׂה לַמִּצְרִיִּים, שֶׁשִּׁלְּחוּ, וְלֹא יָדְעוּ מַה שִּׁלְּחוּ! עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״ (שיר השירים ד׳:י״ג).
דָּבָר אַחֵר: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ? – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּפְלָה לוֹ פְּלָטֵרית בִּמְדִינַת הַיָּם בִּירוּשָׁה, וּמְכָרָהּ בְּדָבָר מוּעָט. וְהָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וַחֲפָרָהּ, וּמָצָא בָהּ אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְאוֹצְרוֹת זָהָב, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. הִתְחִיל הַמּוֹכֵר לֵחָנֵק. כָּךְ עָשׂוּ מִצְרָיִם, שֶׁשִּׁלְּחוּ, וְלֹא יָדְעוּ מַה שִּׁלְּחוּ! דִכְתִיב: ״וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם, וַיֹּאמְרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ?⁠״ (שמות י״ד:ה׳) (ו) וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ – הוּא בְּיָדוֹ אֲסָרוֹ. דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת עוֹמְדִים, וַאֲחֵרִים מַצִּיעִין לָהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַמֶּרְכָּבָה, וְאוֹסְרִין אוֹתָהּ. אֲבָל פַּרְעֹה הָרָשָׁע, הוּא בְיָדוֹ אֲסָרוֹ וְהִצִּיעַ תַּשְׁמִישֵׁי רִכְבּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ גְדוֹלֵי מַלְכוּת, עָמְדוּ כֻלָּם וְאָסְרוּ מַרְכְּבוֹתֵיהֶם, וְהִצִּיעוּ לְעַצְמָן.
אַרְבָּעָה אָסְרוּ בְשִׂמְחָה. אַבְרָהָם אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ״ (בראשית כ״ב:ג׳). וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? אֶלָּא לִכְבוֹד הַמָּקוֹם. יוֹסֵף אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ״ (בראשית מ״ו:כ״ט). וְלֹא הָיוּ לוֹ כַמָּה עֲבָדִים? אֶלָּא לִכְבוֹד אָבִיו. בִּלְעָם אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ״ (במדבר כ״ב:כ״א). פַּרְעֹה אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ״ (שמות י״ד:ו׳). תָּבֹא חֲבָשָׁה שֶׁלְּאַבְרָהָם, שֶׁהָלַךְ לַעֲשׁוֹת רְצוֹן הַמָּקוֹם, וְתַעֲמֹד עַל חֲבָשָׁה שֶׁלְּבִלְעָם, שֶׁהָלַךְ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל! תָּבֹא אֲסָרָה שֶׁלְּיוֹסֵף, שֶׁאָסַר לֵילֵךְ לְקְרַאת אָבִיו, וְתַעֲמֹד עַל אֲסָרָה שֶׁלְּפַרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁהָלַךְ לִרְדֹּף אֶת יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תָּבֹא חֶרֶב יָד וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יָד! תָּבֹא חֶרֶב יָד שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ אַבְרָהָם, לֵילֵךְ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יָד שֶׁעָשָׂה פַּרְעֹה הָרָשָׁע, לֵילֵךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ (שמות ט״ו:ט׳).
וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ – לְקָחָן עִמּוֹ בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת מַנְהִיגִין בַּסּוֹף, וְחַיְלוֹתֵיהֶם מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם, אֲבָל אֲנִי אַקְדִּים לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפַרְעֹה הִקְרִיב״ (שמות י״ד:י׳). דֶּרֶךְ מְלָכִים, כָּל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לְפָנָיו, וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ; אֲנִי אֶשְׁוֶה אִתְּכֶם בַּבִּזָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״ (שמות ט״ו:ט׳). וְעוֹד, שֶׁאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְאוֹצְרוֹת זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְאֶתֵּן לָכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ״ (שמות י״ד:ו׳), לְקָחָם עִמּוֹ בִדְבָרִים. (ז) וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר – מִשֶּׁלְּמִי הָיוּ הַבְּהֵמוֹת שֶׁהָיוּ טוֹעֲנִין הַמֶּרְכָּבוֹת? אִם תֹּאמַר, מִשֶּׁלְּמִצְרָיִם הָיוּ, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם״ (שמות ט׳:ו׳)! וְאִם תֹּאמַר, מִשֶּׁלְּפַרְעֹה הָיוּ, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״הִנֵּה יַד י״י הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה״ (שמות ט׳:ג׳)! וְאִם תֹּאמַר, מִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל הָיוּ, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה״ (שמות י׳:כ״ו)! אֶלָּא שֶׁלְּמִי הָיוּ? ״שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם״ (שמות ט׳:כ׳). שֶׁלְּ״הַיָּרֵא אֶת דְּבַר י״י״. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, ״הַיָּרֵא אֶת דְּבַר י״י״ הֵם הָיוּ תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל. מִכָּן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִם, הֲרֹג! טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים, רֹצֵץ אֶת מֹחוֹ!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: בֹּא וּרְאֵה עָשְׁרָהּ וְגָדְלָהּ שֶׁלְּמַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ! שֶׁאֵין לָהּ נוּמֵירוֹן⁷ אַחַת בְּטֵלָה, שֶׁכֻּלָּן רָצוֹת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּכְנֶגְדָּן שֶׁלְּמִצְרָיִם כֻּלָּן עוֹמְדוֹת בְּטֵלוֹת. ״וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ״, אֵין שָׁלִישִׁים אֶלָּא גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם (יחזקאל כ״ג:כ״ג).
דָּבָר אַחֵר: וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ – שֶׁהָיוּ מְשֻׁלָּשִׁין בְּזַיִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: זֶה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁעַל הַמֶּרְכָּבָה. לְשֶׁעָבַר, לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנַיִם, וּפַרְעֹה הוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, בִּשְׁבִיל לְמַהֵר לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אוֹמֵר: אַנְטוֹנִינוּס הוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד.
דָּבָר אַחֵר: וְשָׁלִשִׁם – שְׁלֹשָׁה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשִׁים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּמְנַיִן הָיָה פַרְעֹה יוֹדֵעַ כַּמָּה מֵתוּ מִיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, וְכַמָּה הַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם? אֶלָּא הוֹצִיא טוֹמוֹסִין⁸ שֶׁלָּהֶן, וּלְפִי הַטּוֹמוֹסִין, הוֹסִיף עֲלֵיהֶם חֲיָלִים. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר דָּרַשׁ רַבִּי יִרְמְיָה: ״וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי, בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ (דברי הימים ב י״ד:י׳). וּלְפִי מֶרְכָּבוֹת, הוֹצִיא עֲלֵיהֶם חֲיָלִים.
דָּבָר אַחֵר: וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ – עַל מְנַת לְכַלּוֹת. לְשֶׁעָבַר, ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד״, אֲבָל כָּאן, ״וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ״, עַל מְנַת לְכַלּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ (שמות ט״ו:ט׳). (ח) וַיְחַזֵּק י״י אֶת לֵב פַּרְעֹה – שֶׁהָיָה לִבּוֹ חָלוּק, אִם לִרְדֹּף, אִם לֹא לִרְדֹּף.
וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה אֻמָּה אַחֶרֶת, לֹא הָיָה פַרְעֹה רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ.
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מְנָאֲצִים וּמְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מְרוֹמְמִים וּמְשַׁבְּחִים, וְנוֹתְנִים שִׁיר שֶׁבַח וּגְדֻלָּה תְּהִלָּה תִּפְאֶרֶת לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם״ (תהלים קמ״ט:ו׳), בִּמְקוֹם ״חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם.⁠״ וְאוֹמֵר: ״רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים!⁠״ (תהלים נ״ז:ו׳) וְאוֹמֵר: ״י״י אֱלֹהַי אַתָּה, אֲרוֹמִמְךָ, אוֹדֶה שִׁמְךָ! כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן״ (ישעיהו כ״ה:ד׳).
דָּבָר אַחֵר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה – בְּרֵישׁ גְּלֵי.
דָּבָר אַחֵר: בְּיָד רָמָה – שֶׁהָיְתָה יָדָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל רָמָה עַל מִצְרָיִם. (ט) [מסכתא דויהי בשלח פרשה ב]
וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם – מַגִּיד שֶׁלֹּא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ, שֶׁמָּא יְנַחֲשׁוּ וְיַחְזְרוּ לָהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַגּוֹיִם מְנַחֲשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם, אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ״ (דברים י״ח:י״ד). וּכְתִיב: ״וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים בְּיָדָם״ (במדבר כ״ב:ז׳). ״וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב״ (במדבר ל״א:י׳). וְזִקְנֵי מִדְיָן נִחֲשׁוּ, וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן. (י) וּפַרְעֹה הִקְרִיב – הוּא הִקְרִיב אֶת הַפֻּרְעָנוּת לָבֹא עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה שֶׁנִּשְׁאַר בַּעַל צְפוֹן, אָמַר, בַּעַל צְפוֹן הִסְכִּים עַל גְּזֵרָתִי. אֲנִי חָשַׁבְתִּי לְאַבְּדָם בַּמַּיִם, וּבַעַל צְפוֹן הִסְכִּים עַל גְּזֵרָתִי. הִתְחִיל מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר וּמְנַסֵּךְ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וּפַרְעֹה הִקְרִיב״ (שמות י״ד:י׳), הִקְרִיב לְזַבֵּחַ וּלְקַטֵּר.
דָּבָר אַחֵר: וּפַרְעֹה הִקְרִיב – מַה שֶּׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, הָלְכוּ הָאַקְטוֹרִים⁹ בְּיוֹם וּמַחְצָה. וּמַה שֶּׁהָלְכוּ הָאַקְטוֹרִים בַּיּוֹם וּמַחְצָה, הָלַךְ פַּרְעֹה בְּיוֹם אֶחָד, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּפַרְעֹה הִקְרִיב״.
וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם – כֵּיוָן שֶׁהִכּוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאַקְטוֹרִין, הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפָן לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.
וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם – ׳נוֹסְעִים׳ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ״נֹסֵעַ״. מַגִּיד שֶׁנֶּעֱשׂוּ כֻלָּן טוּרְמָיוֹת טוּרְמָיוֹת כְּאִישׁ אֶחָד. מִכָּן לָמְדָה הַמַּלְכוּת לִהְיוֹת מַנְהֶגֶת טוּרְמָיוֹת טוּרְמָיוֹת.⁠¹⁰
וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל י״י – מִיָּד תָּפְסוּ לָהֶם אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: ״בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַי״י, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם י״י״ (בראשית י״ב:י׳). ״וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם י״י אֵל עוֹלָם״ (בראשית כ״א:ל״ג). בְּיִצְחָק הוּא אוֹמֵר: ״וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי״ (בראשית כ״ד:ס״ב), וּכְתִיב: ״וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״ (בראשית כ״ד:ס״ג). אֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וַיִּשְׁמַע קוֹלִי״ (תהלים נ״ה:י״ח). וּכְתִיב: ״אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד״ (תהלים קמ״ב:ג׳). וּכְתִיב: ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי י״י יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ״ (תהלים ק״ב:א׳). בְּיַעֲקֹב מַהוּ אוֹמֵר? ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ (בראשית כ״ח:י״א) אֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה, וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, וְאַל תִּפְגַּע בִּי״ (ירמיהו ט״ז:י״ז). וּכְתִיב: ״יִפְגְּעוּ נָא בַּי״י צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית י״י״ (ירמיהו כ״ז:י״ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל״ (ישעיהו מ״א:י״ד). מַה תּוֹלַעַת זוֹ, אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֶרֶז אֶלָּא בַּפֶּה, כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה. וְאוֹמֵר: ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי״ (בראשית מ״ח:כ״ב). וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לְקָחָהּ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: ״בְּחַרְבִּי״, זוֹ תְּפִלָּה, ״וּבְקַשְׁתִּי״, זוֹ בַּקָּשָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה, וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ?⁠״ (בראשית מ״ט:ט׳) ״וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר: שְׁמַע י״י קוֹל יְהוּדָה!⁠״ (דברים ל״ג:ז׳) וְכֵן יִרְמְיָה אָמַר: ״אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם״ (ירמיהו י״ז:ה׳). וּבַתְּפִלָּה מַהוּ אוֹמֵר? ״בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּי״י, וְהָיָה י״י מִבְטַחוֹ״ (ירמיהו י״ז:ז׳). וְכֵן אָמַר דָּוִד לְגָלְיָת: ״אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם י״י צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל״ (שמואל א י״ז:מ״ה). וּכְתִיב: ״אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם י״י אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. י״י הוֹשִׁיעָה! הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ״ (תהלים כ:ח׳-י׳). וְכֵן בְּאָסָא הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּקְרָא אָסָא אֶל י״י אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר: י״י! אֵין עִמְּךָ לַעְזֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ, עָזְרֵנוּ י״י אֱלֹהֵינוּ! כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ, וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה, י״י אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה, אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ!⁠״ (דברי הימים ב י״ד:י״ד) בְּמֹשֶׁה מַהוּ אוֹמֵר? ״וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם: כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל: אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים, וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ. וַנִּצְעַק אֶל י״י וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ״ (במדבר כ:י״ד-ט״ז) ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״ (במדבר כ:י״ד-ט״ז) אָמַר לָהֶם: ״אַתֶּם מִתְגָּאִים עַל מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָכֶם אֲבִיכֶם יִצְחָק, דִכְתִיב: (בראשית כ״ז:כ״ב), ״וַיִּשְׁמַע י״י אֶת קֹלֵנוּ״ (דברים כ״ו:ז׳). וַאֲנוּ מִתְגָּאִים עַל מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָנוּ אָבִינוּ יִצְחָק, דִכְתִיב: ״וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״ (בראשית כ״ז:כ״ב). ״וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה״ (בראשית כ״ז:מ׳) הָדָא הִיא דִכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם: לֹא תַעֲבֹר בִּי! פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ״ (במדבר כ׳:י״ח). שֶׁאֵינָן בְּטוּחִים אֶלָּא בַחֶרֶב. וְאַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל י״י.⁠״ תָּפְשׂוּ לָהֶם אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. (יא) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם? – מֵאַחַר שֶׁנָּתְנוּ שְׂאוֹר בָּעִסָּה, בָּאוּ לָהֶן אֶל מֹשֶׁה וְאָמְרוּ לוֹ: ״הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם?⁠״ (שמות י״ד:י״ב) וְכִי מָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם, בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: יֵרֶא י״י עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט!⁠״ (שמות ה:כ׳-כ״א) הָיִינוּ מִצְטַעֲרִים עַל שִׁעְבּוּד מִצְרָיִם, מִיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה קָשָׁה לָנוּ מִשִּׁעְבּוּדֵנוּ בְּמִצְרַיִם. הָיִינוּ מִצְטַעֲרִים עַל מִיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה, מִיתָתֵנוּ בַּמִּדְבָּר קָשָׁה לָנוּ מִמִּיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה, שֶׁאַחֵינוּ נִסְפְּדוּ וְנִקְבְּרוּ, וַאֲנַחְנוּ, תִּהְיֶה נִבְלָתֵנוּ מֻשְׁלֶכֶת לְַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלַּיְלָה! (יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת י״י! – הֲרֵי מֹשֶׁה מְזָרְזָן, לְהוֹדִיעַ חָכְמָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, הֵיאָךְ הָיָה עוֹמֵד וּמְפַיֵּס לְכָל אוֹתָם הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת עָלָיו. מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר״ (קהלת ז׳:י״ט).
הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת י״י! – אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל: ״אֵימָתַי?⁠״ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ״הַיּוֹם שָׁרָת עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.⁠״ שֶׁאֵין יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר: הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג״ (עמוס ט׳:א׳) וְאוֹמֵר: ״וַיָּבֹא י״י וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם: שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל!⁠״ (שמואל א ג׳:י׳) וְאוֹמֵר: ״קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ״ (דברים ל״א:י״ד). וְאוֹמֵר: ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק״ (שמות ב׳:ד׳), שֶׁשָּׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
לְמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הָנֵץ, וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע, וְהָיָה נָחָשׁ נוֹשֵׁף בָּהּ. אִם תִּכָּנֵס לִפְנִים, הֲרֵי הַנָּחָשׁ, וְאִם תֵּצֵא לַחוּץ, הֲרֵי הָנֵץ! כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: הַיָּם סוֹגֵר, וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף. מִיָּד נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּתְפִלָּה. עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה״ (שיר השירים ב׳:י״ד). ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב״, בַּתְּפִלָּה, ״וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה״, בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב״ (שיר השירים ב׳:י״ד), בַּתְּפִלָּה, ״וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה״, בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב.
דָּבָר אַחֵר: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת י״י! – אָמְרוּ לוֹ: ״אֵימָתַי?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״לְמָחָר!⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִסְבֹּל!⁠״ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהֶרְאָה לָהֶם הקב״ה טוּרְמָיוֹת טוּרְמָיוֹת¹¹ שֶׁלְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב, וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו: אֲהָהּ אֲדֹנִי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה? וַיֹּאמֶר: אַל תִּירָא! כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר: י״י! פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו, וְיִרְאֶה! וַיִּפְקַח י״י אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא, וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע״ (מלכים ב ו:ט״ו-י״ז). כָּךְ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהֶרְאָה לָהֶם הַמָּקוֹם טוּרְמָיוֹת טוּרְמָיוֹת שֶׁלְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ״ (תהלים י״ח:י״ג). ״עָבָיו״, כְּנֶגֶד טוּרְמָיוֹת שֶׁלָּהֵם, ״בָּרָד״, כְּנֶגֶד בַּלִּסְטְרָאוֹת¹² שֶׁלָּהֵם, ״גַחֲלֵי״, כְּנֶגֶד טוֹרְמֶנְטָה¹³ שֶׁלָּהֵם, ״אֵשׁ״, כְּנֶגֶד הַנֵּפְט¹⁴ שֶׁלָּהֵם, ״וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם י״י״ (תהלים י״ח:י״ד), כְּנֶגֶד אַגָּפַת תְּרִיסִין וְשִיפַת קָלֵגָסִין¹⁵ שֶׁלָּהֵם. ״וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ״, כְּנֶגֶד צִחְצוּחַ חֲרָבוֹת שֶׁלָּהֵם, ״וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם״ (תהלים י״ח:ט״ו), כְּנֶגֶד חִצִּים שֶׁלָּהֵם, ״וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם״, כְּנֶגֶד צְוָחָה שֶׁלָּהֵם. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם״ (תהלים י״ח:ט״ו), שֶׁהָיוּ חִצִּים מְפַזְּרִים אוֹתָם, וּבְרָקִים מְכַנְּסִין אוֹתָן. ״וַיְהֻמֵּם״, הֲמָמָם וְעִרְבְּבָם. נָטַל סִגְנָיוֹת¹⁶ שֶׁלָּהֵם, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מָה הָיוּ עוֹשִׂים. דָּבָר אַחֵר: ״וַיְהֻמֵּם״ (תהלים י״ח:ט״ו). אֵין הֲמָמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּנְתָנָם י״י אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם״ (דברים ז׳:כ״ג).
כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם – בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִיר הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לַחְזֹר לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם.⁠״ וְאוֹמֵר: ״וַי״י אָמַר לָכֶם: לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד״ (דברים י״ז:ט״ז). וְאוֹמֵר: ״וֶהֱשִׁיבְךָ י״י מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ״ (דברים כ״ח:ס״ח). בִּשְׁלָשְׁתָּם חָזְרוּ שָׁם, וּבִשְׁלָשְׁתָּם נָפְלוּ. הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה!⁠״ (ישעיהו ל״א:א׳) הַשֵּׁנִית בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה, שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ, שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם, וְשָׁם תָּמֻתוּ״ (ירמיהו מ״ב:ט״ז). וְהַשְּׁלִישִׁית בִּימֵי טְרָיָאנוּס.⁠¹⁷ בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפָלוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב: ״וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה, אֵין לֵב, מִצְרַיִם קָרָאוּ, אַשּׁוּר הָלָכוּ״ (הושע ז׳:י״א).
אַרְבַּע כִּתּוֹת נֶעֱשׂוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: אַחַת אוֹמֶרֶת לִפֹּל אֶל הַיָּם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת לָשׁוּב לְמִצְרַיִם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת לַעֲשׁוֹת מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן, וְאַחַת אוֹמֶרֶת ״נִצְוַח כְּנֶגְדָּן״. זֹאת שֶׁאָמְרָה לִפֹּל אֶל הַיָּם, נֶאֱמַר לָהֶם ״הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת י״י״; זוֹ שֶׁאָמְרָה ״נָשׁוּב לְמִצְרַיִם״, נֶאֱמַר לָהֶם ״כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם״; זוֹ שֶׁאָמְרָה ״נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן״, נֶאֱמַר לָהֶם ״י״י יִלָּחֵם לָכֶם״; זוֹ שֶׁאָמְרָה ״נִצְוַח כְּנֶגְדָּן״, נֶאֱמַר לָהֶם ״וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.⁠״ (יד) י״י יִלָּחֵם לָכֶם – לֹא לְשָׁעָה זוֹ בִּלְבַד יִלָּחֵם לָכֶם, אֶלָּא לְעוֹלָם יִלָּחֵם כְּנֶגְדָּן שֶׁלְּאוֹיְבֵיכֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״י״י יִלָּחֵם לָכֶם״, אִם כְּשֶׁתִּהְיוּ עוֹמְדִים וְשׁוֹתְקִין, ״י״י יִלָּחֵם לָכֶם״, קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁתִּהְיוּ נוֹתְנִין לוֹ שֶׁבַח! רַבִּי אוֹמֵר: ״י״י יִלָּחֵם לָכֶם״, הַמָּקוֹם יַעֲשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וְאַתֶּם תִּהְיוּ עוֹמְדִין וְשׁוֹתְקִין. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה: ״רַבֵּנוּ מֹשֶׁה! מָה עָלֵינוּ לַעֲשׁוֹת?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״אַתֶּם תִּהְיוּ מְפָאֲרִים וּמְרוֹמְמִים וְנוֹתְנִין שִׁיר וָשֶׁבַח וּגְדֻלָּה וְתִפְאֶרֶת לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמוֹת שֶׁלּוֹ!⁠״ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם״ (תהלים קמ״ט:ו׳) וְאוֹמֵר: ״רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים! עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ״ (תהלים נ״ז:ו׳). וְאוֹמֵר: ״י״י אֱלֹהַי אַתָּה! אֲרוֹמִמְךָ, אוֹדֶה שִׁמְךָ, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק, אֱמוּנָה אֹמֶן״ (ישעיהו כ״ה:א׳). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, פָּתְחוּ יִשְׂרָאֵל פִּיהֶם, וְאָמְרוּ שִׁירָה: ״אָשִׁירָה לַי״י, כִּי גָאֹה גָּאָה!⁠״ (שמות ט״ו:א׳) (טו) [מסכתא דויהי בשלח פרשה ג]
וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי? – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״מֹשֶׁה! אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִסַּע בִּלְבַד.⁠״ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״מֹשֶׁה! בָּנַי נְתוּנִים בַּצָּרָה! הַיָּם סוֹגֵר, וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִתְפִלָּה! מַה תִּצְעַק אֵלָי?⁠״ שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. ״אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ״ (במדבר י״ב:י״ג), הֲרֵי זֶה לְקַצֵּר. ״וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י״י כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם״ (דברים ט׳:י״ח), הֲרֵי זֶה לְהַאֲרִיךְ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״אִם לְאָדָם יְחִידִי עָשִׂיתִי לוֹ יָם יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִקָּווּ הַמַּיִם!⁠״ (בראשית א׳:ט׳) לַעֲדַת קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, אֵינִי עוֹשֶׂה לָהֶם אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה?⁠״
מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ! – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״מַה תִּצְעַק אֵלָי״, בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי אֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוּרִי, עוּרִי! לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן! לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ! כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא״ (ישעיהו נ״ב:א׳). וְאוֹמֵר: ״עוּרִי, עוּרִי! לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ י״י! עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים! הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין? הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה, הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים?⁠״ (ישעיהו נ״א:ט׳-י׳)
דָּבָר אַחֵר: בִּשְׁבִיל הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֲנִי אֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״ (בראשית כ״ח:י״ד). רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הקב״ה: ״כְּבַר עָשִׂיתִי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה״ (שמות י״ד:כ״א). (כב) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כְּבַר חַמָּה וּלְבָנָה מְעִידִין בָּהֶם שֶׁקָּרַעְתִּי לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כֹּה אָמַר י״י, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, י״י צְבָאוֹת שְׁמוֹ״ (ירמיהו ל״א:ל״ד).
רַבִּי בַּנָּאָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָׂה אֲבִיהֶם אַבְרָהָם, אֲנִי אֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה״ (בראשית כ״ב:ג׳), וּכְתִיב: ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״
שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי אוֹמֵר: ״בִּזְכוּת הַמִּילָה אֲנִי אֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי״ (ירמיהו ל״ג:כ״ה). אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה: אֵי זוֹ הִיא בְּרִית שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? הֱוֵי אוֹמֵר, זוֹ מִילָה. רַבִּי אַבְטוֹלָס הַזָּקֵן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וּטְרָדוֹ מִבֵּיתוֹ. נִכְנַס אוֹהֲבוֹ לְבַקֵּשׁ הֵימֶנּוּ וּלְהַחְזִירוֹ לְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ: ״כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶלָּא מִפְּנֵי בְּנִי? כְּבַר נִתְרַצֵּיתִי לִבְנִי!⁠״ כָּךְ אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: ״מַה תִּצְעַק אֵלָי?⁠״ כְּבַר אֲנִי מְרֻצֶּה עֲלֵיהֶם.⁠״
דָּבָר אַחֵר: אֶמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר: ״וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע לָעָם הַזֶּה״ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!⁠״ (שמות ה׳:כ״ג) וְעַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה! מַה תִּצְעַק אֵלָי?⁠״
דָּבָר אַחֵר: רַבִּי אוֹמֵר: (שמות י״ד:ט״ו) יַסִּיעוּ דְבָרִים שֶׁהָיוּ דּוֹבְרִים מִלִּבָּן! אֶמֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים: ״הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם״, וְעַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה! ״מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!⁠״ יַסִּיעוּ דְּבָרִים מִלִּבָּן!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְמַעַן שְׁמוֹ עָשָׂה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ יֵחָל? וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן״ (ישעיהו מ״ח:י״א). וּכְתִיב: ״בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם״ (ישעיהו ס״ג:י״ב), מִפְּנֵי מָה? ״לַעֲשׁוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם״.
רַבִּי אוֹמֵר: כְּדַי הִיא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי, שֶׁאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת״ (שמות י״ד:ב׳).
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ״ (תהלים ק״ה:מ״ב). וּכְתִיב: ״וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו״ (תהלים ק״ה:מ״ג).
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת הַשְּׁבָטִים, אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו, יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי, עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר״ (חבקוק ג׳:י״ד). מַהוּ אוֹמֵר? ״לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים״ (תהלים קל״ו:י״ג).
שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: כְּדַי הִיא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בִּי אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, שֶׁאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֶאֱמִן בַּי״י, וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה״ (בראשית ט״ו:ו׳).
אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: כְּדַי הִיא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִי, שֶׁאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּאֲמֵן הָעָם, וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד י״י אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ״ (שמות ד׳:ל״א).
שִׁמְעוֹן אִישׁ קֶטְרוֹן אוֹמֵר: ״בִּזְכוּת עֲצָמוֹת שֶׁלְּיוֹסֵף, אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה״ (בראשית ל״ט:י״ב). וּכְתִיב: ״הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס״ (תהלים קי״ד:ג׳).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵה הַמָּחוֹזִי: וַהֲלֹא כְבָר הִכְתַּבְתִּי בְּתוֹרָתִי: ״בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא״ (במדבר י״ב:ז׳)! אַתָּה בִּרְשׁוּתִי, וְהַיָּם בִּרְשׁוּתִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִיךְ עָלָיו גִּזְבָּר.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן חַלְכִּיסִי אוֹמֵר:⁠¹⁸ וַהֲלֹא כְבָר הִכְתַּבְתִּי: ״אָח לְצָרָה יִוָּלֵד״ (משלי י״ז:י״ז)! אָח אֲנִי לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעַת צָרָתָן. אַחִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ״ (תהלים קכ״ב:י׳).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מַה תִּצְעַק אֵלָי?⁠״ כְּבַר צַעֲקָתָם קָדְמָה לְצַעֲקָתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל י״י״ (שמות י״ד:י׳). רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: ״מַה תִּצְעַק אֵלָי?⁠״ בִּשְׁבִילָךְ אֲנִי עוֹשֶׂה! אָמַר הקב״ה: אִלּוּלֵי צַעֲקָתָךְ, כְּבַר אִבַּדְתִּי אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַר בַּיָּם צָרָה״ (זכריה י׳:י״א), וְאֵין צָרָה אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס״ (ישעיהו כ״ח:כ׳). וְאוֹמֵר: ״וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר״ (ויקרא י״ח:י״ח). וְעַל צַעֲקָתָךְ אֲנִי מֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית״ (תהלים ק״ו:כ״ג). לְכָךְ נֶאֱמַר: ״מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!⁠״ מִפְּנֵי צַעֲקָתָךְ נוֹסְעִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״מַה תִּצְעַק אֵלָי?⁠״ עַל בָּנַי אֲנִי צָרִיךְ צִוּוּי? ״עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי״ (ישעיהו מ״ה:י״א). וַהֲלֹא כְבָר מוּכָנִים הֵם לְפָנַי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי, נְאֻם י״י, גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים״ (ירמיהו ל״א:ל״ה).
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: דָּבָר גָּדוֹל עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כְּדַי הִיא הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי, שֶׁאֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה: ״הֵיאָךְ אָנוּ יוֹצְאִים לַמִּדְבָּר וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ?⁠״ אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה. עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר י״י: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה״ (ירמיהו ב׳:ב׳). מַה שָּׁכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ ? ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַי״י, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם, נְאֻם י״י״ (ירמיהו ב׳:ג׳). רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לַיָּם, כְּבַר הַר הַמּוֹרִיָּה נֶעְקַר מִמְּקוֹמוֹ, וּמִזְבְּחוֹ שֶׁלְּיִצְחָק הַבָּנוּי עָלָיו, וּמַעֲרַכְתּוֹ הָעֲרוּכָה עָלָיו, וְיִצְחָק כְּאִלּוּ עָקוּד וְנָתוּן עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַבְרָהָם כְּאִלּוּ פָשַׁט יָדוֹ, וְלָקַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ״ (בראשית כ״ב:י׳). אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: ״מֹשֶׁה! בָּנַי נְתוּנִים בַּצָּרָה, וְהַיָּם סוֹגֵר, וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה!⁠״ אָמַר לְפָנָיו: ״וּמַה בְּיָדִי לַעֲשׁוֹת?⁠״ אָמַר לוֹ: ״וְאַתָּה, הָרֵם אֶת מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם, וּבְקָעֵהוּ! וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה״ (שמות י״ד:ט״ז). וְאַתָּה תְּהֵא מְרוֹמֵם וּמְשַׁבֵּחַ, וְנוֹתֵן שִׁיר וְשֶׁבַח וְהוֹדָאָה, וּגְדֻלָּה וְתִפְאֶרֶת וְהוֹד וְהַלֵּל, לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמוֹת שֶׁלּוֹ. (טז) [מסכתא דויהי בשלח פרשה ד]
וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ – עֲשָׂרָה נִסִּים נֶעֱשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: נִבְקַע הַיָּם וְנֶעֱשָׂה כְמִין כִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי״ (חבקוק ג׳:י״ד). נֶחְלַק לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ״ (שמות י״ד:ט״ז). נֶעֱשָׂה הַיָּם יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה״ (שמות י״ד:כ״ט). נֶעֱשָׂה כְמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים״ (חבקוק ג׳:ט״ו). נֶעֱשָׂה פֵּרוּרִין פֵּרוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם״ (תהלים ע״ד:י״ג). נֶעֱשָׂה סְלָעִים סְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם״ (תהלים ע״ד:י״ג). נֶעֱשָׂה גְּזָרִים גְּזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים״ (תהלים קל״ו:י״ג). נֶעֱשָׂה עֲרֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם״ (שמות ט״ו:ח׳). נֶעֱשׂוּ כְמוֹ נֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים״ (שמות ט״ו:ח׳). הוֹצִיא לָהֶם זִכְרֵי מַיִם מְתוּקִים מִתּוֹךְ מְלוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם״ (תהלים ע״ח:ט״ז). הִקְפִּיא לָהֶם אֶת הַיָּם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים, וְנֶעֱשָׂה כְּמִין בּוֹלוֹס¹⁹ שֶׁלַּזְּכוּכִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם״ (שמות ט״ו:ח׳). (יט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה מַנְהִיג אֶת בְּנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לֶסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, נְטָלוֹ מִלְּפָנָיו וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו. בָּא הַזְּאֵב לִטְּלוֹ מֵאַחֲרָיו, נְטָלוֹ מֵאַחֲרָיו וּנְתָנוֹ מִלְּפָנָיו. בָּאוּ לֶסְטִים מִלְּפָנָיו וּזְאֵבִים מֵאַחֲרָיו, נְטָלוֹ וּנְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו. הִתְחִיל הַבֵּן מִצְטָעֵר מִפְּנֵי הַחַמָּה, פָּרַשׂ עָלָיו אָבִיו בִּגְדּוֹ. רָעַב, הֶאֱכִילוֹ. צָמֵא, הִשְׁקָהוּ. כָּךְ עָשָׂה הקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם, קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו, וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים״ (הושע י״א:ג׳). הִתְחִיל הַבֵּן מִצְטָעֵר מִפְּנֵי הַחַמָּה, פָּרַשׂ עָלָיו בִּגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה״ (תהלים ק״ה:ל״ט). הִרְעִיב, הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״ (שמות ט״ז:ד׳). צָמֵא, הִשְׁקָהוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע״ (תהלים ע״ח:ט״ז) וְאֵין נוֹזְלִים אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן״ (שיר השירים ד׳:ט״ו). וְאוֹמֵר: ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ״ (משלי ה׳:ט״ו).
שָׁאַל רַבִּי נָתָן אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ״וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ י״י״ (בראשית ט״ז:ז׳). אַתָּה מוֹצֵא ״מַלְאַךְ י״י״ בְּכָל מָקוֹם: ״וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ י״י״ (בראשית ט״ז:ט׳), ״וַיֵּרָא מַלְאַךְ י״י״ (שמות ג׳:ב׳), וְכָאן הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״ (שמות י״ד:י״ט)! אָמַר לוֹ: אֵין אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דַּיָּן. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּדִּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אִם לְהִנָּצֵל, אִם לְהֵאָבֵד עִם מִצְרָיִם. (כ) וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ – ״הֶעָנָן״, אֶל יִשְׂרָאֵל, ״וְהַחֹשֶׁךְ״ אֶל מִצְרָיִם. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בָּאוֹרָה, וּמִצְרָיִם בָּאֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים״ (שמות י׳:כ״ג). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבֹא: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״קוּמִי אוֹרִי! כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד י״י עָלַיִךְ זָרָח״ (ישעיהו ס׳:א׳). מִפְּנֵי מָה? ״כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח י״י, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.⁠״
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהוּא נָתוּן בָּאֲפֵלָה רוֹאֶה כָּל מִי שֶׁהוּא נָתוּן בָּאוֹרָה, שֶׁהָיוּ מִצְרָיִם שְׁרוּיִים בָּאֲפֵלָה רוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נְתוּנִין בָּאוֹרָה אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים. וְהָיוּ מְזָרְקִים בָּהֶם בְּחִצִּים וּבְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָא וְהָיָה הַמַּלְאָךְ וְהֶעָנָן מְקַבְּלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּירָא אַבְרָם! אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד!⁠״ (בראשית ט״ו:א׳) וְאוֹמֵר: ״מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי! מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי״ (שמואל ב כ״ב:ג׳). וְאוֹמֵר: ״מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ״ (שמואל ב כ״ב:ל״א).
וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי עוֹמֵד, וְלֹא הָיָה יָכֹל לֵישֵׁב, יוֹשֵׁב, וְלֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד, פּוֹרֵק, וְאֵינוֹ יָכֹל לִטְעוֹן, טוֹעֵן, וְאֵינוֹ יָכֹל לְפְרֹק, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָשׁ בָּאֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ״ (שמות י׳:כ״א).
דָּבָר אַחֵר: וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה – לֹא קָרֵב מַחֲנֵה מִצְרָיִם לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְמַחֲנֵה מִצְרָיִם. (כא) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם – הִתְחִיל הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה בְשֵׁם הקב״ה שֶׁיִּבָּקַע, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. הַרְאֵהוּ אֶת הַמַּטֶּה, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי גַנּוֹת, זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ. מָכַר אֶת הַפְּנִימִית, וּבָא הַלּוֹקֵחַ לִכָּנֵס, וְלֹא הִנִּיחוֹ הַשּׁוֹמֵר. אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ לַשּׁוֹמֵר בְשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. הַרְאֵהוּ אֶת הַטַּבַּעַת, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. עַד שֶׁנִּהֵג הַלּוֹקֵחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וּבָא. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ, הִתְחִיל הַשּׁוֹמֵר בּוֹרֵחַ. אָמַר לוֹ: ״כָּל הַיּוֹם הָיִיתִי אוֹמֵר לָךְ בְשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ, וְעַכְשָׁו, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹרֵחַ?⁠״ אָמַר לוֹ: ״לֹא מִפָּנֶיךָ אֲנִי בּוֹרֵחַ, אֶלָּא מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ!⁠״ כָּךְ עָמַד מֹשֶׁה עַל הַיָּם. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה בְשֵׁם הקב״ה שֶׁיִּבָּקַע, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, הֶרְאָהוּ הַמַּטֶּה, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. עַד שֶׁנִּגְלָה הקב״ה עָלָיו בִּכְבוֹדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנִּגְלָה הקב״ה בִּכְבוֹדוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ, הִתְחִיל הַיָּם בּוֹרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס״ (תהלים קי״ד:ג׳). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: ״כָּל הַיּוֹם הָיִיתִי אוֹמֵר לָךְ בְשֵׁם הקב״ה, וְלֹא קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ, עַכְשָׁו מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹרֵחַ?⁠״ ״מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס?⁠״ (תהלים קי״ד:ה׳) אָמַר לוֹ: ״לֹא מִפָּנֶיךָ, בֶּן עַמְרָם, אֲנִי בּוֹרֵחַ, אֶלָּא ״מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם״ (תהלים קי״ד:ז׳-ח׳).
וַיּוֹלֶךְ י״י אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה – בָּעַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת. וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ רוּחַ קָדִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִפְרָע הַמָּקוֹם מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם, אֶלָּא בְרוּחַ קָדִים עַזָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ, וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ״ (איוב ד׳:ט׳). ״מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ״, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, ״וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ״, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא נִפְרָע הַמָּקוֹם מֵהֶם אֶלָּא בְרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִשָּׁם הֱפִיצָם י״י עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ״ (בראשית י״א:ט׳). וְאֵין הֲפָצָה אֶלָּא רוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם״ (ירמיהו י״ח:י״ז). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא נִפְרָע מֵהֶם הַמָּקוֹם אֶלָּא בְרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַי״י נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ״ (שמות י׳:י״ג). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִפְרָע הקב״ה מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, אֶלָּא בְרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא, יָבוֹא קָדִים רוּחַ י״י מִמִּדְבָּר עֹלֶה, וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ, הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל כְּלִי חֶמְדָּה״ (הושע י״ג:ט״ו). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁלֹּא נִפְרָע הַמָּקוֹם מֵהֶם אֶלָּא בְרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם״ (ירמיהו י״ח:י״ז). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְצוֹר, שֶׁלֹּא נִפְרָע מֵהֶם הקב״ה אֶלָּא בְרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים״ (יחזקאל כ״ז:כ״ו). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הקב״ה עָתִיד לִפָּרַע מִמַּלְכוּת הָעַלִּיזָה, אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ״ (תהלים מ״ח:י׳). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הקב״ה עָתִיד לִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם, אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב, מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת י״י כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ״ (ישעיהו ל׳:ל״ג). וְאוֹמֵר: ״הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים״ (ישעיהו כ״ז:י׳). אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיּוֹלֶךְ י״י אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ (שמות י״ד:כ״א), בעזה שֶׁבָּרוּחוֹת, וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ רוּחַ קָדִים.
וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה – עֲשָׂאוֹ כְּמִין חָרָבָה.
וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם נִבְקָעוּ. וּמְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף הַמַּיִם שֶׁבַּבּוֹרוֹת, וְשֶׁבַּשִּׁיחִין, וְשֶׁבַּמְּעָרוֹת, וְשֶׁבַּכַּד, וְשֶׁבַּכּוֹס, וְשֶׁבַּצְּלוֹחִית, וְשֶׁבֶּחָבִית, נִבְקָעוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״ (שמות י״ד:כ״א). ׳וַיִּבָּקַע הַיָּם׳ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם נִבְקָעוּ. וּמְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְקָעוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָאוּךָ מַּיִם, אֱלֹהִים! רָאוּךָ מַּיִם, יָחִילוּ, אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת״ (תהלים ע״ז:י״ז). ״רָאוּךָ מַּיִם״, אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּחְרְבוּ בִּדְבַר הקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס״ (תהלים קי״ד:ג׳). ״רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ״, אֵלּוּ הָעֶלְיוֹנִים; ״אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת״, אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת, קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים״ (תהלים ע״ז:י״ח), אֵלּוּ הָעֶלְיוֹנִים; ״אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ״, אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים. וּכְתִיב: ״תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ״ (תהלים מ״ב:י׳), וְאוֹמֵר: ״רָאוּךָ, יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר, נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא״ (חבקוק ג׳:י׳). וּכְשֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָם, כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם״ (שמות י״ד:כ״ח). מְלַמֵּד שֶׁכָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ לָהֶם לִמְקוֹמָם. (כב) [מסכתא דויהי בשלח פרשה ה]
וַיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּלָּשׁוֹן אֶחָד. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלָּשׁוֹן אַחֵר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּלָּשׁוֹן אֶחָד, כְּשֶׁעָמְדוּ שְׁבָטִים עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר ״אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם״, וְזֶה אוֹמֵר ״אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם!⁠״ מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְצוֹהֲבִין, קָפַץ שִׁבְטוֹ שֶׁלְּבִנְיָמִין וְיָרַד לַיָּם תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם, שָׂרֵי זְבֻלוּן, שָׂרֵי נַפְתָּלִי. צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ, עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ״ (תהלים ס״ח:כ״ח). אַל תִּקְרֵי ״רֹדֵם״ אֶלָּא ׳רֵד יָם!׳ הִתְחִילוּ שְׁרֵי יְהוּדָה מְרַגְּמִין אוֹתָם בַּאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם״ (תהלים ס״ח:כ״ח).
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. נִכְנַס לְחַדְרוֹ בַּלַּיְלָה. אָמַר לַקָּטָן: ״הַעֲמִידֵנִי עִם הָנֵץ הַחַמָּה!⁠״ וְאָמַר לַגָּדוֹל: ״הַעֲמִידֵנִי בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם!⁠״ בָּא קָטָן לְהַעֲמִידוֹ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְלֹא הִנִּיחוּ גָּדוֹל. אָמַר לוֹ: ״לֹא אָמַר לִי אֶלָּא בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם.⁠״ וְהַקָּטָן אוֹמֵר: ״לֹא אָמַר לִי אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה.⁠״ מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְצוֹהֲבִין, נִנְעַר אֲבִיהֶם. אָמַר לָהֶם: ״בָּנַי! מִכָּל מָקוֹם, שְׁנֵיכֶם לֹא כִוַּנְתֶּם אֶלָּא לִכְבוֹדִי. אַף אֲנִי לֹא אֲקַפֵּחַ שְׂכַרְכֶם.⁠״ כָּךְ אָמַר הקב״ה: מַה שָּׁכָר יִטְּלוּ בְנֵי בִנְיָמִן, שֶׁיָּרְדוּ לַיָּם תְּחִלָּה? שָׁרָת שְׁכִינָה בְּחֶלְקו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״ (בראשית מ״ט:כ״ו). וְאוֹמֵר: ״לְבִנְיָמִן אָמַר: יְדִיד י״י יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״ (דברים ל״ג:י״ב). וּמַה שָּׁכָר נָטְלוּ שִׁבְטוֹ שֶׁלִּיהוּדָה, שֶׁהָיוּ רוֹגְמִין אוֹתָם? יְהוּדָה זָכָה לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם״, וְאֵין רְגָמָה אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר, וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא, וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ, וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי, דִּי לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא״ (דניאל ה׳:כ״ט). שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי בָּא וְלָמַד, שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁעָשָׂה הקב״ה נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, עַל יְדֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, כָּךְ עָשָׂה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל נִסִּים עַל יְדֵי שָׂרֵי זְבֻלוּן וְנַפְתָּלִי בִּימֵי דְּבוֹרָה וּבָרָק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: הֲלֹא צִוָּה י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן״ (שופטים ד׳:ו׳). וְאוֹמֵר: ״וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין״ (שופטים ד׳:ז׳). וְאוֹמֵר: ״זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה״ (שופטים ה׳:י״ח).
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּלָּשׁוֹן אַחֵר: ״וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם״ כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ שְׁבָטִים עַל הַיָּם זֶה אוֹמֵר ״אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם״, וְזֶה אוֹמֵר ״אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל״ (הושע י״ב:א׳). מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְנוֹטְלִין עֵצָה, קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנָפַל לַיָּם עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ״ (תהלים ס״ט:ב׳). וְאוֹמֵר: ״טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי״ (תהלים ס״ט:ג׳). וְאוֹמֵר: ״אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ״ (תהלים ס״ט:ט״ז). מִיָּד אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: ״יְדִידִי טוֹבֵעַ בַּיָּם, וְהַיָּם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה!⁠״ אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם, וּמָה בִּידֵי לַעֲשׁוֹת?⁠״ אָמַר לוֹ: ״וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ!⁠״ (שמות י״ד:ט״ז) וּמָה אָמְרוּ מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם? ״י״י יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד!⁠״ (שמות ט״ו:י״ח) אָמַר הַמָּקוֹם: ״מִי שֶׁהִמְלִיכָנִי תְּחִלָּה עַל הַיָּם, אֶעֱשֵׂהוּ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.⁠״
כְּבַר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וּזְקֵנִים יוֹשְׁבִין בְּצִלּוֹ שֶׁלַּשּׁוֹבָךְ שֶׁלְּיַבְנֶה, וְנִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: ״וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט״ (בראשית ל״ז:כ״ה), לְהוֹדִיעַ זְכוּתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים כַּמָּה מְסַיְּעַתָּן. שָׁאֲלוּ: יָרַד הַיָּדִיד הָאָהוּב הַזֶּה עִם הָעֲרָבִים, לֹא הָיוּ מְמִיתִים אוֹתוֹ מֵרֵיחַ הַגְּמַלִּים וּמֵרֵיחַ הָעִטְרָן? אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הקב״ה שַׂקִּים מְלֵאִים בַּשָּׁמַיִם וְכָל רֵיחָנִין טוֹבִים, שֶׁלֹּא יָמוּת מֵרֵיחַ הַגְּמַלִּים וּמֵרֵיחַ הָעִטְרָן. אָמְרוּ לוֹ: לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁעַל זְכוּת יוֹסֵף הָיָה. אָמְרוּ לוֹ: לַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ, כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ? אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי, ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָאתָ, חַי הָעוֹלָמִים.⁠״ אָמְרוּ לוֹ: לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ כֵּיצַד מְבָרֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: לַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, בְּאֵי זוֹ זְכוּת זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת? אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן: אִמְרוּ אַתֶּם! אָמְרוּ: בִּזְכוּת שֶׁאָמַר: ״מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ״ (בראשית ל״ז:כ״ו), שֶׁהִצִּילוֹ מִמִּיתָה. אָמַר לָהֶם: דַּיָּהּ לַהַצָּלָה שֶׁתַּעֲמֹד וּתְכַפֵּר עַל הַמְּכִירָה, שֶׁנָּתַן עֵצָה לְמָכְרוֹ, וְלֹא לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו! אָמְרוּ: בִּזְכוּת שֶׁאָמַר: ״וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: צָדְקָה מִמֶּנִּי! כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי, וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ״ (בראשית ל״ח:כ״ו). אָמַר לָהֶם: דַּיָּהּ לַהוֹדָאָה שֶׁתְּכַפֵּר עַל הַבִּיאָה! אָמְרוּ: בִּזְכוּת מָה? בִּזְכוּת שֶׁאָמַר: ״יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר!⁠״ (בראשית מ״ד:ל״ג) אָמַר לָהֶם: מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֶעָרֵב מְשַׁלֵּם. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי! לַמְּדֵנוּ בְּאֵי זוֹ זְכוּת זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת! אָמַר לָהֶם: כְּשֶׁעָמְדוּ שְׁבָטִים עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹרֵד תְּחִלָּה״, וְזֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹרֵד תְּחִלָּה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל, וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן״ (הושע י״ב:א׳). מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין עֵצָה אֵלּוּ וָאֵלּוּ, קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְשִׁבְטוֹ אַחֲרָיו לְתוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם. לְפִיכָךְ זָכָה לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו״ (תהלים קי״ד:ב׳). לְכָךְ ״יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו״. אָמַר לָהֶם הקב״ה: מִי שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמִי עַל הַיָּם, יָבֹא וְיִמְשֹׁל עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹדוּ לוֹ הַזְּקֵנִים לְרַבִּי טַרְפוֹן.
וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם – עֲשָׂאָן כְּמִין חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. ״מִימִינָם״, זוֹ תּוֹרָה, ״וּמִשְּׂמֹאלָם״, זוֹ תְּפִלִּין.
דָּבָר אַחֵר: מִימִינָם – זוֹ מְזוּזָה, ״וּמִשְּׂמֹאלָם״, זוֹ תְּפִלִּין. (כד) וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר – אַתָּה מוֹצֵא שֶׁתְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים נִשְׁמָעִים בַּבֹּקֶר. בָּקְרוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ״ (בראשית כ״ב:ג׳). בָּקְרוֹ שֶׁלְּיִצְחָק, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו״ (בראשית כ״ב:ו׳). בָּקְרוֹ שֶׁלְּיַעֲקֹב, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר״ (בראשית כ״ח:י״ח) בָּקְרוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי״ (שמות ל״ד:ד׳). בָּקְרוֹ שֶׁלִּיהוֹשֻׁעַ, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים״ (יהושע ג׳:א׳). בָּקְרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר״ (שמואל א ט״ו:י״ב). בְּקָרִים שֶׁלַּנְּבִיאִים הָעֲתִידִים לַעֲמֹד, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י! בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה״ (תהלים ה׳:ד׳). בָּקְרוֹ שֶׁלָּעוֹלָם הַבָּא, מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״ (איכה ג׳:כ״ג). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין הקב״ה עָתִיד לִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא לַבְּקָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר י״י כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן״ (תהלים ק״א:י׳). אַף יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד לָבֹא, כָּל בֹּקֶר וּבֹקֶר דִּינָהּ יוֹצִיא לָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ, לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן, לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת״ (צפניה ג׳:ה׳).
דָּבָר אַחֵר: וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר – זֶה הֵאִיר הַמִּזְרָח.
וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף י״י אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם – הקב״ה רוֹפֵא הוּא לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֲנִי י״י רֹפְאֶךָ״ (שמות ט״ו:כ״ו). וְאוֹמֵר: ״רְפָאֵנִי י״י וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה״ (ירמיהו י״ז:י״ד) וְאוֹמֵר: ״שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים! אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם! הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה י״י אֱלֹהֵינוּ״ (ירמיהו ג׳:כ״ב).
בֹּא וּרְאֵה, רְפוּאָתוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָהּ כִּרְפוּאַת בָּשָׂר וָדָם: רְפוּאַת בָּשָׂר וָדָם, בְּמַה שֶּׁהוּא מַכֶּה אֵינוֹ מַרְפֵּא, אֶלָּא מַכֶּה בְאַזְמֵל וּמַרְפֵּא בִּרְטִיָּה אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁהוּא מַכֶּה, הוּא מַרְפֵּא. וּכְשֶׁהִכָּה אֶת אִיּוֹב, לֹא הִכָּהוּ אֶלָּא בַּסְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם״ (איוב ט׳:י״ז). וּכְשֶׁרִפָּאהוּ, לֹא רִפָּאהוּ אֶלָּא בַּסְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַן י״י אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, וַיֹּאמַר״ (איוב ל״ח:א׳). וּכְשֶׁהִגְלָה הקב״ה אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא הִגְלָם אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן״ (איכה ב׳:א׳). וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן אֵינוֹ מְכַנְּסָן אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם״ (ישעיהו ס׳:י׳). וּכְשֶׁפִּזְּרָן לֹא פִזְּרָן אֶלָּא כַיּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם, וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת, כֻּלָּם הֹמוֹת אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ״ (יחזקאל ז׳:ט״ז). וּכְשֶׁמַּחְזִירָן אֵינוֹ מַחְזִירָן אֶלָּא כַיּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם״ (ישעיהו ס׳:י׳). וּכְשֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ מְבָרְכָן אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (דברים כ״ו:ט״ו). וכשנפרע מִמִּצְרַיִם, לֹא נִפְרָע מֵהֶם אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף י״י אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן״ (שמות י״ד:כ״ד), שֶׁהָיָה עַמּוּד עָנָן יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כַטִּיט, וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ, וְטַלְפוֹת סוּסָיו מִשְׁתַּמְּטוֹת, הַזָּכָר מִלְּמַעְלָה, וְהַנְּקֵבָה מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס, מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו״ (שופטים ה׳:כ״ב).
וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם – הֲמָמָן עִרְבְּבָן, נָטַל סִגְנָיוֹת²⁰ שֶׁלָּהֵם, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מָה הֵם עוֹשִׂין.
דָּבָר אַחֵר: וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם – אֵין הֲמָמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם״ (דברים ז׳:כ״ג). (כה) וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵחֲמַת הָאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, נִשְׂרְפוּ הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלְּמַטָּה, וְהָיוּ מוֹטוֹת וּמֶרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּעַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִקּוֹל רַעַם שֶׁלְּמַעְלָן נִתְּזוּ צִנּוֹרוֹת מִלְּמַטָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ״ (תהלים ע״ז:י״ט). וְהָיוּ מוֹטוֹת וּמֶרְכָּבוֹת רָצוֹת מֵעַצְמָן, וְנִכְנָסוֹת בְּעַל כָּרְחָן. לְשֶׁעָבַר, הָיוּ הַפְּרָדוֹת מוֹשְׁכוֹת הַמֶּרְכָּבוֹת, וְעַכְשָׁו, מֶרְכָּבוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַפְּרָדוֹת.
וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ, בָּהּ מָדַד לָהֶם, דִכְתִיב: ״תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה״ (שמות ה׳:ט׳), לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת״.
וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם: אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל! – הָרְשָׁעִים וְהַטִּפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָיוּ אוֹמְרִים: ״מִפְּנֵי דוֹוִין וּכְסוּפִים הַלָּלוּ אָנוּ בּוֹרְחִין, אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל.⁠״ הַפִּקְּחִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ אוֹמְרִים: ״אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי י״י נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרַיִם!⁠״ (שמות י״ד:כ״ה) אָמְרוּ: מִי שֶׁעָשָׂה לָהֶם נִסִּים בְּמִצְרַיִם, הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים עַל הַיָּם. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁבַּמַּכּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹקִים אֵלּוּ עַל הַיָּם, כָּךְ הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבְּמִצְרַיִם לוֹקִין, וְהָיוּ רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ? לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם: אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי י״י נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם״ (שמות י״ד:כ״ה). וְלֹא בְמִצְרַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַמְּצֵרִין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ״ (תהלים ע״ח:ס״ו). וְאוֹמֵר: ״צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ״ (תהלים כ״ז:ב׳). וְאוֹמֵר: ״כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ״ (תהלים פ״א:ט״ו). וְאוֹמֵר: ״עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ״ (אסתר ט׳:י׳). וְאוֹמֵר: ״לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי״ (ישעיהו י״ד:כ״ה). וְאוֹמֵר: ״וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ, אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם״ (ישעיהו י״א:כ״ה). כָּךְ הִיא מִדָּה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ, וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם״ (ישעיהו י״ד:כ״ו). מִפְּנֵי מָה? ״כִּי י״י צְבָאוֹת יָעָץ, וּמִי יָפֵר? וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה, וּמִי יְשִׁיבֶנָּה?⁠״ (ישעיהו יד, כז) הָא לֹא בְמִצְרַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַמְּצֵרִים לָהֶם עַל פְּנֵי כָל הַדּוֹרוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כִּי י״י נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם״ (שמות י״ד:כ״ה). (כו) [מסכתא דויהי בשלח פרשה ו]
וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה: נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם! – אֵין הַיָּם עוֹמֵד לְנֶגְדָּךְ, וְלֹא יְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרָךְ!
וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו – יַחְזֹר עֲלֵיהֶם הַגַּלְגַּל, וְיַחְזֹר עֲלֵיהֶם זְדוֹנָם, שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרָיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, בָּהּ אֲנִי דָּנָן. הֵם חָשְׁבוּ לְאַבֵּד אֶת בָּנַי בַּמַּיִם, אַף אֲנִי, אֵינִי נִפְרָע מֵהֶם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל״ (תהלים ז׳:ט״ז). וְאוֹמֵר: ״יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ״ (תהלים ז׳:י״ז). וְאוֹמֵר: ״כֹּרֶה שַּׁחַת, בָּהּ יִפּוֹל, וְגוֹלֵל אֶבֶן, אֵלָיו תָּשׁוּב״ (משלי כ״ו:כ״ז). וְאוֹמֵר: ״חֹפֵר גּוּמָּץ, בּוֹ יִפּוֹל״ (קהלת י׳:ח׳). וְאוֹמֵר: ״מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם״ (קהלת י׳:ט׳). וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: ״מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם יָשִׁיב לוֹ״ (משלי י״ח:כ׳). וְכֵן יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: ״כְּעַל גְּמֻלוֹת, כְּעַל יְשַׁלֵּם, חֵמָה לְצָרָיו, גְּמוּל לְאֹיְבָיו, לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם״ (ישעיהו נ״ט:י״ח). וְאוֹמֵר: ״עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו, אָמַר י״י, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי, וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה אֶל חֵיקָם״ (ישעיהו ס״ה:ז׳). וְכֵן יִרְמְיָה הַנָּבִיא אוֹמֵר: ״גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם, לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו״ (ירמיהו ל״ב:י״ט). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים, כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב, אַל יְהִי לָהּ פְּלֵיטָה, שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ! כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה, עֲשׂוּ לָהּ! כִּי אֶל י״י זָדָה, אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל״ (ירמיהו נ׳:כ״ט). וְכֵן יִתְרוֹ אָמַר לְמֹשֶׁה: ״עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי גָדוֹל י״י מִכָּל הָאֱלֹהִים״ (שמות י״ח:י״א). מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּתְגַּדַּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרָיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, בּוֹ בַדָּבָר נִפְרָע מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״ (שמות י״ח:י״א). (כז) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ – אֵין אֵיתָנוֹ אֶלָּא אֶלָּא תָּקְפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ״ (במדבר כ״ד:כ״א). רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין איתן אֶלָּא יָשֵׁן וְקָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק, בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם י״י, גּוֹי אֵיתָן הוּא, גּוֹי מֵעוֹלָם הוּא״ (ירמיהו ה׳:ט״ו).
וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – לְלַמְּדָךְ שֶׁלְּכָל צַד שֶׁהָיָה מִצְרִי נָס, הָיָה הַיָּם רָץ כְּנֶגְדּוֹ. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִבֶּן נֵץ, וְנִכְנְסָה לַטְּרִיקְלִין²¹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ. פָּתַח לָהּ הַמֶּלֶךְ חַלּוֹן מִזְרָחִית, יָצָאת הַיּוֹנָה וְהָלְכָה לָהּ. נִכְנַס בֶּן נֵץ אַחֲרֶיהָ, נָעַל הַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ מוֹרֶה בוֹ בְּחִצִּים. כָּךְ, כְּשֶׁעָלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, יָרַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּמִצְרַיִם לְתוֹךְ הַיָּם. הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִזְרֹק בָּהֶם חִצִּים, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו, וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ״ (יחזקאל ל״ח:כ״ב).
וַיְנַעֵר י״י אֶת מִצְרַיִם – כְּאָדָם שֶׁמְּנַעֵר אֶת הַקְּדֵרָה: הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ עוֹלֶה לְמַעְלָה, וְעֶלְיוֹן יוֹרֵד לְמַטָּה.
דָּבָר אַחֵר: וַיְנַעֵר י״י אֶת מִצְרַיִם – נָתַן לָהֶם כֹּחַ נַעֲרוּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֻּרְעָנוּת.
דָּבָר אַחֵר: וַיְנַעֵר י״י אֶת מִצְרַיִם – מְסָרָם כְּאִלּוּ בִּידֵי מַלְאָכִים נְעָרִים, כְּאִלּוּ בִּידֵי מַלְאָכִים אַכְזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ״ (משלי י״ז:י״א). וְאוֹמֵר: ״תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים״ (איוב ל״ו:י״ד). (כח) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים – אַף לְפַרְעֹה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף״ (שמות ט״ו:ד׳). רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חוּץ מִפַּרְעֹה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ״ (שמות ט׳:ט״ז) וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בָּאַחֲרוֹנָה יָרַד פַּרְעֹה וְטָבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב י״י עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם״ (שמות ט״ו:י״ט). (כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם – וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת תְּמֵהִים לוֹמַר: בְּנֵי אָדָם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְהַלְּכִין בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם? וּמְנַיִן שֶׁאַף הַיָּם נִתְמַלָּא עֲלֵיהֶם חֵמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה״ (שמות י״ד:כ״ב). אַל תִּקְרֵי ״חוֹמָה״, אֶלָּא ׳חֵמָה׳. וּמִי גָּרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל? ״מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם״, ״מִימִינָם״, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל מִימִינָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״ (דברים ל״ג:ב׳). ״וּמִשְּׂמֹאלָם״, זוֹ תְּפִלָּה.
דָּבָר אַחֵר: מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם – ״מִימִינָם״, זוֹ מְזוּזָה שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַעֲשׁוֹת, ״וּמִשְּׂמֹאלָם״, זוֹ תְּפִלִּין.
דָּרַשׁ פַּפּוֹס: ״לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה״ (שיר השירים א׳:ט׳). רָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס זָכָר, כִּבְיָכֹל נִגְלָה עָלָיו הקב״ה עַל סוּס זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, חֹמֶר מַיִם רַבִּים״ (חבקוק ג׳:ט״ו). רָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס נְקֵבָה, כִּבְיָכֹל נִגְלָה עָלָיו הקב״ה עַל סוּס נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה״ (שיר השירים א׳:ט׳). אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: ״דַּיֶּיךָ פַּפּוֹס!⁠״ אָמַר לוֹ: ״וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם ״לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה״?⁠״ אָמַר לוֹ: ״לססתי״ כְּתִיב. אָמַר הקב״ה: כַּשֵּׁם שֶׁשַּׂשְׂתִּי עַל הַמִּצְרִים לְאַבְּדָם, כָּךְ כִּמְעַט שַׂשְׂתִּי עַל יִשְׂרָאֵל לְאַבְּדָם. וּמִי גָּרַם לָהֶם שֶׁיִּנָּצְלוּ? ״מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם״.
דָּרַשׁ פַּפּוֹס: ״וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ״ (איוב כ״ג:י״ג). דָּן יְחִידִי לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאֵין מִי יָשִׁיב עַל דְּבָרָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: ״דַּיֶּיךָ פַּפּוֹס!⁠״ אָמַר רַבִּי פַּפּוֹס: ״וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם ״וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ״?⁠״ אָמַר לוֹ: אֵין לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֶלָּא דָּן הַכֹּל בֶּאֱמֶת, וְהַכֹּל בַּדִּין.
דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוֹס: ״הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ״ (בראשית ג׳:כ״ב), כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: ״דַּיֶּיךָ פַּפּוֹס!⁠״ אָמַר לוֹ פַּפּוֹס: ״וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם ״הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ״?⁠״ אֶלָּא הקב״ה נוֹתֵן לְפָנָיו שְׁתֵּי דְרָכִים: אֶחָד שֶׁלַּמָּוֶת וְאֶחָד שֶׁלַּחַיִּים, וּבָחַר לוֹ דֶּרֶךְ הַמָּוֶת.
דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוֹס: ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר״ (תהלים ק״ו:כ׳). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בְּשׁוֹר שֶׁלְּמַעְלָה! תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹכֵל עֵשֶׂב.⁠״ אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: ״דַּיֶּיךָ פַּפּוֹס!⁠״ אָמַר לוֹ: ״מָה אַתָּה מְקַיֵּם ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב״? בְּשׁוֹר שֶׁלְּמַטָּה. יָכֹל בְּשׁוֹר שֶׁלִּימוֹת הַשָּׁנָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹכֵל עֵשֶׂב.⁠״ אֵין לָךְ מְנֻוָּל וּמְשֻׁקָּץ יוֹתֵר מִן הַשּׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל עֵשֶׂב. (ל) וַיּוֹשַׁע י״י בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם – כְּצִפּוֹר שֶׁהִיא נְתוּנָה בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם יִכְבֹּשׁ יָדוֹ מְעַט, מִיָּד הוּא חוֹנְקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ״ (תהלים קכ״ד:ז׳). וְאוֹמֵר: ״עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם י״י, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״ (תהלים קכ״ד:ח׳). ״בָּרוּךְ י״י, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם״ (תהלים קכ״ד:ו׳). וּכְאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹמֵט אֶת הָעֹבֶר מִמְּעֵי הַפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״ (דברים ד׳:ל״ד), שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר ״ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹמֵט אֶת הָעֹבֶר מִמְּעֵי הַפָּרָה. וְאוֹמֵר: ״וְאֶתְכֶם לָקַח י״י וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל, מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה״ (דברים ד׳:כ׳).
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם – מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים רָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּצְרִים מֵתִים: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: כַּשֵּׁם שֶׁעָלִינוּ מִן הַיָּם מִצַּד זֶה, כָּךְ הַמִּצְרִים עָלוּ מִן הַיָּם מִצַּד אַחֵר. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים הַמִּצְרִיִּים: כַּשֵּׁם שֶׁאָבַדְנוּ בַּיָּם, כָּךְ אָבְדוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם. וּכְדֵי שֶׁיִּקְחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה, שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בָּהֶם, וּמַכִּירִים אוֹתָם וּמוֹכִיחִין בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ״ (תהלים נ׳:כ״א). וְאוֹמֵר: ״וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה״ (מיכה ז׳:י׳).
מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם – וְכִי מֵתִים הָיוּ? אֶלָּא מֵתִים וְלֹא מֵתִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה״ (בראשית ל״ה:י״ח). וְכִי מֵתָה הָיְתָה? אֶלָּא מֵתָה וְלֹא מֵתָה. (לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה – מִיתוֹת חֲמוּרוֹת, מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ, לְפִי שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם כַּמָּה מִיתוֹת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: מְנַיִן שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם, מַה הוּא אוֹמֵר? ״וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא! וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י״י״ (שמות ח׳:ט״ו). וְעַל הַיָּם מַהוּ אוֹמֵר? ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה י״י בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת י״י, וַיַּאֲמִינוּ בַּי״י וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״ (שמות י״ד:ל״א). כַּמָּה לָקוּ בָּאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁלְּאַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים״ (תהלים ע״ח:מ״ט). ״עֶבְרָה״, אַחַת, ״וָזַעַם״, שְׁתַּיִם, ״וְצָרָה״, שָׁלֹשׁ, ״מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים״, אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה, בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים״ (תהלים ע״ח:מ״ט). הֲרֵי אַחַת וְכֹל. אֱמֹר מֵעַתָּה, בְּמִצְרָיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת י״י – לְשֶׁעָבַר בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ יְרֵאִים י״י, אֲבָל כָּאן: ״וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת י״י, וַיַּאֲמִינוּ בַּי״י וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״ (שמות י״ד:ל״א). אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, קַל וָחֹמֶר בַּה׳! בָּא זֶה לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּרוֹעֶה נֶאֱמָן, כְּאִלּוּ מַאֲמִין בְּמַאֲמַר מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה״ (במדבר כ״א:ה׳). אִם בֵּאלֹהִים דִּבְּרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּמֹשֶׁה! אֶלָּא זֶה בָּא לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּרוֹעֶה נֶאֱמָן, כְּאִלּוּ מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.
וַיַּאֲמִינוּ בַּי״י – גְּדוֹלָה הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׂכַר שֶׁהֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בַּה׳, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּאֲמִינוּ בַּי״י וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״ (שמות י״ד:ל״א). וְנֶאֱמַר: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ט״ו:א׳) וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא יָרַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא בִּזְכוּת אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בַּה׳, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֶאֱמִן בַּי״י, וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה״ (בראשית ט״ו:ו׳). מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י אוקספורד ועדי נוסח נוספים

הערות

¹ חנויות, דוכנים. מן katálusis: חאן, מקום חניה לנוסעים

² actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה

³ prothesmía [hēméra]‎: יום שנקבע מראש

⁴ maioumâs: חג יווני-רומי שחגגו על שפת הים

⁵ actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה

⁶ diádokhos: מחליף, משמר עולה אחרי הקודם

⁷ numerus: חטיבה צבאית

⁸ רישומי מִפְקָד. tómos: חתיכה, כרך של ספר

⁹ actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה

¹⁰ turma: יחידה צבאית רומית של 30 פרשים

¹¹ turma: יחידה צבאית רומית של 30 פרשים

¹² ballístra: מכונה בצורת קשת לזריקת אבנים או חִצִּים כבדים

¹³ tormentum: מכונה לזריקת חיצים. tormenta: החיצים

¹⁴ naphta: חומר דלק שהיו טובלים בו חיצים בוערים

¹⁵ חיכוך נעלי החיילים, caliga

¹⁶ signa: דגלים להעברת פקודות בקרב

¹⁷ Traianus בימי מרד התפוצות, 115

¹⁸ במכילתא דרבי שמעון בן יוחי: בֶּן נָכוֹסָא

¹⁹ bôlos: כדור

²⁰ signa: דגלים להעברת פקודות בקרב

²¹ triklínion: חדר אוכל

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון