יחידת לימוד אינטראקטיבית

חזרה מקשרת בשמות פרק ו'

• For the English version of this module, click here.‏
• אחד ההבדלים העיקריים בין מפרשי הפשט והדרש הוא האופן בו כל אחד מתייחס לחזרות בטקסט המקראי.
• המדרש לרוב יחפש משמעות בחזרה תוך הבחנה בין כל הופעה של ביטוי, והדגמה שלכל מילה יש משמעות משלה.
• לעומת זאת, פרשני הפשט מייחסים לעיתים קרובות את הכפילויות בתנ"ך לדרכי המקראות, ומכירים בכך שחזרות מסוימות מהוות מכשירים ספרותיים או סגנוניים.
• חזרות עשויות להרחיב ולהבהיר אמירה קודמת, לחבר סיפורים, להדגיש נקודה חשובה או פשוט לייפות את הטקסט.
• לעיתים, הן פשוט משקפות את הדיבור היומיומי בו חזרה היא אמצעי טבעי לביטוי רגשות או הדגשה.

• יחידת לימוד זו תחקור מספר מקרים של חזרה בתנ"ך תוך התמקדות בכלי ספרותי ספציפי שיכול להסביר אותם, טכניקה המכונה "חזרה מקשרת".
• מכיוון שבתנ"ך אין סוגריים, מקפים, או סימנים דומים, לעתים הוא משתמש בחזרה על מנת לרמוז לקורא כי קטע מסוים הוא מאמר מוסגר. על ידי חזרה על האמירה האחרונה שהושמעה לפני הסטייה, תנ"ך מאפשר לקורא לדעת שהסיפור העיקרי מתחדש.
• בכל אחת מהדוגמאות להלן נשווה גישה פשטנית זו עם הסברים אחרים לכפילויות, ובכך נעריך טוב יותר את כל אחת מהאפשרויות השונות.
• אי"ה ביחידות לימוד עתידיות נדגיש תפקידים אחרים שמשמשות חזרות במקרא.

• נמחיש את התופעה של חזרה מקשרת באמצעות דוגמה ידועה מספר שמות ו':י'-ל' הדנה בציווי ה' למשה ואהרון לשוחח עם פרעה.
• רפרפו ביחידה. אילו פסוקים נראים מיותרים, וחוזרים כמעט מילה במילה על פסוקים קודמים? לחצו פה להשוות אותם במעבדת התנ"ך ואז חזרו למקראות גדולות.
• כיצד מסביר לקח טוב (על פסוק ל') את הכפלת תלונתו של משה, "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם"?
• בהתחשב בכך שהטקסט אינו מעיד על כך שחלף זמן בין שני הפסוקים, מה קצת קשה בהצעתו?

• לקח טוב מניח כי פסוקים י'-י"ב וכ"ט-ל' מהווים שתי שיחות שונות וכי משה חזר על בקשתו שה' יטפל בליקוי בדיבורו.
• השוו את פירוש רש"י לפסוקים כ"ט-ל'. (לחצו על החץ הקטן בסרגל האפור של חלונית המפרשים ובחרו מהתפריט הנפתח או לחצו כאן.)
• הקפידו לעיין בהערה על פסוק ל' הכוללת גרסה של פירוש רש"י שמצוטטת על ידי רמב"ן ונמצאת בדפוס רומא של פירוש רש"י אך אינה מצויה בכתבי יד רבים.
• לפי רש"י, איזה תפקיד ממלאת החזרה? באילו מונחים משתמש רש"י כדי להביע את המושג של חזרה מקשרת?

• רש"י טוען כי הפסוקים הכפולים בשמות ו' מתארים אותו אירוע. החזרה משמשת תפקיד מעשי, לחדש את הסיפור שנקטע על ידי רשימת היוחסין של משה ואהרון. זה דומה לאחד שאומר: "בוא נחזור למקום בו הפסקנו".
• נסתכל במהירות על שתי דוגמאות דומות בהן קל לאתר את החזרה המקשרת. אלה יעזרו לנו להכיר שהתופעה אינה יוצאת מן הכלל, אלא טכניקה ספרותית נפוצה במקרא.
• רפרפו בחלק הראשון של במדבר י"ג, והשוו את פסוקים ג'-ד' עם פסוקים ט"ז-י"ז. כיצד יכול המושג של חזרה מקשרת להסביר את ההכפלה?
• כיצד, לעומת זאת, מסביר ראב"ע (על פסוק ט"ז) את החזרה? מדוע, אולי, יטען שאין כאן חזרה מקשרת?
• כעת, עיינו בספר מלכים ב י"ז. השוו את פסוק ו' ופסוק כ"ג. איזה מידע מקטע את קו הסיפור באמצע, ומחייב את הטקסט לחזור על כך שהעם הוגלה?

• בדוגמאות שהובאו לעיל הסטיות בטקסט הן ברורות וממושכות למדי, וניתן להבין בקלות את הצורך בחזרה מקשרת. אולם, חזרות אחרות כרוכות בסטיות שהן פחות בולטות ומהוות נושא של מחלוקת גדול יותר.
• נבחן דוגמה אחת כזו בארבעת הפסוקים הראשונים של ויקרא כ"ג. איזה פסוק כאן נראה מיותר? איך מפרשים מסבירים את הכותרת הכפולה?
• הסתכלו בספרא ובפירושו של רש"י על פסוק ד'. מה הם לומדים מהכפילות? האם זו המשמעות הפשוטה של הפסוקים?
• כיצד, לעומת זאת, אבן עזרא (על פסוקים ב' וד') מבין את החזרה? לדעתו, מה הקשר בין שבת לחגים אחרים? האם פסוק ג' הוא מאמר מוסגר?

• המדרש מעניק משמעות לכל אחת מהכותרות בויקרא כ"ג בכך שהוא טוען שכל אחת מהן הכרחית ללמוד הלכות שונות שאינן מוזכרות במפורש בפרק.
• לעומת זאת, אבן עזרא טוען כי הפתיחה הכפולה הכרחית לפרק עצמו כי היא מציגה שני סוגים של "מועדים": השבת השבועית ושאר החגים. לדעתו, אזכור השבת איננו מפסיק את רצף הפרק בכלל.
• השוו את קריאתו לפירושו של רמב"ן על פסוק ב', החל מהמילים "והנכון בעיני". האם רמב"ן רואה בשבת "מועד"? איזו הוכחה הוא מביא כדי לתמוך בעמדתו? מדוע, לדבריו, מוזכרת כאן שבת?
• כיצד מבין רמב"ן את הקשר בין הכותרות בפסוקים ב' וד'? מה גורם לחזרה? כיצד דומים הפסוקים הללו לשמות ל"ה:א'-ד'?
• אולם, מדוע לא מוזכרת שבת לפני הכותרת הראשונה? מה מרויחים מההפרעה בקו העלילה, במיוחד אם היא מחייבת חזרה?

• לפי רמב"ן פסוק ד' אינו מהווה כותרת חדשה, אלא חזרה מקשרת לפסוק ב', המשמשת להציג מחדש את החגים לאחר שהטקסט סטה בכדי ליצור ניגוד עם השבת. המקרה דומה לשמות ל"ה:א'-ד', שם השבת גם נזכרת רק כמאמר מוסגר ומפסיקה את רצף הספור העיקרי ובכך מצריכה חזרה מקשרת.
• נפנה למקרה אפשרי נוסף של חזרה מקשרת בה התופעה גם עשויה להיות קשה לזיהוי, הן מכיוון שהסטייה אינה מובנת מאליה, והן מכיוון שהחזרה משמשת לחידוש סיפור שנמצא בספר אחר לגמרי.
• רפרפו בפסוקים הראשונים של ספר שמות. עיינו ברש"י על פסוק א'. מה מטריד אותו? מתי נרשמו ונמנו בניו של יעקב בעבר? (ראו בראשית מ"ו:ח'.)
• כיצד רש"י על שמות א':א' מסביר את הכפילות? השוו את פירושו כאן לפירושו על ויקרא א':א' ועל במדבר א':א'.
• האם העובדה שרש"י מזכיר בעקביות את אהבת ה' לאומה בהערותיו הפותחות לכל ספר מחזקת או מחלישה את טענתו כאן?
• כיצד, לעומת זאת, מסביר רשב"ם את החזרה?

• רש"י מספק סיבה מוסרית לרשימה הכפולה של בני יעקב, וטוען שהיא מבליטה את אהבתו של ה' לעם. לעומת זאת, רשב"ם מעדיף לראות את החזרה ככלי ספרותי. לדעתו, רשימת היורדים למצרים משמשת הקדמה וניגוד לשגשוג המאוחר של האומה.
• כעת, עיינו בפירושו של רמב"ן לפסוק א'. לדעתו, איזה תפקיד ממלא החזרה? את איזה סיפור ממשיך ספר שמות?
• איך רעיון זה מסתדר עם תפיסתו של רמב"ן כי ספר שמות הוא ספר המתעסק ב"גלות הראשון ובגאולה ממנו"? מה זה רומז לגבי איך הוא רואה את הפרקים האחרונים של ספר בראשית?
• האם העובדה שהחזרה משמשת לגשור בין שני ספרים ולהמשיך סיפור שהתרחש לפני כמה פרקים הופכת את הדוגמה הזו לשונה מבחינה איכותית מהמקרים הקודמים שהוזכרו? למה כן או למה לא?

• רמב"ן משווה את החזרה המקשרת בתחילת ספר שמות לתופעה הדומה בפסוקים הפותחים של ספר עזרא.
• גשו למעבדת התנ"ך כדי לראות כיצד פסוקים א'-ב' שם מהדהדים את פסוקי הסיום של דברי הימים ב'.
• איך גם זה יכול להוות חזרה מקשרת?
• במה דומים שני המקרים?
• היכן הם בכל זאת נבדלים? במקרה של ספרי עזרא ודברי הימים מהי המאמר המוסגר שממנו המספר צריך לחזור?

• רמב"ן מציע שספרים בתנ"ך עשויים לפתוח עם ציטוט מסופו של ספר קודם. זה רומז לקורא ששני הספרים קשורים, ושהספר השני ממשיך את סיפורו של הספר הראשון.
• דוגמה נוספת לתופעה יכולה להימצא בשופטים ב'. השוו פסוקים ו'-ט' שם עם יהושע כ"ד:כ"ח-ל"א. כדי להשוות בקלות את שני הקטעים, גשו למעבדת התנ"ך. מדוע מותו של יהושע מסופר פעמיים?
• מה מציע רש"י על שופטים ב':ו'? (לדוגמה נוספת שבה ניתן להבין חזרה על הודעת מוות כפלאשבק התורמת להבנת המשך הסיפור, ראו שמואל א כ"ח:ג' ומפרשים שם.)
• כיצד, לעומת זאת, אפשר לקרוא את שופטים ב':ו'-ט' כחזרה מקשרת? אם נוקטים בגישה זו, איפה מתחיל הגוף העיקרי של ספר שופטים? מה זה רומז לגבי פרקים א'-ב':ה'?

• רפרפו בשופטים א' ושימו לב שהפסוקים שרק עכשיו קראנו אינם היחידים המזכירים את ספר יהושע.
• אילו אירועים נוספים בפרק הוזכרו כבר? השוו, לדוגמה, פסוקים י'-ט"ז, כ"א עם יהושע ט"ו:י"ג-כ', ס"ג והשוו את פסוק כ"ז עם יהושע י"ז:י"א-י"ב.
• כיצד ניתן להבין את הכפילויות הללו? מתי התרחשו אירועים אלו בפועל, לפני מותו של יהושע או אחריו?
• מה טוען רלב"ג בפירושו על שופטים א':י'? לדעתו, מדוע הכיבוש הוזכר בספר יהושע אם הוא התרחש לראשונה כאן?
• לעומת זאת, מה מציע רי"ד? כיצד קריאת שופטים ב':ו'-ט' כחזרה מקשרת תתמוך בגישתו?

• האזכור הכפול של מותו של יהושע הוא עוד דוגמה של חזרה מקשרת. היא משמשת לחבר בין ספרי יהושע ושופטים ומרמזת כי קו העלילה העיקרי של הספר מתחיל רק בפרק ב', בעוד שאירועי פרק א' חופפים את אירועי ספר יהושע.
• מקרים אחרים של חזרות מקשרות עשויים להצביע באופן דומה על סיפור בלתי כרונולוגי. בפסוקים האלו, החזרה מתפקדת לא רק כאמצעי לחדש סיפור קודם אלא גם כסימן כי היחידה הסוטה מן העלילה העיקרית התרחשה במקביל לסיפור שמסביב.
• דוגמה קלאסית נמצאת בסיפור מכירת יוסף. השוו את בראשית ל"ט:א' עם בראשית ל"ז:ל"ו.

בראשית ל"ט:א' חוזר על בראשית ל"ז:ל"ו, ומספר שוב על מכירת יוסף.
• כיצד רש"י על בראשית ל"ט:א מבין את מטרת הפרפרזה? איזה סיפור משני קוטע את סיפורי יוסף? (ראו בראשית ל"ח.)
• במה שונה הסטייה הזו מרוב הדוגמאות שהוזכרו לעיל? האם הוא מספק רקע או הסברים הנחוצים להבנת הסיפור שמסביב? מדוע, אם כן, הוא קוטע את קו הסיפור?
• השוו את רש"י ומדרש בראשית רבה (אות ב) עם ראב"ע ורלב"ג על בראשית ל"ח:א'.
• לפי כל פרשן, מתי מתרחשים אירועי פרק ל"ח? מדוע מופיע הסיפור במקום הזה?

• לפי אבן עזרא ורלב"ג, סיפורם של יהודה ותמר חופף בזמן עם סיפור מכירתו של יוסף. במקום לחבר את שני הסיפורים, תנ"ך מתמקד בכל אחד בנפרד. הוא מספר את האירועים במקבילה הטקסטואלית של מסך מפוצל, הנרמז על ידי החזרה המקשרת של בראשית ל"ט:א'.
• נסתכל בדוגמה דומה. רפרפו בשמואל א' פרק כ"ח ופרק כ"ט. איזו עלילה מקוטעת אחרי כ"ח:ב'? היכן היא ממשיכה? מה מתרחש בין שתי קבוצות הפסוקים הללו?
• איך האירועים של כל פרק קשורים זה לזה? מתי הם ככל הנראה מתרחשים?
• איך החזרה המקשרת עוזרת לציין שמדובר בסיפור מפוצל, ועל שני אירועים המתרחשים במקביל? אם לא הייתה חזרה, והסיפור הראשון לא היה מקוטע, האם הבו-זמניות של שני הסיפורים הייתה ניכרת?

• נסיים עם דוגמה אחרונה לחזרה מקשרת, אחת המשמשת גם לחדש סיפור לאחר מאמר מוסגר וגם להצביע על אירוע המתרחש בו-זמנית.
• פנו לשמואל א י"ד:א'-י'. המתאר את המסע הנועז של יונתן למחנה הפלשתים. אילו שני פסוקים כמעט זהים?
• כיצד מבין מלבי"ם (בפירושו לפסוק א') את החזרה?
• כיצד, לעומת זאת, ניתן לראות בכפילות דוגמה של חזרה מקשרת? איזו מטרה משרתת הסטייה בעלילה? לאיזה קו עלילה בו-זמני היא מרמזת? איזה מידע רקע היא מספקת?
• אם הסיפור של יונתן לא היה מתנתק ואז מתחדש, האם ניתן היה לזהות את את בו-זמניות העלילה באותה מידה?

• פרשני הפשט משתמשים בטכניקה הספרותית של חזרה מקשרת כדי להסביר הרבה כפילויות בתנ"ך.
• החזרה משמשת פונקציה מעשית, לחדש סיפור לאחר מאמר מוסגר או בתחילת ספר חדש, ולעתים גם להבליט סדר בלתי כרונולוגי בטקסט, ולרמז ששני סיפורים מתרחשים בו-זמנית.
• לעיתים קרובות, הסטייה המחייבת את החזרה אורכה כמה פסוקים, אך היא גם עשויה להיות קצרה למדי, (רק פסוק או אפילו ביטוי אחד), או לחילופין, היא יכולה לכלול פרקים מלאים.
• בעוד שהפסוקים הכפולים הם לפעמים כמעט זהים בלשונם, במקרים אחרים אחד עשוי להיות פרפרזה של האחר.
• כפי שקורה לעיתים קרובות, הנגדה של גישה ספרותית כזו עם גישה מדרשית, ושיקול היתרונות והחסרונות של כל גישה, יכולה להעשיר את הלימוד שלנו ולהוביל לתובנות וגילויים חדשים.

• לדיון נוסף על התפקידים השונים שמשמשות חזרות בתנ"ך ראו: חזרות בתנ"ך.
• לדוגמאות נוספות בהן חזרות מקשרות מסמנות בו-זמניות, ראו: סימנים של סדר בלתי כרונולוגי.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.